האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

שאלה: למה דתיים לא בודקים את הדת?

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

שאלה: יש כל כך הרבה דתות בעולם. לכל מי שנמצא בכל דת, כמעט, יש הרגשה שהדת שלו ייחודית במשהו. מביאה משהו שאין באחרים. אבל באמת, מי שמסתכל לפחות חיצונית, הכל דומה מאד: אני רואה את האנשים שמסתובבים בקבר רשב"י, את הנשים עם השביסים מתנודדות לפני המחיצה, ויכולה לדמיין דברים דומים בשבט הודי כלשהו. בקהילה קתולית. באיסלאם.

למה בעצם אני יהודיה דתית? רק כי נולדתי בתוך זה? כשאני שואלת את השאלה הזאת אנשים (ליטאים, בכל אופן) הם עונים: לא, מה פתאום. צריך לברר. הדבר המדהים הוא שכל מי שמברר איכשהו יוצא לו שהוא צודק. נראה שזה נכון גם להוא מהשבט ההודי, מהקהילה הקתולית, מהאיסלאם. שכל אחד מהם יוצא מדיונים ובדיקות כאלו עם התחושה שהוא צודק.

כשהם אומרים לי שצריך לברר, אני רוצה לשאול אותם: כשניגשתם לברר, זה היה מתוך הנחה שאתם צודקים? שאתם טועים? רציתם יותר להכחיש או יותר לאשר? האם כשניגשתם לברר, קיבלתם על עצמכם שאם אתם טועים אתם יוצאים החוצה לברר אם יש אמת אחרת? הייתם מוכנים לקבל שלילה?

מותר בכלל לגשת לברר בגישה כזאת? ואם אסור, אז שוב, במה אנחנו שונים? אני מסתכלת היום לאחור על כל מה שאמרו לי בסמינר בנוגע לשאלות אמונה, ולבירורים, ולסקרנות. ולקריאת חומרים חיצוניים. ולמדעים. ולכל המורכבות הזאת, ושואלת את עצמי במה כל הזרם החוסם הזה, הרוצה לשמור את עצמו סגור ומסוגר מפני דעות חיצוניות – במה הוא שונה ממנזר ששומר על הדעות שלו באותה צורה? מדרשה במסגד? למה הם שומרים על עצמם סטריליים מהתעמתות חיצונית? למה אמונה שחושבת שהאמת נמצאת בה כל כך חוששת מהתעמתות כזאת? למה אנחנו כל כך דומים לכל כת/דת אחרת?

אני נזכרת בציטוטי ההוכחות ששמעתי פעם. על האבולוציה, על ניסים. על כך שאנשים חכמים מאיתנו האמינו בזה (הטענה שלי בגילאי העשרה הייתה שאני "סומכת על הרמב"ם"). על "שאין אב משקר לבנו" (טענה של רב מסוים מערכים. אבל הוא לא הבין אותי כשניסיתי להבין למה זה לא תקף גם לאבות של כל דת אחרת. או לחכמים מכל דת אחרת – בהקשר של הטענה שלי מגיל העשרה. לא הצלחתי להבין למה אם אפשר לסמוך על חכמים שידעו לבחון דת נכונה, איך זה שכל כך מעט חכמים עברו מדת אחת לאחרת, ואם כבר עשו זאת זה היה בדרך כלל מכפירה לדת או מדת לכפירה, אך לא מדת אחת לאחרת? ואיך זה קורה לכל דת, בלי דת אחת שמושלת ב"חיפושי האמת"?)

אני נזכרת בהוכחת ה"שבעה ימים בשבוע". אני יודעת שריה"ל אומר אותה בכוזרי. אבל זה מציק לי. הרי מי שאמר לי את זה כהוכחה (לא ריה"ל, כמובן, אלא מישהו שהשתמש בטיעון הזה) מעולם לא בירר שבאף מקום בעולם לא היו יותר או פחות משבעה ימים. על סמך מה הם אמרו את כל זה את כל זה? (אני יודעת שיש מחקר שבמצרים העתיקה היו שבועות של עשרה ימים בשבוע, אבל לא ביררתי לעומק עד כמה זה אמין). העניין האם זאת הוכחה או לא פחות מציק לי מאשר העובדה שאנשים חכמים ורציניים והרבה יותר זכאים לגן עדן ממני, לפחות לפי מה שחונכתי, יכולים לדבר בדמגוגיה שזהה לדמגוגיות של דתות אחרות, וזה נחשב למשהו חיובי. איך זה יכול להיות?

וכל ההוכחות האחרות – החכמה הקיימת ביהדות, הצדקה הקיימת ביהדות, ההיסטוריה, הכתובים – כל מי שנותן לי אותן בירר פעם לכמה דתות נוספות יש דברים דומים? ניסה פעם לחפש טקסטים קדומים של שבטים אחרים? ואם לא (מה שכנראה), אז למה לא? בתור מה כל אותם אנשים חכמים וצדיקים סביבי – באמת חכמים וצדיקים, לא סתם – עושים את מה שהם עושים? האם הם כמו אותו כומר רציני ומקדיש את חייו ללימוד הברית הישנה והחדשה ולהורות הוראה בקרב קהילת הכנסייה שלו, או שיש להם משהו שונה, אחר, צודק יותר?

אני מאמינה בקב"ה, ובכלל לא דחוף לי לדחות או לאשר את האבולוציה. מה זה משנה הדרך שבה נברא העולם. משנה השאלה האם עמדה חכמה רצונית מאחוריה, וזה משהו שקל לי להאמין לו. לא מפחידה אותי (כרגע, בכל אופן) הסתירות בספירת שנות ההיסטוריה או הדרך שבה צריך לפרש את פרשת בראשית. ברגע שיודעים מה נקודת המוצא האמיתית אפשר לסדר את הכל. מפריע לי שאני לא מוצאת את נקודת השוני של הדת שלי. שאני לא מבינה למה כל מי שסביבי עושה מה שהוא עושה, ואילו כל מי שבאום אל פאחם עושה מה שהוא עושה, ומה בעצם ההבדל. מפחיד אותי לראות אנשים אדוקים בדתם בלי לבחון שום דבר, ולדעת שחונכתי לכך שהם, ולא אני, יקבלו יותר גן עדן. שהם הצדיקים והצודקים. מפחיד אותי כי אולי זה נכון, ומפחיד אותי כי למה זה נכון. איפה ההיגיון בכזאת דת. נכון, רוב הדתות ככה, אבל האם יכול להיות שגם דת האמת זה כך? למה?

אני חושבת שהשאלה שלי בעיקר: איך ייתכן שהדרישה ביהדות – כפי שאני גדלתי עליה בכל אופן כחרדית – ל"צדיקות" (מניחה שיש דרך יפה ונכונה יותר להגדיר את זה אבל לא עולה לי) לא כוללת בחינה ובדיקה של הדברים בצורה כנה, אלא להפך, הימנעות מעימות ומתכנים שעלולים לעורר שאלות (כמובן שקיים דיון פילוסופי והשקפתי בנושאים כאלו אבל זה לא נחשב מבסיסי היהדות וגם כך יש הרבה התנגדות לזה, לפי מה שאני מבינה)? מה בעצם מבדיל אותנו (בנקודה של השליטה והשמירה על אנשים שלא יצאו החוצה) מכל דת אחרת?  ומה מבדיל אנשים שמתאמצים אצלנו בקיום דת מאנשים שמתאמצים בקיום דת אחרת? רק העובדה שהם נולדו במקרה במקום הנכון?

אני רוצה להדגיש שאני לא באה ממקום מריר או חיצוני או ביקורתי לצורה שבה גדלתי. אני חרדית לחלוטין ממשפחה אברכית בירושלים שתמיד אפשרה לשאול ולרצות להבין. אני שואלת כי זה מציק לי מאד ובאמת רוצה להבין מבחינת אמונה, איך זה יכול להיות בדת של אמת?

תשובה:

אנסה לסכם שאלותייך:

  1. דמיון בהווי דתי, לדתות אחרות
  2. כל אחד שבודק, מגיע למסקנה שדוקא הוא צודק
  3. בודקים בצורה של לשכנע את המשוכנעים
  4. האם מותר לבדוק בצורה אובייקטיבית?
  5. מדוע חוששים מעימות עם החוץ?
  6. למה 'אין אב משקר לבנו' לא תקף לדתות אחרות?
  7. האם אין חכמים בדתות אחרות?
  8. הוכחת השבעה ימים בשבוע לא מבוססת
  9. האם מי שמצביע על החכמה, הצדק, וההיסטוריה, של היהדות, בדק מול דתות אחרות?
  10. מדוע הדרישה לצדיקות לא כוללת בדיקה ובחינה של אמיתות הדת?

(נ.ב. את רואה, אפשר לכתוב ישר את השאלות בקצרה…)

  1. דמיון בהווי דתי, לדתות אחרות

בהחלט יש נקודות דמיון בהווי דתי, זה ידוע לנו גם מההיסטוריה, זה עולה מהרבה מקומות בתנ"ך ובחז"ל, וגם בפרשנים כמו הרמב"ם ועוד רבים. וזה נובע מכך שהדת היא לא נוסחה חיצונית, אלא נובעת מהקשר הנכון בין האדם לבורא ולרובד הרוחני, והאדם נברא כך. אנחנו יצור רוחני, יצור שמחפש משמעות, ושמוצא אותה בהתנהגות של קדושה, של הענקת משמעות רוחנית. והדמיון של הרליגיוזה בכל רחבי העולם ובכל התקופות, רק מראה כמה שזה חלק מאיתנו ולכן נכון.

  1. כל אחד שבודק, מגיע למסקנה שדוקא הוא צודק

עם הנתון הזה אני לא מסכים איתך, רוב מוחלט של האנשים לא בודקים, ואלו שבודקים הרבה פעמים משנים את דעתם, קוראים לזה חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, וברוב המקרים כשלאנשים קשה לשנות התנהגות בפועל, הם משנים לפחות את הדעה, 'אנוסים' כשבמקור חרדים, או אנשים שמודים שהדת נכונה אבל אין להם כח לקיים.

לא רק אנשים פרטיים, גם עמים שלמים שינו את דעתם, בתקופה הרומית היתה תנועת התגיירות המונית של עמים שונים שהתגיירו, אחרי התקופה הרומית, מאות עמים קיבלו את הנצרות, וזנחו את האלילות שהיתה טבועה כה עמוק בעצמותיהם. המהפכה הפרוטסטנטית דחתה את הנצות הימי ביניימית, הרוסים קיבלו את התיאוריות המהפכניות של מארקס, רעיונות עולים ודוחים רעיונות ישנים, הרבולוציה בצרפת, הנאציזם, ביפן חלו שינויי השקפות, ועוד רבים.

גם ביהדות, תמיד היו קבוצות גדולות שפרשו מהדרך הרגילה, לא היתה תקופה בה כל היהודים חשבו אותו דבר, תמיד היו מחלוקות שעמדו על הפרק, וכל אחד בחר את דרכו, ורבים עברו מצד לצד. כבר בתורה עם כל הסיפורים במדבר, בימי הנביאים, בימי חז"ל היו כל כך הרבה ויכוחים ודעות, כל הכתות בימי הבית השני, אחר כך הקראים, בהמשך שבתאים, רפורמים, משכילים, ציונות. אם כל אחד שהיה חושב על אמונתו היה נשאר באותו מקום, לא היו קמות כל הקבוצות האלו. והיו מעברים מאד משמעותיים בין הקבוצות, תמיד. וגם היום יש מעברים בין דתיים לחילוניים כדלעיל.

  1. בודקים בצורה של לשכנע את המשוכנעים

כמו שאמרתי, רוב האנשים לא בודקים את העמדה שלהם, והם גם לא בנויים לזה. זה מתאים ליחידים. וכי האנשים שמתנגדים לרפורמה המשפטית או תומכים בה באמת בודקים? כולם חוזרים על הצד שלהם עם הדוגמאות שלהם (חוק נגד ג'ינג'ים), ומשכנעים את המשוכנעים. ועם זאת יחידים חושבים, ומשנים את דעתם, יש שורה של אנשי שמאל מפורסמים שעברו להיות אנשי ימין, עירית לינור, גדי טאוב, דלית סוטר, ועוד רבים. שמאל וימין זה הרבה יותר מאשר גישה מדינית, זו השקפת חיים.

  1. האם מותר לבדוק בצורה אובייקטיבית?

הסיבה שרוב האנשים לא בודקים, בכל קבוצה, היא שזה לא מתאים להם, הם לא בנויים לזה. אדם לא בנוי לערעור על דרך החיים שלו, יש אנשים שזה מכניס אותם לספקנות אין סופית, לאובססיה, לחרדות, יש אנשים שאין להם יכולת מספיקה כדי להעביר בשבט הביקורת דברים כאלו, זה גדול עליהם, יש אנשים שינצלו את זה לאנרכיה. בקיצור זה לא מומלץ כמרשם להמונים, ואף קבוצה לא עושה זאת, במיוחד מחמירים בזה הפרוגרסיבים, שחוששים מכל אפשרות של השמעת דעה מנוגדת, ואף יוצאים במלחמת חרמה קנאית נגד מתן במה לדעה אחרת.

עם זאת, בכל קבוצה ובכל דת, יש מיעוט אינטלגנטי שיש לו גם את היכולת הנפשית לבדוק ולבחון כל דבר, ואנשים אלו יוצאים למסעות מופלאים ומגלים דברים מעניינים.

  1. מדוע חוששים מעימות עם החוץ?

על זה עניתי בסעיף הקודם, נראה לך שנערת סמינר בת 14 שלא יודעת מהחיים שלה כלום, בשלה 'לבדוק את הדת'? איפה היא תבדוק? תקרא 3 ערכים בויקיפדיה? תקרא בלוג של תועמלן אתאיסט? אם את יכולה לעבור את המסע הזה, אשרי חלקך, הרוב לא יכולות וזה לא טוב להן, אפילו לא מבחינה נפשית. ותכלס זה גם לא עוזר כלום. מי שצריך את זה מגיע לשם. צריכים רק לקחת את זה בבגרות.

  1. למה 'אין אב משקר לבנו' לא תקף לדתות אחרות?

חבל שאותו מרצה לא הסביר לך כדת, דברים פשוטים שלומדים בכל קורס מרצים…. הפתגם 'אין אב משקר לבנו', אינו חוק טבע, ואינו מדבר על שקרים שכל אדם משקר, אלא על מציאות כללית, שדור שלם לא משקר לדור הבא, בדברים שהוא יודע שאינם נכונים.

ולכן, אדם יכול לשקר לבנו על דברים ספציפיים בחיים שלו, וכמנהג אנ"ש. אבל דור שלם של אנשים לא ממציא היסטוריה בדויה להעביר לדור הבא, כי זה לא אפשרי. להמצאת היסטוריה בקנה מדה כזה קוראים 'קונספירציה', לאמור: תיאוריית קשר, כל האנשים קושרים קשר שלא לגלות. וזה לא עובד במציאות, כי תמיד יש מישהו שיגלה, ושקר לא מחזיק. אבל כל זה בענין היסטורי, שניתן לניפוץ. דברים לא נכונים, שלא ניתנים לבדיקה, אפשר להעביר מליארד דורות, אמונות טפלות, לך תוכיח שזה לא נכון. הנושא שלנו הוא היסטורי: דור שלם של בני אדם, לא יעביר לדור הבא היסטוריה שהוא יודע שהוא לא נכונה, גם אם הוא מאד ירצה. ויש דוגמאות בהיסטוריה של קבוצות שמאד רצו לשקר ולשנות את ההיסטוריה, אבל לא הצליחו.

  1. האם אין חכמים בדתות אחרות?

יש בהחלט, וגם כאן, הדבר עולה מהתנ"ך ומחז"ל שיש משמעות ומקום לחכמת הגויים, אבל הנושא הוא האמור בסעיף 6, היהדות היא הדת היחידה הבנויה על אירועים היסטוריים. ובנקודה זו חכמים יכולים להבחין ולהכיר באמיתת האירוע. הדתות האחרות בנויות על מיסטיקה שלא ניתנת מעיקרא להוכחה, ולכן הרוצה להאמין יאמין. ואין סתירה בכך שהוא חכם גדול.

  1. הוכחת השבעה ימים בשבוע לא מבוססת

העובדה שהשבוע התחיל בישראל היא דוקא עובדה היסטורית מבוססת, גם אם לפני אלף שנה לא היה ידוע לנו בדיוק מה עשו העמים הקדמונים, כיום אנו יודעים ששום עם קדום לא חילק את השנה לשבוע. זה התחיל מהיהדות ב100%. אבל למעשה הנתונים האלו גם מבטלים את ההוכחה הזו, שכן הרומאים אימצו את השבוע היהודי מטעמי נוחות, ולא משום שידעו משהו על בריאת העולם. והעמים הקדומים שאולי היו להם מסורות עתיקות, לא ידעו כלום על השבוע הזה.

  1. האם מי שמצביע על החכמה, הצדק, וההיסטוריה, של היהדות, בדק מול דתות אחרות?

שוב, הרוב לא בדקו, אבל המיעוט שבדקו גילו שכן, שיש ביהדות מה שאין בדתות אחרות, שהיא הביאה לעולם את המוסר ואת הצדק, והיא מחזיקה באמתחתה גם את התכנית לתיקון העולם, שתחזיר אותנו לגן העדן. יש על כך המון מאמרים באתר.

  1. מדוע הדרישה לצדיקות לא כוללת בדיקה ובחינה של אמיתות הדת?

משום שאין קשר בין התחומים, האם לדעתך חייל מצטיין בצבא, הוא זה שיושב בארגון BDS ו'בודק' האם הישראלים צודקים או הפלשתינאים? אני מהמר שהחייל הזה לא יתאמץ יותר מדי בקרב, ובהזדמנות הראשונה יתחפף מהשטח. מי שבוחר בדרך של לבדוק את הדת, זה במידה מסויימת סותר את הדרך של להתמסר לדת. תחשבי על אדם שממשיך 'לברר' על אשתו לאורך כל החיים, הוא שולח שליחים לברר מה היא עושה, ואיך המידות שלה, ואיך היא מתנהגת, וכו', זו לא סתירה? להיות צדיק זה להתמסר למשהו, אם אתה רוצה לשאול האם כדאי להיות צדיק, זו שאלה טובה, תבדוק, אבל אחרי שתחליט, נגמרו הבירורים, זו חתונה…

4.3 18 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
49 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
דברי הימים
דברי הימים
2 months ago

לפני שנים ראיתי שכתבת באיזה מקום שהקדמונים (גם חז"ל וגם אוה"ע) לא כתבו היסטוריה אמיתית כי לדעתם זה לא היה חשוב כי העיקר הוא המסר, וכך פירשת את אגדות חז"ל שעוסקות בעניינים היסטוריים (ואולי גם את התנ"ך, לא זוכר). אשמח לקבל מקור מחקרי לטענה הזו. כלומר שזו הייתה מגמה מכוונת אצל כולם ולא שילוב של היסטוריה, מיתולוגיה וסתם טעויות שקרה בטעות או בזדון

דברי הימים
דברי הימים
2 months ago

ברור שאין כוונתי לאגדות כגון רבב"ח והקב"ה מניח תפילין וכדו' אלא לאגדות שלכאורה עוסקות בהיסטוריה. חבל שאתה עושה עצמך כלא מבין.
שו"ר שכתבת מעין זה בתיק ידען אבל על היוונים דווקא. על חז"ל הובא שם בשם ברויאר ולא קיבלת דבריו.
כנראה זה מה שזכרתי במעורפל 

ותבונה תתן קולה
ותבונה תתן קולה
2 months ago

שלום לכם.

זמן רב שיש לי ביקורת חריפה על ההתייחסות למצוות האמונה בקרב הציבור המאמין מלידה.

איני מדבר על אותם הטוענים שאמונה היא דבר רגשי העובר מאבא לבן בלא כל הוכחה או ביסוס אלא רק 'אמונה תמימה', כדבריהם [שדבר פשוט הוא שזה לא מגיע מצדקות אלא מבורות. ומי שמאמין בלי מינימום ביסוס, ואף אינו מנסה לבסס את עמדתו מחשש שאם יתעסק בחקירה יפול בזה ויכפור, או שהוא כופר במה שחושב שהיהדות היא בלוף שחייבים להאמין בה מבלי דרך לברר זאת, או שהוא סתם טיפש].

אני מדבר על אותם מעטים שכן מבררים את עמדתם באמונה, ומנסים לדלות פירורי מידע על היהדות ועל שאר הדתות ממה שנותר בציבור אחר סתימת הפיות בכל הנוגע לענין זה.

ואז מגיעים לאחד מ3 המסקנות הללו:

במקרה הטוב –

1. מגיעים להרצאות או לספרים שיש בהם הוכחות אמיתיות אך עמוקות מאוד ומורכבות מכל מיני היבטים [היסטוריה/ארכיאולוגיה/מדע/פילוסופיה ועוד], אשר לא כל אדם יכול להבין. ובוודאי לא על אמונה זו צוותה התורה לכל בן מגיל 13 ובת מגיל 12 כבסיס ליהדות כולה.

במקרה הפחות טוב –

2. מגיעים לרבנים והמרצים מטעם ארגוני קירוב שמשפריצים ראיות שונות [ומשונות…] כגון חכמת התורה – שהזוהר ידע על שהעולם עגול מאות שנים לפני המדע,/ חכמת לומדי התורה [עד עכשיו לא הצלחי להבין מה הקשר בין אחוזי מקבלי פרס נובל היהודים לאמונה…] / הניסים הגלוייים (?) בדורנו אנו, / הוכחות ארכיאולוגיות, / הוכחות רבות שמבוססות על חוסר ידיעת והבנת השומע במדע ובשאר הדתות, ועוד המון טענות שטחיות רדודות וטיפשיות. שבגישה עניינית ובוגרת לא נראה שאי מי מהם תוכל להיות אפילו הסתברות רחוקה, וודאי שלא בסיס לאמונה שעליה האדם אמור להעמיד ולבנות את כל אורחות חייו [אולי לקרב ליבותיהם של יהודים רחוקים עמכו'ת עוזר גימטריאות וכיוצ"ב, לי לא]. ומשתכנעים [אם יש כזה דבר].

במקרה העוד פחות טוב [אולי יותר טוב] –

3. נותרים ללא תשובה מספקת, וממשיכים לשמור תו"מ בגלל שככה כולם עושים.

מה קרה לנו?

השתגענו???

אותי עצמי הנושא הזה הטריד אותי רבות, והסתובבתי זמן רב בלי תשובות מספקות, עד שהגעתי למסקנה שאם תורתנו מלאה בחכמה אדירה לא ייתכן שכל הבנין יעמוד בלי יסוד, וחייב להיות שהתורה עצמה תגיד לנו איך נאמין לה ולמה עלינו להאמין. לא יכול להיות שהתורה רצתה שנאמין על ידי ממצאים ארכיאולוגים, כי אם אלו לא היו נמצאים מה היה?, ואם הזוהר לא היה נכתב או שלא היה מתגלה מה היה?…

פתחתי תנ"ך ומצאתי:

"כי שאל נא לימים ראשנים אשר היו לפניך למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמוהו, השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי, או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדולים ככל אשר עשה לכם יי אלהיכם במצרים לעיניך. אתה הראת לדעת כי יי הוא האלהים אין עוד מלבדו, מן השמים השמיעך את קלו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה ודבריו שמעת מתוך האש, ותחת כי אהב את אבתיך ויבחר בזרעו אחריו ויוציאך בפניו בכחו הגדל ממצרים להוריש גוים גדלים ועצמים ממך מפניך להביאך לתת לך את ארצם נחלה כיום הזה. וידעת היום והשבת אל לבבך כי יי הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד".

"רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך, יום אשר עמדת בחרב באמר יי אלי הקהל לי את העם ואשמעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון".

"כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה יי אלהינו אתכם, ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויציאנו יי ממצרים ביד חזקה ויתן יי אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים וגו', ויצונו לעשות את כל החוקים האלה".

פשוט וברור!

תורת האמת שניתנה לנו, בעצמה טורחת וכותבת באינספור מקומות כי הבורא התגלה על הר סיני בהתגלות מוחשית וברורה לכל רבבות בני ישראל אבותינו, ושינה את הטבע באותות ובמופתים רבים ועצומים לעיני כל העולם, כדי שידעו כולם כי ה' הוא האלוקים, לו העולם והוא הבורא. ועדות זו מועברת דורות רבים ע"י 'עם' שלם, בתאור מפורט וברור מכל הנעשה.

למה מכסים את זה ממנו? למה לא מלמדים זאת לילדים כבר מהחיידר שיש בורא לעולם שהתגלה לאבותינו, למה לא מדגישים זאת אף פעם ובחור מתבגר מוצא את עצמו פעמים רבות בלי תשובות? למה המרצים הרבים שיש לא מתארים בדרשותיהם את המעמד הנורא הזה ואת הניסים הרבים במקום לנסות למצוץ ראיות דחוקות וקטנוניות ורק לבלבל את ציבור שומעיהם אשר להם נצפה המרצה בהבעות של מצוקה כשצריך לנסות להסביר כל הוכחה שטוטית?  [נכון שיש המון מה להרחיב במסורת שמעמד הר סיני, אבל הבסיס שעם שלם בכללותו טוען להתגלות אלוקית לעין כל זה ודאי היסוד לאמונתנו].

לדעתי בגלל חוסר המודעות והחינוך לזה שמעמד הר סיני וניסי יצא"מ הם יסוד האמונה, זה נהיה כאילו ה'שאלות באמונה' הם דבר העומד וקיים וכל רב או מרצה מנסה ליישב את זה בדרכו שלו. וכל עוד המצב הזה ימשיך, ימשיכו הרבנים והמחנכים לשאול את עצמם איפה היראת שמים בדורנו, בזמן שאצל רוב האנשים כל היהדות מבוססת על לחץ חברתי וסביבתי בלבד.

בוודאי עם ישראל היה נראה אחרת אם גם חולית השרשרת של דורנו היה נשאר כמו בכל הדורות בצורה שעם שלם מעביר את המראות הנוראים לבניהם ונכדיהם…

אשמח להתייחסות שלכם בענין, והלוואי שהטעות נמצאת אצלי ולא כך הם פני הדברים.

תודה רבה.

ותבונה תתן קולה.

ותבונה תתן קולה
ותבונה תתן קולה
2 months ago

אבל חבל שהם אלו שהאדם שמחפש תשובות נפגש איתם ראשונים, ומה לעשות לא כל כך משתכנע….

תאולוגוס קיסר
תאולוגוס קיסר
2 months ago

לכבוד בעל התבונה[שכחת 'הטהורה' כיאה וכנאות ואולי מחמת שאתה אוחז כי יש בזה 'רעותא']זכות גדולה זכית לתרגם בחפשיות את לשון הרמב"ם פרק שמיני מיסודי התורה ואם כהיותר מסתבר כיוונת לדבריו הינך צלף מעולה…

פרופסור בנצי שמנצי
פרופסור בנצי שמנצי
4 months ago

הבעיה היחידה בעולם היא בני האדם.
המציאות, מאתגרת ככל שתהיה, היא פרשנות אנושית ואף המדע וחקר המוח המתקדם ביותר כבר מציין זאת כעובדה אמפירית.
ראו פרסומיו של פרופ רפי מלאך.
כשהאדם בוחר לנכס לעצמו מה שמעולם לא היה ולא יהיה שלו, אדמה, תורה, חיים, מוות, ידע ותודעה, הוא בהכרח זורע פחד ופוגע בסביבתו.
גם הטבע יכול להחריב בסופות ובשריפות אך לא מתוך תחושת עליונות אלא כחלק מבריאה שאותה לא יבין האדם, על אף יהירותו המבישה להציג עצמו כחכם.
הדיונים הרבים על הדת ועל התורה הם מרחיבי אופקים ובריאים לגוף ולנפש עד מאוד.
הויכוחים הם מגוחכים. מכיוון שבויכוח יש מי שטוען לאמת.
האם יש מקום לכפירה בדת? כסיל מי שיגיד שלא.
האם יש עבר הווה ועתיד? האם בצלמו ובדמותו ברא אותם, זכר ונקבה? ראוי לו לחכם לענות תשובה אחת בלבד. מאיפה אני יודע?
כל הדת לא שווה כלום וכל התורה לא תורמת מאום לעולם אם לא נאהב לרענו כמותנו ואם נעשה לחברנו מה ששנוא עלינו.
כל כך פשוט. ומי שחושב שפרי עץ הדעת טוב ורע מצוי בקרבו, שיבושם לו, רק שיזכור שקרבו הוא קרבי וקרבך וקרבה, ואין כולנו אלא אחד

Tal
Tal
10 months ago

אני חושב שיש ב 4 סיבה נוספת לכך שאנשים לא בודקים , בסביבה החרדית יש הוואי שלא נותן פן חיובי לבדיקה , והמון רבנים והמון דרשנים וגם גדולים מישראל לא נתפסים\מתפרסמים ככאלה שבודקים. למשל מספרים על הרב חיים זצ"ל שהביאו לו אבוקדו ולא ידע מה זה כי אבוקדו לא מופיע בתורה ובחז"ל, וזה היהודי למופת, שכל אחד שיגיע לאחד חלקי אלף המדרגה שלו רק זוכה, אני בטוח שהוא גם העדיף לעסוק בתורה במקום לגעת במחשב ולחפש בלוגים של תועמלנים אטאיסטים לענות על הבליהם. והמון מלמדים לחכות דווקא אותו, ולא לחקור למה הם טועים , יש גדול ישראל בציבור החרדי שמציג את האפשרות של חקירה בכלל כמשהו לגיטימי וזה לא רב שעוסק עם החוזרים בתשובה ? צוות האתר מציג את זה שאנשים לא בנויים לזה , לדעתי יש צד שבונים אותם להיות לא בנויים לזה.כל המשכילים היו כאלה שנחשפו או חשפו עצמם לכל מיני מקורות חיצוניים ומסבירים שמעשים כאלו הובילו למציאות החילונית שמתרחשת כאן וזה נכון , אבל לאור זאת מי שמעיין ובודק לא תמיד מוצג כשכבה האינטליגנטית שמגלה דברים גדולים באמונה , במקום לכבד את הגישה הזאת יש נסיון למזער את קיומה מתוך החשש שקיים. ואם כן אז תעשה את זה דרך הדברות\רציו או משהו בסגנון שהוא מפוקח, אבל לחקור ולהפליג במחשבה מעבר לתכנים של אתר חרדי זה או אחר – כזאת ליברליות לא מומלץ, יותר חסרון מאנטלקטואליזם. .

וב 8 אני לא חושב שהכותבת שאלה האם הוכחת השבוע ב7 ימים בישראל מבוססת כפי שצוות האתר פירש את השאלה וענה על כך שזו עובדה הסטורית ששום עם אחר לא חילק לשבוע , אלא שבכל העולם השבוע הוא שבעה ימים דרך קבלה מאבותיהם , ושלא היו מחזורים אחרים של ספירת הימים. וכך מובן בפשטות מהכוזרי :
: נז – אָמַר הֶחָבֵר: הֲשָׁמַעְתָּ עַל אֻמָּה שֶׁחוֹלֶקֶת בַּשָּׁבוּעַ הַיָּדוּעַ, שֶׁהַתְחָלָתוֹ מִיּוֹם רִאשׁוֹן וְהַשְׁלָמָתוֹ בַשַּׁבָּת? הֲיִתָּכֵן שֶׁיִּשְׁווּ בָזֶה אַנְשֵׁי הַצִּין עִם אַנְשֵׁי אִיֵּי הַמַּעֲרָב מִבְּלִי הַתְחָלָה וְהַקְהֵל וְהַסְכָּמָה?
נח – אָמַר הַכּוּזָרִי: לֹא יִתָּכֵן זֶה אֶלָּא בְהַסְכָּמָה מִן הַכֹּל, וְזֶה רָחוֹק; אוֹ שֶׁיִּהְיוּ הַמְדַבְּרִים כֻּלָּם בְּנֵי אָדָם אוֹ בְנֵי נֹחַ אוֹ זוּלָתָם, וְיִהְיֶה הַשָּׁבוּעַ אֶצְלָם מְקֻבָּל מֵאֲבִיהֶם
. – הנה ריה"ל מעביר את המסר שהשבוע בן 7 ימים זה דבר שהתקבל בכל העולם כמסורת מאבות, לא רק בישראל, אלא בכל העולם כי לא היו שבועות אחרים , כי רק השבוע שמוזכר בתורה הוא הנכון והוא היחיד – כי התורה אמת, והנה אומות העולם מודים בכך בעקיפין הרי הם בעצמם יש להם שבוע בן שבעה ימים מוסכם עליהם מאבותיהם. ועכשיו מופיעה ההנחה הסמויה (שמוכיחה את אמיתותה כי כל האומות בעולם מסכימים) ששרשרת הדורות המתוארת במעשה בראשית שמוכיחה את מניין הדורות מבריאת העולם של הספירה היהודית , וזה דבר חשוב שמתברר , ומחזק מאוד את הטענה שאם השבוע בן 7 ימים מקובל על כל העולם ותמיד היה מקובל , שהיהדות היא המקור, והתיאור היהודי הוא תיאור מדויק מאוד ואמיתי.

לאור כך שמתברר שהיו שבועות נוספים בתרבויות קדומות למשל בסין ובני המאיה
מופיע השאלה האם הטיעון הוא מבוסס?
לפי שיטת ריה"ל הנה ישנם בני נח ואדם שיש ראייה שמקובל אצליהם מאבותיהם שבוע לא בן שבעה ימים, שלא כמו תשובת הכוזרי בספר. אולי לא היה כזאת מסירה ? אולי כולם הסכימו – החבר מביע את דעתו שדבר זה רחוק הוא. כוונת ריה"ל ברורה שהמסירה מבוססת על העברה מדור לדור זה האופציה הרציונלית היחידה. אבל קיומי תקופות מחזוריות אחרות שמנו (לדעתי זה המקביל לשבועות פשוט בתרבות אחרת) הם ראייה שלא כך.

ואם תאמר שאולי היה לפני השבועות האחרים שבוע בן שבעה ימים מקובל עליהם מבני נח ששמרו שבת וקיימו את התורה כידוע לנו, כך לא יהיה נכון לדעתי לפרש את כוונת המחבר כי נראה מהכתוב שלא היה מודע לקיום מחזורי "שבועות" אחרים בתרבויות קדומות , יש לנו ידע על כך ? מהמסורת בקלות אפשר להסיק שכך היה , אבל ראייה הסטורית\ארכאולוגית מתרבויות אלו אין , אולי בכוזרי\תרבויות אלה יש התייחסות לכך ואני לא מודע , אשמח שיתקנו אותי.
ואם תאמר שבכל זאת רואים שלא חילקו האומות לשבוע בן שבעה ימים, עצם העובדה שהיו מערכות אחרות של מחזוריות בנות 10 או 20 יום בסין או אצל בני המאיה אמנם מראה שהשבוע בן 7 ימים הוא דבר מיוחד שמופיע בתורה , אבל זה לא המסר שריה"ל התכוון אליו בהוכחה הזו, ריה"ל התכוון למסר חזק מאוד ששבוע בן 7 ימים זה הדבר היחיד שיש והדבר היחיד שהיה דרך קבלה מאבותיהם ואומות העולם אינם חולקים בכך , ולא שהשבוע בן 7 ימים הוא תופעה ייחודית לעם ישראל ושום עם בהסטוריה לא קבע לעצמו שבוע בן 7 ימים – הנה קבעו איזה מחזור בן 10 ימים או 20 , הם היו צריכים את זה לחישוב לא יודע מה , וזה נשכח , ואין סיבה לחשוב שבנוסף היה להם שבוע בן 7 ימים וזה דווקא נשמר והמחזור בן 20 ימים או 10 נשכח.

צפיחית בדבש
צפיחית בדבש
1 year ago

תשובה חכמה ומחכימה.
אם יותר לי להוסיף- אכן הכותבת צודקת שהגישה הכללית היא להימנע מלחשוב ולעסוק באמונה, עד שהדרגה הנשאפת היא מה שהטיפשים קוראים "אמונה תמימה", לא לחשוב בכלל.
איך הגישה הזו השתרשה בציבור שלנו זה נושא ארוך, אבל ודאי שזו מחשבה מוטעית מיסודה ואדם שעסק בענייני אמונה קרוב לקב"ה הרבה יותר מבעל ה"אמונה תמימה" הנ"ל.

פלוני
פלוני
1 year ago

בהקשר לשאלה – האם מותר לבדוק את הדת באובייקטיביות.
לא עניתם על השאלה….
למעשה לפי דברי הרס"ג באמונות ודעות בהקדמה – אסור לאדם הדתי לחקור את האמונה אלא אם כן קודמת לה "אמונה שהיא למעלה מן הדעת" שהרי הדת לא יכולה לאשר לאדם להפקיר את אמונתו להבנתו הדלה שעלול לטעות בה ובכך להפסיד את עולמו
עך כך בהרחבה למדתי משיעור של ר' אהרון לוי
https://youtu.be/G_2UNJjQ-lw – ניתן להמשיך בסדרה להרחבות

שלום
שלום
1 year ago

באמת ישר כוח. אני מתפעל מעוצמת המחשבה ומעוצמת האמונה של מי שנקרא כאן "צוות האתר". אתה/אתם נותנים ל"המורה דני" ודומיו, ולשואלת המקשה באמת, לכל אחד כערכו תשובה שיש בה עומק ועניין וחידוש לעולם. אני מתפעל מההשקעה העצומה שלכם ומכמות נכסי הידע האמונה והרוח שאתם צברתם כאן. בתוך השטף העכור של היטפשות ובורות האתר שלכם עבורי הוא נאת מדבר שאני פוקד שוב ושוב. תודה לכם

אורי
אורי
1 year ago

דיון מרתק! תודה עצומה לצוות האתר שלא נבהל משאלות "כפירה" שכאלה.
אשמח גם כן להצתרף עם שאלה שתמיד הציקה לי. עד כמה שבדקתי את הנושא, אחת ההוכחות הכי מרכזיות ליהדות זו ההמוניות של מעמד הר סיני, וממנה נובע שאין אב משקר לבנו וכו'. ותמיד הפריע לי, אולי היה איזשהו משהו קטן יחסית לעומת מה שאנו יודעים (כמה מאות איש במקום 600,000) שרומו בצורה כלשהי ע"י אפקטים כלשהם, ובמשך הדורות הסיפור תפח והמספרים גדלו יותר ויותר… או שבשלב מסוים איזה סופר סתם העתיק את ספר התורה וכתב שישים ריבוא במקום שישים עשרות…
יתכן שאני לא מסביר את עצמי כ"כ טוב, אז אנא תענו לגופה של השאלה ולא לפרטים שוליים. ותודה רבה מראש.
נ.ב. גם אני יהודי חרדי, והשאלה מגיעה מרצון לדעת ולא לקנטר.

בחור חביב
בחור חביב
1 year ago

בהקשר לסעיף 4 ו5, מצאתי 2 הרצאות מעניינות של ר' אהרון לוי שמתייחס לנושא: https://youtu.be/FVvyq0r4T7g – האם צריך לפחד מכפירה?
https://youtu.be/c5jbJ5jGHaQ – לחקור את האמונה? לא לכולם.

אריק1
אריק1
1 year ago

אם מי שעובד עבודה זרה ילך לגיהנום או במקרה הטוב ייכרת ובאופן כללי הוא מתואר תמיד במקורות היהדות כאדם שפל מאוד(או גרוע מזה).

איך זה שאנשים ייכנסו לאובססיות וספקנות מצדיק את זה שהם לא יבררו? לכאורה זה צריך להיות דבר שנכון למסור את הנפש(תרתי משמע) עליו כמו שצריך למסור את הנפש ולא להמיר לדת אחרת.

Last edited 1 year ago by אריק1
אריק1
אריק1
1 year ago

הבנתי את זה, אנסח את שאלתי בצורה אחרת ואולי ברורה יותר:
אדם שלא בדק אלא הסתמך על מה שמקובל בקבוצה שהוא גדל וחי בה איננו יודע(במובן של ידיעה אמיתית) האם הדת/אמונה שבחר בה היא האמת(אפילו אם טוב לו באותה דת), ולהיפך יותר סביר להניח שהיא לא האמת (שהרי יש אמונות רבות בעולם ולמה לחשוב שדווקא הוא גדל באמונה האמיתית?)
לפיכך, אם יש לו אפשרות לבדוק מה האמת, נראה הגיוני שעליו לעשות זאת אפילו במחיר כבד שכן ככה ישפר את סיכוייו להגיע לדת האמת

מכיוון אחר:
אם אדם שאיננו מתאים לכך אינטלקטואלית ונפשית לא נדרש לבדוק את דתו, אז למה המקורות מתארים עונש קשה לעובדי ע"ז? מן הסתם לרובם לא הייתה התאמה מיוחדת לכך?

דיין ומוכיח ויודע ועד וכותב וחותם וסופר ומונה
דיין ומוכיח ויודע ועד וכותב וחותם וסופר ומונה
1 year ago

ומי שכן בנוי לבדוק, ובדק, והגיע למסקנה שהדת שקרית. מה דינו?

דיין ומוכיח ויודע ועד וכותב וחותם וסופר ומונה
דיין ומוכיח ויודע ועד וכותב וחותם וסופר ומונה
1 year ago

והנחת המוצא הזו מתיימרת גם היא להיות רציונלית (כמו היהדות עצמה)? יש לה הוכחות רציונליות אובייקטיביות?
לשון אחר: מה דינו של מי שבדק גם את ההנחה הזו עצמה, והגיע למסקנה שהיא לא הגיונית?

Last edited 1 year ago by דיין ומוכיח ויודע ועד וכותב וחותם וסופר ומונה
דיין ומוכיח ויודע ועד וכותב וחותם וסופר ומונה
דיין ומוכיח ויודע ועד וכותב וחותם וסופר ומונה
1 year ago

ומה יקרה אם יבוא אליך מישהו שבדק והגיע למסקנה שהדת שקרית, ויתייעץ איתך מה נכון לעשות מנקודת מבטו. האם תסכים איתו שמנקודת מבטו הצעד הנכון הוא לנטוש את הדת?

דיין ומוכיח ויודע ועד וכותב וחותם וסופר ומונה
דיין ומוכיח ויודע ועד וכותב וחותם וסופר ומונה
1 year ago

אם מישהו הגיע למסקנה שאני רוצח, מנקודת מבטו עליו לתת לי את העונש הראוי לרוצח. לא אגיד לו את זה לפני שאספיק לברוח, אבל בליבי ודאי אסבור שזו התשובה שראוי לענות לו.
אז אני מבין שגם אתה לא תאמר במפורש לאדם כזה שמנקודת מבטו עליו לנטוש את הדת, אבל בליבך תסכים שזו התשובה שהיית צריך לענות לו?

דיין ומוכיח ויודע ועד וכותב וחותם וסופר ומונה
דיין ומוכיח ויודע ועד וכותב וחותם וסופר ומונה
1 year ago

אתה לא צריך שום דבר. השאלה היא מה התשובה הנכונה לדעתך

דיין ומוכיח ויודע ועד וכותב וחותם וסופר ומונה
דיין ומוכיח ויודע ועד וכותב וחותם וסופר ומונה
1 year ago

יש תשובה נכונה כיצד אדם צריך לנהוג לפי מה שלדעתו זה אמת. התשובה לא אמורה להתייחס לשאלה האם דעתו צודקת או לא

דני
דני
1 year ago

זה סוגיא ערוכה בפסחים, על בדק ולא אשכח
אילו היתה הדת שקרית לא היה צורך לעשות בדיוק מה שנכון, או ליתר דיוק אין במה להגדיר מעשה מסויים כנכון
אם באת לשאול את הרב מה הרב יפסוק כדי לשמוע מהו "דעת תורה" על מי שבדק כו' ומהי עמדת ההלכה
– עמדת ההלכה היא שגם טיפש כזה לא יכרית עצמו מקהל ה' ועליו לשמור את כל מצוות ה'. ואין הוא צריך לתור אחרי לבבו ועיניו.

תאולוגוס
תאולוגוס
1 month ago

וכבר כתב הרמב"ם[ע"ז ב,ג,],,ולא תתורו…כלומר לא ימשך כל אחד מכם אחר דעתו הקצרה וידמה שמחשבתו משגת האמת"

שימו לב
שימו לב
8 months ago

אכן עובדי עבודה זרה שלא בדקו את הנושא מעולם, נקראים בגמרא 'מנהג אבותיהם בידיהם' ומותר לאכול משחיטתם, בשונה משחיטת מין ש'סתם מחשבת מין לעבודה זרה'.

משהי בעולם שהיא בעצם אוסף של אלקטרונים ונשמה
משהי בעולם שהיא בעצם אוסף של אלקטרונים ונשמה
1 year ago

אני מתקשה להסכים על חלק מהאמירות בסעיף 10. למיטב ידיעתי אחד מערכים החשובים ביהדות היא אמת. זה כולל להיות אמיתי עם עצמך. לכן, אדם שלא אמיתי עם עצמו הוא לא צדיק, וזו בהחלט חלק מה- 'דרישה לצדיקות'. חוצמיזה לא הבנתי את הקשר בין בחירת אישה לאמונה. ההתחלה די ברורה- אדם בודק את אמיתות הדת, ומחליט שהיא נכונה ורוצה לחיות לפיה, במקביל לאדם שמברר על אישה ומחליט להתחתן איתה. אח"כ כתבת: "תחשבי על אדם שממשיך 'לברר' על אשתו אחרי החתונה…."- מפה קצת התבלבלתי. אדם מברר על אשתו לפני החתונה כדי לדעת אם יהיה לו נעים לחיות איתה, ולכן אחרי החתונה הנסיון לברר את זה לא יעזור לו בכלום אלא המציאות תדבר בעד עצמה לטוב ולמוטב. לעומת זאת- יהדות היא סוג של תאוריה על החיים ולכן תמיד יש טעם לאמת ולאשש אותה מול תאוריות אחרות שעולות. כתבת "זו לא סתירה?"- לא, זה בסה"כ מתכון לחיי נישואים גרועים,- ובמקביל לדת, אדם שבודק כל הזמן באופן אובססיבי את נכונות הדת זה אכן מתכון לחיי דת כושלים. אבל כל זה לא סותר את זה שאדם צדיק הוא אדם שבודק את האמת שבידו ולא מתעלם מטענות שעשויות להפריך אותה.

Last edited 1 year ago by משהי בעולם שהיא בעצם אוסף של אלקטרונים ונשמה
משהי בעולם שהיא בעצם אוסף של אלקטרונים ונשמה
משהי בעולם שהיא בעצם אוסף של אלקטרונים ונשמה
1 year ago
  1. כנראה גם אני לא הסברתי את עצמי טוב. לא התכוונתי לאדם שלא מאמין או מתעלם מטיעונים אלא לאדם שלא טורח לבדוק האם הערכים שהוא אוחז בהם כאמיתיים הם שקר. ושוב, מאחר שאמת היא ערך חשוב בדת, אדם כזה הוא לא צדיק. ערכי המדינה אינם כוללים 'להיות אמיתי' ולכן ין משמעות להשוואה
  2. בעצם, אין כזה דבר 'הדרישה לצדיקות'. יש דרכים שונות להיות צדיק, אין דרך מוחלטת שניתן לקבוע שהיא נכונה ולכן אין משמעות לשאלה האם משהו הוא חלק מהדרישה לצדיקות ולמה.
משהי בעולם שהיא בעצם אוסף של אלקטרונים ונשמה
משהי בעולם שהיא בעצם אוסף של אלקטרונים ונשמה
1 year ago

כלומר: אנחנו מסכימים שאדם שמאמין 'אמונה תמימה' בלי שום הוכחות ובדיקה אינו יכול להיות צדיק? (כי דווקא אני מכירה כמה כאלה, שגם טורחים להסביר לי למה בעצם הם הכי צדיקים)

Last edited 1 year ago by משהי בעולם שהיא בעצם אוסף של אלקטרונים ונשמה
משהי בעולם שהיא בעצם אוסף של אלקטרונים ונשמה
משהי בעולם שהיא בעצם אוסף של אלקטרונים ונשמה
1 year ago
  1. אוקי, אני מסכימה שמכורח המציאות אין אנשים שמאמינים באופן שרירותי, אבל יש הרבה אנשים שחושבים שצריך להאמין באופן שרירותי ושאדם שמאמן בלי הוכחות מספקות וראיות צדיק יותר מזה שמחפש הוכחות, ולהם אני מתכוונת. אבל גלשתי לנושא לא קשור אז לא חשוב.
  2. לא כ"כ הבנתי את הקטע האחרון.
  3. מנסיוני נשים שמרמות וגונבות וכו נכנסות כולן תחת הקטגוריה של נשים שלא כיף לחיות איתן.
  4. תודה שענית לי
עשוי מאלקטרונים פרוטונים וניטרונים ונשמה
עשוי מאלקטרונים פרוטונים וניטרונים ונשמה
1 year ago

ברצוני להעיר הערה צדדית. כתבת שהסיפור של היהדות בנוי על מסורת היסטורית. לדעתי כדאי להוסיף שיש עוד נימוקים רבים וחשובים. ההשרדות המופלאה של היהדות כנגד כל הסיכויים וכנגד כל האויבים, ה"תוצאות בשטח" – כלומר נביאים ואנשים קדושים ומורמים מעם, ספר מוסר ברמה שאין דומה לה (לאיזה עם יש הלכות כיבוד הורים מפורטות, הלכות לשון הרע, הלכות צדקה עם דרישות כה גבוהות, הלכות השבת אבידה ברורות ומפורטות והרשימה עוד ארוכה).

חיה
חיה
1 month ago

בנוגע לשאלה 10 אשמח לקבל מרפא לכאבי
אם לא מוטל לברר (ורק יחידים ביררו במשך הדורות)
א"כ הדבר היחידי שהגיוני מסביר לי שהבחירה בטוב היא המתקנת ושלימה את האדם ועולמו
אם צדקתי אז מה ההבדל ביני (כמשל לבוחר בטוב האמיתי) לבין ה"הגמון מדיניה", הרי שנינו בחרנו בטוב במסגרת המקום ובכלים שניתנו לנו

תודה מראש ותודה על האתר המיוחד

49
0
Would love your thoughts, please comment.x