נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

תיארוך מצרי חילופי – ע"פ בדיקות פחמן

תיארוך מצרי חילופי – ע"פ בדיקות פחמן

 

עמנואל וליקובסקי

תיארוך בעזרת פחמן רדיואקטיבי

 

כמובא במבוא ל"ההיתה תקופת חושך ביוון?", והמשך מתוך ההקדמה ל"גויי הים – פלשתים או פרסים"[1]

עם עדכון המערכת

בשנת 1952 פירסם וילארד פ. ליבי (Willard F. Libby), שנמנה אז על סגל אוניברסיטת שיקגו, את ספרו .Radio Carbon Dating  היה זה כחמישים שנה לאחר שגילו את הקרניים הקוסמיות, כאשר עלה בדעתו הרעיון, ואף פיתח שיטה, כיצד לנצל את הרדיואקטיביות הנגרמת מפגיעת הקרניים הקוסמיות באטומי חנקן ההופכים לפחמן רדיואקטיבי, לתיארוך שרידים אורגניים.

שיטתו של ליבי הביאה תוך זמן קצר אישוש לשלוש מסקנות, בלתי תלויות זו בזו, מתוך מחקרי את התרחשויות העבר בטבע (כפי שתוארו ב"עולמות מתנגשים" – Worlds in Collision וב"ארץ רעשה"Earth in Upheaval), חרף ההתנגדות בה נתקלו לראשונה, ואלו הן: הזמן בו הגיעה תקופת הקרח לקיצה; הזמן בו רובץ הנפט; וימי התקופה הקלאסית של התרבות המזו-אמריקאית.[2] ברם, העניין המרכזי עבורי בבדיקות של פחמן רדיואקטיבי (14C-) היה בבדיקת התאריכים ההיסטוריים בסדרת "תקופות בתוהו". שיטה זו כאילו נועדה להיות הפוסקת בין לוח הזמנים המקובל לבין לוח הזמנים של השחזור המוצע.

במשך עשר השנים לאחר פירסום ספרו של ליבי, "תיארוך בעזרת פחמן רדיואקטיבי", שיצא לאור בשנת  1952, אותה שנה בה יצא לאור הכרך הראשון של "תקופות בתוהו" (Ages in Chaos), לא נכללה בתכניות התיארוך בשיטת פחמן- 14 כל התקופה הגדולה, שלפי הכרונולוגיה המצרית המקובלת ארכה משנת 1580 לפס"הנ, ראשית הממלכה החדשה (או יותר נכון משנת 1680 לפס"הנ, קץ הממלכה התיכונה) ועד לימי בית תלמי – תקופה בת כאלף מאתים וחמישים שנה בכרונולוגיה המקובלת.

בסדרת "תקופות בתוהו"[3] נוכחנו שאם מתזמנים את קץ הממלכה התיכונה עם יציאת מצרים, מתקבלת התאמה בין ההתרחשויות של קורות עמי העולם הקדום לאורך כל המאות. רשומות היסטוריות של בני ישראל, מצרים, אשור, בבל, ויוון נבדקו והושוו ונמצאה התאמה לאורך למעלה מאלף שנים, התאמה שפירושה סינכרון.

שעה שמקובל שהממלכה החדשה במצרים החלה בשנת 1580, עם עליתה של השושלת השמונה-עשרה לשלטון (השושלת שבין המפורסמים במלכיה אפשר למנות את חאתשפסות, תחותמס השלישי, אחנאתון ותות-ענח-אמון) הרי לפי השחזור החלה השושלת השמונה-עשרה בשנת 1040, הפרש של 540 שנה.

בפרקי תל-אל-עאמרנה של "תקופות בתוהו" הובאו עדויות בפירוט רב, המורות על כך שיש לתארך את אחנאתון, בן השושלת השמונה-עשרה, לחצי השני של המאה התשיעית [כל התאריכים בספר, אלא אם נאמר אחרת, הם לפס"הנ, ולכן ככל שהמספר גדול יותר הזמן קדום יותר]. אם אחנאתון אכן מלך במאה התשיעית, ולא במאה הארבע-עשרה, כמקובל בכרונולוגיה המצרית, הרי שכלי החרס ממיקני שנמצאו בארמונו צעירים בחמש עד שש מאות שנה מן הנהוג לתארכם, ועל התקופה המיקנית המאוחרת להתקרב לפיכך לזמננו בכמחצית שנות אלף בלוח הזמן.

קיוויתי שיערכו בדיקות של פחמן-14 על מנת להכריע בסוגיה. העדות שהצגתי ב"תקופות בתוהו" היתה, לדעתי, משכנעת דיה כדי לשאת בעומס מבנה השחזור, אולם בהתחשב בהשלכות החידוש שבטענותי, הבינותי שאישור של שיטה פיסיקלית יהיה בעל משקל רב בקבלת מחקרי.

המאמצים שעשיתי על מנת להביא לידי כך שחומר מימי הממלכה החדשה במצרים יבדק בשיטת פחמן-14, היו רבים ועקשניים.  חליפת מכתבים ביני לבין המוזיאון הבריטי לא הניבה את התוצאות הרצויות, אם כי ענו לי בנימוס מטעם המחלקות לעתיקות מצרים, אשור, בבל ויוון. למוזיאון מעבדה משלו לפחמן רדיואקטיבי ולכן יכולה היתה המשימה להיות פשוטה יחסית, אולם המוזיאון טען שיש לו עדיפויות קודמות. פעם אף השגתי את סיועו של פרופ' רוברט פפייפר (Robert H. Pfeiffer), מנהל המוזיאון השמי באוניברסיטת הארווארד, בנסיון להשיג שרידים אורגניים ממוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק, אך ללא הועיל. אפילו פנייתו של אלברט אינשטיין לבחון את שחזור ההסטוריה העתיקה שלי בעזרת פחמן רדיואקטיבי, שהועברה למוזיאון על-ידי מזכירתו מיד לאחר שנפטר, לא מצאה אוזן קשבת.

בדרך כלל הסבירו את הסירוב לשיתוף פעולה בטענה שהכרונולוגיה המצרית של ימי הממלכה החדשה ידועה בדיוק כה רב עד כי אין צורך בבדיקות פחמן-14; עוד נטען שתחום אי-הוודאות של הבדיקות גדול בהרבה מאי-הוודאות של ההיסטוריונים ביחס לתאריכי הממלכה החדשה. וכה כתב אחד מאנשי הסגל של אוניברסיטת קליפורניה בלוס-אנג'לס, בתשובה לפניה של אחד מקוראי:

"מאחר והכרונולוגיה של מצרים העתיקה קבועה בקירוב רב מתוך עדות אסטרונומית מימי השושלת האחת עשרה ואילך, לעיתים עד כדי דיוק של שנה, אין לצפות שפחמן רדיואקטיבי, על תחום אי-הוודאות הניכר שלו, יוסיף משהו לידיעתנו בכרונולוגיה של הממלכה החדשה…"

בדומה לכך כתב סגן מנהל המוזיאון הבריטי:

"עד כמה שידוע לי לא נעשה תיארוך פחמן רדיואקטיבי של חפצים מן הממלכה החדשה. אינני סבור שבדיקה כזו, בהתחשב במידת האי-וודאות, יכולה לספק כיום כרונולוגיה עבור הממלכה החדשה שתהיה יותר אמינה מאשר הכרונולוגיה שניתן להסיק מהשיטות ההיסטוריות".

קורא אחר של ספרי כתב למנהל מוזיאון המטרופוליטן, ומצא את ההסבר הבא בתשובה שקיבל:

"לאור הידע המושלם שיש לנו על תקופה זו, המתוארכת באופן הדוק, ומתועדת בתשומת לב רבה, לא תהיה כל תועלת בעריכת בדיקה כזאת…"

כמעט נדמה היה שיש התנגדות מאורגנת למסור חפץ כלשהו מימי הממלכה החדשה לבדיקה בשיטת פחמן-14.  אני אף ניצלתי את הטיעון הבא (למשל, כאשר באתי לדבר עם ויליאם הייס (Wiliam Hayes), מי שהיה מנהל המחלקה האגיפטולוגית במוזיאון מטרופוליטן לאמנות): "הבה ותערכו את הבדיקה על מנת להוכיח שאני טועה.  את סיפרי "תקופות בתוהו" קראו מאות אלפי קוראים, ורבים כרוכים ועוקבים אחריו – למה זה לא תוכיחו שטעות בידי, אם אכן כה פשוט הדבר?" אך גם טענות כאלו העלו חרס.

מאמצי שהשתרעו על פני עשר שנים ויותר הופנו למוזיאונים רבים ולאוניברסיטאות, אך כולם היו לשוא. רשמתי ותייקתי את חליפות המכתבים בין תומכי וביני, לבין אלה שהיה בסמכותם לערוך את הבדיקות. המוזיאונים לא היו מוכנים לשתף פעולה.

במשך זמן מה, נדמה היה שיש ניצוץ של תקוה, כאשר ידידי קלוד שפר (Claude F.A.Schaeffer) חופרה של ראס-שמרה-אוגרית נענה להפצרותי ושלח לאליזבט ראלף מאוניברסיטת פנסילבניה כפיס עץ שנמצא בשכנות לחפץ אחר שתוארך על-ידי שפר לימי מלכות מרנפתח מהשושלת התשע-עשרה. אולם הדגם הזדהם במעבדה, וממעבדה בצרפת, אליה נשלחה פיסת ביקורת מאותו ממצא, לא התקבלה כל תשובה.

נדמה היה שהתוצאה היחידה מכל מאמצי לא תהיה אלא כרך עב כרס של מכתבים ותזכירים בשם "אפר".[4]  אפר תרתי משמע, כי הרי על מנת לערוך את הבדיקה יש להפוך את המדגמים האורגניים לפחם, והיה זה גם "אפר" במובן שמאמצים רבים עלו בתוהו.

בינתיים נמצאו אי התאמות שיטתיות בין התיארוך בעזרת פחמן רדיואקטיבי לבין לוחות הזמנים ההיסטוריים מכל העולם. אך מעל ומעבר לתופעה כללית זו, גדולות במיוחד היו אי-ההתאמות של תוצאות הבדיקות בשיטת הפחמן הרדיואקטיבי עם התאריכים המצריים. על סמך תוצאות אלו הביעו כמה אגיפטולוגים את אי אמונם בשיטת הפחמן-14, ולעומתם התבטאו פיסיקאים, אף ביתר חריפות, לגבי הטעות הסיסטמתית הבלתי מובנת לה נפלו האגיפטולוגים קרבן.

התאריכים המצריים התמוהים נדונו בכנס שעסק בשיטות התיארוך בעזרת פחמן רדיואקטיבי שנערך בקימברידג' ביוני 1962. שם הוטל על שתי מעבדות – זו מגרונינגן בהולנד, וזו של אוניברסיטת פנסילבניה – לבדוק את הענין. אותה עת, נדמה כי מדובר היה רק בימי הממלכה העתיקה והתיכונה ועדיין לא בדקו חומר כלשהו מימי הממלכה החדשה בשיטת הפחמן הרדיואקטיבי. על כל פנים, אם אכן נבדקה הממלכה החדשה תוצאות הבדיקות מעולם לא פורסמו.

בשנת 1963 נדמה היה כי אין עוד תקווה שאי פעם יבדקו בעזרת פחמן רדיואקטיבי את הכרונולוגיה המצרית של ימי הממלכה החדשה והממלכה המאוחרת, אלו המהוות את עמוד התווך למבנה הכרונולוגי של מכלול עמי המזרח הקדום.

ואז, מתוך כמה פגישות מקריות, התפתח סיפור מעשה שהיו בו כל האיפיונים של סיפור בלשים. לא אספר אותו כאן, אך התוצאה היתה ששלוש חתיכות עץ קטנות מקברו של תות-ענח'-אמון, משלהי השושלת השמונה-עשרה, הועברו ממוזיאון קהיר לאליזבת ראלף במוזיאון אוניברסיטת פנסילבניה. חלף זמן רב, אך לבסוף נבדקו שלוש החתיכות – וב- 25 לפברואר 1964 כתבה לי ד"ר ראלף:

 

"אני מוקירה את סבלנותך הרבה בציפייתך לתיארוך 14C- של עץ מקברו של תות-ענח'-אמון. התאריכים הם כדלקמן:

 

מס' סידורי

של אוניברסיטת

פנסילבניה

הגדרת

הממצא

שנבדק

חישוב גיל לפי

5568חצי זמן

דעיכה

חישוב גיל לפי

5730 חצי זמן

דעיכה

P-726עץ מארמונו של

תות – ענח' – אמון

1030B.CB.C. 1120 -+50

 

כלומר, בבדיקה מס' 726- P של מעבדת אוניברסיטת פנסילבניה התקבל תאריך של 1030 (אם כבסיס לחישובים משמש קצב הדעיכה הרדיואקטיבית של ווילארד ליבי) ,או 1120 (אם לוקחים את "קצב וואשינגטון" ככבסיס), לשני תאריכים אלה תחומי אי-וודאות של 50 שנה.

התאריך הצפוי בהתאם לכרונולוגיה המקובלת  היה 1350, ואילו התאריך הצפוי לפי השיחזור הנוכחי היה 830. נמצא איפא שגיל הפחמן של עץ מקברו של תות-ענח'-אמון צעיר בכ-300 שנה מן התאריך המקובל עבור מותו של מלך זה – (או ביתר דיוק ב- 320 שנה לפי החישוב האחד, וב-230 שנה לפי החישוב השני). מובן מאליו שהעץ בו השתמשו בקבר לא יכול היה לשוב ולצמוח שלוש מאות שנה מאוחר יותר.

.בשעתו טענו שוב ושוב שאין ליישם את השיטה של פחמן-14 לבעיית הכרונולוגיה המצרית מימי הממלכה החדשה, בתואנה שתחום אי-הוודאות של השיטה גדול בהרבה מתחום אי-הוודאות של התאריכים ההיסטוריים, וכמה מתשובות כאלו צוטטו לעיל. טענות אלו נמצאו עתה חסרות כל יסוד: השיטה עם תחום אי-הוודאות של 50 שנה חשפה טעות בת כמה מאות שנים בכרונולוגיה המצרית.

אך אני לא הייתי לגמרי שבע רצון מן התוצאה, כי התאריך הצפוי לפי השחזור של "תקופות בתוהו" היה 830, וסברתי שיודע אני היכן חבויות מאתיים השנים הנוספות. במכתב לד"ר ראלף ביקשתי לדעת אם גיל הפחמן של גזע עץ מייצג את הזמן בו כרתו אותו או את זמן היווצרות טבעות הגידול. על כך ענתה ד"ר ראלף (במרץ 5, 1964, שבוע לאחר מכתבה הראשון) שגיל הפחמן מייצג את זמן היווצרות הטבעות:

"בדיקות שונות הראו שרק לטבעות הגידול החיצוניות של גזע עץ יש כמות פחמן-14 של אותה עת, כלומר, נמצא בשווי משקל עם הפחמן הרדיואקטיבי של האטמוספירה (C14O2). פרט לחדירה קלה ובלתי משמעותית של לחלוחית העץ פנימה, יש לטבעות הפנימיות גילי פחמן 14 המייצגים את מספר השנים שחלפו מאז היותם טבעות חיצוניות. לכן תאריך פחמן 14 עבור מדגם שנחתך מתוך החלק הפנימי של בול עץ, לא ייצג את הזמן בו נכרת העץ. מרווח הטעות שונה מאד מאיזור לאיזור ומעץ לעץ".

עובדה זו לא היתה ידועה לארכיאולוגים רבים. מזרחן ברמתו של אולברייט, לו הראיתי את דיווחיה של ראלף, הביע תמיהה רבה על כך.

מתוך שלושת חתיכות העץ מקברו של תות-ענח'-אמון, היו שתיים מעץ קוצני קצר חיים יחסית (משקלם הכולל 14.5 גר'), ואחת מארז הלבנון (11.5 גר'). מאחר ו-25 גר' נחשבים לכמות המינימלית הדרושה עבור בדיקה, נבדקו כל שלושת החתיכות ביחד. אולם ארז הלבנון הוא מבין העצים המגיעים לגיל נכבד של אלף שנים ויותר. אין כל ספק שאת ארז הלבנון לא כרתו לייצוא כנצר רך. כל מי שביקר ביערות הארזים שעדיין שרדו בלבנון בגבהים שבין 1500 עד 3000 מ', וראה את גזעיהם וענפיהם רבי ההוד, יבין שכיון ש- 43% מתוך כמות העץ שנבדקה (11.5 מתוך 26 גר') היה מארז הלבנון, סביר שחייבים להוסיף לתיקון עוד כמה מאות שנה, ומכאן שאי-ההתאמה בין התאריכים המקובלים לבין תאריכי הפחמן גדולה בהרבה משלוש מאות שנה.

הדו"ח על הבדיקה הנ"ל מקברו של תות-ענח'-אמון פורסם ב-1965 בכרך השנתי של "רדיוקרבון". התנאים בהם נחשף קבר זה ידועים היטב. בשנת 1922 כאשר חפר קרטר (Howard Carter) ב"עמק המלכים" גילה מדרגות חבויות ודלת חתומה בחותם אנשי הדת של הנקרופוליס, כמו גם בחותם הפרעון המת תות-ענח'-אמון. אם נפתח הקבר אי פעם, יכול היה הדבר להעשות אך ורק בימי שלטונו של אי (Ay) שמלך מיד אחרי תות-ענח'-אמון. הקבר היה גם נקי מכל חלחול ולכן לא היתה כל סיבה לחשש זיהום ממים שיתכן וחלחלו ועברו דרך איזשהו חומר אורגני מתפרק. לא יכול היה להיות מקור טוב יותר לבדיקת פחמן רדיואקטיבי מאשר חומר מקבר זה.

באותו כרך של "רדיוקרבון" (1965) פורסמו כמה תוצאות נוספות מימי הממלכה החדשה במצרים – אף הן על-ידי המעבדה של אונברסיטת פנסילבניה שבראשה עמדה אליזבת ראלף. הדגמים מן הממלכה החדשה שויכו על-ידי המומחים לימי השושלת השמונה-עשרה ובמקרה אחד יתכן לימי השושלת התשע-עשרה.

 

 

מס' סידורי

של אוניברסיטת

פנסילבניה

הגדרת הממצא

שנבדק

גיל לפי כרונולוגיה

מקובלת

חישוב גיל

C-14

P-717פחם כנראה מימי

תחותמס השלישי עד

אמנחתפ השלישי

1500 – 1370

לפסה"נ

1161

לפסה"נ

P-718פחם מימי אמנחתפ השלישי1372-1408

לפסה"נ

1137

לפסה"נ

P-720עץ מסרקופגוס משלהי

השושלת 18

או משושלת 19

1314-1370

1200-1314

1031

 

 

בכל המקרים היה גיל הפחמן יותר קרוב לזמננו בכמה מאות שנה ממה שהכרונולוגיה המקובלת יכולה להרשות לעצמה.

בהתחשב במה שנאמר לעיל ביחס לגיל הפחמן-הרדיואקטיבי של טבעות עץ, ברור כי גיל הפחמן-14 של כל עץ, אלא אם כן הוא צמח חד-שנתי, יטעה בכך שיורה על עתיקות גדולה מן התאריך בו עשו בו שימוש בבניה. מכאן שהחומר שיש לבכר עבור תיארוך בעזרת פחמן-14, יהיה מצמח חד-שנתי כגון גרגירים, פפירוס, כותנה, פשתן, או עור של בעל חי. כל תוצאה המתקבלת מעץ מכילה מספר שנים בלתי ידוע התלוי במספר הטבעות וספירתן מקליפת העץ פנימה, ואין להתעלם ממספר שנים אלו. מכאן שיש לערוך בדיקות נוספות בחומר מקבר תות-ענח'-אמון ויש לערוך את הבדיקה על גרגירים, פרחים יבשים שנמצאו שם, או שריד מן החנוט, אם אך יכירו בחשיבות של בדיקה כזו עבור כל שדה הארכיאולוגיה המצרית.

ואמנם לאחר כשבע שנים, בשנת 1971, בדקו במוזיאון הבריטי גרעיני תמרים וקני מחצלות מקבר תות-ענח'-אמון.  התאריכים שמצאו בבדיקות, כפי שכתב ד"ר אדוורדס (Edwards), מנהל המחלקה המצרית במוזיאון הבריטי, למעבדת אוניברסיטות פנסילביניה, היו 899 עבור גרעיני התמרים ו- 846 עבור קני המחצלות. אלא שהמוזיאון הבריטי לא פירסם את התוצאות שנתקבלו, כפי שהובטח שיעשה, והתוצאות מעולם לא פורסמו.[5]  דומני שאפילו לו לא היתה כל סיבה אחרת, הרי לפחות הסקרנות של עובדי מעבדת המוזיאון הבריטי היתה צריכה להתעורר כדי בדיקת חומר נוסף מקבר תות-ענח'-אמון, במקום להפסיק את הבדיקות, כפי שעשו, מפני ש"על בסיס התיארוך הוחלט שהדגמים לא היו מהקבר" ולכן "הוחלט שאין לפרסם את התוצאות".[6]

בגלל מקרים מעין אלה פונה אני בבקשה שיפרסמו את תוצאות כל הבדיקות, ויהיה ההפרש בין התוצאות לבין הכרונולוגיה המקובלת ככל שיהיה.

ואכן בפרוטוקול הסימפוזיון שנערך על הנושא: "תיארוך בשיטת פחמן 14 והכרונולוגיה המצרית" שנערך באוניברסיטת אופסלה בשנת 1969, מקדימים סודרברג(Save-Soderbergh)  ואולסון (Olsson)את הדו"ח שלהם בהודאה זו:

"עמית אמריקאי ידוע, פרופ. ברו (Brew), סיכם בקצרה את הגישה הנפוצה בין הארכיאולוגים, כדלקמן: 'אם תומך תאריך C-14 בתיאוריות שלנו, מביאים אנו אתו בטקסט המרכזי; אם אין התאריך שולל אותן לגמרי, מביאים אנו אותו בהערות; ואם אין הוא מתאים לנו כלל אנו פשוט משמיטים ולא מזכירים אותו.' מעטים הם הארכיאולוגים העוסקים בכרונולוגיה מוחלטת שלא הפעילו שיטה זו מדי פעם…"

שיטה אחרת לטשטוש אי-ההתאמות בין הכרונולוגיה המקובלת לבין תוצאות הבדיקות מתוארת על-ידי אדי שור.[7] לפי שיטה זו אין מסתירים דבר, אלא נוקטים בשיטת האיפה ואיפה: באותה שנה עצמה בדקו באוניברסיטת פנסילבניה עץ מקבר מלכותי בגורדיון, בירתה קיצרת הימים של הממלכה הפריגית באסיה הקטנה, ועץ מארמונו של נסטור בפילוס שבדרום מערב יוון.

בגורדיון היתה התוצאה 1100; בפילוס 1200. אולם לפי הכרונולוגיה המקובלת אמור היה מרווח הזמן ביניהם להיות קרוב  ל-500 שנה. 1200 עבור פילוס בשלהי התקופה המיקנית התקבל בשביעות רצון, אולם 1100 עבור גורדיון לא התאים כי על התאריך היה להיות בסביבות 700.

ראלף הציעה פתרון עבור גורדיון: היות וחתך קורות הקבר היה מרובע, יכולות היו הטבעות הפנימיות להיות בנות ארבע עד חמש מאות שנה כאשר כרתו את העץ. אולם תיאור העץ מפילוס מצביע על כך שגם שם היו הקורות בעלות חתך מרובע – אלא שכאן לא הוסיפו את התיקון – וזאת כי 1200 היה התאריך המצופה. אולם כפי שמנסה אני להראות בפירוט, לא היו מעולם חמש מאות שנה של תקופת חושך בין התקופה המיקנית לבין התקופה ההיסטורית (איונית) ביוון. אילו הפעילו את אותו התיקון בשני המקרים, הרי שאם מתארכים את הקורות מגורדיון לשנת 700, יש לתארך את הקורות מפילוס לסביבות שנת 800.

 

בשנת 1965 פירסמה מעבדת אוניברסיטת רומא סקירת בדיקות שנעשו במעבדות שונות:

"עד לקיץ 1964 פורסמו תאריכים של 54 דגמים ארכיאולוגיים והיסטוריים ממצרים. אחדים מן הדגמים תוארכו כמה וכמה פעמים, הן על-ידי אותה מעבדה והן על-ידי מעבדות שונות כדגמי בדיקה בין מעבדתיות[8]… מדידות אלו הראו כי עבור רוב הדגמים המצריים מתקבל גיל 14C- צעיר מן הגיל ההיסטורי המקובל המבוסס לעיתים קרובות על עדות אסטרונומית.[9] לא נמצא לכך עדיין הסבר פיסיקלי או ארכיאולוגי המתקבל על הדעת, פרט להשערה פיסיקלית של דמון ולונג (1963)."

ה"השערה הפיסיקלית" של דמון ולונג, המוזכרת בדו"ח הנ"ל, מביאה בחשבון את האפשרות שלפני כארבעת אלפים שנה השתנתה באופן פתאומי כמות הקרניים הקוסמיות שחדרו לכדור הארץ, וכתוצאה מכך השתנה גם היחס של פחמן רדיואקטיבי לסך כל הפחמן. למעשה השערות כאלו או דומות להן הביעו גם ראלף, סואס (Suess) ואחרים.

הקורא של תקופות בתוהו יודע שנקודת המוצא של משימה שאפתנית זו, של שחזור ההיסטוריה העתיקה, נולדה בהבנה שתהפוכת טבע עצומה הקיצה את הקץ על התקופה הנקראת "הממלכה התיכוה" של מצרים. מתוך הבנה זו צמחו מספר מחקרים: "עולמות מתנגשים" (Worlds in Collision) – חקירת טיבה של תהפוכת טבע זו ושל אחרות, שהאחרונה מהן אירעה בימי חזקיהו וסנחריב; "ארץ רעשה" (Earth in Upheaval) – מחקר העדויות הגיאולוגיות והקלימטולוגיות לשינויים שחלו בעטיים של זעזועי טבע אלה; ו"תקופות בתוהו" (Ages in Chaos) – שחזור ההיסטוריה העתיקה מקץ "הממלכה התיכונה" ועד זמנו של אלכסנדר מוקדון.

שינוי בכמות הקרניים הקוסמיות שפגעו בכדור הארץ יכול היה לקרות אם, כפי שהניח סואס, השתנתה עוצמת השדה המגנטי, המגן על כדור הארץ מפני חדירת הקרניים. השערות אלו הועלו שוב ושוב כי הצטברו תוצאות אנומליות מהתקופות הקדומות של ההיסטוריה המצרית, שלרוב הצביעו על תאריכים קרובים מן המצופה. לעומתם הביע ווילארד ליבי את הסברה כי יתכן שהכרונולוגיה המצרית מוטעית. בכתב העת Science (אפריל 1963, ע' 278) כתב:

"הנתונים מחולקים לשתי קבוצות – מצריים ולא מצריים. חלוקה זו נעשית כי כל הכרונולוגיה המצרית משולבת ויתכן שכל המערכת לוקה בטעויות סיסטמיות … תאריכים היסטוריים מצריים הנחשבים מלפני 5000 שנה הם קדומים מדי בכחמש מאות שנה…"

מסתבר אפוא ששתי הסברות שהוצעו על מנת להסביר מדוע מתקבלים בשיטת הפחמן הרדיואקטיבי תאריכים קרובים יותר מאלו המקובלים עבור הממלכה התיכונה – מהוות תמיכה, או בשחזור ההיסטוריה העתיקה כמובא ב"תקופות בתוהו" או בשחזור מאורעות הטבע כמובא ב "עולמות מתנגשים" או בשניהם גם יחד.

נשאלת, אם כך, השאלה – כיצד ניתן לנצל את שיטת הפחמן הרדיואקטיבי על מנת להכריע בין הכרונולוגיה המקובלת לזו המשוחזרת?

בספרו "תיארוך באמצעות פחמן רדיואקטיבי" הדגיש ליבי שהשיטה טובה רק בתנאי שכמות חדירת הקרניים הקוסמיות, וכמו כן שכמות המים באוקינוסים לא השתנו במשך 25 עד 30 אלפי השנים האחרונות. לכן, על מנת לתארך באמצעות פחמן רדיואקטיבי חייבים לקחת בחשבון את התמורות שחלו בטבע בזמנים היסטוריים כמו גם בזמנים קדם-היסטוריים.[10]

על מנת לבדוק מה התיקון הדרוש כדי ששיטת התיארוך בפחמן-14 תהיה יותר אמינה, פיתחו , במיוחד סואס (Suess), שיטת כיול בעזרת טבעות עצים. אולם לעתים קרובות קורה ששלוש או אפילו ארבע טבעות נוצרות תוך שנה אחת, במיוחד אם העץ גדל על שיפולי קרקע בה ניקוז המים מהיר, ולכן האדמה מתרטבת ומתייבשת מספר פעמים בשנה.[11]  כמו כן, בניית "סולמות" של טבעות עצים – בהם עוברים מעץ לעץ בבניית הטבעות – יכולה לגרום לטעויות, כי אותה שנה יכולה להיות שחונה בדרום קליפורניה וברוכת גשמים בצפונה.[12]

נוסף על כך, כפי שכתב לונג במאמר מקיף על הנושא, לא ניתן ליישם למצרים את נתוני עקומת הכיול של טבעות העץ מיבשת אמריקה "שהובאו כפיתרון לתיקון התאריכים המתקבלים בשיטת הפחמן הרדיואקטיבי. כפי שניווכח יש למקום הפיסי והגיאוגרפי משמעות מכרעת עבור כיול ותיארוך בשיטת C-14." עובדה זו לטענתו של לונג, "מבטלת את התיאוריה שעליה ביסס סואס את עקומתו."[13]

ואם כך, כיצד יכולה שיטת הפחמן הרדיואקטיבי לתרום להבהרת איזו מן הכרונולוגיות, המקובלת או המשוחזרת, נכונה? ישנן שתי דרכים בהן ניתן לעשות זאת בדרך אמינה:

דרך אחת הינה שיטת התיארוך היחסי: לפי השחזור שלי היתה השושלת השמונה-עשרה (הראשונה בממלכה-החדשה) בת זמנם של שאול, דוד, שלמה והממלכה המפולגת. אני מצפה שבדיקות בפחמן- 14 יאשרו את הבו-זמניות (לאו דוקא את התאריכים המדויקים) של מלכי השושלת השמונה-עשרה במצרים עם ימי שאול ובית דוד וממלכות יהודה וישראל.

הדרך השניה בה ניתן לנצל את שיטת התיארוך באמצעות פחמן רדיואקטיבי כדי לבדוק אם השחזור המוצע נכון, הינה בדיקת חומר אורגני מתקופה המרוחקת בכמה מאות שנים מזעזועי הטבע הקוסמיים האחרונים. בחירה טובה יכולים לשמש רעמסס השלישי והשושלת העשרים בכלל. במספר  מכתבים שהופנו למוסדות ולאישים שונים ביקשתי שיערכו בדיקות כאלו – ושוב, כמו לפני בדיקת העץ מקברו של תות-ענח' אמון – נתקלתי בהתנגדות… ועל כך בהקדמה ל"גויי הים":

לפי לוח הזמנים המקובל החל רעמסס השלישי למלוך בסביבות 1200. אולם, כפי שאני מראה כאן, (בספר "גויי הים – פלשתים או פרסים") לא היה רעמסס השלישי של ההיסטוריונים אלא נכתאנבו הראשון שישב על כס מצרים במחצית הראשונה של המאה הרביעית, כאשר המידע עבור מלחמותיו של רעמסס השלישי לקוח ממקורות מצריים ועבור מלחמותיו של נכתאנבו מהיסטוריונים יוונים.

ההפרש בין התאריכים המקובלים לבין לוח הזמנים של הכרונולוגיה המשוחזרת מגיע כאן למספר הגרוטסקי של 800 שנה. המאה הרביעית מרוחקת בשלוש מאות שנה מתהפוכת הטבע האחרונה שארעה, לפי העדות שהובאה ב"עולמות מתנגשים", במאה השביעית. לכן אין חשש מהשפעות של ארועי הטבע על תכולת הפחמן של החי והצומח מן המאה הרביעית, פרט לטבעות הפנימיות של עצים שיתכן וכבר היו אז בני שלוש מאות שנה או יותר. בדרך כלל אין לערוך בדיקות בעצים אלא בצמחים קצרי חיים כגון פשתן, פפירוס, זרעים, עור ותכריכים.

מאחר וכאן יש להכריע אם רעמסס השלישי חי לפני כמעט 3200 שנה או לפני פחות מ2400- שנה, ודאי שיכולה שיטת הפחמן הרדיואקטיבי, בה תחום אי-הודאות הוא פחות מ-50 שנה, לספק תשובה חד-משמעית באשר לאמיתות אחת משתי הכרונולוגיות.

עם חלוף הזמן, תוכלנה שיטות אחרות של קביעת גיל (כמו נהורנות תרמית של חומר אי-אורגני – כגון אריחים, זכוכית, וכלי חרס) להעיד בוויכוח שבין ההיסטוריה המקובלת להיסטוריה המשוחזרת. כך למשל יוכלו האריחים מארמונו של רעמסס השלישי (עליהם יסופר בפרק הראשון כאן) לשמש חומר מצוין עבור בדיקת גילם בשיטת הנהורנות התרמית.

עבור רבים העוסקים בהיסטוריה ובארכיאולוגיה, אישור כזה, אם יתקבל מבדיקות חוזרות ונשנות, יוכל לעורר ענין לבחון את שחזורי, ראשית על ידי קריאה ב"תקופות בתוהו", ושנית, יתכן גם שהדבר יספק דחף לפרסם הרבה תאריכים שנמצאו בשיטת הפחמן-14 ומעולם לא פורסמו מפני שסטו בכחמש מאות שנה או יותר מהתאריכים המקובלים.

במספר מכתבים שהופנו למוסדות ולאישים שונים ביקשתי שיערכו בדיקות כאלה,  ושוב – כמו לפני בדיקת העץ מקברו של תות-ענח'-אמון – נתקלתי בהתנגדות. מוזיאונים בעלי אוספים מפורסמים של עתיקות ממצרים טענו שאין ברשותם חומר אורגני (עץ, תכריכים, עור, זרעים, פפירוס) שניתן לוותר עליו, וכי בכלל אין ברשותם חומר מעין זה מימי השושלות התשע-עשרה, עשרים או עשרים-ואחת. במקרה בודד הציעו לי גרם אחד של בד פשתן, שעה שדרושים היו לפחות שלושים גרם לבדיקה.

מאחר והמכון האוריאנטלי של אוניברסיטת שיקגו עסק במשך עשרות בשנים בחפירות ובתיאור מקדשו של רעמסס השלישי במדינת-ח'בו, הפניתי את בקשתי גם לשם, אך התשובה שקיבלתי מפרופ' ג'ון וילסון לא היתה מעודדת. לבסוף החלטתי להוציא לאור, לאחר השהיה ארוכה, את הכרך האחרון של סדרת "תקופות בתוהו" –  Peoples of the Sea ולתת לקוראי אותו כרך לתבוע את ביצוע הבדיקות בפחמן- 14.

עדכון המערכת למהדורה העברית

דבר כזה אכן קרה. אחד מקוראי ספריו של ד"ר עמנואל וליקובסקי,  ד"ר אילס  Iles מקנדה, לאחר שקרא בכתב העת הקנדי לרפואה,Can. Med. Assoc.J,(1977, כרך 117, ע' 461) שעורכים בדיקות רפואיות שונות בחנוט מימי השושלת העשרים, כתב מכתב למערכת של אותו כתב-עת (ראה כרך  ,118ע' 20, 1978Jan.), וביקש שיערכו גם בדיקות תיארוך של החנוט, בהסבירו את חשיבות הבדיקה, ובהתחשב בעובדה שהחנוט זוהה על-ידי מנהל המחלקה המצרית של המוזיאון הממלכתי של אונטריו, ד"ר מילה (Millet), באופן חד-משמעי לימי קודמו המיידי של רעמסס השלישי.

ד"ר מילה נאות לשלוח לאוניברסיטת דאלהוזי (Dalhousie University) בד מתכריכי החנוט לבדיקות בפחמן-14. התוצאות שפורסמו אכן הראו שהתכריכים הם מן המאה הרביעית ולא מן המאה השתים-עשרה לפסה"נ. בדיקה מס' 350 DAL- הראתה תאריך של 345 לפסה"נ (בתחום אי-ודאות של 75 שנה).

 

הערות:

[1]  ראה  גם Velikovsky,  במאמר "המהמורות שבשיטת התיארוך בעזרת פחמן רדיואקטיבי", Pensee, IVR, ,IV ע' 12 ואילך. בעברית הובא חלק קטן ממאמר זה כאן.

[2]  ראה Velikovsky, בפרק "מספר דוגמאות נוספות לתחזיות נכונות", בכתב-העת The American Behavioral Scientist, ספטמבר 1963, שיצא אחר כך כספר The Velikovsky Affair בעריכת DeGrazia, ע' 232-245.

[3]  הכרך על אשור נשאר עד כה בכתב-יד, אך קיצורו ומספר פרקים מתוכו פורסמו בKronos , III, 3 (1978); הכרך העוסק בתקופה הבבלית יצא לאור תחת הכותרת Ramses II and his Time.

[4]  ראה "Ash" ב- –Pensee, חורף 1973-4, ומכתבים יותר מאוחרים ב IV, Kronos, 2, חורף 1978.

[5]  תוצאות אלו התואמות את השחזור נודעו לי ממכתב ששלח ד"ר אדווארדס (Edwards), מנהל המחלקה לאגיפטולוגיה במוזיאון הבריטי, לד"ר מיכאל ממוזיאון אוניברסיטת פנסילבניה, ב-6 באפריל 1971. העתק של המכתב נתן ד"ר אדוורדס למר ברוס מינוורינג(Mainwaring) , כאשר ביקר במוזיאון הבריטי כדי לנסות לשכנע שהמוזיאון יבדוק את עבודת השחזור שלי.

[6]  מתוך מכתב של מזכיר המוזיאון הבריטי, G. B. Morris,  לד"ר Iles. ראה "המשך לקט המכתבים 'אפר'" ב-Kronos, IV 2, חורף 1978.

[7]  ראה Schorr, (תחת הפסבדונים ישראל איזקסון) "תיארוך בשיטת פחמן-14, ושחזור ההיסטוריה העתיקה של וליקובסקי", Pensee IVR IV, 1973.

[8]   בבדיקות השתתפו המעבדות הבאות: המוזיאון הבריטי, גרונינגן, אופסלה, אריזונה, פנסילבניה, רומא, לובין, סקלאי, מעבדות שרפ, מכון טטא.

[9] אולם ראה "אסטרונומיה וכרונולוגיה – מקור הטעויות בכרונולוגיה המצרית.

[10]  בכרך נוסף ל"עולמות מתנגשים" בכוונתי להראות שבזמן המבול עברה על כדור הארץ גם תקופה של הפצצה רבת עוצמה של קרניים קוסמיות.  תהפוכת הטבע הגדולה שהביאה את הקץ על הממלכה התיכונה באמצע האלף השני לפסה"נ אף היא בוודאי קטעה את כל התהליכים שביסוד שיטת התיארוך באמצעות פחמן רדיואקטיבי. מצד אחד נוצרה בוודאי כמות גדולה של רדיואקטיביות, ולכן כל חומר אורגני שנוצר לאחר תהפוכת הטבע יימצא צעיר ללא כל פרופורציה לחומר מתקופות קדומות יותר. אך מצד שני  השריפה הכללית שליוותה את תהפוכת הטבע חייבת היתה להביא לידי זיהום האויר בפחמן משריפת יערות, ואף יותר מזאת משריפת פחמן פוסילי שבנפט ובפחם, וזאת נוסף על זיהום האויר בתוצרים של התפרצויות הרי געש שפרצו בעת ובעונה אחת על כל יבשות תבל. חדירה כזו של פחמן לא רדיואקטיבי לאטמוספרה היתה מערערת את שיווי המשקל שבין פחמן- 14 לפחמן- 12 בכיוון כזה שכל חומר אורגני שצמח וחי לאחר זעזועי הטבע יימצא בבדיקת פחמן כבעל גיל גדול יותר כלומר כשייך לתקופה קדומה יותר.

וכך, שתי תופעות בעלות השפעות הפוכות פעלו בזמן תהפוכות הטבע, נוסף על כך, פחמן שהגיע ממקור שמחוץ לכדור הארץ הוסיף בוודאי גורם שלישי שאת השפעתו על סך הפחמן, אם נטה להגביר או להפחית מכמות הרדיואקטיביות, לא ניתן להעריך כלל.

במאה השמינית ותחילת השביעית לפסה"נ, אירעה סדרת הקטסטרופות הקוסמיות האחרונה. אם כי לא בעלות אותה עוצמה, עד כמה שנגע הדבר לכדור הארץ, חייבות היו תהפוכות ושריפות אלו אף הן להטביע את רישומן על כל דבר אורגני.

[11]   Botanical Review ,Glueck et al, כרך 7 ע' 649-713; כרך 21, ע' 245-365.

[12] Pensee IVR  IV ,Sorensen, 1973, ע' 15-18.

[13]  R. D. Long, "כרונולוגיה מצרית עתיקה" ZAS, 103, ע' 31, 33.

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
  Subscribe  
Notify of