מי שמאמין באמיתות התורה, לא צריך הוכחות חיצוניות, מספיק לקרוא את פרשות ויקרא, צו, תזריע, מצורע, וכו'
ומי שסובר שהיא מאוחרת, קל וחומר שהוא ייאלץ להודות שהפרשיות האלו נכתבו בימי הנביאים, עליהם אתה מדבר
דיני טומאה וטהרה, קרבנות, הם היו עבודת ה' המרכזית בזמנם
ואם נניח שבימי הנביאים נראה שלא דקדקו כמו שהתורה רוצה, זו לא סיבה להצדיק זאת, להיפך, אולי זו הסיבה שהם נכשלו
בכל אופן אני לא רואה בספרי הנביאים שלא דקדקו בפרטים, כל עוד שמובאים דינים מהתורה, מוזכר קיומם (וכך היה מקובל בכל העולם הקדום, ראה למשל כאן, חפש בדף 'היו חוקרים שהניחו')
צריכים גם לזכור שהפרטים שאנחנו מקיימים מתוך הספר, אצלם היו טבעיים, גם הם מאד נזהרו מחמץ, כי זה איסור כרת, אבל לא היו צריכים פלפולים בספרות הפוסקים לשער כמה זה יח' מיל ומה בדיוק התכוונה המשנה בסידוק וכו', הם פשוט ידעו מה זה חמץ כמו שאנחנו יודעים ומכירים את המושגים המציאותיים בחיים שלנו ולא צריכים ספרי הדרכה, וכך לגבי הרבה נושאים אחרים, לא היו צריכים כל כך הרבה הלכות תפילה, כי התפילה היתה חויה הרבה יותר אותנטית והיתה חלק ממציאות חייהם

לא מבין בעונשים וגהינומים
ההלכה היא מערכת חוק ולא כפופה להסברים וטעמים היא עובדת עם כללים פורמליים
כל הפרה של ההלכה פוגעת במעמדה וסמכותה
זה בדיוק כמו בכל מערכת חוק