נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

שאלה: סיפור לידת משה, קשור ללידת סרגון?

שיתוף ב print
הדפס מאמר

שאלה: קראתי שסיפור לידתו של משה לקוח מסיפור לידתו של סרגון. למשל כאן הוא מתואר כך: "סיפור לידת סרגון מגלה זיקה עזה לסיפור לידת משה רבנו, וגם קדם לו באלף שנים לפחות. רמז להשפעות התרבויות של המזרח הקדום על המקרא ועל כותביו".

תשובה: אכן, כך טען פרידריך דליטש לפני יותר ממאה שנים. מתוך מגמת האדרה של בבל, ששימשה מטאפורה לגרמניה של פרנץ יוזף,  ונסיון לגמד את היהדות. (ראה כאן).

כיום מסתכלים על הרעיון הזה בצורה יותר ביקורתית, והוא נתפס כשטחי. המכנה המשותף של תינוק שנמצא במים, אינו דבר נדיר (ראה למשל כאן: 5 תינוקות שאינם משה ושולחו על פני המים), לעומת זאת הסיפור עצמו שונה לחלוטין, סרגון הושלך למים,  כדי להפקירו, משה הוצב בצד הנהר, כדי להצילו. יש הבדלים רבים ושונים, כפי שמתאר למשל פרופ' נחום סרנה כאן:

"סיפור לידת משה… רבים מצביעים על הדמיון הרב עם האגדה האכדית על לידת סרגון מלך אכד… למראית עין יש לסיפור זה נקודות מגע ברורות עם סיפור המקרא על לידת משה . אך בכל הפרטים העיקריים הוא שונה מן הסיפור המקובל של "הגיבור שהופקר בלידתו , " שבו מוצא הולד הלא רצוי הוא תמיד מן האצילים . אם סרגון , למשל , היא כוהנת גדולה – משרה השמורה בדרך כלל לנשים ממשפחת המלוכה . לא כן משה ; הוריו מתוארים כבני העם , כאיש ואשה משבט לוי  בדרך כלל היתה הסיבה להפקרת הולד היותו ילד שמחוץ לנישואין , או נבואת אוראקל , שלפיה עתיד הילד לאיים על השליט . במקרה של סרגון – על אמו הכוהנת הגדולה נאסר להרות , ולפיכך מיהרה להוציא בסתר את התינוק מרשותה , כדי להעלים את לידתו ולהינצל מחרפה. על משה אין כל כתם ; הוריו אוהבים אותו ומגינים עליו כל עוד הדבר ניתן בידם , ו"הפקרתו" לא באה אלא לתת לו סיכוי להצלה – שלא יפול קורבן לגזרת ההשמדה של פרעה . והטעים זאת המקרא , שבקשר לגזרת פרעה ( א , כב) השתמש בפועל "השליך , " אך בקשר למעשה אמו של משה נזקק לפועל "שים , " ללמדך כי פעולתה היתה זהירה ואוהבת : התיבה הונחה בתוך הסוף כדי להבטיח שלא תיסחף במורד הנהר , ואחות הילד הסתתרה בקרבת מקום כדי לצפות מה ייעשה בו.

ועוד הבדל חשוב : בסיפורי העם התינוק שהופקד ניצל בידי אנשים פשוטים , ואפילו בידי חיה . ואילו במקרה של משה מוצאת אותו בת פרעה , נסיכה מבית המלוכה . יתר על כן: מוטיב קבוע הוא , שזהות העולל אינה ידועה בתחילה , ומתגלית רק בשלב מאוחר יותר ; בדרך כלל הוא נעשה מלך . לא כן לגבי משה . ולבסוף ראוי לציין , כי "אגדת הגיבור שהופקר" נועדה בדרך כלל לתת לגיטימציה לתופסי השלטון בכוח ( אוזורפאטו רים) , שלא יכלו להצביע על גנאלוגיה מלכותית משכנעת . פירוש השם סרגון , למשל – "המלך הוא אמיתי , " או "מלך לגיטימי  . " סיפור הלידה של משה לא רק שאיננו משתייך לסוג הספרותי הנפוץ של אגדות לידתם של גיבורים , אלא הוא היפוכו הגמור . סיפור המקרא בא להראות כיצד מסכלת נוכחותו הנסתרת של האל את מזימות השליט המצרי".

פרופ' נילי שופק במאמרה על הנושא (בית מקרא כרך ב חוברת א, 2017) מונה את ההבדלים בטבלה:

(שופק טוענת לדמיון דוקא לסיפור מצרי קדום).

פירוט כזה יש גם במאמרו של אבי הראל, הכותב: "בקריאה שטחית נראה כי יש לסיפור של סרגון נקודות השקה רבות לסיפורו של משה. אולם בעיון נוסף נראה כי בכל הפרטים המרכזיים סיפורו של משה שונה בתכלית…  סיפור לידתו של משה אינו שייך לסוגה של אגדת לידתם של גיבורי המזרח הקדום אלא הוא הפכו הגמור".

לכן הדמיון הוא שטחי ואינו מייצג שום תוכן, ובודאי לא "השפעה עזה על כותבי המקרא".

 

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

15
Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
3 Comment threads
12 Thread replies
1 Followers
 
Most reacted comment
Hottest comment thread
6 Comment authors
איש פלוניבלי שםצוות האתרנוריאלM M Recent comment authors
  Subscribe  
Notify of
איש פלוני
Guest
Member
איש פלוני

ראה גם מאמרו של ד"ר חגי משגב.
כאן http://misgav.blogspot.com/2017/01/blog-post_18.html

בלי שם
Guest
Member
בלי שם

הוזכרו כאן שני סוגי טיעונים. אחד, שבמאמר, מניח שאגדת לידת סרגון נכתבה לפני כתיבת התורה אלא שאין להסיק מסקנות מהדמיון בינה לבין סיפור לידת משה כי בהתבוננות יותר מעמיקה רואים שהם שונים והדמיון מקרי לחלוטין. ועל דרך זו השערת MM שיוכבד השתמשה בטריק שהיה ידוע לה מאגדת לידת סרגון. והטיעון השני, של משה רט, שבעצם כל מה שידועה לנו על לידת סרגון זה מטקסט שמתוארך לזמן מאוחר לכתיבת התורה ונהפוך הוא אגדת סרגון היא זו שהושפעה מהכתוב בתורה. המחנה המשותף כאן לענייננו שאין שום הכרח לראות השפעה נרטיבית על סיפור לידת משה שמתואר בתורה. ועל פניו זה נראה נכון. גם… Read more »

משה רט
Guest
Member

סרגון אמנם חי לפני משה רבנו, אבל הסיפור על לידתו מופיע רק במאה השביעית לפנה"ס, בזמן חזקיהו וסנחריב. אז כדי לטעון שהתורה העתיקה ממנו, ולא להפך למשל, צריך להניח או שהיא נכתבה יותר מאוחר, או שהסיפור עצמו הרבה יותר מוקדם. אף אחת מההנחות הללו לא מבוססות כמובן, ולכן הטיעון מופרך מעיקרו.

M M
Guest
Member
M M

ולמה דווקא המאה ה-7? כי לאחר נס חזקיהו נפוצה התורה ומאז התחילו להופיע דמיונות אצל העלמים לסיפורי התורה. העובדה שזה קורה לאחר הנס איננה מקרית. זאת ועוד, במאמרי אודות יציאת מצרים הצעתי שגם לדעת הקדמות יוכבד הכירה את אגדת סגרון וקיבלה ממנו השראה. אם כבר – לא התורה קיבלה השראה אלא יוכבד. קיטשיין בספרו אומר שכל הקושיה הזו היא הבל אחד מוחלט. וכי בימינו לא ניתן למצוא אנשים שהופקרו בילדותם ועלו לגדולה? כנראה שככה היו פעם מפקירים ילדים ודימיונות כאלו ניתן למצוא גם בימינו.

נוריאל
Guest
Member
נוריאל

בס"ד
איה המאמר? אפשר לקרוא?

נוריאל
Guest
Member
נוריאל

תשובה מצויינת זה פרט חשוב שלא נזכר במאמר (וכדאי להוסיפו לתועלת מי שלא קורא תגובות) תודה רבה.