ככל שלומדים עוד ועוד על שאלת 'יציאת מצרים בארכיאולוגיה', קשה להשתחרר מההכרה, שהמסקנות תלויות בעיקר בהנחות היסוד, מי שמאמין ביציאת מצרים או בהיתכנותה, עשוי למצוא הרבה עקבות וסימנים, ומי שלא מוכן להאמין בה, יטען בתוקף שאין שום זכר, ויתעקש לדחות כל קישור בין הארכיאולוגיה ליציאת מצרים.
אם היינו יכולים להניח בצד את השאלה הדתית, אין דבר יותר מרגש ומרתק, מאשר למצוא חפצים מוחשיים, שיתכן הם חלק מסיפור שאנחנו מכירים מן ההיסטוריה או מעדויות וסיפורים שעברו מדור לדור. אך נראה שקשה להניח את השאלה הזו בצד, ולכן החלק המחקרי הכ"כ מרתק נעשה קרדום לחפור בו בלבד, להוכיח את יציאת מצרים או להפריך אותה. בפועל לא זה ולא זה מתקיימים.
ישנם אגיפטולוגיים רציניים המקבלים את סיפור יציאת מצריים, אם קיטשיין והופמאייר או ספארקס, המקבלים את כל הסיפור באופן כללי, ואם שופק הטוענת כי חייב להיות גרעין היסטורי מתקופת הממלכה החדשה, וישנם עוד הרבה חוקרים, שאת דבריהם הבאנו בכל המאמרים הקודמים העוסקים בנושא. כאן נצרף עוד כמה תכניות וידאו ומצגות שעדיין לא העלינו במשך הזמן.
החידוש המשמעותי ביותר, הוא הסרט החדש של ערוץ InspiringPhilosophy, לאחר הסדרה על בראשית והבריאה, הסרט על תקופת אברהם בארכיאולוגיה, והסרט: האם היו גמלים בימי אברהם?, יצאו בימים האחרונים שני סרטים הנוגעים למצרים: ישראל במצרים, ויציאת מצרים.
עדיין אין תרגום מקצועי לעברית, אולי אחד מידידנו יתנדב לתרגם. באופן כללי הסרט תומך ביציאה מוקדמת, כפשט המקרא, יציאת מצרים התרחשה לפי דבריהם בימי אמנחותפ הב', זה מסתדר אפילו עם תיארוך חדש לפפירוס איפובר, עם מיתת בנו הבכור, ועוד הרבה דברים.
אנחנו לא מתכננים ללכת אחרי המיסיונרים בעיניים עצומות, אבל בהחלט מעניין. לא פחות מדברי המיסיונרים של הצד השני…
אגב, גם הרב שרקי, בסרטון שהועלה לאחרונה בתגובות, מתארך את יציאת מצרים די קרוב, ומוצא את משה, את ציפורה, ועוד:
הארכיאולוג אורי יהודה (ממנו הבאנו בעבר על יציאת מצרים בספר המתים וקברות הפרעונים) יוצא במצגת חדשה בה הוא מזהה את פיתום ואת רעמסס ועוד דברים טובים.
גם שלמה גלר החמוד, התחפש לפרעה, ומזהה את פיתום ורעמסס, והאם יש קשר לפירמידות –
הגיאולוג דובה פרימרמן, מצא גם הוא את יציאת מצרים, בהתאמה להתפרצות סנטוריני אותה הוא מתאר שוב בדיוק רב, ולדבריו אין כאן מיתוס, אלא סיפור היסטורי. מכיון שהוא מוצא שתי התפרצויות, הוא מוצא גם שתי יציאות מצרים.
(אגב, על שתי היציאות, כותב זליגמן: "יש מדרשים שאין להם כלל אופי של פירוש… יתכן שצורה כלשהי של מסורת המופיעה בהקשר מאוחר אינה אלא שלב מוקדם של אותה המסורת עצמה, לעתים מכילים אוספי מדרשים מאוחרים גירסאות ומוטיבים שר במקרה אינם מצויים במקרא, אע"פ שהם בני זמנה של המסורת שנשתמרה שם, ואפילו קדומים ממנה… בשרידים שנשתמרו בתלמוד על המלחמה בין מרדוך ובין תיאמת אנו נתקלים בקוים הידועים לנו מתוך המסורת הבבלית, אך אין למצאם בכתובי המקרא הנוגעים בדבר… המסורת המקראית אינה יודעת דבר על שתי יציאות ממצרים ואילו בכמה מקומות במדרשים מאוחרים כלולה מסורת על כך בגירסאות שונות… במקום אחר ניסיתי להראות שמדרשים מאוחרים עדיין מכילים קטעים של אגדות קדמוניות על הולדתו של שאול, שהטקסט המקראי אמנם מסתמך עליהן, אך איננו מזכיר אותן כל עיקר". מחקרים בספרות המקרא, הוצ' מאגנס י-ם, תשנ"ו, עמ' 431 ואילך).
האגיפטולוגית גלית אביה בן טובאל, יצאה למסע אישי לגלות את יציאת מצרים, וכתבה ספר חדש, הספר מעורב מסיפור אישי, רעיונות מיתולוגיים, וממצאים ארכיאולוגיים, וכרגיל צריכים לבור תבן מתוך הבר. כאן אפשר לקרוא את תחילת הספר.
גם הסדרה הזו, עוסקת בסיפור יציאת מצרים בהקשר ארכיאולוגי, אם כי לקהל הרחב ולכן בסגנון עממי ללא מקורות.
פוסט חדש של שופק על יציאת מצרים.
יציאת מצרים: אגדה או היסטוריה?
אמיתות יציאת מצרים היא אחת מהשאלות השנויות ביותר במחלוקת במחקר משום שאין עדויות ישירות חוץ- מקראיות שתומכות בסיפור המקראי. למרות שהיא מופיעה במקרא כאירוע מרכזי בתולדות האומה העברית ונזכרת פעמים רבות אין ספור בתורה, בנבואה, במזמורים ובהיסטוריוגרפיה, פרופ' נילי שופק מהחוג לתולדות ישראל ומקרא אוניברסיטת חיפה מסבירה, כי העדויות שהיינו מצפים למצוא אודות האירוע מחוץ למקרא, ובעיקר במצרים הקדומה, אינן בנמצא.
הסיבה לכך, בין היתר, היא כי הפרעונים, כדרכם של מלכי קדם אחרים, נמנעו מתיעוד אירועים שעלולים היו לפגוע בתדמיתם כשליטים כל יכולים. לפיכך, קשה לצפות שיום אחד תתגלה כתובת המדווחת על כישלון של הצבא המצרי בסיכול בריחת עם עבדים ממצרים. עם זאת יש מספר תעודות מצריות עתיקות ששופכות אור על היבטים שונים בפרשת יציאת מצרים.
החשובה שבהן היא כתובתו של פרעה מֶרנפְתַח שנכתבה בשנת 1208 לפנה"ס, ובה רשימת אויבים מובסים, וביניהם נזכר לראשונה מחוץ למקרא, על במת ההיסטוריה העולמית, השם "ישראל": "ישראל הוּשָׁמה, זרע אין לה". צורת כתיבת השם "ישראל" מעניינת במיוחד משום שהיא יוצאת דופן ברשימה; בכתב המצרי נהוג לסמן בסוף כל מילה את המשמעות הכללית שלה, אך בעוד שבשמות האויבים האחרים הסימנים האחרונים מציינים טריטוריה, במקרה של ישראל הם מציינים קבוצת אנשים או עם.
אמנם אין די בכתובת זו כדי להכריע אם הייתה יציאת מצרים או לא, אך היא בעלת חשיבות גדולה לגבי סוגיית ראשית ישראל, משום שכבר בסוף המאה הי"ג לפנה"ס, לפני כשלושת אלפים שנה, "ישראל" מופיע כגורם עצמאי בעל חשיבות על במת ההיסטוריה, לצידן של אויבי מצרים המסורתיים– חת, לוב וכנען; וכבר אז מתייחסים אליה כאל קבוצת אנשים הנמצאת בתוך גבולותיה של ארץ ישראל.
בנוסף, בסיפור יציאת מצרים בספר שמות, פרקים א-טו, משולבים יסודות ורישומים של מונחים, שמות, מנהגים והווי חיים מצריים. דוגמא מובהקת אחת היא שמו של משה, שהוא ללא ספק שם… מצרי! השורש המצרי מ"ס מקביל לשורש יל"ד בעברית. כך השם רעמסס משמעותו היא "זה שרע (אל השמש) ילד אותו", והשם תחותמס – "זה שתחות (אל החכמה) ילד אותו". במצרים נהגו לקצר שמות אלה על ידי השמטת היסוד הראשון בשם. שמות אלה רווחו במצרים בעיקר בתקופת הממלכה החדשה (מאות טו–יא לפני הספירה) ומאותה תקופה ידוע לפחות על שלושה 'מסים' שנמנו על הפקידות המצרית הגבוהה.
יתר על כן, הפלא ופלא, במוזיאון הכט, אוניברסיטת חיפה נמצא תבליט של אחד מ'מסים' אלה (מספרו באוסף הכט H-72). שמו המלא היה "רַעמוסֶה בן אַמֶנ-מְ-חֶבּ". הוא כיהן כסופר קבר המלך והתגורר בדיר אל מדינה, כפרם של האומנים והבנאים של קברי המלכים בעמק המלכים אשר בדרום מצרים. הפרטים הרבים הידועים עליו מלמדים שהיה אישיות מפורסמת בימי רעמסס השני (המאה הי"ב לפני הספירה), שיש המזהים אותו עם פרעה של שעבוד מצרים. משה, מנהיגם הראשון של בני ישראל נשא אפוא שם מצרי. האם יד המקרה היא?
(קטע דולג).
מציאותו של חומר קדום ואותנטי בפרשה כפי שמעידות שתי דוגמאות מתוך החומר המצרי הרלבנטי שהבאנו. בדיקה מקיפה של חומר זה מעלה תמונה של מצרים התואמת את המציאות של תקופת הממלכה החדשה שהיא התקופה המשוערת של יציאת מצרים.
https://www.facebook.com/145210972254774/posts/3638609349581568/
אם אפשר להטמיע את שני הסרטונים עמכם (מכיכר השבת) בצורה שיהיה אפשר להוריד (לדוג' יוטיוב).
תודה רבה!
לא יודע איך זה אפשרי
אולי למקצוענים
אם יש לכם את הקובץ עצמו תוכלו להעלות ישר ליוטיוב ולהטמיע משם. או לצרף קישור לדרייב על יד הסרטון.