תפיסת המין כספקטרום – שגיאה לוגית

הפילוסופית רבקה ריילי קופר, יושבת שוב על המדוכה: האם מין הוא ספקטרום? הפעם בלי סיפורים ובלי מחקרים, ניתוח לוגי פילוסופי פשוט, השולל לגמרי את התפיסה הקוויר ג'נדרית, להלן חלק מתוכן מאמרה.

השאלה מה הוא 'מין', נעוצה בלב ליבה של התיאוריה והפרקטיקה הפמיניסטית, ועומדת בעיצומם של הדיונים העכשויים בנוגע לאקטיביזם של צדק חברתי, מעמד, זהות, זכויות. . .  הפמיניזם פיתח את המושג 'מגדר' במובן שמשמעותו שחלק מההבדלים בין נשים לגברים הם מוכוונים ע"י החברה, מה שפמיניסטיות מכנות 'סוציאליזציה מגדרית'.

הפמיניזם הרדיקלי רואה במלה 'מין', מושג בעל משמעות של דיכוי, הכוונת נשים לגדול כפאסיביות, כנועות, חלשות, והכוונת גברים להיות דומיננטיים, חזקים, ותוקפניים. ולכן אין פלא להתנגדות הדוגלים בו למונח, ובחירתם לשימוש ב'מגדר'. המגדר הוא מצב קיים נתון לשינוי, לפי הפמיניזם הרדיקלי יש להפסיק להכניס בני או בנות אדם לקופסאות ורודות או כחולות.

השקפה זו על טבעו של המגדר, אינה מתיישבת עם החוייה של רבים, שהמין הוא דבר פנימי ומולד, חלק ממהותם, ולא כאיזו התניה חברתית.

הפמיניזם הרדיקלי טוען יותר מכך, שהרעיון שיש דוקא שני מגדרים הוא אמונה בעלמא, יש הרבה זהויות, אדם יכול לראות את עצמו כ'מגדר', או כ'לא בינארי', 'פנגנדר' 'פוליגנדר', ועוד הרבה שמות. המנטרה היא: מין אינו בינארי, הוא ספקטרום.

אם נתבונן למציאות בעיניים, יש כאן סתירה, לא יתכן לטעון כי המגדר אינו בינארי אלא ספקטרום, ומן הצד השני לטעון כי מתוך כל מליארדי האנשים בעולם רק מיעוט קטן משתייך למינים הנוספים מזן קווירגנדר, פוליגנדר,   וכו'. אם סתם אדם נחשב ל'משתייך למין לא בינארי', אין משמעות להגדרה 'לא בינארי', ושוב אנו חוזרים לשאלה לאיזה ספקטרום משתייכים הרוב המכריע של האנושות?

בכדי לפתור בעיה לוגית זו, טוענים מאמיני הספקטרום, כי על הסקאלה של המגדרים, יש קבוצה בעלי מין בינארי, ויש יחידים בעלי מגדר נפרד. הם משוים זאת לגובה של בני אדם, הגובה הוא ספקטרום, ואעפ"כ יש אנשים 'גבוהים' ו'נמוכים', כקבוצות מוגדרות בתוך הספקטרום.

אך האם האנלוגיה נכונה?

לא, שכן המונחים 'גבוה' או 'נמוך' אינם תיאור ישיר אלא יחסי, כלומר א' גבוה מב', כל אנשי העולם (מלבד אחד) הם גבוהים ביחס למי שנמוך מהם, וגם נמוכים ביחס למי שגבוה מהם. זו ההגדרה של ספקטרום. אף אחד איננו גבוה 'לחלוטין' או נמוך 'לחלוטין'. אבל כשאנו עוסקים בנסיון להציג את המין כספקטרום, אי אפשר לטעון שהגברים הם גברים ביחס לקווירגנדרים. הם פשוט גברים.

הבעיה המרכזית היא שאם אנו מעבירים את הקביעה לאדם עצמו אם הוא גבר או אשה או קווירי או כל דבר אחד, באופן סובייקטיבי לגמרי, אין משמעות לספקטרום, או יותר נכון: יש כאן שני מישורים נפרדים, המישור המציאותי שנקבע ע"י סימנים אובייקטיביים, ואילו המישור הפמיניסטי שנקבע שרירותית ע"י רצונו של האדם, הוא לא מתנגש בכלל במישור המציאותי. אדם יכול להיות אשה במציאות, וזה יהיה ה'מין' האובייקטיבי שלו, והוא יכול גם להרגיש סובייקטיבית כאיש.  בה במדה שאדם אחר יכול להרגיש כלפיו/כלפיה שהיא אשה. ברגע שמאבדים את הקשר עם המציאות, אין משמעות לדיונים על מין כספקטרום או כעובדה.

אם נחזור לאנלוגיה של גבוה ונמוך, אנחנו צריכים לדמיין לעצמנו עולם בו 98% מהאוכלוסיה הינם בעלי גודל קבוע, אחד משני גדלים, ו2 האחוזים הנותרים הינם בעלי גובה אקראי, ברור שמטופש יהיה לטעון במקרה כזה שגובה הוא ספקטרום. הטענה של יחידים שאין מין בינארי, בניגוד להרגשה ולחשיבה של הרוב המוחלט של האנושות הרואה את עצמה, כל פרט, כבעל מין בינארי, היא בעצם קביעה סובייקטיבית לגבי מינו של אדם אחר. מקביל לאדם הרואה את עצמו 'אשה' או 'חסר מין', אבל חברו יתעקש שהוא רואה בו 'גבר' בעל מין בינארי.

נכון הדבר שהמאפיינים של גבריות ונשיות אינם מוחלטים, ובמובן זה יש ספקטרום של מאפיינים, אבל לרוב המכריע של הגברים יש מסה קריטית של מאפיינים גבריים וכן בנשים. במובן זה, למרות שאני בעלת ביולוגיה נשית, ומגדירה את עצמי כאשה, איני מסתכלת על כך בסטריאוטיפ מגדרי דו ממדי, אני לא ביטוי אידיאלי של מהות האשה, וזה אכן לא בינארי. בדיוק כמו כל הנשים האחרות.

לעומת זאת אלו המגדירים את עצמם כ'אדם לא בינארי', חייבים, מעצם ההגדרה הזו, להניח קיומה של קבוצה גדולה של בעלי מין בינארי, שאם לא כן אין משמעות להגדרה 'אדם לא בינארי'. ומכאן עולה כי לדעתם יש הבדל מהותי בין האדם הלא בינארי לאדם הבינארי, כלומר למרות שגם מי שהיא למשל אשה בינארית, אינה עונה על כל המאפיינים הנשיים, היא בכל אופן 'אשה' ולכן היא בינארית, אבל ה'לא בינארית', למרות שיש לה אי אלו מאפיינים נשיים, קובעת שרירותית שהיא 'לא בינארית'. ובקצרה – ההגדרה סתירתית.

מי שמגדיר את עצמו/עצמה פנגנדר, כלומר גברי ונשי בו זמנית, משתמש בהגדרה סתירתית, שכן מעצם המושג נובע שיש הגדרות כל שהן לגבריות ולנשיות, ומכיון שההגדרות חייבות להיות שונות, הרי שאי אפשר להיות גם גבר וגם אשה. האם מדובר בהכרזה שכל העיסוק הפמיניסטי במיגדר אינו אלא במישור משחקי המלים?

ישנו גם קומץ אנשים שהם מורשים ככל הנראה, לבטל את הספקטרום כולו ולהכריז על עצמם כ"אגנדר", בטענה כי הם אינם חשים גבריות או נשיות, ואין להם שום חוויה פנימית של מגדר. אבל הם אינם מספקים הסבר מוגדר מדוע דוקא הם פטורים ממאפיינים מציאותיים שתקפים לגבי אחרים. ההרשאה שיש למיעוט הזה חייבת להישאר הוראת שעה, שכן אם כולם יכחישו את הזהות המינית המציאותית, לא תהיה משמעות להכחשה ולא יהיה צורך לציין שאין לך מין, שכן במישור ההגדרה העצמית כולם יהיו שוים – 0, ובמישור המציאותי, זה נושא נפרד מהמישור ההצהרתי. ובכן, הקומץ הזה ממש חייב שהרוב יישארו בעלי מין בינארי, ועליו להודות לנו…

לדעת הפמיניזם הרדיקלי כפי שמתבטא למשל באתר: Nonbinary. Org, הבעיה החמורה של האנושות היא שהיא מכירה רק שני מגדרים, וזה מה שיוצר את הדיכוי בעולם. נשאלת כאן השאלה, כמה מגדרים יש על האנושות להכיר כדי לפתור את הדיכוי? כמה מגדרים אפשריים מבחינה טכנית? התשובה העקבית היחידה היא: 7 מליארד, כל אדם יכול להזדהות עם כל הגדרה שתהיה ברצונו, לפי האתר הנ"ל  המין שלך יכול להיות כפור או שמש או מוסיקה או ים או צדק או חושך טהור. אם תרצה המין שלך יכול להיות גם פיצה.

כאשר אלו הם פני הדברים, הרי מישור משחקי המלים / תחביבים לא מוסיף ולא תורם כלום למישור המציאותי בו עוסקים במין.

ברור שהפמיניזם מנסה להתגבר על סטריאוטיפים והשלכותיהם המזיקות, אבל הדרך היא לא להמציא מגדרים, לנסות לחמוק מבין סורגי הכלוב, כאשר זה מותנה בכך שכל האחרים נשארים בתוכו. מה גם שהגדרה של איש באופן שרירותי כאשה היא נלעגת ולא באמת תורמת לו משהו. ניתן להתעקש על שיח תואם באוניברסיטאות, אבל אי אפשר להכריח אנשים לראות בכך דבר בוגר.

מבחינה לוגית, אם המגדר הוא ספקטרום, לא בינארי, כולם חסרי מגדר, או לחילופין אין אנשים חסרי מגדר. ולכן מין אינו ספקטרום, יש בשני המגדרים גם הרבה הבניה חברתית, אבל עדיין האנושות מורכבת משני המגדרים האלו, ולא מספקטרום של סוגים שונים.  האישיות האנושית היא מורכבת לאין ערוך, ובכל נושא ותחום יש ספקטרומים של אנשים שונים, אין להסתכל דרך סטריאוטיפים, גם לא על המין, ויש להיזהר מאיבוד האינדבידואליות של כל אחד ואחת. אבל זה לא נפתר ע"י משחקי מלים. אם אדם רוצה להגדיר את עצמו בהתאם לאישיותו ולא למינו, זה בסדר גמור, אבל הוא לא יכול לדרוש מהחברה כולה לשחק לפי ההגדרה הזו ולהתעלם מהמין לחלוטין. צריכים לבטל את הסטיגמות על מגדרים, ולאפשר לכל אחד ואחת להתנהג לפי רצונו ותחושתו, אבל לא ליצור ספקטרום מלאכותי, כי אז שוב אנחנו יוצרים תלות וזיקה בין האינדבידואליות של האישיות לבין 'מין' נעלם.

עד כאן רילי קופר.

כנגד החשיבה הלוגית והעקבית שלה, ננסה להיזכר כיצד מנמקים את תורת הספקטרום, אנשי מדע כדוגמת קורטני אדיסון וסמואל טיילור אלכסנדר, תחת הכותרת "המין האנושי אינו פשוט זכר או נקבה. אז מה?".

שם אנו מוצאים קטעים מביכים כדוגמת:

"המלה מין היא מצרפתית (sexe) ובמקור מלטינית (sexus) , אין זה מפתיע, אם כן, שהמין הבינארי כל כך מושרש במחשבה האירופית-אמריקנית…"

אחרי כל מיני דקדוקי עניות, למשל אנתרופולוגית שהתחקתה אחרי 'האגדה המדעית' בתיאור הביולוגיה של הרביה, בכל ספרי הלימוד מתוארים תאי הזרע כפעילים עצמאיים וחזקים, ומיוצרים בשפע, אבל הביציות הן פאסיביות, גורלם תלוי בתאי הזרע… (תודו שזה נורא מעליב!)

ויש לנו גם טיעונים חזקים כדוגמת:

במאמר הסקר שלה "המין החדש" (2015) בנייצ'ר, קלייר איינסוורת' זיהתה מקרים רבים התומכים בטענה הביולוגית כי המין רחוק מלהיות בינארי. הדוגמה הבולטת ביותר היתה של סב בן 70 שנכנס לחדר הניתוח, לניתוח שגרתי רק כדי שמנתחו יגלה שיש לו רחם. התמונה הזאת מציירת את המין כמכלול, שעשוי להשתנות לאורך זמן… אנשים יכולים ללכת כל חייהם בלי לדעת שיש להם תאים או אפילו איברים של המין ההפוך.

מדהים! האם המוטציה הזו מוכיחה שמין אינו בינארי? אם מתוך 7 מליארד אנשים יש אחד שהטבע יצר לו בטעות רחם, (מן הסתם בלי אפשרות רביה אמיתית), זה מוכיח שכל האנושות כולה אינה מין ואין דבר כזה מין! יש גם ילדים שנולדים עם זנב, האם זה מוכיח שאדם וקוף הם ספקטרום ולא שני מינים?…

בתחילת התפתחותו עובר הוא נטול מין, בסדר, מה זה אומר, שכך זה גם בהמשך? בתחילת התפתחותו הוא גם נטול ידים ורגלים, לפני שהוא נוצר בכלל הוא גם כן לא זכר ולא נקבה, איך זה רלבנטי למשחקי המלים של ספקטרום או לא ספקטרום, איך זה אמור להשפיע על עולמם של מליארדי אנשים המחולקים לזכר ולנקבה?

ויש גם תיאוריה שמסבירה איך נפלה האנושות לטעות הזו של חלוקה לזכר ולנקבה, תומאס לאקור גילה את הסוד, האירופאים הטרום מודרניים ראו את הדברים בשחור לבן, ומבחינתם הענין היה הפין לעומת הנרתיק, כלומר ההיפוך הפיזי בין הבליטה לבין השקע, יצר את כל הטעות ההזויה של לחלק את האנושות השוה מטבעה לשני סוגים מלאכותיים… "זה פשוט מכריח את הקורא להבין זאת… והעבודה הזו מזכירה לנו שספקטרום המין מושרש בדיכוטומיות מגוונות-אירופיות"… לארוז בצלופן ולהכניס לשיח הנרטיבים.

ויש עוד: ילידים באיים שבמערב אוקיאניה, מגדירים את עצמם לפעמים כזכר ונקבה יחדיו! אשרי העם שככה לו, כזה ראה וקדש… (כך עושים את זה: "החילופים מעוררים את המגדר להגיח באופן דיפרנציאלי בין אנשים, לאורך זמן… הקיום של האדם מתרחש ללא הרף באמצעות אינטראקציות והחלפות עם אחרים, עם הבנה כזו של אישיות, המין הופך לתופעות פחות טוטאליות" – ברור לחלוטין, ואף נובע היישר מן העובדה שהיה אדם בן 70 שנמצא בגופו רחם!).

לסיכום כותבים שני הלהטוטנים, לאחר הידע העשיר שהציגו (יש גם סיפור מפפואה ניו גיניאה שעד גיל 5 מגדלים את הילדים והילדות ביחד):

"מחקרים היסטוריים ואנתרופולוגיים מספקים משאבים עשירים להבנות מחדש את משמעות ה'מין', ומזכירים לנו כי ספקטרום המין עצמו מושרש בתפיסות האירופיות-מערביות של האדם והגוף, ומזמין מעורבות ביקורתית מול ההנחות הביולוגיות הבסיסיות ביותר שלנו".

בקצרה, מדובר בסטיה אירופית, שנובעת מחשיבה הונית נורדית מקובעת, שמולידה את הדיכוי הנוראי במערב. מן הראוי לפנות לילידים בפפואה ניו גינאה, וללמוד מהם קצת כבוד וחוסר דיכוי, וכמובן גם ללמוד מהם שמין הוא ספקטרום (אם כי ברור שבמקרה ומישהו באמת ינסה לשאול אותם לדעתם, התשובה תהיה הרבה יותר מושרשת וחזקה, על הגבר והאשה כשתי מהויות נפרדות).