האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

האבולוציה עימות בין דת ומדע? לא מה שחשבתם

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

ד"ר יקי מנשנפרוינד, מרצה בחוג ללימודי פילוסופיה מערבית והגות יהודית במרכז שלם, בערוץ התוכן של שלם, הוא עוסק בהרחבה ביחסי דת ומדע , בחלק השלישי של מסתו הוא עוסק בשאלה האם האבולוציה באמת עמדה במוקד עימות בין דת ומדע? להלן חלק מתוכן דבריו:

הברירה הטבעית היא תיאוריה מדעית שנמצאה מראשיתה בעימותים עם השקפות עולם דתיות, אבל לא בכל המקרים היו בין התיאוריה של דרווין ובין הדת יחסים של עימות. גם כאן, האמת ההיסטורית מסובכת, מורכבת ומעניינת הרבה יותר מכפי שנדמה ממבט ראשון…

על תורתו של דרווין – שכונתה "הברירה הטבעית" – יש לומר כמה מילים בהקשר של הדיון הזה. ראשית, הראיות לנכונותה היו (בעת פרסום מוצא המינים) מרשימות ביותר, אבל בהחלט לא מכריעות. כלומר, התיאוריה הסבירה היטב ממצאים פליאונטולוגיים רבים, אבל היו גם כמה מכשלות מדעיות חשובות בדרכה, ומדענים רבים סירבו לקבלה משיקולים מדעיים. אחד מגדולי המתנגדים לתורת הברירה הטבעית היה ויליאם תומסון (Thomson, 1824-1907), מי שהפך מאוחר יותר ללורד קלווין, אבי ה"אפס המוחלט", אשר נחשב לאחד מגדולי המדענים בתקופתו (ובכל הדורות)…

עם זאת, היו לא מעט ביולוגים שדחו את תורת הברירה הטבעית, שנראתה להם בלתי מתקבלת על הדעת. חלקם נשענו על עקרונות דתיים או על הנחות מוצא פילוסופיות שאותן ירשו עוד מאריסטו (שחי כ-2,300 שנים לפני זמנם), שלפיהן אין המינים הביולוגיים משתנים כלל, וכי הם נותרו כפי שהיו מבריאת העולם ואילך. במילים אחרות, האבולוציה (בגרסתה הדרווינית או בגרסאותיה האחרות) לא הייתה דווקא "הגיונית" או "מתקבלת על הדעת" יותר מחלופותיה; ההיגיון המדעי (אם יש בכלל דבר מה מסוג זה) מסוגל היה לדחות את האבולוציה, ומדענים דגולים רבים אכן דחו אותה, ולא בהכרח ממניעים דתיים.

כמו כן, ישגה מי שיטען שהאבולוציה כשלעצמה הייתה מאז ומתמיד אויבתה של האמונה הדתית. נהפוך הוא – אנשי מדע רבים, הן לפני דרווין והן בתקופתו, סברו כי מעשיו של האל מתגלים באבולוציה, וכי התפתחותו של הטבע נקבעת (או לפחות מודרכת) על ידי אלוהים. כמה מהחוקרים הנודעים ביותר בזמנו של דרווין, כגון אסא גריי (Gray), צ'רלס ליאל (Lyell) וג'ורג' מיבארט (Mivart), סברו כי אין שום סתירה בין האבולוציה ובין מעורבותו המובהקת של אלוהים בתולדות העולם, ותורותיהם המדעיות שיקפו את אמונתם זו.[3] לאור כל זאת יש להדגיש כי בניגוד לסברה הפופולרית, דרווין לא היה חוקר הטבע הראשון שהעלה את רעיון האבולוציה. הרעיון הכללי כבר היה בגדר השקפה רווחת בחוגים מדעיים (ולא רק בהם) במהלך המאה התשע-עשרה, ומבחינה זו היה דרווין חוליה נוספת בשרשרת שהחלה עוד הרבה לפניו.[4]…

את ההתנגדות העזה שספגה תורתו של דרווין למן ראשית פרסומה אפשר להסביר, בין היתר, על בסיס המאבק בין המדע לדת, שהיה נפוץ באנגליה למן תחילת המחצית השנייה של המאה התשע-עשרה. דרווין אמנם בא מרקע דתי (בצעירותו ייעד אותו אביו להיות כומר), אך הוא קיבל את המסקנות הפילוסופיות שעלו מתורתו ביחס לדת, וזנח את אמונתו. באוטוביוגרפיה שלו, שהתפרסמה לאחר מותו, תיאר בפרטנות את יחסיו עם האמונה הדתית, שראו עליות ומורדות עד לפרידתו המוחלטת ממנה. הוא מספר כי אף שהיה אדוק באמונתו במסע על ה"ביגל", כבר החלו הספקות לכרסם בו בנוגע לתכניה של הדת. "הגעתי למסקנה", הוא כותב, "שרק הוכחה מוחלטת תהיה מספקת כדי שאדם שפוי יוכל להאמין בנסים שבהם מאמינה הנצרות; שככל שאנו יודעים על חוקיו הקבועים של הטבע כך נראים הנסים סבירים פחות ופחות; שבני אדם בתקופה ההיא היו בורים ופתאים במידה בלתי נתפסת כמעט; שלא ניתן להוכיח כי ספרי הבשורה נכתבו בצמידות למאורעות המתוארים בהם"[8] וכו'…

אמונה זו מבוססת על הקושי הרב, ולמעשה על חוסר האפשרות, לדמות כי יקום עצום ומופלא זה, הכולל את האדם המסוגל לצפות הרחק אל העבר ואל העתיד, הוא תוצאה של מקריות או הכרחיות עיוורת. כאשר אני מהרהר בכך, אני חש אנוס לשער את קיומה של סיבה ראשונית שהיא בעלת תבונה הדומה מבחינה מסוימת לזו של האדם; ומסיבה זו ראוי לכנותני תיאיסט.[12]

במילים אחרות, האבולוציה אמנם שכנעה את דרווין לכפור בדת, אבל קיומו של העולם – ובייחוד קיומו של האדם – הביאו אותו דווקא למחשבות תיאיסטיות…

אם כן, תיאיסט או אגנוסטיקן? נראה כי נטייתו של דרווין הייתה אנטי-דתית במידה רבה, אם כי הוא חושף כי היו לו לבטים רבים בעניין. בסופו של דבר הובילה אותו הברירה הטבעית לעמדה שאינה עולה בקנה אחד עם האמונה, וכך נתפסה התיאוריה גם בעיני רבים מבני דורו, שראו בה את מי שמבשרת עידן רציונלי ומדעי יותר, ודתי פחות.[14]

ואכן, אנשי דת רבים שהבינו את משמעויותיה הפוטנציאליות של התיאוריה של דרווין מיהרו לתקוף את הספר בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים. אחד מיריביה הגדולים של הברירה הטבעית היה הבישוף המפורסם סמואל וילברפורס (Wilberforce, 1805-1873), שכינויו "סם הסבוני" (Soapy Sam) הוענק לו בשל חלקת לשונו. בצהרי יום קיץ אחד ב-1860, באוקספורד, נפגש וילברפורס עם חברו וחסידו של דרווין, תומס ה' הקסלי (Huxley, 1825-1895) (שהיה חוקר טבע נחשב בזכות עצמו). השניים נכנסו לוויכוח שהפך, במרוצת השנים, לאחד האירועים הנודעים והחשובים ביותר – לפחות מן הבחינה הסמלית – בתולדות יחסיהם של הדת והמדע. הוויכוח בין וילברפורס להקסלי נזכר מאז כביטוי מובהק ליריבות המהותית השוררת בין הביולוגיה הדרווינית ובין השקפת העולם הנוצרית, וברוב האזכורים של המקרה מתואר הקסלי כמנצח הבלתי מעורער (שנים לאחר מכן זכה הקסלי בכינויו המפורסם ביותר, "הבולדוג של דרווין")…

כפי שמציין סטיבן ג' גולד, שכתב מאמר מאלף על האירוע, הוויכוח הזה נחשב כמה ש"מיקד את תשומת-לבו של העולם בנושא האמיתי והעמוק בכל המאה של דרווין – מדע כנגד דת. נצחונו של הקסלי שימש כנקודת-ציר בקרב למען המדע והתבונה ונגד האמונות התפלות והדוֹגמה".[15] גולד (ששימש בדרך כלל אביר החשיבה המדעית) הטיל ספק בנכונותו של הסיפור כפי שהתקבע בזיכרון הפופולרי, בראש ובראשונה משום שנראה לו פשטני מדי ובלתי אמין בעליל. הוא חקר את העלילה והגיע למסקנה כי הפולמוס בין וילברפורס להקסלי לא היה דרמטי כפי שהוא מצטייר בגרסאות הפופולריות, ולא הסתיים בניצחונו המובהק של אף אחד מהצדדים. בסופו של דבר, קובע גולד, העדויות האמינות על המקרה מעטות מדי, וככל הנראה לעולם לא נדע מה בדיוק נאמר בוויכוח ומי היה הצד שיצא וידו על העליונה. מכל מקום ברור למדי כי טיעוניו של וילברפורס נגד הברירה הטבעית לא היו קלושים כפי שמקובל להניח, וכי טיעוניו של הקסלי, מן הצד השני, לא היו מעולים שבמעולים. קשה לדעת, מוסיף גולד, מה בדיוק אמר וילברפורס וכיצד השיב לו הקסלי, אם כי ברור מן העדויות כי היו אי אילו "חילופי עקיצות רטוריות על עניין לא אינטלקטואלי מכל וכל". עוד קובע גולד כי "כל הנוכחים נהנו מאוד מהתקרית ונזכרו בה במגוון גרסאות. מקצתם חשבו שהקסלי זכה בדו-קרב; אחרים העניקו את הניצחון לווילברפורס".[16]

עם זאת, לא כל התגובות שספגה התיאוריה הדרווינית מכיוונה של ה"דת" היו שליליות. באוטוביוגרפיה שלו ציין דרווין כי לאחר פרסום מוצא המינים גילה כי "אפילו חיבור בעברית נכתב על הספר, המראה כי התיאוריה שלי כבר הופיעה בברית הישנה!"[17] החיבור המדובר, שכותרתו חיי אדם, נכתב על ידי המלומד היהודי-פולני נפתלי הלוי. הלוי שלח את החיבור לדרווין בצירוף מכתב (גם הוא בעברית) ב-1876, ושני הכתבים תורגמו לאנגלית לבקשתו של דרווין בעזרתו של ספרן מאוניברסיטת קיימברידג'.[18] הלוי לא היה היחיד מבין היהודים שהביעו התפעלות מתורת הברירה הטבעית, והיו הוגים יהודים נוספים שסברו כי התיאוריה עולה בקנה אחד עם עיקרי הדת העברית (הן המקראית והן המאוחרת יותר), או שטענו כי חוקי הטבע שבאמצעותם פועלת האבולוציה נוצרו לאמיתו של דבר על ידי האל ומשום כך אין הם עומדים בסתירה לאמונה.[19] אסטרטגיה זו שימשה כמובן גם הוגים נוצרים רבים.

אך אם אכן ניתן – להלכה ואף למעשה – להתאים בין תורת האבולוציה לבין האמונה הדתית (בין שמדובר ביהדות, בנצרות, באסלאם, או בכל דת אחרת), מדוע בעצם הפכה האבולוציה הדרווינית לאחד מסמליו המובהקים של העימות בין דת למדע? התשובה על שאלה זו סבוכה למדי, ולא נוכל להשיב עליה במסגרת חיבור זה. נציין רק זאת, שהקרבות הרבים שהתחוללו בין מגָניה של האבולוציה מצד ה"דת", ובין מגִניה מצד ה"מדע", לא היו תמיד תוצאה של התקפותיהם חסרות השחר של "הדתיים". אמנם היו רבים שביטלו את האבולוציה על שום שהזיחה את האדם ממקומו המיוחס ביקום והרסה את כבודו – אבל לעתים קרובות לא פחות היו אלה חסידי המדע שהשתמשו באבולוציה כבכלי ניגוח ותקפו באמצעותו את אנשי האמונה. במילים אחרות, האבולוציה הדרווינית הפכה לדגל שבו יכול היה להשתמש כל אחד מהצדדים כדי להפגין את עליונותו. גם כיום יש הסוברים כי האבולוציה מוכרחה להיות שגויה משום שהיא מנוגדת לנאמר בכתבי הקודש (או לפחות לחלק מהפרשנויות הניתנות להם), בעוד אחרים מצדו השני של המתרס מכריזים (במידה זהה של ביטחון עצמי) כי באמצעות האבולוציה ניתן להוכיח (!) את אי-קיומו של אלוהים ואת חוסר השחר שבאמונה הדתית.[20]…

0 0 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
0
Would love your thoughts, please comment.x