נושאים באתר

צוות האתר

צוות האתר

תיבת נח מחקר בהיתכנות – משה רט

סיפור המבול ותיבת נח מעורר כל כך הרבה קושיות ובעיות מציאותיות, שקשה לראות איך ניתן ליישב אותן עם ההיגיון הפשוט

 

ספר: תיבת נח מחקר בהיתכנות – משה רט

סיפור המבול ותיבת נח מעורר כל כך הרבה קושיות ובעיות מציאותיות, שקשה לראות איך ניתן ליישב אותן עם ההיגיון הפשוט. בעוד שבריאת העולם עוסקת בתהליכים מסתוריים ומשתמשת בתיאורים קצרים שיכולים להשתמע במובנים שונים, הרי שבסיפור תיבת נח מניחה התורה לפנינו את כל העובדות בצורה ברורה וחד משמעית: מידות התיבה, דרישות האחסון, היקף המבול וזמן הימשכו – ולכאורה נראה שאין דרך הגיונית לתאם בין כל אלה. כבר הפרשנים הראשונים התייחסו לחלק משאלות אלה, בעיקר לפער בין גודל התיבה לבין מספר החיות העצום שעליה להכיל, ובדרך כלל השיבו שמדובר בניסים שמעבר לטבע (עי’ למשל רמב”ן). בדורות האחרונים הציע הרב גדליה נדל פירוש לפיו המבול היה למעשה אירוע מקומי ולא עולמי, וממילא לא היה צורך להכניס לתיבה את כל חיות העולם אלא רק את הפאונה האזורית; אלא שפירוש זה לא רק נראה כמנוגד ללשון הכתובים, המדגישים את היקפו העולמי של המבול, אלא גם מעלה את השאלה מדוע אם כן היה צריך נח לבנות תיבה במקום להתרחק פשוט לאזור אחר אליו לא הגיע המבול! ולבסוף, ישנם כיום מאמינים המתייחסים למבול כאל סיפור חינוכי שלא התרחש במציאות הארצית, לפחות לא בהיקף המתואר בתורה, או שהתרחש במימד אחר של המציאות. כל זה מלמד אותנו על גודל הקשיים שמעורר סיפור זה.

אולם האם הקשיים באמת כל כך גדולים, והאם אין דרך פשוטה ליישב אותם בלי להזדקק לניסים או לפירושים אלגוריסטים? אני לא יודע לענות על שאלה זו, אבל מישהו אחר יודע: ג’ון וודמוראפ, מחבר הספר Noah’s Ark: a Feasibility Study (תיבת נח: מחקר בהיתכנות).

ג’ון וודמוראפ הוא שם העט של איש מדע אמריקאי בעל תואר MA בגיאולוגיה ו-BA בביולוגיה (CreationWiki  מציינת שהוא משתמש בשם בדוי ככל הנראה מחשש לפגיעה בקריירה המדעית שלו בשל דעותיו). הוא הרבה לעסוק בחקר המבול ופרסם ספרים ומאמרים רבים בנושא. ספרו “תיבת נח: מחקר בהיתכנות” הוא פרי מחקר רב תחומי בן שבע שנים, בו הוא בוחן את כל ההיבטים השונים של תיבת נח ברמה המדעית והלוגיסטית, מתייחס לכל הקושיות הרבות המועלות כנגד היתכנותה, ומפריך אותן אחת לאחת. לדבריו, ברגע שבוחנים את העובדות בצורה מדעית מדויקת תוך השוואה למחקרים רלבנטיים ומקרי מבחן דומים, מתברר שהקשיים העצומים אינם אלא למראית עין; באמצעות תכנון מדוקדק ניתן היה בהחלט להעלות לתיבה את כל בעלי החיים הדרושים ולקיים אותם שם במשך שנה שלמה על ידי שמונה אנשים, ועוד יישאר עודף. כל זאת בלי להזדקק כלל לניסים או לתירוצים אד-הוק (בסוגריים אציין, שיישוב הקשיים הרבים שמעוררת האבולוציה ממבט ראשון מצריך לא פחות מחשבה ספקולטיבית יצירתית וכושר המצאה; נראה שכאשר המדענים באמת רוצים משהו, תמיד תימצא הדרך…)

לשם הגילוי הנאות אציין שלא הזדמן לי לקרוא את הספר עצמו. קראתי כמה תקצירים שלו, סקירות וביקורות, ונראה שגם מתנגדיו אינם יכולים שלא להתפעל ממנו. בערך המוקדש לו ב-RationalWiki האתאיסטית נאלצו להודות שמדובר ב”עבודה מרשימה”, וכל מה שהיה להם לומר נגדו הוא ש”הוא מכיל כמה שגיאות וטיעונים פגומים”, מבלי לפרט. וזאת מפיהם של אנשים שמומחיותם היא לקרוע לגזרים כל טיעון בריאתני שאינו עומד בקנה מידה מדעי חמור… מבקרים אחרים של הספר טוענים בעיקר שחלקים ממנו מבוססים על הנחות של “אפשר” ו”אולי” ולא על הוכחות מוצקות יותר – אבל היי, “אפשר” זה הרי כל מה שדרוש לנו כאן, וכפי שציינתי, האבולוציה עצמה נשענת על “אפשרויות” כאלה לא פחות. מכיוון שלא קראתי את הספר איני יכול להביע עליו דעה בעצמי, אבל דבר אחד ברור: אם יש כאן ספר שהושקע בו מחקר כה מדוקדק המתבסס על מקורות כה רבים, אי אפשר לנפנף אותו הצידה על סמך איזה מאמר שקראתם באינטרנט. אלה הרוחשים כבוד למדע ולמחקר יסודי, מתבקשים לעשות זאת גם כאן, גם אם המסקנות אינן תואמות את השקפתם. כל אחד מוזמן לקרוא את הספר ולהפריך את טיעוניו בצורה עניינית, אבל כל מי שלא עשה זאת מתבקש לפחות לתת לו את הקרדיט המגיע לו, ולקחת בחשבון את האפשרות שאולי הוא בעצם צודק.

הערה נוספת. וודמוראפ הוא נוצרי אבנגליסט ובריאתן, מהזרם המפרש את המקרא כפשוטו ומאמין שהעולם נברא לפני כ-6000 שנה ושדינוזאורים חיו לצידם של בני האדם (למעשה הוא מכליל אותם בחישוביו על בעלי החיים שנכנסו לתיבה). כמובן שאין צורך לאמץ את כל הדעות הללו כדי לקבל את הטיעונים המסוימים שהוא מציג ביחס לתיבת נח. למעשה, עצם העיסוק הקפדני בפרטי הפרטים של סיפור התיבה והניסיון לבסס אותה מדעית, מעורר להרגשתי אי נוחות מסוימת עבור יהודים, הרגילים להתמקד ברעיונות של סיפורי התורה ואף להוציא אותם מפשטם מבלי לתת את הדעת על הריאליות ההיסטורית שלהם. כפי שציינתי קודם, יהודים מאמינים רבים אינם מוטרדים במיוחד מהאפשרות שסיפור המבול לא התרחש במציאות הארצית כפשוטו. אז למה אני מביא פה את דבריו של וודמוראפ? כדי להראות שגם ברמה הטבעית והפשוטה מדובר באירוע אפשרי, מה שמעניק למאמין יותר מרחב תמרון פרשני ואינו מחייב אותו להיצמד לפירושים דחוקים או אפולוגטיים כמו מבול מקומי. איני בטוח שספרו של וודמוראפ אכן נותן פתרון מושלם לכל השאלות בלי להזדקק לניסים, וגם איני רואה פסול בשימוש בניסים או סיוע אלוהי לאורך הדרך; אבל באמצעות שילוב שלושת הכלים הללו – פתרונות טבעיים, ניסים ופרשנות אלגוריסטית חלקית – ניתן לקבל את סיפור תיבת נח כאמיתי, מבלי להרגיש איתו שלא בנח.

כדי לתת תמונה מפורטת יותר של תוכן הספר, תרגמתי את התיאור שכתב עליו וודמוראפ בעצמו, והריהו לפניכם (את המקור אפשר לקרוא בקישור כאן).

****************************

כמה חיות נכנסו לתיבת נח בפועל, ואיך הביא נח את כל החיות הללו לתיבה? איך יתכן ששמונה אנשים יכלו לטפל באלפים כה רבים של חיות, ואיך צוות כה קטן יכול היה לטפל בטונות של זבל על בסיס יומיומי? איך יכול היה הקואלה, שאוכל רק עלי אקליפטוס טריים, להתקיים בתיבה במשך שנה שלמה? אפשר להוסיף עוד אלף ואחת שאלות אחרות כגון אלה. במשך מאות שנים טענו ספקנים כנגד אמינות התיאור של תיבת נח והמבול העולמי, מלגלגים על חוסר האפשרות שלו כביכול. בשנים האחרונות נשמעים טיעונים כאלה חדשים לבקרים מפי אנטי-בריאתנים מודרניים, החוזרים על פי רוב על דבריהם של מבקריה הקודמים של התיבה.

אבנגליסטים פשרנים קיבלו ללא ביקורת רבות מאותן הנחות אנטי-תנ”כיות (“אחרי הכל, מדענים כה רבים לא יכולים לטעות”) וניסו “להציל” את תיאור המבול בכך שצמצמו אותו להצפה מפוארת של נהרות הפרת והחידקל. מאמיני תנ”ך אורתודוקסים יותר, הנכונים לקבל את כל דבריהם של הכתובים (כולל הטענה שאין לטעות בה בדבר מבול עולמי), נלחצו גם הם על ידי אותם טיעוני אנטי-תיבה אינטלקטואליים לכאורה. כתוצאה מכך, מאמינים כנים רבים הרגישו שהפיתרון היחיד לאותו מגוון רחב של קשיים “בלתי אפשריים” הנוגעים לתיבה הוא להציע להם פתרונות ניסיים.

אולם כאשר אנו מתבוננים בכל אותם טיעוני אנטי-תיבה, אנו מבחינים בהעדר בולט של תגובה מלומדת לרובם, לפחות לא בצורה מסודרת כלשהי. למעשה, מעולם לא נעשתה בעבר הערכה מודרנית שיטתית של הקשיים לכאורה הסובבים את תיבת נח. ספרי האחרון, “תיבת נח: מחקר בהיתכנות”, יצא לאור זה עתה, והוא פריין של שבע שנות מחקר מאומץ, שכלל קריאת מאות ספרים ומאמרים על טיפול בבעלי חיים. העבודה נושאת הקדמה מאת ד”ר הנרי מ. מוריס, הנשיא אמריטוס של ICR Institute for) Creation Research) והיא מוקדשת לרגל יום השנה ה-25 לייסוד המכון לחקר הבריאה.

הספר עצמו מכיל ביבליוגרפיה של 1,200 מקורות בקירוב. הוא מעמיד למבחן שיטתי את כל הטיעונים כנגד התיבה, וכולם נמצאים לוקים בחסר. למעשה, רובם הגדול של טיעוני האנטי-תיבה, שנראים על פניהם סבירים, מתגלים כניתנים להפרכה בקלות.

לשם התחלה, בדקתי מה הכתובים אומרים בפועל על סוגי היצורים שנלקחו לתיבה, כדי לבטל את הטענה החוזרת תכופות לפיה התיבה היתה צריכה לשאת אולי 50 מיליון מינים של יצורים. לאחר מכן חישבתי כמה חיות היו על התיבה, והגעתי ל-16,000 בערך. מכיוון שבעלי חיים משתנים כל כך בגודלם, תוצאה מספרית בלבד אינה מלמדת אותנו הרבה. כיוון שכך, מיינתי את 16,000 החיות לקטגוריות משקל גוף. בעקבות זאת נקבעו שמונה קטגוריות לוגריתמיות

המשתרעות מיונק הדבש (כמה גרמים כל אחד) עד לדינוזאור הגדול ביותר (כמעט 100 טונות בבגרותו). מכיוון שרוב החיות היו קטנות, החיה הממוצעת בתיבה היתה בערך בגודל של חולדה.

 רק 15% מהחיות היו בגודל כבשה או גדולות יותר (מה ששולל את הצורך לקחת דווקא צעירים לתיבה), אבל היו אלה החיות הגדולות יותר שהיו אחראיות למרבית כמויות המזון הדרוש ופליטת הפסולת.

כדי לחשב את חלל האכסון הדרוש לבעלי החיים, השתמשתי בסטנדרטים של אכסון חיות מעבדה במסה ניתנת להשוואה. כמו כן, על ידי שימוש בקטגוריות משקל הגוף ומדידות בפועל של צריכת מזון חיות, יכולתי לקבוע לכמה מזון ומים יזדקקו החיות במהלך שהותן בת 371 הימים בתיבה. דגש מיוחד הושם על היונקים אוכלי העשב הגדולים ודרישותיהם הניכרות לכמויות גדולות של חציר. התברר שהתיבה היתה מסוגלת די והותר לאכסן את החיות ביחד עם המים והמזון הדרוש, כשעוד נותר בה חלל פנוי משמעותי.

מה לגבי פסולת החיות? מצאתי שבערך 12 טונות של פסולת הופרשו מדי יום על ידי כל חיות התיבה. באמצעות לימוד ספרות חקלאית והאמצעים השונים לטיפול בכמויות גדולות של פסולת מן החי, יכולתי להראות שהיה זה אפשרי בקלות עבור שמונה אנשים להתמודד עם כמות כזו של פסולת. יתרה מזאת, הערכתי את השימוש האפשרי של כמה שיטות שונות של ניהול פסולת הכרוכות בסילוק יומיומי של פסולת חיות, וכמה שיטות שאפשרו את הצטברותה היציבה של פסולת חיות על תיבה מבלי לסלקה. שני סוגי השיטות נמצאו יעילים ומעשיים, כפי שממחישים מקביליהם בני זמננו בניהול פסולת חקלאית.

מכיוון שנשמעו טיעונים כה רבים בדבר חוסר האפשרות ששמונה אנשים יטפלו בחיות כה רבות, התעמקתי במחקרי כוח אדם על הזמן הדרוש לטיפול במספר נתון של חיות תחת תנאים שונים. התברר שטכניקות חוסכות עמל שונות יכלו לאפשר לשמונה אנשים לטפל ב-16,000 בעלי חיים בהנחה שברשותם כלים חלודים בלבד, במשך 10 שעות ביום, ששה ימים בשבוע, ועוד יוותר זמן פנוי.

אחד ההיבטים הקשים ביותר של טיפול בחיות בר בשבי הוא סיפוק דרישות המזון השונות שלהם. שלא במפתיע, ישנה מערכת גדולה של טיעונים נגד התיבה המתרכזת בחוסר אפשרות לכאורה זה של נח לספק את צורכי התזונה הללו. חיות אלה כללו אוכלי בשר, כמו גם אוסף של חיות עם צורכי תזונה מיוחדים הכוללים מזון חי ואו מתכלה.

לקחתי בחשבון בתחילה את הטורפים הגדולים (כמו אריות), והראיתי שלא היה צורך בכמות גדולה של בשר מן החי כדי לספק את מזונם. אז לקחתי בחשבון את בעלי החיים שאוכלים רק מזון חי, כמו העטלפים אוכלי החרקים וציפורים מסוימות, והראיתי שניתן היה להזין אותן בלי גידול נרחב של חרקים חיים בתיבה. לאחר מכן נלקחו בחשבון בעלי החיים עם דרישות התזונה המיוחדות ביותר, והובהר שנח לא היה צריך לגדל אקליפטוס בתיבה בשביל הקואלות, וגם לא במבוק עבור הפנדות שעל הסיפון. הראיתי גם כיצד ניתן היה לספק בתיבה את צרכיהם התזונתיים של עטלפים ערפדים, קוברות מלכותיות, פרימטים אוכלי עלים מסוימים ועצלנים תלת-אצבעיים.

תרדמת החורף של בעלי החיים בתיבה נלקחה בחשבון גם היא. גורם זה היה קשה לחישוב מכיוון שבעלי חיים שונים נכנסים לתרדמת חורף בתנאים משתנים, ואין בנמצא מאגר נתונים מקיף המפרט תנאים אלה. הנחתי באופן שמרני שהחיות לא נכנסו לשום סוג של תרדמה כלל. אמנם איששתי את העובדה שרבים מבעלי החיים יכלו להיכנס לתרדמה בתנאים שבתוך התיבה, אולם תרדמה ממושכת של החיות לא נדרשה בפועל.

היבטים רבים אחרים של טיפול בבעלי חיים נלקחו בחשבון, כולל טיעונים הקשורים לצורך לאוורר את התיבה, בעיות התנהגות הקשורות לטיפול בחיות פרא בקנה מידה נרחב, ההשלכות של הצפיפות והצורך בחילוץ אברים, אספקת אמצעי רחצה, הישרדות החיות שאינן מחזיקות מעמד היטב בשבי, ועוד בעיות לכאורה רבות כאלה. בכל אחד מהמקרים, פתרונות הגיוניים ולרוב פשוטים נתגלו כמספיקים לפתרון הבעיות.

כמו כן ישנן טענות נושנות, החוזרות ומושמעות עד היום בידי אנטי-בריאתנים, כנגד האפשרות למילוי מוצלח של התיבה בשל דרישות האקלים השונות של בעלי החיים. עדיין מזינים אותנו בתמונות של חיות קוטב נחנקות מהחום בדרכן לתיבה, או שאינן מוצאות מקום מחיה בעולם החמים שלפני המבול. באמצעות חקר הסיבולת האקלימית הממשית של בעלי חיים, הראיתי כיצד בעלי חיים הרגילים לטמפרטורה קוטבית או לאקלים טרופי (כמו גם צמחים, לצורך העניין) יכלו להתקיים בקלות זה לצד זה בעולם החמים שלפני המבול.

למרות שעבודה זו עוסקת בתיבת נח ובמטענה, לקחתי בחשבון גם את גורלם של האורגניזמים שלא היו עליה. לדוגמא, הראיתי כיצד יכלו הן דגי מים מלוחים ודגי מים מתוקים, כמו גם דו-חיים, לשרוד את המבול, אפילו אם לא היו בנמצא שכבות יציבות של מים מתוקים ומלוחים באוקיינוס חסר החופים.

התקפות על אמינותה של התיבה אינן מצטמצמות לתקופת המבול עצמה, אלא גם לתקופה המיידית שלאחר המבול. לדוגמא, המבקרים משמיעים טענות חסרות בסיס רבות, כמו הרעיון של חיות הטורפות זו את זו ביציאתן מן התיבה בהעדר כל דבר אחר לאכול. הראיתי את האבסורדיות שבטיעונים כאלה, לצד הכרה בזמינותם של מקורות מזון לא קונבנציונליים רבים בעולם השומם במידה ניכרת שלאחר המבול. כמו כן הובאו כמה דוגמאות של בעלי חיים מודרניים העוברים למקורות מזון לא קונבנציונליים כל פעם שמזונם הרגיל אינו זמין.

ישנם גם פרקים בוטאניים בספר, הממחישים את ריקנותן של טענות אנטי-בריאתניות בדבר חוסר יכולתם של צמחים לשרוד את המבול. מספרים לנו

שהקרקעות היו בוודאי מלוחות מדי מכדי שזרעים כלשהם יוכלו לנבוט, או שזרעים בוודאי נבטו בטרם עת במי המבול. לאחר שהפרכתי טענות אלה, התמקדתי בנביטת זרעים וסקרתי את המחקרים הרבים הממחישים את יכולתם של זרעים לשרוד כשהם שקועים במים, כמו גם מספר דרכים בהן יכלו צמחים לשרוד את המבול מלבד זרעים.

מבקרי המבול העולמי מתעקשים גם שזוגות בודדים של בעלי חיים ששוחררו מהתיבה לא יכלו להקים אוכלוסיות ברות קיימא, ושאפילו אילו יכלו, היה חסר להם מגוון גנטי מספיק כדי לשרוד ולהתמיין למבחר הגדול שקיים כיום. למעשה, מחקרים אחרונים בביולוגיה מראים שלמספר קטן של מייסדים אכן יש את רוב הפוטנציאל הגנטי של אוכלוסיית ההורים. יתרה מזאת, הרבייה הפנים-משפחתית הנדרשת באוכלוסיות קטנות לא אמורה להציב כל בעיה.

הבאתי מספר דוגמאות של אוכלוסיות ברות קיימא שנוסדו על ידי כמה חיות בודדות, הממחישות כיצד אוכלוסיות קטנות התפתחו ואפילו הצמיחו מתוכן מינים חדשים תוך פרקי זמן קצרים להדהים. למעשה, בריאתנים ציינו בעבר שלא כל מין של חיות יבשה היה צריך להיות בתיבה, מכיוון שמינים חדשים רבים יכלו לצמוח לאחר המבול. אנטי-בריאתנים הכחישו את האפשרות שמינים יכולים לצמוח תוך 5000 שנים בלבד, והאשימו את הבריאתנים בכך שהם אפילו יותר אבולוציוניסטים מהאבולוציוניסטים אם הם טוענים שזה יכול לקרות! לאחר שדחיתי את הבדותא כאילו ההתמיינות עצמה תומכת בתיאוריות של אבולוציה אורגנית, נתתי מספר דוגמאות בהן מינים חדשים צמחו תוך כמה מאות שנים ספורות, או אפילו עשורים.

מערכת החיסון האנושית מכילה משתנים גנטיים רבים, ואנטי-בריאתנים נתפסו לכך כהוכחה לכך שלא יתכן ששמונת בני האדם המייסדים יכלו לשאת מגוון גדול מספיק כדי לבסס את זה שקיים במין האנושי כיום. הצלחתי להמחיש את העובדה שהמשתנים עשויים להתאים לאוכלוסיה מאוחרת שנוסדה לפני אלפי שנים בלבד. מחקר על דנ”א מיטוכונדריאלי (שהצמיח את היפותזת “חווה האפריקנית”) הראה כיצד “השעון המולקולרי” שהוא מספק ניתן להאצה משמעותית, ובכך מתאים אותו למסגרת הזמן התנ”כית.

בסך הכל, אני משוכנע שהספר החדש, “תיבת נח: מחקר בהיתכנות” יענה על שאלות רבות שיש הן למדענים ולאנשים מן השורה בדבר התפקוד של תיבת נח. הוא מראה שהתיאורים המקראיים על המבול העולמי ותיבת נח הנם הגיוניים לחלוטין. המאמין יכול לתת את מלוא מבטחו בשלמות דברו של האל.

********************************

עד כאן דבריו של ג’ון וודמוראפ. ואם מישהו מכם יקרא את הספר, אשמח לשמוע את תגובתו.

ראה עוד: הפיזיקאי רועי לוטן גלזר: הפיזיקה של המבול (אנגלית), פרופ’ משה קוה: המבול והמדע, עידו קנטור: משקלה של תיבת נח. אדריכל מ. בן אורי המבנה ההנדסי של תיבת נח. ד”ר אמנון טיל: קישורים על המבול במחקר.

ולסיום: שוב מצאו את תיבת נח, אבל הפעם זה סופי (99%)… (עדכון, כנראה שגם אחרי הסוף יש עוד סופים…)

יו רוס, על המבול ותיבת נח (לדעתו המבול היה איזורי בלבד):

ועוד סרט פופולארי על המבול והתיבה:

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

תגובות ישירות

Leave a Reply

avatar
 
smilegrinwinkmrgreenneutraltwistedarrowshockunamusedcooleviloopsrazzrollcryeeklolmadsadexclamationquestionideahmmbegwhewchucklesillyenvyshutmouth
  Subscribe  
Notify of