שאלה: מדוע חשמל בשבת אסור?

שאלה:
רציתי לשאול מדוע חשמל אסור בשבת?
בגלל שלוש סיבות זה לא נראה לי הגיוני.
1. ההגדרה של מלאכה לפי כמעט כל השיטות היא נמדדת ביחס למה שהיה במשכן (ייתכן שמתווסף לכך התנאי גם שיהיה חשוב אך העיקר הוא שהיה במשכן), וממילא חשמל לא נכנס כאב מלאכה.
2. גם בתור תולדה של אב מלאכה , חשמל כלל איננו מתאים להיות כמועמד . הרי יש שוני רב מידי בין החשמל למה שהיה במשכן.
3. ואם תאמר שזה מדרבנן גם כלל וכלל לא מובן מדוע להניח שיכול להיות שזה מדרבנן. הרי הסנהדרין לא קיימת כבר מעל ל2000 שנה .
4. ואם תאמר שזה מנהג, זהו מנהג כה קצר שאני לא רואה שהוא מחייב אותי.

תשובה:

לפי כל השיטות מלאכה בשבת קשורה במלאכת המשכן, אין בכך מחלוקת. אבל ישנן בשבת אבות ותולדות, האב צריך להיות במשכן, אבל התולדה לא. חשמל נאסר משום בונה לחלק מהשיטות ולשיטות אחרות משום מבעיר או  מכה בפטיש, כך שהאב היה במשכן והחשמל נחשב לתולדה.

הסיבה שחשמל אסור בשבת, היא משום שהאיסור בשבת הוא לעשות מלאכה, איסור אחד, לט' האבות אינם אלא סוגים של מלאכה. אבל הגדרת האיסור היא אחת, מלאכת ששת ימי המעשה, הדרכים בהם יוצרים ועובדים ומתפרנסים בעולם. והחשמל הוא כח מלאכה היוצר ואיתו מופעלות כל המערכות בעולם, ולכן ברור שהוא מלאכה. הרי לא יעלה על הדעת שכוונת התורה ביום השביתה בו נחים – – – שכל ענפי התעשיה יעבדו כסדרם וכולם ילכו לעבודה (מלבד פועלי הבנין הערבים…).

לגבי השאלה לאיזה אב מלאכה לשייכו יש מקום לשיקול הדעת של הפוסקים, ולרוב הפוסקים הוא משום בונה. כיון שראינו שחז"ל למדו מבונה איסור עשיית גבינה למשל (גם זה לא היה במשכן), רואים שהם הבינו שכל שינוי תכונה של החפץ המתקנו ומוסיף לו תכונות נחשב בונה. וגם החשמל עובד ע"י שינוי תכונת החפץ.

מה שמחייב הוא הסכמת הפוסקים, שכן אין משמעות  לתורה ולהלכה מבלי שיהיה מישהו שיחליט מה מותר ומה אסור, וכמתואר בתורה.

דיני מנהג לא קשורים בהכרח לזמן קצר או ארוך, אבל אין זה שייך לנושא שלנו שכן לא מדובר במנהג אלא באיסור מהתורה.