שינוי פרדיגמה במעמדו של הממסד המדעי?

סטיב פולר, פרופ' לאפיסטמולוגיה חברתית במחלקה לסוציולוגיה באוניב' וורוויק שבאנגליה, פרסם (ב2010) ספר בשם הסתמי 'מדע'.

בסקירה על ספרו הוא כותב בין השאר:

אנחנו חיים בתקופה של העברת הסמכויות מהמדינה לקהילות, לקבוצות וליחידים. תהליך זה חל לא פחות על המדע. סקרים חושפים באופן פרדוקסלי, כי עמדות שמוחזקות אצל מדענים כוודאיות, נתפסות בספקנות אצל רבים. תוצאות אלו מסבירות מגוון של תופעות שאינן קשורות לכאורה, החל בתחיית הרפואה האלטרנטיבית, ובריאתנות מדעית, דרך השימוש בחוקי "חופש המידע" כדי לגשת לנתוני שינוי האקלים, ועד על המנטליות האנטי כלפי מומחים המתבטאת בין השאר בויקיפדיה. אנחנו פונים יותר ויותר אל הנתונים, ולא אל המערכת האנושית שרוצה להציג לנו אותם.

התפתחות זו מזכירה את הרפורמציה הפרוטסטנטית, שבמסגרתה הדפוס וקידום האוריינות שימשו לפיצול סמכותה של הכנסייה הקתולית באירופה, שהובילה בסופו של דבר לעדות נוצריות רבות, שכל אחת מהן מבוססת על קריאה מסוימת של כתבי הקודש. משהו דומה יכול לקרות עכשיו למדע עם הופעת האינטרנט וצורת האוריינות שלו.

אין ספק שיהיו כאלו שימצאו את צירוף המדע והדת בדרך זו. אבל ככל שהמדע מתיימר לספק ידע בעל תוקף אוניברסלי – זה נכון לגבי כל מה שצריך לדעת – על המדענים מקצועיים לצפות שיתייחסו אליהם מעתה ואילך כאל אנשי דת, שהציגו הנחות ואקסיומות בשמן של דרכי ידע בעבר. לפיכך, בעתיד הלא רחוק, ביקורת עמיתים בעיתון מדעי בכיר עשויה להיתפס באותה מידה של ספקנות כפי שמתייחסים להכרזות 'מוסמכות' של פקידי כנסיה. הקו הרשמי לא יהווה את חזות הכל, אנשים יחפשו חוות דעת שניה ושלישית, הן באופן אישי והן באופן מקוון, לפני שיסיקו מסקנות לעצמם.

למען האמת, ההיסטוריה של הדת והמדע במערב אינה רק אנלוגית אלא רציפה. הבנה מילולית יותר ויותר של הטענה המקראית שכל אדם נולד "בצלמו ובדמותו של אלוהים" עוררה את ההקצנה של המחשבה הנוצרית שהחלה עם עלייתה של הפרוטסטנטיות, זו הואצה במהלך המהפכה המדעית וההארה, וכתוצאה מכך הואץ גם המדע המודרני המבוסס על תפיסת העולם החילונית.

מה שקורה היום הוא שאנשים לוקחים יותר ויותר את המדע לידיהם, ולא רק את המדעים הביו-רפואיים. מגיע עידן חדש של 'ביו-ליברליזם', שבו אנשים וארגונים עושים לעצמם מה שהיו מדינות בעבר היו עושים עבורם – או לפחות בשמם – כגון הגדרת התנאים של טיפול רפואי הולם.

הדבר מתבטא גם בתחזוקת הגוף הסדירה, דרכים להורדת משקל, תזונה, קוסמטיקה. הרופא נותן את העצה שלו, והמטופל דואג לעצמו על פי הידע והנסיון שלו או של אחרים. דיון בקורתי מול הקשרים החברתיים של האדם בקהילה, משלים, ולפעמים גם סותר, את האמירה של האורטודוקסיה המדעית.

בתגובה, ניסה הממסד הרפואי לחדד את ההבחנה בין מדע ל"מדע" במרכאות, התועלת של הקמפיין הזה עבורינו, היא בעיקר אכיפה קפדנית של הסטנדרטים השוללים פרסום כוזב למכירת תרופות וטיפולים.

מאתגרים יותר הם המאמצים של "קבוצות משתמשים", כדי לבדוק את היעילות של תרופות וטיפולים ואת הגבולות שלהם.

אפילו כאשר רשויות מדעיות ופוליטיות מגנות את ההתנהגות ה'מחתרתית' הזו, הן מבינות שהיא יוצרת מידע בעל ערך שיכול לשמש בעתיד את המחקר והחקיקה העתידיים. יתר על כן, האופי מבוסס האינטרנט של רבות מקבוצות המשתמשים הרלוונטיות מאפשר לרשויות לאסוף מידע באופן עצמאי מתוכן.

הנטייה הרדיקלית ביותר היא, פשוטו כמשמעו, "עשה זאת בעצמך", פעילות הידועה יותר בשם "מדע קוד פתוח ". האנשים העוסקים בזה מחזיקים בתארים מדעיים מתקדמים מספיק כדי לעסוק בהנדסה הפוכה של תרופות קיימות ואפילו אורגניזמים לצורך שינוים. "ביו-האקרים" אלה יוצרים קהילות מקוונות המפתחות "מומחי-נגד" העלולים להיות אטומים למדע הכללי. המניעים שלהם מגוונים למדי: שיפור עצמי, רווח מסחרי, וסקרנות, כל אחד ממלא תפקיד.

במאה ה -18, ההשכלה הציעה תחת השם "מדע" את הרעיון להסביר את כל הדברים לכל האנשים. האבולוציה של המדע הנתמך על ידי המדינה בזמננו הוסיפה ממדים חדשים לאותו כיוון, שכן המדע הופך לפעילות שכל אחד יכול לתרום ולאחר מכן להגיש בקשה להכרה. אם זה כלול בחלומות של לפני 250 שנה? נשאיר את השאלה פתוחה.

עד כאן הסקירה, יש לציין שפולר מכהן במשרות אקדמיות רבות, ונושא פרופסורה בכמה וכמה אוניברסיטאות, פרסם ספרים ומאמרים רבים מאד, ומתנגד לתורת האבולוציה.