לחץ לגירסת הדפסה

בהמשך למאמר השנוי במחלוקת שפרסמנו שבוע שעבר… לצערינו המאמר גרם לפילוג גדול בעם, חלק גדול ואולי רוב העם, ממש התקומם, איך אפשר לייחד מאמר למישהו שנמצא רק בטיקטוק? זו לא משילות! ואילו החלק השני, השתולל ברחובות, זה קץ הדמוקרטיה, סיפורה של שפחה, חייבים להמשיך ולהתייחס. מכיון שאנחנו לא רוצים לגרום לקרע חס וחלילה, נמשיך להתייחס, ונציע גם מתווה פשרה. בתקווה שנישאר עם אחד, אל תשכחו, יש לנו ארץ נהדרת.

שלום כיתה דני

הקש ששבר את גב האלפקה, היה הפרק בויקיפדיה ערך דני בולר, העוסק ב'דעותיו', אם שלש מליון משתמשי ויקיפדיה עוסקים בדעותיו של דני, אנחנו יכולים לעמוד מנגד?

ואל המוחים נאמר: אנחנו רואים את הכאב שלכם, מתוך התחשבות, אנחנו מציעים מתווה פשרה חד צדדי, לפיו לא יוכנס עוד מאמר על דני בולר, אלא ברוב של שופטים, נשיאים, נהגי מוניות, מנקי רחובות, ועובדי סיעוד פיליפיניים, עם זכות ווטו לכל אחד מנציגי הקבוצות.

נתחיל מנושא אקטואלי: הבליץ בלונדון:

בזמן מלחמת העולם השניה, כשתושבי לונדון הצטופפו במנהרות הרכבת התחתית, התפתח שם זן יתושים חדש! הוכחה לאבולוציה! לא מאמינים? דני בעצמו אמר:

אוקי "כשחקרנו"… גילינו, שזהו רגע מרגש במיוחד בתולדות האנושות, במלחמת העולם השניה, 'תוך מאתיים שנה', התפתח מין חדש של יתושים, אבולוציה בפעולה!

ובכן, כולכית מצויה טרדנית, הוא מין שקיים בצורתו המתוארת על ידי דני, והמותאמת למנהרות של רכבות תחתיות, מאות שנים לפני מלחמת העולם, מקורו במצרים. נכון, היה מי שהעלה את הרעיון שאולי ההסתגלות שלו התרחשה בזמן מלחמת העולם, אבל 'כשחקרנו' התברר שזה לא נכון, אותו יתוש שמותאם למנהרות, היה קיים קודם לכן ברחבי העולם, הוא חי באיזורים חמים יותר, וכשהיגר לצפון, מצא את מקומות במנהרות, מקורו כאמור במצרים, משם הוא הביא את כל התכונות הרעות שלו. הוא גם לא נחשב כמין נפרד, אלא כ'ורייאנט פיזיולוגי ואקולוגי' של המין הראשי. זה עולה גם מהממצאים, המקומות בהן תואר ודווח, וגם מהשוואה גנטית, מבחינה גנטית, שוכן המערות הלונדוני, זהה למין הדרומי, שנמצא גם ביפן, ובאוסטרליה, הרבה לפני מלחמת העולם השניה. ושונה מהמין שחי בלונדון, מעל לפני האדמה. איך הוא הגיע ללונדון אתם שואלים? סיפור מעניין, משערים שדרך משלוח של צמיגים, בערוץ הטיקטוק שלנו נספר לילדים על זה סיפור לפני השינה…

איך אנחנו יודעים את זה? אהה, כשחקרנו. למשל כאן:

Fonseca DM, Keyghobadi N, Malcolm CA, et al. (March 2004). "Emerging vectors in the Culex pipiens complex" (PDF). Science. 303 (5663): 1535– 1538. Bibcode:2004Sci…303.1535F. doi:10.1126/science.1094247. PMID 15001783. S2CID 40158868. Archived from the original (PDF) on 23 July 2011.

משום מה, הדוגמאות המפורסמות לאבולוציה, מגיעות איכשהו ללונדון בתחילת המאה העשרים, כמו הסיפור המפורסם על העש הלבן, שנכנס לתנ"ך של האבולוציוניסטים, בראשית ברא ברירטיבי וכו', למרות שהוא מצוץ מן האצבע ולא מהווה שום הוכחה לאבולוציה (העש הכהה היה קיים קודם, לא התרחשה שום התפתחות, אולי העש הלבן התמעט, וזה הכל).

אני יודע שאתם במתח, מתי כבר  נגיע לפרק על 'דעותיו של דני בולר', בו עוסק בדחילו ורחימו הערך בויקיפדיה, אבל הבה ונטעם עוד קצת מעץ הדעת, ננשוך קצת בפרי האסור:

בהמשך למתודת הבבוניזם, בה פגשנו בפרק הקודם, כשלב ראשון בהגנה על עצמנו, אנחנו מגדירים את דעתו של הזולת כ'נובעת מצורך פסיכולוגי עמוק', זו גישה נרחבת ומעמיקה, שעל שרשיה התרבותיים והאינטלקטואליים עמדנו כאן בין השאר.

אבל אם כבר, כמה שטחי אפשר להיות? גם לבבוניזם יש רבדים, לטעון שהאמונה מגיעה מהצורך בתשובות והסברים לכל דבר? תשובות והסברים לכל דבר, יש דוקא בערוצי הטיקטוק של מדעניסטים, אמונה לא בנויה מ'צורך בתשובות', כי היא בכלל לא מספקת תשובות לשאלות מדעיות, גיאוגרפיות, או סתם סקרנות במדעי הטבע. זה פשוט לא הכיוון. כמובן שבאותה המידה ניתן לטעון להיפך, שהצורך הפסיכולוגי העמוק הוא בגישה המטריאליסטית הטוענת כי כל הקיום הוא ברובד הנתפס בשכלינו ושבעיקרון אנו יכולים להבין ולהסביר אותו.

אבל, נניח שמישהו כבר נפל עמוק בצורך הפסיכולוגי של תשובה לכל דבר, הוא רוצה להאמין בדת, כי היא נותנת לו תשובה לכל דבר. גם על זה דני החכם מתגבר: "תראו, אנחנו יכולים היום לחזות מזג אויר", וואו! שמעתם? שורו הביטו וראו במפה הסינטופטית, אם הייתם יודעים את זה, מאמינים אומללים, הייתם נחלצים מכבלי האמונה, מעכשיו תקשיבו יפה לתחזית מזג האויר.

חשבתם שזה הכל? לא, "אנחנו יכולים לזהות רעידות אדמה לפני שהן קורות, הצלנו כך מליונים", הנה, תשובה ניצחת! הרי "פעם חשבנו שזה עונש מאלוהים", היום, כשאנחנו יכולים לזהות, אנחנו יודעים שזה לא עונש מאלוהים… איך שני הנושאים האלו קשורים? נניח שהיינו יכולים לזהות רעידות אדמה לפני שהן קורות (לך ספר את זה לטורקים, אין דבר כזה באמת. אין שום חיזוי רעידות אדמה, יש אפשרות להרגיש התחלה של אירוע רעידת אדמה, לפי רעידות מקדימות, משהו שכבר הרומאים ידעו), זה קשור לשאלה אם הדבר הזה שאתה 'חוזה', הוא עונש מאלוהים או לא?

והעיקר: בולר מציג את שני הצדדים, כ'פתרון נוח' – להאמין, או כ'בואו נחקור', אבל הנושא שלנו הוא לא רעידות אדמה, אלא על ראשית הקיום, זה לא פער אינפורמטיבי, זה פער מהותי, כל דבר ניתן להסבר, אולי, מתוך משהו אחר שקיים. אבל הכל ביחד, לא ניתן להסבר מתוך עצמו, היקום על כל המאפיינים שלו לא יכול להיות הסיבה וההסבר לעצמו. זה פער מהותי, כל הסקת מסקנה בנויה על פער, כפי שהארכנו להראות כאן.

וכעת, עקב בצד אגודל, נצעד בעקבות המורה הגדול, מורה הנבוכים, לפתרון סופי של בעיית הגוף-נפש, אם בכלל היתה כאן בעיה.

"ובכן, מבחינת המדע אין דבר כזה נפש, זה בעצם פונקציה שקיימת במח שלנו, ובכל מח מספיק מורכב", טוב, זה הוא משפט טיקטוק ארוך מהממוצע. אחד אחד. שלא יתפוצץ לנו המח.

"מבחינת המדע אין דבר כזה נפש". המדע לא יכול לעסוק ביש לא פיזי. ולכן הוא גם לא יכול לקבוע שאין דבר כזה. המדע עוסק ביֶשִים ניתנים למדידה, הוא לא מחווה דעה ולא יכול לחוות דעה בשאלה אם יש נפש.

דני מערבב כאן בין מדע ובין מטריאליזם, מבחינת המטריאליזם אין נפש או כל דבר לא פיזי. אך אין שום קשר למדע.

"זה בעצם פונקציה שקיימת במוח שלנו", אין שום הסבר פיזיולוגי לפונקציה שיכולה ליצור תודעה, כלומר דומם המרגיש רגשות, יודע שהוא קיים, רוצה, וכו'.האמירה 'פונקציה שקיימת במוח' משקפת משאלת לב של מטריאליסטים, לא הגדרה אמיתית. להרחבה: כאן.

"ובכל מח מספיק מורכב", שוב, משאלת לב, סיפור, בדיחה, צ'יזבט, הכל חוץ ממציאות, אמירה שאין לה שום בסיס, ומבטאת אמונה רווחת בתוככי הכת האתאיסטית. אין שום קשר בין מורכבות לבין תודעה, מורכבות היא תכונה של דומם, תודעה אינה תכונה של דומם. תיקח דומם שאין לו תודעה, תהפוך אותו למורכב פי מאה, ואחר כך פי מליון, איך זה קשור לתודעה? הוא יהיה מחשב משוכלל, מאד משוכלל, אבל דומם. לטעון שמורכבות יוצרת תודעה זה כמו לטעון שצבע ירוק יוצר תודעה, פשוט אין שום הקשר לוגי בין המונחים.

אוי כמה חמוד, לפי דני, הרגשות הן התוצאות של עצמן. למשל: מה זה כעס? כעס זה כוס שבורה, כי כשחמותך כועסת היא שוברת כוסות… "אני נלחץ אני מפריש אנדרלין", אמיתי? האנדרלין הוא תוצאה של הלחץ, הגוף מתוכנת שבמקרה של לחץ הוא יפריש אנדרלין כדי להתמודד עם המצב הגורם את הלחץ. האם האנדרלין הוא הלחץ?

מחסור בסרוטונין יכול לגרום לדיכאון, אבל האם הדיכאון הוא 'מחסור בסרוטונין'? מילים מעליבות יכולות לגרום לי להסמיק, האם העלבון הוא 'הסמקה של הפנים'? ההסמקה היא התוצאה, העלבון הוא הרגשה נפשית, שכל אחד מאיתנו יודע מה היא. יכולים להיות מליון מיכלים / צמחים / מחשבים עם עודף סרוטונין או מחסור בסרוטונין, אך הם לא ירגישו כלום.

דני מבלבל בין הגורם, או התוצאה, לבין התופעה עצמה, הדבר לכשעצמו.

האיזון הכימי של הגוף, הוא תנאי לבריאות הנפש. שכן הנפש מתקשרת דרך הגוף. המחשבה שלנו עצמאית, הפנטזיה שלי לא נמצאת בשום מקום (נכון, היא מעבירה גלי חשמל במח, אבל גלי חשמל זה לא פנטזיה ולא מחשבה, זה רק גלי חשמל, הם הדרך שבה הנפש מעבירה את האינפורמציה, אבל לא החוייה עצמה). בכדי לממש אותה אני צריך להשתמש בידיים, או ברגליים, אם אין לי ידיים, לא אוכל לממש את הפנטזיה לנגן בפסנתר. לא משום שהחוייה הנפשית היא אצבעות, אלא משום שהנפש מממשת רצונותיה ורעיונותיה דרך הגוף. אם יש לי רעיון מדהים, אני יכול להעביר אותו דרך הגוף, הפה, הידיים, שפת הגוף, אבל הרעיון הוא לא הגוף, הוא דבר עצמאי, שעובר דרך הגוף. וכך גם בריאות הנפש, תדפוק למישהו על הרגל עם פטיש, הוא יתחיל לצרוח. הנפש שלו תהיה במצוקה, אבל הנפש שלו היא לא אצבע ברגל, הכאב באצבע גורם לנפש להצטער. אדם שספיקת החמצן שלו נמוכה, יהיה במצב קוגנטיבי ירוד, לא בגלל שחמצן = שכל, אלא בגלל שספיקת חמצן היא תנאי לפעילות מוחית.

והנה נושא נוסף, לא קשור, אבל מעניין:

"לגבי הטיפות שלא נוגעות אחת בשניה, זה לא נכון!"

"אבל, גשם בא טיפין טיפין ולא בבת אחת".

כלומר: אכן, טיפות לא נוגעות אחת בשניה. יתכן כמובן שטיפה אחת מתוך מליון תיגע בחברתה, זה לא שמירת נגיעה, זה רק מרכיב משמעותי בהתאמת היקום לחיים. אם הגשם היה יורד בבת אחת, וטיפות היו נוגעות זו בזו באופן קבוע, הגשם היה הורס, מפרק, שוטף, את כל תנאי החיים האנושיים, גידולים, בתים, בני אדם, לא היינו יכולים לחיות כאן.

ולכן, הציטוט עליו מדבר דני, אומר דבר מופלא ומאד מעניין, אבחנה של חכמים לפני אלפי שנים, על התאמה של הטבע לחיים. מאמר שכמובן לא העלה על דעתו שאי אפשר לחבר שתי טיפות עם היד, או שלא יתכן בעולם שטיפה אחת במקרה תיגע. אבל בכל אופן, משהו גורם לכך שהמים ירדו בצורה של טפטוף ולא בצורה אחרת.

"הם דיברו על נושאים שלא היה להם מושג לגביהם", יש מצב לקשוט עצמך?

נכון, בזמן חז"ל לא היה מדע מפותח, בכל אופן לא יחסית לזמננו. ובכל אופן הגישה של חז"ל  לטבע, לא היתה במסגרת המדע של זמנם, אלא מתוך גישה שונה, שמגלמת את יסודות הגישה המוכרת בזמננו. כפי שהארכנו להראות כאן. על כל הענינים של השמש, הירח, כוכבים, גרמי השמים, הארכנו במאמר הנ"ל, ובכלל בתגית 'הידע המדעי של חז"ל', ואין זה מענינינו כאן. רק להראות שדני לא באמת מבין מה באו חכמים להגיד במאמרם, בודאי לא ללמדנו מדע. כשם שאת המשפט 'אין טיפה נוגעת בחברתה', פירש באופן מילולי, שלא יתכן שטיפה אחת תיגע בחברתה, במקום  להבין שמדובר על נושא כללי: מדוע הגשם מגיע בטיפות נפרדות ולא בשפיכה. כך גם לגבי מאמרים אחרים.

חז"ל גילו לנו ידיעה מפתיעה בקשר לירח, הוא לא 'נולד' כך, הוא חלק מגרם שמים שהיה הרבה יותר גדול, 'הלבנה נתמעטה'. את זה הם למדו מפסוקים שונים בנביאים, ומרמזים בתורה. ואכן, כיום אנו יודעים שהירח הוא חלק מגרם שמים גדול. (חז"ל לא אומרים שהירח 'היה שמש', זה לא כתוב בשום מקום, כתוב שאורו היה גדול וחזק, שיכל להאיר את הלילה, ואכן כוכב גדול מאד יכול לספק הרבה אור וקרינה, למרות שהוא לא מתחרה בחום של השמש, הוא יותר קרוב אלינו מן השמש).

זה לא משהו שהם למדו מהמקובל בזמנם, בעיני עובדי האלילים שהקיפו את עמנו, הירח היה אל, הוא היה חלק מהמיתוס, ובשום אופן לא איזה שבר של גרם שמים ש'התמעט'. אפשר להתפעל מזה, או להתעלם, אבל אין מה ללגלג.

דני נורא מתאמץ להסביר לנו למה הירח לא היה שמש:

הוא ממש מקריא מילה במילה מאיזה מדריך פופולארי, מה זה שמש, אבל ברור שגם אם חז"ל היו אומרים שהירח היה שמש, הם לא התכוונו להגדרה המדעית, אלא לכך שהוא היה כוכב שמספק הרבה יותר אור וחום, מאשר התפוקה שלו כיום.

האם היה מישהו, ולא אחד, באותה תקופה, מחרטומי מצרים, מחכמי יוון, מאכשפי בבל, שחשב שהירח הוא חלק מגרם שמים גדול יותר ומאיר יותר? אחד? התשובה היא לא, העמים הקדומים תפסו את הירח כדמות מהותית ומיתולוגית, ולא כשבר. לכן לא נכון לומר שחז"ל שאבו את ידיעותיהם מהמקובל בזמנם. (המקור הוא כאמור בתורה ובנביאים).

איש חמוד, בודאי קראת את התורה, בפרשת נח, וראית שמוזכרות שמות של חיות, אבל לא הקנגרו והברווזן, ממש עין חדה.

אהה לא, לא קראת, כי אם היית קורא, היית מגלה, שלמרות שבציורים יש המון ג'ירפות ופילים, בתורה, לא מוזכרת שום חיה בפרשת נח ובסיפור המבול (מלבד הציפורים שנח שלח אחרי המבול).

לא נורא, ניסית, בפעם הבאה אולי הניחוש יצליח.

דני מערבב כאן בין התנהגות טובה כלפי אחרים, לבין רגשות מוסריים, מה שאנו קוראים מצפון. התנהגות אלטרואיסטית, היא סוג של התנהגות, מוצאים אותה גם אצל בעלי חיים מסויימים במידה מסויימת, (כמובן בלי פרופורציה להתנהגות אנושית), קוראים לזה זולתנות, פעולה שמועילה לזולת ולא למי שעושה אותה. על דפוס התנהגות, ניתן אולי לומר שהוא מביא תועלת (אם כי ראה בסמוך שזו אמירה חסרת משמעות). אבל מה לדפוס כזה או אחר, ולמוסריות האנושית, שנובעת מהשאיפה למשמעות, יסורי נפש, חיים שלמים של רגשות, כמיהה, כיסופים, וכל הרוח האנושית המוכרת לנו, וכי כל זה בשביל הישרדות? ואיך זה מועיל להישרדות? וכי בעלי החיים אינם שורדים, בלי כל זה? 'אלו שלא היו מוסריים לא שרדו', באמת? אתה רציני? כל מליוני המינים החיים בעולם, שורדים ומתרבים בלי שום זיק של מוסריות, על מה אתה מדבר?

המוח והשפה הפכו אותנו ליצורים שחיים בקבוצות, באמת? לא שמעת שבעלי חיים גדלים בלהקות? גם דבורים חיים בלהקות עם משמעת וחוקים, גם נמלים, וחלק גדול משאר בעלי החיים. מה זה קשור למוסריות? אתה באמת רואה בחברה אנושית שמי שלא מוסרי מעיפים אותו? מי שעובר על חוקי החברה, גם אצל קופים מעיפים אותו, גם אצל נמלים. אבל מוסריות? איך זה קשור? מוסריות זה רגש רחמים אנושי, שמליון להקות של בעלי חיים עם חוקים נוקשים לא יודעים ולא יכולים לדעת מה הוא. רחמים על הזולת, על האדם באשר הוא אדם, וגם על מינים אחרים שאינם אדם. אנחנו מסוגלים לכבוש את הרגש הזה, וכך עושים הרבה פעמים למרבה הצער. אבל מטבעינו, אנחנו מצטערים לראות את הזולת מצטער, אפילו לטאה. לדבר הזה אין שום תועלת הישרדותית. המחשבה כאילו יצורים שחיים בלהקות צריכים לשם כך רגש מוסרי, כל כך שטחית ומגוחכת, שחבל להתעכב עליה. חיי הרוח הנעלים של האדם, אינם קשורים בשום צורה להישרדות בטבע.

הסברים אבולוציוניים הם חסרי משמעות לוגית, הם יכולים להסביר כל דבר. הרי ברור שאם היינו לא מוסריים, דני היה יכול להסביר באותה ענוות חן, כיצד המוסריות מעכבת את המין מלנצח, מלהשליט את רצונו, מלהתרבות, וכו'. כל דבר ניתן להסביר באיזה תירוץ קש. אם כי, כאמור, זה לא הנושא בכלל, הנושא אינו סט התנהגויות, אלא עולם הרוח והרגש שלנו, שהוא עשיר פי מליארד מצרכי האבולוציה. איש קוף יכול לשרוד, להתרבות, לנצח, בלי זיק של מוסריות, בלי ערכים, בלי ליהנות משקיעה, בלי להגביה עוף בנפש של משורר, לכל זה אין שום קשר ולו הקלוש ביותר לאבולוציה. גם מבחינה עובדתית, המוסריות האנושית באה לידי ביטוי, בשלב בו אין שום פעילות אבולוציונית, האדם המודרני לא עבר שום שינוי אבולוציוני ראוי לציון.

דוד, אתה בטוח שאתה יודע מה זה מוסר?

מוסר אי אפשר 'להתאים לצרכים'. מוסר הוא צו ערכי, הוא קובע שדבר מסויים הוא רע. לא משנה מה הצרכים שלך, רע נשאר רע.

אתה יכול לומר שאין לך ברירה, ולכן אתה עושה משהו רע, כי אתה צריך. אבל אתה לא יכול להתאים את המוסר לצרכים שלך. אין דבר כזה.

יש דעות שונות מה מוסרי ומה לא, נכון, אבל אין דבר כזה התאמה של מוסר לצרכים.

אגב, העובדה שיש דעות שונות מה מוסרי, רק מלמדת שאין שום קשר לאבולוציה, הרי השאלות הערכיות מפלגות את בני האדם, ומליוני מליונים של אנשים נהרגו במלחמות על שאלות כאלו, עוד 'יתרון' כזה ואבדנו…

עברית, אחי, עברית, אתה מבין מה פירוש המילה 'שרדו'? הנושא הוא לא מי תרם למדע, מי יצר יצירות יפות, או מי בנה את הפירמידות. אלא איזו קבוצה הומוגנית שרדה.

עכשיו, מכל קבוצה, ואפילו מכל אדם, שהיה לפני כמה אלפי שנים, שרדו גנים (למעט אנשים שהיו עריריים). יש לנו גם גנים של מלפפון ים לפי מה שאומרים חוקרים. כשאומרים שקבוצה שרדה, מתכוונים שהמאפיינים התרבותיים שלה שרדו.

ובכן, מה לעשות, שכל העמים שהקיפו את ישראל לפני שלשת אלפי שנים, לכולם היו דתות ואמונות, מנהגים ומסורות. המצרים סגדו לפרעה, ולעוד מליון אלים אחרים. הכנענים לבעל, הפלשתים לדגון, העמונים והמואבים לפעור ולמילכום, האדומים לקוס, הפרסים להורמיז, הבבלים למרדוך, היוונים לזאוס וצאצאיו, הרומאים (שהגיעו בהמשך) ליופיטר, וכמובן שהפנתיאון רחב הרבה יותר. פולחן האלים האלו היה כרוך בסיפורים אודותיהם, בדברים שהם מעוניינים שיעשו, וכו'. כל התרבויות האלו נכחדו, למרות שיש להם המשך גנטי, ואפילו הפלשתינאים טוענים שהם הם המשכם של הפלשתים. אבל מבחינה תרבותית, האמונות האלו התבטלו, התרבויות התפרקו, אנשים חיים היום באיטליה, אכן, אבל הם לא מאמינים ביופיטר ולא סוגדים לו, ובודאי לא ממשיכים את הפולחן שנהגו אבותיהם לפני אלפיים שנה בסך הכל. וכך הלאה. שום תרבות לא נשארה מגובשת סביב הקונספט הראשוני שלה, מלבד היהדות. אף אומה בעולם לא מקדשת ומקיימת ספר חוקים שנכתב בתקופת הברונזה, וגם לא בתקופת הברזל. חמורבי הבטיח למי שיעזוב את אמונתו קללות רבות, אבל אמונתו נעזבה, ספריו נשכחו, והקללות לא מעניינות אף אחד. לולי הארכיאולוגיה, לא היתה שום מסורת אנושית שזכרה אותו. וכך כל התרבויות שהיו כאן בזמן מתן תורה, כולן, מהראשונה ועד האחרונה, החליפו ופשטו צורה.

דני מונה כאן רשימה של המצאות חשובות בתולדות האנושות, שפשוט לא קשורות לנושא. לא עוסקים כאן בתחרות המצאות (אם כי גם בה היהודים זוכים…), אלא בשאלה מי שרד לאורך ההיסטוריה. משום מה דני לוקח את זה אישית ואומר "אם כבר בחרת לדרוך על אחרים, אל תגיד שטויות". לא ברור מי דורך על מי ולמה, אבל בהחלט נכון שאין טעם להגיד שטויות, דני על הדרך אומר שהיוונים המציאו את 'חבר המושבעים', וזה אכן שטויות. לא נורא, בפעם הבאה הניחוש אולי יצליח.

המורה דני החביב, אתה מרגיש כמו אטלס, שכל כדור הארץ ותרבותו עומדים על כתפיך, ואם חלילה תעזוב נושא מסויים ולא תדבר עליו, הכל יקרוס. אז לא, שחרר אחי, אתה פשוט לא מכיר ולא מבין דברים שקשורים ליהדות, שחרר… דבר על דברים אחרים:

פשוט לך על זה, עזוב נושאים שאתה לא מבין בהם.

וזה למשל, סתם קשקוש, אין שום תיארוך מדעי אמפירי למתי כתבו היהודים את 'שלהם'. אם אתה לא מכיר כלום את חקר המקרא, בו כל חוקר מספר סיפור משלו, פשוט תעבור לנושא הבא.

והנה הגענו לנושא הבוער, דעותיו של המורה דני. באופן לא מפתיע, כל העיסוק של דני בנושאי דת, חברה, ערכים, מוסריות, נורמות, וכו' הכל קשור לדבר אחד בלבד: כסף. יותר כסף – ערך, פחות כסף – פוגע בי.

הבה ונראה. צפה ולמד.

יש כאן ערבוב של שני ענינים, האמירה "כולנו חייבים לשלם להם בין אם אנחנו שומרים כשרות בין אם לא", היא פשוט חוסר הבנה של השוק החפשי. מי שמחליט אם להשקיע בכשרות המוצר – הוא היצרן, הוא עושה זאת משיקולים כלכליים. הוא רוצה למכור גם לשומרי כשרות, ולכן משקיע בכשרות, זה משתלם לו. מי שלא שומר כשרות יכול כמובן לקנות מוצר לא כשר, ואם הוא קונה מוצר כשר, זה משום שהדבר משתלם לו, כלומר היצרן צדק, זה משתלם לצרכן גם כך. היצרן משקיע בעוד דברים שחשובים רק לחלק מלקוחותיו, הוא משקיע באריזה ירוקה, לפעמים, כי יש חלק מהצרכנים שזה חשוב להם. הוא משקיע ב'מוצרים שלא נוסו על בעלי חיים', כי יש חלק מהצרכנים שזה חשוב להם. הוא מייצר מוצר עם פחות גלוטן, כי יש אנשים שזה טוב להם, פחות סוכר, פקק חדש, אריזה חדשה, כל הדברים האלו הן החלטות של היצרן, משום שזה משתלם לו, זה כל הסיפור. רוב האנשים בארץ שומרי כשרות, ולכן משתלם לשלם על כשרות המוצר.

ענין אחר הוא 'מונופול ממשלתי', כלומר, כאשר יצרן רוצה כשרות, הוא לא יכול לפנות למי שבא לו, אלא רק לרבנות הראשית (הוא יכול להוסיף גם בד"ץ כמובן, אם זה משתלם לו כלכלית), כמו תו תקן. לזה נגיע עוד מעט.

הבנתם, לא סתם המגזר החרדי פונה לבד"ץ, כי זה מונופול… דני אינו מבין שזה בדיוק להיפך, הרבנות היא כשרות בסיסית, והמחיר בהתאם, הבד"ץ היא כשרות מאד תובענית וקפדנית, ולכן היא עולה הרבה יותר. הציבור החרדי לא פונה לבד"ץ כי הרבנות היא מונופול או יקרה, אלא בגלל שהוא יותר תובעני. בד"ץ זה בסיסי. כמו שבצריכת חשמל יש מוצר חסכוני C, ויש מוצר חסכוני AAA, הירוקים האמיתיים קונים את המוצר הכי חסכוני, גם אם זה יותר יקר.

"כשרות זה לא כמו רפואה מודרנית", וואחד אחלה פתגם, אבל שגוי מיסודו. כשרות זה סט של דרישות הלכתיות, שבעידן המודרני לפעמים קשה מאד לוודא את התקיימותן, השגחת כשרות דורשת המון ידע בהנדסת מזון, בכימיה, בהלכה, ונסיון של שנים, זו מומחיות לכל דבר. זה לא צריך להיות קשור או דומה לרפואה מודרנית, אבל זה בהחלט דורש המון מומחיות. מי שלא יודע את זה, פשוט לא מבין על מה הוא מדבר.

הוא כל כך לא יודע מה שהוא מדבר, שזה פשוט הזוי. כשרות היא דבר שניתן לפיקוח, מעבדות בודקות מרכיבים, עושים ביקורות. כשרות זו מערכת שדורשת מיומנות, ידע, משאבים, ובהחלט ניתנת לפיקוח.

שוב, חוסר הבנה פטאלי, 'יכול לבא מישהו אני כשרות מקלה אני רק מוודא בשר וחלב', זה בדיוק הסיפור, כשרות זה לא כמו פוליטיקה, בה כל אחד כותב מצע מליבו. אין דבר כזה 'אני רק מוודא בשר בחלב', אם אתה רק מוודא בשר בחלב, אבל לא אכפת לך ממעשרות, ערלה, דגים לא כשרים, או כל דבר אחר, זו לא כשרות. נכון שיש חילוקי דעות, ויש כאלו שסומכים על דעות מקילות, אבל זה לא משהו 'ערטילאי' שכל אחד עושה שהוא רוצה. גם לגבי רפואה יכלת לומר שזה 'ערטילאי' כי יש גישות שונות, ויש כאלו שסבורים שהומיאופתיה יותר יעילה מאנטיביוטיקה. אבל זה לא עובד כך. הלכה היא מקצוע, וצריכים ללמוד אותו הרבה שנים כדי לדעת להבין ולפסוק, גם הכשרות המקילה וגם המחמירה, שתיהן צריכות רקורד, נסיון, משאבים, וידע. המונופול של הרבנות הוא תמיד הכי זול, כסף זה לא הסיפור כאן.

לא חמוד, הרבנות היא לא עסק שיש לו מונופול, היא גוף ממשלתי, אין לרבנות מאזן רווחים, היא לא מחלקת דיבידנדים לעובדיה, והיא לא מנפיקה מניות או אג"ח. היא  משרד ממשלתי שמעסיק עובדים, רב ברבנות הוא עובד מדינה, עובדי הרבנות הם עובדי מדינה. אין כאן מי 'שירויח כמה שיותר', כל עובדי הרבנות מקבלים משכורת קבועה, אם הרבנות הראשית תכניס מליארד ש"ח, הם לא יקבלו שקל אחד יותר.

נכון שהגופים הממשלתיים לא תמיד הכי יעילים, והפרטת המשק זה דבר יעיל כלכלית, אבל זה לא כלל גורף, זו אכן שיטתו של פייגלין שיש להפריט גם את משרד התחבורה, וגם את מחלקת הנדסה בעירייה. בינתיים נשמרת כאן דרך האמצע, שמשאבים חיוניים מנוהלים על ידי משרדים ממשלתיים, או גופים בפיקוח ממשלתי. אפילו התקשורת שלנו משום מה מנוהלת על ידי תאגיד בפיקוח ממשלתי. ייתכן כמובן שאפשר לייעל, אבל שום דבר מהדברים שדני אומר על הרבנות או על כשרות לא נכון, הוא פשוט אומר דברים סתם, בלי להכיר, בלי לבדוק.

"כי זה עולה לכם הכי הרבה כסף, מישהו מרבנות ראשית אופקים קיבל הרבה כסף על העבודה שלו"… אתה יכול להירגע דני, זה לא עולה לנו כמעט כלום, כדי לתת חותמת כשרות לנוזל חלונות, מספיק רפרוף חד פעמי ברשימת המרכיבים. ברמה עקרונית כמובן שאין שום צורך בהכשר לחומר ניקוי, שכן הוא לא נאכל בדרך כלל. ההכשר בא רק כדי להפיס את דעתו של מי שאולי נשפך לו חומר ניקוי לתוך המרק, והוא חושש שיאכל חזיר. הכשרות של המוצר הזה היא מינורית, לא באמת חשובה, ולא באמת עולה כסף.

דני, אם זה לא היה מצחיק זה היה עצוב, השקעת חצי דקה מהחיים שלך כדי להבין איך עובדת כשרות? יש היום המון אתרי אינטרנט שבשניה יכולים להסביר לך כמה דברים בסיסיים, אם היית עושה את זה היית מבין כמה מגוחך המשפט שלך: "כל אחד ששומר כשרות יודע את הכללים יודע מה מותר ומה אסור ויכול להציע שירותי כשרות בעצמו"… ארגון כשרות צריך להעסיק רבנים, שלמדו את פרטי ההלכות במשך שנים רבות, משגיחים המכירים את עולם העסקים והמזון, כימאים הבקיאים ברכיבים הכימיים השונים, מפקחים על מערכות מורכבות שיוודאו שהכל עובד, זו מלאכה מורכבת ואחראית. פשוט מצחיק לחשוב שכל אחד ששומר כשרות יודע…

אני באופן אישי למדתי הלכות כשרות במשך שנים רבות, פרסמתי ספרים ומאמרים על הנושאים האלו, ועדיין, לא יכול להקים מערכת כשרות גם אם ארצה, בלי ללמוד במשך שנים על תעשיית המזון, בלי נסיון בהשגחה ופיקוח. וכמו בכל ענף מקצועי אחר, צריכים להישאר מעודכנים, התעשיה משתנה, המצב בשוק דינמי, ישנם עשרות כתבי עת בהם מתפרסמים תדיר מאמרים של בירורי הלכות ומציאות בעניני כשרות, שכל מי שעוסק בכשרות חייב להיות מעודכן בהם.

שמענו את הסיפור של המונופול, אבל עכשיו יש 'מעבר לזה': 'רק להם מותר להשתמש במילה כשר', מה שדני רצה, זה שגם אם יש להם מונופול על הכשרות, שבעצם כל אחד יוכל לקבוע שמוצר כשר… זה הרי הסיפור, יש גוף שהוא הרגולטור בעניני כשרות, ואם מישהו טוען על מוצר שהוא כשר בלי אישור כזה, זו 'הונאה בכשרות', כמו לקבוע על מוצר שהוא 'תו תקן בטיחותי', בלי שעבר אישור של מכון התקנים, מה, לא מספיק שהם מונופול על התקנים, אלא שגם רק להם מותר להשתמש במילה תו תקן?…

אויויו, הרבנות לקחה מהמסעדה כסף, בשביל להציג את הלחמניות ככשרות, אבל נתנה קנס כי אמרו שהן כשרות, 'כך מתנהג מונופול'. האמנם כך מתנהג  מפעל הפיס שיש לו מונופול? או חברת אקו"ם, שיש לה מונופול? כך מתנהגת תנובה? חברת חשמל? כלום ושום דבר, למסעדה אסור להציג תעודת כשרות, בלי פיקוח של הגוף הממונה. גם אם במקרה הלחמניות היו כשרות, אסור להם להתיימר להיות מפוקחים, כמו שאסור לי להציג תו תקן למוצר שהוא נורא נורא בטוח, כי אין פיקוח. וכמובן במסעדה לא 'מוכרים לחמניות', מגישים הרבה מאכלים, ולחמניות כשרות לא הופכות מסעדה לכשרה.

וואו! ממש חכמת ההמונים, מישהו שמכירים אומר במפורש 'הוא לא בודק כלום', פרוטקשן, 'הרבנות תהיה חייבת להוריד את המחירים', בדקת בכלל מה המחירים שלה? ומה המחירים של אחרים? מה הקטע שאתה מדבר כל היום על כסף בזמן שזה בכלל לא הנושא. החוק של מתן כהנא לא קשור לכסף, הוא קשור לפלג ליברלי בציונות הדתית, זה ענין אידיאולוגי, לא כספי. הכשרות של 'צהר' לא יותר זולה, היא יותר יקרה, הסיפור שלה שהיא פחות קפדנית. איך יכול להיות פחות קפדנית אם 'ברור' שהמשגיח של הרבנות לא עושה כלום? שאלה שמתאימה למי שחי בבועה. זו שיטה לבדוק מה עושה משגיח? 'לשאול כל מישהו שיש לו מסעדה'? משגיח בודק דברים מאד ספציפיים, מסעדה היא פס יצור, צריכים לבדוק כמה נקודות לאורך הקו. משגיח צריך להדליק את התנור בתחילת היום, לבדוק כשמגיעה אספקה חדשה מאיפה מגיעה, להפריש חלה בנקודה אחת לאורך עשיית הלחמים, ועוד כמה דברים כאלו. הוא לא צריך לעבוד כל הזמן. זו העבודה שלו, ואם יש משגיח שלא עושה אותה, בסופו של דבר הפיקוח מפטר אותו, או שלא. זו בודאי לא הבעיה של הרבנות. זה כמו אדם משועמם שיגיע לביטוח לאומי, יתלונן על הפקידות ששותות יותר מדי קפה, ויצא בקמפיין לציבור הרחב שצריכים לפתוח את שוק הביטוח הלאומי למונופול, שכל אחד יבטח אצל מי שירצה, וכך זה בטוח יהיה יותר יעיל… חובבנות והשכלה הם שני הפכים, ואפילו בטיקטוק.

נעים להכיר לדני את המונח 'דמוקרטיה', בדמוקרטיה, נקבעים חוקים באופן שמבטא איזון בין רצון הרוב וזכויות המיעוט. כל חוק פוגע בזכויות, כי חוק פירושו 'אסור', גורמי האכיפה ימנעו ממך פיזית, חוק פירושו 'אם עברת תיענש'. יש המון ערכים, והמון צרכים, והמון רצונות, אי אפשר לרצות את כולם. הסטטוס קוו נוצר עם קום המדינה, כאשר מדינה יהודית לא היה דבר מובן מאליו, מקימיה רצו את הסכמת הציבור הדתי, שחלקים ממנו רצו לכרות ברית עם מלך ירדן ולהישאר בירושלים העתיקה תחת אוטונומיה ירדנית. הם רצו את תמיכת יהדות העולם, ולכן התחייבו על הסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה. כיום החילונים הם מיעוט בעם שחי בישראל. והטענה שחוקים שמבטאים רצון של חלק גדול מהעם הם פגיעה היא אי הבנה של הדמוקרטיה. גם החוקים שמעבירים הירוקים למיניהם, הינם כביכול 'פגיעה' במי שלא מאמין בערכים אלו. או שלא מוכן לוותר על הנוחות שלו עבורם. אני למשל חי בעיר של 85,000 תושבים, שיש לה כביש גישה צר אחד אל העולם הגדול, כשעל הכביש הזה (465) נוסעים כל יום גם אלפים מתושבי חבל בנימין. תוואי כביש גישה חילופי מוכן ועומד, כביש שיחסוך לי ולעוד אלפי תושבי האיזור, פקקים של שעה לכל כיוון, כל יום, מה שמתורגם כמובן לסכומי עתק. אבל הכביש הזה לא נפתח כבר הרבה שנים, למה? בגלל שהוא עובר באיזור שמתגוררים גם צבאים, וארגוני הירוקים מתנגדים למעבר בני אדם בטריטוריה הצבאית. לדעתי זה מטופש, וגם לא הוגן. אבל אני לא טוען שהמדינה פוגעת בי או שהירוקים פוגעים בי, הם עושים מה שביכלתם כדי לדאוג למה שנראה בעיניהם נכון, לפי הוראות כהני הדת שלהם (אחת מהן, הילדה האוטיסטית גרטה תוננברג, המשמשת כסיבילה לדת הירוקה, זכתה השבוע בתואר ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת הלסינקי, ד"ר  למה, אתם שואלים? 'לתיאולוגיה'…). התפקיד שלי הוא להצביע  למפלגה שתשכיל להתגבר על ההוזים האלו, ולנהל חיים נורמליים בלי חותמת כשרות ירוקה לכל מוצר. לגברים החרדים נגיע עוד מעט.

אגב, לפני הרפורמה המשפטית דני ידע יפה מאד, שחוק שהעבירה הכנסת, הוא רצון העם, הוא לא 'פוגע' באף אחד, הוא מייצג את הריבון – העם.

כן, הכנסת מחליטה, תודה שאישרת. התוצאות לא מוצאות חן בעיניכם? רוצו להצביע.

גאון במתמטיקה, רוב של אנשים שלא אכפת להם מחמץ… הוא מודה בעצמו שרוב העם היהודי שומר מסורת, המיעוט החילוני, גם הוא לא ברור שנמצא בצד של דני, וחושב שזה כזה אסון לא להכניס חמץ לבית החולים (אני באופן אישי לא מבין בכלל מה הסיפור של החוק דוקא בבתי חולים, ולא בבתי קולנוע, או במגרשי ספורט, או בשמורות טבע וכו', אבל זורם עם החוק הזה לצורך הענין), אז איפה הבעיה? כל חוק צריך להיות אינטרס של כולם? וכשתינוקת האנרגיה קארין אלהרר השאירה את הגז באדמה, לפי שיטתו הפילוסופית של לפיד ש"דבר שבא מהאדמה צריך להישאר באדמה, כסף משיגים על ידי עבודה", והמשק הישראלי הפסיד מזה מליארדים, זה היה בניגוד לדמוקרטיה? לא, במידה והעם בוחר מפלגה של אידיוטים, הוא משלם את המחיר, הדרך לתיקון: בבחירות הבאות, וזה אכן כבר נעשה.

בסרטון אחר דני עושה פלפולים שלא היו מבייישים תיאולוג בשנה שלישית בפקולטה לפלפולי מלאכים ושדים במכללה אוונגליסטית:

הנה אחלה פשרה: יחלקו את שעות הכנסת החמץ… כאילו שבית חולים זה בריכת שחיה, שאפשר לבא בשעה שנח לך, לקפוץ ראש, ולצאת בשעה שנגמרת הרחצה. מלבד חוסר ההבנה, שברגע שאתה מכניס חמץ בשעה 13:00 זה לא משנה שבשעה 18:00 כבר אסור להכניס, החמץ כבר בפנים. אתה הרי לא עושה אחריך בדיקת חמץ.

מה שקובע הוא לא  מי מוכן לוותר על חצי, אלא האם מדובר בדבר שאפשר לחלק אותו, נניח שקארין אלהרר היתה אומרת: נחלק חצי חצי, נשאב גז שבוע אחד, ושבוע אחד לא נשאב. אז היא היתה צריכה לקבל את מבוקשה כי אמרה 'גזורו'?

אגב אהבתי את הפשרה של "אפשר לתת לכל בית חולים לקבוע בעצמו", כי זה היה המצב הקודם, שלמנהלי בתי החולים היתה סמכות לקבוע, כמו שהם קובעים את כל נהלי בית החולים האחרים. את המצב הזה ביטל בג"ץ, כי לטענתו אין למנהל בית החולים זכות לקבוע זאת, גם אם הוא בית חולים חרדי, בשכונה חרדית.

"להגיד למאבטחים לחטט בתיקים של אנשים זה יותר בכיוון של איראן", תגיד, אתה שומע את עצמך? מאבטחים מחטטים בתיקים של כל מי שנכנס, כל אדם שנכנס למקום ציבורי היום, מביא את התיק שלו לחיטוט, מוציא את הטלפון ואת המפתחות, על מה אתה מדבר בכלל? מלבד זאת החוק לא עוסק בחיטוט של מאבטחים, אלא באיסור על אנשים להכניס חמץ. הנושא הוא הנהלים של בית החולים. אם יצטרכו לאכוף אותם על אנרכיסטים על ידי חיטוט בתיקים, זה ענין נוסף, אנשים נורמטיביים שומרים את החוק, ולא צריכים שום מאבטח שיאכוף זאת עליהם, רוב האנשים פשוט מצייתים לתקנות.

ושוב הכסף, אתה רואה עוד משהו חוץ מכסף? לא מתחבר לפועלו, יש לך שמץ של מושג מה בכלל היה פעלו? אתה רואה משהו מחוץ לבועה הקטנטנה שלך?

הסיפור הוא רק שבאותו יום של הלווייה, הושבתו חנויות, וזה עולה לנו הרבה כסף. אבל זה היה לפני הרפורמה המשפטית, היום, אנשים מפגינים יום אחרי יום במשך חודשים, וגורמים נזק מטורף לשוק, לכלכלה, לעסקים, השחתת פני מקרקעין, (וזה עוד לפני הנזק הישיר שגורמים בכוונה לכלכלת המדינה), והכל בשביל מה? בשביל הזיה ילדותית ומטורפת, המון נבער שאווזה פותה הולכת לפניו ואין לו מושג מדוע ולמה? כל זה בסדר, זה מבטא ערכים, הבגדים הכתומים מבטאים איזה מיתוס מפגר של ספר אידיוטי שהומחז לסרט אינפנטילי. אבל הבעיה הלאומית היא: הבגדים השחורים של חצי מליון איש שהלכו חצי יום אחרי מיטתו של מנהיג נערץ.

צא מאצטגנינות שלך. שוכן מערות.

מספרים ששלש וארבע ישבו בבר, פתאום עובר שם שמונה, אומר השלש לארבע: תראה את האפס הזה עם חגורה…

(יש גם משהו דומה באנגלית:

"?x^2 says to x^3: "are you religious

"?x^3 replies: "I believe there are higher powers than us if that's what you mean).

יש אנשים, שכל היכולת שלהם היא לנסות לחשב מספרים, באותה רמה שהם מכירים, וגם אם תדבר איתם על הסימפוניה השלישית של בטהובן, הם יחשבנו איכשהו כמה כסף זה נותן או לוקח.

יש במדינה המון אוכלוסיות, משתנים, ומכנים משותפים בין אנשים. לקחת את זה בצורה הזו של הכללה על קבוצה שהיא עולה לאחרים כך וכך, זו גם טפשות וגם רשעות, במחילה. באותה מידה אתה יכול לומר שכל אתיופי עולה למשק בית של לבנים כך וכך, כי אחוז האתיופים במשרות הרווחיות נמוך, כך גם אפשר לומר שכל תושב רמלה, או שדרות, או דרום תל אביב, עולה כך וכך למשפחה 'נורמלית'. אנשים אינם עולים אחד לשני, הם חיים לפי אורח חייהם, ולפי הערכים והאידיאלים שלהם, או לפי הגורל שלהם. העובדה שיצחק תשובה משלם מליארד ש"ח מס למדינה, נניח, לא הופכת אותו לצדיק, שכל תושב תל אביב 'עולה לו כך וכך לחודש'. כך גם לגבי בר רפאלי, או כל אדם אחר שמרויח הרבה כסף. אף אחד לא עובד כדי לשלם מס, אנשים מוכנים בדיעבד לשלם מס, ככל שיועץ המס לא הצליח לפטור אותם. אנשים עובדים כדי להרויח כסף, כדי לקנות יאכטה, כדי לטייל בעולם, כדי לקבל סיפוק. אף אחד לא 'עולה להם'.

נכון שיש אנשים שעובדים במשרות יותר רווחיות, אבל כאמור אין שום קשר לטוב ורע, ואף אחד לא עולה לשני. זה נובע מתנאים, מיכולת, וגם מרצון. זה שאתה אומר שאתה לא מדבר על חרדי ספציפי, זו הבעיה, אתה עושה הכללה על אוכלוסיה שלמה, בגלל שיותר מצויים בה אנשים שפחות עובדים. כמו לעשות הכללה על כל האתיופים, בלי לדבר על אתיופי ספציפי.

החרדים אכן מסתפקים במועט, ואצל רבים מהם מבחינה ערכית אידיאולוגית, עובדים רק לפי הצרכים שלהם (כמו שהיה אצל כולנו לפני ארבעים שנה), ברגע שהעבודה שלהם מספיקה לפרנסה, למזון, ולשאר הצרכים, הם לא יוצאים למסע קריירה, חיים בצורה הרבה יותר פשוטה, עם תמיכה משפחתית וקהילתית, וטוב להם עם זה. האם הם חייבים או נדרשים מבחינה מוסרית להתמכר לקריירה, על חשבון משפחה, כדי שתהיה למדינה יותר מס? התמריץ של המדינה למיסים, הוא לא עבודה בשביל אידיאלים, אלא הרווח של האדם. מי שיש לו חברה רווחית, או שהוא שחקן פריבילג, או שעובד בנמל אשדוד, מקבל משכורת עתק, ואחרי המיסים נשאר לו מספיק לביזבוזים…

ולגבי השוואה לערבים שאצלם המגמה חיובית, זה מתוך מרכז המידע של הכנסת:

דני, אפילו לא בודק את העובדות, קצב ההשתלבות של החרדים גם הוא בעליה, ולצערינו גם שיעור הילודה יורד. נכון שהערבים מפחיתים ילודה יותר, לשמחתינו. בעיני דני אם החרדים יפחתו זו תהיה 'מגמת חיובית'. ומי קובע שזה ההבדל, הפלות, או מניעת הריון, זו המוסריות המופלאה של הערבים, שלכן הוא לא מדבר עליהם כלל מקטן ועד גדול. לדעתו הדבר הכי מסוכן זה להצביע למפלגה חרדית, אין שום סכנה להצביע למפלגות ערביות שעושות יד אחת עם אויביינו, או שהן בעצמן אוייבינו. לא יאומן, כסף כסף וכסף. אין שום משמעות להיותך יהודי או ערבי, אין שום משמעות למסורת של העם, שמכחה באנו לארץ הזו, אין שום משמעות לתרומה העתידית לעמינו, מאנשים שהם חלק בלתי נפרד מהעם. אך ורק כסף, כאן ועכשיו, מי במגמה שתכניס יותר מס לאוצר. זה הכל. אפס עם חגורה. צר עולמו כעולם נמלה.

תמיכה בטרור של מפלגה ערבית, או הסכמי התאבדות של מפלגה שמאלנית, עולים לאוצר במליארדים, בדם של נרצחים, באלף ואחד דברים שגרועים למדינה הרבה יותר מאשר עוד קצת מס פחות מס. כמו שהזכרנו לעיל, השארת הגז באדמה, פגעה במדינה פי מליון ממס של חרדים במגמה שלילית של הבאת ילדים. מדינות רבות סובלות מילודה שלילית, יפן, מערב אירופה, נורבגיה, עתידן של המדינות האלו מוטל בספק, ומהגרים מוסלמים כובשים את מקומן של האוכלוסיות הישנות שרובן מזדקנות בלי להתרבות.

'הטבע אם יענו אותו יודה בהכל', אמר מישהו שירד לסוף דעתם של מפרסמי מחקרים עם גרפים ומספרים. הבה ונשמע את ממדי האסון.

אחוז התעסוקה בחברה הישראלית הוא 81%. לפי דיירקט פולס, 54.3% מהציבור החרדי עובדים, בנוסף, אחוז התעסוקה אצל נשים בציבור החרדי, גבוה מהממוצע הארצי (89% מהנשים החרדיות עובדות, לפי אותו מחקר), כך שהפער מתקרב אולי ל20%, ברור שעדיין זה פער משמעותי, אבל לפחות יש להציג את הנתונים בצורה נכונה.

וכמו שאמרנו לעיל, אם נניח לצורך הענין שתושבי מרכז וצפון תל אביב, הם האוכלוסיה העשירה בארץ, כי הם יותר עובדים, ויותר מרויחים. לפי צורת החשיבה של דני, כל אחד מהאוכלוסיות האחרות, לפי כל פילוח שנרצה, 'עולה' כך וכך ליום לתושבי תל אביב. המרוקאים עולים כך וכך, האתיופים עולים אפילו יותר, תושבי הגולן, עולים במחיר שלהם. אבל למה לעצור כאן? גם תושבי תל אביב 'עולים' המון כסף למרים אדלסון, לאייל עופר, לאדמו"ר מגור, ולשאר האנשים העשירים בישראל. עם מורכב מכל חלקיו ורבדיו, מעיירות פיתוח, מאנשי דת, מעובדות סוציאליות (עובדות הכי קשה מכולן, ומקבלות הכי פחות, אז הכי פחות מס…), ממשוררים, מאנשי רוח, מפועלי ניקיון, וכו'. אף אחד לא 'עולה' לשני. אפשר גם לחלק את העם לפי תעסוקה, בעלות חשבון אונליפאנס, מרויחות פי עשר מכתב בעיתון, ומכוכב טיקטוק, אז כל כוכב טיקטוק וכתב בעיתון 'עולה' כך וכך לבעלות האונליפאנס ליום, וכדי בזיון וקצף…