1

שלום כיתה דני

שלום חברים, השבוע נבקר בכיתה של דני, מורה לשעבר בכיתה מוחשית, וכיום מורה בערוץ הטיקטוק ask-dani.

ממרום גילי המתקדם סברתי לתומי שטיקטוק זו פלטפורמה של מתבגרים, גיימרים, ופוליטיקאים, אך בעקבות הצטברות פניות בבקשה להתייחס אל 'הערוץ של דני בטיקטוק', טרחתי לפתוח את הערוץ, וגיליתי שאכן זו פלטפורמה של מתבגרים, גיימרים, ופוליטיקאים.

דני, שהיה כאמור מורה, פנה לערוץ של הוראה בטיקטוק, לשאלות של מתבגרים. רק שהמתבגרים של היום שואלים – בין השאר – כל מיני שאלות על דת, ולכן הוא מנסה לענות גם בתחום הדת, האמונה, וכו'.

אך לצערינו, המורה דני החביב, לא מבין כלום בעניני דת ואמונה, ואף מודה בכך, למרות זאת הוא סבור שכדי להפריך את הדת, מספיק 'להפריך' את התגובות שהוא מקבל… (ובתרבות הטוקבקים שלנו, לאו דוקא בהקשר דתי, הסגנון הוא 'אלהים ישרוף אותך', מורים מבזבזים חלק גדול מזמן השיעור בבעיות משמעת, אבל אל להם לחשוב כי התלמיד המופרע מהשולחן האחרון, הוא האופוזיציה הרעיונית שלהם, או שהוא המדד לידע ולחכמה שלהם).

אנחנו כאן כדי לעזור. מורים צריכים תגבור, ימי עיון, חומרי רקע להכנת השיעורים. ייתכן שבשאר המקצועות כבר יש למורה שלנו את חומרי הרקע, לא במקצוע הזה.

מתבגרים ששואלים שאלות על דת – צריכים לקבל תשובות ממי שמבין בנושא, לא חייב להיות רב, אבל צריך להכיר את הנושא שעליו הוא עונה. הגישה כאילו אם אתה יודע כמה דברים על לוגיקה, ויש לך גישה לויקיפדיה, זה מאפשר לך לדבר על כל דבר, היא גישה שגויה ומצערת.

(לפני שנתחיל להביא קטעים מדני, אני חייב לציין שהקטעים מובאים כאן לצורך לימוד וביקורת, כפי המוגדר בחוק זכויות היוצרים, ואין כוונה לפגוע בזכויותיו, כל הזכויות על התוכן שמורות ליוצר – דני בולר).

חג הפסח  מתקרב, דני היה חייב לבדוק אם הסיפור הזה אמיתי, ויש לו תגלית:

טוב, הרעיון לזהות את יציאת מצרים כהשלכה של סנטוריני, הוא עתיק יומין, אבל בימינו הוא נחשב כמופרך לחלוטין, הסיבה: אין שום דעה שמתארכת את יציאת מצרים בזמן שאפילו קרוב ל1600 לפני הספירה, ואילו התפרצות הסנטוריני התרחשה עוד לפני 1600, יש סוברים ב1700.

דני אומר "1600 לפנה"ס זה פחות או יותר יציאת מצרים", אבל זו סתם אמירה, אין כלום מאחוריה, לא פחות ולא יותר, אין אף דעה שחושבת שיתכן שיציאת מצרים התרחשה בזמן זה, לא לפי התיארוך המקראי, ולא לפי אף אחד מהחוקרים שמנסה לתארך יציאת מצרים כל שהיא. כמובן שזה גם לא קשור לעשרת המכות, כמו שדני אומר 'אתם מבינים את העיקרון', לא עשר, לא מכות, לא דם, לא מיניה, ולא מביה.

 

"בדרך כלל כשעם מסויים הולך במדבר ארבעים שנה או  שנה, הוא חייב להשאיר עקבות… זה קרה בכל פעם אחרת בהיסטוריה… כאן אף אחד לא מצא כלום", אתה בטוח, אחי? באמת בדקת? כי אתה טועה בשניים, זה לא קרה בכל פעם אחרת בהיסטוריה, אתה פשוט המצאת את זה, בהרבה פעמים אחרות בהיסטוריה לא נשארו במדבר עקבות של עמים שאנחנו יודעים שהיו שם. וגם: יש כמה וכמה חוקרים שסבורים שמצאו עקבות של בני ישראל. בשביל לדעת את זה צריכים רק קצת ללמוד על הנושא, למה אתה מתכוין כשאתה אומר 'בדקתי', כאשר אתה לא יודע נתונים שכל מי שמתחיל להכיר את הנושא מדבר עליהם?

האמנם זה 'קרה בכל פעם אחרת בהיסטוריה'? האמנם זה חייב להיות? תקשיב נא לארכיאולוג המינימליסט נדב נאמן:

 “מאחר שנוודים אינם משאירים שרידים שחוקרים יכולים להתחקות אחריהם אין כל משמעות לכך שלא נמצאו עד כה שרידים של קבוצות רועים נוודים לא בדלתא במצרים ולא בחצי אי סיני אין בכחה של הארכיאולוגיה לסייע בויכוח על ההיסטוריות של סיפור יציאת מצרים”,  (נדב נאמן: סיפור יצי”מ בין זכרון הסטורי ליצירה היסטוריוגרפית. תרביץ עט’ תשעא תשעב’).

חבל שנדב נאמן לא מאזין לאסק דני, אז הוא היה יודע שהוא טועה, ודני בדק וזה לא כך, תמיד בכל פעם בהיסטוריה יש עקבות, מה, אתה לא יודע?

מנחם הרן כותב:

…האמת היא שהארכיאולוגיה אינה מאשרת ואינה מכחישה את היציאה של שבטים נוודים מתוך מצרים. בעניין זה היא ניטרלית ואינה יכולה כלל להעיד, משום שאין בזה עסק עם שרידי בנייה ושכבות של יישוב, ודרכם של נוודים היא שלא להשאיר שום עקבות. (בית מקרא כרך מט חוברת א, המקרא והארכיאולוגיה כעדויות לתולדות ישראל)

הארכיאולוג ישראל פינקלשטיין:

“היעדר מבנים ושרידים בולטים לעין הביא לכך שפעילות האדם בתקופות מסוימות נעלמה מעיני הארכיאולוגיה, ובשל כך נפקד מקומה מספר ההיסטוריה המדברית. דוגמה ברורה לכך ניתן למצוא בהר הנגב במאות השנים האחרונות: באזור זה, שכמעט ואין בו שרידים שזמנם קודם למאה הי”ט, ידוע ממקורות היסטוריים, שישב שם שבט העזאזמה, שמנה בראשית המאה הנוכחית בין 8,000 ל-16,000 נפש… הכרותנו עם הפוטנציאל הטבעי של מדבריות אזורנו מחייבת להניח כי לא היו בחבלים תקופות של ‘ואקום אנושי’… ברור , כי היעדר זה של שרידים אינו משקף ואקום אנושי” (פינקלשטיין במאמרו: ‘התנחלות והתנוודות במדבריות הדרום בתקופות קדומות’ (קתדרה 52, 1989).  כאן מובאים דבריו: ‘במשך תקופה של כמעט אלף שנה לא הותירו נוודי הדרום שום שריד בכל האזורים הנרחבים של הנגב וסיני’.

הארכיאולוג המינימליסט זאב הרצוג:  “אין ספק כי במרחבי הנגב וסיני חיו ופעלו תמיד אוכלוסיות נוודים, והם בוודאי הותירו אחריהם שרידים, אך אלה אינם גלויים לפי שעה לעיני הסוקר הרגיל. כדי לגלות את קיומם של המאהלים הקדומים ומכלאות הצאן והגמלים שלצדם יש לפתח שיטות מתקר חדשות, הארכיאולוגיה הקלאסית לא תצליח פה”.

האגיפטולוג קנת קיטשן אומר: “טפשי לנסות למצוא עקבות של כל אחד שעבר במסלוליו השונים של חצי האי. מצב השימור הוא בלתי אחיד לחלוטין… היעדר ממצא אפשרי של מחנה ישראל הוא חסר משמעות”.

ד"ר ליאורה רביד כותבת: "הטענה שלו יוצאי מצרים היו הולכים במדבר סיני, הם היו מותירים אחריהם שרידים כלשהם שאותם הארכיאולוגים היו מוצאים, היא באמת אבסורדית לחלוטין. למה? משום שהיא מתעלמת מהאקלים המיוחד של המדבר: מהסופות שמניעות הררי חול ממקום למקום, שקוברים את כל מה שמתחתיהם. סופות החול משנות את הטופוגרפיה של המדבר ומפוררות לאבק כל ממצא שעשוי מחומר מתכלה (עצמות, עורות וכד’). פינקלשטיין וסילברמן התעלמו מהשמש שצולה את מה שמתחתיה, שאף היא מאיצה את תהליך ההתפוררות. אין שום סיכוי למצוא במדבר חולי, שאין לו קרקע יציבה, שרידים בני אלפי שנים, אלא אם הוטמנו  בתוך כדי חרס, שאותם הכניסו למערות. לפיכך לא ברור איזה ממצאים היו יכולים להשאיר מאחוריהם הולכים שחצו את המדבר לפני יותר מ-3000 שנים. העובדה ששני החוקרים התייחסו למדבר החולות של סיני, כאל אדמה מוצקה כמו זו שבמרכז הארץ, היא מוזרה ביותר".

חבל שכל החוקרים האלו לא למדו לרגליו של אסק דני, בלי ספק הם היו מחכימים במקצוע הארכיאולוגיה.

נקודה שניה, כפי שכתבנו, יש כמה וכמה חוקרים שמזהים שרידים לבני ישראל, דבריהם מובאים כאן.

אז איך עובדת מכונת הידע הזו? מאיפה מושפרצת כל החכמה הזו? מדובר בעצם בפרוייקט מחקר משותף של המורה והתלמידים שעוקבים אחרי הערוץ, המורה מציע להם לחפש דברים, אבל בתנאי: שיביאו מקורות, שלא יגידו סתם….

הבנתם חברים, לא כל דבר באינטרנט הוא נכון… (אין חשש שמישהו שם יפתח ספרות מחקרית), צריך שיהיה לו מקור.

הבנתם ילדים? כך כתוב בתורה זה לא מקור!

כמו שהוא אומר בהתחלה, 'יציאת מצרים? בדקתי', צריכים לבדוק, לא? טוב שמישהו טורח לבדוק את זה… כאילו לא מדובר בנושא שנדון במחקרים עבי כרס כבר מאתיים שנה… מפחיד לחשוב מה היה מצב המחקר עד שדני 'בדק' את הענין לרווחת העולם המדעי…

ובכן, דני החביב, מקורות מדעיים ליציאת מצרים, ישנם רבים מאד. נכון שיש חוקרים ששוללים, אבל יש גם הרבה חוקרים שלא שוללים, ויש אפילו שטוענים שיש אסמכתאות לכך. כנראה שהשתקפות יציאת מצרים בארכיאולוגיה הוא נושא שיש בו מקום לדעות שונות, אבל לא בדרך של משאל בתגובות טיקטוק, אלא בדרך של מחקר. יש מאות ספרים ואלפי מאמרים שעוסקים בדיוק בנושא הזה.

האגיפטולוג קיטשן, שהוא אחד האגיפטולוגים הנחשבים בעולם, דוקא סבור שיציאת מצרים מתאימה  לידע שלנו על מצרים העתיקה, כך גם אגיפטולוגים אחרים כמו הופמאייר, דויד רול, בראד ספארקס,  ועוד חוקרים. אם יש לך דעה בתחום, זה בודאי מעניין, תעלה איזה שהוא טיעון על הנושאים שמתווכחים עליהם כל כך הרבה שנים, אבל למלמל משהו תוך כדי הליכה ולהעלות לטיקטוק, לא הופך אותך לאיזה תותח מדעי, ולא תורם כלום לדיון על יציאת מצרים מהפן הארכיאולוגי.

אגב, האיזכור של המיתולוגיה היוונית, רק מוכיח שיציאת מצרים אכן היתה עובדה היסטורית מפורסמת. זה שהיוונים טענו שאנחנו היינו המצורעים זה אופייני, אבל על עצם האירוע לא פקפקו.

נעבור לנושא הבא, ונראה את השיטה:

דני אומר כאן בעיקר שתי נקודות: 1) השבוע הומצא בבבל במאה ה6 לפני הספירה, 2) רעיון השבת היהודית הופיע ביהדות בגלות בבל.

הבעיה היא ששתי הנקודות האלו שגויות, לכל הדעות, גם לאלו שמכחישים את התורה, שמאחרים אותה, או שסתם לא אוהבים את השבת.

ראשית כל, הבבלים לא השתמשו בשבוע, בכלל, עד סוף התקופה הבבלית, ועד יומה האחרון של בבל, לא היה שם מעולם סידור של שבוע, פשוט לא. זו פשוט טעות בהבנת הנקרא, של תיאוריה שבעצמה אבד עליה הכלח, אבל גם לפני שאבד עליה הכלח, היא פשוט לא אמרה את זה…

במאה ה19 פרידריך דליטש, אנטישמי גרמני מפורסם, עורר פולמוס בשם 'בבל און ביבל', ולשם הפולמוס הוא דימה למצוא את מקור מצוות השבת, ברעיון בבלי עתיק יומין של ימים חסרי מזל באמצע החודש. הרעיון הזה אינו מהמאה השישית לפני הספירה כפי שחשב דני, אלא מהאלף השני לפני הספירה, לפני מתן תורה בכלל. אבל גם לפי דליטש, הבבלים לא ספרו שבועות, ולא חילקו את החודש לשבועות, הם רק החשיבו חמשה ימים באמצע החודש כימים חסרי מזל, הימים האלו לא היו בהפרש של שבע זה מזה, (אין מקום בחודש אחד לחמשה ימים בהפרש של שבע…), הימים נקבעו לפי הירח, בלי שום קשר לחלוקה קבועה של שבוע. אבל זו היתה התיאוריה. שהשבת הישראלית התפתחה איכשהו מהימים האלו. בהמשך התברר שהתיאוריה הזו שגויה, כפי שכותב טיגאי, במאה העשרים ואחת…

"הדבר ברור שבעמים שכנים שהיו בעמדה להשפיע על ישראל – ואכן השפיעו במגוון תחומים – אין מקבילה לשבוע השבת הישראלי. זה מוביל למסקנה ששבוע השבת, שהוא ייחודי לישראל כמו השבת ממנה הוא נובע, הוא יצירה ישראלית עצמאית.

העם הראשון שאימץ את השבוע הישראלי, הוא הרומאי, שבמאה ה1 לפני הספירה התחילו להתייחס לשבועות. הבבלים מעולם לא אימצו את השבוע הבבלי. גם לפי התיאוריה של דליטש.

אבל אפילו אם היינו זורמים עם הפנטזיה שהבבלים השתמשו בשבוע במאה ה6 לפני הספירה, עדיין, מוסכם על כל הדעות, שהשבת לא הופיעה בישראל במאה ה6, ולו מתוך העובדה הפשוטה שהיא מתועדת בספרות ישראלית שקודמת לכל הדעות למאה ה6 (למשל ספר עמוס), וגם בכתובת ארכיאולוגית שקודמת למאה ה6 (כתובת הקוצר), על כל זה הרחבנו כאן, והבאנו שם את דברי החוקרים.

בקצרה,  מדובר בשתי שגיאות מהותיות שמראות על כך, שכשאתה לא מכיר את החומר, אתה גם לא תוכל להבין את הכתוב בויקיפדיה.

הסיבה לשגיאות האלו, היא הגישה של דני, שבשביל לחוות דעה בעניני אמונה, לא צריך לדעת כלום על הנושא, הנה כך:

האמת, אני לא רואה שאתה תותח מדעי, תותח מדעי אמור להיות מסוגל לקרוא מחקר או שניים, ולא לטעות בשגיאות  מהותיות כאלו. כפי שראינו ועוד נראה בהמשך, התוכן של דני סובל משגיאות לוגיות ומבורות, זה לא נובע מטפשות חלילה, אלא מגישה מזלזלת, מבחינתו לא צריך לדעת כלום על אמונה כדי להפריך אותה. זה לא נכון, אתה לא יכול להפריך שום דבר, מבלי להכיר אותו. לא צריך להיות רב גדול, צריך להכיר ולהבין מה הדעה הנגדית. לדני אין מושג מה הדעה הנגדית, לא לגבי יציאת מצרים, ולא לגבי ימות השבוע, ולא לגבי עוד הרבה נושאים אחרים שנגיע אליהם עוד מעט… העיסוק שלו ב'ניסויים אמפיריים' = ערכות מדע לילדים שמוכרים בחנויות צעצועים, בהם מראים את חוק הכלים השלובים וכדו', רק גורם לו לא להבין מורכבויות של תפיסות עולם, ולחשוב שכל שאלה מוכרעת ע"י ניסוי מי סבון או בלוני הליום.

חלק בלתי נפרד ממשנתו של דני, הוא מה שמכונה בלטינית עתיקה Babunizmus, כלומר: דעה קדומה, שקובעת כי השני, מי שחושב אחרת ממך, אינו אדם בעל דעה שיש לו דעה, מנומקת, אבל אחרת, אלא בבון, מה שהוא חושב שדעתו, היא בסה"כ איזה סיטואציה פסיכולוגית. זו משנה מקובלת מאד אצל נאורים, החל מהמהפכה הצרפתית ואילך. כך זה נשמע:

יש אולי אנשים שמצהירים כי אמונתם היא רק קול פנימי, וזה כמובן בסדר, אבל יש אנשים שמצהירים שזו דעה מנומקת ויש להם הוכחות לכך, דני כנראה סובר אחרת, הוא לא מקבל את ההוכחות. אבל מכאן ואילך מבחינתו אין שתי דעות, יש את האמת (שלו) שאין שום הוכחה, ויש את הבבונים, שלא מבינים את זה, אבל אם יגידו להם מספיק פעמים, אולי הם יפנימו:

 

אם אתה מאמין שבקרוב ממש פני הים יעלו ויציפו את תל אביב, זה בסדר להפחיד אנשים, כי יש לך נימוקים, (לא משנה שאותם אנשים הכריזו שעד 2015 פני הים יעלו, ושעד 2008 כבר לא נוכל לחיות כאן), זכותם של אנשים לחשוב שמשהו רע יקרה אם לא נעבור כולנו לאנרגיה ירוקה, או אם לא נאכל כולנו חסה אורגנית (וכמובן אם תצביעו לליכוד יהיה כאן 'צונאמי מדיני', שוב פני הים יעלו), ולכן זכותם לשתף אחרים בדעה זו, שמי שלא יעשה מה שהם חושבים לנכון, יגרום לדברים רעים לקרות. ולכן זה בסדר גם לשתף אנשים, במידה ואתה סובר שצריכים ללכת על הידיים, ומי שלא ילך על הידיים יגיע לגהינום, ויש לך נימוקים לדעה זו, זו בהחלט זכותך.

אגב, בבוניזם עובד גם לצד השני, כלומר אחרי שסיימת להסביר שהדעה של השני היא לא דעה, ואין לו זכות להציג אותה כדעה. זה הזמן להכריז, שעל הדעה שלך, אסור לומר שהיא לא לגיטימית:

באופן כללי, לפי דני, לא טוב להפחיד, מי שמציג תרחיש מפחיד, הוא האדם האחרון שצריך להקשיב לו:

אמר הבנאדם שמסביר למה החרדים מסוכנים נורא נורא למדינה:

טוב, כי לדני יש נימוקים, ולכן לו מותר להפחיד. אך למרבה הצער, גם בתחום הזה דני פשוט מחפף, וזה לא תחום מדעי מסובך, אבל לזה נגיע בפעם הבאה. היום נישאר בתחום המחקרי.

כמו שאמרנו, לפי שיטת הבבוניזם, אדם שמאמין, הוא לא אדם שמביע דעה שיש לה נימוקים, לפחות בעיניו, הוא אדם עם בעיות בחשיבה, הוא מתעלם מעובדות, ולכן אי אפשר לסמוך עליו בשום תחום…

רק שתבינו, מדובר בסרטון של דקה, אז כך זה בטיקטוק, תראו עד הסוף, את כל הדקה, בשלמות… אולי הגיע הזמן להחליף את שם הערוץ ל'באים אל הפרופסור', מי יגלה עפר מעיניך אלכס צייטלין…

אתה אמיתי? מי שמאמין שרוח הקודש הכניסה להריון את מרים מתעלם מראיות אמפיריות? רוצה לשתף איזו ראיות אמפיריות סותרות את האמונה הזו? או אם קשה לך, אולי תפרט, בזמנך החפשי, את הראיות האמפיריות ששוללות את האמונה שגבריאל התגלה למוחמד?

לפי דני, הוא לא יסמוך על איש מדע שמאמין, בנצרות למשל, כי הוא מתעלם מעובדות ומראיות אמפיריות, אין לו א.ב. של המדע… הבעיה היא שרוב אנשי המדע בעולם הם אנשים מאמינים, מסיבה מאד פשוטה, כי הם מגיעים מהאוכלוסיה של האנושות, ושל התרבות המערבית, שרובה אנשים מאמינים. אתה באמת לא סומך על כל המחקרים של רופאים, גיאולוגים, מהנדסים, וכו', שהם מאמינים??

זה חלק מהרעיון שדני מנסה להעביר, על ההבדל בין אלוהים לבין דת:

כלומר, להאמין באלוהים זה 'לא נורא', זו סתם ישות שמחוץ ליקום, היא לא מפריעה לנו. אבל להאמין שאלוהים קרע את הים, או התגלה למוחמד, זה כבר לא, זה סותר את המדע. האמת: אין שום הבדל, להיפך, אם יש מימד רוחני ויש בורא לעולם, אין שום סיבה לשלול שהוא גם התגלה לבני אדם. זה כמובן לא מוכיח שהוא התגלה, ובודאי לא מוכיח שהוא התגלה דוקא למוחמד, אבל אין שום הבדל תיאורטי ברמת הנכות של המאמין, שתי האמונות לגיטימיות, וכל עוד הן מוצגות עם נימוק, הן לגיטימיות לא פחות מהערוץ של דני בטיקטוק.

אין בעיה עם אמונה באל, יש בעיה רק עם הדת, מה הבעיה עם הדת? שהיא טוענת שיודעת מה אלוהים רוצה, ואיפה הבעיה? כי אנשים כתבו את זה. מי אמר שאנשים כתבו את זה? הרי הטענה של הדת היא שהדברים באו מגילוי אלוהי. כלומר זו אמונה מקבילה לאמונה באל. א. מאמין באל, ב. מאמין שהאל התגלה לאדם פלוני. אין שום הבדל עקרוני בין שתי האמונות מבחינה לוגית. כל השאלה אם באמת הוצגו נימוקים לטובת האמונה.

וכאן ממציא דני משהו חדש: לאורך כל ההיסטוריה, "כל פעם שהקשבנו למה שאנשים אמרו בשם אלוהים, קיבלנו את מה שאותם אנשים רוצים", מ.ש.ל. איך אתה יודע שפעולות הדת הם מה ש'אותם אנשים רוצים', אולי זה באמת רצון האל? אולי העובדה שהדתות האברהמיות מיגרו את האלילות, את קרבנות האדם, ועוד הרבה רעות חולות של העולם העתיק, זה באמת רצון האל? כל כך מופקע? לפני הופעת הדתות האברהמיות על זירת ההיסטוריה, לא היתה שום קדושה לחיי אדם, אנשים הוכרחו להילחם זה בזה בזירה עד מוות, סתם כך לשעשוע ההמונים. ביטול הדבר הזה, נשמע כמו דבר מופלא שאף אחד לא יכל לדמיין שיקרה, שרוב האנושות תעזוב את האלילות שהיתה מושרשת בה אלפי שנים, ובהחלט נשמע כמו רצון האל. שאפילו הודיע מראש שזה מה שיקרה.

מכאן מגיע גם הטיעון הכל כך נפוץ:

על סמך מה אתה אומר את זה? השאלה מה אלוהים רוצה, במידה ויש אלוהים, היא שאלה תיאולוגית. האם אתה יכול להביא טיעון תיאולוגי לטובת השאלה אם 'אכפת לאלוהים מזה', הטיעון של הדת הוא שהתורה היא התגלות אלוהית, זה מה שצריך לעמוד לדיון, אם יש נימוקים מספיקים לכך, אין משמעות לכך שלך, 'קשה להאמין' שהוא רוצה דבר כזה או אחר. ואם אין נימוקים מספיקים, שוב, הנושא הוא לא מה בא לך שאלוהים ירצה או לא ירצה.

וכעת נעבור לנושא קצת יותר רציני, ונשמע את דברי התותח המדעי:

איך היקום מתאים לחיים? נראה פנטסטי? מה פתאום אומר דני, הנה, ההסוואה של הזחל נראית פנטסטית, אבל זה עובד הפוך, זחל אחד מתוך מליון היתה לו הסוואה פנטסטית ולכן הוא שרד. "יש לנו תיעוד לכל מיני קרובי משפחה רחוקים של הזחל הזה שלא התאימו את עצמם לסביבה, הם נכחדו כי לא התאימו את עצמם לסביבה. יש לכך אינספור ראיות שהחיים התפתחו בתהליך הברירה הטבעית והתאימו את עצמם לסביבה".

הטעות הבסיסית היא לערבב אבולוציה, עם התאמת היקום לחיים. האבולוציה מציעה מנגנון, שמתיימר להסביר כיצד תכונות טובות שנוצרו באקראי, שרדו בזכות הטמעת הגן המשופר, ע"י שכפול. גם אם כל זה היה נכון, זה לא רלבנטי בכלל להתאמת היקום לחיים. בין כוכבים אין מאבק על מזון, הם לא משכפלים את עצמם, לא מתרבים, אין אצלם מוטציות, והם לא יכולים להתאים את עצמם לחיים. פשוט טעות גסה.

בכוכב X נוצר תנאי אחד מתוך אלף לחיים, אדון X יכול לחכות מליון שנות אור, ואין לו שום 'יתרון', כי התנאי הזה הוא חסר משמעות במציאות, ולכן כל אסטרואיד מזדמן, או סופרנובה משועממת, ישמידו את התנאי הזה בהזדמנות הראשונה. וכך יקרה שוב לאלף תנאים טובים אחרים שיווצרו במקרה באלף כוכבים אחרים. ועכשיו להכפיל. זה יישאר אותו דבר. במינים חיים, לפי התיאוריה, זה עובד אחרת, המין הוא חי ומתרבה, ברגע שנוצר במקרה תנאי אחד טוב, הוא יוטמע, הוא יעבור הלאה, הוא יופץ, עד שימצא שיפור נוסף וכו'.

אז לא, הזחל נורא חמוד, אבל לא קשור לכאן.

 

גם ההצהרה "יש לנו תיעוד לכל מיני קרובי משפחה רחוקים של הזחל הזה שלא התאימו את עצמם לסביבה, הם נכחדו כי לא התאימו את עצמם לסביב", היא סתם אמירה, קשקוש, אין מאחוריה כלום, אין שום תיעוד למינים שלא התאימו את עצמם  לסביבה ולכן נכחדו, אין שום מידע למה מינים נכחדו, ובודאי לא תיעוד. אפשר לספר סיפורים, אם רוצים, אבל אין שום תיעוד ואינספור ראיות להיכחדות של מינים שלא התאימו את עצמם.

שוב אמירה בלי שום כיסוי, לא חקרנו לעומק, אנחנו לא יודעים כלום, ואין שום תיעוד, על איך ולמה התפתחו החיים. פשוט כלום. לא יודעים על זה שום דבר, יש סיפורים, והשערות, אין שום תיעוד ושום מחקר כי אין לנו גישה ודרך לחקור את זה, לפחות נכון לעכשיו.

הטיעון של התאמת היקום לחיים, מתחשב בסך הפלנטות הקיימות ביקום, ומחשב את הסיכוי שאחת מהן תהיה ראויה לחיים. מספר הפלנטות גדול, אבל לא אינסופי, וזה ניתן לחישוב. לפי הטענה של 'טיעון הכיוונון העדין', יש כאן חריגה סטטיסטית משמעותית, גם אם נחשב את כל מספר הפלנטות ביקום. חישובים ניתן למצוא למשל במאמרו של פרופ' אביעזר כאן.

סתם טעות של חוסר ידע.

התשובה האתאיסטית היא לא שיש המון פלנטות, וגם לא שאולי יש חייזרים. (מה זה רלבנטי שאולי יש חייזרים? יש כאן טענה סטטיסטית פיזיקלית, האם הנתונים של כדוה"א יכולים להיות אקראיים, כן או לא. אם יש עוד התאמות לחיים זה רק מחזק את השאלה. בכל מקרה אין לנו שום ידע אם יש חייזרים, והניסיון להוכיח משהו מכח דבר שלא ידוע לנו עליו כלום, מגוחך).

אחת התשובות היא ריבוי יקומים, על אפסותה מבחינת משמעות סטטיסטית עמדנו כאן. בתגובה לדברי אתאיסט חתיך אחר (יש לי חשש שיום אחד הם יגלו שאת הכסף הגדול עושים באונליפאנס ויעברו לשדר שם). אחרים מתווכחים על המספרים המדוייקים של הכיוונון העדין.

ולגבי סוף דבריו, איך אפשר לחשוב שיקום כל כך גדול נברא בשבילך? שוב, מדובר במשפט חסר הקשר, מה הבעיה? למה לא? לפי איזה חוק בלוגיקה או בפיזיקה לא יתכן שיקום גדול ייברא בשבילי? סתם אמירה תיאולוגית בגרוש, הטענה שהעולם נברא בשביל האדם, במקרה הזה, מבוססת על חישוב מדעי, של התאמה מיוחדת לחיים. אין כאן שום אספקט פסיכולוגי, ומי שמתעלם מטיעון מדעי, בנימוק של 'איך אפשר לחשוב', הוא זה שדומה למי שיושב במערה ולא מוכן לראות מעבר לה כלום. כפי שהראינו כמה פעמים (למשל כאן), כשאתאיסטים נקלעים לפינה במקרה של ויכוח על מתמטיקה, הם אוהבים לשלוף טיעונים תיאולוגיים, כמו: 'אם אלוהים ברא את זה וזה, למה הוא עשה כך, ולא הפוך'…

קצת השכלה, חמודי, זה לא משהו ש'אנשים אומרים', זה טיעון מפורסם של סר פרד הויל, הטיעון הולך על היווצרותו של התא הראשון. ולא, לא התא הראשון, ולא התנאים בכדוה"א, נוצרו מתוך אינסוף הוריקנים או התרחשויות. אלא מתוך סך אירועים אקראיים שניתנים לחישוב, החישוב של הויל כולל את כל הפרמטרים האקראיים, וכמובן את הזמן שחלף, ובחישוב כולם, הסבירות לתא אחד שיווצר מאליו הוא כמו הוריקן אחד שיצור מטוס בואינג. הבנת הנקרא לא תזיק לך. ואל תשכח 'כתוב בתורה – זה לא מקור'.

נכון, לא היה משהו 'לפני' הזמן, אבל חייב להיות משהו מעבר, המפץ לא יכול להיות הסיבה של עצמו, כי הוא לא היה תמיד כמובן. ומכיון שהיקום איננו הסיבה של עצמו, הוא מחייב משהו חיצוני לו.

שוב מערבב, מי שחושב אחרת ממנו – זה מגבלות של המוח האנושי, אנחנו רגילים לחשוב וכו',  מדהים שהמח של הבבונים מבלבל אותם כך, אבל בשביל זה יש לנו את המורה דני שיתקן את החשיבה: "המוח שלנו לא מסוגל לקבל את המושג אינסוף זמן או תמיד קיים", אבל אין שום קשר לאינסוף זמן, ולא לתמיד קיים. השאלה היא אך ורק מה קיים מעבר למפץ, כי המפץ פתאום התרחש. הוא לא היה תמיד והוא לא אינסוף. הוא פעולה שהתרחשה. ההיפך ממצב סטאטי תמידי. נכון שמעבר לפעולת המפץ אין זמן. אבל מעבר לה חייב להיות משהו. המוח שלנו מבין שחייב להיות משהו, ואין שום צורה אחרת לתפוס את הדברים. העולם הוא לא פרפטום מובילה, כי אין פרפטום מובילה. העולם לא יכול להיות הסיבה וההסבר של עצמו. יש בו כחות, שינויים, דברים שחייבים להיות תוצאה של משהו מעבר לו.

לא מדובר ב'היגיון שלנו', הסיבתיות היא חלק בלתי נפרד מהמציאות הפיזית. זה מוכיח שיש משהו מעבר, משהו שאינו כפוף לכללי הפיזיקה. כי החומר, והפיזיקה, בנויים בצורה שהם חייבים משהו מעבר להם. מה טיבו של מה שמעבר? אין לנו ידע חיובי, אלא רק אמירה נגטיבית – לא פיזי, ובמלה אחרת: רוחני.

לא חמודי, הממזרים לא שינו את הכללים. רוחני זו לא המצאה, אלא מונח נגטיבי, שפירושו: לא פיזי. המציאות הפיזית לא יכולה להיות ההסבר והסיבה של עצמה, זה סתירתי, זה סותר את מהותה של המציאות הפיזית. ומכאן שיש משהו מעבר שהוא לא פיזי, ובקיצור – רוחני.

תתפלא, אין באמת אלפי דתות שמבוססות על טיעון. ובודאי לא שמתבססות על הרעיון של אל אחד. לפי הניתוח שהעולם הפיזי אינו הסיבה לעצמו, חייב להיות משהו מעבר שהוא הסיבה, כלומר אל אחד. כמה דתות מאמינות באל אחד? לא הרבה, וכולן מבוססות על היהדות, הן רק טוענות שהאל עזב את היהודים ושכח לספר זאת, הוא הודיע את זה על ידי שהכניס בתולה להריון, לא השתכנעת? לא נורא, אתה יכול להישאר עם הדת היחידה שטוענת להתגלות אלוהית בפני כל העם.

איזו אנלוגיה טפשית! אם הפועל כפר גרנדפייזר ניצחה או לא, אין לי מושג ולא הובא שום טיעון. לעומת זאת קיומו של האל, נידון כאן בתור ההסבר היחיד האפשרי לקיום המציאות הפיזית. שלא יכולה להיות הסבר לעצמה. בהתחלה טען דני שההסבר לא קביל, אבל בסוף הוא אומר, גם אם הוא קביל, זה עדיין 'אם'. למה 'אם'? במידה וזה ההסבר הקביל היחידי, אין שום סיבה שלא לקבל אותו.

בפעם הבאה נבחון נושאים נוספים במשנתו של דני המורה, ובינתיים שבת שלום.

אסק דני (ב)