האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

10
20
100
200
500
1000
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

נושאים באתר

תיארוך רדיוקטיבי

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

מאמרו של פרופ' משה טרופ, מתוך ספרו חידת הקיום (2013), עמ' 43 ואילך, הערות השוליים לא הוכנסו.

הערכת גיל המאובן בעבר היתה מסתמכת על גיל השכבה שבו הוא נמצא ולהפך גיל השכבה נקבע על פי המאובנים הנמצאים בתוכה. הערכה זו אינה מדוייקת היא יחסית. היא קובעת אם מאובן הוא קדום יותר או מאוחר יותר ביחס למאובנים באותו אזור, או באזורים אחרים.

מקובלת היום הערכה של סלעים ומואבנים על פי שיטות מדידה האמורות להיות מוחלטות ומדוייקות. המדידות מבוססות על דעיכה של אטומים רדיואקטיביים, שהיו כלואים במאובן עוד מזמן היותו בחיים או כלואים בשכבה שבה הוא נקבר.

כיום מסתמכים הפלאונתולוגים והגאולוגים לרוב בשיטות מדידה אלה (מדידות רדיומטריות) כדי לקבוע את גילם של המאובנים ושל הסלעים הקדומים.

יסוד רדיואקטיבי הוא יסוד שהאטומים שלו פולטים קרינה או חלקיקי אטום בקצב קבוע, שמניחים שלא משתנה, לא בהשפעת תנאים פיזיקליים כמו: טמפרטורה, לחצים, שדות מגנטיים, קרינות וזרמים חשמליים, ואף לא תגובות כימיות. עם פליטת החלקיקים או הקרינה, דועכת הפעילות הרדיואקטיבית, והאטומים הרדיואקטיבים מתפרקים והופכים ליסודות אחרים, וכמויות החומר הרדיואקטיבי הולכות ופוחתות.

הואיל, והדעיכה נעשית בקצב קבוע לכל יסוד רדיואקטיבי, הרי שניתן למדוד גיל של עצם מסויים, שהכיל כמות ידועה של חומר רדיואקטיבי בזמן נתון בעוד שבזמן המדידה הוא מכיל כמות נמוכה יותר. טווח הזמן בין שני הזמנים מחושב על פי נוסחה שמבוססת על השינויים בכמות החומר הרדיואקטיבי בין שתי נקודות הזמן קבוע ההתפרקות של היסוד שאינו משתנה, כאמור.

זמן מחצית החיים של יסוד רדיואקטיבי הוא הזמן שבו מתפרקת מחצית ממאטומים הרדיואקטיבים ההתחלתיים של היסוד. למשל לאורניום רדיואקטיבי משקל אטומי של האיזוטופ 238) יש מחצית ח״ם של 4,498 מיליוני שנה ואותם אטומים של אורניום הופכים, דרך שורת תהליכים, לאיזוטופ עופרת שמשקלו האטומי 206.

פחמן רדיואקטיבי (איזוטופ-4ו) מתפרק לחנקן בקצב קבוע וזמן מחצית החיים שלו הוא 5570 שנים.

מעתה ניתן לקבוע גיל של מאובן על פ׳ כמות פחמן-4ו שנמצא בו. בעל החי או הצמח בהיותם בחיים הכיל, פחמן-4ו שהיה אז באטמוספירה בצורה של גז פחמן דו חמצני (C02). שיעורו באטמוספירה מתוך כלל הגז הזה ידועה, ואותו יחס היה אז קיים גם בכל צורות החיים. הסיבה לכך היא שפחמן דו חמצני נטמע בצמחים על ידי הפוטוסינטזה ובעלי חיים ניזונים מן הצמחים או מבעלי חיים אחרים שניזונים מהצמחים בשרשרת המזון. יוצא איפא ששיעורו של פחמן-4ו בכל חומר חי שווה בקרוב רב לשעורו באטמוספרה. לאחר שאורגניזם מת אין בו יותר כניסה של פחמן-4ו. ומאותו זמן ואילך קיימת דעיכה של פחמן-4ו ללא כל תחלופה. מדידת כמות פחמן-4ו במאובן תתן לנו את טווח הזמן שחלף מעת מותו של החי.

כמודל מנחה סטנדרטי לבדיקת גיל בפחמן-14 משתמשים כיום בחומר מכיל פחמן, שגילו המדוייק מתועד במכון התקנים והטכנולוגיה הלאומי האמריקאי (NIST). החומר המקובל הוא אצווה של חומצה אוכסלית שיוצרה בשנת 1950.

מראשית המאה ה-20, כאשר גילו את תופעת ההתפרקות של חמרים רדיואקטיבים, יכלו לפתח את שיטות קביעת הגיל המוחלט הן של המאובנים והן של הסלעים. מאז אומצה השיטה כאסמכתה מקובלת בכל העולם לקביעת גיל בממצאים גאולוגים.

ברם, קיימות מגבלות לתקישתן של שיטות המדידה הרדיואקטיבית.

מדידת פחמן-14 אינה מתאימה לתיארוך של תקופות קדומות מ30,000 שנים* כיוון ששרידי הפחמן הרדיואקטיבי לאחר תקופה כזאת הינם מתחת לרגישותם של מכשירי המדידה.

גם המדידות של יסודות רדיואקטיבים, בעלי מחצית חיים ארוכים יותר, אינן מדו״קות, ולרוב נזקקים לעשות הצלבה עם שיטות מדידה אחרות. בהרבה מקרים אין התאמה מתעוררות גם שאלות אחרות ביחס לתקיפותן של השיטות הרדיומטריות לגבי גילים  

האמנם קבוע ההתפרקות של היסודות הרדיואקטיבים לא נתון לשינויים חיצוניים?

המדידות לאימות שרירותם של הקבועים נעש1 בטווחי זמן קצרים של ימינו ואין שום הוכחה שאכן היו הם כך בזמנים קדומים בסדר גודל של מאות אלפים  כמה מן הפיזיקאים מגדולי המחשבה האטומיסטית של זמנם כמו פאול דיראק ואחרים, סבורים שאכן יש סימוכין להשערה, שחוקי הטבע אינם קבועים לאורך הזמנים, אלא משתנים. פרופ׳ אהרן קציר מתלבט בבעיה זו לגבי תקיפות חוקי הטבע של היום בזמנים שמעבר לנו57.

יתר על כן, יש עבודות המראות שחשיפה של חומר רדיואקטיבי להפצצה בחלקיקי אטום כמו ניוטרינו, וניוטרונים, משנה את מהירות התפרקותו, ואין נתונים העשויים לסתור את האפשרות, שאמנם היו כאלה אירועים בעבר הקדום המיוחס למדידות59׳58׳45.

בגאולוגיה ידועים אירועים מטמורפיים שניונים ושלישונים, שמשמעותם תזוזות והפיכות טקטוניות, שבהם שכבות וסלעים נעים ממקומם ומתמקמים באזורים חדשים או שהם מתהפכים ומשנים את הסדר הקודם של השכבות. אירועים גאולוגים כאלה משמשים לעתים קרובות כעילה להסברים של אי התאמות בין מדידות שונות. נדידות קרקע כאלה יכולות לשבש את התוצאות המתקבלות ממדידות רדיומטריות50. יסודות בת עשויים גם לעבור ממקום למקום בגלל זרימת מים בין השכבות, ושקיעה של יסודות אלה במקומות אחרים שכלל לא נוצרו שם50.

זו אחת הסיבות, שנמצאו בכמה מקומות סתירות בין המדידות של סלעים מאותו אתר עצמו, כאשר בדקו את גילם בשיטת אשלגן / ארגון, בו האשלגן הופך לארגון55. ומשום כך, גם נמצאו פערים גדולים מאד בין שיטות המדידה השונות כמו בסלעים וולקאנים מהאי ריוניון באוקיאנוס ההודי. סלעים אלה נמדדו בשיטות רדיומטריות מקבילות: עופרת / עופרת ואורניום/ עופרת ונקבע גיל של 2.2 עד 4.5 מיליארדי שנה* בעוד שבשיטת אשלגן / ארגון נמדדו הגילים של אותם הסלעים בין 100.000 עד 2 מיליוני שנים* י5.

גם בבדיקות של העפר – שנלקח מקרקע הירח ע״י אפולו 11 ואפולו 16, ונבדק במעבדות של NASA – נמצאו א׳ התאמות בין הבדיקות הרדיומטריות השונות. ההבדלים בין הבדיקות היו במיליארדי שנים62. אי התאמות וסתירות בין שיטות רדיומטריות שונות הוצגו בהרבה עבודות בכמה מעכדות מפורסמות בעולם54׳53.

גם החישובים המבוססים על בדיקות פחמן-14 יוצאים מתוך הנחה, שרמת הפחמן הרדיואקטיבי באטמוספירה היתה יציבה ובלתי משתנית במשך 50.000 שנים'. על פי רמה זו מחושבים הגילים של המאובנים המכילים פחמן-14 שדעך. והנה מתברר שרמתו השתנתה באופן משמעותי לפי תוצאות שנתקבלו ממדידות של מספרי הטבעות של מאובני עצים 55.

ההפתעות האבסורדיות ביותר היו המדידה של פחמן רדיואקטיבי של קונכיות של רכיכות חיות שהראתה גיל של 2300 שנה55. והגיל של שכבת טיח מארמון באנגליה שנבנה לפני 785 שנים הראה בשיטת דעיכת פחמן־14 7370 שנים57. וכלבי ים, שזה עתה ניצודו, נמצאו בשיטה זאת בני גיל של 1300 שנים58. טעויות כאלה ארעו במספר רב של מקרים59.

במחקרים רבים נאלצו מדענים להראות, כ׳ חלק מהנחות היסוד שהשיטה מבוססת עליהן, לא היו כה פשוטות, כפי שנראו תחילה. ורמזים על תקלות נתגלו כבר בעשור השני לשימוש בשיטה. במבוכה שהשתררה בעקבות זאת קבע ברו, אחד מהמומחים: ״כאשר התיארוך בפחמן 14 מחזק את התאוריות – אנו כותבים עליו בגוף המאמר ; כאשר הוא סותר אותן – אנו רושמים אותו בהערת שוליים, !אילו כאשר הוא שונה מהן לחלוטין- אנו משמיטים אותו״71׳70. המגרעת העיקרית בשיטה היא, צריכה היתה להתחשב ברמה ההתחלתית של C14-, כפי שהיתה בגוף הדוגמה בעת היותה חיה, ואילו הבדיקות הראשונות התבססו על רמה כפי שהיא קיימת היום – רמה, שכמובן, אינה מייצגת כלל את רמת ה-14:)- בתקופת חיותו של הצמח או של בעל החיים72. מסתבר, אמנם, כ׳ בשל העובדה שקצב יצירת ה־ C4– באטמוספירה כיום גדול מבעבר, כמות הפחמן הרדיואקטיבי אז היתה נמוכה בהרבה מזו של היום, וזה מן הסיבות הבאות:

  1. הירידה במומנט המגנטי הארצי של כדור הארץ: שדה מגנטי מסית את הקרניים הטעונות מחדירה ישירה לאטמוספירה הנמוכה, וע״׳ כך מקטין את יצירת הניוטרונים החופשיים. בהיות הניוטרונים חיוניים ליצירת הפחמן הרדיואקטיבי – הרי ירידה בקצב יצירתם, ממילא, תקטין את כמות הפחמן הרדיואקטיבי. ומאחר ומחצית ח״ הדעיכה של המומנט המגנטי היא 1440 שנה, הרי היה השדה המגנטי הארצי שמלפני 1440 שנה כפול מזה של היום, וזה מסביר את ההשפעה המרסנת על קצב יצירת C14– באטמוספירה.
  2. 2. תוספת C4– לאטמוספירה כתוצאה משריפת מאגרי פחמן חדשים: שריפת מאגרי הפחם והנפט, שהוצאו ממעמקי האדמה, הוסיפה לעליית תוצרי הבעירה באטמוספירה, ושינו את רמת C14– מלבד זאת, מציינים גם, שמתעוררות בעיות רבות באשר לזיהומים המשבשים את תוצאות הבדיקות, וכן קשיים בכיול המדדים70.

כיום נעשות הבדיקות של שאריות פחמן 14 בעזרת מיכשור רגיש מאד הנקרא (Accelerator mass spectrometry (AMS, בעזרתו בדקו לא מכבר את גילם של דוגמאות פחם, וגילו שגילם של הדוגמאות היו בסדר גודל של 40.000 שנים/ תוצאות אלה מהוות בעיה, כ׳ הגיל הזה אינו עולה בקנה אחד עם לוח הזמנים הגאולוג׳ של הפחם. תור הפחם המקובל לפי הגאולוגיה שרר לפני 300 מיליון שנה.

בשנת 2001 פירסם Paul Giem רשימה חלקית של למעלה מ-70 ממצאים – שפורסמו בעיתונות המדעית בין השנים 1984 עד 1998 – המראים גילים צעירים למדי ־ בסדר גודל של 40.000 עד 60.000 שנים* – של חמרים המכילים פחמן מתקופות הקאמבריאן עד הפליאוקן (13 עד 500 מיליוני שנים)74.

בסיכום, אי אפשר להתעלם מאי ההתאמות הרבות שמופיעות בשיטות התיארוך הרדיואקטיביות. מדידה מדעית חייבת להעשות בשיטה מדוייקת, אמינה, הדירה ונטולת ספקות. קשה להחליט ששיטות אלה עומדות בקריטריון הזה.

גישות אחרות לנתונים, שמספקות לנו המדידות הרדיואקטיביות בהתייחסות לבריאה, – המקבלות את מהימנות הבדיקות תוך הכנסת הסטיות בסדרי גודל של אחוזים בודדים עד עשרות אחוזים – ניתן למצוא בכמה ספרים ראויים לקריאה ולעיון 77׳76׳75. תיאורים של כמה מהם אביא בנספחים לספר.

5 1 vote
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
36 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
אסף
אסף
4 years ago

רק שכחתי לציין, שכמו שציינתי בעבר, גרפי הכיול, שמבוססים על מדידות פחמן 14 ממצאים שונים בעלי גילאים המועורכים דומים – למשל מעצים עם גיל דומה על בסיב טבעות עצים או על בסיס כרונולוגיות של טבעלת עצים – דווקא כן יוצאים עקביים ככה בונים את גרף הכיול. אם התוצאות לא היו עקביות, לא היה ניתן לבנו גרף כיול. כך שעם כל הכבוד, טענתך על כך שאין עקביות בתוצאות (שוב, לא מתעלם מחריגות, שכמו שציינתי אינן לא צפויות, או ההבדל שבין מקורות שונים כמו יבשתי וימי, שיש מנגנון שמסביר זאת), היא טענה שנסתרת ע"י הראיות במציאות.

שוב, שנה טובה וגמר חתימה טובה.

אסף
אסף
4 years ago

נראה לי שבשלב זה, בוא פשוט מתחילה להיות חזרה על אותן הצהרות (ובפרט ללא הדגמה של נכונותן) מן הראוי לסכם ב'כנראה שנצטרך להסכים שלא להסכים' כי המשך כנראה יוביל רק לטחינת מים … חוץ מאשר אם יש לך מה להוסיף, כמובן ?

במידה ולא, חג שמח וגמר חתימה טובה.

אסף
אסף
4 years ago

שוב, זכותך לחשוב מה שאתה רוצה לגבי תחום והמדעיות ואי המדעיות שלו. עם כל הכבוד, אני מכיר אנשים שחושבים שאסטרולוגיה היא מדע 😉 שוב אתה חוזר לטענה שאין עקביות במציאות, ושוב אפנה אותך ל-12 המחקרים שהשתמשו ב-5 שיטות תיארוך שונות, לתארך את הסלעים באיזור מסויים בגרינלנד, ושכולם קיבלו תוצאות עקביות. האם מצפים שכל התוצאות תהיו עקביות? לא! וכבר הסברתי למה לא. אבל הכלל הוא שדווקא כן מקבלים תוצאות עקביות. שוב, אם לא היו מקבלים תוצאות עקביות לא היו משתמשים בשיטה! כן, הפנתי אותך למומחים, כי נתת את השאלה בהערת אגב ומתוך סקרנות (להבא, אל תקדים שאלה, שאתה מגדיר אותה מהותית,… Read more »

יאיר
יאיר
4 years ago

סליחה על ההתערבות בדיון,
כתבת: "למרות שאני מתרשם מהמעט שקראתי (מעט יחסית לחומר הקיים, קראתי הרבה מאד יחסית לאדם אחד…) שקשה מאד עד בלתי אפשרי להניח באופן רציונלי שהעולם קיים רק 6000 שנה",
אז על מה כל הדיון כאן בעצם? למאי נפקא מינה?

אסף
אסף
4 years ago

"… אז הנה, נתתי לקבוצה הזדמנות, אבל מסתבר שלא רוצים לקבל אנשים כמוני… נרשמתי פעמיים וההרשמה נדחתה, מעדיפים כנראה נכתשים בפוטנציאל לכסות בשר ערוה…" – כנראה שמדובר בטעות. אחד מהאדמינים של הקבוצה דווקא שמח מאוד לשמוע שביקשתי ממך להצטרף לקבוצה. אנסה לברר איתו מה קרה ואם לא מדובר בטעות (למיטב ידעתי, היחידים שהם לא מאשרים את הצטרפותם לקבוצה הם קטינים).

אסף
אסף
4 years ago

"… ההגדרה הסמנטית של 'מדע' לא קריטית לענינינו, מן הסתם זה נושא חשוב. אבל הנקודה היא המקום על הסקאלה של הידע שלנו. מצדי שהכל יהיה מדע או שהכל יהיה לא מדע, רק לקבל פרופורציות …" – אתה הוא זה שהעלה את עניין המדעיות של תחום כשטענת שתחום מסויים אינו מדעי. אז פתאום זה לא הנקודה ו/או לא קריטי? נכון, רשימות כיול לא עוסקות בניסוח חוקי טבע אלא ביישום ההבנה שלנו של איך הטבע פועל – במקרה זה איך עצים גדלים ומה משפיע על המבנה הפנימי שלהם כשהם גדלים, לשחזור גילם ו/או תנאים מסויימים בתקופות שונות. לא מבין מה לא מדעי… Read more »

אסף
אסף
4 years ago

"… אתה נראה לי בחור פיקח …" – תודה רבה, אך פתיחה זו נשמעת מאוד פטרונית ומתנשאת (לא טוען שזו הייתה כוונתך, אלא שזה איך שהדברים נראים). אני ממליץ לך שלא תחלק ציונים לפיקחות של בני שיחך אלא תתרכז במענה לטענותיהם. "… אני הרגשתי שאתה מכניס לי מלים בפה, ואתה הרגשת להיפך …" – אתה יודע מה ההבדל? אני הצלחתי להדגים איך הכנסת מילים לפי. אתה לא הצלחת להדגים איך אני עשית את זה לך. הבדל גדול ורציני, אתה לא מסכים? ובאשר לדיון, כל דיון הוא דיון פינג-פונג בו אדם משמיע טענה, הצד השני עונה לה, ואז הצד הראשון עונה… Read more »

דוד
דוד
4 years ago

כרתבתם "מקובלים עלי דברי הרשב"א שאומר שאם מתאמת ענין בשכל בתור אמת, ובתורה כתוב הפוך, יש להניח שהדברים שבתורה הם מטאפורה. "
אפשר לקבל את המקור בבקשה

אסף
אסף
4 years ago

"… אין לי שום דרך או כלים לחוות דעה בדבר השאלה מה גיל העולם, אני רק מעודד פה ושם ספקנות בריאה בדוגמות של מערכות אטומות וקונפורמיות …" – התחמקות? לא שאלתי אותך אם אתה יכול להוכיח לי שגיל היקום הוא X. שאלתי אותך מה גיל היקון המקובל עלייך. "… אני אנסה להתמקד בלב הענין, ולא להיכנס להתכתשות של אמרתי שאמרת שאמרתי ולנסות לתפוס את השני על המילה, אין לי ענין בזה …" – ברור שאין לך בזה עניין, כי בנתיים אתה הוא זה שהכניס לפי טענות לא לי, ולא אני לך, אבל אתה האשמת אותי בזה. "… למעט שאלתך: "אתה… Read more »

אסף
אסף
4 years ago

אתה צודק שישנם מקרים בהן קשה לנהל בקבוצה הנ"ל דיון, כי יותר מידי אנשים קופצים ומעירים וכד'. אבל, מניסיון אישי זה ניתן לביצוע. כאשר החברים רואים שזני הצדדים רציניים ומעוניינים לנהל דיון ענייני, הם לרוב ממזערים את התגובות שמפריעות לדיון ולא תורמות לו.

בכל מקרה, מקווה שתשקול ותחליט לתת לקבוצה אפשרות לשנות את דעתך לגבי היכולת לנהל בה דיון יותר מלילה אחד. מי יודע, אולי תמצא שזה אפשרי.

אסף
אסף
4 years ago

הערה שלא קשורה ישירות לנושא הדיון: רק רציתי לציין, שאני מעוד מעריך שאתם מפרסמים את דבריי ולא מצנזרים. אבל, הפורמט הזה, בו יש עיכוב בין שליחת התגובות לפירסומן, היעדר קבלת הודעה ברגע פירסומן ובעיקר היעדר קבלת הודעה ברגע שמישהו מגיב לדברים, מאוד מקשה על ניהול דיון. זה פורמט נהדר להערת הערות ומתן תיקונים, אך לא ממש דיון. כמו כן, היעדר היכולת שלי לתקן טעות בהודעה לאחר שנשלחה. אשמח להמשיך את הדיון הזה איתך/איתכם, וגם דיונים בנושאים אחרים, אך אשמח אם זה ייעשה בפורמט שבו קל יותר לנהל דיון. אני חבר בקבוצת פייסבוק שנקראת 'חרדים ואתאיסטים דנים על ההלכה' (https://www.facebook.com/groups/daetahlka/) –… Read more »

אסף
אסף
4 years ago

"… שום תיארוך לא מתנגש עם השקפתי או אמונתי, כי אני לא יוצא מהנחת יסוד בדבר גיל העולם, ואין לי קושי לקבל את הדעה שהעולם קיים כך וכך שנים …" – תודה על ההבהרה. אם כי, שים לב שאמרתי שאיני יודע מה עמדתך בנושא, כך שרק העלתי זאת כאפשרות, בשביל שתבהיר, ולא כהאשמה שזה המניע שלך. מתוך סקרנות, מה גיל היקום המקובל עלייך? "… אך כשם שאני לא מתחבר לפודמנטליזם דתי, אני גם לא מתחבר לפודמנטליזם של מדענות, שאתה מייצג כאן …" – שום פונדמנטליזם ושום מדענות, פשוט קבלה של שיטה מדעית שהוכיחה את עצמה. "… אתה מניח שאם משתמשים… Read more »

אסף
אסף
4 years ago

"… אתה מתייחס לעובדה שמישהו עשה רשימת כיול, כאילו מדובר במידע מבוסס ושיטתי, במציאות זה לא כך, ככל שהולכים לאחור המידע פחות מבוסס ופחות שיטתי …" – אתה צודק, רק שכעת יש בידינו מספיק מידע לבצע זאת עד לכ-50,000 שנים. לראיה, גרף הכיול לא מבוסס על מקור אחד בודד אלא על שילוב של מספר מקורות יחדיו, כך שהמקורות השונים חופפים זה את זה ומאששים זה את זה. "… דנדוכרונולוגיה היא לא באמת מדע, היא לא מסתמכת על מאגר מספיק גדול של מידע, אלא על אסוציאציות והרבה הנחות. זה נחמד כשאין משהו אחר …" – ממש לא. דמדרוכרונולוגיה היא תחום מדע… Read more »

אסף
אסף
4 years ago

מצטער, אבל הפקפוק שאתה מדבר עליו משול לפקפוק בכך שלא ניתן להדגים שהעולם לא נוצר לפני כשנייה עם מראית עין עתיקה וזכרונות כוזבים. האם אנחנו יכולים להוכיח שזה לא התרחש? לא! האם זה אומר שלא ניתן להתבסס על כלום במציאות ויש לפקפק בהכל? לא! כי מי שטען את הטענה מתארת את המציאות וגם לא את הסבירות לכך. בין אם תרצה לקבל זאת או לא, מודגם ששיטת תיארוך פחמן 14 מצליחה לתארך דגימות שגילן ידוע., גם מעבר ל-10,000 שנים. איך? סדרות טבעות עצים הולכים אחורה כ-14,000 שנים, וניתן להדגים שדגימות שונות, בעלות תיארוך טבעות דומה, הן בעלות ריכוז פחמן 14 דומה.… Read more »

אסף
אסף
4 years ago

"… אני כתבתי שההנחה שריכוז C14 היה קבוע מתייחסת לא לעשרת אלפים השנים האחרונות, אלא לחישובים של גילאים עתיקים יותר. ומה אתה משיב? ששיטה זו לא נחשבת מהימנה מעבר ל60,000 שנה. האם אינך מוצא מרחב בין 10,000 ל60,000? …" – מתנצל, קראתי בטעות "עשרות אלפי" ולא "עשרת אלפים". ולאחר שתיקנת את טעותי, אז בהתייחסות לטענתך כפי שהתכוונת, מצטער, היא עדיין שגוייה. אין הנחה שריכוז הפחמן 14 היה קבוע, לא לעשרת אלפי השנים האחרונות ולא לעשרות אלפי השנים האחרונות. המדענים פשוט לא מניחים ריכוז קבוע אלא מתבססים על גרף כיול. כיום גרף הכיול הולך אחורה כ-50,000 שנים. כך שרוב רובו של… Read more »

אסף
אסף
4 years ago

מצטער, אך המאמר הזה די רווי בחוסר דיוקים ועיוותים. למשל, 1. מדידות על בסיס פחמן 14 מתאימות לתיארוך של עד כ-60,000 שנים ולא, כ-30,000 שנים כפי שנכתב. 2. נכון להיום, טרם הודגם שקבוע ההתפרקות של יסודות יכול להשתנות או השתנה בתחומי הזמן הרלוונטים לתיארוכים האמורים. הכותב מתייחס רק לניסיונות המעבדתיים, וטוען שהם לא נערכו על בסיס פרק זמן רחב מספיק, אך עם כל הכבוד, הוא מתעלם משלל התצפיות האסטרונומיות, תצפיות אחורה בזמן, שמראות שהתפרקות רדיואקטיבית בהן מתרחשת על בסיס אותם קבועי התפרקות המוכרים לנו על כדה"א כיום – למשל קצב הדעיכה הרדיוקטיבית בסופרנובות. 3. לא צירפתם את הרפרנסים אז קשה… Read more »

אסף
אסף
4 years ago

"… אתייחס רק למה שכתבת שהטענה שישנה הסתמכות על אי שינוי אחוז ריכוז הפחמן הינה עיוות בוטה. כמדומני שכוונתו של טרופ לא לעשרת אלפים השנים האחרונות אלא לחישובים של גילאים עתיקים יותר, שלגביהם אין לנו שום ממצא ודאי וגם לא רשימת כיול ודאית …" – הואיל ושיטת התיארוך ע"י פחמן 14 לא נחשבת מהימנה מעבר לכ-60,000 שנים, הטענה שלא ניתן לכייל לתקופות ארוכות מהתקופה הרלוונטית למדידה בעזרת השיטה, היא לא רלוונטית. מה שרלוונטי לתיאורך פחמן 14 היא רק אם ניתן לכייל את השיטה בתחום בו נטען שהשיטה יעילה. "… אחרונה הורחבו רשימות הכיול, אבל ככל שמתרחקים לאחור הממצאים שעליהם מתבססים… Read more »

שואל
שואל
2 years ago

תוכל להפנות אותי לעוד ספרים ומקורות אמינים על עניין התיארוך? (לא בריאתנים)

תודה מראש.

בלי שם
בלי שם
2 years ago
Reply to  שואל

יש אנצקלופדיה די מקיפה אם אתה לא פוחד מאנגלית.
קצת יקר אבל יש בספריות הרלוונטיות.
https://www.amazon.com/Encyclopedia-Scientific-Dating-Methods-Sciences/dp/9400763034

י
י
5 years ago

האם ניתן כ"כ בקלות לדחות את שיטות התיארוך המקובלות במחקר? האם אין נכון יותר לומר, שאם רואים שבד"כ ברוב רובם של המקרים (נניח שב90% מהמקרים) התוצאות של הבדיקות יוצאות אחידות ומתאימות בהצלבה עם שיטות מקבילות, או עם תיארוכים הסטוריים מוכרים, אז כנראה שהן נכונות, ולמקרים יוצאי דופן צריך לתת סיבה ספציפית, זה לא פשוט לפסול שיטה שלימה בגלל שיש מקרים יוצאי דופן, החוקרים משתמשים במדידות אלו דבר יום ביומו ושיטות התיארוך הללו נחשבות אמינות, זה ידוע שיש לשיטות אלו מגבלות מסוימות, אך האם זה אומר שבגלל זה ניתן להתעלם מהם כליל? אפשר להביא דוגמה למשל, מבדיקות רפואיות שונות שמבצעים הרופאים,… Read more »

36
0
Would love your thoughts, please comment.x