האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

שאלה: סיפור לידת משה, קשור ללידת סרגון?

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

שאלה: קראתי שסיפור לידתו של משה לקוח מסיפור לידתו של סרגון. למשל כאן הוא מתואר כך: “סיפור לידת סרגון מגלה זיקה עזה לסיפור לידת משה רבנו, וגם קדם לו באלף שנים לפחות. רמז להשפעות התרבויות של המזרח הקדום על המקרא ועל כותביו”.

תשובה: אכן, כך טען פרידריך דליטש לפני יותר ממאה שנים. מתוך מגמת האדרה של בבל, ששימשה מטאפורה לגרמניה של פרנץ יוזף,  ונסיון לגמד את היהדות. (ראה כאן).

כיום מסתכלים על הרעיון הזה בצורה יותר ביקורתית, והוא נתפס כשטחי. המכנה המשותף של תינוק שנמצא במים, אינו דבר נדיר (ראה למשל כאן: 5 תינוקות שאינם משה ושולחו על פני המים), לעומת זאת הסיפור עצמו שונה לחלוטין, סרגון הושלך למים,  כדי להפקירו, משה הוצב בצד הנהר, כדי להצילו. יש הבדלים רבים ושונים, כפי שמתאר למשל פרופ’ נחום סרנה כאן:

“סיפור לידת משה… רבים מצביעים על הדמיון הרב עם האגדה האכדית על לידת סרגון מלך אכד… למראית עין יש לסיפור זה נקודות מגע ברורות עם סיפור המקרא על לידת משה . אך בכל הפרטים העיקריים הוא שונה מן הסיפור המקובל של “הגיבור שהופקר בלידתו , ” שבו מוצא הולד הלא רצוי הוא תמיד מן האצילים . אם סרגון , למשל , היא כוהנת גדולה – משרה השמורה בדרך כלל לנשים ממשפחת המלוכה . לא כן משה ; הוריו מתוארים כבני העם , כאיש ואשה משבט לוי  בדרך כלל היתה הסיבה להפקרת הולד היותו ילד שמחוץ לנישואין , או נבואת אוראקל , שלפיה עתיד הילד לאיים על השליט . במקרה של סרגון – על אמו הכוהנת הגדולה נאסר להרות , ולפיכך מיהרה להוציא בסתר את התינוק מרשותה , כדי להעלים את לידתו ולהינצל מחרפה. על משה אין כל כתם ; הוריו אוהבים אותו ומגינים עליו כל עוד הדבר ניתן בידם , ו”הפקרתו” לא באה אלא לתת לו סיכוי להצלה – שלא יפול קורבן לגזרת ההשמדה של פרעה . והטעים זאת המקרא , שבקשר לגזרת פרעה ( א , כב) השתמש בפועל “השליך , ” אך בקשר למעשה אמו של משה נזקק לפועל “שים , ” ללמדך כי פעולתה היתה זהירה ואוהבת : התיבה הונחה בתוך הסוף כדי להבטיח שלא תיסחף במורד הנהר , ואחות הילד הסתתרה בקרבת מקום כדי לצפות מה ייעשה בו.

ועוד הבדל חשוב : בסיפורי העם התינוק שהופקד ניצל בידי אנשים פשוטים , ואפילו בידי חיה . ואילו במקרה של משה מוצאת אותו בת פרעה , נסיכה מבית המלוכה . יתר על כן: מוטיב קבוע הוא , שזהות העולל אינה ידועה בתחילה , ומתגלית רק בשלב מאוחר יותר ; בדרך כלל הוא נעשה מלך . לא כן לגבי משה . ולבסוף ראוי לציין , כי “אגדת הגיבור שהופקר” נועדה בדרך כלל לתת לגיטימציה לתופסי השלטון בכוח ( אוזורפאטו רים) , שלא יכלו להצביע על גנאלוגיה מלכותית משכנעת . פירוש השם סרגון , למשל – “המלך הוא אמיתי , ” או “מלך לגיטימי  . ” סיפור הלידה של משה לא רק שאיננו משתייך לסוג הספרותי הנפוץ של אגדות לידתם של גיבורים , אלא הוא היפוכו הגמור . סיפור המקרא בא להראות כיצד מסכלת נוכחותו הנסתרת של האל את מזימות השליט המצרי”.

פרופ’ נילי שופק במאמרה על הנושא (בית מקרא כרך ב חוברת א, 2017) מונה את ההבדלים בטבלה:

(שופק טוענת לדמיון דוקא לסיפור מצרי קדום).

פירוט כזה יש גם במאמרו של אבי הראל, הכותב: “בקריאה שטחית נראה כי יש לסיפור של סרגון נקודות השקה רבות לסיפורו של משה. אולם בעיון נוסף נראה כי בכל הפרטים המרכזיים סיפורו של משה שונה בתכלית…  סיפור לידתו של משה אינו שייך לסוגה של אגדת לידתם של גיבורי המזרח הקדום אלא הוא הפכו הגמור”.

לכן הדמיון הוא שטחי ואינו מייצג שום תוכן, ובודאי לא “השפעה עזה על כותבי המקרא”.

 

5 1 vote
Article Rating

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
16 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
אנונימי
אנונימי
2 months ago

אציין שיש התייחסות לגבי עניין דומה בספרו של הרב בן אמוזג: אם למקרא על דברים עמ׳ קמה והלאה (בנספח ״הערות ושמטות״)

איש פלוני
איש פלוני
1 year ago

ראה גם מאמרו של ד”ר חגי משגב.
כאן http://misgav.blogspot.com/2017/01/blog-post_18.html

בלי שם
בלי שם
1 year ago

הוזכרו כאן שני סוגי טיעונים. אחד, שבמאמר, מניח שאגדת לידת סרגון נכתבה לפני כתיבת התורה אלא שאין להסיק מסקנות מהדמיון בינה לבין סיפור לידת משה כי בהתבוננות יותר מעמיקה רואים שהם שונים והדמיון מקרי לחלוטין. ועל דרך זו השערת MM שיוכבד השתמשה בטריק שהיה ידוע לה מאגדת לידת סרגון. והטיעון השני, של משה רט, שבעצם כל מה שידועה לנו על לידת סרגון זה מטקסט שמתוארך לזמן מאוחר לכתיבת התורה ונהפוך הוא אגדת סרגון היא זו שהושפעה מהכתוב בתורה. המחנה המשותף כאן לענייננו שאין שום הכרח לראות השפעה נרטיבית על סיפור לידת משה שמתואר בתורה. ועל פניו זה נראה נכון. גם… Read more »

בלי שם
בלי שם
1 year ago

הסיפור הזה די אופייני והדמיון רב. כל החילוקים שכאן בנהר וכאן בסוף וכו’ לא משמעותיים לגבי המוטיב המרכזי. וזה מעורר שאלה, לא הוכחה, אבל שאלה. במיוחד שיש עוד כמה דברים שמצאנו בהם דמיון רב. למשל כאן https://rationalbelief.org.il/גלעד-שטרן-השפעת-חוזה-אסרחדון-על-ספר-דבר/

בלי שם
בלי שם
1 year ago

אז מה אתה רוצה להגיד, שמה שמסופר בתנך ומה שמסופר בדברי הימים זה שני סיפורים? או שאי התאמות בין המסופר בתנך ובין מנסרת סנחריב הם שני סיפורים? בהסטוריה היו כל מיני דברים שונים דומים זהים. אבל נקודת המוצא שסיפור מאד מסוים לא קורא פעמיים אם לא שיש הגיון בדבר

בלי שם
בלי שם
1 year ago

לא פעמיים אלא לפחות שישה פעמים כמו שהזכרתה מי שסיכם את האגדות על קארנה רומול ואחרין ונדמה לי שראיתי פעם שיש עוד. והעניין כמעט בכולם שמצאו אותם אנשים שמקורבים לארמון המלוכה ובסוף הם היו לגיבור המרכזי. וגם שים לב שבכל הסיפורים למעט משה וסרגון ברור שזה אגדה. גם על תתעלם מכך שיש עוד הרבה סיפורים שמזכירים את סיפורי התורה (אחד מהם הזכרתי כאן לפני כן, שכבר התיחסת אליו במאמר אחר בגישות שונות)

בלי שם
בלי שם
1 year ago

לא יודע מה להגיד. מה שברור שלדעתי קשה לומר שכל הסיפורים תקרית מקומית שבדיוק קראו עם ראשי האומה וכו’. ושוב, חלק מהם בוודאי הגדה

משה רט
משה רט
1 year ago

סרגון אמנם חי לפני משה רבנו, אבל הסיפור על לידתו מופיע רק במאה השביעית לפנה”ס, בזמן חזקיהו וסנחריב. אז כדי לטעון שהתורה העתיקה ממנו, ולא להפך למשל, צריך להניח או שהיא נכתבה יותר מאוחר, או שהסיפור עצמו הרבה יותר מוקדם. אף אחת מההנחות הללו לא מבוססות כמובן, ולכן הטיעון מופרך מעיקרו.

M M
M M
1 year ago
Reply to  משה רט

ולמה דווקא המאה ה-7? כי לאחר נס חזקיהו נפוצה התורה ומאז התחילו להופיע דמיונות אצל העלמים לסיפורי התורה. העובדה שזה קורה לאחר הנס איננה מקרית. זאת ועוד, במאמרי אודות יציאת מצרים הצעתי שגם לדעת הקדמות יוכבד הכירה את אגדת סגרון וקיבלה ממנו השראה. אם כבר – לא התורה קיבלה השראה אלא יוכבד. קיטשיין בספרו אומר שכל הקושיה הזו היא הבל אחד מוחלט. וכי בימינו לא ניתן למצוא אנשים שהופקרו בילדותם ועלו לגדולה? כנראה שככה היו פעם מפקירים ילדים ודימיונות כאלו ניתן למצוא גם בימינו.

נוריאל
נוריאל
1 year ago
Reply to  M M

בס”ד
איה המאמר? אפשר לקרוא?

נוריאל
נוריאל
1 year ago
Reply to  משה רט

תשובה מצויינת זה פרט חשוב שלא נזכר במאמר (וכדאי להוסיפו לתועלת מי שלא קורא תגובות) תודה רבה.

16
0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x