לחץ לגירסת הדפסה

סיפור המבול המקראי מעורר הרבה שאלות בתחומי המדע השונים, כגון גיאולוגיה, בוטניקה, תרמודינמיקה, ביולוגיה, גנטיקה ועוד, רבים משתמשים בשאלות אלו כדי לפקפק באמינות הסיפור המקראי.

מאמר זה אינו מתיימר להציג את כל השאלות ולענות עליהן, שכן דבר זה מצריך כתיבת ספר (ואכן, ספרים נתחברו בנושא). מטרת המאמר היא לבחון את הנחות היסוד העומדות מאחרי השאלות. מסתבר שיש מספר מצומצם של נקודות, אשר אם זוכרים אותן, נעלמות כל השאלות, או לפחות רובן המוחלט (ונשאיר לקורא לבדוק האם כל הנקודות הללו נובעות מהנחת יסוד יחידה…).

כמובן שכל הדיון מתבסס על שתי הנחות בסיסיות ביותר, שלא היו ניסים במהלך המבול ולנח לא הייתה גישה לטכנולוגיה מתקדמת. הנחות אלו יידונו לקראת סוף המאמר.

נקודה ראשונה – להגדרת 'מין' בתורה

אחת השאלות הנפוצות היא כיצד נכנסו כל בעלי החיים לתיבה. מובן, ששאלה זו מתבססת על הערכה כלשהי של מספר בעלי החיים שהיו שם. כידוע, היו בתיבה שני פרטים מכל מין שאינו טהור, ושבעה מכל מין טהור, ואם כן, עלינו לברר כמה מינים יש.

מתקיפי המבול נוטים להציג חישובים שונים, המבוססים על ההגדרות של הביולוגיה המודרנית, המחלקת את בעלי החיים לפי ממלכות, סוגים, מחלקות, מינים וכו', וכך ניתן לומר, למשל, שיש כמה אלפי מיני זבובים בעולם. אולם, גישה זו מתעלמת מנקודה פשוטה. נח לא פעל לפי ההגדרות של הביולוגיה המודרנית, ואולי גם לא ידע אותן. הוא פעל לפי ההגדרות ההלכתיות. תלמיד חכם שלמד את מסכת כלאיים, העוסקת (בין השאר) באיסור הכלאת מינים שונים של בעלי חיים, יודע שיש בהלכה הגדרה של 'מין', שאינה בהכרח קשורה להגדרות של הביולוגיה המודרנית. אם יסתבר לנו שמבחינה הלכתית כל הזבובים בעולם הם מין אחד, הרי שהיו בתיבה (לכל היותר) שני זבובים.

נקודה שניה – הנחות בנוגע לגיל העולם

אם חוקר מניח שההיסטוריה התנ"כית אינה נכונה, ועל סמך הנחה זו הוא מוכיח שהמבול לא התרחש, אין צורך להסביר ש"הוכחה" זו אינה כלום.

לפעמים, מועלית ההשערה שרכסי ההרים הגבוהים בעולם היום, כגון ההימלאיה, האנדים, הרוקי וכו', נוצרו בסוף המבול. יש המתנגדים להשערה זו, בטענה שהרי הרוקי הרבה יותר עתיקים מההימלאיה, ונוצרו לפני מאות מיליוני שנים. אולם, הקביעה שהם נוצרו לפני מאות מיליוני שנים, סותרת כמובן את ההיסטוריה התנ"כית, המלמדת שכל העולם (כולל הרי הרוקי) נברא לפני פחות מ-6,000 שנה.

הרבה מהטענות כנגד המבול מבוססות, באופן זה או אחר, על תיאוריות ותיארוכים הסותרים את ההיסטוריה הידועה לנו מהתנ"ך (וראה גם להלן את הנקודה החמישית).

נקודה שלישית – כניסת בעלי החיים

שאלה שלפעמים נשאלת, היא כיצד הספיק נח להכניס לתיבה את כל בעלי החיים בתוך שבוע. בהנחה שהיו בתיבה כמה אלפי בעלי חיים, היו לו רק כמה שניות כדי להכניס כל אחד למקומו.

אולם, בחינה של הטקסט המקראי תגלה שבעיה זו אינה קיימת, משום שנח לא הכניס אותם, אלא הם נכנסו לבד. אמנם מתחילה נח נצטווה להביא את כל בעלי החיים לתיבה, אולם בסופו של דבר הם הגיעו מעצמם (לפחות המינים שאינם טהורים). מסתבר שמי ששאל את השאלה הזו, לא טרח לקרוא את הטקסט, או שמא הזדמן לו תרגום לא-מוצלח.

העובדה שכל בעלי החיים הגיעו מעצמם אינה מעוררת כל תימהון. ישנם הרבה בעלי חיים שבאופן טבעי בורחים מפני סכנה (או כל דבר שהם מזהים כסכנה). ישנם בעלי חיים שבורחים מפני אש, ישנם הנמלטים מפני רעידות אדמה, ישנם אשר נוכחות פולשים מפחידה אותם, וכו'. איננו יודעים מה היו הסימנים המוקדמים למבול, בשבוע שלפני התחלתו. אם אמנם המבול היה מלווה בהתפרצויות וולקניות, כמו שמשערים חוקרים רבים, או קטסטרופות אחרות, ייתכן מאד שהרבה בעלי חיים זיהו זאת כסכנה, ונמלטו למקום שבו הרגישו בטוחים. אנו יכולים להניח שבורא העולם, אשר יודע את האינסטינקטים של כל בעלי החיים, גרם לכל תסמיני קדם-המבול לפעול באופן שיבריח את בעלי החיים לכיוון התיבה, ויגרום להם לזהות אותה בתור מקום בטוח.

ישנן שאלות נוספות המתעוררות מתוך התעלמות מהטקסט, למשל השאלה כיצד שרדה התיבה את המבול, באשר אנו יודעים שאוניות העשויות מעץ אינן מחזיקות מעמד זמן רב במים. שאלה זו מתעלמת מכך שכתוב בתורה שהתיבה הייתה מצופה בכופר (מסתבר שזה סוג של זפת).

נקודה רביעית – העדפות מזון של בעלי חיים

שאלה נפוצה נוספת היא, כיצד הכניס נח מזון לשנה לכל בעלי החיים (בהנחה שהיו שם הרבה בעלי חיים), כיוון שידוע לנו, למשל, שבעלי חיים מסוימים אוכלים רק עלים טריים מסוימים, ואין אפשרות להכניס כמות גדולה כל כך של עלים לתיבה, ועוד לשמור על טריותם במשך שנה.

(כמובן, שאלה זו מתבססת על הנחה כלשהי בדבר מספר בעלי החיים בתיבה, ושבעלי החיים הנ"ל היו כלולים בהם, ושנח לא החזיק בטכנולוגיית שימור מזון מתקדמת. בינתיים, נקבל הנחות אלו).

כל מגדל חתולים יודע שחתול אוכל רק מזון מהחי, כגון בשר ודגים. אולם, כותב שורות אלו יכול להעיד, שפעם החתולה שלו אכלה קוביות תפוחי אדמה, ולא הראתה שום תופעות לואי. האמת היא, שקוביות התפו"א היו שאריות של צ'ולנט, והתבשלו עם בשר. המסקנות הן, שאפשר "לעבוד" על האינסטינקטים הטבעיים של חתול, ולשכנע אותו לאכול דברים שהוא אינו אוכל בטבע, וכן שהקיבה שלו מסוגלת לעכל גם דברים שבאופן טבעי הוא אינו אוכל. בטבע, דברים כאלו אינם קורים, משום שתפו"א בטבע אינם מתבשלים, וודאי שלא עם בשר. אולם, מי שיודע בדיוק את מבנה הקיבה של החתול, ומכיר את האינסטינקטים שלו, יוכל "להנדס" לו מזון לא-טבעי. או שאפשר לגלות זאת במקרה, כמו בצ'ולנט הנ"ל.

כלומר, השאלה הנ"ל (והרבה שאלות דומות) מבוססות על ההנחה שבעלי החיים בתיבה התנהגו באופן טבעי, ואכלו מה שהם אוכלים בטבע. אבל האמת היא, שבתנאים שאינם נורמליים (כגון סוגי מזון שאינם מצויים בטבע), בעלי החיים מתנהגים באופן שונה, ואין לנו דרך לדעת זאת, אלא אם נגלה זאת בדרך של ניסוי וטעיה, או על ידי נבואה.

נח היה נביא, ונביאים יודעים כל מה שעליהם לדעת. הוא לא היה זקוק לשנים ארוכות של ניסוי וטעיה כדי לגלות את סיבולת הקיבה של כל בעל חיים, ולא היה זקוק למחקרים מתישים כדי לגלות כיצד לשכנע כל בעל חיים לאכול דברים שונים.

נקודה חמישית – סופר בתקופה שיכל להיות ידע על האירוע

נניח שראש ממשלת ישראל פונה בנאום נרגש לאזרחים, ואומר להם, "עמיתי האזרחים! יש לי מידע חשוב לתת לכם! להוי ידוע לכם, שלפני כשמונה מאות שנה, בשנת 1220 לספירה, הושמדה כמעט כל האנושות באסון מחריד, ורק קומץ בני אדם שרדו אותו. כל בני האדם כיום הם צאצאים שלהם, וכל העמים והמדינות בעולם הוקמו לאחר האסון הזה. יתר על כן, יש לי מידע מפורט על השורדים, וכן על צאצאיהם במשך כמה דורות, ואני יכול לומר לכם על כל אומה כיום, מי ייסד אותה, ואיך הוא נולד מהשורדים הנ"ל. כן, ויש לי עוד משהו. השכנים שלנו, הלבנונים והסורים, הם כולם ממזרים."

איך היה העם מגיב לנאום שכזה? האם מישהו היה מקבל את הטענה הזו כעובדה? הרי כל עם בעולם מכיר את ההיסטוריה שלו, ולהרבה עמים יש היסטוריה ארוכה בהרבה מ-800 שנה, ואנו מכירים את ההיסטוריה של כל עם שאנו עומדים איתו במגע תרבותי. האם הקורא חושב שהיה אדם אחד ויחיד שהיה משתכנע מנאום שכזה?

אבל זה בדיוק מה שמשה רבינו עשה. הוא פנה לעם ישראל, וסיפר להם שכל האומות בעולם נוצרו לאחר המבול, שהיה 800 שנה לפני זמנו. וכמובן שיש עמים צעירים יותר, כגון עמון ומואב שהם בני 400 שנה בערך, והם בני ממזרים. עם ישראל היה לאחר מאות שנים במצרים, והכיר את תרבותם וההיסטוריה שלהם, וכנראה גם של כל העמים שהיו במגע עם המצרים (כלומר, רוב עמי העולם העתיק). האם ייתכן שאיזה יהודי היה מקבל את טענת משה כעובדה היסטורית, אם היא לא היתה ידועה להם כבר מלפני כן? יש חוקרים הסבורים, שספרי התנ"ך נכתבו בתקופה מאוחרת בהרבה מתקופת משה. אם כן, המצב גרוע יותר. הרי בתקופה זו עם ישראל כבר היה עצמאי בארצו, ועמד בקשרים תרבותיים, כלכליים וצבאיים עם כל שכניו (כולל עמון ומואב…). האם ייתכן שמישהו, בתקופה כזו, פברק לחלוטין את כל ההיסטוריה של העולם, ושכנע את כל היהודים להאמין בזה? אפילו אם הוא היה מלך או ראש ממשלה? ובכלל, התורה מעידה שמשה לא היה מנהיג פופולארי במיוחד, וכמוהו גם רוב המלכים. אז כנראה שאף אחד מהם לא ניחן בכריזמה הדרושה כדי לשכנע מישהו בהיסטוריה מפוברקת שכזו. אלא אם כן, כמובן, משה היה כריזמאטי מספיק כדי לשכנע את כל העם בהיסטוריה מפוברקת, ואח"כ שכנע אותם גם לקבל על עצמם 613 מצוות, ואח"כ שכנע אותם שהוא בעצם אינו כריזמאטי כלל, והם בעצם מתנגדים לכל מה שהוא אומר, ולעצם מנהיגותו (כגון במדבר יד, ד)…

נקודה שישית – תכנית אלהית

שאלה נפוצה היא, כיצד יכול היה זוג מייסדים (מכל מין) לייסד מין שלם לאחר המבול, שהרי לזוג פרטים אין מספיק שונות גנטית לשם כך (העובדה היא, שכל בני האדם בעולם הם צאצאי אדם וחוה, כך שהשאלה אינה על המבול אלא בכלל על ספר בראשית). למעשה, השאלה מבוססת על טעות, שכן לזוג פרטים יש מספיק שונות. אולם כרגע נניח שבאמת, בתנאים נורמליים, לזוג פרטים אין שונות גנטית מספיקה.

אולם מה הם 'תנאים נורמליים'? התפתחות של מינים לאורך הדורות מבוססת, בין השאר, על מוטאציות אקראיות. החישובים המקובלים מבוססים על אקראיות המוטאציות, כאשר ידוע לנו שרוב המוטאציות כלל אינן משמעותיות לבעל החיים (ייתכן שאדם עובר מוטאציה גנטית, וכלל אינו יודע מכך עד יום מותו), והמוטאציות שאכן הן משמעותיות הן קטלניות בהרבה מקרים, וכו'. אבל אם הקב"ה רצה שזוג מייסדים ייצור מין שלם, תוך זמן קצר, הוא היה יכול לגרום לכל המוטאציות לפעול באופן הנכון, וכך ליצור שונות גנטית מספיקה במשך זמן קצר, בהתבסס על זוג מייסדים בודד.

ועוד טעות העומדת ביסוד השאלה היא, שהשואל מניח שהוא יודע הכול על המנגנון הגנטי. אבל ידוע לנו שאיננו יודעים הכול. למשל, יש מנגנון הנקרא טרנספוזונים, המסוגל לשנות את הד.נ.א. של יצור בצורה משמעותית. הטרנספוזונים יכולים פשוט לעקור מקטע של ד.נ.א. ולשתול אותו במקום אחר ברצף הד.נ.א., וכך הגנום של יצור, ביום מותו, יכול להיות שונה מאד מהגנום איתו הוא נולד. באופן עקרוני, יצור חי יחיד יכול לעשות שינויים גנטיים אשר במודל המקובל של האבולוציה דורשים הרבה מאד דורות.

אופן הפעולה של הטרנספוזונים אינו מובן לנו היום. החוקרים אינם מוצאים כל מתכונת בפעולתם, ומתייחסים אל פעולתם כאקראית, שזה בעצם ביטוי לחוסר הידע שלהם. אין לנו מודל של התפתחות גנטית הכולל טרנספוזונים, פשוט בגלל שהם אינם מובנים לנו. בכל אופן, ברור לנו שאם הקב"ה רצה ליצור שינויים גנטיים גדולים מאד בדורות שלאחר המבול (או מיד לאחר בריאת העולם), הוא היה יכול לעשות זאת ללא ניסים.

נקודה שביעית – איננו יודעים הכול

(בעצם נקודה זו כלולה בנקודה הקודמת, אבל ראיתי צורך להדגיש אותה).

ישנן ציפורים נודדות, הגומאות כל שנה מרחק של עשרות אלפי קילומטרים. כיצד הן מצליחות לנווט במדויק בתעופה ארוכה שכזו? התשובה אינה ברורה, ואחת ההשערות היא שהן מנווטות לפי השדה המגנטי של כדור הארץ. נניח שזו האמת. אבל מה היה קורה אילו בני אדם היו חוקרים את השאלה הזו לפני 800 שנה, כאשר השדה המגנטי של כדוה"א, או שדות מגנטים בכלל, לא היו מוכרים? אי אפשר היה להגיע לתשובה הנכונה, ואז, או שהחוקרים היו נשארים ללא תשובה כלל, או שהיו מוצאים תשובה שגויה.

אבל זה אופן הפעולה הרגיל של המדע. כפי שכבר הגדיר הרב דסלר, המדע מתיימר להסביר את כל העולם במונחים של חלק מהעולם. בכל דור, התיאוריות שלנו מבוססות על הידע שנצבר עד אותו הדור, והדורות הבאים מוכיחים שידע זה היה חלקי.

לכן, גם אם נניח שאין שום תשובה על השאלות המדעיות, וסיפור המבול באמת סותר את כל התיאוריות הגיאולוגיות והגנטיות שלנו, המסקנה צריכה להיות שהידע שלנו אינו שלם (שהרי הוא אינו מסביר את המבול, שהוא עובדה היסטורית כנ"ל). כמו שיש את מנגנון הטרנספוזונים שאינו מובן לנו די צרכו, כך ייתכן שיש עוד מנגנונים גנטיים וגיאולוגיים שאינם ידועים לנו כרגע. הדרישה שסיפור המבול יהיה מובן תוך שימוש רק במנגנונים שגילינו עד היום, אינה רציונאלית. זה כמו להכחיש את קיומם של החנוטים והפירמידות, רק בגלל שהיום איננו יודעים כיצד לחנוט ואיך לבנות פירמידות בטכנולוגיה פרימיטיבית.

(המתודה המדעית אכן דורשת מתיאוריה להסביר את הכול, משום שאנו מחפשים תיאורים כלליות ולא חלקיות. אך המתודה גם גורסת, שאם התיאוריה אינה מסבירה הכול, אזי יש להחליפה, ולא לטשטש את העובדות. נראה שמתקיפי המבול שכחו נקודה זו).

הנחת יסוד בסיסית – לנח לא הייתה טכנולוגיה מתקדמת

יש הרבה שאלות טכניות לגבי בניית התיבה ותפעולה, כגון כיצד פעלה מערכת האוורור הדרושה לכ"כ הרבה בעלי חיים, או מה היה מנגנון השלכת הפסולת (בהנחה שהיו שם כמה עשרות טונות של פסולת בכל יום). אלו שאלות טכניות, אשר אפשר לפתור בעזרת טכנולוגיה. אולם טכנולוגיה אינה נס. היא רק שימוש מושכל בכלים שהטבע נותן לנו, בצירוף מחשבה יצירתית. כאמור לעיל, נח היה נביא, ונביאים יודעים כל מה שעליהם לדעת, ולכן, אם חוקי הטבע מאפשרים בניית מערכת אוורור, או אילוף מוקדם של החיות באופן מסוים, אפשר להניח בוודאות שנח ידע בדיוק מה עליו לעשות. למעשה, העובדה שנח היה נביא פותרת את כל השאלות הטכניות בנושא.

הנחת יסוד בסיסית – לא היו ניסים במהלך המבול או אחריו

הנחה זו ודאי אינה נכונה, משום שכתוב בפירוש שלאחר המבול התקבע הסדר הידוע לנו של יום ולילה ושל עונות השנה, ואם כן משמע שבמהלך המבול סדר זה היה שונה. על פי חוקי הטבע הידועים כיום, היום והלילה ועונות השנה נקבעים ע"י סיבוב כדוה"א סביב עצמו וסביב השמש, וכדי לשנות סדר זה צריך כנראה להפר את חוק שימור התנע הזוויתי. כמו"כ אין לנו וודאות שחוקי טבע בסיסיים אחרים לא הופרו במהלך המבול או אחריו.

התגובה הרגילה לטענה זו היא, מדוע שיטרח הקב"ה לעשות ניסים, ואח"כ לטשטש את כל הראיות לכך. קודם כל, תיאולוגיות מסוימות יכולות לענות על שאלה זו (כגון, הוא עשה זאת כדי ליצור לבני האדם ניסיון, שיאפשר בחירה חופשית), אבל באמת השאלה בטעות יסודה.

הקב"ה לא 'טשטש את כל הראיות למבול', משום ש'ראיות', במובן של ראיות מדעיות, הן צירוף של עובדות, פרשנות ותיאוריות. אותן עובדות, תחת פרשנות שונה או תחת תיאוריה שונה, תספרנה לנו סיפור שונה לגמרי.

נבצע ניסוי פיזיקלי פשוט. ניקח שלושה דפים, ננקב חור קטן בכל אחד מהם, ונעמיד אותם כך שהחורים יהיו בקו ישר. נשים מקור אור מאחרי החורים. נוכל לראות שהאור עובר דרך כל החורים. זו עובדה מדעית. אך מה היא מספרת לנו לגבי העולם? שום דבר… עד שנניח פרשנות מסוימת. למשל, אם נניח שהאור הוא חלקיקים, אזי ניסוי זה מוכיח שהאור נע בקווים ישרים (ואכן, משך הרבה דורות ניסוי זה שימש כהוכחה לעקרון פרמה). אך אם נניח שהואר הוא גלים, מסקנה זו תהיה בלתי אפשרית (גל אינו נע ב'קו ישר' במובן של חלקיק. המתמטיקה של התפשטות גלים פשוט שונה מדי). לעומת זאת, נוכל להסיק מסקנה אחרת, והיא, שקוטר החורים הוא גדול ביחס לאורך הגל של האור. מסקנה זו היא בלתי אפשרית בפרשנות החלקיקית, משום שהמושג 'אורך גל' אינו מוגדר בה. זו רק דוגמה להמחיש את העקרון שתצפיות מדעיות אינן מוכיחות דבר על העולם, עד שנפרשן אותן על פי מודל מסויים.

אם כן, אפילו אם היה זה נכון שה'עובדות הגיאולוגיות והפלאונטולוגיות' סותרות את סיפור המבול, אין זה אומר שסיפור המבול סותר את המציאות, אלא רק שהחוקרים מפרשנים מציאות זו על פי מודלים שאינם נכונים.