האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

שאלה: סוכות בימי עזרא

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

למה היה פשוט לחז”ל שהסוכות שנעשו בימי עזרא לא היו באמת בפעם הראשונה מאז ‘יהושע בן נון’, והלא לגבי השמיטה אנו יודעים שלא שמרו [שלכן הוצרכו לרצות את הארץ שבעים שנה], אע”פ שגם היא מצווה המפורשת במקרא, ואע”פ שע”פ המקרא לא צפוי להם שום נזק מזה כי יגדל להם פי שלושה, האם הם היו מפגרים לעבוד קשה במקום לקבל בחינם? אלא משמע שהתורה לא הייתה ‘ידועה’ בזמן המתואר כתנ”ך, ועכ”פ רוב העם לא שמר עליה כלל.

תשובה: אי אפשר להכריע שאלה היסטורית רחבה מתוך דיוק אחד ולהסיק ממנו ש”משמע שהתורה לא היתה ידועה”.

ישנן הוכחות רבות ומכריעות שהתורה היתה ידועה החל מיום נתינתה. ראה בסמוך.

וגם לגבי הסוכות, הרי כבר בנבואת זכריה שקדם לעזרא והיה בדור שיבת ציון מוזכר חג הסוכות, ומעצם שמו ברור שעושים סוכות.

הסיבה שלא נעשה סוכות כזה מימי יהושע, משום שבחג הסוכות היו עולים לרגל ולכן הולכי דרכים ושלוחי מצוה ופטורים מן הסוכה. ורק בימי שיבת ציון שכולם היו גרים בתוך ירושלים, יכלו גם להיות במקדש וגם לבנות סוכות. וכך בימי יהושע היו כל ישראל חונים עדיין סביב שילה, עד שלא הושלם הכיבוש.

מה שכתבת שלא שמרו שמיטה, אינו נכון, רק בימי המלכים הרשעים לא שמרו שמיטה, הרי התורה אומרת ‘אז תרצה הארץ את שבתותיה’, ורש”י מחשב בפירושו ליחזקאל את ה70 שמיטות שלא שמרו, סה”כ 490 שנה, מתוך כ900 שנה. הסיבה שלא שמרו היא לא משום שלא ידעו את התורה, והרי היו חטאים גדולים גם בתקופות מאוחרות, וכי הסיבה שבתקופת ההשכלה רוב העם עזב את התורה זה משום שלא ידעו ממנה? החטא לא מעיד על אי ידיעה, אלא נובע מסיבות רבות ושונות. ראה על כך במאמר: נתק במסורת?

גם אם גודל פי שלש ויש מספיק תבואה, טבע האדם שהוא רוצה לעבוד את אדמתו ולפתח ולטפח אותה, יש נזקים עקיפים שהעצים נהרסים, כשאנשים באים וקוטפים זה פוגע בתחושת הבעלות, צומחים קוצים ודרדרים, האדם מאבד תחושת שליטה. יתכן שהיה דור שאנשים רשעים עשו ‘דוקא’ ולא צמח התבואה לשלש שנים, ואדם אומר: פעם קודמת זה לא קרה, מדוע שזה יקרה? וכך הלאה.

לגבי הימצאות התורה בזמנים קדומים לאירועים הללו, ראה: זמן כתיבת התורה – המוכיח שהתורה נכתבה באלף השני לפני הספירה ולא שונתה מאז, וכן התורה והנביאים – המראה כי הנביאים הכירו את התורה והשתמשו בה בתכניה ובחוקיה לאורך כל התקופה. ראה גם: קדמות התורה. רצף במסורת.

 

0 0 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
16 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
אליעזר
אליעזר
3 years ago

לכא’ אין זה נכון, גם בזמן שעלו לרגל לא בהכרח שנפטרו, ונראה שתלוי במחלוקת בעוסק במצוה ויכול לקים מצוה אחרת, ויתכן שאף לשיטת ר”ן אי”ז נקרא ‘עסק’. וגם בבית שני כבר גרו בבתיהם (עזרא ב ע’ וג’ א’) ואולי כוונתו לעליה השניה, וזה דוחק.
מ”מ יישבו כבר רבים את קושיה גדולה זו.
תגובת משה רט היא על מקרא קודם ולא על אשר הקשו למעלה – יועיין במקרא.

אליעזר
אליעזר
3 years ago

עיין שם בדברי המלבי”ם ובשו”ת שואל ומשיב ח”א מהדו”ק, יש עמדי מאמר בנושא זה, אם תחפוץ אשלח
ולא ענית לזאת שגם אז כבר עלו לרגל

אליעזר
אליעזר
3 years ago

לא נראה שכל ימי בית ראשון לא היה מקום מספיק כדי שרוב העם יעשו סוכת 7/7 טפחים (פעם רוב הסוכות לא היו גדולות אלא 4/4 אמות, כך כתב רשב”ץ) ואם תחדש כן, אשאל פשוטות, דור רחבעם באבחת מרד אחד התפנה מקום עליית (כמעט) עשרה שבטים, אמנם תענה פשוט שלא היה שם מקום לשמחה.
תוצאת הדברים, לומר שלא קיימו מצות סוכה, דוחק – לדלות דעתי.

אליעזר
אליעזר
3 years ago

ומה תענה על שאלת התלמוד בערכין (לב:), שלפי דבריך התשובה פשוטה. (הן אמת שדבריך כתובים בחלקם בדברי האחרונים שהזכרתי, והן אמת שאפשר להעמיד את דבריך על התירוץ הראשון שבערכין שם, והדרש אשר בתירוץ השני עבה כשק על פשוטו של מקרא) ושוב פרקטית מן הסתם היה אפשר להשיג מקום (גם מדין רה”ר אפשר שממון השבט ניתן להשכרה ובמקום שיש מלך יש לו רשות ויש לעיין בענין) והלוא אם יכלו לעשות סוכה היו חייבים בה. וא”ת שחלק יכלו וחלק לא יכלו וכעת כולם יכלו כי הם לא היו רבים, איני רואה כאן מקום לשמחה אף לצעירי העם שם, שהרי יודעים הם לא… Read more »

אליעזר
אליעזר
3 years ago

טוב, גם אם נכונים דבריך, לדלות דעתי יש בהם מן הדוחק.
ואחתום בהודאה על האתר הנפלא ביותר, תבורכו בכל הברכות.

אליעזר
אליעזר
3 years ago

איפה כתבת?
ועכשיו ראיתי שבדרכך בתשובה כאן, הילך גם בספר ברכת פרץ (למחבר הקה”י)

אליעזר
אליעזר
3 years ago

כמה חבל שא”א להשיגו.
אני הדל ג”כ כתבתי בזה, יפורסם בעז”ה בעלון משנת התלמוד ערכין – שכנראה יצא בקרוב

משה רט
4 years ago

לא רק בנבואת זכריה, אלא גם בספר עזרא (ג, ד) עצמו מסופר על ראשוני העולים עם זרובבל: “ויעשו את חג הסוכות ככתוב”. כלומר לא רק שהכירו את חג הסוכות, ידעו גם שהוא כתוב בתורה, וכל זה עשרות שנים לפני עליית עזרא ונחמיה. מתוך כך מתברר שהביטוי בנחמיה (ח, יד) “וימצאו כתוב בתורה… אשר ישבו בני ישראל בסוכות בחג בחודש השביעי”, אין כוונתו שמצאו משהו חדש שלא היה ידוע להם, אלא שמתוך קריאת הכתובים התעוררו לקיים את המצווה. (וכמו שנאמר בספר דברי הימים של אחשוורוש, “וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי על בגתנא ותרש”, ואין הכוונה שאחשוורוש לא ידע על כך קודם,… Read more »

16
0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x