נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

שאלה: מה המשמעות של הסגולות שייחסו בתלמוד לחתול לבן?

תשובה: ראשית נעתיק את דברי הגמרא בבא קמא פ ע״ב:

״אתא שונרא קטעיה לידא דינוקא נפק רב ודרש חתול מותר להורגו ואסור לקיימו…

רבי שמעון בן אלעזר אומר מגדלין כלבים כופרין וחתולין וקופין וחולדות סנאים מפני שעשויין לנקר את הבית לא קשיא הא באוכמא הא בחיורא״. (בבא קמא פ ע״ב).

פירוש: חתול הגיע וקטע את ידו של ילד קטן. רב יצא ודרש, מותר להרוג חתול ואסור לגדלו. ר' שמעון בן אלעזר אומר מותר לגדל כלבים, חתולים, קופים וחולדות סנאים מאחר ומשתמשים בהם כדי לנקות את הבית (מעכברים ותולעים), הגמרא מיישבת את הסתירה בכך שאומרת, שזה שהתיר לגדל חתולים, התכוון לחתולים שחורים, וזה שאסר לגדל חתולים התכוון לחתולים לבנים. רש״י מסביר שחתולים לבנים נוטים לפגוע בבני אדם, וחתולים שחורים אינם מזיקים.

בביאור הדברים כותב ר' אברהם סילברשטיין בספרו "על התלמוד" חלק א' כמה דרכים:

  1. הצבע הוא לא הגורם המכריע, אלא הזן של החתולים. בשפת הגמרא, 'חתולים' הכוונה לסוג מסוים, ולא לחתול הביתי שאנו מכירים. ההתייחסות לחתולים, היא לאותם אלו שהיו מוכרים לאנשים באותו מקום. יתכן וליונקים המסוכנים יותר היה עור בהיר יותר משהיה לחתול הרגיל. (הערה: ראה בסיפור המפורסם על רבי עקיבא שחתול טרף תרנגול – הכוונה לחתול בר).
  2. בתקופת הגמרא, החתולים עדיין לא היו לגמרי מבויתים. בחלקם היו פראים לגמרי, וחלקם היו מוחזקים בבתים. חתולים לבנים, או בהירים, היו קרובים יותר לחתולים הפראים, כמו למשל זן ה״פליס ליביקה״ ו״פליס קרקל״, על כן הורה רב שחתולים אלו יקראו חיות טרף לכל דבר. גם חתול שחור שהוא בן תערובת להורה לבן, נחשב מסוכן בגלל התכונות שירש !לאבותיו הקדמונים, (עדין שטיינזלץ)
  3. המלך המצרי אוסורקון ה 22, החזיק חתול לבן בתוך מקדש מיוחד, וייחס לו כוחות שמימיים ועל טבעיים. בתקופה זו עבדו לחתול הלבן בתור אל, ויחסו לו תכונות של טוהר, מזל, אור וטוב. האלים החתולים היו שווים לשמש, לירח, ולאדמה. העונש על הריגת חתול היה מוות.
  4. על אף שבעידן המודרני מקובל ברוב ארצות אירופה, ארה״ב ואסיה, שחתול שחור הוא סימן למזל רע, באנגליה ובאוסטרליה החתול השחור נחשב כמביא מזל טוב. לפי תיאוריה אחת, החתול הלבן נחשב בעל מזל רע בגלל הדמיון שלו לרוח רפאים.
  5. תשובת הגמרא לא נועדה לומר שיש להבדיל בין החתולים לפי צבעם, אלא שיש חתולים שהינם מסוכנים ויש חתולים שלא, וצריך לבדוק כל מקרה לגופו. למעשה, הרמב״ם והטור לא עורכים הכללה על פי צבע החתול. הרמב״ם והטור אומרים: ״חתול רע שהורג את הקטנים״ (רמב״ם, גזילה ואבידה. ט״ו, י״ז, טור, חושן משפט רס״ו, ו) השולחן ערוך (חושן משפט רס״ו, ד) גם הוא מביא זאת, אולם הוא מחליף את ״הורג את הקטנים״ ב״מזיק לקטנים״ שזה יותר מתאים לנאמר בגמרא. הבדל נוסף הוא שהטור והשולחן ערוך לא כוללים את האיסור להחזיק חתול כזה.
  6. בקרב החתולים הלבנים יש אחוז גבוה יותר של חרשות מאשר בשאר החתולים. פגם זה הוא גנטי והוא הוכח מדעית. יתכן וחסרון השמיעה, שהיא אחד המרכיבים המשמעותיים במנגנון ההגנה של החתולים, גורם להם להיות יותר אלימים ותוקפניים.
  7. הכוונה היא לא לחתול לבן רגיל, אלא לחתול לבקן. חוסר במלנין ובפיגמנטים גורם לחתול הלבקן להיות לבן, ולא הזן שלו. חתולים מזן לבן יש להם מספר גווני עיניים, בעוד ללבקנים יש רק עיניים ורודות או תכולות. הם רגישים לאור והראיה שלהם חלשה מאחר ואין להם תפיסת עומק. דבר זה יכול לגרום לכך שחתולים אלו ייחשבו יותר אלימים או מסוכנים.
  8.  לאחר שהילד הותקף, רב חקר ובדק והגיע למסקנה שהחתול התוקף היה מזן של חתולים לבנים ומסוכנים עם מזג אכזרי. (מאירי) יש שני גרסאות של הרמב״ם, באחד מהם נכתב שהחתול ״הרג״ את הילדים, ובשני נאמר שהחתול ״הורג״ ילדים, יתכן שע״ס הנוסח הראשון, על החתול להיות מתמיד בפגיעתו.

רואים אנו כי דברי חכמים משקפים ידע על סמך תצפית לפי מה שראו בזמנם, וכשמעיינים היטב ניתן להבין את כוונתם. הרב סילברשטיין מביא עוד ועוד הסברים, אך ניתן בהחלט להסתפק גם בשמונה הראשונים…

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
  Subscribe  
Notify of