האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

שחזור ותיארוך אירועים מקראיים באמצעות נתוני השדה המגנטי

Picture of צוות האתר

צוות האתר

השדה המגנטי של כדור הארץ משמש זה מכבר כאמצעי תיארוך. עודד ליפשיץ וארז בן יוסף במאמרם החדש, עוסקים ברשימה של אירועים מקראיים ובנסיון לתארכם באמצעות השדה המגנטי.

למי שאין פנאי לנתונים, יכול לצפות בריאיון של ארז בר יוסף:

להלן כמה קטעים מתוך המאמר:

אנו מציגים גישה המיישמת חקירה ארכיאומגנטית על שרידי ערים עתיקות שנהרסו בשריפה, הנתונים המגנטיים החדשים מספקים תובנות כרונולוגיות המאפשרות ליצור הקשרים ארכיאולוגיים לגבי מסעות צבאיים ספציפיים, ולשפוך אור חדש על ההיסטוריה של ממלכות ישראל ויהודה המקראיות. מחקר בינתחומי זה גם משחזר את התנהגות השדה הגיאומגנטי בתקופה ייחודית בתולדותיו, כאשר הוא השתנה במהירות וחרג פי שניים מעוצמת השדה של היום. יש לכך השלכות משמעותיות על תחומי מחקר שונים, כולל מודלים גיאודינמיים בגיאופיזיקה.

התנ"ך העברי וטקסטים עתיקים אחרים מהמזרח הקרוב מתארים מסעות צבאיים מצריים, ארמיים, אשוריים ובבלים לדרום הלבנט במהלך המאות ה-10 עד השישית לפני הספירה. ואכן, שכבות הרס רבות המתוארכות לתקופה זו נחשפו בחפירות ארכיאולוגיות. כמה מהשכבות הללו מקושרות בצורה וודאית למסעות מלחמה ספציפיים ומקובלות באופן נרחב כעוגנים כרונולוגיים. עם זאת, תיארוך של שכבות חורבן רבות אחרות נתון לעתים קרובות לוויכוח, המאתגר את היכולת לשחזר במדויק את המסעות הצבאיים השונים ומעלה שאלות לגבי ההיסטוריות של הנרטיב המקראי.

כאן, אנו מציגים סנכרון של העוגנים הכרונולוגיים המתוארכים היסטורית ושכבות הרס וחפצים אחרים תוך שימוש בכיוון ו/או עוצמת השדה הגאומגנטי הקדום שהונצח בלבני בוץ מ-20 שכבות הרס שרופות ובשני מכלולי קרמיקה. במהלך התקופה המדוברת, השדה הגאומגנטי באזור זה היה חריג ביותר עם שינויים מהירים וערכים בעוצמה גבוהה, כולל קצוות של יותר מפי שניים מעוצמת השדה של היום. הנתונים שחקרנו תורמים למאמץ להצביע על וריאציות קצרות טווח אלו בלוח הזמנים, והם פותרים ויכוחים כרונולוגיים בנוגע למסעות של צבאות זרים נגד ממלכות ישראל ויהודה, היחסים בין שתי הממלכות והממשלות שלהן.

התנ"ך העברי וטקסטים עתיקים אחרים מהמזרח הקרוב מתארים מסעות צבאיים נגד ממלכות ישראל ויהודה במהלך המאות ה-10 עד השישית לפני הספירה. באופן ספציפי, המערכות הצבאיות הארמיות, האשוריות והבבליות הותירו אחריהן שכבות הרס המוכרות מחפירות ארכיאולוגיות אינטנסיביות. עם זאת, רק חלק משכבות ההרס מקושרות בצורה וודאית למסעות היסטוריים ספציפיים הודות לשילוב נדיר של נתונים היסטוריים וארכיאולוגיים. אלה מקובלים באופן נרחב כעוגנים כרונולוגיים, לעתים מתוארכים במדויק לשנה או אפילו לחודש או יום מוגדרים. יש ויכוח על ייחוס שכבות הרס אחרות למסעות מלחמה ספציפיים, מה שמציב אתגרים לשחזור ההיקף והטווח הגיאוגרפי של הקמפיינים. כאן אנו משתמשים בארכיאומגנטיות ככלי כרונולוגי משלים על מנת לסנכרן בין העוגנים הכרונולוגיים לבין שכבות הרס וחפצים אחרים שלא ניתן לאמת את תיארוכם על ידי פחמן רדיו או תיעוד היסטורי ישיר.

תוצאות

שחזרנו את הכיוון ו/או העוצמה של השדה המגנטי של כדור הארץ שנרשם ב-20 שכבות הרס שרופות שנחשפו ב-17 אתרים ארכיאולוגיים ובשני מכלולים קרמיים. משכבות ההרס דגמנו לבני בוץ מיובשות בשמש, שהתרחשה בהם מגנטיזציה תרמו-רמננטית (TRM) כאשר האתרים נהרסו בשריפה. באחד המקרים דגמנו כבשן שיצא מכלל שימוש כשהאתר נהרס. הנתונים, שהתקבלו מניתוח של 1,186 דגימות מ-144 אתרים, מוצגים באיורים המופיעים במאמר…

לפי מקורות היסטוריים, חזאל, מלך ארם דמשק, הוביל לפחות מערכה צבאית אחת לדרום הלבנט ולפי ספר מלכים (מלכים ב' יב, יח) הוא השמיד את העיר גת פלשתים. אירוע זה הותיר שכבת הרס נרחבת, ועל סמך נתונים היסטוריים וארכיאולוגיים, כולל פחמן רדיואקטיבי, קיימת הסכמה רחבה שיש לתארכו ל830 לפנה"ס, (אם כי האפשרות שהאירוע התרחש בשנת 798 לפנה"ס הוצעה בעבר). הן הכיוון הארכיאומגנטי, והן העוצמה, מהממצאים בגת מראים התאמה יוצאת דופן עם שלוש שכבות הרס נוספות המתוארכות למאה התשיעית לפני הספירה (תל רחוב שכבה 22, חורבת טבת שכבה 6, ותל זית שכבה 13). לפיכך, התוצאות הארכאומגנטיות תומכות מאוד בסנכרון של שלושת אתרי ההרס הללו עם זה של גת, ואנו מציעים שהם גם היו תוצאה של המערכה הארמית של חזאל. מסקנה זו מודגמת בתיארוך הארכיאומגנטי של תל זית שכבה 13, המצמצם את טווח הגילאים הארכיאולוגי שלו לטווח הגילאים של חורבן גת בקירוב…

המחקר שלנו על שכבת הרס בתל בית-שאן, עיר מרכזית הממוקמת רק 5 ק"מ מתל רחוב, מדגים את היישום של ארכיאומגנטיות כדי לפתור ויכוח כרונולוגי. החופר של האתר העלה כי בית שאן נהרסה על ידי פרעה שושנק הראשון (שישק המקראי) בערך. 920 לפנה"ס או ע"י חזאל בסוף המאה התשיעית לפנה"ס, ולאחרונה העדיפו את התאריך המאוחר יותר… אך תיארוך ארכיאומגנטי של בית-שאן מראה כי ברמת וודאות של 95% ההרס התרחש כ880 לפני הספירה… לפיכך, אנו מסיקים כי חייב להיות פער זמנים בין חורבן בית שאן לזה של גת, רחוב 4, טבת 5 ותל זית 13.

…התיארוך הארכיאומגנטי של בית שאן וחורבת טבת… תומכים באפשרות ששני האתרים נהרסו במקביל לתופעה הייחודית בשכבה V בתל רחוב, שנהרס בשריפה בסוף המאה ה-10… מבחינה היסטורית, שלושת אתרי ההרס המוקדמים הללו יכולים להיות תוצאה של מסע המלחמה המצרי של פרעה שושנק הראשון, המערכה של שושנק מוזכרת בתנ"ך (מלכים ב' י"ד:25–26) ובמצבת הניצחון שלו בכרנך (מצרים), שם מתוארות רחוב ובית-שאן זה לצד זה כשבויי מלחמה, כל אחד מהם מייצג עיר שנכבשה.

דוגמה דומה לתיארוך ארכיאומגנטי השופך אור על הפרשנות ההיסטורית של חורבן היא עיר יהודה בתל בית שמש. על פי טיפולוגיה קרמית ותיארוך פחמן רדיואקטיבי, הרס זה התרחש לאחר זמני מסעותיו של חזאל. בשל הרמה בעקומת כיול הפחמן הרדיואקטיבי, פחמן הרדיו לבדו אינו מאפשר תיארוך ברזולוציה גבוהה של הרס זה. החופרים תארכו אותו ל790 לפנה"ס בערך, ובהתבסס על התיאור במלכים ב' י"ד:11–13, יוחס חורבן זה ליהואש מלך ישראל. המחקר שלנו מחזק את האפשרות הזו.

בשנים 733 עד 732 לפנה"ס כבש תגלת-פילאסר השלישי, מלך אשור, את החלקים הצפוניים של ממלכת ישראל, כפי שמתואר במקורות המקראיים והאשוריים. ייחוס ההרס בבית ציידה, ובתל כנרות, לתקופה זו רווח במחקר. המחקר שלנו מגלה שכבת הרס נוספת שקשורה כנראה למערכה אשורית קודמת, זו של סנחריב בשנת 701 לפנה"ס, עדויות חד משמעיות למצור, לקרב ולהרס באש נחשפו במקום. ההתקפה על לכיש מוזכרת במלכים ב' יח-יט; ישעיהו 36–37; דברי הימים ב' 32 ואף בתבליטים אשוריים. על פי מקורות תנ"כיים ואשוריים, אתרים רבים אחרים ביהודה נהרסו במהלך המערכה של שנת 701 לפני הספירה, אך אף אחד מהם אינו מזוהה בצורה וודאית המחקר שלנו מאשר זאת, ומזהה את שכבת החורבן הזו בתל באר שבע, תל זית שכבה 11, ותל בית מרסים…

חורבן לכיש מתועד בקיר בוץ שלם שנשרף, והוא מייצג את הכיוון הגיאומגנטי בשנת 586 לפנה"ס בצורה מדויקת, ולכן קובעת את שנת חורבן הבית הראשון בצורה מדוייקת…

המחקר מקדים גם את יצירתן של חותמות 'למלך' המפורסמות שנמצאו בשכבות חורבן שלאחר  מסעות אשור, אמנם נראה שהם נוצרו בראשית המאה השמינית לפני הספירה…

אפרופו ארכיאולוגיה, כבר ראינו הרבה פעמים שמרכיב מרכזי בארכיאולוגיה הוא האג'נדה של החופר, החוקר, ואלו שמממנים אותו. לא רק אג'נדות מינימליסטיות אירופאיות שסולדות מדת ומסורת בכלל, אלא גם אג'נדות מוסלמיות אנטי ישראליות, שלמרות שלכאורה הם מאמינים בתנ"ך, הם לא מסוגלים לתמוך במשהו שמקשר את עם ישראל לארץ ישראל. על זה ראינו למשל כאן (חפש בדף 'אבלה') . ולאחרונה פורסם שוב על מאמציו של זאהי חוואס, להעלים כל זכר לאירועים מקראיים, ראו דבריו של  ד"ר ירון פרידמן:

הארכיאולוגים המצרים החדשים, המתיימרים להעביר את האגיפטולוגיה לידיים מצריות, אינם בעלי מוטיבציה לאשש את הנאמר במקרא כלל וכלל. נהפוך הוא: כל ממצא כזה רק יפגע בנרטיב הפלסטיני. וממילא, מטרת האגיפטולוגים המצרים היא לחזק את הגאווה הלאומית המצרית…

הגישה של וזירי וחוואס היא למעשה שאיפה להלאמתה של הארכיאולוגיה, שהיא בעייתית במיוחד כשזה נוגע לתחום חקר המקרא. חוואס התבטא לא פעם בעוינות כלפי ישראל וכלפי היהדות. גם וזירי טען ב-2016 ש"היהודים הדביקו את השם פרעה לכל מלכי מצרים כדי שיחשבו שהם היו כולם רשעים". לטענתו, פרעה המופיע בתורה ובקוראן היה שמו הפרטי של מלך רשע אחד בלבד שמוצאו אינו מצרי כלל (טענה זו מופרכת, כי רבים ממלכי מצרים כונו פרעה: "בית גדול" – של אל השמש)…

האגיפטולוגיה גילתה עד כה רק פעם אחת את השם ישראל, אך גילוי כמו כתובת מרנפתח של פיטרי בהחלט יכול לקרות שוב, ואפילו בעתיד הקרוב, אם משטר א-סיסי מעודד את החפירות. כיצד יתייחסו חוקרים מצרים לממצאים הנוגעים להיסטוריה היהודית במידה שייחשפו להם?

לפני הסכם השלום עם מצרים גילו ארכיאולוגים ישראלים באתר כונתילת עג'רוד במזרח סיני חרסים עם כתב עברי מהמאות התשיעית והשמינית לפני הספירה, הנושאים את השם המפורש של אלוהי ישראל. אולם לפי הסכם השלום נאלצה ישראל להשיב את הממצאים למצרים. במהומות 2011 הם נשדדו וגורלם אינו ידוע.

אצלנו, החל מנובמבר 1999 ביצע הווקף הפלסטיני חפירות באורוות שלמה, בפינה הדרום-מזרחית של הר הבית, ללא פיקוח או רישיון מרשות העתיקות. העפר מעבודות אלה ומחפירות נוספות בהר נזרקו לפח הזבל של ההיסטוריה, תרתי משמע, לאתרי פינוי פסולת באזור ירושלים כגון נחל קדרון. חוקרים ישראלים שעבדו אחר כך על סינון העפר באתר הפינוי, מצאו בו למרבה הזעזוע ממצאים מתקופת בית ראשון כגון חרסים, ראשי חצים, משקולות ועוד, חלקם נושאים כיתוב בעברית של התקופה.

לא רק הזלזול בממצאים ההיסטוריים מטריד, אלא גם המוטיבציה למחוק את ההיסטוריה היהודית בארץ ישראל ובכלל זה את בית המקדש. בספרות הערבית המודרנית חוזר יותר ויותר הביטוי "אל-הַיְכַּל אל-מַזְעוּם" – בית המקדש המדומיין, טענה שלפיה בית המקדש, מיקומו של ארון הברית, אינו אלא המצאה יהודית-ציונית חדשה. המסקנה היא שמתן אגיפטולוגיה לידיים מקומיות עלול בהחלט להיות בשורה רעה לחוקרי התנ"ך.

כל זאת מלבד הבעיות שלנו מבפנים… סתימת פיות והשתקה באקדמיה, כפיה לטובת צד אחד בלבד, כפי שמתאר ד"ר אלישע האס, השבוע בערוץ טוב:

ואם כל זה לא מספיק, נוכל לראות איך אקדמיה יכולה להכיל כל שטות מרושעת, מבלי לפגום בערך המדעי שלה כמובן…

 

5 3 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
7 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
אריק
אריק
5 months ago

הנה מאמר שבו כתוב שמצאו הוכחה נוספות לתיאור מקראי מימי המלכים – כיבוש גת פלישתים, באמצעות מדידה של השדה המגנטי:
https://travel.walla.co.il/item/3637910

איציק
איציק
10 months ago

לא הבנתי. לפי המסורת שלנו בית המקדש הראשון נחרב בשנת 421 לפני הספירה ואילו בנתונים שהבאתם הוא נחרב 165 שנים לפני, איך זה בדיוק תומך בהיסטוריה המקראית?

איציק
איציק
10 months ago

לפי מה שהבנתי מהכתבה התיארוך באמצעות השדה המגנטי מראה לפני כמה זמן קרו האירועים. ביניהם גם חורבן בית ראשון. או שאני טועה?

שאול
שאול
11 months ago

אולי תגיבו משהו למאמר האקדמי הזה

המהפכות המדעיות והטכנולוגיות הגדולות הביאו את האדם לחיות את חייו באופן שונה. מאז המאה ה-20, מהות החיים אינה רק לשרוד, אלא לתת משמעות לחיים, במיוחד דרך עבודה. רכישת מקצוע מאפשרת את התפתחות האדם.

7
0
Would love your thoughts, please comment.x