האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

שאלה: מדוע חשמל בשבת אסור?

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

שאלה:
רציתי לשאול מדוע חשמל אסור בשבת?
בגלל שלוש סיבות זה לא נראה לי הגיוני.
1. ההגדרה של מלאכה לפי כמעט כל השיטות היא נמדדת ביחס למה שהיה במשכן (ייתכן שמתווסף לכך התנאי גם שיהיה חשוב אך העיקר הוא שהיה במשכן), וממילא חשמל לא נכנס כאב מלאכה.
2. גם בתור תולדה של אב מלאכה , חשמל כלל איננו מתאים להיות כמועמד . הרי יש שוני רב מידי בין החשמל למה שהיה במשכן.
3. ואם תאמר שזה מדרבנן גם כלל וכלל לא מובן מדוע להניח שיכול להיות שזה מדרבנן. הרי הסנהדרין לא קיימת כבר מעל ל2000 שנה .
4. ואם תאמר שזה מנהג, זהו מנהג כה קצר שאני לא רואה שהוא מחייב אותי.

 

תשובה:

לפי כל השיטות מלאכה בשבת קשורה במלאכת המשכן, אין בכך מחלוקת. אבל ישנן בשבת אבות ותולדות, האב צריך להיות במשכן, אבל התולדה לא. חשמל נאסר משום בונה לחלק מהשיטות ולשיטות אחרות משום מבעיר או  מכה בפטיש, כך שהאב היה במשכן והחשמל נחשב לתולדה.

הסיבה שחשמל אסור בשבת, היא משום שהאיסור בשבת הוא לעשות מלאכה, איסור אחד, לט' האבות אינם אלא סוגים של מלאכה. אבל הגדרת האיסור היא אחת, מלאכת ששת ימי המעשה, הדרכים בהם יוצרים ועובדים ומתפרנסים בעולם. והחשמל הוא כח מלאכה היוצר ואיתו מופעלות כל המערכות בעולם, ולכן ברור שהוא מלאכה. הרי לא יעלה על הדעת שכוונת התורה ביום השביתה בו נחים – – – שכל ענפי התעשיה יעבדו כסדרם וכולם ילכו לעבודה (מלבד פועלי הבנין הערבים…).

לגבי השאלה לאיזה אב מלאכה לשייכו יש מקום לשיקול הדעת של הפוסקים, ולרוב הפוסקים הוא משום בונה. כיון שראינו שחז"ל למדו מבונה איסור עשיית גבינה למשל (גם זה לא היה במשכן), רואים שהם הבינו שכל שינוי תכונה של החפץ המתקנו ומוסיף לו תכונות נחשב בונה. וגם החשמל עובד ע"י שינוי תכונת החפץ.

מה שמחייב הוא הסכמת הפוסקים, שכן אין משמעות  לתורה ולהלכה מבלי שיהיה מישהו שיחליט מה מותר ומה אסור, וכמתואר בתורה.

דיני מנהג לא קשורים בהכרח לזמן קצר או ארוך, אבל אין זה שייך לנושא שלנו שכן לא מדובר במנהג אלא באיסור מהתורה.

 

 

2.2 6 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
52 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
ח.כ
ח.כ
10 months ago

יישר כח.
האם יש לרב מאמר באתר על הצורה שבה למדו את אבות המלאכה, האם בהלכה למשה מסיני או מהסמיכות למלאכת המשכן וכו'?

ח.כ
ח.כ
10 months ago

תודה רבה . לגוף הלימוד, המחלוקת סביב הדרך והמקום שממנו למדים את מספר אבות המלאכה-
הכוונה שקבלו וידעו חכמים שיש לט אבות, ורק חלקו איפה הדבר רמוז, אבל לא שהדבר התחדש להם מאותו לימוד, נכון?

שלמה
שלמה
3 years ago

לצוות האתר
חשמל אסור משום מבעיר יש את דעת החזו"א שיש בזה משום בונה בסגירת וסתירת מעגל אך למעשה רוב האחרונים נחלקו על זה
הראיה מגבינה לא קשורה מכיוון שבנין בגבינה זה מדרבנן שדמי למלאכה לדעת החזו"א זה איסור מהתורה אך כמו שהזכרתי רוב האחרונים חולקים עליו ומדמים לתריס או דלת שדרכם בכך
לעניין השאלה הרבה מהפוסקים סוברים שחשמל בכגון טלפון נורת פלורסנט מאוורר איסורם מדרבנן בלבד מכיוון שאין הבערה
האיסור הוא עובדין דחול זילותא דשבתא ואיסור מוליד , כמובן שאסור באיסור חמור לעבור על דיברי חכמים אבל חכמים הקלו בדיברהם בשבות דשבות או אמירה לגוי במקום הפסד מרובה .צער או חולי

לגבי השאלה שהרי חכמים לא היו בזמן החשמל זה פשוט בדיחה וחבל להתייחס אבל בכל זאת לצורך העניין היה חוק של אנגליה לפני שהמציאו את המטוסים שאסור להבריח סחורות בדרך הים או היבשה (באזורים בשליטתם) היה חכמולוג שהביא במטוס וטען שהחוק מתיר כמובן שסיים בכלא
ואם לא הבנת אז חכמים לא דיברו על כל קישקוש שימציאו אלא נתנו כללים שע"פ תיפסק ההלכה בעתיד לכן כל התלמוד ערוך בדרך של שאלה ותשובה ולא רק תמצית ההלכה שנדע מקור לכל דבר ונוכל (מי שהוא בר הכי ונהירים לו דרכי התלמוד) לדמות עניין לעניין
תודה.

שלמה
שלמה
3 years ago

א. מגבן זה לא הנושא פה בגמרא שבת צה. חכמים חולקים על רבי אליעזר וסוברים שזה משום שבות אומנם דעת הרמבם ועוד שאכן מדובר באיסור דאורייתא
ב. רוב ככל האחרונים חלקו על החידוש של החזו"א עיין בשמירת שבת כהלכתה רש"זא כותב שדיברי החזו"א חידוש גדול כנ"ל סבר הרב עובדיה יוסף וכמעט כל הפוסקים הספרדים
ג. לא אמרתי שיש מקלים להדליק חשמל במקום הפסד או צער אלא בשבות דשבות כגון אמירה לגוי להדליק וזה מפורש באחרוני זמננו שמותר באופנים מסוימים

בכל אופן ההחלטה הגורפת שלכם שחשמל איסורו מדאורייתא לא נכונה

נוריאל
נוריאל
3 years ago

מכיוון שכל אחד מכם כותב שרוב הפוסקים אומרים בדיוק ההפך, אולי תוכלו לתועלת הקוראים והדיון בעיקר שכל אחד יציין לשמות רוב הפוסקים ולא לכתוב רוב הפוסקים סתם?

נוריאל
נוריאל
3 years ago

ייש"כ ומחילה, לא ראיתי.

נוריאל
נוריאל
3 years ago
Reply to  שלמה

הרב עובדיה זצ"ל לא מסכים עם החידוש של החזון איש שיש איסור בונה בחשמל(יבי"א חלק ז סי' לו אות ג וחלק ט סי' קח אות קפה/ב)וסובר שדעת רוב האחרונים אינה כן-ובעיקר אין כוונתו שבפירוש כתבו שלא כדברי החזון איש, אלא כוונתו שאסרו מטעם אחר. אבל להלכה גם סובר שבחשמל יש איסור דאורייתא(יב"א חלק א או"ח סימן יט) וכתב שכן דעת רוב הפוסקים. בנידון התשובה של הרב עובדיה ביבי"א הוא לא דן במנורה כזו או אחרת אלא במה שראה שבמצריים בבתי הכנסת הגדולים בראש השנה יום כיפור משתמשים ברמקול. ושהרב הראשי מטעם המלך נועם מדי שבת בשבתו באמצעות הרם קול. ושם הרי אין חוט להט.
וכן הוא גם בילקוט יוסף שבת חלק ה וז"ל: דעת רוב האחרונים שיש בהדלקת חשמל בשבת חיוב מן התורה משום מבעיר ואף שיש מי שרצה לומר שאין בזה איסור אלא מדרבנן אין זה נכון לדינא. ואין חילוק בזה בין מנורת חשמל לבין פנס הפועל ע"י בטרייה[וגם הפעלת טרנזיסטור אסורה בשבת אף שאין בה מנורה שכמה גופי עבירה קשורים בהדלקת טרנזיסטור בשבת].

ובהערות שם כתוב בין היתר על הנפש חיה שרצה לעשות חילוק בין יצירת הזרם שהעובד עושה בתחנת החשמל לבין מי שלוחץ על מתג בבית שהרי הוא מעביר אש מוכנה ממקום למקום ועכ"פ כתב שזה אסור והעיר על זה הילקוט יוסף כך: "ועצם סברתו שחשיב כמעביר אש ממקום למקום יש לדחות דבחוטי החשמל קיים זרם הגורם להבערה מחודשת בלחיצת הכפתור ואינו כמעביר אש ממקום למקום". הרי שסובר שיש איסור הבערה בעצם הלחיצה על המתג של החשמל ובלי קשר לסוג המנורה.

ובעיקר דברי החזון איש על בונה החזון איש כתב שזה קרוב להיות איסור בונה מדאורייתא.(רק שמהמשך דבריו נראה שזה בונה ממש אני לא בטוח)
ואסר מטעמים נוספים מבעיר(לר"מ מדאורייתא בהנחה שחלק מהחוט נעשה גחלת ואם לא אז זה דרבנן)מבשל(בהנחה שהחוט נעשה חם בשיעור היד סולדת בו) וב' הטעמים הללו לכאורה שייכים דווקא במנורת להט. ולא בחוטי חשמל עצמם.

נוריאל
נוריאל
3 years ago

ההערה שלי הייתה מופנת בעקרון לשלמה. באתי לחדד שאף שהרב עובדיה חלק על איסור בונה של החזון איש וסבר שכן דעת רוב הפוסקים שלא כדברי החזון איש(כלומר שנתנו טעם אחר מטעמו לא שחלקו להדיא על טעמו) ואני יודע שכבודו סובר אחרת רק דנתי בדעת הרב עובדיה.
מ"מ גם דעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל שדעת רוב הפוסקים שזה אסור מהתורה עכ"פ מטעם אחר.
אבל תודה על הדברים.

דוד ארדן
דוד ארדן
3 years ago

הזויים!
איפה יש הבערה או בניה בחשמל?
אבל נעזוב את זה
יש רבנים שסברו לא לאסור בגלל בניה ואסרו בגלל הבערה ויש רבנים שסברו לא אסרו בגלל הבערה ואסרו בגלל בניה
ומעניין מאוד שאף אחד לא סבר לא לאסור לא בגלל זה ולא בגלל זה
רואים כאן בבירור שקודם כל הם אסרו ואחרי זה חשבו למה…
תמשיכו ללכת אחריהם בעניים עצומות

דוד ארדן
דוד ארדן
3 years ago

אני לא יודע כמה רבנים סוברים שזה בגלל שהוא מבעיר וכמה בגלל שהוא בונה. אבל לדוג' אם נניח שזה מתחלק חצי חצי, אם באמת הרבנים היו ישרים אז היה צריך להיות בערך שליש שיתירו לגמרי. ולא נראה לי שזה ככה.
אגב, אם יש רב חשוב שהתיר למה למיטיב ידיעתי אף אחד מהדתיים לא עושה כמוהו?

דוד ארדן
דוד ארדן
3 years ago

אחי נראה לי שלא הבנת מה אמרתי, הסטטיסטיקה הזאת נכונה גם אם הרבנים לא החליטו את זה באקראיות. צריך דוגמא? יש הרבה שאוהבים את a וסולדים מb [מתוך מחשבה והתבוננות עמוקה ורחבה ולא באקראיות] ויש שאוהבים את b וסולדים מa [ג"כ מתוך…]. ואם הם יתחלקו לחצי חצי אז סביר להניח שיהיו גם שליש שיסלדו משניהם [ג"כ מתוך…]. מובן?
וסתם מעניין אותי מה התירוץ שהרב אוירבעך מצא בשביל לאסור

דוד ארדן
דוד ארדן
3 years ago

עוד משהו, בקשר למה שכתבת 'וכפי שהוסבר יפה במאמר שלומר שהחשמל אינו מלאכה זה תמוה מאד', באמת שכחתי להעיר לך שמה שכתבת על זה במאמר מגוחך ביותר, כתבת סיבה אחת שבגללה לא יכול להיות שזה יהיה מותר, 'הרי לא יעלה על הדעת שכוונת התורה ביום השביתה בו נחים – – – שכל ענפי התעשיה יעבדו כסדרם וכולם ילכו לעבודה' אבל בפועל הסיבה שזה אסור זה בגלל משהו אחר לגמרי והסיבה הנ"ל היא לא באמת אוסרת. מגוחך.

דוד ארדן
דוד ארדן
3 years ago

קשה לי קצת לענות כי אני לא יודע על מה אתם אומרים שזה מבעיר ובונה. אבל אני משער שהאיסור שיש בהבערה הוא לא קשור לחלק של רעיון המנוחה והשביתה. ולדוגמא, אם נניח שהבעיה להדליק מסכים היא שכל הדלקה של אור זה כמו להדליק אש, נמצא שזה לא קשור לעבודה ולאי המנוחה שיש בעבודת ההייטק.
עוד הערה, החשמל בכללותו אינו סותר את רעיון המנוחה, כמו להדליק את האור ואת הטלוויזיה ועוד ועוד.

דוד ארדן
דוד ארדן
3 years ago

אתה לא מבין. לא משנה באיזה נוסח בדיוק תאמר את זה, בכל מקרה האיסור שיש בחשמל הוא לא בגלל זה שהוא מפעיל את העולם אלא בגלל האור שבוקע מהמסך, [לפי ההנחה שכתבתי שזו ההבערה בחשמל, אבל גם אם זה יהיה אחרת עדיין זה לא יהיה בגלל עצם הדבר שחשמל מפעיל את העולם, אלא בגלל אלמנטים צדדיים שבהם בעצמם אין סתירה לרעיון השביתה. לדוגמה ברור לי שאסור לעבור ברמזור אדום, אבל אם אני יתלה את זה בכך שיש בעיה לצעוד מול אור בצבע אדום ולא בכך שכשהאור אדום זהו הזמן שמכוניות עוברות, ברור שפיספסתי את הנקודה, ולא זו הייתה הסיבה שגרמה שיהיה ברור לי שאסור לחצות ברמזור אדום]. מקווה שעכשיו תבין את הרעיון.

דוד ארדן
דוד ארדן
3 years ago

אולי אני טועה אבל לפי מה שהבנתי ההבערה והבניה והמכה בפטיש הם עקרונות כלליים בשבת. אז אתה בא לומר שיש כמה נוסחאות שנקבעו מראש, וכל פעם שיש משהו שצריך לאסור מחפשים איך אפשר להכניס אותו בנוסחאות האלו ואפילו שזה מסיבה אחרת לגמרי שלא קשורה באמת לנוסחה הזו? מבדח… [ולדוגמה, יקבעו חוק שכל דבר שהוא בעל שורש של שלש אותיות מסוימות יהיה אסור, ועכשיו אחרי כמה שנים כשיבואו לאסור סמים יחפשו אחרי מילה נרדפת שתתאים לשורש הזה. לא תאמר על מערכת כזאת שהיא מפגרת?].

דוד ארדן
דוד ארדן
3 years ago

ידידי היקר אתה נשמע מבולבל. תחליט, אתה מודה שההבערה שיש בחשמל היא רק אלמנט צדדי שלא קשור בעצמו לרעיון השביתה או שאתה לא מודה?
אם לא אז אשמח שתגלה לי סו"ס מהי ההבערה שיש בחשמל, כי אם זה משהו דומה למה שאני כתבתי שזה בגלל האור שבוקע מהמסך אז זה כן דבר צדדי.
והאמת היא שגם אם זה לא דבר צדדי אתה לא צודק, אבל יוקל עלי לדון ע"ז לאחר שתגלה לי איפה בדיוק הבערה והבניה.
אגב, כדאי שתדבר בעברית צחה ולא במושגים שלא זכיתי לדעת אותם.

דוד ארדן
דוד ארדן
3 years ago

אתה נתפס לפרט שולי, לקחתי את האור מהמסך רק כדוגמה. אתה לא מתייחס לגוף הטענה שלי. אני רואה שאתה לא מצליח או לא רוצה להבין מה שאמרתי. אז נסיים את הדיון ושיהיה לך יום טוב. ותודה שטרחת להשיב לי.

דוד ארדן
דוד ארדן
3 years ago

מקום נוסף שרואים ממנו שאתם לא אוסרים לפי רעיון המנוחה והשביתה אלא לפי הגדרות נוקדניות הזויות הוא מזה שמותר להיות מלצר וכדומה, וזאת למרות שזה נוגד את השביתה הרבה יותר מלשוחח בטלפון.
הנושא שאנחנו דנים עליו כאן הוא רק פרט אחד, אם תצא קצת מהגטו שגדלתם בו תגלה עוד דברים רבים שהם רק המצאות מזוכיסטיות של הרבנים. כמו להעביר את כל החיים בכוללים, להתייחס אל בת כמו למצורעת ולהתלבש כמו לפני 200 שנה.

יהודה
יהודה
4 years ago

'ולרוב הפוסקים הוא משום בונה'?
ככל הידוע לי זו דעת החזו"א, ואילו רוב הפוסקים סוברים אחרת (בית יצחק- מוליד, ר' אשר וייס- מכה בפטיש), אולי אפי' רובם סוברים שזה מדרבנן,לא?

יממ
יממ
3 years ago

רק אוסיף,
השיטה של 'בונה' היא שיטת החזו"א, וזה חידוש גדול, לא ידוע לי שיש עוד פוסקים שסברו כך מדעת עצמם, ולכאו' זה רק משום חשש לדעת החזו"א, ולא מסברה עצמאית. ולכאורה רוב העולם פוסק כהגרש"ז.
כמדומני שגם דעת הציץ אליעזר שזה דאורייתא משום מכה בפטיש.
דעת הרב קוק שיש בזה מבעיר-יש שהבינו שסובר כך גם בלא חוט להט (כך דעת הר"א מלמד), ויש שסברו רק כשיש חוט להט, כך היתה דעת הר"י רוזן).
הרב יעקב אריאל סובר שיש בזה משום עשה של שבתון לדעת הרמב"ן מהסיבה שנכתבה במאמר.
הבית יצחק הוא לכאורה השיטה העיקרית לאסור לכה"פ מדרבנן.

לא כ"כ מבין למה המאמר נלחם על כך שזה דאורייתא, אחר שזה שנוי במחלוקת ודעת הגרשז"א שאין זה כך? לכאו' אין זה מעניין האתר להכריע המחלוקות הלכתיות?

ובכל אופן, כמו שהוער בסוף המאמר, ודאי לא גרע מ"דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור", ומנהג שפשט ברוב ישראל, ומנהג איסור מחייב בהלכה (ולדעת החת"ס תוקפו מדאורייתא), ובודאי אין זה קיל יותר מרכיבה על אופניים, או מרחיצת ידיים בסבון קשה בשבת (שנהגו האשכנזים לאסור, שהגרשז"א אמר שזה דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור.).

אומנם לענ"ד יש להעיר, שטענת המאמר לא כ"כ מובנת בעיני, כי במפעלים בד"כ יש עוד הרבה מלאכות אחרות, ולא צריך להגיע לכך שהחשמל עצמו הוא מלאכה, מה גם שניתן להפעיל הכל מערב שבת ע"י שעון.
ויש לציין, שכשיש חוט להט ודאי שיש בזה הבערה, ולגבי מפעלים ברור שבהרבה מאוד מקרים יש חוט להט בחלק מהמכשירים, (לצורך הדוגמה, יש הרבה מקררים כיום שיש בהם מערכת הפשרה המבוססת על חוט להט).

יממ
יממ
3 years ago

לא יודע למה צריך לרדת לפסים אישיים,

בציץ אליעזר יט טו כותב שלומר שיש בחשמל משום בונה וסותר – זהו חידוש שנתחדש בבית מדרשו של החזו"א, וכל הפוסקים שלפניו לא העלו בדעתם דבר זה, ושזה דבר שאין לו אח וריע במלאכת בונה וסותר.
למיטב ידיעתי, גם הגר"ע יוסף סבר שאם אין חוט להט זה לא אסור מה"ת.

הרב יעקב אריאל כותב בשו"ת באהלה של תורה שהתקבלה דעתו של הגרשז"א שסגירת מעגל חשמלי בשבת אסורה מדרבנן, (אא"כ המכשיר אותו מדליקים עושה מלאכה האסורה מן התורה כגון בישול). ולכן כלי חשמל כגון: נורת ניאון או 'לד', מאוורר או מזגן אין בהפעלתם בשבת איסור תורה אלא איסור דרבנן בלבד, ועל כן במקום חולי או צורך מרובה או דבר מצוה יהיה מותר לומר לגוי להפעילם בשבת, וכמובן ליהנות מפעולת אותם כלי חשמל.
(אומנם בשו"ת חבל נחלתו כא ח, דן איתו על כמה עניינים, והרב אריאל מחלק שם שבהרבה אופנים הם כן מדאורייתא).

לא חושב שיש כאן עניין "למיחשב גברי", אבל לא נראה לי שזו הלכה שהוכרעה באופן חד משמעי.
אני חושב למשל שבצבא נהוג לדון את החשמל (כשלעצמו) כאיסור דרבנן ולא חוששים לדעת החזו"א.

מש"כ- "ולא הבנתי מה זה אומר שבמפעלים יש מלאכות אחרות",
זה מתייחס לטענה שהובאה במאמר- "הרי לא יעלה על הדעת שכוונת התורה ביום השביתה בו נחים – – – שכל ענפי התעשיה יעבדו כסדרם וכולם ילכו לעבודה (מלבד פועלי הבנין הערבים…)". הערתי על כך שגם אם אין איסור עצמי בחשמל עדיין אי אפשר להפעיל את ענפי התעשיה, (ושאם זו היתה הבעיה- היה אפשר ע"י שעון, שאין בזה איסור דאורייתא, ורק משום השמעת קול שלדעת השו"ע מותרת, אגב).

יממ
יממ
3 years ago

בבקשה לא לשים מילים בפי,
אני רק הערתי שסברת החזו"א היא מחודשת, ושגם מי שפסק כמותו זה בעיקר בגלל שחשש לדעתו, לא בטוח כמה היו פוסקים להביא חטאת לפי הסברה הזו.
הגרש"ז אוירבך היה מורה לכתחילה כחזו"א, אבל במקום דחק כחולים וחיילים היה מיקל למעשה (כן מובא בספר התורה המשמחת עמ' 177).

אני לא בא למנות גברי אלא רק להעיר שהנושא בלתי מוכרע. לא יודע למה אתה קובע דברים בשעה שהרבה לא מתייחסים לזה כך, יש רבים שבשבילם הגרש"ז אוירבך והרב עובדיה זה כאורים ותומים.
ואם מצד הטיעונים וההוכחות- גם ברור שהדבר לא מוכרע.

לא יודע מה הבעיה לציין לרב אריאל, לציץ אליעזר או למנהג בצבא- זה בסה"כ מאשש מה שאמרתי שאין בזה הכרעה ברורה, אם תרצה- תוכל לומר שזה שייך לדיני מקום שנהגו. אם אתה טוען שזו דיעה דחויה מהלכה ולא לגיטמית- עליך חובת הראיה.

בוא נמקד את הדיון בשאלה האם מי שהפעיל חשמל חייב חטאת או לא- אתה היית מורה להביא חטאת על שימוש בחשמל?

יממ
יממ
3 years ago

שים לב שציינתי ל'רוב העולם' ולא לרוב הפוסקים,
הגדרה זו כוללת את כל האנשים בעולם שאכפת להם מההלכה (בארץ ובחו"ל, וכולל הציבור הספרדי והדת"ל), אני חושב שכך המציאות, אם כי אתה יכול כמובן לחלוק על כך. לא אמרתי זאת כשיקול הלכתי מכריע אלא פשוט כתיאור מצב, אבל אה"נ שאולי זה יכול גם להיחשב כ'מנהג'.

בשביל להגדיר רוב הפוסקים צריך להתחשב בכל הפוסקים שדנו בנושא גם לפני החזו"א וגם אחריו, ובודאי שדעת החזו"א בעניין הזה היא מחודשת, והרבה תמהו עליה, וכמו שכתב הציץ אליעזר- שאף אחד לפניו לא העלה בדעתו לומר שזה בונה, ולא נראה מהפוסקים (גם לא מהחזו"א) שיש איזושהי 'הנחת יסוד' שחייב להיות בזה איזשהו איסור דאורייתא (וכמו שכתוב במאמר).

לגבי הכרעת הלכה, בסופו של דבר כל אחד שואל את הרב שהוא רוצה, והרב פוסק גם ע"פ שיקלול של סברות וראיות וע"פ מה שקיבל מרבותיו, ולא רק ע"פ ספירת פוסקים.
וגם שבשעה"ד סומכים גם על דעת יחיד (להרבה פוסקים גם בדאורייתא)
מה גם, שבד"כ הנפ"מ של הנושא הם לגבי דרבנן- כמו לגבי נידונים של שבות דשבות במקום מצוה, או מעשה שבת וכדו'.

אני לא התיימרתי להכריע אם זה דאורייתא או דרבנן, ובעצמי ציינתי לפוסקים נוספים שכתבו שזה דאורייתא מטעמים שונים, אבל אין להכחיש שיש קושי למצוא טעמים ברורים לאיסור, ולכן רבים סוברים שאין בזה כלל איסור דאורייתא. ובעיקר אני מעיר על ההנחה שמוכרח להיות בזה איסור דאורייתא, שאיני יודע מקור לזה, מלבד דבריו של ר"א וויס שפוסק ע"פ הירושלמי שכל מלאכה שלא יודעים לאן היא שייכת חייב עליה משום מכה בפטיש.

לגבי מה שכתבת לעניין מכשיר שמיעה בשם הגרש"ז- אשמח מאוד למקור בעניין, במנחת שלמה ט,ז אין רמז לכך, ואני שמעתי מעשה להיפך, שהגרש"ז נזף במישהו שרצה להחמיר בזה, שלא לדבר עם מישהו שיש לו מכשיר שמיעה.

(אגב, לגבי מה שכתבת- 'כשיש דעה של רוב הפוסקים בנושא דאוריתא אזי הוא נחשב מוכרע מבחינה הלכתית, לעומד מן הצד'- לכאורה לא צריך להגיע לרוב הפוסקים, הרי גם בספק אזלינן לחומרא,

ובכל אופן, אני נבוך בעניין זה כבר הרבה זמן, כי מעולם לא שמענו ולא ראינו שרב כלשהו יימנע מלפסוק לכלל הציבור או לאדם פרטי בדאורייתא בדבר שרוב הפוסקים חלוקים עליו, ולא חיישינן מעולם לכך שהוא מכשיל את השואל השומע בקולו, ומשמע שלרב מותר להורות כדעתו ולשואל מותר לנהוג כך, וכך עמא דבר.
וכמדומני שבמנחת שלמה כתב שאם מישהו שואל רב בעניין דרבנן, ודעת הרב לאיסור אך חביריו חולקים עליו-צריך לומר לשואל שבשבילו הדבר מותר, כיון ש'בשל סופרים הלך אחר המיקל' אך גם זה לכאורה לא כ"כ נהוג.

וכל דבר זה נוגע לסוגיא בפ"ק דע"ז דף ו ובריטב"א שם, ומה שכתבת זה לכאורה מתאים לפי החזו"א בהא דהרוצה לעשות כב"ש, אבל עדיין צ"ע כאמור).
סליחה על האריכות, כל טוב

יממ
יממ
3 years ago

לגבי רוב העולם- כאמור ציינתי עובדה, ולא התכוונתי לכל העניין שפתחת, אבל בכל זאת אכתוב כמה דברים:
האם לדעתך בדברים כמו חמאת עכו"ם שבהגדרתם תלויים במנהג צריך שזה יהיה מושתת על דעת רוב הפוסקים או שזה תלוי במה שהתפשט בהמון? כנ"ל לעניין קטניות.

לכאורה גם כאן, אם יש פוסק מסויים שפסקיו התפשטו בשדרות נרחבות של הציבור הכללי זה יכול להיחשב כמנהג גם אם בין הפוסקים הוא יחיד, וממש כמו שאצל הספרדים מתחשבים בעיקר בדעת הרב עובדיה בענין הזה וכיוצא בו, וכמו בשבת קנה. "וצווח רבי על דהוו גבלין שתית בשבת ולית חילא בידיה למיסר מדר' יוסי בר' יהודה".
וגם מצאנו בגמ' בפסחים "הנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם". אלמא שאין הדבר תלוי רק בדעת ה'קודקד'.
זה לא כ"כ דומה לענייני כשרות, כיון ששם בד"כ לא מדובר על הלכה ספציפית שהתפשטה בציבור שומרי המצוות, אלא על הסתמכות מופגנת על דיעות מקילות, ויצירת הכשר שבהגדרתו הוא דיעבד, ואינו מיועד למקפידים במצוות, אבל אה"נ, לכאורה בנושאים ספציפיים לדוג' כמו חלב עכו"ם בחו"ל שהרב פיינשטיין היקל- אם ההוראה מתפשטת כמותו נחשב מנהג.

לגבי חשמל בצבא- לא חושב שרלבנטי הטענות שכתבת בעניין הצבא לכאן, אני לא אומר שכל מה שקורה בצבא הוא ע"פ רצון חכמים, אבל יש הרבה דתיים שמשרתים בצבא ויש הרבה הוראות שנקבעו בהתייעצות עם גדולי הפוסקים, ויש הרבה ספרים שנכתבו ע"י ת"ח שונים בעניינים אלו, במקרה הזה כבר ציינתי שהגרש"ז היה מורה לחיילים דלא כהחזו"א.

יממ
יממ
3 years ago

זה כנראה נוסח הסיפור המקורי בעניין של מכשיר השמיעה (מובא באתר בחדרי חרדים בשם הר"א ליכטנשטין): "פעם אחת הייתי אצלו ושאלתי אותו בקשר למכשירי שמיעה בשבת. הוא התיר. אבל תוך כדי כך סיפר לי ואמר: "אחד כתב לי מכתב מארה"ב, והוא אמר שרבי אהרן קוטלר זצ"ל היה נזהר לא לדבר בשבת עם אדם שיש לו מכשיר שמיעה". אני לא מאמין לדבר הזה: "תאר לעצמך, לא מספיק שהלז נענש משמים שהוא חירש תתאר לעצמך, אתה פוגש אותו ברחוב", וכך הוא התחיל ממש לנגד עיניי לשחק, "אתה פוגש אותו ברחוב, אז במקום לומר שלום, אתה אומר מ…מ…מ…". זה מופרך מעיקרא".

יממ
יממ
3 years ago

שוב לא מבין כוונתך, אתה ממש מכניס בפי מילים שלא אמרתי,
אני ממש לא חושב שהדרך לברר הלכות היא ע"פ סיפור מחדרי חרדים, בפועל הגרש"ז אויערבך כתב ארוכות להסביר מדוע אין איסור דאורייתא בחשמל, הדברים כתובים ומנומקים בספר מנחת שלמה, וכל הרוצה יבוא ויטול.
אלא שאתה טענת שהוא ביטל את דעתו בפני החזו"א, ולא התיר אפילו בשעת הדחק, וכמו שכתבת: "הדיון המקורי של הגרש"ז אוירבעך מול החזו"א היה במקום דחק וצער וחולי – מכשיר השמיעה של אמו, עד כמה שאני זוכר בנדון זה עצמו הוא כותב שביטל דעתו מפני החזו"א (אולי אני לא זוכר טוב, אשמח לשמוע)".

ציינתי בתגובה הקודמת (שלא הועלתה משום מה) שבמנחת שלמה אין זכר לזה, ושאשמח עם תציין מקור כלשהו לזה,

הוספתי שם גם שזכור לי מעשה שהגרש"ז אויערבך נזף במישהו שרצה להחמיר בזה, ובתגובה האחרונה מצאתי את נוסח הסיפור כפי שמובא בחדרי חרדים, שהוא יותר מדויק ממה שכתבתי-כ"כ נורא?
וחוץ מזה, כבר ציינתי שגם בהתורה המשמחת עמ' 177 כתבו שהיה מתיר לחיילים ולחולים.

שים לב שהר"א ליכטנשטיין מעיד בפשטות שהגרש"ז התיר בפשטות מכשיר שמיעה בניגוד לדבריך, ( אפשר כמובן לבדוק במקורות יותר מוסמכים, כגון בשולחן שלמה, דבר שקצת נבצר מאיתי כרגע עקב הקורונה).

אגב, ראיתי פעם באיזה קובץ תורני (איני זוכר מקומו) שת"ח אחד שתמה איך סומכים על הגרשז"א לומר שאין בחשמל איסור דאורייתא והלא החזו"א חלק ע"ז ו'בשל תורה הלך אחר המחמיר'? והשיב שם הרב מרדכי הלפרין לו שכאן הדבר שונה כיון שהרב אויערבך היה ממש "פוסק הדור".
(לא יודע אם הנימוק הזה ימצא חן בעיניך, אך רק תראה שלפחות אצל תלמידי הגרש"ז אוירבך היה פשוט שכך היתה דעתו לדינא).

בתגובה שלא הועלתה ציינתי ג"כ, שלא דברתי על "רוב הפוסקים" אלא על "רוב העולם", ציינתי עובדה שאני חושב שהיא נכונה שרוב ציבור האנשים בעולם שאכפת להם מהלכה, לא מתייחס לחשמל שאין בו חוט להט כאיסור דאורייתא. ואתה החלטת שזה אותו הדבר כמו רוב הפוסקים (שגם זה צריך בירור). לא כתבתי זאת כשיקול הלכתי מכריע, אם כי ייתכן שזה יכול להיחשב מנהג.

יממ
יממ
3 years ago

תודה על דבריך, הנושא אכן צריך בירור כמובן אך כמה הערות:
א. בענין דעת הגרש"ז אוירבך- לא ברור לי מה אתה מתכוון שהגרש"ז 'ביטל את דעתו', ברור שהרב אוירבך סבר *מעיקר הדין* שזה לא אסור מדאוריתא, אך החמיר לכתחילה להורות כחזו"א, יש הבדל גדול בין לומר שסומכים בשעה"ד על דעת יחיד, לבין לומר שבשעה"ד מעמידים את הדבר על 'עיקר הדין',
אתייחס יותר בפירוט-

המקורות שהבאת מהרב נבנצל והמקראי קודש אינם ממין הענין כי הם רק לעצם זה שיש איסור, לא שיש איסור דאורייתא,
שם במקראי קודש מובא גם מכתב של הרל"י הלפרין שכותב שנראה שמעיקר הדין אין בלא חוט להט איסור דאורייתא אך משתדלים עד כמה שאפשר לחשוש לדעת החזו"א 'שהיא דעה גדולה'.
בדעת הגר"י נויבירט- הוא אכן לא מזכיר בזה קולא בשש"כ- אומנם במכתבו בסוף המקראי קודש 'נוזף' ברב הררי שלא הזכיר במכתבו דעת החזו"א ומסיים 'גם אם לא נקטינן כוותיה עכ"פ בדיעבד'. משמע שעכ"פ בדיעבד אין הלכה כך.
ובנשמת אברהם סי' שח מביא בשם הרב נויבירט שמצדד להתיר לחולה אמירה לגוי בחשמל (בלא חוט להט) גם לצורך תפילה במניין.
ושם בהערה מובא שכששאלו את הגרש"ז בעניין חשמל אמר "אני מפחד מהחזו"א", ומה עם בתי חולים אמר "לא".
באסיא גליון ט מעיד הרב מרדכי הלפרין:
"בחורף תשמ"ב צעדתי ברחובות שערי חסד בירושלים לצידו של הגרשז"א. הוא חזר אז על קביעתו שאין איסור בונה בהפעלת מעגל חשמלי בשבת, "שכן כל גדולי תורה שלפני החזו"א לא הזכירו כלל החשש של בונה, ולכן יש להחשיב פתיחת מעגל חשמלי (שאינו כולל גוף חימום) לפעולה שאין בה איסור תורה", עכ"ל, ולכן בעת טיפול בחולים צריך לנהוג על פי הדין. מאחר ולפסיקה זו יש משמעות לא רק לגבי חולים שיש בהם סכנה אלא גם לגבי חולים שאין בהם סכנה, הוספתי ושאלתי: כרופא, אם אטפל בחולים בבית חולים כבני ברק, כיצד יהא עלי לנהוג בשאלה זו שם, במקומו של החזון אי"ש? הגרשז"א חייך אז את חיוכו המיוחד וענה לי במילים הללו: "כשמדובר בבית חולים, גם בבני ברק אין הלכה כדעת החזון איש. אולם בבית (פרטי) גם בירושלים אנו מחמירין לכתחילה. מה שאין כן לגבי חולים, גם שאין בהם סכנה, צריך לנהוג על פי הדין". סמוך לתשובתו, פרסמתי את עיקרי דבריו באסיא לא-לב (תשמ"ב) עמ' 63, אך מטעמי זהירות , כדי למנוע תקלה ח"ו, ניסחתי בהסכמתו את הדברים כך:"… ולכן במקום צורך גדול הקרוב לפיקוח נפש יש להחשיב פתיחת מעגל חשמלי לפעולה שאין בה איסור תורה."

היוצא מכל זה- שהגרש"ז אוירבך סבר שמעיקר הדין אין איסור דאורייתא, אלא שאכן לא הורה כך לכתחילה, וזה רחוק כרחוק מזרח ממערב מלומר ש'ביטל דעתו'.

ב. בעניין דעת 'רוב הפוסקים' – ראשית גם הפוסקים האוסרים אינם אוסרים מטעם אחד, ולעניין חשש בונה וסותר גם לשיטתך דעת החזו"א הוא אינה דעת רוב הפוסקים, (אף שאה"נ שרבים חוששים לה), ונפ"מ לעניין כיבוי חשמל.

אתה כתבת:
'גם האחרונים מראשית המאה ה20 שהדגישו את האיסור בנוגע להבערה של נורה, בכמה מקרים זה לא היה משום שחשבו שאסור רק באופן זה, אלא שזה היה השימוש העיקרי, והרבה פעמים היחיד, של חשמל באופן המוני בזמנם'.
נראה קצת כדברי נביאות, הרח"ע כותב שבשבת אסור משום מבעיר וביו"ט משום מוליד, ומשמע שאין איסור אחר, וגם הבית יצחק דן משום מוליד, ויש שטענו שגם זה אין, ויש שאפילו ביש חוט להט סברו שאין איסור דאורייתא.
וגם רואים בפועל שהרבה פוסקים לא חשבו כך, והראיה לזה גם בדברי הצי"א שהבאתי לעיל, וכן היה פשוט לבעל המנח"י שלפני שנודע לו מדברי החזו"א היה פשוט לו שיש בזה רק איסור דרבנן כנראה מתשובותיו, ובח"ח סי' כו מתיר לחבר חשמל ע"י גוי (במקום מצוה) בזמן שאין הזרם מחובר, אף שנודע לו שהחזו"א מחמיר גם בזה, ומסתמך בזה על הבית יצחק שאין בזה איסור דאורייתא.
בצי"א יש סתירה בתשובותיו כפי הנראה.
הרב מזוז מביא זאת רק כתירוץ נוסף להסביר דעת השמחת כהן, ולא ברור שהוא חושש לזה לדינא, (ובפועל תלמידו הרב משה לוי במנוחת אהבה מתיר אמירה לגוי בחשמל שאין בו להט).
לגבי פוסקים שהזכרת- איך הבנת שהאחיעזר מדבר על איסור דאורייתא? (אינו לפני).

לגבי חשש הבערה- לכאורה לפי"ז צריך לאסור כל שינוי בזרם, וזה יצא לפי הרבה פוסקים בהיתר לכתחילה בלא חשש, ואולי סוברים שדעה זו היא מפני חוסר הכרה במהות החשמל, או רק כאשר יש ניצוצות, כמו שהר"י רוזן מנסה לפרש בדעת רא"יה, ולכן לא כ"כ חוששים לזה, וצ"ע.
הבית יצחק- סובר שיש רק איסור מוליד.
הרב עובדיה יוסף דווקא מביא סוללת פוסקים שאין איסור דאורייתא בעצם החשמל (בלא להט), וכך הוא פוסק להלכה, ומתיר בזה אמירה לגוי במקום מצוה.
לא מצאתי את הציטוט המלא של הרב הרצוג, אבל נ"ל שהוא מדבר במקרה שיש חוט להט (שהרב גורן סבר שאין בזה איסור דאורייתא), ובהיכל יצחק לא מדובר על איסור דאורייתא.

(מאידך, לחומרא אוסיף לך את דעת הרב מרדכי אליהו שנראה שנוקט עיקר לדינא כחזו"א).

ג. גם לשיטתך איני יודע אם נכון להגדיר כאן ש'לרוב הפוסקים יש בזה איסור דאורייתא', בשעה שאתה מסכים שחלק גדול מהם חששו לזה רק כחומרא, או מספיקא,
השאלה כאן עקרונית, האם בדבר שיש סוברים בהחלט שהוא דאורייתא ויש סוברים שהוא דרבנן, ויש באמצע הרבה שסוברים שיש לחוש לאוסרים לחומרא- האם זה מגדיר שבדבר כזה רוב הפוסקים 'מחמירים בדאורייתא'? האם חשש לחומרא בדאורייתא עדיף מאיסור דרבנן לגבי הכרעת ההלכה?

ד. לגבי הטענה העקרונית שההלכה צריכה להיקבע לפי 'רוב הפוסקים', בפועל רואים שיש פוסקים שהפסקים שלהם מתפשטים יותר כמו למשל המ"ב, (אף שכמדומני לא עסק בהיתר עגונות), או החיי אדם חכמת אדם, קיצוש"ע וכדו', ולענ"ד הרבה פעמים זה נקבע מסיבות מציאותיות, כגון שהספר יותר נוח ללימוד ולכן נתקבל בתפוצות ישראל.
לכן יש לדון שאולי גם בנושא החשמל יש לייחס יותר משקל לאו דווקא למתירי עגונות, אלא אולי לפוסקים שעסקו בזה בהרחבה ודנו בזה יותר בפירוט, או לספרים שנתחברו ע"י 'מומחים לדבר'.

כל טוב

52
0
Would love your thoughts, please comment.x