האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

אלהים בפילוסופיה ובפיסיקה

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

רוברט ארליך, מחברם של ספרים רבים, [ביניהם: תולדות האדם (סיימון ושוסטר, 1973), סוציולוגיה תעשייתית (סיימון ושוסטר, 1971), הפילוסופיה של ברוך שפינוזה (מונרך, 1965), הפילוסופיה של ברטרנד ראסל (מונרך, 1966)].  כותב במאמרו: אלהים בפילוסופיה ובפיסיקה (חלקים מתוכן דבריו):

הזמן הוא יחסי, כל חויית זמן של אדם, היא ייחודית לאותו אדם. לילדים קטנים כל יום נראה מאד ארוך, עם ההתבגרות הזמן רץ יותר מהר, בחוייה שלנו. הזמן ממש קורה לנו, אנו מרגישים את החרדה בהמתנה לדבר נחשק, או בציפיה כפויה לדבר מאיים.  הזמן מתכווץ ומתרחב כפי שהוא עוטף אותנו ואת החוויות האישיות שלנו. איננו יודעים איך אדם אחר חווה את הזמן, במצבי חיים שונים.

בעיה נוספת שאנו נתקלים בה היא כיצד אנו יודעים שמה שאנו "רואים" הוא באמת מה שאנו תופסים? ישנו תהליך שלם המתרחש כאשר העיניים שלנו מתמקדות בנתונים הזורמים לתוך הרשתות שלנו דרך המוח שלנו. זה לא תהליך פסיבי אלא תהליך של יצירה. מחקר מראה שהמוח שלנו אינו מאפשר לכל החומר להיכנס.  אנו מסננים את מה שאיננו יכולים להשתמש בו ואיננו זקוקים לו, התוצאה נדמית לנו כ"עולם האמיתי".

כאשר אנו מבינים את המורכבות של פגישתינו עם העולם החיצוני וקליטת הרשמים, אנו יכולים להבין את הקושי של תהליך זה של פענוח, ומה ההתיחסות אליו. כצפוי אנו מציגים לאחרים את מה שאנו חווים, המציאות ממופה במוחינו, וישנה שניות בין התודעה שלנו ובין המציאות.

בנקודה זו עלינו לעצור ולשאול את עצמנו כמה שאלות.  איך נוצר היקום הפיזי הזה? איך "אני" קשור לעולם? והאם התפיסה שלי לגבי העולם נכונה?

היקום התחיל כגוש חומר שהתפוצץ, מאז הוא מתרחב, התחיל להתקרר, ועדיין נע אל תוך ריקנות לא ברורה. זה כמובן דבר שדי קשה להבינו. הפיסיקאים התיאורטיים אומרים שברגע שבועת החומר התפוצצת ודילגה מן המצב הקודם שלה, התחיל להיוצר היסוד הבסיסי של המימן, לאחר מכן התאגד חומר שיצר הליום הכבד ממימן.

הכח הגרעיני  החזק מאגד את החלקים של כל אטום יחדיו, האטום מורכב מגרעין, וסביבו טבעות של חומר 'טעון' חשמלי, המקיפות אותו במעגלים, יש לנו הרבה מידע על מבנה האטומים השונים.  אנויכולים לקשר מימן עם חמצן וליצור מים. אבל אין זו הצטרפות אקראית, ישנו חוק בלתי משתנה המסדיר את התגובות הכימיות שאנו "רואים". אנו יכולים לתאר מה מתרחש, אבל לא לדעת איך ומדוע.

התרשמתי מטענותיו של ג'רלד שרדר, בייחוד מהתייחסותו לכך שלאטום אין כל קביעות או השתנות כאשר אנו חוקרים את ה"ישות" הפנימית שלו. פיסיקאים אומרים כי אין קוהרנטיות בתוך המבנה של החלקים של הפרוטון. זה פשוט 'עובד', באופן שרירותי, האם זה אומר שחוקי הטבע שלנו עשויים להיות רק תיאוריות ולא חוקים בלתי פוסקים לנצח? מלבד זאת יש חומר מאגד, 'מלט' המחזיק את כל החלקיקים האלמנטריים במבנה שלהם. אנו לא יודעים מה הוא, אבל הוא פועל בשטח.

ללא הכח המאגד הבלתי נראה הזה, לא יכול להיות עבורינו עולם. האם יש לכח הזה תכונות פיזיות? האם הוא על טבעי? אלהי? האם המציאות שלו קדמה למפץ? וכיצד?

ההיסטוריונים מציינים כי דרכו של האדם ועקבותיו על כדור הארץ הם התפתחות חדשה יחסית.  ההוויה האבולוציונית הגופנית שלנו מצביעה על כמה שינויים מעניינים, כגון אגודל מנוגד ועמידה זקופה.  שוב נוכל לשאול אם ישנה איזו שהיא תוכנית לקראת איזה סוג של "סוף" התהליך? האם היתה איזו תודעה או אינטלגנציה מעורבת בתחילתו של התהליך ולכן גם בסופו?

שאלת קיומה של תודעה יוצרת בחומר (ראה פאנפסיכיזם) או באיזו נקודה בעולם, נשארת ללא מענה. הוגים רבים חושבים שכי השאלה על קיום תודעה כזו או אלהים היא שאלה מורכבת וחשובה ביותר…

האם ייתכן כי האלוהות עשתה את התהליך היצירתי הזה בעבר והתאכזבה ביצירתה ובהתפתחותה? אין לנו מושג, אין מידע על יקומים קודמים ויצירות אחרות.  אבל אנחנו יכולים להיות בטוחים שהיקום הזה, לאחר שהוקם, נע לפי חוקים ניתנים לחישוב, שאותם ניתן לחקור ולדעת, שאנו מוצאים כי ישנו כח המאגד את  החלקים הפנימיים התת-אטומיים יחד. בלי החיבור הזה העולם יהפוך לתוהו ובוהו.  הפילוסוף הגדול דוד יום אמר פעם כי חייב להיות "קשר סיבתי" שמכחו עלינו להניח שהעולם פועל על פי חוקים רציונליים טבעיים.  אם אין לנו את ההנחה הזו, לעולם לא נוכל להיות בטוחים שהשמש עולה כל בוקר וקובעת כל ערב…

אני חושב שאלוהים רוצה שנפעל על פי התוכנית שהוא נותן לנו.  מה שאני מציע הוא שמה שאנחנו יכולים לעשות הוא לחקות את מה שאנחנו יודעים שהם האינטרסים האישיים והטובים שלנו.  האם אנחנו תמיד מצליחים? לא, אבל אנחנו לא מפסיקים לנסות לשפר. הרע האנושי עדיין קיים. כאן אנו שותפים עם אלהים.

(מכאן ואילך ממשיך ארליך בסגנון הפילוסופיה של ימי הביניים, לאמור: הפעולות שמייחסים אותן לאל בעולם, לא יכולות להיות פעולת כח רוחני נבדל, והמציאות הכללית שלו לא יכולה להיות לא רוחנית לגמרי, וזה מוביל לרעיון כעין 'השכל הפועל' שהחזיקו בו הפילוסופים מקדמוננו, בעיניהם היה הוא המתווך של האל בעולם, ובעיני ארליך הוא האלהים שאנו מכירים. ויש בהחלט השפעה נוצרית על כל התיאולוגיה/פילוסופיה שלו).

 

 

 

 

 

 

0 0 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
0
Would love your thoughts, please comment.x