נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

שאלה: מדוע המצרים לא השתכנעו מנסי יצי"מ?

חלק מהטענה הדתית היא שניסים יכולים לשמש כראיה לאמונה (גם אילמלי התגלות), אם כך, הטענה היהודית היא שהיו ניסים ביציאת מצרים, הים נקרע ל2(1) חלקים, היו עשר מכות ועוד ועוד. אך למרות כל זאת, לא ראינו שהמצרים חזרו בתשובה ועזבו את אליליהם, מדוע? הרי ע”פ התורה במצרים היו בלי סוף ניסים, והיהודים כלל לא נפגעו מהם. למשל במכת דם וכד’. עד שאפילו חרטומי מצרים הודו שמדובר בנס. ועל כן, עולה השאלה ההפוכה, במידה ואנו יודעים שהמצרים לא שינו את אמונתם בעקבות התורה אין זה ראיה שאכן לא היו ניסים במצרים?

תשובה: כשאנחנו חוזרים לאלף השני לפני הספירה, לא היה בכלל בתפיסת העולם מושג שנקרא "טבע", המושג הזה לא מוזכר גם במקרא, כי פשוט אנשים לא חשבו בצורה כזו, לא האמינו באיזו מסגרת עצמאית שנקראת 'טבע'. ברור היה לכל באי עולם שההתנהגות ה'רגילה' של העולם תלויה ברצונות של אלים, ובפעולות מאגיות של אנשים שונים, עצם העובדה של 'שינוי טבע' לא אמרה כלום למצרי ואולי אף לא לישראלי. כי זו היתה הנחת היסוד של כולם. כוונת המופתים של יציאת מצרים להראות שה' חזק מכל האלילים, שהכח שלו הרבה יותר גדול משל האחרים, ולכן זה אומר שהוא אלהי האלהים ואדוני האדונים.

ולכן, לא ניטלה הבחירה החפשית מהצופה במאורעות, גם מי שראה את קריעת ים סוף והבין שלה' יש כח, יכל לומר לעצמו שאין כחו אלא במים, כפי שאמר טיטוס בתקופה מאוחרת. וכעין זה אנחנו מוצאים במקרא שהארמים אמרו על אלהי ישראל "אלהי הרים הוא", הם כבר מצאו תירוץ להסביר לעצמם שמכיון שבני ישראל שהם הכירו גרים על ההר, הרי שלאלהיהם אין שליטה בעמק.

כמובן שמנעד התירוצים האנושי גדול הרבה יותר וישנן עוד חלוקות מורכבות ושונות שבני אדם יכולים להמציא. המשמעות של נסי יציאת מצרים עבורינו נובעת מהמבט לאחור, בו אנחנו רואים שכל המוני הנסים שהאמינו בהם הקדמונים לא היו מבוססים באמת על חריגות מהטבע ולא על אירועים היסטוריים בקנה מדה לאומי, כפי שהראינו במאמר "על נסים והתגלות", מלבד נסי יציאת מצרים.

אמנם,  מה שכתבת שהמצרים לא שינו את אמונתם בעקבות התורה, אינו מדוייק לחלוטין, תיאוריה רווחת היא שהרפורמה של אחנתון היא סוג של ביטוי להיוודעותו לאל הישראלי. (ראה כאן, חפש בדף 'אחתנתון').

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

7
Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
3 Comment threads
4 Thread replies
0 Followers
 
Most reacted comment
Hottest comment thread
4 Comment authors
צוות האתרהשואל דמאמרLEONאלי Recent comment authors
  Subscribe  
Notify of
LEON
Guest
Member
LEON

איזו תשובה מדהימה! ממש נהניתי.
אנו חיים בסוג של אנכרוניזם תרבותי וחנו לא תופסים את המציאות של אותם ימים. כל הכבוד על ההבחנה. ובכלל על האתר הנפלא וההשקעה המדהימה בתגובות. כתבתי זאת מפני שודאי הרבה קוראים באתר ונהנים מאוד אך לא מגיבים.

השואל דמאמר
Guest
Member
השואל דמאמר

אם כך, זה שהיהודים האמינו שאלוקים הוא אכן ה"אל" החזק ביותר הוא היה טעות. הרי אם יש כל כך הרבה אלים עם כוח מה הפלא ששאר העמים לא האמינו בחשיבות יציאת מצרים? הרי זוהי פעולה כמעט בדרגה רגילה של האלים (גם אם אפילו טיפה יותר חריגה). אז יוצא מפה שאולי רק במבט לאחור ניתן לומר שהם צדקו בדיעבד. אבל בתקופה שלהם בוודאי טעו. אבל אם ככה, מי אמר שבאמת אין לאותם אלים שהם ראו כוח, ורק לאחר זמן אלוקים ניצח אותם, או שהאלים החליטו לעזוב את העולם? הרי היו כל כך הרבה עדויות על הפרות כל כך משמעותיות של חוקי… Read more »

אלי
Guest
Member
אלי

אם המצרים ראו בזה רק את גדלותו של אל היהודים על פני אלים אחרים מה גרם ליהודים בזמנו לראות בו את האל היחיד? האם רק מתן תורה בו הוא אמר להם שהוא האל היחיד? [וגם את זה הוא לא אמר בעשרת הדברות אלא בחלקים אחרים בתורה]
ואף אם הם סמכו עליו על דבריו בהר סיני עדיין למה שאר העולם ששמע על זה לא האמין לדבריו שהוא האל היחיד ומה גרם דווקא ליהודים להאמין בו ולשאר לא להאמין? האם אין זה מראה על נגיעות שהיו לשני הצדדים ומשכו את היהודים להאמין ואת שאר העולם לא להאמין באחדות האל