האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

האמת על תורה ומדע

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

סוף סוף הגיע הזמן לומר את האמת על תורה ומדע, או על הציבור החרדי והמדע.

לאור מאמרו של ידידי היקר הרב משה שוחט "הגישה החינוכית למדע", נתבקשתי ע"י ידידים להאיר את הצד השני, שאינו מובע במאמרו די הצורך. מבלי לפגום במסר הברור של דבריו, ובצורך ליצור גישה בריאה למדעים בכלל. נראה לי ששוחט החליק את הפיל שבחדר מבלי התייחסות מספיקה.

משפט הפתיחה של המאמר:

"רבים מאתנו התחנכו בילדות כי תורתנו תורת אמת – האמת האחת והיחידה – ואילו כל העולם שבחוץ הוא הבל ורעות רוח. המדע הוא גיבוב הבלים, והפרופסורים מבזבזים זמנם לריק, ואם הם כבר גילו משהו, הרי שאין זה אלא דבר שכבר נכתב בתורה".

צר לי, אך באמת מדובר בהכללה שלא מעלמא הדין, זו הגזמה פרועה של איזו שהיא תחושת בטן במחוזות התמימות, שמעולם לא נאמרה בצורה כזו. "העולם שבחוץ הוא הבל ורעות רוח", מבחינת נושאי העיסוק ועולם הערכים, אך האם יש ילד חרדי אחד, שחינכו אותו שהמהנדסים, הכימאים, טכנאי חשמל, וכו' הם הבל ורעות רוח? ברור שיש כאן ערבוב בין התחומים ה'נפיצים', בהם קיימת בעיה בין מדע לתורה, ובין ה'מדע' כתחומי ידע ולימוד.

יש באמת סתירות קשות בין המדע כפי שנלמד בהיכלי האקדמיה, ובין ההשקפה הדתית. ושאלת היחס למדע בתחומים אלו, משליכה על היחס למדע בכלל. ולא דבר ריק הוא. ה'פתרונות' אותם מציע הרב שוחט בהמשך, לא בהכרח מחזיקים מים, ואין לתמוה על כך שאנשים שמתעקשים להחזיק בהשקפה הדתית עליה חונכו, יטילו ספק בחלקים מעולם המדע משום כך.

יש הבדל בסיסי ומהותי בין המדע, לבין עולם המדע והאקדמיה. המדע הוא מתודה, אין לו הנחות יסוד, אין לו השקפת עולם, ואין הוא מעדיף שיטה אחת מחברתה. מה שקורה בפועל הוא שהמתודה המדעית מופעלת בידי בני אדם, ולבני אדם יש הנחות יסוד, יש השקפות עולם, ויש העדפות. אזי נכון הדבר שכשבונים חללית לירח, אין מקום להשקפות עולם, אלא רק להכניס רכיבים שפועלים, בדרך של ניסוי וטעיה, אבל כשעוסקים בשאלות של בחירה, תודעה, גיל העולם, אבולוציה, ארכיאולוגיה מקראית, ועוד, יש בהחלט מקום משמעותי להנחות היסוד והשקפות העולם, והדרכים בהן מתנהלת ומופעלת המתודה הזו.

הבה ולא ניתמם, את ה'מדע' אנו יונקים מגופי  ידע בעלי סמכות וכח, הרי אין האדם הפשוט או תלמיד הישיבה הולך ועורך ניסויים, וגם לא בודק רפרנסים מדעיים במקור (הלואי והסטודנט יעשה את זה), את ה'מדע' יכול הוא לינוק מפרסומים של אוניברסיטת ת"א, האוניברסיטה העברית, ושאר היכלות האקדמיה בארצינו הקדושה.

כאשר אתה מניח שאין שום טעם להתייחס ל'מדע' בכלל, בשונה ממדעי האוירודינמיקה למשל, שמתכננים את כיפת ברזל ואת החללית בראשית. כאן הבן שואל, איך ייתכן שה'מדע' הזה גם מלמד אותנו ש'התנ"ך – אין ממצאים בשטח'? זו ארכיאולוגיה מתקדמת שבנויה על סטטיסטיקות כנודע. ואיך יתכן שה'מדע' הזה גם מלמד אותנו שאין לאדם בחירה חפשית? ושתפילות לא עוזרות? שהמקרא מורכב ממקורות שונים וסותרים וההיסטוריה הישראלית היא פיקציה? שהעולם בן מליארדי שנים? ושהאדם לא נוצר מגוש עפר אלא התפתח בשינויים אקראיים מיצורים אחרים?

הרב שוחט לא ממש מציע פתרון ראוי לבעיה הזו, משום שאין. המדע נוצר בעולם המערבי, ולכן ככל שהוא סוטה מהקטע הטכני של איך להרכיב חלליות או כל מכשיר אחר, ועובר לענין שרחוק מהניסוי והטעיה הממשיים, בין אם זה היסטוריה, ובין אם זה ארכיאולוגיה, ואפילו אם זה גיל העולם, הוא תלוי גם בהשקפות והנחות יסוד, מה לעשות. כשם שבאופן אקראי הפרופסורים המלומדים של מדעי הרוח באוניב' ת"א תמימי דעים שמבחינה מדעית העמדה המרקסיסטית – שמאלית היא האמת המוחלטת, אולי יש קשר גם להסכמה על כך שההיסטוריה הישראלית היא פיקציה? ואיך כל זה חודר למתודה המדעית ולפרסומים 'שעוברים בקורת עמיתים', ולעבודות דוקטורט? (ראה כאן)

ומה עם מדעי הרוח? האם שם לא לומדים להגדיר את האתיקה, ובוחנים באופן לוגי פילוסופי מה הוא טוב לעומת רע? מדוע מדעי הרוח לא מגיעים למסקנה שהתורה היא תיקון העולם בדרך המוסרית ביותר? ומה דעת המדע על חכמת הקבלה וספר הזהר?

בקצרה, ה'מדע' כפי שמוצג לנו בויקיפדיה, או בכל פרסום אחר בן ימינו, הוא עיבוד של הנתונים עם כל ההשקפה המערבית-פרוטסטנטית-מרקסיסטית על גלגוליה השונים, ומי חכם וידע להבדיל ולהפריד בין החלק האובייקטיבי לבין הסובייקטיבי?

אז נכון, לומר שכל המדע הוא הבל ורעות רוח, זו אמירה ילדותית. אבל כל כך הרבה דברים שנאמרים בשם המדע הם הבל ורעות רוח, ואתה יכול לשמוע פרופסורים לפילוסופיה מדברים כמו ילדים קטנים ממש (למשל זה או זה), מה לעשות, יש הרבה דברים שנאמרים בשם המדע והם הבל ורעות רוח. וצריכים לזכור את זה. לחנך את ילדך שהמדע הוא שופרה של המציאות, ורק כשיגיע לגיל ההתבגרות וישאל אותך איך אתה מסביר את הארכיאולוגיה המקראית, – או את התיאוריות הרווחות אודות מוצא האדם והמינים, דתות, נסים, נבואה, וכו' -, תאמר לו שאין לך מושג ואולי יש מישהו שמדבר על זה. כאן כבר מגיעים למה שמכנה הרב שוחט "חינוך לשקר".

ואכן האמונה הזו, שהמדע בן זמננו, וכפי שהוא נלמד ומוצג בספרות, הוא שופרה של המציאות היא שקר גדול. והמחנך לאורה את ילדיו, אל יתפלא אם הם לא יקנו את הגשרים הקלושים שיתנו לו אחרי שכבר יהיה מאוחר.

זו הנקודה העיקרית שרציתי להבהיר. ואצרף עוד הערות על כמה קטעים מהמאמר, כדי להמחיש את דברי.

אחד ממגידי השיעורים המפורסמים מסר שיעור בנושא כוח הראייה. הוא סיפר על "ניסוי שני הסדקים" הידוע, הבוחן את טיבו של האור: האם מדובר בחלקיקים בודדים או בגלים מתמשכים. הניסוי גילה ממצא מדהים: האור מתנהג כמו חלקיק כאשר מודדים אותו וכמו גל כאשר אין מודדים אותו. המדענים, הוסיף הרב, אינם יודעים את נפשם בפרשנות התופעה, ואילו אנו מבינים על-פי התורה מהו כוחה של ראייה, ולכן הדברים נהירים לנו. מתוך סקרנות שאלתי ידיד, פיזיקאי ירא שמים, מהי הפרשנות המדעית לתופעה זו. הוא כתב לי כי אמנם בעבר סברו מדענים חשובים שהשינוי נובע מצפייה בתוצאות הניסוי על ידי יצור בעל תודעה דווקא, אולם כיום יש הסכמה רחבה שהדבר אינו תלוי בתודעה אלא במדידה עצמה. כתבתי זאת לרב הנ"ל, והוא השיב לי בתרעומת: "במחילה, אני כן נוטה להתפעל מנפלאות הבריאה, אני נוטה יותר לקבל ממי שעדיין לא נשרפה נשמתו בכבשני האוניברסיטאות למיניהם… עפרא לפומיה. אקוה שיהיה חלקי מן התמימים לנצח נצחים. ממני הצעיר שנכנס ולא יצא מבריתו של אברהם אבינו(!!)

ובכן, קובע הפיזיקאי ירא השמים, שבעבר סברו מדענים חשובים שהשינוי נובע מצפיה, וכיום יש הסכמה רחבה שהדבר אינו תלוי בתודעה אלא במדידה.

אך האם מדובר במדע? רעיון שני הסדקים מתבסס על ניסויים מדעיים, אפשר להגדיר אותו כבעיה מדעית. אך נסיונות ההסבר השונים הם בהחלט אינם מדע, הם הסברים הנובעים מהשקפת עולמו של המסביר. הרב שוחט, בהסתמכותו על ה'פיזיקאי ירא השמים', נכשל באותה תופעה שהוא מנסה לשלול. שכן פשר קופנהגן המקורי לא דיבר על קריסת פונקציית הגל כתוצאה מצופה בעל  תודעה דוקא, אלא כתוצאה ממדידה. ויש להדגיש שאין הכוונה שהמדידה גורמת להשפעה פיזית של 'זיהום', אלא הקובע הוא עצם המדידה והעובדה שהדבר נמדד, גם אם ברור שמכשיר המדידה אינו משפיע על תנועת החלקיק/גל. תליית הקריסה ב'מדידה' היא קביעה לא מוסברת, ולכן היו שתלו אותה בתודעה, והיו שהסבירו אותה באפנים אחרים שונים ומשונים, המשותף לכולם שהם תלויים בהשקפת העולם של המסביר, ואין להם ערך מדעי.

מדובר בדברים ידועים, אם היה הרב שוחט בודק בויקיפדיה, היה מגלה את הנכתב שם:

"פרשנות קופנהגן הולידה פרשנויות פילוסופיות רבות שהולידו בתורן מאמרים רבים, ספרים ואפילו סרטים. חשוב להבין כי כל הפרשנויות הללו אינן תורות מדעיות משום שהן אינן ניתנות להפרכה, בהיותן מבוססות, בהגדרתן, על הנחות בלתי מדידות"

לפי ויקיפדיה, אחד הקשיים לקבלת התיאוריה הזו, הוא "אי הדטרמיניזם הטבוע בתיאוריה", כלומר העדפה של הסבר דטרמיניסטי.

כך או כך, כל ההסברים האחרים, שיש להם 'הסכמות רחבות' בדורינו, עשויות מ'ריבוי יקומים' 'מיתרים', ועוד רעיונות שאין דרך להוכיחם או להפריכם ואין בהם שום נפקות מדעית. אז זכותו של המשגיח זצ"ל או של המגיד מישרים שליט"א, לחשוב גם באופן אחר מכל ההסברים האלו. כמובן שלא באתי ליישב את דברי הצדיק הנ"ל בו עוסק הרב שוחט, אלא רק להראות,  שהדוגמא הזו רק ממחישה עד כמה צריכים לשים לב למגבלות המדע, ולכך שאנשי המדע חוצים מגבלות אלו שוב ושוב.

העוסקים במדע מתלוננים רבות על השימוש המעוות שעושים מחזירים בתשובה בגילוים מדעיים. בעולם התשובה רווחת תופעה של פסידו-מדע: הצגת נתונים "מדעיים", העושים שימוש חלקי ומגמתי, ולעתים מסולף, בממצאים מדעיים, כדי "להוכיח" שכל המדע מפורש כבר בתורה וכי חז"ל הקדימו את כל התצפיות המדעיות

הכללות מסוג כזה רווחות אצל כתבינו לעניני חרדים, ושאר אנשים מן ה'חוץ', שלא מכירים את העולם האמיתי. אם דבריהם של שניים שלשה אנשים שטוענים ש"כל המדע מפורש בתורה" או ש"חז"ל הקדימו את כל התצפיות המדעיות" הופכים לפני כל עולם התשובה, סימן שמישהו צריך לעשות שיעורי בית.

בעולם הישיבות שבאירופה, רווחה ההלצה שאם "הרב ד"ר", הרי שהרב חולה ולכן הזמינו את הדוקטור. בדיחה על 'רב מטעם'. בישיבות של ימינו הפכה ההלצה את פניה: "אם הד"ר הוא רב, כנראה שהוא ד"ר מזוייף, או לא מבין במדע". אם ישנם כמה אנשים חסרי השכלה מדעית שטוענים ש"כל המדע מפורש בתורה", כל שאר עשרות ומאות האנשים, שיש להם תואר ד"ר או תוארים מדעיים אחרים, והם עוסקים ברצינות מלאה בשאלות שבין תורה ומדע, וגם מלמדים את הציבור הרחב בנושא, ומבררים סוגיות כאלו, לא נחשבים בעיני בחורי הישיבה. שכן ה'מדע' הרבה יותר חזק מד"ר אחד מסכן, אולי בריאתן, תמהוני 'בעל תשובה', וכן הלאה…

הנושא של מדע בחז"ל הוא נושא טפל, כמעט שלא מטריד אף אחד לא אצל המאמינים ולא אצל הכופרים. העיקר הוא יסודות האמונה, ובנושאים אלו יש התנגשות בין המדע כפי שמוצג בכל גופי המידע בזמננו, ובין האמונה. האם כל מי שעוסק בזה הוא 'מחזיר בתשובה' (מחב"ת)? או שמא יש כאן עבודת קודש שצריכה להיעשות ע"י רבים וטובים, ואם יש כמה חובבנים, הרי זה מקרה מצער, כפי שיש גם חובבנים בהלכה שמקימים בתי הוראה ומחברים ספרים, או חובבנים בלימוד שפותחים ישיבות.

ממילא, ניתן לראות בארבעת היסודות הסבר מדעי לגיטימי לעולם, בעוד טבלת היסודות של מנדלייב (שקדמונינו לא הכירו) עומדת מחוץ לתחום

ההנגדה בין ארבע היסודות ובין טבלת היסודות, היא חוסר הבנה משווע. מדוע טבלת היסודות של מנדלייב "שקדמוננו לא הכירו" עומדת מחוץ לתחום? וכי מישהו מטיל ספק בשיטות הכימיה של ימינו? בתרופות או במוצרי קוסמטיקה? או שמא כשהוא קונה צבע בטמבור הוא טוען שלפי המשגיח זצ"ל צבע משי יעיל פחות מצבע אקרילי? ארבע היסודות לא באו בתור חלוקה פרקטית מעשית, אלא מתוך תפיסה פילוסופית על העולם, הם עוסקים ב'תכנית' של העולם, ולא בחלקים ממנו הוא עשוי. ברור ש'רוח' ו'אש' הן פעולות, ולא עצמים. וזה היה ברור גם לקדמונים. ההסתכלות של ארבע היסודות היא הסתכלות פילוסופית טרום מדעית. שכן בזמנם הסבירו את העולם בהסברים פילוסופיים, מבלי להזדקק למפרט הטכני של איך הדברים עובדים. ולכן כשעוסקים בפילוסופיה, התיאוריה של ארבעת היסודות רלבנטית באותה מדה. אין לתיאוריה זו שום ערך מדעי, אבל יש לה ערך פילוסופי. ואילו לטבלת היסודות של מנדלייב אין ערך פילוסופי אבל יש ערך מדעי.

התופעה המוזרה היא שהזלזול במדע נעצר בגבולות בית המדרש. מחוץ לבית המדרש, אנו עשויים לשבת בחרדת קודש מול רופא, שכל ידיעותיו מבוססות על המדע של היום, ואף למלא בדקדוק רב אחר הוראותיו. רק כאשר הדברים מגיעים לדברים כמו אהבת ה' בדרכו של הרמב"ם (ובאופן בעייתי יותר בפסיקת הלכה) אנו מרגישים חרות לומר ככל שיעלה על דעתנו, בבטחה וברוגע כי מדע זה אינו עומד למבחן מעשי

אכן מדע זה אינו עומד למבחן מעשי, בנוגע להדברים המביאים לאהבת ה' לפי הרמב"ם, לא נשארו הרבה לפי המדע המודרני שלא עומד במבחן מעשי. שום דבר מהדברים שמלמדים באנתרופולוגיה או בגיאולוגיה לא מוביל לאהבת ה' בצורה בה הם מוצגים…  ומה יעשה המגיד מישרים, שאף שבבוקר ישב מול הרופא (בנוגע לחרדת קודש, נו נו… כיום סומכים יותר על העסקן הרפואי החרדי שמבין בטיב הרופאים יותר מאשר אנשי המדע שסביב), בצהריים רוצה להגביה לבו בדרכי ה', ואינו מאמין שהעולם נוצר במקרה, והתפתח באופן אקראי, ושאיחוי הכרומוזומים  ועקבות הטלומרים מוכיחים ששינוי אקראי בכרומוזומים גרם להיווצרות האדם, או שהקוף הוריש לאדם רטרו וירוסים, והוא גם לא מרגיש שהעצב התועה בג'ירפה מביא אותו לאהבת ה', וכך הלאה?

אני לא חושב ש"אנו מרגישים חרות לומר ככל שיעלה על דעתנו", אבל כן, מעיזים להתפעל מהעולם ומהתכנון והסדר והיופי שבו, גם אם ה'מדע' לא רואה את זה.

נדמה אפוא שהמדענים חכמים דיים כדי לייצר מטוסים שניתן לטוס בהם בבטחה במרחבי הרקיע, אך לא כדי לקבוע כי אין גלגלים (גשמיים) באותו רקיע. תירוצים רבים יכולים להיאמר ביישוב סתירה זאת, אך הקושי שריר וקיים

שוב מגיעה ההפרזה התורנית, כמה אנשים בציבור החרדי באמת סבורים שיש 'גלגלים' בשמים? אם יש כאלו מן הסתם הם חסידי תורת כדור הארץ המרובע, הגורסים שכל הסיפורים על מטוסים הם חלק מקונספירציה.

גישה חינוכית מקובלת מאד גורסת כי ראוי לשדר לתלמידים שכל העולם בחוץ הוא הבל הבלים והמדע אינו אמין, ומוטב שהחוקרים יעברו קורס או שניים בלימוד גמרא אצל איזה תלמיד מתחיל

'מקובלת מאד'? כשמדובר על תחומי מחקר שאינם קשורים לאמונה? לא דובים ולא יער. אם כך חושב מישהו מ'בפנים', מה יחשבו אלו מ'בחוץ'? מי מחנך את ילדיו שמוטב שהמהנדס ילמד גמרא אצל תלמיד מתחיל?

" כך גם בתפיסה של האבולוציה, רוב העם זוכר רק את מה שינק בצעירותו ש"לדעת החילונים האדם הגיע מן הקוף": "בני אדם הגיעו למסקנות שאינן הגיוניות בטענה של טבע, עד כדי שפילוסוף החליט שהאדם התפתח מן הקוף, ואינו שם לב לשאול את השאלה הנשאלת – ומי ברא את הקוף עצמו?!"

מצחיק מאד, הרי הקוף עצמו נוצר מאב קדמון אחר! אז נכון, המשגיח זצ"ל אינו בקי בדרויניזם כל צרכו, אבל סוף סוף, אפשר בפשטות לחזור למשל הכפרי והרכבת. מוצא החיים אינו חלק מהאבולוציה ואינו מוסבר ע"י האבולוציה, נכון להיום הוא לא מוסבר ולא יכול להיות מוסבר, ולכן השאלה היא לא מי ברא את הקוף, אלא מי ברא את החיים שיש בקוף? הסגה לאחור של השאלה, או הקטנה של גודל היצור החי לא משנה את השאלה ולא משיבה עליה תשובה!

כפי הנראה, הסיבה העיקרית ליחס המזלזל למדע היא תפיסת הקונפליקט שבין אמונה למדע. המדע, ובפרט המדע המודרני, נתפס דבר המעניק מובן למציאות, ומתחרה בכך עם האמונה – או אפילו מבטל אותה. המדע מצטייר לנו אלטרנטיבה לגישה ה"אמונית", הרואה במציאות התגלות אלוקית. מתוך כך, התפתחה השקפה הרואה במפגש של דת ומדע התמודדות של משחק סכום אפס. אם המדע בעל ערך, הרי שהתורה מאבדת מערכה; ואם התורה רבת ערך, הרי שמוכרחים אנו לזלזל במדע. הפתרון לכך הוא להצהיר שהתורה היא המציאות והיא הכל. כל מה שאינו תואם לה, כפי הבנתנו, פשוט אינו קיים

זו פיסקת המפתח במאמר, העשויה לזהות את הבעיה, אך מתעלמת ממנה בפועל. הקטע הזה עוסק בכך שהמדע מעניק מובן למציאות, ומתחרה בכך עם האמונה. אך זו הנקודה הרגשית, שאין לנו כיום את תחושת הפחד והבלבול היום יומי שאחזו את האדם הקדמון שהתבונן בעולם ולא הבין לפי איזה כללים הוא עובד. אבל הבעיה המרכזית היא לא נקודת הכובד הרגשית החסרה לנו, אלא הקונפליקט האינטלקטואלי, המדע בן ימינו והאמונה לא מסתדרים. מישהו צריך לוותר על חלק מהרעיונות שלו.

קיימת ספרות נרחבת על כל אחת מן הגישות הנזכרות, תוצר בן שנים רבות של הגות רבנים, הוגי דעות וחוקרים דומה שאין תחום שנזנח, וכל בעיה זוכה למענה (או לכמה מענים) בספרות רחבה.

אשמח להתעדכן בנוגע לספרות הנרחבת שהיא תוצר בן שנים רבות, (כמה שנים?), כי על הספרות שאני מכיר, קשה לומר ש"כל בעיה זוכה למענה בספרות רחבה", נכון שעסקו בתחומים שהזכרתי, ועל כל נקודה ניתן למצוא ספרים או מאמרים, בד"כ מתוך הציבור הדתי לאומי, חלקם מאת רבנים וחלקם מאת אנשי מדע. אבל האם בספרות הזו ניתן לומר שלכל בעיה יש מענה מספק? ושמספק גם את מי שמחזיק בהשקפה החרדית? אני לא מתרשם כך.

כמה ספרים יש ש'נותנים מענה מספק' לשאלות ביקורת המקרא? הקורא צריך לבחור בין ספרו של הרב בזק 'עד היום הזה' או ספרו של הרב קולא 'הויה או לא היה', האם מסקנות אחד מהם מקובלות על ההשקפה החרדית? לא בטוח, או שמא הכוונה שבעלי ההשקפה הטהורה צריכים מעתה לקבל את מסקנות הספרות הנ"ל בנוגע לפתרונות דת ומדע? ובנוגע לארכיאולוגיה, מול טענות פינקלשטיין וחבריו, יש את הארכיאולוג הדתי חגי משגב שמאמץ בגדול את תורת פינקלשטיין עם התאמות קלות, זה חלק מספרות ה'פתרון'? ומה עם המבול?

ומה בדבר גיל העולם? כמה ספרים יש שמיישבים את גיל העולם המקובל אצלינו עם המקובל במדע? האם גם כאן הכוונה שפשוט וברור שיש לקבל את התיארוך המדעי, וכל המתעצל בזה הוא משום שעסוק בענין ה'חומות' של החרדים בסוד 'חדש אסור מן התורה', ועל פי תיאוריות פרידמן?

(בנושא האבולוציה הרב שוחט מציין לדברי התפארת ישראל, הרב קוק, תורת השמיטות, ומיכי אברהם, האם לדעתו רצף המקורות האלו מהווה פתרון מספק לכל הבעיה?  ואם לאו, אולי כן יש לקבוע יחס ספקני כלפי 'המדע' כפי שהוא מוצג בהיכלות האקדמיה בת ימינו?)

לגבי דברי רש"ר הירש, אין ספק שהם "נחרצים ובהירים, ורלבנטיים לימינו", אבל וכי אפשר לדרוש מבעלי השקפה אחת שישנו השקפה משום כך? הרב הירש מייצג את הגישה של יהדות גרמניה שהתפתחה לאורו, ואף אחד לא בא לבטל גישה זו, אבל ישנן עדיין גישות אחרות, מה לעשות.

היחס ללימוד התלמוד באקדמיה, למשל, מגולם במשפט של הורים ומחנכים כאשר רצונם להעצים את לימוד התורה בטהרתו: "באוניברסיטה מתעניינים רק בנעליים של אביי" (או בנוסח דומה בשם רי"י ויינברג, בעל ה'שרידי אש': "אנחנו עמלים לדעת מה אמר אביי, והם [החוקרים] דנים מה היה צבע זקנו של אביי", אם כי רי"י בוודאי התכוון לאי הרלוונטיות של מחקר התלמוד). למעשה, הנחשף למדעי היהדות, עלול להיבהל כאשר יגלה כי צמצום התעניינות המדע לנעליים של אביי נובע משטחיות ומחוסר היכרות עם עולם זה, ואולי אף ייווכח "חלילה" כי בחוגים לתלמוד ישנם חוקרים חכמים, ביניהם גם יראי שמיים, החודרים לעומק השיתין של סוגיות קשות בתלמוד. … חשוב לזכור כי בית המדרש עושה שימוש בספרי ראשונים שהוהדרו בעזרת כלי המחקר העדכניים, בפרט בענייני נוסח

נו באמת, מה הקשר של נוסח שהושג ע"י כלי מחקר, לבין 'מחקר התלמוד', שחלקים גדולים ממנו בנויים מהכחשת האותנטיות של דברי התלמוד, והצבת פרשנויות אחרות מדברי האמוראים, באופן שיטתי, על סמך פלפולים בעלמא. יש חוקרים חכמים אכן, ו"ביניהם יראי שמים" אכן, אבל האם משום כך יש לחלוק כבוד למקצוע? שרוב רובו דברי הבל והכחשת סמכות חז"ל (נכון, לא כותבים בתוך המחקר הלכה למעשה, אבל המשמעות ברורה – יש בתלמוד הרבה דברים שיסודם בחוסר הבנה של הפירוש ה'נכון' וה'מקורי'). מוחלים אנו על חדירתם לשיתין של סוגיות קשות, ויבלעו נא בחזרה את המרגליות והפנינים שפיהם מפיק . הנה לך דוגמא על מחקרו של זקן החוקרים, הפרופסור הדגול הלבני: מקורות ומסורות

לסיכום, יש בה בדרישה להתייחס למדע בכבוד הראוי לו, מן התמימות של בחור ישיבה שאין לו מושג איך המדע עובד באמת. האקדמיות והמדע בן ימינו, נמצאים במסלול התנגשות עם התפיסה המסורתית והשמרנית. לא רק בשאלת דת ואמונה, אלא גם בשאלות של השקפה כלליות ופוליטיות, מי שלא רואה את זה הוא מאמין עיור. ומי שחושב שלחנך להפרדה בין תורה ומדע, כאילו המדע הוא שופרה של המציאות, ואם בתורה רואים להיפך יש סל 'פתרונות' שעיקרו הוא לקבל את המדע בנוסחה כזו או אחרת – זה חינוך יותר קרוב ל'אמת', טועה ומטעה.

ומכאן לדברי המגיב ד"ר בר דע, שלא כרגיל במאמרי תגובות, לא בא להשיג על הכותב, אלא להיפך למלא אחריו, כפי שהוא כותב בפתיחת מאמרו 'בין חולין לחילון':

"הוא טוען שעל החברה החרדית להשקיע מאמץ לשנות את יחסו למדע, בפרט לאור העובדה שבימינו אין אפשרות להגביה חומות שימנעו חשיפה לתכנים מחוץ לעולם החרדי".

הרי לדבריו, מכיון שבמוקדם או במאוחר ייחשף בחור הישיבה לויקיפדיה או לתכנית מדעית פופולרית בטלויזיה, יש מראש לחנכו שהתכנים האלו הינם נכונים ואינם סותרים את השקפתו.

לדעתי ההיפך הוא הנכון, יש לחנכו ולהסביר לו כיצד פועל המדע וכיצד פועלים אנשי מדע.

לגבי כבוד למדע מקצועי בתחומים שאין בהם הנחות יסוד, איני רואה שום יחס מיוחד בציבור החרדי.

עוד הוא אומר:

תקופת ההשכלה הוגדרה על-ידי היהדות הנאמנה "תקופה של שמד", שעליה חל הכלל "גדול המחטיאו יותר מן ההורגו". מלחמת חורמה הוכרזה נגד ההשכלה על ידי גדולי ישראל, וננקטו צעדים חריפים כדי להתגונן מפניה. בין צעדים אלו, נדרשו שלומי ישראל לפרוש מלימודים שהיו חלק מעיסוקם האינטלקטואלי של המשכילים. לימודי תנ"ך, דקדוק, ספרות, חוכמת ישראל ומדע הוצאו אל מחוץ לתחום. תחומי דעת שהם כשרים במהותם, ושנלמדו על ידי שלומי אמוני ישראל משך מאות שנים, השתוו לפתע לעיסוק בכפירה, מתוך הבנה שהנזק (הרב) שנגרם עקב הפרישה מתחומי ידע חיוניים אלה היה קטן מהנזק שהיה צפוי לעם היהודי אילולי זאת. מחיר החומות הגבוהות והבצורות שנבנו בימים ההם היה גבוה, אבל הוא היה הכרחי כדי להגן על בית ישראל מפני הרוחות הרעות שנישבו באותם ימים.

יש כאן שגיאה היסטורית, כאילו נדרשו שלומי ישראל לפרוש מתנ"ך, דקדוק, ספרות, חכמת ישראל, בעוד לפני שנולדה בכלל תנועת ההשכלה לא היה שום עיסוק שיטתי בתחומים אלו, להיפך, המשכילים חדשו את התחומים האלו, והחרדים לא קבלו את החידוש הזה מסיבות מובנות. ייתכן שלולי היו המשכילים מכניסים תחומים אלו כריאקציה וכמלחמה, היו אלו נכנסים לאט לאט באופן טבעי.

בדיוק כמו לימודי ליבה, שלפני כעשרים שנה היו נחלתם של רוב ילדי הציבור החרדי, שלמדו ב'בתי ספר', החידרים היו מיעוט, ובשנים האחרונות עם המאבק מול רשויות החינוך שגילו אקטיביזם, נסוגו רוב הציבור החרדי אל החידרי, ובתי ספר כמעט ולא קיימים.

אחת העדויות המעניינות לכך היא תופעת תנועות התשובה והמחזירים בתשובה, שרואים את תפקידם לקרב רחוקים באמצעות גילוי "האמת". לשם כך הם נעזרים בטרמינולוגיה הלקוחה מעולם המדעי, המשדרת מהימנות ואמינות. רבנים ותלמידי חכמים קוראים לעצמם "מרצים", ומכנים את ההתכנסויות "סמינרים"; הם מוכיחים הוכחות מטפיזיות באמצעות גילויים מדעיים, פיזיים.

עם כל הכבוד, כשאנשים רוצים להכיר לאחרים את היהדות כאמת, אין שום צורך לשים את "האמת" במרכאות, יתכן שישנם אנשים חובבנים, יתכן שלפעמים הם טועים, אבל הם בהחלט בכיוון של האמת. אגב, לכנות התכנסות בשם 'סמינר' זו לא עבירה, ואין שום סיבה לחשוב שהם בהכרח "מוכיחים הוכחות מטפיזיות באמצעות גילויים מדעיים", המדע הפורמלי לא יכול 'להוכיח' דבר לא טבעי, אבל הוא יכול להצביע על תופעות שאין להן הסבר טבעי. וגם אם דברים מוסברים מבחינה לוגית ופילוסופית ורחמנא ליצלן "בטרמינולוגיה הלקוחה מהעולם המדעי", אין בכך שום רע. בדיוק כמו שהכפירה נלמדת על כל במה "בטרמינולוגיה הלקוחה מהעולם המדעי", וגם היא נלמדת בהתכנסויות שנקראים "סמינר", ואנשים שמלמדים אותה קוראים לעצמם "מרצים". נו באמת.

אולם, עירוב תחומים זה מחמיץ את העיקרון הראשון של המדע המודרני, שהוא ההפרדה בין פיזיקה למטפיזיקה. ההיגדים "יש אלוקים" או "אין אלוקים" אינם היגדים מדעיים, משום שהם אינם ניתנים לא לאישוש ולא להפרכה במסגרת המתודה המדעית. האלוקים אינו בעל מאפיינים הניתנים לתצפית ומדידה בשיטה המדעית. השיטה המדעית עוסקת בחומר ואנרגיה וגלגולם זה בזה. האלוקים, באמונה היהודית, אינו מושג בשכל ועל כן אין למדע מה לומר לגביו. הניסיון להוכיח אמיתות מתחום המטפיזיקה באמצעות השיטה המדעית מעיד על חוסר הבנה בסיסי בנוגע לטיבו של המדע.

והאם כל הניגוד בין תורה ומדע מתמצה בכך שאין דרך מדעית להפריך את קיום האל? האם אין משמעות לסיבות רציונליות לאמונה באל? (נכון, זה לא מדע, יופי). האם גם הבעיות של ארכיאולוגיה מקראית נפתרות בהפרדת צמר גפן הזו?

מטרת התורה היא להנחיל לנו אמונה, מוסר וערכים. כפי שאין מגמת התורה ללמד אותנו היסטוריה, כך אין מטרתה להקנות לנו ידע על העולם. את הידע ההיסטורי או מדעי אנו שואבים מתוך היכולת שהנחיל לנו הקב"ה להשכיל, להתבונן ולהסיק מסקנות, וכל אלו בתחום החולין – כמו כל ענין אחר של חולין בחיינו. אין בר-דעת שיטען כי התורה מורה לאדם כיצד לתקן את הקרבורטור של מכוניתו. יש מקומות שהם מקומות מובהקים של חולין, שאליהם התורה אינה מתייחסת. הקב"ה ברא את האדם מצויד ביכולות שכליות, כדי שיכבוש את המציאות, לרווחתו, על ידי בינתו. הידע המדעי כפוי על האדם, ואין התורה אוכפת אותו להתעלם ממה שדעתו משכלת. כל המזלזל במדע בשם התורה אינו מבין מה בין מדע לתורה; הוא דורש מהבריות שימששו כעיוור באפלה.

האם המשפט הליבוביצ'יאני ש"אין מטרת התורה להנחיל לנו היסטוריה", פותר את הבעיות ההיסטוריות שעולות מן התורה? נניח שהיא לא באה ללמד אותנו מה גיל העולם, ולגם לא איך נברא העולם, האם היא גם לא באה ללמד אותנו את ההיסטוריה של העם היהודי? שהרי זה בסופו של דבר תחום ידע גרידא? ומה בדבר ההיסטוריה של אלופי אדום?

חלק ניכר מהפונים להשכלה גבוהה נוטים למקצוע "משפטים", מתוך מחשבה שהוא קרוב מאד באופיו ללימוד  התלמוד וההלכה, ומתיישב ותואם את הטיפוס הישיבתי חרדי. מפתיע לראות שאין בין תלמידים חרדים למשפטים חשש מפני ערכאות של גויים, חרף העובדה כי על הדן בהן נאמר ש"הרים יד בתורת משה".[6] לא זו בלבד, אלא ראשי ערכאות מדינת ישראל החילונית הם דווקא אנשים דתיים, היושבים בראש הרשות התובעת ואפילו האוכפת. אלא שכבר הפעילו על עניין העיסוק במשפט את עיקרון "המבדיל בין קודש לחול" המובא לעיל, במקרה הזה בצורה של "הפרדת הרשויות" מבית מדרשו של הר"ן,[7] המבדיל בין "המשפט האמיתי" לבין "תיקון סדר מדיני וכפי צורך השעה". ניהול החברה בחייה היומיומיים הוא עניין של חולין המתבצע על ידי המדינה (לצורך השעה), כפי שנלמד בלימודי משפט, כל זאת לצד הדין האמיתי שמתקיים בדין תורה.

דרך הילוכו פוסק הוא הלכה שאין במשפט של זמננו משום ערכאות, שכן הוא מטפל בסדר המדיני. הבעיה היא שאפילו אם היינו מניחים שהמשפט של זמננו הוא הסדר המדיני המדובר בר"ן, הרי אין זה לצד הדין האמיתי שמתקיים בדין תורה", כי בתי המשפט בישראל אינם מכירים בדין תורה ולא מתקיימים 'לצדו' אלא במקומו. בכל מקרה הסכמה רחבה של הפוסקים בדורינו, שאסור לתבוע בבית המשפט הישראלי, והוא כן נדון כערכאות, ולכן גם אם זה מפתיע שלומדים משפטים, אין להסיק מכאן מסקנות הלכתיות מופרכות. אגב, בלימוד משפטים יש דרכים רבות ושונות לתעסוקה מבלי להיזקק לתביעות אסורות בבתי משפט.

למרבה האבסורד, דווקא בלימוד המדעים, תחום שכאמור לרוב אין לו כל נגיעה ערכית, אנו מוצאים התנגדות המביאה לצנזורה קשה. בבתי ספר החרדיים ילמדו מדעים באופן מצומצם מאד, ואפילו במסגרת לימודים גבוהים. משפטים, פסיכולוגיה ותיאוריות חברתיות אחרות, בעלות אמירה עמוקה על טבע האדם וסולם הערכים שלו, נלמדות ללא חשש, ודווקא מדעי הטבע נידונים לשבט הצנזורה. אין זה אלא חוסר הבנה עמוק לגבי טיבם של המדעים.

לא ברור על מה מדובר כאן, בחידרים לא לומדים שום דבר מעבר ללימוד תורה וקצת דקדוק וחשבון ברמה של הכיתות הנמוכות, ואילו בבתי ספר של הבנות לומדים מדעי הטבע הרבה יותר מאשר פסיכולוגיה. אין שום צנזורה על מדעי הטבע, מסיבה מאד פשוטה, האבולוציה אינה חלק ממדעי הטבע, וניתן ללמוד זיאולוגיה וביולוגיה וכל שאר מדעי הטבע מבלי להזכירה, (ראה הרחבה כאן).

לסיכום, מבלי לבטל את דברי הכותבים הנכבדים שדבריהם הובאו כאן, נראה שהם מתעלמים מבעיה בסיסית ומרכזית, שלא באה עדיין לפתרונה. והיא הגורם המרכזי ליחס דו ערכי בקשר לתקפות אמירות ודעות של הממסד המדעי בנושאי יסוד כמו גיל העולם ומקורו, מוצא החיים והמינים, ההיסטוריה הישראלית וכו'.

 

 

5 1 vote
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
168 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
השקופע
השקופע
2 years ago

יש שאלה שקשורה למאמר שתמיד התקשיתי להשיב עליה בצורה שתתישב כראוי על ליבי
בנוגע לחינוך החרדי…
השאלה היא למה לא מכניסים קצת ידיעות נחוצות לחיים בתלמודי התורה (אני מדבר על המיינסטרים ולא מודרנים למיניהם)
למה לא מכניסים לימודים רציניים ומסודרים של חשבון בסיסי (הכוונה ללימוד ראוי של לוח הכפל, אחוזים וכד' ולא פעם בשבוע) ומינימום של אנגלית…
הרי 'בתכלס' לא כולם מצליחים להישאר בכוללים וצרכים ידיעות בסיסיות לחיים (כמובן גם מי שנשאר בכולל צריך אך פחות)
למשל, בתהליך ההתחזקות שלי ניכנסתי לישיבה קטנה ליטאית וגליתי שכמעט כל הישיבה לא יודעו לוח הכפל בצורה טובה, ושלא לדבר על אחוזים שלא ידעו כלום (דבר נצרך לכל קניה בסופר) וגילו ממש חוסר הבנה בסיסי בעניינים פשוטים כל כך (וזה בגלל שלא לימדו כראוי מינימום של לימודי חול לחיים בתלמודי התורה…)
גם אנגלית, החבר'ה בישיבה כמעט לא ידעו מה זה ABC וכיום כל דבר קטן שהוא לא גמרא משולב עם אנגלית (אם לא יודעים את שמות האותיות באנגלית לא יודעים מתי התור שלך בדואר למשל.. לצערי זה נשמע מביך)
וגם בלשון ראיתי ליקוי שהרבה מהבחורים התקשו בכתיבה נכונה ללא שגיאות כתיב

הרי באמת, לא יהיה שום נזק רוחני לילדים שילמדו את אותם מינימום ידיעות שכאלה…
קצת לשון קצת חשבון וקצת אנגלית זה בסיס לחיים נורמלים היום

אני לא מתיימר לדעת ולהבין את ענייני הדור יותר מגדולי ישראל, אך עדיין הנושא קשה לי ואני קצת מרגיש שאולי המלחמה בזה איבדה במקצת את הדרך הסבירה ויש סלידה מהמינימום של המינימום ידיעות הנצרכות לחיים

השקופע
השקופע
2 years ago

אני מבין…
אבל זה מחיר שלא צריך לשלם, ונוכל להשאר במלחמה הזו גם אם נגדיל קצת את ידיעות הבסיס בתלמודי התורה ונכניס לימודי ABC
אין שום סיבה שזה יפגע בנו

השקופע
השקופע
2 years ago

אין לך תשובה אחרת? איזה סברה לפחות?
אני מאמין שגם אם אלך לגדולי ישראל אני לא יצליח לקבל הסבר שייתיישב על ליבי

צבי
צבי
4 years ago

מצטער. התגובה כתובה תוך בלבול רב, בשפה ישיבתית ואף רחובית (מינוחים כמו 'נו באמת'), אין קוהרנטיות בין הטיעונים. חבל מאוד. ההנחות בראשית המאמר כגון שההסבר המדעי ניזון מהשקפת החוקר מוצג ללא ביסוס או הסבר סביר , וככלל קשה מאוד להבין באילו נקודות חולק כותב המאמר על הרב שוחט. נכנסתי לכאן בכדי לקבל תשובות וממש התאכזבתי. לצערי, תת רמה.

רותם גטניו עין-דור
רותם גטניו עין-דור
4 years ago

צר לי, אך באמת מדובר בהכללה שלא מעלמא הדין, זו הגזמה פרועה של איזו שהיא תחושת בטן במחוזות התמימות, שמעולם לא נאמרה בצורה כזו. "העולם שבחוץ הוא הבל ורעות רוח", מבחינת נושאי העיסוק ועולם הערכים, אך האם יש ילד חרדי אחד, שחינכו אותו שהמהנדסים, הכימאים, טכנאי חשמל, וכו' הם הבל ורעות רוח? ברור שיש כאן ערבוב בין התחומים ה'נפיצים', בהם קיימת בעיה בין מדע לתורה, ובין ה'מדע' כתחומי ידע ולימוד.

—אני מתקשה להבין איך כותב המאמר רומז בכזו שלווה שמהנדסים וכימאים וחשמלאים הוא מדע "מוכח" שיש ערך בידיעתו, אבל מדעים שלא מתיישבים עם מה שכתוב בתורה אינם כה "מוכחים". אני אוסיף גם שלדעתי יש כאן התמקדות יתר בביטוי עצמו "הבל ורעות רוח" – אינני מאמין שמשה שוחט התכוון שילדים חרדים מדקלמים את המשפט הזה ספציפית בין כותלי הישיבות. ולהתייחס לזה ככזה משמע לעשות לו עוול. ברור, לדעתי, שהוא מתייחס לאיזשהו הלך רוח בחלק מהקהילה החרדית והדתית בארץ -ובחר לתאר אותו באופן זה. אבל לבטל את הטענה בגלל האופן שבו נוסחה זה קשקוש. – – –

יש באמת סתירות קשות בין המדע כפי שנלמד בהיכלי האקדמיה, ובין ההשקפה הדתית.
—מסכים. אני פשוט, בניגוד אליך, חושב שלמדע יש משקל יותר גדול כשאנו באים לדבר על המציאות—

יש הבדל בסיסי ומהותי בין המדע, לבין עולם המדע והאקדמיה.
—תסביר בבקשה. כי לפי מיטב ידיעתי אין הפרדה בין מדענים ואקדמאים. הדרך שבה בנויות אוניברסיטאות היא שבוגרי תואר שני ושלישי המעוניינים להמשיך ולעסוק במחקר במסגרת האקדמיה (המוסד שבו מצוי כל הציוד הנדרש למחקרים) – משרתים את האקדמיה בכך שהם מרצים בה. כך שבעצם המורים באוניברסיטאות הם הם המדענים שנמצאים בחוד הקצה בתחומם, ועוסקים בידע והופכים בו – ומנחילים ידע הנובע מהתעסקות מעשית בחומר הנלמד. איפה הפער?—

המדע הוא מתודה, אין לו הנחות יסוד, אין לו השקפת עולם, ואין הוא מעדיף שיטה אחת מחברתה. מה שקורה בפועל הוא שהמתודה המדעית מופעלת בידי בני אדם, ולבני אדם יש הנחות יסוד, יש השקפות עולם, ויש העדפות.
—המשפט האחרון הוא בהחלט נכון, אבל מוליך שולל. חלק בלתי נפרד מהשיטה המדעית כיום הוא הנושא של 'ביקורת עמיתים'. זה אומר שאף מחקר מדעי לא נתפס כנכון, אלא אם מדענים אחרים בחנו אותו, הגיבו עליו, שיחזרו אותו והפיקו את מסקנותיהם. אם המחקר אכן צודק לאט לאט עוד ועוד מדענים יצטרפו לתמוך בו ולבסוף ייווצר קונצנזוס מדעי. 'ביקורת עמיתים' היא הדרך שבאמצעותה המדע מוודא שאין הטייה תרבותית או השקפתית מצד החוקר היחיד.—

אזי נכון הדבר שכשבונים חללית לירח, אין מקום להשקפות עולם, אלא רק להכניס רכיבים שפועלים, בדרך של ניסוי וטעיה, אבל כשעוסקים בשאלות של בחירה, תודעה, גיל העולם, אבולוציה, ארכיאולוגיה מקראית, ועוד, יש בהחלט מקום משמעותי להנחות היסוד והשקפות העולם, והדרכים בהן מתנהלת ומופעלת המתודה הזו.
—נשמע שכותב המאמר, שוב, מחלק על דעת עצמו את המדע למדע לגיטימי ומדע לא לגיטימי. אשמח לדעת על בסיס מה בנויה ההפרדה הזו. שנית, כפי שציינתי מקודם, יש מנגנוני ביקורת ובידוק מאוד נוקשים בקהילה המדעית, והסיכוי שתחום שלם במדע (אבולוציה, למשל) ייפול ויהפוך לתיאוריית שקר רק בגלל תפיסות העולם של אנשים פרטיים. אם זה נכון, וכל האנשים שאי פעם טענו בעד תורת האבולוציה עשו זאת בעקבות הנחות יסוד קודמות להן, אזי יש קושייה קשה שצריך לפתור, והיא: מדוע הוגה תורת האבולוציה (צ'רלס דרווין) היה נוצרי מאמין?—

הבה ולא ניתמם, את ה'מדע' אנו יונקים מגופי ידע בעלי סמכות וכח, הרי אין האדם הפשוט או תלמיד הישיבה הולך ועורך ניסויים, וגם לא בודק רפרנסים מדעיים במקור (הלואי והסטודנט יעשה את זה), את ה'מדע' יכול הוא לינוק מפרסומים של אוניברסיטת ת"א, האוניברסיטה העברית, ושאר היכלות האקדמיה בארצינו הקדושה.
—הבה לא ניתמם, את הדת אנשים יונקים מגופי ידע בעלי סמכות וכח. הרי אין האדם הפשוט קם והולך ללמוד תורה בלי שאדם סמוך לו מייצג לו את חשיבותה. ראית באיזו פשטות ניתן להפוך את הטיעון? מבלי להיכנס לדיון ארוך ומיגע על המשמעות של 'ידע' בכללי, אציין שכל פיסת מידע שאדם מלקט בחייו, על פי רוב, היה מאדם אחר בעל ידע. הפרופסור מהאוניברסיטה והרב בישיבה שניהם מומחים בתחומם, ואנשים באים אליהם בכדי ללמוד. איזו עוד דרך אתה מכיר ללמוד?
וסטודנטים, שתדע לך, משקיעים זמן רב מאוד בקריאת מחקרים. בתואר שני זה בערך כל מה שעושים. אז הנה, התגשמה לך משאלה—

כאשר אתה מניח שאין שום טעם להתייחס ל'מדע' בכלל, בשונה ממדעי האוירודינמיקה למשל, שמתכננים את כיפת ברזל ואת החללית בראשית.
—רק לשם הבהרה, איך מתקיימת הטענה בתורה שירח הוא מאור, לצד הטענה של המפתחים של חללית בראשית שהירח הוא סלע שטס בחלל. מתישהו לאורך ההיסטוריה בני אדם היו צריכים לנטוש את העמדה הראשונה, ולאמץ את השנייה, מהסיבה הפשוטה שהמציאות היא דבר אחד ולא אחר—-

כאן הבן שואל, איך ייתכן שה'מדע' הזה גם מלמד אותנו ש'התנ"ך – אין ממצאים בשטח'? זו ארכיאולוגיה מתקדמת שבנויה על סטטיסטיקות כנודע. ואיך יתכן שה'מדע' הזה גם מלמד אותנו שאין לאדם בחירה חפשית? ושתפילות לא עוזרות? שהמקרא מורכב ממקורות שונים וסותרים וההיסטוריה הישראלית היא פיקציה? שהעולם בן מליארדי שנים? ושהאדם לא נוצר מגוש עפר אלא התפתח בשינויים אקראיים מיצורים אחרים?
—-איך? הרבה אנשים, מאוד סקרנים וחכמים, הלכו והמציאו שיטות בדיקה ומחקר ובחנו לאורך עשרות שנים בנפרד וביחד את השאלות הללו, תוך כדי שהם בודקים ומבקרים ומפריכים זה את זה. זו השיטה המדעית. למה עולה כאן הרושם, שוב, שענפי מדע מסויימים לא מתנהלים כך?—–

הרב שוחט לא ממש מציע פתרון ראוי לבעיה הזו, משום שאין. המדע נוצר בעולם המערבי, ולכן ככל שהוא סוטה מהקטע הטכני של איך להרכיב חלליות או כל מכשיר אחר, ועובר לענין שרחוק מהניסוי והטעיה הממשיים, בין אם זה היסטוריה, ובין אם זה ארכיאולוגיה, ואפילו אם זה גיל העולם, הוא תלוי גם בהשקפות והנחות יסוד, מה לעשות.
—-לפי הגיון זה, האלגברה גם היא שגויה כי היא הומצאה בעולם המוסלמי. אבל גם אם נרצה ולא נרצה שתיים ועוד שתיים תמיד יהיה ארבע. יש דברים שכרגע לא ניתן לבחון במתמטיקה, השורש של 1- למשל, אך זה לא שולל ומבטל את כל המתמטיקה באשר היא. בהשאלה, גם התחומים שציינת כאן מהם אכן תחומים בעיתיים, כיוון שהם מסתמכים על איסוף נתונים ודע, ולא על ניסוי וטעייה בתנאים מבוקרים. כך שבעצם אין לדעת אם התחומים האלה צודקים בטענותיהם או לא. נכון?
לא נכון. יש דברים שאנו יכולים להצביע עליהם שהם ודאיים ומתקיימים במציאות. בחקר ההיסטוריה, למשל, מאוד נזהרים להציג רק דברים שיש להם עדויות. דבר שאין לו עדויות אי אפשר להניח שהתרחש. זו השיטה. כך היסטוריונים יודעים להגיד שממלכות יהודה וישראל היו קיימות בעבר, כיוון שמלך פרס התייחס אל המלך אחאב בזמנו, ונמצאו חותמים של דמויות מקראיות מספרי מלכים. ההיסטוריונים לא יכולים להגיד שהייתה יציאת מצריים, כיוון שבאף מקום בארכיונים של מצריים העתיקה לא מוזכרים לא יהודים, לא עבדים, לא עשר מכות, והערים פיתום ורעמסס טרם נמצאו. גם בגיאולוגיה יש דברים שאנו יכולים להראות ולמדוד כגון תנועת היבשות, הרכבי הסלעים, והעובדה שאין מעבר של מאובנים בין שכבות הסלע השונות (קרי – לא תמצא מאובן של דינוזאור לצד מאובן של בן-אדם.——

כשם שבאופן אקראי הפרופסורים המלומדים של מדעי הרוח באוניב' ת"א תמימי דעים שמבחינה מדעית העמדה המרקסיסטית – שמאלית היא האמת המוחלטת, אולי יש קשר גם להסכמה על כך שההיסטוריה הישראלית היא פיקציה? ואיך כל זה חודר למתודה המדעית ולפרסומים 'שעוברים בקורת עמיתים', ולעבודות דוקטורט? (ראה כאן)
—אנקדוטה. הקישור הוא למאמר מאוד ארוך שמתאר השתלשלות אירועים שהיה אפשר לתאר בקצרה לגבי מחקר לא פופולרי לגבי העליונות של המוח הגברי על המוח הנשי. נו בסדר. תפסת את המדע עם המכנסיים למטה. אבל בין זה לבין להשליך גם על כימייה וביולוגיה ואסטרונומיה ופליאונטולוגיה (חקר מאובנים) יש מרחק רב מאוד.—

ומה עם מדעי הרוח? האם שם לא לומדים להגדיר את האתיקה, ובוחנים באופן לוגי פילוסופי מה הוא טוב לעומת רע? מדוע מדעי הרוח לא מגיעים למסקנה שהתורה היא תיקון העולם בדרך המוסרית ביותר? ומה דעת המדע על חכמת הקבלה וספר הזהר?
—האם היהדות היא מדע? אם לא, אז גם שום דבר מן הדברים שציינת הם לא מדע. מדע הוא דבר שניתן להוכיח באופן אמפירי, בנפרד מן החוקר. פילוסופיה ומוסר ואתיקה ץלויים בהוגה עצמו, ולא יהיו קיימים אם לא יהיו בני אדם. זאת בניגוד ללוחות טקטונים, הגלקסיות והמאובנים החקוקים בסלע.
ושוב, בשביל להבין מדוע המדע לא מציג דעה לגבי ספר הזהר, צריך לשאול את השאלה האם ניתן להוכיח את נכונותו באופן שאינו משתמע לשני פנים? אם לא אז זה בכלל לא מעיסוקו של המדע.—-

בקצרה, ה'מדע' כפי שמוצג לנו בויקיפדיה, או בכל פרסום אחר בן ימינו, הוא עיבוד של הנתונים עם כל ההשקפה המערבית-פרוטסטנטית-מרקסיסטית על גלגוליה השונים, ומי חכם וידע להבדיל ולהפריד בין החלק האובייקטיבי לבין הסובייקטיבי?
—-זו טענה מאוד גדולה. היכן בדשיוק במדע אתה רואה התגשמות והשפעה של התפיסות שציינת? פרוטסטנטית? מרקסיסטית? באיזה אופן חוקרים מדעיים משלבים פילוסופיות בכלל מתחום הדת והכלכלה בחקר השמש, נגיד? זו טענה עצומה שמציעה מעט מאוד ביסוס. בנוסף, ויקיפדיה אינה מייצגת איכותית של המדע, שאל כל סטודנט.—–

אז נכון, לומר שכל המדע הוא הבל ורעות רוח, זו אמירה ילדותית. אבל כל כך הרבה דברים שנאמרים בשם המדע הם הבל ורעות רוח, ואתה יכול לשמוע פרופסורים לפילוסופיה מדברים כמו ילדים קטנים ממש (למשל זה או זה), מה לעשות, יש הרבה דברים שנאמרים בשם המדע והם הבל ורעות רוח.
—- אם הייתי פותח את תגובתי באמירה "חחחחח, תראו איזה תירוצים של ילד הוא מביא פה" כמה ערך היית מוצא בהם? קראתי את המאמרים ולי זה לא נשמע כמו דיבור של ילדים. במאמר הראשון קראתי מסמך מפורט המציג את הטענה ומסביר אותה ומתאר מאיפה היא באה. במאמר השני ראיתי הרצאה של פרופסור לפילוסופיה שמתווכח עם טענה של ווכחנים נוצרים לגבי טיב העולם. גם פה וגם פה ראיתי התנהלות של הוגה מחשבות מבוגר. אבל כמה קל וכיף לבטל את שני אלה סתם ככה, כאילו היו ילדים בני שש.
בנוסף אחזור ואומר שפילוסופיה אינה חלק מהשיטה המדעית.—-

וצריכים לזכור את זה. לחנך את ילדך שהמדע הוא שופרה של המציאות, ורק כשיגיע לגיל ההתבגרות וישאל אותך איך אתה מסביר את הארכיאולוגיה המקראית, – או את התיאוריות הרווחות אודות מוצא האדם והמינים, דתות, נסים, נבואה, וכו' -, תאמר לו שאין לך מושג ואולי יש מישהו שמדבר על זה. כאן כבר מגיעים למה שמכנה הרב שוחט "חינוך לשקר".

ואכן האמונה הזו, שהמדע בן זמננו, וכפי שהוא נלמד ומוצג בספרות, הוא שופרה של המציאות היא שקר גדול. והמחנך לאורה את ילדיו, אל יתפלא אם הם לא יקנו את הגשרים הקלושים שיתנו לו אחרי שכבר יהיה מאוחר.
—-חוץ מזה שאתה טענת פה שהזה שקר, אני לא מצליח להבין מאיפה באה הטענה הזו? איזו עוד שיטת מחקר אתה מכיר שגילת את מבנה כדור הארץ, מיפתה את החלל והקוסמוס, יודעת לאבחן מחלות ואת הסיבה להן, יודעת לחזות את מזג האוויר ולחשב במדויק איפה הכדור שזרקת יינחת? איזה תחום ידע אתה מכיר שאני לא שמתאר את המציאות באופן יותר מדוייק ומפורט מהמדע?—–

זו הנקודה העיקרית שרציתי להבהיר. ואצרף עוד הערות על כמה קטעים מהמאמר, כדי להמחיש את דברי.

אחד ממגידי השיעורים המפורסמים מסר שיעור בנושא כוח הראייה. הוא סיפר על "ניסוי שני הסדקים" הידוע, הבוחן את טיבו של האור: האם מדובר בחלקיקים בודדים או בגלים מתמשכים. הניסוי גילה ממצא מדהים: האור מתנהג כמו חלקיק כאשר מודדים אותו וכמו גל כאשר אין מודדים אותו. המדענים, הוסיף הרב, אינם יודעים את נפשם בפרשנות התופעה, ואילו אנו מבינים על-פי התורה מהו כוחה של ראייה, ולכן הדברים נהירים לנו. מתוך סקרנות שאלתי ידיד, פיזיקאי ירא שמים, מהי הפרשנות המדעית לתופעה זו. הוא כתב לי כי אמנם בעבר סברו מדענים חשובים שהשינוי נובע מצפייה בתוצאות הניסוי על ידי יצור בעל תודעה דווקא, אולם כיום יש הסכמה רחבה שהדבר אינו תלוי בתודעה אלא במדידה עצמה. כתבתי זאת לרב הנ"ל, והוא השיב לי בתרעומת: "במחילה, אני כן נוטה להתפעל מנפלאות הבריאה, אני נוטה יותר לקבל ממי שעדיין לא נשרפה נשמתו בכבשני האוניברסיטאות למיניהם… עפרא לפומיה. אקוה שיהיה חלקי מן התמימים לנצח נצחים. ממני הצעיר שנכנס ולא יצא מבריתו של אברהם אבינו(!!)

ובכן, קובע הפיזיקאי ירא השמים, שבעבר סברו מדענים חשובים שהשינוי נובע מצפיה, וכיום יש הסכמה רחבה שהדבר אינו תלוי בתודעה אלא במדידה.

אך האם מדובר במדע? רעיון שני הסדקים מתבסס על ניסויים מדעיים, אפשר להגדיר אותו כבעיה מדעית. אך נסיונות ההסבר השונים הם בהחלט אינם מדע, הם הסברים הנובעים מהשקפת עולמו של המסביר. הרב שוחט, בהסתמכותו על ה'פיזיקאי ירא השמים', נכשל באותה תופעה שהוא מנסה לשלול. שכן פשר קופנהגן המקורי לא דיבר על קריסת פונקציית הגל כתוצאה מצופה בעל תודעה דוקא, אלא כתוצאה ממדידה. ויש להדגיש שאין הכוונה שהמדידה גורמת להשפעה פיזית של 'זיהום', אלא הקובע הוא עצם המדידה והעובדה שהדבר נמדד, גם אם ברור שמכשיר המדידה אינו משפיע על תנועת החלקיק/גל. תליית הקריסה ב'מדידה' היא קביעה לא מוסברת, ולכן היו שתלו אותה בתודעה, והיו שהסבירו אותה באפנים אחרים שונים ומשונים, המשותף לכולם שהם תלויים בהשקפת העולם של המסביר, ואין להם ערך מדעי.

מדובר בדברים ידועים, אם היה הרב שוחט בודק בויקיפדיה, היה מגלה את הנכתב שם:

"פרשנות קופנהגן הולידה פרשנויות פילוסופיות רבות שהולידו בתורן מאמרים רבים, ספרים ואפילו סרטים. חשוב להבין כי כל הפרשנויות הללו אינן תורות מדעיות משום שהן אינן ניתנות להפרכה, בהיותן מבוססות, בהגדרתן, על הנחות בלתי מדידות"

לפי ויקיפדיה, אחד הקשיים לקבלת התיאוריה הזו, הוא "אי הדטרמיניזם הטבוע בתיאוריה", כלומר העדפה של הסבר דטרמיניסטי.
—-נכון מאוד, ואתה יודע מי קבע את המעמד הזה? אנשי המדע. כי מסתבר, ואני אולי מגזים פה, שיש להם מודעות עצמית ולא כל אחד שמפרסם מאמר שוגה בשיגעון גדלות—-

כך או כך, כל ההסברים האחרים, שיש להם 'הסכמות רחבות' בדורינו, עשויות מ'ריבוי יקומים' 'מיתרים', ועוד רעיונות שאין דרך להוכיחם או להפריכם ואין בהם שום נפקות מדעית.
—אני כשלמדתי פיזיקה בבית הספר ותלמיד שאל את המורה לגבי תורת המיתרים, המורה התחיל את תשובתו בכך שאין דרך לדעת אם התורה הזו נכונה או לא, בדיוק בגלל שהיא אינה ניתנת להפרכה. במאמרים והרצאות נוספות בנושא שנחשפתי אליהם – תמיד צויינה הנקודה הזו. בשום שלב לא התפתח אצלי הרושם שזו תורה שזוכה ל-"הסכמה רחבה". עם כמה פיזיקאים דיברת שאתה חושב שזה קונצנזוס?—–

אז זכותו של המשגיח זצ"ל או של המגיד מישרים שליט"א, לחשוב גם באופן אחר מכל ההסברים האלו. כמובן שלא באתי ליישב את דברי הצדיק הנ"ל בו עוסק הרב שוחט, אלא רק להראות, שהדוגמא הזו רק ממחישה עד כמה צריכים לשים לב למגבלות המדע, ולכך שאנשי המדע חוצים מגבלות אלו שוב ושוב.
—נכון, והמדע בהחלט ידע המון טעויות ותהפוכות לאורך השנים. אולם תמיד היה זה המדע עצמו שגילה את הטעויות הללו. שוב, אתה מצביע על מוגבלות את המדע, כאילו אתה היחיד שנחשף אליהם. מדענים משקיעים המון מאמצים לביקורת ובחינה של העבודות שלהם עצמם, ועד כאן לא מצאתי במאמר איזכור אחד הולם של התהליך הזה——-

העוסקים במדע מתלוננים רבות על השימוש המעוות שעושים מחזירים בתשובה בגילוים מדעיים. בעולם התשובה רווחת תופעה של פסידו-מדע: הצגת נתונים "מדעיים", העושים שימוש חלקי ומגמתי, ולעתים מסולף, בממצאים מדעיים, כדי "להוכיח" שכל המדע מפורש כבר בתורה וכי חז"ל הקדימו את כל התצפיות המדעיות

הכללות מסוג כזה רווחות אצל כתבינו לעניני חרדים, ושאר אנשים מן ה'חוץ', שלא מכירים את העולם האמיתי. אם דבריהם של שניים שלשה אנשים שטוענים ש"כל המדע מפורש בתורה" או ש"חז"ל הקדימו את כל התצפיות המדעיות" הופכים לפני כל עולם התשובה, סימן שמישהו צריך לעשות שיעורי בית.

בעולם הישיבות שבאירופה, רווחה ההלצה שאם "הרב ד"ר", הרי שהרב חולה ולכן הזמינו את הדוקטור. בדיחה על 'רב מטעם'. בישיבות של ימינו הפכה ההלצה את פניה: "אם הד"ר הוא רב, כנראה שהוא ד"ר מזוייף, או לא מבין במדע". אם ישנם כמה אנשים חסרי השכלה מדעית שטוענים ש"כל המדע מפורש בתורה", כל שאר עשרות ומאות האנשים, שיש להם תואר ד"ר או תוארים מדעיים אחרים, והם עוסקים ברצינות מלאה בשאלות שבין תורה ומדע, וגם מלמדים את הציבור הרחב בנושא, ומבררים סוגיות כאלו, לא נחשבים בעיני בחורי הישיבה. שכן ה'מדע' הרבה יותר חזק מד"ר אחד מסכן, אולי בריאתן, תמהוני 'בעל תשובה', וכן הלאה…
—-אז מצד אחד אין אנשים שמנסים לכנס את המדע לדת, ומצד שני יש אנשים שעושים בדיוק הזה… הבנתי….—–

הנושא של מדע בחז"ל הוא נושא טפל, כמעט שלא מטריד אף אחד לא אצל המאמינים ולא אצל הכופרים. העיקר הוא יסודות האמונה, ובנושאים אלו יש התנגשות בין המדע כפי שמוצג בכל גופי המידע בזמננו, ובין האמונה. האם כל מי שעוסק בזה הוא 'מחזיר בתשובה' (מחב"ת)?
—-לא, ואף אחד לא העלה את הטיעון הזה מלבדך. התלונה היא לגבי אנשים שעושים שימוש ציני, מתוך בורות, במדע קונקרטי בכדי לקדם את אמונתם הדתית. איך הפכת את הטענה הזו לטענה שכל העוסקים בפסידו-מדע הם מחזירים בתשובה? נסתר ממני—–

או שמא יש כאן עבודת קודש שצריכה להיעשות ע"י רבים וטובים, ואם יש כמה חובבנים, הרי זה מקרה מצער, כפי שיש גם חובבנים בהלכה שמקימים בתי הוראה ומחברים ספרים, או חובבנים בלימוד שפותחים ישיבות.

ממילא, ניתן לראות בארבעת היסודות הסבר מדעי לגיטימי לעולם, בעוד טבלת היסודות של מנדלייב (שקדמונינו לא הכירו) עומדת מחוץ לתחום

ההנגדה בין ארבע היסודות ובין טבלת היסודות, היא חוסר הבנה משווע. מדוע טבלת היסודות של מנדלייב "שקדמוננו לא הכירו" עומדת מחוץ לתחום? וכי מישהו מטיל ספק בשיטות הכימיה של ימינו? בתרופות או במוצרי קוסמטיקה? או שמא כשהוא קונה צבע בטמבור הוא טוען שלפי המשגיח זצ"ל צבע משי יעיל פחות מצבע אקרילי? ארבע היסודות לא באו בתור חלוקה פרקטית מעשית, אלא מתוך תפיסה פילוסופית על העולם, הם עוסקים ב'תכנית' של העולם, ולא בחלקים ממנו הוא עשוי. ברור ש'רוח' ו'אש' הן פעולות, ולא עצמים. וזה היה ברור גם לקדמונים.
—–כן? באמת? כולם ידעו את זה? על סמך מה אתה אומר את זה? כי לפי המידע שברשותנו, אריסטו באמת חשב שהעולם בנוי מארבע היסודות.—–

ההסתכלות של ארבע היסודות היא הסתכלות פילוסופית טרום מדעית. שכן בזמנם הסבירו את העולם בהסברים פילוסופיים, מבלי להזדקק למפרט הטכני של איך הדברים עובדים. ולכן כשעוסקים בפילוסופיה, התיאוריה של ארבעת היסודות רלבנטית באותה מדה. אין לתיאוריה זו שום ערך מדעי, אבל יש לה ערך פילוסופי. ואילו לטבלת היסודות של מנדלייב אין ערך פילוסופי אבל יש ערך מדעי.
—–לא מדוייק. הקביעה האם טענה מסויימת היא מדעית או פילוסופית לרוב נובעת ממניעיו של מביע הטענה. אם הוא רואה בטענתו הסבר מדע, אזי המדע הוא זה שיבחן אותו. אם הוא רואה בטענה הסבר פילוסופי, אזי פילוסופים הם שיבחנו אותה.אריסטו ראה בטענות שלו הסבר מדעי, כך שאין להן ערך כלל כיום—-

התופעה המוזרה היא שהזלזול במדע נעצר בגבולות בית המדרש. מחוץ לבית המדרש, אנו עשויים לשבת בחרדת קודש מול רופא, שכל ידיעותיו מבוססות על המדע של היום, ואף למלא בדקדוק רב אחר הוראותיו. רק כאשר הדברים מגיעים לדברים כמו אהבת ה' בדרכו של הרמב"ם (ובאופן בעייתי יותר בפסיקת הלכה) אנו מרגישים חרות לומר ככל שיעלה על דעתנו, בבטחה וברוגע כי מדע זה אינו עומד למבחן מעשי

אכן מדע זה אינו עומד למבחן מעשי, בנוגע להדברים המביאים לאהבת ה' לפי הרמב"ם, לא נשארו הרבה לפי המדע המודרני שלא עומד במבחן מעשי. שום דבר מהדברים שמלמדים באנתרופולוגיה או בגיאולוגיה לא מוביל לאהבת ה' בצורה בה הם מוצגים… ומה יעשה המגיד מישרים, שאף שבבוקר ישב מול הרופא (בנוגע לחרדת קודש, נו נו… כיום סומכים יותר על העסקן הרפואי החרדי שמבין בטיב הרופאים יותר מאשר אנשי המדע שסביב), בצהריים רוצה להגביה לבו בדרכי ה', ואינו מאמין שהעולם נוצר במקרה, והתפתח באופן אקראי, ושאיחוי הכרומוזומים ועקבות הטלומרים מוכיחים ששינוי אקראי בכרומוזומים גרם להיווצרות האדם, או שהקוף הוריש לאדם רטרו וירוסים, והוא גם לא מרגיש שהעצב התועה בג'ירפה מביא אותו לאהבת ה', וכך הלאה?

אני לא חושב ש"אנו מרגישים חרות לומר ככל שיעלה על דעתנו", אבל כן, מעיזים להתפעל מהעולם ומהתכנון והסדר והיופי שבו, גם אם ה'מדע' לא רואה את זה.
—-כמו תורת המיתרים, המדע יודע להגיד שלכל תופעה בטבע יש הסבר בתוך גבולות הטבע. לכן אין סיבה להאמין בתכנון וסדר של העולם. אתה יכול להאמין בכיף בכל העולה על רוחך, אך מבחינת המדע זו קביעה שלא ניתן להציב—-

נדמה אפוא שהמדענים חכמים דיים כדי לייצר מטוסים שניתן לטוס בהם בבטחה במרחבי הרקיע, אך לא כדי לקבוע כי אין גלגלים (גשמיים) באותו רקיע. תירוצים רבים יכולים להיאמר ביישוב סתירה זאת, אך הקושי שריר וקיים

שוב מגיעה ההפרזה התורנית, כמה אנשים בציבור החרדי באמת סבורים שיש 'גלגלים' בשמים? אם יש כאלו מן הסתם הם חסידי תורת כדור הארץ המרובע, הגורסים שכל הסיפורים על מטוסים הם חלק מקונספירציה.
—–הזכרת את ספר הזהר ותורת רמב"ם ששניהם טוענים שישנם. המדע יודע לקבוע שאין, וזה הטיעון—-

גישה חינוכית מקובלת מאד גורסת כי ראוי לשדר לתלמידים שכל העולם בחוץ הוא הבל הבלים והמדע אינו אמין, ומוטב שהחוקרים יעברו קורס או שניים בלימוד גמרא אצל איזה תלמיד מתחיל

'מקובלת מאד'? כשמדובר על תחומי מחקר שאינם קשורים לאמונה? לא דובים ולא יער. אם כך חושב מישהו מ'בפנים', מה יחשבו אלו מ'בחוץ'? מי מחנך את ילדיו שמוטב שהמהנדס ילמד גמרא אצל תלמיד מתחיל?
—-לאורך המאמר הזה אתה זלזלת בחוקרים מדעיים פעם אחר פעם. מוזר, אבל אני מוצא גרעין אמת בטענה של משה שוחט—–

" כך גם בתפיסה של האבולוציה, רוב העם זוכר רק את מה שינק בצעירותו ש"לדעת החילונים האדם הגיע מן הקוף": "בני אדם הגיעו למסקנות שאינן הגיוניות בטענה של טבע, עד כדי שפילוסוף החליט שהאדם התפתח מן הקוף, ואינו שם לב לשאול את השאלה הנשאלת – ומי ברא את הקוף עצמו?!"

מצחיק מאד, הרי הקוף עצמו נוצר מאב קדמון אחר! אז נכון, המשגיח זצ"ל אינו בקי בדרויניזם כל צרכו, אבל סוף סוף, אפשר בפשטות לחזור למשל הכפרי והרכבת. מוצא החיים אינו חלק מהאבולוציה ואינו מוסבר ע"י האבולוציה, נכון להיום הוא לא מוסבר ולא יכול להיות מוסבר, ולכן השאלה היא לא מי ברא את הקוף, אלא מי ברא את החיים שיש בקוף? הסגה לאחור של השאלה, או הקטנה של גודל היצור החי לא משנה את השאלה ולא משיבה עליה תשובה!
—-האבולוציה לא מסבירה את מוצא החיים, אבל היא כן מסבירה את מוצא המינים. וכפי הנראה חיים תמיד באים מחיים אחרים. הם נוצרים ברחם, או בביצה ובאים לעולם מוכנים וחיים. טרם נמדדה השפעתם של גורמים על-טבעיים על תהליך זה—–

כפי הנראה, הסיבה העיקרית ליחס המזלזל למדע היא תפיסת הקונפליקט שבין אמונה למדע. המדע, ובפרט המדע המודרני, נתפס דבר המעניק מובן למציאות, ומתחרה בכך עם האמונה – או אפילו מבטל אותה. המדע מצטייר לנו אלטרנטיבה לגישה ה"אמונית", הרואה במציאות התגלות אלוקית. מתוך כך, התפתחה השקפה הרואה במפגש של דת ומדע התמודדות של משחק סכום אפס. אם המדע בעל ערך, הרי שהתורה מאבדת מערכה; ואם התורה רבת ערך, הרי שמוכרחים אנו לזלזל במדע. הפתרון לכך הוא להצהיר שהתורה היא המציאות והיא הכל. כל מה שאינו תואם לה, כפי הבנתנו, פשוט אינו קיים

זו פיסקת המפתח במאמר, העשויה לזהות את הבעיה, אך מתעלמת ממנה בפועל. הקטע הזה עוסק בכך שהמדע מעניק מובן למציאות, ומתחרה בכך עם האמונה. אך זו הנקודה הרגשית, שאין לנו כיום את תחושת הפחד והבלבול היום יומי שאחזו את האדם הקדמון שהתבונן בעולם ולא הבין לפי איזה כללים הוא עובד. אבל הבעיה המרכזית היא לא נקודת הכובד הרגשית החסרה לנו, אלא הקונפליקט האינטלקטואלי, המדע בן ימינו והאמונה לא מסתדרים. מישהו צריך לוותר על חלק מהרעיונות שלו.
—–לא הבנתי את ההבדל בין הטענה שלך לטענה שלו. פשוט הוא טוען שזה בגלל ששתי התורות (המדע והדת) מתיימרים לייצג חלקים חופפים של המציאות, וזה יוצר קונפליקט. אתה טוען אותו דבר בדיוק. תקן אותי אם אני טועה—–

קיימת ספרות נרחבת על כל אחת מן הגישות הנזכרות, תוצר בן שנים רבות של הגות רבנים, הוגי דעות וחוקרים דומה שאין תחום שנזנח, וכל בעיה זוכה למענה (או לכמה מענים) בספרות רחבה.

אשמח להתעדכן בנוגע לספרות הנרחבת שהיא תוצר בן שנים רבות, (כמה שנים?), כי על הספרות שאני מכיר, קשה לומר ש"כל בעיה זוכה למענה בספרות רחבה", נכון שעסקו בתחומים שהזכרתי, ועל כל נקודה ניתן למצוא ספרים או מאמרים, בד"כ מתוך הציבור הדתי לאומי, חלקם מאת רבנים וחלקם מאת אנשי מדע. אבל האם בספרות הזו ניתן לומר שלכל בעיה יש מענה מספק? ושמספק גם את מי שמחזיק בהשקפה החרדית? אני לא מתרשם כך.
—-על קסוטו שמעת? הנה, כבר אדם אחד שניסה ליישב סטירות בין המדע לאמונה. ואת זה יודע חילוני כמוני. אני משוכנע שאדם מאמין כמוך יודע על יותר כתבים ודיונים בנושא. ואם לא – האם זה כי הם אינם או כי לא שמעת עליהם—-

כמה ספרים יש ש'נותנים מענה מספק' לשאלות ביקורת המקרא? הקורא צריך לבחור בין ספרו של הרב בזק 'עד היום הזה' או ספרו של הרב קולא 'הויה או לא היה', האם מסקנות אחד מהם מקובלות על ההשקפה החרדית? לא בטוח, או שמא הכוונה שבעלי ההשקפה הטהורה צריכים מעתה לקבל את מסקנות הספרות הנ"ל בנוגע לפתרונות דת ומדע? ובנוגע לארכיאולוגיה, מול טענות פינקלשטיין וחבריו, יש את הארכיאולוג הדתי חגי משגב שמאמץ בגדול את תורת פינקלשטיין עם התאמות קלות, זה חלק מספרות ה'פתרון'? ומה עם המבול?

ומה בדבר גיל העולם? כמה ספרים יש שמיישבים את גיל העולם המקובל אצלינו עם המקובל במדע?
—תן אחד בתור דוגמה, והסבר איך הוא מיישב את הקונפליקט. לא כל מי שטוען שהוא פתר את הדברים אכן עשה זאת בפועל—–

האם גם כאן הכוונה שפשוט וברור שיש לקבל את התיארוך המדעי, וכל המתעצל בזה הוא משום שעסוק בענין ה'חומות' של החרדים בסוד 'חדש אסור מן התורה', ועל פי תיאוריות פרידמן?
—–אני לא חושב שזו הכוונה. לדעתי הכוונה היא שתרוצי התרוצים שמעלים חוקרי מקרא (מוטים, חשוב שנזכור) שכביכול מיישבות את המדע עם האמונה אינן מספקות. כלומר, הטענה לגיטימית, אבל ההסברים לא משכנעים—–

(בנושא האבולוציה הרב שוחט מציין לדברי התפארת ישראל, הרב קוק, תורת השמיטות, ומיכי אברהם, האם לדעתו רצף המקורות האלו מהווה פתרון מספק לכל הבעיה? ואם לאו, אולי כן יש לקבוע יחס ספקני כלפי 'המדע' כפי שהוא מוצג בהיכלות האקדמיה בת ימינו?)

לגבי דברי רש"ר הירש, אין ספק שהם "נחרצים ובהירים, ורלבנטיים לימינו", אבל וכי אפשר לדרוש מבעלי השקפה אחת שישנו השקפה משום כך? הרב הירש מייצג את הגישה של יהדות גרמניה שהתפתחה לאורו, ואף אחד לא בא לבטל גישה זו, אבל ישנן עדיין גישות אחרות, מה לעשות.

היחס ללימוד התלמוד באקדמיה, למשל, מגולם במשפט של הורים ומחנכים כאשר רצונם להעצים את לימוד התורה בטהרתו: "באוניברסיטה מתעניינים רק בנעליים של אביי" (או בנוסח דומה בשם רי"י ויינברג, בעל ה'שרידי אש': "אנחנו עמלים לדעת מה אמר אביי, והם [החוקרים] דנים מה היה צבע זקנו של אביי", אם כי רי"י בוודאי התכוון לאי הרלוונטיות של מחקר התלמוד). למעשה, הנחשף למדעי היהדות, עלול להיבהל כאשר יגלה כי צמצום התעניינות המדע לנעליים של אביי נובע משטחיות ומחוסר היכרות עם עולם זה, ואולי אף ייווכח "חלילה" כי בחוגים לתלמוד ישנם חוקרים חכמים, ביניהם גם יראי שמיים, החודרים לעומק השיתין של סוגיות קשות בתלמוד. … חשוב לזכור כי בית המדרש עושה שימוש בספרי ראשונים שהוהדרו בעזרת כלי המחקר העדכניים, בפרט בענייני נוסח

נו באמת, מה הקשר של נוסח שהושג ע"י כלי מחקר, לבין 'מחקר התלמוד', שחלקים גדולים ממנו בנויים מהכחשת האותנטיות של דברי התלמוד, והצבת פרשנויות אחרות מדברי האמוראים, באופן שיטתי, על סמך פלפולים בעלמא. יש חוקרים חכמים אכן, ו"ביניהם יראי שמים" אכן, אבל האם משום כך יש לחלוק כבוד למקצוע? שרוב רובו דברי הבל והכחשת סמכות חז"ל (נכון, לא כותבים בתוך המחקר הלכה למעשה, אבל המשמעות ברורה – יש בתלמוד הרבה דברים שיסודם בחוסר הבנה של הפירוש ה'נכון' וה'מקורי'). מוחלים אנו על חדירתם לשיתין של סוגיות קשות, ויבלעו נא בחזרה את המרגליות והפנינים שפיהם מפיק . הנה לך דוגמא על מחקרו של זקן החוקרים, הפרופסור הדגול הלבני: מקורות ומסורות
—-ומי שמך לקבוע מי ראוי יותר או ראוי פחות לעסוק בפרשנות התורה? אתה מעיף פה הצהרות על ימין ועל שמאל לגבי אנשים וחוגים אקדמאיים שמעולם לא פגשת. תקן אותי אם אני טועה—–

לסיכום, יש בה בדרישה להתייחס למדע בכבוד הראוי לו, מן התמימות של בחור ישיבה שאין לו מושג איך המדע עובד באמת. האקדמיות והמדע בן ימינו, נמצאים במסלול התנגשות עם התפיסה המסורתית והשמרנית. לא רק בשאלת דת ואמונה, אלא גם בשאלות של השקפה כלליות ופוליטיות, מי שלא רואה את זה הוא מאמין עיור. ומי שחושב שלחנך להפרדה בין תורה ומדע, כאילו המדע הוא שופרה של המציאות, ואם בתורה רואים להיפך יש סל 'פתרונות' שעיקרו הוא לקבל את המדע בנוסחה כזו או אחרת – זה חינוך יותר קרוב ל'אמת', טועה ומטעה.

ומכאן לדברי המגיב ד"ר בר דע, שלא כרגיל במאמרי תגובות, לא בא להשיג על הכותב, אלא להיפך למלא אחריו, כפי שהוא כותב בפתיחת מאמרו 'בין חולין לחילון':

"הוא טוען שעל החברה החרדית להשקיע מאמץ לשנות את יחסו למדע, בפרט לאור העובדה שבימינו אין אפשרות להגביה חומות שימנעו חשיפה לתכנים מחוץ לעולם החרדי".

הרי לדבריו, מכיון שבמוקדם או במאוחר ייחשף בחור הישיבה לויקיפדיה או לתכנית מדעית פופולרית בטלויזיה, יש מראש לחנכו שהתכנים האלו הינם נכונים ואינם סותרים את השקפתו.

לדעתי ההיפך הוא הנכון, יש לחנכו ולהסביר לו כיצד פועל המדע וכיצד פועלים אנשי מדע.

לגבי כבוד למדע מקצועי בתחומים שאין בהם הנחות יסוד, איני רואה שום יחס מיוחד בציבור החרדי.
—-לדעתי שוב הסכמת איתו תוך כדי שטענת כנגדו. הוא טוען שהעולם החרדי צריך להיפתח למדע, וגם אתה טוען זאת. רק שהוא חושב שזהו תהליך של הכרה והתוודעות לידע אמיתי.—–

עוד הוא אומר:

אחת העדויות המעניינות לכך היא תופעת תנועות התשובה והמחזירים בתשובה, שרואים את תפקידם לקרב רחוקים באמצעות גילוי "האמת". לשם כך הם נעזרים בטרמינולוגיה הלקוחה מעולם המדעי, המשדרת מהימנות ואמינות. רבנים ותלמידי חכמים קוראים לעצמם "מרצים", ומכנים את ההתכנסויות "סמינרים"; הם מוכיחים הוכחות מטפיזיות באמצעות גילויים מדעיים, פיזיים.

עם כל הכבוד, כשאנשים רוצים להכיר לאחרים את היהדות כאמת, אין שום צורך לשים את "האמת" במרכאות, יתכן שישנם אנשים חובבנים, יתכן שלפעמים הם טועים, אבל הם בהחלט בכיוון של האמת.
—-אלא כאשר 'האמת' טוענת דברים שסותרים את מה שידוע לנו לגבי העולם, כמו זה שהעולם נברא בשישה ימים.—–

אגב, לכנות התכנסות בשם 'סמינר' זו לא עבירה, ואין שום סיבה לחשוב שהם בהכרח "מוכיחים הוכחות מטפיזיות באמצעות גילויים מדעיים", המדע הפורמלי לא יכול 'להוכיח' דבר לא טבעי, אבל הוא יכול להצביע על תופעות שאין להן הסבר טבעי. וגם אם דברים מוסברים מבחינה לוגית ופילוסופית ורחמנא ליצלן "בטרמינולוגיה הלקוחה מהעולם המדעי", אין בכך שום רע. בדיוק כמו שהכפירה נלמדת על כל במה "בטרמינולוגיה הלקוחה מהעולם המדעי", וגם היא נלמדת בהתכנסויות שנקראים "סמינר", ואנשים שמלמדים אותה קוראים לעצמם "מרצים". נו באמת.
—אני באמת חושב שאתה מפספס את דבריו, ומשייך אותם לתופעות קטנות ואיזוטריות שאתה מכיר במקום להתחבר לתופעה כללית שהוא מנסה להתייחס אליה. בדיוק כמו שאתה תכעס אם אני אצביע לך כך שעוף אפשר לאכול עם חלב כי בתורה נכתב רק לגבי "גדי בחלב אימו". זהו סילוף לא הולם של הידע שבתלמוד ובמסורת. כך מצביע הכותב שיש רבנים (למשל הרב אמנון יצחק), שמסלפים לחלוטין את המדע כדי לקבל כמה נקודות אמינות מצד מאזינים שבאמת אין להם גישה למדע אלא על ידי אותם רבנים (בעלי סמכות וכח, זוכר?)—-

אולם, עירוב תחומים זה מחמיץ את העיקרון הראשון של המדע המודרני, שהוא ההפרדה בין פיזיקה למטפיזיקה. ההיגדים "יש אלוקים" או "אין אלוקים" אינם היגדים מדעיים, משום שהם אינם ניתנים לא לאישוש ולא להפרכה במסגרת המתודה המדעית. האלוקים אינו בעל מאפיינים הניתנים לתצפית ומדידה בשיטה המדעית. השיטה המדעית עוסקת בחומר ואנרגיה וגלגולם זה בזה. האלוקים, באמונה היהודית, אינו מושג בשכל ועל כן אין למדע מה לומר לגביו. הניסיון להוכיח אמיתות מתחום המטפיזיקה באמצעות השיטה המדעית מעיד על חוסר הבנה בסיסי בנוגע לטיבו של המדע.

והאם כל הניגוד בין תורה ומדע מתמצה בכך שאין דרך מדעית להפריך את קיום האל? האם אין משמעות לסיבות רציונליות לאמונה באל? (נכון, זה לא מדע, יופי). האם גם הבעיות של ארכיאולוגיה מקראית נפתרות בהפרדת צמר גפן הזו?
—-הפרדת צמר גפן? זה נשמע כמו אבחנה מוצדקת בין תחום שכל עיסוקו הוא בעולם הממשי לבין תחום שמתעסק בדברים שאינם מתגשמים באופן ממשי בעולמנו—-

מטרת התורה היא להנחיל לנו אמונה, מוסר וערכים. כפי שאין מגמת התורה ללמד אותנו היסטוריה, כך אין מטרתה להקנות לנו ידע על העולם. את הידע ההיסטורי או מדעי אנו שואבים מתוך היכולת שהנחיל לנו הקב"ה להשכיל, להתבונן ולהסיק מסקנות, וכל אלו בתחום החולין – כמו כל ענין אחר של חולין בחיינו. אין בר-דעת שיטען כי התורה מורה לאדם כיצד לתקן את הקרבורטור של מכוניתו. יש מקומות שהם מקומות מובהקים של חולין, שאליהם התורה אינה מתייחסת. הקב"ה ברא את האדם מצויד ביכולות שכליות, כדי שיכבוש את המציאות, לרווחתו, על ידי בינתו. הידע המדעי כפוי על האדם, ואין התורה אוכפת אותו להתעלם ממה שדעתו משכלת. כל המזלזל במדע בשם התורה אינו מבין מה בין מדע לתורה; הוא דורש מהבריות שימששו כעיוור באפלה.

האם המשפט הליבוביצ'יאני ש"אין מטרת התורה להנחיל לנו היסטוריה", פותר את הבעיות ההיסטוריות שעולות מן התורה? נניח שהיא לא באה ללמד אותנו מה גיל העולם, ולגם לא איך נברא העולם, האם היא גם לא באה ללמד אותנו את ההיסטוריה של העם היהודי? שהרי זה בסופו של דבר תחום ידע גרידא? ומה בדבר ההיסטוריה של אלופי אדום?
—–לא פותר את הבעיות, פשוט גם התורה לא, היא למעשה מייצרת אותן—-

למרבה האבסורד, דווקא בלימוד המדעים, תחום שכאמור לרוב אין לו כל נגיעה ערכית, אנו מוצאים התנגדות המביאה לצנזורה קשה. בבתי ספר החרדיים ילמדו מדעים באופן מצומצם מאד, ואפילו במסגרת לימודים גבוהים. משפטים, פסיכולוגיה ותיאוריות חברתיות אחרות, בעלות אמירה עמוקה על טבע האדם וסולם הערכים שלו, נלמדות ללא חשש, ודווקא מדעי הטבע נידונים לשבט הצנזורה. אין זה אלא חוסר הבנה עמוק לגבי טיבם של המדעים.

לא ברור על מה מדובר כאן, בחידרים לא לומדים שום דבר מעבר ללימוד תורה וקצת דקדוק וחשבון ברמה של הכיתות הנמוכות, ואילו בבתי ספר של הבנות לומדים מדעי הטבע הרבה יותר מאשר פסיכולוגיה. אין שום צנזורה על מדעי הטבע, מסיבה מאד פשוטה, האבולוציה אינה חלק ממדעי הטבע, וניתן ללמוד זיאולוגיה וביולוגיה וכל שאר מדעי הטבע מבלי להזכירה, (ראה הרחבה כאן).
——אבל זו כן צנזורה, כי האבולוציה היא התיאוריה היחידה שמסבירה באופן עקבי ומקיף למה יש כל כך הרבה מינים על כדור הארץ, וכיצד הם ממשיכים להתפתח. זה שאתה לא רואה בכך צנזורה, כי זה לא מתיישב עם תפיסת העולם שלך, לא הופך את האבולוציה לפחות נכונה ולא הופך את השמטת מלימודי מדעים לפחות צנזורה. וזו הטענה העיקרית של כותב המאמר שלו הגבת – יש רעיונות במדע שהם כיום חובקי עולם ומקובלים על הכל וכי על האדם המאמין להכיר בהם ולהפסיק להתחפר בחמימות התמימה של אדיקות האמונה—–

לסיכום, מבלי לבטל את דברי הכותבים הנכבדים שדבריהם הובאו כאן, נראה שהם מתעלמים מבעיה בסיסית ומרכזית, שלא באה עדיין לפתרונה. והיא הגורם המרכזי ליחס דו ערכי בקשר לתקפות אמירות ודעות של הממסד המדעי בנושאי יסוד כמו גיל העולם ומקורו, מוצא החיים והמינים, ההיסטוריה הישראלית וכו'.
——ואילו אתה מתעלם מכמות הידע העצומה שהחברה המדעית מכילה, וכי כל טענה שנטענת שם זוכה לבדיקה דקדקנית וקפדנית על ידי אנשים רבים על פני מרחב וזמן. אתה גם מיישב את הסתירה על ידי טיעון שהמדע עצמו הוא דו ערכי בנוגע לנושאים מסויימים – אבל פרט לדעתך בנושא לא ניתן למצוא לכל אורך המאמר הזה הסבר אחד שמדגים שאי אילו מהטענות הללו איננו נכון.———-

יוסי
יוסי
4 years ago

וכולם (ביצים, חיידקים, רימות) מגיעים מזכר ונקבה?

יוסי
יוסי
4 years ago

שלום.
שתי הערות רק..
1.עצם ההרגשה הזו שרוב המגיבים כאן מעלים, שהיחס החרדי לכל מה שהינו לא "מתוך" בית המדרש, דינו לפקפוק ולהתנשאות, (ואין התנשאות כזו ה"בורית") מבטא איזו שהיא אמת, העובדה שכך אנו מרגישים, איננה פחותה מהבאת עובדות ודוגמאות לרוב, על יחס שונה.. והרי אין מדובר כאן על חרדים קלאסיים שכן הם לא אמורים לטייל באתרים כגון דא, ובדוחק התירו קווי נייעס…. מדובר כאן על אוונגרדיים כתלמידך ותלמידי אוריה,ופייבלזון, ומינצברג, וכו' שכן מה לעשות, גם תלמידי אוונגרדים של ר' גדליה וזילברמן ושות..

2. שאילת תם, בנוגע לדיונים שהתפתחו על אינם פרים ורבים, רימות בגוף המת לא נוצרים מעיפוש וריקבון? ומה לגבי מדוזות וכדו'? ( אני באמת לא יודע פשוט, אולי באמת כל ריקבון הוא בעצם המרה של חומר למרבצי חיידקים, ומאלה נוצרים רימות,… זה לא מקום לסברות, אבל אני באמת שואל מחוסר ידע..)
ו.. חיידקים ממה נוצרים?

3. בעניין נותן טעם, אולי באמת כל הלכות הגעלת כלים והכשרה – באופן כללי, לא כ"כ שייכים היום? פעם פשוט היו להם כלי ברזל מפוייחים ואווריריים ובהם היה נשאר טעם, והיו"מדיחים" אותם במי ים ובבורית כרשינא תשעה קבין.. היום אם אשטוף לך כלי, אתה לעולם לא תזהה מה בשלו בו גם רגע לפני!

בלי שם
בלי שם
4 years ago

לקובי
בוודאי שזה ישפר את האתר ויבליט את הנושאים שמעסיקים את קוריו ביותר למרות שנידונו בעבר הרחוק.
אך יחד עם זאת אדגיש שהצבעתי על דבר אחר, ובכל זאת אני מודה לך שלקחת את הדברים שלי לכיוון הזה ובכן בהחלט ניתן לומר שאני הוא זה שמצטרף אליך.

לצוות האתר
כמובן שלא זו הייתה הכוונה.
אם לא אדע על פוסט חדש למשל (בוודאי שאפסיד אבל) אין בכך חשד לחוסר הגינות מצד האתר
אך לעומת זאת אם בדו שיח שכבר הסתיים וקיבל צורה מסוימת באתר נכנסים שינויים בלי ידיעת המשתתפים
זה גם מותיר את כולם בתחושת חוסר אונים מול צוות האתר כי אין בידם לשנות (וטוב שאין) בגלל חוסר ידיעה על כך וגם יכולת טכנית
וגם מעלה חשד שצוות האתר פוחד לסמוך על שיטת רבי יוסי שאמר מימי לא אמרתי דבר וחזרתי לאחרי…
ואולי סובר כאידך דר"י שאמר יהא חלקי מאלו שחושדים אותם ואין בהם
P.S נהנה מאוד מהאתר ומצוותו – אל תיקח את הדברים אישי

בלי שם
בלי שם
4 years ago

לצוות האתר
בעוברי בין השורות של התגובות שנית, שמתי לב שיש הוספות חשובות שלא היו בזמן אמת… לא שינויים דרסתיים אבל בכל אופן שינווים.
בטוחני שכולנו היינו שמחים אילו היה אפשר לדעת עליהם ולא לפספס, למשל, אלוזיה כל כך יפה לנבואת ישעיה המפורסמת שנכתבה בתוך
תגובת צוות האתר מ-1 ביולי 2019 ב 12:13 ועוד כמה הוספות חשובות.

קובי
קובי
4 years ago

אני מצטרף לבלי שם שיהיה תועלת עצומה לשדרג האתר שיהיה אפשרות לראות התגובות לפי סדר חדש/ישן – ישן/חדש
וכן שיהיה אופציה בדף הראשי לראות 100 תגובות האחרונות לדוגמא (באתרו של עדי יש אופציה לראות חמש מאות תגובות האחרונות)
צריכים להכיר ולהדגיש שחלק נכבד ביותר של האתר זה התגובות ומבחינה מסויימת חשובות אפי׳ יותר מהמאמרים בעצמם, וחבל מאוד שאין אפשרות לדעת רק מכמה תגובות אחרונות,
אין אני כותב ביקורות, להיפך מחמת ההנאה העצומה שאני ואחרים מקבלים מהאתר -ותודה רבה מאוד על העבודה העצומה שמושקע כאן- אני מעורר ומציע שהגיע הזמן לעשות שיפור טכני.
תודה

יהודה
יהודה
4 years ago

ס"ה אתה די מסכים עם משה שוחט. רק בניגוד אליו שהוא יודע רק לומר שזה לא לעניין השלילה של כל המדע כשיטה, אתה מניח את האצבע על הנקודה הבעייתית, לצד העובדה שבציבור החרדי עוד לא יודעים להתמודד עם זה.

האם אתה סבור שיש אפשרות לקיים לימודים מדעיים אקדמאים בציבור החרדי ללא כפירה?

דוד
דוד
4 years ago

זה האתר הכי אמין מקיף וביקורתי בנושאי אמונה ודת לפי עניות דעתי ,אך תמיד אפשר לשפר ולכן ,תמיד טוב ביקורת בונה .חובה אתר כזה בימינו כאשר יש נגישות ליידע ויש מלחמת הסברה נגד היהדות וכבר אי אפשר למכור לוקשים לציבור ,נכון שמצד אחד נחשפים להרבה כפירה וספיקות בגלל אתר זה ,אך מצד שני יוצאים ברושם שעכשיו שאני מכיר את הטענות החזקות של הצד שכנגד הדת היהודית ,ההוכחות לאמיתות הדת היהודית מספיק חזקות .אני אישית גם התכתבתי עם מומחי ההסברה החילונית (כמו דוקטור דוד סלה ועוד) ואכן התרשמתי שהם עומדים בחוסר אונים מול אתר זה ,בתקווה שתמשיכו להעלות מאמרים מדוייקים ואמיתיים ותישארו עם הרבה סבלנות בתשובות לגולשים

י
י
4 years ago

"חשוב לדעת שלא רק תלונות יש, אלא גם יש מי שנהנה…"
הגזמתם לגמרי, אני אישית מאוד נהנה וכל מי שאני מדבר איתו בנושאים האלה אני מפנה אותו לכאן, בתור האתר הטוב ביותר בעניינים אלו,
פשוט כשנהנים בד"כ לא טורחים לכתוב כי מרגישים שזה מיותר, אולי לא מידה כ"כ טובה, אך כך מנהגו של עולם כנראה…
אולי אם היה לייקים…
(לא התכוונתי להתלונן על משהו. בסה"כ הערתי הערה מסויימת, זה לא אומר שאני לא נהנה מהאתר).

עלו והצליחו

בלי שם
בלי שם
4 years ago

לצוות האתר
אילו לא היו מקבלים תועלת לא היו מתלוננים, וברגע שתחדלנה תלונות תדע שהפסיקו להנות, כי את אשר יאהב וכו'
גדלנו מהחיידר על אדני הביקורת ובאמת שכחנו את הצד ההפוך

לאלי
אם תשים לב להגדרתי והרגשתי תראה שהם רחוקים מהדעה שחייבים לחשוב במגזר החרדי.
אבל באמת זה לא משנה אם התכוונתי כך או אחרת.
אין ספק שהאתר משקף פתיחות יחד עם שמרנות ולא רבים אוחזים חבל זה משני קצוות.

אלי
אלי
4 years ago

בלי שם
זה היופי של האתר הזה.
אם אתה רוצה רק דעה המתאימה להשקפה החרדית השמרנית אתה יכול לפנות להרבה אתרים וארגונים ידועים אחרים.
היופי באתר זה שהוא נותן רוחב בכל נושא ומציע מגוון רעיונות ומבטים שנותנים לאדם שמחפש אמונה את היכולת לקבל תשובות ודעות שהוא יוכל להאמין בהם
האתר הוא לא אתר החזרה בתשובה קלאסי שמביא את דעת הרב שמאחורי האתר כשמבחינתם זו ורק זו היהדות אלא זה אתר ללימוד מקיף של אמונה ויהדות ולבירור פתוח של כל נושא
יחד עם זה היופי באתר זה שעם כל זה שמביאים פה מגוון דעות וסוגיות עדיין לא פתוחים לקבלת כל דעה, ועדיין יש אמירות ודעות שהקורא באתר מבין בו שמבחינת צוות האתר הם מחוץ לתחום
יש תחושה בקריאתו שהוא צמוד למסורת ולתפיסה האמונית המקורית יחד עם פתיחות להביא את המקסימום בנושאי אמונה
[בשונה מאתרי אמונה שונים כמו לדוגמה אתרו של מיכי שהרושם הראשון שיצא לי בקריאתו הוא שכל העולם הדתי טיפש ולא מאמין באמת, שהרבה מהשאלות נגד האמונה נכונות ושהפתרון לכל זה למחוק את המסורת ואת כל מה שהאמנו בו עד היום ולבנות את האמונה מחדש בלי קשר למסורת ובלי קשר לאמונה שקיבלנו מרבותינו ושהאמינו בה אבותינו ואבות אבותינו]
אני אישית קיבלתי ואני ממשיך לקבל המון המון המון מאתר זה
הרבה חסמים שהיו לי מול האמונה נפתחו בעקבות בירור הדברים ע"י קריאתי באתר ולא רק שבזכותו חזרתי להאמין אלא שבזכות האתר אני פותח את התורה וקורא אותה אחרת, אני מרגיש שהיא מדברת אלי ושאני יכול להתחבר למה שכתוב בה.

בלי שם
בלי שם
4 years ago

משפט האחרון מתייחס לתגובה האחרונה של ה"פסיק" מ 30 ביוני

פשוט מאד, יש כאן מאמרים שמציעים פתרונות מגוונים לשאלות שדנות "בסתירה בין תורה ומדע" והפניות לתכנים וכתבות מאישים וכד' שחלק מהם לא יהיו מקובלים על כל שכבות המאמינים (ולפעמים זה מודגש באתר אבל לא תמיד) וקשה לתת קו אחיד שמנחה את צוות האתר בבחירת החומר וכתבתי הרגשתי בזה.

בלי שם
בלי שם
4 years ago

אלי העלה נקודה חשובה ואדרבה, דווקא משום שנושא האתר לספק תוכן נגד כפירה באמונה יש צורך לתת אמות מידה לפיהן דן האתר.
אבל למרבה הצער (או שמא להיפך, דלא ניחא ליה למרייהו וכו') נדמה שאין זה אפשרי בשום מסגרת לא הלכתית ולא רעיונית לתת הגדרה שתהיה מקובלת כסמכות אחרונה לדבר, שלא יוכל היחיד לומר קים לי…
הוויכוחים האלה היו מאז התגבר עלינו חוזק הגלות ואולי עוד לפני כן כמו שכותב תלמידו של האריסטו, תאופרסט, בתחילת בית שני:
"Being philosophers by race they converse with each other about the deity"
(למען האמת הוא לא ממש הבין ביהדות או יהודים, כנראה מדבריו עליהם, אבל רק לשבר את האוזן)
ההגדרה היחידה לענ"ד זה ההולך ומנגח חזיתית את המקובל באומה בלי יחס של כבוד למסורת.
וזו ההרגשה במאמרים כאן באתר.

אלי
אלי
4 years ago

עלה פה דיון על מיכי אברהם ועל ליבוביץ
אשמח אם פעם אחת ולתמיד תביאו מאמר או משהו כזה שידון מה זה כופר או מין
מה נכלל במסגרת המחויב ביהדות שמי שחורג ממנו זה סוג של מינות אפיקורסות או אפילו כפירה ומה גם אם לא היה מקובל בעם ישראל ואפילו אם חולקים על זה עדיין זה דעה בתוך מסגרת היהדות והסבור כך לא נחשב מין
אני יודע שבציבור החרדי היו שאפילו את הרב נדל ראו כסוג של מין או משהו מהסוג הזה, וראיתי במאמר זיכרון לרב משה שפירא שהוא מאוד החמיר בסופרי סת"ם לדעת מי הם והוא הסביר את עצמו שהיום יש הרבה אנשים עם דעות שונות והוא רוצה להיות בטוח שהסופר לא חשוד על מינות, כמו"כ מובא בקובץ נצח ישראל [הובא במשוואה לחרדיות בת זמנינו] שהרב ליב טרופר שאל את הרב חיים קנייבסקי על גיורת שמאמינה בה' ורוצה לקיים מצוות אך מאמינה שהעולם נברא ע"י הבורא לפני עשרות אלפי או מליוני שנים [כך זה במקור] והרב קנייבסקי עונה לו "אסור לגיירו, ואפילו בדיעבד יל"ע אם מהני", כן הרב שוחט הביא במאמרו את מכתבו של הרב יונה מרצבך על אדם שכתב שכל מי שחושב שחז"ל סמכו על חכמי המדע בזמנם ובעקבותיהם הם טעו הוא כופר והרב מרצבך תוקף אותו, הרי שמקובל בציבור החרדי [לא רק הקנאי מהסוג של הבד"ץ] להתייחס לדעות שונות ככפירה ומינות, וברצוני להבין מה זה מין וכופר ולפי מה קובעים את הגבולות מה מותר לומר ומה אסור לומר והאומר זאת נחשב מין או כופר.
[יש לציין שלמיכי אברהם עצמו יש מאמר פופולרי המופיע אצלו בראש המאמרים הנצפים ביותר עם 299 תגובות בו הוא דן על עצמו אם הוא אפיקורס]

י
י
4 years ago

אין בעיה להביא ממנו מאמרים שנראים לכם רלבנטיים וקשורים לתחום התמחותו כמו שכתבתם, אבל מכאן ועד לציין עדכונים שוטפים להגיגיו תחת הכותרת "עדכוני אמונה בעידן הידע" נ"ל מאוד מוזר,
בתור קורא תמים זה נ"ל כמתפרש שהדרך שלו נכונה ולכל הפחות מייצגת גישה לגיטימית לגמרי מבחינה אמונית ותורנית, אכן, הייתי מתפלא באותה מידה אם הייתה הפנייה שוטפת לדבריו של ישעיהו ליבוביץ', (אשמח אם יש קוראים שיביעו את דעתם כיצד זה מתפרש אצלם),

מה גם שכמדומני שלא פעם הוא משתלח בת"ח באופן מזלזל ופוגעני, וזה עלול להופיע גם בכותרות שלו, יש על כך איזו ביקורת? (ולגבי ynet, אני מניח שאתם לא מביאים כל מה שמתפרסם באתר ynet, ומלבד זאת, לגבי אתר ynet ליכא למטעי ואילו הכא איכא למטעי).

אתם יכולים לדעתי להכניס תחת קטגוריה זו עוד הרבה אתרים לא פחות משמעותיים (למה לא "מסטריום" של הרב משה רט למשל?), וכמעט שאין לדבר סוף, יש בלי סוף אתרים שדנים בנושאים המופעים באתר וניתן ללמוד מהם, כך שלא ברור לי במה זכה דווקא מיכי.

י
י
4 years ago

לא מבין,
אם דעתכם לגביו כ"כ שלילית, אז למה אתם מציינים קישורים למאמרים שלו באתר שלכם?

בלי שם
בלי שם
4 years ago

תלוי אם דעותיו מפורסמות בקרב בעלי סמכות ואחריות ציבורית.
אבל זה גופא בעיה גדולה למי יש סמכות לקבוע מהי הדעה האמיתית ובפרט בדורינו אנו.
וכמדומני שצוות האתר מכיר את המורכבות של הבעיה מקרוב.

בלי שם
בלי שם
4 years ago

לא התכוונתי באמת, כתבתי בחיוך מר.
מי שחושב ש"אין חשיבות לשאלה אם ניתנה תורה בסיני ואם התרחשה יציאת מצרים, אין השגחה אין משמעות לתפילה ואין שכר ועונש" מבחינת ההלכה עצמה אינו יכול לפסוק ולכן גם אם יכוון לדעת נודע ביהודה ואפ' יגיד יותר טוב ממנו דינו שדן בטל.
אבל הוא עצמו כבר כתבתי מהתחלה שדיני שמים שאני

בלי שם
בלי שם
4 years ago

לאדם כזה יש את הזכות המלאה לא להתחשב עם פסקיו של נוב"י, ממילא זה לא יוסיף תוקף לפסקיו

בלי שם
בלי שם
4 years ago

לאליעזר (26 ביוני)
לא מכיר את מ.אברהמי את דעותיו ואת פסקיו (מלבד הסרטון עם המשל הנ"ל) ואם הוא איש אמת אין לי אלא לעמוד מפניו מצד ישרותו ובוודאי כלפי שמיא גליא ובוודאי שאין לקרותו ליצן (אא"כ לצוות האתר ידוע עליו אחרת)
אבל יש ישרים שטועים ומי שמאמין באמת בבורא עולם ובתורתו יקבל שכרו מן השמים ורבים מן הראשונים היו אפיקורסים לפי שיטת ראשון אחר
אבל א"א לאומה שלמה להתנהל ככה ולכן על אף שכל אחד בכחו (אם באמת זה בכחו…) להחליט לעצמו מיהו פסק לציבור שאני.
ולכן דין אפיקורס ידוע אבל דיני שמים שאני ויתקבל שם כמת על קידוש השם בכבוד ובברכה כי אנוס הוא בדעתו ולך לאומן שכך בראו (ידועה שיטת בריסק בזה ואכמ"ל)
ולא אמרו שכל מי שלא יודע בטיב טרפות וכד' אלא רק גיטין וקידושין.
ויש כאן שני עניינים
דרך פסיקה (שנוב"י לקח בה מקום חשוב וא"א לבטל דבריו כ"כ בקלות)
שכל ישר וזה העיקר פה
האם לא טעית אף פעם? האם לא קרה לך שחשבת שאתה צודק וראית שבשוטנשטיין פירשו יותר נכון?
לא לבדוק\לדעת פסק של נודב"י בעניין שאתה עוסק בגו"ק זה חוסר אחריות ציבורי מוחלט! וכי אתה בטוח שאין לו מה לחדש לך?
הרי זה דומה לדיין שלא מצליח לקרוא מה שכתוב בנו"כ כי האותיות קטנות מדי ולא מלביש משקפיים בטענה נצחת אין לדיין אלא מה עיניו רואות…

ולגבי מה שכתבת למה אנחנו לא חולקים על הגמ'…
הטעם שלך לא מספיק
בהתכתבות בין רא"ו וחזו"א יש הרבה מקום לדון כגון רב תנא ופליג ויכול לחלוק ואפ"כ הלכה כריו"ח נגדו ועוד הרבה
אבל כנראה מדבריך אתה מסכים לחלוק גם על הגמ' (בנימוק רציני כמובן…)

אליעזר
אליעזר
4 years ago

מה שכתבת על הסכמה כללית והיררכיה הלכתית אינני יודע מהיכן שאבת זאת, כל אחד יכול לחלוק על מי שרוצה מלבד התלמוד, והסיבה שאיננו עושים זאת הוא מפני שאנו מכירים [?] בגדלותם של הדורות הקודמים, שאיננו מגיעים לעומק שיקול דעתם ולכן אין דעתינו נחשבת מולם [ראה חילופי הדברים של הרא"ו וחזו"א בקונטרס דברי סופרים], אבל במידה ויעמוד אדם שיסבור ששיקול דעתו משמעותי גם כנגד הראשונים זכותו לחלוק, וזה מה שעשה החזו"א בדור האחרון שלנו ממש, וגדולים לפניו שקדמוהו, ושיטה זו לקח והקצין מיכי אברהם.
ומה שהשמצת אותו שהוא ליצן מחמת שלא ידע נוב"י [ובזה באת להאשים אותו בחוסר רצינות בפסיקותיו] מגוחך ואף נבזי, וכי אחרי שראה את דבריו חזר בו? הוא לא ידע את דבריו משום שלא טורח לחפשן, אלא בודק בגמרות ובראשונים הידועים, ומהם מגיע להכרעה שלו. וכך דרכו [בגדול] פוסקי אשכנז בפסיקותיהם [מהם הנוב"י…], כל חד לפי הרמה שהעמיד לעצמו.
מה שכתבת שצריך לשבת שבעה נקיים כדי לקיים את פשטותן של דברי הגמרא, הלא זה גופא הטענה, שאפשר שהמציאות או המקרה השתנו, וכלפיהם לא דיברה הגמרא, ונמצא שבאדיקותך להיצמד לפשט המילולי של ההוראה אתה מחטיא את כוונת הדין ומעוותו.
אם המציאות היא שבזמן שחולף מאז שנופל לאדם כסף מהארנק עד שמוצאים אותו [ממוצע של דקות בודדות. שלא לדבר על המציאות שנשים [וקטנים] מסתובבים בזמנינו יותר מגברים, ואין הכסף שלהם להתייאש] רובם הגמור של האנשים לא שמים לב לזה, אם אתה לוקח את הכסף אליך נמצא שאתה לוקח אבידה קודם יאוש והכסף אינו שלך [ואם תקדש בו אשה אינה מקודשת], ועתה אתה מתיישב לשבעה נקיים היאך אפשר לעקם את הדין באופן שיתאים למציאות של זמנינו, ואז אתה שמח הנה הצלחתי 'להראות' שהדין שייך גם בזמנינו [ע"י עיוות ההגדרה הפשוטה, כמו שעשית כאן לגבי ישל"מ], אבל האמת היא שעקמימות ושקר יש כאן, ותו לא. לא לזה התכוונו חכמי הגמרא, ואין כאן נידון של 'שינוי ההלכה' אלא הסברת תנאיה, וגילוי נאות שעתה אין המקרה מתאים למתואר בגמ', וממילא הדין שונה.
לצערי עד עתה לא התיישבתי לעשות רשימה של הדינים האמורים להשתנות/נתונים להדיינות חוזרת, ואיני רואה טעם לעשות זאת [כל עוד איני משכנע אותך אפילו כנגד דברים ברורים…], יעשה לנו מיכי את העבודה ויגאל אותנו מההנחות השטותיות שדבקו בנו והתגבשו בהכרתנו בלא הצדקה, ובא לציון גואל.
רק אדגיש, חלק גדול מהדינים שבגמרא התלויים באומדנות ופירושי דעת בני אדם נכונים בדרך כלל גם בזמנינו, אבל פעמים רבות הסיטואציה המקומית מראה שכאן לא לזה הייתה הכוונה [וכגון אי מחאה ג' שנים כאשר יש לו סיבה פרטית למה לא מחה], ומשום שחז"ל תיארו את הסתמא, ובמקרה שכזה הדיינים שעושים שימוש ב'כלל' שכל שלא מחה ג' שנים בוודאי מחל מעוותים את הדין, ולא לזה התכוין המשורר.
אם למשל תראה ילד עם שטר ביד שאמו הביאה לו לקנות משהו, האם תיקח לו את זה בטענה של אבידה מדעת??? אע"פ שכל טיפש מבין שאף אחד לא התייאש מהכסף [אף שלקח סיכון מסויים].
וכבר אמר לי ידיד בשם ר' הלל זקס שכל החזקות שבגמרא אינם נכונות לזמנינו, מלבד אין אדם פורע תוך זמנו… [והאמת שגם זה לא נכון כלל, מלבד אצל מי שמגלגל שהוא בוודאי דואג להחזיר רק ברגע האחרון האפשרי].
תמשיך, תמשיך לעקם את הדינים עם הגדרות והסברים דחוקים, ולהרגיש שמח שהנה הסברנו שדברי הגמ' שייכים גם להיום [ולהיות אחראי לתוצאות הדין היוצאות מזה], ועליך משל מיכי את משל הבגדים הקצרים [https://youtu.be/1SVdPzsI9Cw], שמשום 'מסורת אבותך' אתה מתעקש ללובשם גם עתה שמזג האויר השתנה…

אליעזר
אליעזר
4 years ago

אני מניח שמיצנו, אצטרך לגבש את דעתי לבד.
רק שני הערות קטנות: בענין ישל"מ – ברור לי שאם אתה היית בצד שלי לא היה לך שום קושי להביא אלף חילוקים בין מציאות החיים שהיתה בזמנם לבין המציאות בזמנינו, ורק משום שאתה נוטה להניח שדין של הגמ' נשאר על כנו כל עוד אין הוכחה אחרת אתה מרשה לעצמך לחדש גדרים חדשים בפשט ההלכה כדי להכליל גם את מציאות זמנינו בתוכה.
אציין רק כתזכורת שבזמנם: א) המעות היו כבדות, עם משקל אמיתי. ב) היו מתפרנסים יום יום כך שהכסף היה יותר חשוב אצלם. ג) הרוב העממי היה עני ושמר מאוד על רכושו, לא היה אצלם מושג כזה של לזרוק דברים מועילים במשהו, וכפי שרואים בגמרות (ב"ק קיט. למשל) שדנו למי שייך שיירי החוט והנסורת מעבודת האומן, והסיקו שמשיעור שיש אפשרות שימוש כל שהיא בחוט [כשיעור של הרמת והורדת מחט פעם אחת] כבר היו מקפידים על זה, וכן בשיעורים של הגמרות בשבת מאיזה גודל היו מצניעים את החפצים שלהם וכו'. ד) כפי הנראה איבוד רכוש פעם היה מאורע די נדיר, שהרי פעם בחצי שנה עלו לאבן הטוען שבירושלים וכל אחד הכריז על אבידתו, והעם הלך לבית לבדוק אולי במקרה הוא איבד… תאר לעצמך מה היה קורה אם היו מתאספים לככר אחת כל מוצאי האבידות של שבוע אחד בלבד בא"י… [ובלי רמקולים…]. וזה הן מחמת הערך הגדול שהיה להם לכל פריט, והן מחמת מיעוט החפצים שהיה אצלם, והן מחמת יישוב הדעת והחיים הרגועים שהיה להם. ה) את עיקר העסקים עשה הבעל, האשה הייתה בעיקר בבית, הילדים היו בכלל בהשוואה לחרש ושוטה והנותן להם כסף היה בגדר אבידה מדעת [כמה העבדים היו מעורים בעסקים איני יודע]. ותן לחכם…
אני חוזר שוב על מחאתי על השמצתך: תואר ליצן תקף על אדם הנוהג בקלילות דעת, שלא מתוך מחשבה ודעת, אבל מיכי אברהם לגמרי לא כזה. הוא נוקט כשיטה לפסוק ממה שקורא 'מסדר ראשון' והוא עומד היטב מאחורי המסקנות שלו ולא מפריח סברא קלילה ובורח, ראה שם בקישור שהבאת איך שהוא חוזר ועומד בתוקף על דעתו ואין לו ספק בכך.
אתה כן יכול לומר שהוא בעל ביטחון עצמי מופרז, ושהוא יחידי בזה, אבל זכותו לחשוב שהוא צודק, ושלא ישמיצו אותו במה שאין בו. הוא אדם אמיתי ועקבי, ועומד היטב אחר דעותיו שנאמרות מתוך מסקנה ברורה החוזרת על עצמה כל הזמן. אני אישית מאוד מאוד מעריך את העובדה שהוא לא משקר לעצמו מתוך פחד מהתוצאה, אלא קודם שוקל מה האמת לדעתו ותהיה התוצאה מה שתהיה. אף שאיני מסכים לו במה שהוא נוטה להניח שהאמת עם שיקול דעתו גם שכנגדו עומדים כל חכמי הדורות.
אבל אני כן חושב שאם כל האנשים היו עושים כמוהו, ומגבשים את דעתם שלא מתוך הבחינה התמידית של התוצאה היוצאת מזה [שממילא שיקול דעתם מתעוות, ראה ערך רציו… סתם, צחקתי] היה מתברר שרבים מהחכמים כבר לא עומדים כנגדו…

אליעזר
אליעזר
4 years ago

אולי כהמשך לדיון שהתפתח כאן בענין שיטת הרב מיכאל אברהם, אוכל לקבל אי פעם הסבר למה שמוכר בעם כעובדה מוצקת, ומעודי לא השתכנעתי על אמיתותו, והיא הטענה בדבר 'ירידת הדורות'.
עיקר ההבדל בין הרב מיכאל אברהם לשאר התורניים היא שהוא רואה בחכמי כל הדורות אנשים כמוני וכמוך, שיש להם שיקול דעת המתבסס על נתונים וכו' וכמו שאנו טועים בשיקול דעתינו או לא יורדים לעומד הענין כך אין שום סיבה להניח שאנשים אלו היו שונים, הגם שהם חיו בתקופה של 'יותר ממאה שנים' לפנינו. ולכן כאשר הוא עוסק בהוראה הוא לא מייחס חשיבות סמכותית לחשיבת שאר האנשים, ואם אינו מוצא בפיהם טיעונים שישכנעו אותו כמו שהחברותא שלא היה משכנע אותו, הוא נשאר בדעתו. ולדעתי כן ראוי.
ואילו שאר התורניים מהרגע שהם ממשמשים ספרים שעתיקים מהם ב…. שנים [כל חד ודרגתו] הם מתייחסים לסברות שם כאל דברים אמיתיים בהכרח, שגם אם מישהו בדורם העיז לומר שהם טעו או שחלק עליהם [ופעמים במילים מזלזלות ובוטות מאוד] אנו הקטנים יכולים רק להכיל מרחוק את שני הדעות, ולומר שיעור כללי מה הוא סבר ומה הוא סבר… ומה הוא יענה על הראיה שהלה מביא [שהרי אין שכחה לפני כסא כבודו] וכו'.
ובקיצור שאלתי הקיימת מיום עומדי על דעתי היא מניין??? למה אני שכל ימי גדלתי בין הספרים לא זוכה להכיר בגדלותם הנשגבה של החכמים בסדר עולה עד משה רבינו, ומבחינתי הסיבה שהראשונים כתבו בפשטנות והאחרונים בפלפולים היא משום שהגדרות הסברות אצלם לא הייתה מחולקת ומקוטלגת לפי סוגי סברות וחילוקים ברורים בעלי קצוות חדים, אלא העלו את סברת ליבם העמומה לפי הענין, ואילו אנו שפיתחנו את כלי הלוגיקה מעט מאז ימי הביניים [וקודם לה] עמלים להעמיק ולבאר את עומק סברותיהם הפשוטות של הקדמונים הללו, שלא חשבו על כך כלל, ובוודאי לא על כל הנפק"מ העולות משיטתם זו.
ובוודאי איני מבין ואיני יודע מניין לי שהם לא היו אנשים כמוני וכמוך, חלקם חכמים יותר וחלקם פחות, חלקם טועים יותר וחלקם פחות, חלקם אמיתיים יותר וחלקם פחות, וכאשר למדו עם החברותא שלהם הוא היה מראה להם פעמים רבות טעויות בהבנה, והיה מחזיר אותם פעמים רבות מהוראתם, בדיוק כמונו, בני האנוש הקיימים עתה.
ולמה זה ועל מה זה נקבע ההנהגה שאין לפקפק על חכמים שפעלו משנת… והלאה, למה להניח שהם היו עמוקים יותר מאיתנו, עד שנבטל את דעתינו בעבורם?
והגם שכבר בגמ' אנו מוצאים שהתבטאו על 'הדורות הראשונים' ועל החכמים הראשונים גדולות ונצורות [בערך מה שהדור שלאחריהם התבטא עליהם, ושלאחריהם עליהם וכו'], למה לא נניח שזה משהו פסיכולוגי או סיבה עמוקה אחרת. אני עכ"פ לא רואה בתורת הראשונים והאחרונים משהו מיוחד שמראה על איזה גאוניות שלא מעלמא הדין, וגם לא מסתבר שבזמן שכל העולם עמד על רמת משכל מסויימת היו אצל היהודים [לכל אורך הדורות] גאונים כאלו שלא שייך שמישהו בזמנינו יתקרב אליהם, ואף אחד לא שם לב לזה, וחכמיהם בדור שלהם לא העריכו אותם כך.
רציתי לקצר ונמצאתי מאריך, אבל אשמח למענה מספק, משום שאם הסיבה היחידה לכופף דעתי מפני הראשונים היא מה שאני כשוטה לעומתם, הרי שאני צריך להכיר בכך.

אני
אני
4 years ago
Reply to  אליעזר

אתה יכול להסתכל על העניין כמו שרואים בהתפתחות הפיזיקה- ניוטון הציג נוסחאות פשוטות יחסית, שהן הבסיס של התפתחות הפיזיקה.
ברור שלא היה לו מושג שממה שהוא התחיל יצאו בסוף תורת היחסות ומכניקת הקוונטים וכיוצ"ב, ויתכן שאם הוא היה חי היום הוא בכלל לא היה מגיע אליהם, אבל המיוחד בניוטון היה שהוא הצליח לראות משהו חדש- דרך לתאר את העולם שלא הייתה עד אז, וזאת גאונות. (הידע שלי בהיסטוריה של הפיזיקה לא רחב מספיק, ייתכן שניוטון לא היה הראשון שראה את הדרך הזו, אולי זה היה גלילאו או קופרניקוס, אבל הרעיון זהה).
באותה מידה האמוראים והראשונים וכו' הציגו דרכים חדשות. אתה יכול היום להתפלפל על הבסיס שהם הציבו. ברור שאתה יכול לדייק יותר, אבל אתה מתנהל במרחב שהם הקימו.

אליעזר
אליעזר
4 years ago
Reply to  אני

ההסבר שלך נחמד בשביל בחורים שרגילים לקבל את העובדות כפי שמחנכים אותם, והם מחפשים רק 'להטעים' את ההסבר וליישבם בשכל. אני מבקש משהו מעבר, משהו שיוכל לשכנע אדם שעוד לא משוכנע ['עוד לא זרק את החץ'], ואת זה לא מצאתי בדבריך.
פירקתי את הטענות שהבאת כדלהלן:
א) ההשוואה ליוצרים שקמו במשך הדורות אינה מובנת לי, במה בדיוק היו הראשונים יוצרים [אולי התוספות במה שעשו את הש"ס ככדור כלשון המהרש"ל], האם לא כל אחד שהיה נדרש לטקסט היה עושה עבודה דומה? ר' חיים באמת יצר סגנון ניתוח ולימוד חדש, ולו מגיעה התשואה.
[חשוב נא אם היה ברור לך מה שבפשטות כך היה שהם היו אנשים רגילים עם יכולת חשיבה ממוצעת פחות או יותר, ומחמת שנדרשו לסתירות שהש"ס מייצר לריבובותיו, הם ענו תירוצים וחילוקים, האם היית רואה בהם משהו מיוחד?]
ב) גם אם מגיע להם הערכת יתר על יצירתם הראשונית, אף אחד לא מחזיק את דבריהם כאמיתיים יותר עקב כך, כך שהערכה זו אינה נוגעת לנידון.
ג) אמנם מסתבר שבזמן חכמי הגמרא [ואף הגאונים] ידעו על התורה לא רק מתוך טקסט [שכמעט לא היה] אלא מהמסורת, אבל בתקופת הראשונים באשכנז ולאחריה אין מקור להניח שהיה להם ידיעה יותר מדוייקת, וחידשו בפילפולם הלכות רבות כנגד המסורת מתוך עיונם בסוגיא, ואם נניח שהם היו אנשים כמוני וכמוך איני מבין למה עלי לכופף דעתי אליהם.
ד) המונח ירידת הדורות מוכר בעם כל ימיו, שכאשר נוצרת 'תקופה חדשה' אנו כבר לא יכולים לחלוק על הקודמים, והם לא עשו זאת מהטעם שכתבת כי 'ההלכה כבר נקבעה', שזה לא היה שיקול בשבילם ביחס למה שהרגישו שיכולים לחלוק [החזו"א למשל ביטל מוסכמות רבות ביותר שהסכימו עליהם כל האחרונים [כולל השו"ע] ואילו הוא מתוך עיונו בסוגיא החליט שאינם נכונים, וכך יש בספרות ההלכה לאורך כל הדורות], אלא רק משום שביטלו את דעתם לתקופה הקדומה, שהייתה לדעתם גדולה יותר עד שאינם יכולים להביע דעתם כנגדה, ועל זו שאלתי ותמיהתי – זו מניין??
ה) לא שמעתי מעודי שהסיבה שאין חולקים על הקדמונים הוא משום ש'יש גבול כמה ניתן לדוש בנושא', ו'ההלכה כבר נקבעה – נולדת מאוחר מידי', אולי בבית משפט יש גבולות כמה ניתן לערער ולדוש נושא מסויים, אבל תורתינו תורת אמת, וכל שנראה לחכם שהאמת איתו, ואין סמכות [סנהדרין, עמידה למנין] שמחייבת אותו לבטל דעתו, הרי הוא מחוייב להורות כדעתו, גם אם הוא דן על נידון שנפתח לפני אלפיים שנה [לאיזה רמ"א התכוונת?]. ואין, ולא שמענו, שם מקור להניח שהראשונים או האחרונים במחלוקתם ודיוקיהם מתוך הש"ס עמדו על עמדה הקרובה יותר למקור מאשר אנו בפלפולינו [מלבד בעיית ההגיון הלוגי שלנו, שאינו מתאים לאופי המחשבה של חז"ל כפי שציינת במאמר אחר, ולכן איני יודע איך בכלל ניתן לדון בדבריהם מתוך כלי החשיבה שלנו].
ואי לכך ובהתאם לכל זאת איני מבין מדוע השמצת את הרב אברהם כליצן, מאחר שכל הבעיה שלו הוא מה שמבין את המציאות כפי שהיא, בלא כל ההילה שאנו מדביקים על הקדמונים, ומשכך מותר גם לו להביע דעה, כשווה בין שווים, וכפי שנהגו חכמי כל הדורות בזמניהם [בכפוף למגבלות הלא מובנות שהכניסו עצמם לתוכה, מי יותר ומי פחות].

לאני:
שמעת על מישהו שסבור שבגלל שניוטון היה היוצר אנו אמורים להתנהל במרחב שהוא השאיר לנו? אנו מעריכים אותו על יצירתו, אבל אם יש ראיות המראות לנוע למרחב חדש עושים זאת בלא למצמץ, ורק אצלנו התורניים חלה התאבנות זו, שכל מה שכתבו הקדמונים אמת ויציב+פלוס כל המחלוקות והטענות הנגדיות, ולנו לא נשאר אלא לבאר את שני 'הצדדים האמיתיים' מה הוא סבר ומה הוא, חשבת פעם מי בכלל הכניס אותך לאקווריום מרחבי זה? למה לא תפרח כציפור ותגלה מרחבים מעניינים ונכונים יותר?

איתי
איתי
4 years ago

במחילה,
כאשר הוא כותב שם תחפף הוא לא כותב זאת ביחס לאיסור דרבנן, אלא שהוא אוחז שאין בזה איסור, אבל מי שנמצא בקהילה שהרב אוסר צריך לנהוג איסור כפי דעתו של הרב, וע"ז כתב לחפף כי הכלל שצריך לשמוע לדעה של רב הקהילה הוא לא כלל קשיח ואפשר לנטות ממנו.
בשום שלב הוא לא אומר שבגלל שכללי הפסיקה לא קשיחים לכן גם ההלכה עצמה כך.

עקיבא
עקיבא
1 year ago

מה המקום לדעתכם של דברי התומים הידועים אודות הרוה"ק המיוחדת אצל הראשונים?

וקיימו וקבלו חכמי הדור לשמור ולעשות ככל האומר במטבע הקצר ש"ע והגהת רמ"א. ולדעתי אין ספק כי הכל בכתב מיד ה' השכיל על ידם, כי קושיות רבות שהקשו עליהם אחרונים ותירצו בדרך חריף ועמוק, וכמו כן כללו במתק וקוצר לשונם דינים הרבה, ולאין ספק שלא כוונו להכל, כי איך היה אפשר לרב המלאכה מלאכת שמים שהיה עליהם, ומי הוא הגבר שיעשה חיבור על כל התורה לקוח מכל דברי הראשונים ואחרונים ולא יכבד עליהם מלאכה מלאכת שמים, רק רוח ה' נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב, וחפץ ה' בידם הצליח.

אליעזר
אליעזר
4 years ago

שלום רב
ברשותך אחלק את הנידון לשלושה:
א. האם ניתן להתרשם באופן עצמאי על גדולת קדמונינו. ב. האם בגדולה זו תלויה הסיבה שלא חולקים עליהם בהלכה. ג. ביאור ענין 'הקבלה'.
א. האם ניתן להתרשם באופן עצמאי על גדולת קדמונינו: המסורת בעמינו שככל שהדורות קדומים יותר כך היו האנשים חכמים, מורמים ונשגבים יותר. ברצוני לדעת האם יש דרך לוודא שאכן כך הם פני הדברים, או שמא ניתן להניח שזה פנטזיה פסיכולוגית שהתגבשה.
הנידון כמובן שייך אצל מי שמתוך דבריהם לא ראה משהו שגורם לאמונה זו, ויש לפניו רק את המסורת הטוענת זאת. מסורת זו התחילה למן ימות האמוראים ביחס לקודמיהם [כל האומר וכו' אינו אלא טועה. אם ראשונים. אנו כאצבע בקירא. בוא וראה דורות הראשונים וכיו"ב], וכך במשך הדורות אנו רואים המשך התייחסות זו [מי פחות מי יותר] כלפי הקדמונים מהם.
הסיבה שאיני נותן אימון מוחלט במסורת משום שאפשר שזה תופעה פסיכולוגית שאנשים מעריצים את הקודמים להם, עד שבונים סביבם הילה לא הגיונית ולא מציאותית, ואין בין זה לאמת ולא כלום.
וכסמך להרגשתי אציין: א) עד כמה שידוע לי בכל הדתות קרה תופעה דומה, שראשוני בעלי הדת היו אישים שלא מעלמא הדין, שקשה לעמוד על עומק ורוחב דעתם, והם בעלי הסמכות לקבוע את עקרונות דתם [גם בלא קבלה מהנביא התורן]. ב) מתוך כתביהם לא ניכר משהו מיוחד, הדורות הקודמים מתאפיינים בפשטות וחוסר חידוד. יש בכך מעלה כמו שציינת, אבל גם חיסרון. ג) לא ראינו שאי מישהו מסביבתם, שהכיר וחי אותם, תיאר אותם בצורה שבה אנו מתיימרים לתאר אותם, לא הגויים ולא היהודים בני דורם התייחסו לחכמים שחיו בזמנם כאל משהו בלתי הגיוני, אלא היו חכמים תורניים מוערכים [מי יותר ומי פחות] ותו לא, כך שלומר שביחס לחכמת דורם הם היו משהו פנטסטי עד שאם נבוא עתה לדיון עמהם לא נהיה בר שיח ובר פלוגתא שלהם כלל תמוה מאוד. הסיפור הידוע שעל השופט לא מספרים את הסיפור שמספרים על החפץ חיים, עומד נבוך לנוכח העובדה שעל משה רבינו סיפרו על חשדות בא"א, בגניבת כספי הקודש, בלקיחת כסף מהקהל, בדינים שהורה מתוך נגיעותיו, כך שלא נראה שבני דורו תפסו אותו כמו שאנו מציירים אותו. ד) שלא לדבר על כך שיש ריבוי ראיות הפוכות, המראות שחכמינו היו אנשים ככל האנשים, שהתעצבנו, הקפידו, כעסו וכו' על דברים אנושיים פשוטים [בצורה המזכירה יותר את תרבות המזרח של זמנינו], והגם שכבר התיחסו לזה כמה אחרונים בדבריהם לא העלו ארוכה. שלא לדבר על כך שניכר מתוך השיח של החכמים בינם לבין עמיתיהם שלא ראו בדבריהם משהו מיוחד, ולא היה להם שום 'בעיה' לומר שהם שכחו או טעו בדברים פשוטים, ולפעמים טוענים זאת על עמיתיהם כמעט בכל דף ודף שבגמרא, מתובל בביטויים עסיסיים, שבדורנו קשה להתמחות בכך.
אציין מעט דוגמאות ממה שהשיגה ידי עתה.
הפרשה של בת יפתח שמפני אילוצי הכבוד של יפתח ופנחס גרמו שתמות [החזו"א כדרכו יסביר שדאגו לכבוד התורה…], משה העניו מכל אדם [עד שלא שייך שתתעורר בלבו הרגשת כעס. מסילת ישרים] הגיע שלוש פעמים לכלל קצף, לגמ' מגילה יד: פשוט שאם היו שואלים את חולדה על מציאת ספר התורה כאשר ירמיהו היה בעיר הוא היה מקפיד, אלישע הורג שלוש נערים הצועקים לעברו מילות גנאי [מחה על כבוד התורה. בשונה מדוד שאמר 'השם אמר לו'], תככי ונקימות דוד ומפקדיו שלפי חז"ל היו גדולי הסנהדרין, המעשה המעניין בסוף הוריות לגבי הסיבה והדרך להדחת רבן גמליאל [וראה תשובות הגאונים ק"ז תיאור נרחב יותר למעשה זה. ר"ג מורה לבנו לקרוא להם 'אחרים' משום שרצו לעקור כבודך וכבוד אביך, והסיבה שרצו להדיחו הוא מפני שתיקן שיקומו רק לפניו ולא לפניהם..], תענית כ: במעשה דרשב"א שלמד תורה הרבה והייתה דעתו גסה עליו [?] נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר אמר לו שלום עליו ולא החזיר לו שלום [?] אמר לו ריקה [?] כמה מכוער הינך [?], ב"ק צח: אי משכחת להו לא תימא להו ולא מידי – כדי שלא יצחקו עלי, ולכן רצה להעלים את האמת, ב"מ פד. חלשה דעתו עי"ש, גמ' שבת מ"ו ע"א וע"ב, שם קה: וקכא: וברש"י שם, מגילה ז. ברד"ה קבעוני, מגילה כד: מעשה דלוי ור"ש ברבי, גיטין פ"ה ע"א, יבמות ט' ע"א, בבא בתרא קמט. מעשה דאיסור גיורא.
ב. האם בגדולה זו תלויה הסיבה שלא חולקים עליהם בהלכה: בענין זה כתבת דברים מוזרים, שההלכה מתגבשת בזמן מה ולאחר מכן נקבעת ההנהגה וההלכה בזה, ושוב אין סמכות לפתוח זאת שוב. ורק מי שמוכר בדורו כחכם בעל סמכות לקבוע הוראה לדורו או למקומו יכול לעיתים לשנות הלכות אלו. וכנגד התלמוד נקבעה סמכות מוחלטת ששוב אין זכות לשום חכם לשנותה.
בתחילה חשבתי להביא לפניך את דברי הכס"מ, ואת מה שתמה עליו בקונטרס דברי סופרים, ואיך שביארו החזו"א, שלפי זה נראה שגם כלפי הגמרא לא הבינו מה שייך שתהיה סמכות שתגביל את החכם מלפסוק אחרת, והנוסח היחיד שקיבלו הוא או שיש להם כוח של ב"ד הגדול [רא"ו], או מטעם זה שאיננו יכולים להגיע לרוחב דעתם [חזו"א], אבל לומר כן על הראשונים ועל האחרונים בהלכות שנהגו בהם הוא היפך כל מי שראיתי כותב בנושא. וכיון שאין כאן המקום להאריך בציטוטים אפנה אותך לקונטרס דברי סופרים החדש שבסופו יש מאמר ארוך עם הרבה ציטוטים מחכמי הדורות שכתבו את דעתם למה אין לחלוק על הקדמונים, וכולם ביארו פה אחד שהטעם הוא מפני גדולת הקדמונים ואפסותינו כנגדם, וגם מה שרמזת לדברי הרמ"א (חו"מ כ"ה א') שחיבורים שהתקבלו בישראל אין לחלוק עליהם יעויין במקור דבריו שביאר את טעמו כמו שכתבתי ולא בגלל שזה נהפך להיות סמכות מחייבת שאי אפשר לדון בה עוד.
והיות וזה הטעם הברור העולה בדברי כל מי שראיתי שהתייחס לענין, אם לא נקבל את העובדה שהקדמונים היו חכמים יותר איני רואה מה הסיבה שלא יוכל חכם בזמנינו לחלוק על הקדמונים, ולכן חשוב שיסוד זה יהיה ברור ומוכרח.
[ויש להוסיף שברור שאכן יש חילוק בין חיבורים שנתפשטו בישראל לחיבורים אחרים, ואף מאותו חכם עצמו אינו דומה המשקל שיש לבית יוסף למשקל שיש לאבקת רוכל, או המשנה ברורה ונדחי ישראל, אבל הטעם אינו משום שהבית יוסף התקבל כהלכה סמכותית שאי אפשר לחלוק עליה, אלא משום שכאשר בא לבטל הלכה שהתקבלה כמוסכמת צריך גב הרבה יותר מאשר דעה שלא קיבלה משמעות מעשית, הן מפני ההשלכות של ההכרעה, והן משום שפוסקים שהתקבלו הם כ'רבותינו' יותר מאשר האחרים ויש להם תוקף אצלנו יותר, והן משום שהוא חולק בזה על כל המון החכמים שהסכימו עם ההכרעה].
[ומה שכתבת לגבי הראשונים: א) רק על הר"ח אומרים שדבריו דברי קבלה מרבותיו הגאונים, ולכן יש לדבריו מעלה עליהם, אבל שאר הראשונים אין להם מעלה זו, ואף אם רש"י לא סטה כמעט מפירושי רבותיו (בשונה משאר החכמים) הם עצמם לא היו מקובלים בפירושיהם, ובוודאי תלמידיו ושאר החכמים לא העתיקו דברי רבותיהם אלא כתבו את שיקול דעתם העולה מן הסוגיא. ההבדל בין הראשונים לאחרונים אינו בקיצוניות הדעות זה מזה, אלא בריבויים. ומטבע הדברים שככל שעובר זמן מתווספים עוד דעות וצדדים חדשים. ב) גם אם אכן יש הבדל בינינו אז מה, אין לנו אלא השופט שבזמנינו ועל דעת כן ניתנה תורה שיפתח בדורו כשמואל בדורו, ואם זה הכלים שיש לנו לדעת ולברר את רצון השם – בהם עלינו להשתמש, וכבר לימדונו חז"ל שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ואף שהוא פחות מרבו אסור לו לסמוך עליו אם יש לו פירכא על דבריו].
[לדברי, הטעם שבעניני אגדה לא נמנעים לחלוק על הקדמונים, ואף על הגמרא, הוא משום שאין וודאות שהם צודקים, אלא שאיננו בעמדה להתעמת עמהם בלא שנבין היטב את דבריהם, וכל שאינו נוגע למעשה (היינו איסור והיתר) לא אכפת לנו לקחת ריזיקה, ואף שהם חכמים גדולים שמא עתה אנו הצודקים. ולדבריך בוודאי פשוט יותר].
ג. ביאור ענין 'הקבלה': נידון שלישי שנכנס כאן, וחשוב מאוד לבררו, הוא ענין מה שהזכרת שקיבלו עליהם את סמכות הפוסקים ושוב אין זכות לחכם לחלוק, ואף שתורה אמת כתיב בה, ולדעתו דין זה אינו נכון, מכל מקום עליו לעשות כנגד דעתו משום שהסמכות שמעליו קבעה את הדין אחרת ממנו. [קשה על זה מהוריות ב: דקטעי במצוה לשמוע לדברי חכמים, שמי שהוא גמיר וסביר אסור לו לשמוע אף לסנהדרין שהוסמכו לכך מהתורה אם נראה לו אחרת, ואיך אפשר שיהיה כח לגמרא (ולדבריך גם לשאר החכמים) יותר מכך, מי הוא זה ואיזה הוא שלקח על עצמו את המשימה לשנות את דיני התורה. וגם לדבריך מה שב"ד יכול לבטל את דברי ב"ד חבירו הוא בתנאי שלא התקבלה ההלכה וההנהגה כהב"ד הראשון, שאם כן ההלכה כבר 'נסגרה' והתאבנה לנצח, מה שלא שמענו כן מעולם].
והנה בענין קבלה זו יש להבין: א) נתחיל במעמד הר סיני, לכאורה מה שמחייב אותנו לשמוע למצוות התורה, והקב"ה בא אלינו בטענות אם אנו חוטאים לו, או משום שקיבלנו על עצמינו בהר סיני לשמוע בקולו מכאן ולהבא, וכדי שלא יהיה טענת אונס וכו' הוסיף רבא שמזמן אחשוורוש הקב"ה כבר מסודר, שקיבלנו על עצמינו מרצון.
שאלתי היא מה מחייב אותנו בקבלה זו גופא, אמנם הבטחנו אבל לא הבטחנו לקיים.. ובפרט שאני לא התחייבתי אלא סבא שלי, ובאיזה זכות הוא קובע מה עלי לעשות, ואם צריך קבלה כדי שיחולו עלי דיני התורה מהי הסיבה החוץ תורנית שתחייב אותי לעמוד בקבלה.
ב) נניח שאת זה אנו מבינים, עתה מגיע הכס"מ עם תירוץ ש'אפשר לומר' שקיבלו עליהם האמוראים והדור שאחריהם שלא לחלוק על התנאים ואמוראים, אלא לקבל את דבריהם כסמכות מחייבת נצחית. ואף פה עולה השאלה מהי קבלה זו ומה סמכותה, זה לא נדרי מצווה או משהו אלא סתם החלטה שמעתה אני מכופף דעתי למה שכתוב בגמרא, היש משמעות לקבלה כזו.
ואכן רא"ו התקשה בקושיא זו, ולכן נטה לומר פירוש אחר למה אין חולקים על הגמרא, והחזו"א ביאר לו את דברי הכס"מ שאכן לא היתה כאן 'קבלה' כל שהיא המחייבת כסמכות [משום שאין סמכות שכזו לחייב], אלא זה ביטוי להבנה שהתרחקו הדורות כל כך עד שאיננו רשאים עוד לחלוק עליהם, אבל לדבריך שיש כאן ענין של קבלה סמכותית מחייבת, ולא רק כלפי הגמ' אלא כלפי כל ההלכות שיתקבלו בעם [ואתה מוסיף ומחדש שיש סמכות חלקית, שחכם גדול יכול לחלוק אבל חכם קטן, או מי שלא טיפס עדיין במעלה ההיררכיה ההלכתית, לא יכול לחלוק (וצ"ע שרבים מהפוסקים התפרסמו בעקבות ספרם ולא קודם, כהש"ך וחזו"א, ואיך התחילה סמכותם לחלוק?)], הרי שאתה אמור ליישב את תמיהת ר' אלחנן.
ג) כמו כן החיוב של אדם לעשות את קבלות הקהל [או אבותיו] לגבי מנהגים צ"ע, מה בדיוק הסעיף המחייב אותי להתייחס לקבלתם, הרי אני אישית לא נדרתי נדר והיכן שמענו שאחר יוכל לנדור בשבילי ושוב אסור לי לחלל את דברו.
בהתנצלות על האריכות, אבל דומני שהדברים ראויים להתלבן, ובלא משוא פנים.

אליעזר
אליעזר
4 years ago

לצוות האתר,

שלום שוב
מתוך המלל הרב, הנכנס לנידונים צדדיים שאין כאן המקום לדון בהם, אסכם את תגובתך לשלושת הנקודות שהעמדתי, למיעוט הבנתי.
א) אתה גם סבור שאין הכרח שיש מעלה לראשונים על פני האחרונים [אבל למה הזכרת 'צדיק' בכל הדוגמאות, כאשר לא זה הנושא?], כך שמבחינתי אני שמח שקיבלתי אישור חיובי אחד לפחות.
[מה שכתבת שכך מקובלך תמיהני, והרי בבית מדרש בו גדלת מוסרים את המסורת איש מפי איש עד החזו"א, והוא הזכיר בכמה וכמה אגרות שזה הטעם שלא חולקים על הקדמונים. ובטח דבריו הם מקור סמכות שלא לומר [או לחשוב] משהו אחר…].
ב) אתה לא מתרגש מזה שכל אלו שמצאתי שדנים בנושא או מזכירים אותו אגב אורחא כותבים את הטעם הראשון, שאין חולקים על הקדמונים משום שאיננו ברי פלוגתא שלהם, ואתה מחזיק בשיטתך שעיקר הטעם הוא מפני הסמכות של סגירת ההלכה אחר הסכמתה וקבלתה על ידי העם.
טענת שיש בידך להביא הררי ציטוטים כנגד להוכיח את שיטתך, ביקשתי [בפרטי] לקבלם ולעת עתה לא נענתי, ולדעתי כדאי מאוד שתביאם כאן לתועלת הקוראים, אלא אם כן אתה סבור שהאתר לא עוסק בנושאים לא חשובים שכאלה. אני על כל פנים סבור שחשוב מאוד לפתוח ולברר נושא זה, שהוא הנחת יסוד לכל הלומדים, וצריך להבין מה עומד מאחורי זה.
ג) בקשר לנקודה שלישית שהיא הקבלה כתבת הרבה מילים שלא הבנתי. אבל כדי שלא נסטה אחזור שוב בקצרה על שאלותי, ולא מצאתי בדבריך מענה להם. 1. למה אדם צריך לקיים את קבלתו את התורה, מה מחייבו לכך, ומה פירוש המילים שהחיוב בא מתוך עצמו [איך הקב"ה בא בטענה על משהו שלא חייבים לעשותו]. ועוד שהקבלה הייתה של אבותי, לא שלי. 2. מהי הקבלה שלא לחלוק על הגמ', או לדבריך – על המקובלות ההלכתית, שאם התורה לא אסרה זאת [כמו בסנהדרין] מה יחיל איסור. 3. למה מקום שנהגו דבר שאינו אסור מדינא לא יכולים להפסיק לנהוג זאת. הסברת שהיחיד לא יכול משום שהוא כפורש מן הציבור [וצאצא לגבי מנהג אבותיו, שאינו חלק מהם עוד?], אבל למה הציבור כולו לא יכול להחליט שלא מתאים לו עוד להחמיר בזה, שזה המקרים המובאים בגמ' [ומטענה ש'כבר קיבלו אבותיכם עליהם'].
בבואך להשיב תשובה, נא להשים לב האם בתגובתך יש מענה לשואל, או שאחר חלקי המשפטים הנכתבים מתברר שאינם מיישבים את נקודת הקושי [לא שאתה חייב כמובן, וחוצפה ממני בכלל לבקש, אבל אם עונים לפחות שתהיה מגמה זו].
מתוך מה שכתבת על הקבלה אצטט קטע ראשון עם הערות:
"מה שמחייב בקבלה הוא שאין משמעות ותוקף לפירושי התורה ולהלכה, אלא מתוך עצמם. הרי מתוך הטקסט ניתן לעשות מה שרוצים, ובע"כ שצריכים היררכיה שתחייב איזה פירוש שאל"כ אין שום שיניים להלכה ולתורה אלא כל אחד יעשה מה שמתחשק לו, ומן התורה עולה שלא זו הכוונה ולא לאנרכיה ניתנה".
– המילים 'אין משמעות וכו' אלא מתוך עצמם' לא הובנו, מה הכוונה מתוך עצמם.
– מה שכתבת שמתוך הטקסט ניתן לעשות מה שרוצים מתאים אולי לרפורמים, אבל מתוך המנסים לעמוד על כוונת ורצון הכותב אי אפשר לעשות מה שרוצים, וחילוקי הדעות שנוצרים עקב חילוקי ההבנות הם לגיטימיים, וכך היה בכל הדורות, וזה הבסיס לכל המחלוקות שיש לפנינו.
– המילים שאל"כ אין שום שיניים להלכה ולתורה וכו' – לפני שנדון אם לא בדיוק כך נהגו במשך הדורות, אשאל מה המשמעות של הכרח זה, נניח שאין שיניים לתורה לכן מה? איך תיווצר הסמכות לקבוע את ההלכות בלא שניתנה הסמכות מנותן התורה.
הכרח לא יוצר סמכות, הוא יוצר צורך, אבל מה לעשות שאין את מה שיגבש סמכות זו, כי אם אין עדיפות לחכם אחד על פני חבירו אין מה שיכריכו לכופף את דעתו אליו. ורוב לא מכריע כשלא ישבו יחד כמש"כ החזו"א, וכפי שנהגו חכמי כל הדורות.
– לתועלת הקוראים יצויין שבמאמר 'קוציו של ארגמן' (פורסם: האוצר יא) הרחיב הרב צוות האתר בשיטתו זו, אף שכאמור אני סבור בזה כמו אלו שהשיג עליהם. ואף שיש הכרח בסברא לקבוע הלכה מגובשת, התלמוד והמפרשים מראים לנו שאין דבר כזה, אלא כל חכם מגבש את דעתו, וכמוה עליו לפעול. ורק כלפי התלמוד נקבעה הנהגה גורפת שאין רשות לחלוק לא ברור בדיוק מטעם מה, וכן תקופות מאוחרות ביחס לתקופות קדומות יותר נהגו כך, ומטעם שאינם ברי פלוגתא לחלוק, וכפי שציינתי.

ליעקב ישראל,
הרמב"ם קבע את י"ג העיקרים על פי מה שהיה מקובל ומבוסס בזמנו כאמת, ולא היה שום סיבה לומר אחרת ממשמעות פשט הכתובים בזה, אבל אם הרמב"ם היה בזמנינו, ויודע את כל החומר הבעייתי מבחינת המחקר על חלק מעיקריו, האם כה ברור לך שהוא היה מנסח זאת כעיקר היהדות, ומעמיד אותה כקיר כנגד הממצאים [לדעת רבים]? לדעתי הוא לא היה ממהר למשל לקבוע שכל התורה שבידינו מסורה ממשה רבינו אם היה רואה את ריבוי הקושיות שיש בזה אצל חוקרי המקרא [והגם שבעל האתר טוען שיש בידו ישובים לכל הקושיות, מ"מ גם הוא לא היה קובע זאת כעיקר…], וכמו שכאשר מוצאים דברי גאון שלא באו על ספר כתב הרמ"א שהלכה כמוהו משום שאפשר שהאחרון היה חוזר בו, כמו כן כאן רבים הם הסבורים שלא שייך לחשוב אחרת, ומבחינתם אם הרמב"ם היה יודע מה שהם יודעים, והבחירה שלו הייתה לכפור בכל התורה [בגלל שיצאו מהיהדות] או למחוק רק עיקר זה, בוודאי היה אומר להם כך, וזה בדיוק מה שמיכי בא לעשות [אחר שבאים לפניו רבים מהסוג המתואר כאן].
ובכלל בענין י"ג העיקרים יש לידע שהם לא ירדו מסיני, ובזמן משה שכפרו בנבואתו לא היו נחשבים לאפיקורסים, וכן כתב הרמב"ם באגרותיו שלא כתוב בתורה את ייעודי עוה"ב [כמדומני] משום שהדור הגס הזה לא היה יכול לקלוט אמיתות זו, ונמצא לפי"ז שלא האמינו בהכרח באחד מי"ג העיקרים, וכן תחיית המתים לא נאמרה עדיין [לכאורה] אלא התחדשה על ידי הנביאים.
ובעבר ענה לי הרב 'צוות האתר' בזה"ל "אין שום סיבה שיהיו העיקרים בזמן מתן תורה, שאין ענינם מהות התורה, אלא גבול לאמונה ולקהל ישראל, ומי שאינו מאמין בכל מה שקהל ישראל מאמינים כעיקר, פורש מן הקהל ואין לו דין ישראל. והרי בזמן מתן תורה לא ניתן כלל ספר התורה, ולא היו מחוייבים להאמין שהספר מפי ה' כי לא ניתן כלל עדיין, ולכן גם אם נימא דתחית המתים לא היה ידוע באותו הזמן ונתגלה רק ע"י הנביאים, אין בזה שום חסרון, דלפני שהתברר הדבר לא היה זה מאפיין של ישראל, ואחרי שגילו הנביאים שכן נתאמת בנבואה, זה מאפיין של האיש הישראלי".
כך שכמו שגבול האמונה התרחב עם השנים, בהקבץ ובהתקבל ידיעות ואמונות שונות, כך ניתן לומר להיפך שכאשר יש הכרח להוציא מכלל גבול האמונה עיקר אחד, הרי שזה נהפך להיות חלק מגבול האמונה, ולא יציאה מחוצה לו. [ובפרט שכאמור לא היה לרמב"ם סיבה לפרש אחרת, ולנו יש. והרמב"ם הוא האחרון שיעמיד את היהדות כסותרת משהו הנראה בשכל].

אליעזר
אליעזר
4 years ago

במקרה מצאתי בחיבור תורה שבעל פה (עמ' 106) הודעת בעל דין יפה: "בחתימת התלמוד ישנו עוד אלמנט, שאיננו יכולים לציין אותו כשיקול, מכיון שחכמים לא הזכירוהו, אך הוא נכון לעצמו".
אז הנה, אתה עצמך מודה שדברים אלו הם המצאה יפה שלך להסביר למה יש צורך בכך [לא הסבר מה התוקף, אלא מה הצורך, ראה שם], ולאחר מכן אתה מאריך בסדרת ציטוטים נרחבת האומרת בדיוק להיפך, שניתן וצריך לחלוק על קדמונים, ואסור לשאת פנים בתורה וכו'.

אליעזר
אליעזר
4 years ago

בלומדי כעת הלכות יחוד נתקלתי בהיתר של נשים השונאות אלו את אלו שמתירים את היחוד כדין שומר, וכמובן כל אדם תמה על הקביעה של חז"ל אחר שעינינו רואות שבדרך כלל אין ביניהם שנאה [ובוודאי לא מהטעמים המגוחכים לכאורה הכתובים בגמ', ש'היא לקחה את יגיע בעלי/אבי], וכבר העיר החת"ס (אבה"ע ח"א סי' מט ד"ה אולי) שלכאורה מציאות זו השתנה בימינו, אבל חזר בו משום שבכל הפוסקים לא מצאנו שחילקו כן.
הרי לנו הלכה דאורייתא שמקילים בה משום 'שכתוב בגמרא' שהם שונאות ושומרות אחת את השניה, אע"פ שהמציאות אינה מתאימה, ואין זה אלא קלף הלכתי שקוף.

אליעזר
אליעזר
4 years ago

לרוב הפוסקים. אבל כאשר יש שני נשים [המקרה שלנו] זה דרבנן.
אבל מה זה נוגע לעיקר טענתי שחז"ל אמרו אומדנא של שמירה שאנו משאירים על כנו גם כאשר זה לא תקף.

אליעזר
אליעזר
4 years ago

לצוות האתר,
כתבת: "רק במקרה שברור א) שההלכה מושתתת רק על המציאות, ב) ושהמציאות הזו שגויה, צריכים לדון בשינוי ההלכה ואם זה אפשרי לפי הכללים". כבר התכתבנו על כך לפני כמה שנים, וגם אז כתבת בערך כך.
אבל איני מבין למה זה נקודת הפתיחה, שההלכה קיימת אא"כ 'בטוחים' שלא. לכאורה אם את האמת אנו מבקשים עלינו לדון בכל הלכה על מה מסתבר שזה מושתת, ואם מסתבר שהמציאות הזו עדיין תקפה, ואם נהיה בספק לא נוכל לפעול, ובוודאי לא נוכל להוציא ממון על פי ההנחה שכל עוד לא מוכח אחרת הדינים תקפים. איי זה יעשה כאב ראש? לכן מה? לכן ניתן להסתמך על מערכת של הנחות ודינים שאין סיבה להניח שהם תקפים? טענת התועלתיות וההכרח אינה מתקבלת כאשר אנו דנים על צדק ואמת, ובוודאי אינם יכולים להכריח אדם להוציא את ממונו, או לנהוג כל חייו כממזר, או אשה כמקודשת לפלוני וכדו' רק בגלל הכרח נוחיות זה, להקל על הדיינים בפסיקותיהם.
כאשר אני לומד גמרא אני נוהג לשאול את החברותות לגבי הסברות הנלמדות – נראה לך שאכן זה מבטא מציאות בת ימינו, כך אנשים מגיבים/חושבים/נוהגים? זה נראה לך משקף מציאות המתאימה לזמנינו? והם עונים לי 'לא יודע, כך כתוב בגמ'…'
עוד כתבת שאי אפשר לשנות את ההלכה לבד, צריך הסכמה כלל רבנית. דבריך נכונים ביחס לכלל העם, אבל כל אדם לעצמו צריך לנהוג כפי שיוצא לו, ואף מותר לו להורות כן כל עוד לא נקבעה ההלכה, וכמש"כ החזו"א.
ולעיקר דבריך – מה על היחיד לעשות כאשר כלל הרבנים סבורים שאם יש דין שכתוב בגמרא ניתן לנהוג על פיו גם כאשר לא נראה שזה מבטא מציאות ריאלית? הרי הם לא פוסלים את סברתו אלא חולקים על הנחת היסוד שלו שיש לדרוש את האמת, והם מעדיפים להישען על חבילת כללים ואומדנות שקיבלו היישר מהחכמים שחיו לפני אלפיים שנה. [ולכן 'אף אחד אינו שומע למיכי', לא בגלל מחלוקת על ההגיון שבדבריו].
כאשר אתה מוצא שטר כסף, אתה מכניס זאת לכיס בטענה ש'אדם ממשמש בכיסו בכל שעה', ובוודאי שם ליבו לאבידתו קודם שעיני ראו זאת [ממוצע של דקה? שתים? עשר?], האם לא אכפת לך שבכלל אין סתמא כזו, ואתה לוקח כסף שאינו שלך??? [וכמה מגוחכים דברי האומר ש'זה הכסף הכי ישר', שהרי כתוב בגמרא שמותר לקחת…].

לאבי,
אם אתה מבין ומקבל את עובדת השמרנות אז מה לך כי תלין על שאין מבררים את המציאות, למאי נפק"מ? בנינו עולם וירטואלי המתאר את
'המציאות' כפי שכתוב בתורה, בלי קשר למה שאנו מבינים וחושבים, ומה טעם לבדוק מה קורה בעולם המציאותי כאשר אנו עסוקים בעולם חביב זה? [תורת אמת כבר אמרנו?]
לגבי מיכאל אברהם, הנידון לא היה אימתי הוא משתמש בהגיון הזה אלא הפניה לאדם שמשתמש, אדרבה אתה מוזמן לפתוח קבוצת רבנים שתשב ותעשה רשימה של כל הדינים, ותבדוק על מה עוד ניתן לסמוך ומה צריך לשנות [לקולא ולחומרא] או לנהוג מעתה כספק. הרב צוות האתר טוען שיש כאלו, מי ייתן והייתי מכירם…
בענין נישואין ע"פ עד אחד – השאלה אם ההיתר מתבסס על עד אחד + חזקה, וא"כ החזקה בטלה היום, או שהחזקה הייתה הטעם לנתינת הנאמנות, ולזה ניתן לומר שהנאמנות לא פוקעת כשבטל הטעם [ועתה נוכל להשתמש בה כאשר ההגיון יורה לנו שנכון].

אלי
אלי
4 years ago

לא קראתי את כל שלבי הדיון ביניכם ואיני מספיק מבין וחכם בנושאים אלו בשביל להיכנס בדו"ד ביניכם הנראה גדוש בידע וחכמה
אך ברצוני להבין: האם לא ידוע בשם הגר"א שגם כשמופיע בחז"ל טעם יש לזה טעמים נוספים? [וידוע מהגר"א שאמר שכל דין שיוצא לו בהלכה הוא מבין אותו גם ע"פ קבלה].
כמו"כ כמו שהסברתם בסוף לגבי אדם עשוי למשמש, שאין זה ממש כפשוטו אלא שחז"ל התכוונו למשהו מעט שונה, וכמו שמוכח בכמה מקומות בחז"ל שזו כוונתם. האם כל זה לא מכריח שדרכם של חז"ל לכתוב את הטעם בצורה קצת מטעה שלא בהכרח נבין אותו וא"כ גם אם בזמנינו אנו רואים שהטבע שונה אין לנו מקום לשנות היות ויתכן שלא ממש הבנו את דברי חז"ל [וכטוענים בכינים שאין הכוונה שהם לא יולדות אלא שזה לידה בלי מספיק משמעות או שזה רק ביטוי ליחס אליהם או שעצם זה שהיה בהם זן שלא יולד זה מלמד על היחס לכל שבט הכינים וכן הלאה וא"כ לא בהכרח שנוכל לשנות ע"פ הבנתינו עד כמה שאנו קולטים שלא תמיד יש לנו את ההבנה איך קוראים את דברי חז"ל כשהם מביאים טעמים
[אמנם לא מובן לי א"כ איך בכלל אנו מוציאים נפק"מ מדינים המובאים בחז"ל מכח הטעמים שלהם עד כמה שאיננו יודעים לקרוא אותם]

אליעזר
אליעזר
4 years ago

לאבי,
יישר כח, היית לנו לפה.
אלא שאיני יודע לאיזה תוצאה אתה מעוניין להגיע, והרי אם נתחיל לבדוק אם הדברים שנכתבו בגמרא אנו עלולים לגלות ש… ואז אנו בקונפליקט מה לעשות הלאה, האם לשנות את הדינים שנכתבו בגמרא ובפוסקים? ואין הדברים אמורים רק בעניינים שאותם הזכרת בהודעתך אלא בריבוי גדול של הנחות ואומדנות השזורים בהרבה מאוד דינים שבגמרא, שאם נבחן אותם לאור המציאות והתרבות בזמנינו רבים מהם אמורים להשתנות לגמרי, ועכ"פ אין חזקת הישארות נכונים, ועלינו לדון ולהכריע על כל דין שכזה אם אכן תקף לימינו, ועד כמה וכו'.
לעשות כעין זה לא תמצא אצל החרדים, והרב 'צוות האתר' שליט"א תפקידו לנסות להסביר זאת רציונלית אבל לא לחשוב על כך באובייקטיביות… פנה לך להרב מיכאל אברהם ותראה שהוא כבר התחיל בדרך זו של הריסת הדינים הלא רלוונטים… ובניית חוקה חדשה, המתאימה לחוקה הקיימת כיום במדינת ישראל…

אבי
אבי
4 years ago

לאליעזר
אינני יודע לאיזה תוצאה אני מעוניין להגיע, אולי בכיוון שזהו חלק מכלי ההגנה על הדת להצמד להוראות ולא לשנות גם במקום שהם מוטעות, כיוון שהנסיון מוכיח שזוהי הדרך היחידה שבה קיום התושבע"פ משתמר בעם. וכפי שרבנן גזרו גזירות רבות כדי להגן של תורה שבכתב, גם בדורות האחרונים גזרו לא לשנות כלום כדי להגן על תושבע"פ, וכמו כל אורח החיים החרדי שבנוי על התגוננות. ולמעשה אנו חיים במשחק לשם שמים.
וגם להקל ולעקור דבר מן התורה בקום ועשה אפשר לגזור כמבואר בתוס' (יבמות פ"ח. ד"ה מתוך) במקום שיש קצת טעם וסמך. וגם עת לעשות לה' וכו'
ולגבי מיכאל אברהם, משום מה כל בירורי המציאות יוצאים לו לקולא, ההגיון מחייב שמדי פעם אמורים לצאת גם חומרות, והעדרם מעורר חשד. ולדוגמה אפשר להתיר עגונה ע"י עד אחד כיוון שיש חזקה אשה דייקא ומינסבא שהרי אם יחזור בעלה תאסר לשניהם ותפסיד את כתובתה ועוד ממונות ולכן היא בודקת טוב. ולכאורה אשה חילונית האיסור הנ"ל לא מעניין אותה, והממונות ממילא מתנהלים בבית משפט וממילא אין חזקה וא"א להתירה עפ"י ע"א.
לצוות האתר
יישר כח על התגובה.
ובקשר לתגובותיכם הקודמות, רציתי רק לברר האם לדעתכם כמות החומר שנכנס ע"י ריחא הוא אחד משישים, ובמילים אחרות לא מספיק שטעם של כוס מים ששהו במקרר לילה יהרס, צריך גם אפשרות לזהות מהו סוג האוכל שהשפיע עליהם, ולדברי חז"ל צריך לכך לכה"פ אחד משישים.
ונקודה נוספת, לדעתכם שגם טעם שמורגש בפועל אינו אוסר אלא לפי גדרי טעם. מה הדין אם השרתי בשר חי בלי בקעים 23 שעות בשמנת ולאחר מכן הדחתי אותו כמבואר בשו"ע, בשלתי ועכשיו אני אוכל ויש בו טעם שמנת, לכאורה לדעתכם מותר להמשיך לאכול, ואם לא מאי שנא מהמבואר למעלה.

אביטל
אביטל
4 years ago

גם אם הבעיה קיימת גם אצל החילונים, זאת לא סיבה לא לטפל בה.
אם יתחילו מגיל קטן לעורר עניין אצל הילדים ולפתח בהם סקרנות הם לא יגיעו למצב שבו בגיל 30 הם לא חשבו לעומק על טקסטים שהם לומדים יום יום.
ואני חושבת שהבעיה הזו חמורה פי כמה אצל נערות סמינר- יש גישה שלמה בחינוך בסמינרים (ברור שלא בכל הסמינרים אבל הקו הזה קיים בהחלט)
שמעודד את הבנות לצרות מוחין וללימוד של המינימום הנדרש. הגישה הזו גם מעודדת שנשים שעובדות לא ישקיעו בעבודה אלא רק יעשו את המוטל עליהן ותו לא. ושוב- אני בכלל לא באה להכליל אלא רק להגיד שהתופעה הזו קיימת ומקודמת בחברה.

אלי
אלי
4 years ago

מיכאל
אתה מתכוון שיש אנשים בוגרים שמעולם לא שאלו ומעולם לא דיברו עם אדם על נושאים אלו, ולכן כשאתה מעלה בפניהם את הנידון והם חושבים עליו אולי אפילו בפעם הראשונה בחייהם, הם דבר ראשון טוענים שמה שכתוב בתורה הוא היחיד וודאי שכינים לא פרים.
אך אברכים שכן התעסקו בנושא ונחשפו אליו אפילו מעט, ברובם המוחלט מודעים לשיטות השונות ולא מבטלים את המציאות לגמרי בפני הכתוב בגמרא.
זה שיש אברכים חרדים שמעולם לא נחשפו לנושאים מהסוג שנידונים באתר רציו, ומעולם לא חרגו מגבולות הסוגיות הישיבתיות [ומקסימום בשבת הוסיפו ווארט] זה נושא נוסף. אי"ז חינוך נגד המדע אלא חינוך לחוסר עיסוק בנושאים אלו, [ולפעמים זה לא חינוך לא להתעסק אלא שפשוט בשיעורים ובשיחות לא מתעסקים עם זה ובחדר אוכל בישיבה אף פעם החברים לא דיברו וגם עם דיברו ודאי לא היה לו רב בישיבה לשאול אותו על כך וכשזה לא מתחומי ההתעניינות הטבעיים אצלו טבעי שהוא מעולם לא יחשוב על כך] ומי שמעולם לא התעסק בנושאים אלו טבעי שכשמעלים בפניו את הנושאים המושכל ראשון שלו מוביל אותו לטעויות מחוסר ידיעה מוחלטת, אך זה לא קשור למאמרו של הרב שוחט כי טעויות אלו קיימים אצלם בכל נושא ביהדות, [רק לפני כחודשיים מחה בפני נחרצות אברך בן עלייה חרדי [תושב מודיעין עלית] על שהעזתי לטעון שמה שכתוב שה' כועס שמח מריח ואפילו מניח תפילין אינו כפשוטו בטענה שזה כפירה וכל הכתוב בתורה אמת לגמרי ואין לנו לערער אחריו, וכשפתחתי בפניו את הרמב"ם בהלכות ובמורה נבוכים הוא טען לי שבסוגיות אלו צריך לדעת ללמוד רמב"ם וא"א להסתמך על הכתוב וע"י זה לבטל פסוקים,-אברך זה לא חונך לכך אלא פשוט מעולם לא דיבר עם רבותיו ואפילו עם חבריו על נושאים אלו ולכן יש לו טעויות בכל מערכת "לימודי האמונה" שלו, אך א"א לטעון שחינכו אותו לכך. בדומה לזה יש טעויות מרחיקות לכת גם ביחס למדע ע"י אלו שמעולם לא דיברו ואפילו בקושי חשבו על הנושאים האלו אך אי"ז "חינוך לשלול לגמרי את המדע". [מהיכרות-לא חסר אברכים שאין להם מושג מה היא תפיסת אריסטו על בריאת העולם ורבים אפילו מתבלבלים בין איינשטיין לאריסטו כשעל שניהם אין להם מושג אם הם היו בזמן המשנה הגמרא הרמב"ם או הגר"א, כך הם לא יודעים מושג על תורת האבולוציה ואת זה שהמדע מאמין בה, וכל מה שהם יודעים זה שכמה תמהוניים חושבים שסבא שלהם היה קוף, את המילים "ביקורת המקרא" הם לא שמעו מעולם, ואם הם שמעו אותם הם לא הבינו מה זה, ואין צריך לומר שתורות כמו תורת הרב קוק והרב נדל לא הגיעו אליהם מעולם וכשישמיעו להם אותם זה יערער להם את כל היציבות האמונית ואפילו הנפשית. אך כאמור חוסר ידיעתם ונבערותם בנושאים אלו לא נובעים מחינוך אלא מחוסר חינוך וחוסר עיסוק בנושא]
ואכן – יש מקום לדון על כל נושא הבורות בענייני אמונה, האם יש ללמד את סוגיות אלו ולדאוג שלא נגיע למצב בו יהיו אנשים שלא מבינים מימינם ומשמאלם בנושאים אלו [כנהוג בציונות הדתית ואף בציבור החרדי יש שפועלים במרץ בנושא כגון הרב אוריה ענבל אחיו של הרב יהושע, או שיש להשאיר את המצב הקיים כשהרוב ילמדו מעט במשך השנים אבל יהיו שיצאו נבערים לגמרי בנושאים אלו. אך אי"ז קשור למאמרו של הרב שוחט שטען שיש חינוך לזלזל לגמרי במדע.
[אם כי לדעתי גם המקרה של אותו אברך שלא ידע כלום על מציאות ה' וכן חבריך מהכולל ושאר המקרים שהזכרתי זה מקרים קיצוניים שלא משקפים את המציאות לפחות לא בעולם החרדי-ליטאי שאיתו יש לי היכרות והרוב הסטנדרט כן יודע מעט ויש לו תפיסה מינימאלית לא לומר שטויות אך עדיין יש גם כאלו…]

נוריאל
נוריאל
4 years ago
Reply to  אלי

בס"ד
אני מסכים עם הכותב הנחמד מעלי, גם להוסיף שאברכים שמשתמשים בגמרות מבוארות(רבים וטובים) בודאי ובודאי שנחשפו שכן מוסבר בהם שזה לא כפי המציאות בימינו וכן לגבי הגלגלים ועוד.
יתר על כן אברכים שלומדים הלכה עם שו"תים, בפרט של אחרוני דורינו(אבל לא רק דיונים על הסוגיה של דג עם סנפיר בלי קשקשת כבר קיים בנושאי הכלים של השו"ע) בודאי כשלומדים הלכות שבת, ילמדו על הכינים שכן זו מחלוקת גדולה אם מותר או לא להרוג היום וכל הדעות על המציאות נזכרות בזה. וכן בדין בין השמשות לגבי מסלול השמש והכוכבים כנ"ל)
וכן לומדי המוסר בספרי הרב דסלר(ספר מאוד מפורסם ומקובל בכוללים) ודאי נחשפו לזה).
מי שבעיקר זה מצוי אצלו אלו תלמידי ישיבה או אברכים שלומדים רק גמרא בעיון(ומתנזרים מגמרות מבוארות).
וכן לומדי הרמב"ם כבר יודעים שבענייני מדע פחות ללכת אחרי הגמרא. וכן לומדי המהר"ל ועוד.
כך שחיסינו די הרבה, ולכן קשה להאמין שהמציאות כל כך רחבה כמו שניסו לתאר פה. אבל כבר היתאונן על זה הרמב"ם בהקמה לפרק חלק בעניין האגדות שיש ג' כתות, אלו שמאמינים באגדות שנוגדות את המציאות או השכל כפשטן מתוך אמונת חכמים והם רבים וכן מעיד הרמב"ם על רוב הדרשנים והחיבורים שראה ולדעתו זה משפיל את חכמי הגמרא ויש להצטער עליהם. כת שניה אותו ראיון רק שמתוך כך מזלזלים בדברי חכמים ואבוי להם, וכת שלישית שהיא לדעת הרמב"ם כל כך קטנה שאולי לא ראויה להיקרא אפילו כת שכשרואים מה שנוגד בהגדה את השכל או המציאות מבינים שזה משל ואת אלה הוא משבח.

בתגובתי האחרונה רמזתי די בפירוש שאין לנו מה להלין על החינוך החרדי במיוחד(בהנחה שתיאור המציאות כאן בפי הכותבים משקפת משהו מיזה) כי גם בעולם החילוני יש בעיה גדולה לא פחות! הלימוד החילוני מאוס אצל התלמידים מהם לא מקשיבים, מהמקשיבים רבים שמזלזלים במורים וחושבים שהם טיפשים ולא מקבלים מהם ואחת הבעיות העיקריות שהם לא מחנכים לביקורתיות! רוב החומר הנלמד צריך לקבל אותו "as is"(=כמו שהוא). לא שואלים שאלות וגם אם כן(מנסיון) המורה יודעת את הכתוב ולא מספיק בקיאה לשאלות חקירתיות. ולכן הרבה מהחילונים מאוד לא ביקורתיים (לפחות לא בצורה נכונה מחנכים שם להיות דעתן ולהביע דעה אבל לא נותנים לתלמיד כלים לזה) ונוטים לקבל דברים כתובים כתורה מסיני בכל נושא וכנראה בגלל זה החוזרים בתשובה שבהם נוטים לקבל גם את הכתוב בגמרא כמו שכתוב והמדע? המדע טועה! יש אצל הרבה צעירים חילונים היום טרנד די חדש, ליטעון שהעולם שטוח! נגד כל ההגיון, ולמה? כי הם פתאים הרבה יותר מבחור ישיבה שאולי לא יודע את המדע העכשוי אך יהיה מאוד סקפטי אם תבוא לשבור לו מוסכמות ובטח לא יקבל תאוריות טפשיות על קנספירציה כלל עולמית בין כל המדינות להמציא עולם עגול…..

אלברט
אלברט
4 years ago
Reply to  נוריאל

ולכן גם אצל יאיר לפיד קופרניקוס הוא מחכמי יוון העתיקה…

אליעזר
אליעזר
4 years ago

כיהודה ועוד לקרא, הנני לציין את ששמעתי בימי חלדי מכמו"כ אנשים ואף רבנים, בשם הגר"ח מבריסק או הגר"ח קנייבסקי, על אודות הגמרא (גיטין ו.) שמוכיחה שבבל הוא לצפונה של א"י דכתיב 'מצפון תיפתח הרעה', והוכיח מזה שכדי לדעת משהו במציאות חייבים ללמוד זאת מהתורה, בלא זה אין לדעת [ואולי ירשה לי להעיר מהמציאות שבבל אינה לצפונה של א"י, אלא יותר מזרחית מאשר צפונית… וכבר בגמ' כינו את א"י כ'מערבא'], וכן יש תוספות (סוכה כב:) שלומד שדבר גדול במרחק נראה קטן מהפסוק של ונהי בעינינו כחגבים, וכן כתבו שם שכוכב גדול בשמים רק נראה קטן 'כדמוכח' בגמרא בבבא בתרא.
וחינכו את אותם סכלים שמוכח בגמרא שאין לסמוך על החוש, ורק כאשר יש ראיה מהתורה ניתן ללמוד את המציאות.
ואנשים אמרו לי זאת בקשר לויכוחים על עובדות מציאותיות, שמבחינתם אין לסמוך על המציאות אלא רק על מה [שנראה להם] שכתוב בתורה או בחז"ל או 'במהרם שיק'.

מיכאל
מיכאל
4 years ago

בכל מקרה, חושבני שנוריאל הסביר יפה את המציאות אותה אני רואה. יודגש, לא מדובר בהתרשמות סובייקטיבית שלי, אלא שבטיעונים ששמעתי באוזניי מאנשים שבכל תחום אחר נחשבים כמפוקחים.
חושבני, שחמישה אברכים כאלו, מעידים על מערכת חינוך הדומה ביסודה לתיאורו של שוחט, ורחוקה שנות אור מתיאוריו של צוות האתר.

מיכאל
מיכאל
4 years ago

חבל שאיני יכול לקרוא את תגובותיו של הרב צוות האתר, מחמת הסנקציות אותן מפעילה נטפרי על הודעותיו.
אגב, יש להצר על כך שמאמרו של שוחט נכתב לריק, הואיל ואותם אנשים להם הוא מופנה, אינם מנויים על חוג קוראיו של צריך עיון ואתרים דומים…

מיכאל
מיכאל
4 years ago

ידידי, להבנתי איני מתבלבל ואיני מבלבל.
אני מניח, שאדם אשר קיבל חינוך ההולם את ההצעה של שוחט, מה שלפי הבנתי אתה טוען שהוא קיים במציאות, לא יקבע נחרצות כאשר דנים בשאלה מציאותית שחז"ל צודקים כאשר המדע מכחיש זאת נמרצות. יש כמה אפשרויות ליישב את הסתירה בין המוחש (המדע במקרה שלנו) ולבין המואמן, אך אני מתאר מצב שבו אנשים לא רואים כלל כל סתירה כזו, מאחר והמדע אינו מייצג עבורם את המוחש.
אני מניח ששוחט מכיר גם הוא כוללים אחרים, והלומדים בהם אכן לא ימצאו כל תועלת במאמרו של שוחט. כל שבאתי לומר, שקיימים כוללים כאלו גם בעולם האוטופי אותו אתה מצייר במאמרך, וכלפיהם – שאכן אינם יודעים ספר, בטח לא מלבי"ם, למרות עיסוקם הרב בלימוד במשך שנים – בא הכותב לדון.
הגישה הרואה את הפרטים ה"נכונים" במדע, כחכמת אריסטו – שזכה ל'הסכמת' הרמב"ם ששאב את כל חכמתו מלימוד התורה – כגנובה מאת חכמי ישראל, מבוססת על הגישה הרואה בתורה חזות הכל, ואינה מאמינה בכל חכמה חיצונית לה. זוהי אגב תשובה ניצחת לסתירה אותה חווים קוראי המאמרים הפאסבדו-מדעיים למול ההתייחסות הדו-ערכית למדע, אשר אותה מטיב שוחט לתאר: כל הפרטים ה'מתאימים' הם מהגרעין הנכון ששרד אצל המדענים עוד מימי שלמה, ואילו הפרטים הלא מתאימים, הם חידושים עצמאיים של המדענים הטפשים.

מיכאל
מיכאל
4 years ago

אם כך, איני מבין את הוויכוח. ואולי הוא באמת לא קיים, או שהוא כבר נעלם.
אני מסכים על תלונת הבלבולים שלך.
בוא ואספר לך שיש כאלה שכן מאמינים ש'אינם פרים ורבים' כפשוטו. והפרשנות שאתה כתבת זה מה שאני חושב לומד ומלמד לפיה, והקביעה של הרב אלישיב גם היא ידועה לי. כל שבאתי לומר, שיש עדיין די בציבור החרדי אשר השקפתם נוטה יותר לכיוון הרב קנייבסקי, ותו לא מידי.

יעקב ישראל
יעקב ישראל
4 years ago
Reply to  מיכאל

מיכאל,
לא הבנתי, אתה מכיר כאלו שמכיוון שכתוב בגמ' שכינים לא פרים ורבים מאמינים שהכינים שעל הראש לא פרים ורבים? זה לא קשור להכחשת המדע, זה דבר שכל אמא יכולה לראות בסירוק.
לא פגשתי עדיין אדם אחד שמכחיש כך את המציאות מכח מה שכתוב בגמ' (ואם כבר מתכחשים למציאות כבר אפשר לומר שלא כתוב כך בגמ', למה לומר שהמציאות הזו דמיון ולא המציאות הזו).

נוריאל
נוריאל
4 years ago

בעבר הייתה אמונה רווחת שיש אפשרות ליצור חי להיברא מעיפוש אדמה פירות ללא פריה ורביה, אמא שהייתה רואה את הפירורים הקטנים והלבנים הללו דבוקים לשערה לא היה לה להניח שאלו ביצים(דבר שלא ראתה מעולם שיוצא מהכינה) יותר מלהניח שזה פשוט ליכלוך…. אני מהמר שהיא תחשוב שמדובר בליכלוך.

נוריאל
נוריאל
4 years ago

בס"ד
ודאי הינך צודק, ואינני חולק בזה כלל. רק טענתי שזה לא בגלל שהאמא "רואה" את הביצים. אלא כך ידוע היום מתצפיות/ניסויים שהוכיחו ששום בעל חי לא נברא מעיפוש, ובעבר אפשר שלא הייתה זוכה להבין כך בצירוף העובדה שהייתה דעה מושכלת שיצורים נבראים גם ללא ביצים. כי מדבריו נראה שלא צריך לידיעה של ר"ח והחכמים בגמרא שאמרו מינה הוא דמקרי ביצי כינים היו פחות חכמים מהאמא?
ובספר הברית(הורו לר' פנחס הורוויץ מוילנא)פרק ו', הגם שעסק במדע שבזמנו, התעקש בזה שאין ביצים והביא ראיה שכלית שאם אדם ירחץ כל גופו ויחליף בגדים הנה בו בים יהיו בו כינים ללא ששום חרק הטיל ביצים, ולא בדק המציאות בזה שכן ביצי הכינים כלל לא נשתפות במים!

וגם היום בלי שום קשר לחינוך חרדי יש חילונים שחוזרים בתשובה על אף שלמדו בשיעור ביולוגיה שאין שום חיה נבראת כך ושראו ביצי כינים והוציאו מהם ביצי כינים כשמגיעים לגמרא מקבלים הדברים, שמא על כינים אחרות דיברה הגמרא, שמא השתנו הטבעים, ומיתרצים בזה, ומה טענה אותה אמא בתקופת הגמרא….

נוריאל
נוריאל
4 years ago

בס"ד
צודק. ודפח"ח.

צעג
צעג
4 years ago

בגמרא שם מבואר היפך דבריך שביצי כינים סותר לאינו פרה ורבה.

צעג
צעג
4 years ago
Reply to  צעג

מאחר ומשום מה א"א להגיב על דבריך (אין כפתור "תגובה") אני מגיב כאן.

ההבחנה בביצי כינים מצריכה ידע שאלו אכן ביצים של כינים, וגוף הסברא שזה שאנחנו רגילים בידיעה שהפירורים השחורים האלו הם ביצים של כינים ביצי כינים מכריח שגם הקדמונים ידעו זאת מוכחשת מיניה וביה, שהרי מאז ומעולם נתפרשה הגמרא הזאת כפשוטה ולא הוקשה בה דבר לאדם עד ר"י לאמפורנטי ולא אישתמיט אחד מכל הראשונים והאחרונים לשאול את השאלה הפשוטה שכל ילד יודע שיש לכינים ביצים, וברור שהם סברו שכינים נוצרות מאיליהן ואין להם ביצים.

בנוגע לשאר דבריך שם, מש"ש להקשות שביצים אינם צריכות למזון כבר קדמך רש"י ז"ל על אתר ופירש דביצי כינים היינו כינים קטנות שבקעו מביציהן.

מה שכתבת שם בשם ר"ח שיש לכינים ביצים אינו נכון, שהרי דברי ר"ח נסובים על דברי הגמרא עצמם שאמרה שאין לכינים ביצים. ובהמשך דבריו שם כותב כפירוש לדברי הגמרא דפרעוש פרה ורבה "אבל פרעושים ודאי יש להם ביצים" ומבואר כמובן שכינים אין להם וכמפורש בגמרא. אני מניח לעזו של ר"ח בא מוסב על ביאור מילת "כינה" (וכידוע שיש בזה מח' ראשונים), אבל צריך לבדוק את זה.

ומ"ש עוד שלא ייתכן שמין יהיה קרוי ביצי כינים לא ידעתי זאת למה לך ומנין לך, ומ"מ אין לו שום נגיעה לנושא.

צעג
צעג
4 years ago
Reply to  צעג

אין ספק שההתבוננות שלהם היתה טובה משלי למשל, אבל את הידע על ביצי כינים לא שאבתי מתוך התבוננות בטבע ואני מניח שגם אתה לא. את הידע שלנו אנחנו שואבים מתוך הידע הכללי שמבוסס בין השאר על תגליות המדע בתחום ב-250 שנה האחרונות, שאין ספק שחוקריו שפרו את ההתבוננות בטבע לעין ערוך ממה שהיה עד אז.
ומכל מקום אחר שקראתי את המאמר שלינקקת אליו ובו כתוב בשם אריסטו לאמור
Of insects that are not carnivorous but live on the juices of living flesh, such as lice and fleas and bugs, all, without exception, generate what are called ‘nits’, and these generate nothing….Lice are generated out of the flesh of animals. (i.e., spontaneous generation)
נתבאר שידעו לייחס את הפירורים השחורים האלה לכינים, אלא שהתייחסו אליהם בתור הפרשות של הכינים וסברו שהכינים אינן נוצרות מהן אלא באופן ספונטני.
ועוד משם
“The Laws of Manu” of ancient India divided the animal kingdom into three categories: born live from the womb, born from the egg, and produced from the sweat [i.e., spontaneous generation]. “From hot moisture spring stinging and biting insects, lice, flies, bugs, and all other (creatures) of that kind which are produced by heat.”
הא קמן שהסברא שכינים אינן נוצרות מביצים היתה בהחלט נפוצה. ובאמת אין צריך לדוג זאת מכל מיני מאמרים עלומים מרחבי המרשתת אחר שהוא גמרא מפורשת כן.
ואני לא שמעתי מישהו שהתקשה בגמרא הזו לא באירופה ולא במזרח מעולם עד התחדשות הידע המדעי בתחום, אם יש בידך מידע אחר, אנא החכימני.
את המידע בדבר תפוצת הכינים ועל כך שרבותינו שבאירופה לא הכירו כינים אינני יודע מהיכן שלפת, אך מדברי ר"ת שדן אם הכינה זה השחור הקופץ או הלבן הרוחש משמע שהכיר יפה מאד את הכינים והפרעושים למיניהם. אמנם לפי הענין שאנחנו בו לא נוציא מסקנות מדעיות ח"ו מדברי הפוסקים שלא נחשב כחרדים בורים ח"ו, אלא שמ"כ בויקי וז"ל In the UK, it is estimated that two thirds of children will experience at least one case of head lice before leaving primary school.[28] High levels of louse infestations have also been reported from all over the world, including Australia, Denmark, France, Ireland, Israel, and Sweden.
ומאחר שויקי מסכים לדברי ר"ת הכי נקטינן.

צעג
צעג
4 years ago
Reply to  צעג

הפכת את היוצרות, בגמ' כתוב שכינים אינן פרות ורבות סותר לביצי כינים, זה לא אני המצאתי. אתה הוא שחידשת לתמוה על דברי הגמ' שהרי פשיטא שידעו שיש לביצים כינים שהרי כל ילד יודע, וע"ז כתבתי שגם אריסטו טעה בזה וגם חכמי הודו הקדמונים, היפך טענתך שהוא דבר פשוט לכל ילד, ומעתה אין סיבה להוציא דברי הגמרא מפשוטה.
ר"ת כותב שכינה אינה השחור הקופץ אלא הלבן הרוחש, ואין שום סיבה להניח שלא דיבר על כינים שלנו. ובכל הפוסקים (עד ר"י לאמפורנטי) לא אישתמיט חד, אשכנזי או ספרדי או סיני, לחלק בין סוגי כינים שונות ובין אלו שיש להם ביצים לאלו שאין להם ביצים אלא הכל מותרים להרגן.
וחזקה על הראשונים ועל האחרונים שאם היה ברור לכולם שיש לביצים כינים והיו מפרשים כולם את דברי הגמרא בדרכים אחרות היו נותנים לנו לדעת אז זה, ובפרט בדבר נוגע להלכה, ומלבד המהרש"א ומהר"ל היו עוד כמה ת"חים בנוף בתשע מאות שנה האחרונות.

צעג
צעג
4 years ago
Reply to  צעג

בגמרא אמרו שטעם הריגת כינים משום דאינו פרה ורבה. והקשו איך ייתכן לומר שאינו פרה ורבה והקתני ביצי כינים? ותירצו מינא הוא דמתקרי ולעולם אין ביצים לכינים. ומבואר באר היטב דאא"ב דכינים פרה ורבה ניחא שיהיו ביצי כינים, ועתה שאמרנו שאינו פרה ורבה קשה מהו ביצי כינים, ומבואר באר היטב שהבינו שאם אינו פרה ורבה לא ייתכן ביצי כינים, לא משום שהוקשה להם מה שלא הכירו ביצי כינים.

הכינים שלנו בהחלט לבנות או לבנות-צהבהבות, ואיני יודע איך אפשר להעלות כאן תמונות על כן אטריחך נא לעיין בויקי ערך כינה ולחזות במו עיניך בפלאי הבריאה, או לחילופין לשאול אצל נוות ביתך שתחיה.

כינת הראש אחת היא, ולא נזכרו בה חילוקים לא בדברי הגמרא ולא בדברי הפוסקים (לבד מחלוקת הראשונים על הפרעוש). ואין ספק שהאוסר כינה שלנו גם אם אינו חולק על דברי הגמרא חולק על דברי כל הפוסקים שהתירו ולא חילקו בזה אם לא שיאמר שנשתנו הטבעיים למי שיאמין בזה.

לא שמעתי מעולם שפסק הגרשז"א משום שפסק כהבבלי נגד הירושלמי, וא"כ חולק על הבבלי פעמיים חדא שסובר שכינים פרה ורבה ותרתי שפוסק משום בריה קלה וזו קשה מן הראשונה כמובן. ועד כמה שידוע לי הגרשז"א התיר משום שהחשיב כינים שלנו כאינו פרה ורבה משום שאין ניכרת פו"ר שלהם לעין ולדבריו יצטרך אכן להדחק טובא בכל סוגיית הגמרא גבי ביצי כינים או לחלוק עליה ולסבור דמ"מ אין ענין הביצים מעכב להלכה. (ושוברו בצידו שלפי"ז כל הענין להחשיב אינו נראה לעין לאינו פו"ר לא ייתכן עוד שיאמר בגוף סברת הגמרא אלא שנאמר אנחנו לחדש טעם שמ"מ תהיה קיימת עדיין סברת הגמרא ולא ממש מטעמייהו, והדוחק מבואר. ומכל מקום בזה יצאנו לגמרי מהענין.)

צעג
צעג
4 years ago
Reply to  צעג

בגמרא קשרו בין פו"ר לביצים ומוכח שהבינו אינו פו"ר כפשוטו, ושהסברא שמ"מ דבר כזה אינו נקרא פו"ר אינו פירוש בגמרא אלא סברא לקיים דברי הגמרא ולא מטעמה.
איני יודע מה ההבדל בין לומר שהדין לא נכון לבין לומר שהטעם לא נכון, אחר שהטעם עצמו הוא דין והראשונים הוציאו ממנו את פרטי ההלכה.
מ"ש וז"ל והפוסקים אחריהם לא היה מצוי להם כ"כ כינים ובכלל לא דברו על הנושא, וגם לא ברור שידעו לזהות את הכינים ולא השתמשו בהיתר זה רוב הלומדים לא עסקו בזה ולא ידעו ולא הבינו על מה מדובר וגם לא טרחו להרוג כינים בשבת, ולכן אין טעם לחפש בספרות דברים שלא עסקו בהם עכלה"ק
הוא דבר שאין לו שחר, הפוסקים דנו בזיהוי הכינים ולעזו בהן שמות, הטור כתב הלכה כר"ת וכן נהגו, הב"י כתב נקטינן כר"ת וכן נהגו, ובפוסקים שם מנהגים ופרטי פרטי דינים מעשיים בזה לרוב, עיין בס' שולחן ערוך ותרו"ן, וחזקה עליך שאתה מכיר את צורת הדף של המ"ב שם.
וידעתי גם ידעתי שיקרו בעיניך סיפורי סבתך, מיהו טוב לנו שנדחוק סבתא אחת משנדחוק את כל הש"ס ופוסקים.
מה שכתבת לגבי הפחד יצחק פשוט אינו נכון, הוא מדבר על מה שגילו בדורו חכמי אוה"ע וכמובן חי בדיוק בתקופה הרוולנטית.

צעג
צעג
4 years ago
Reply to  צעג

לא הבנתי מה התכוונת בהסברך בדברי הרב דסלר, סוף דבר אחר דבריך שוב אם עכשיו אנחנו רואים כינים אז זה כן נחשב לפו"ר אז מה הרווח? לא הבנתי לאן זה מגיע.

ביחס לטעם, כוונתי היתה פשוטה. בראשונים דייקו מן הטעם והוציאו ממנו פרטי הלכות (פרעוש לא, כינה כן, תולעים בפירות כן, וכו' וכו'). כך שהטעם כאן הוא חלק מן הדין (כמו בכל מקום כמעט בתלמוד) וטעות בטעם היא טעות בדין. במילים אחרות: גם אם חז"ל צדקו בעיקר הדין אבל טעו בטעם, עדיין נולדו מזה טעויות בדין הנפסק ע"פ דבריהם, אז לא הרווחנו הרבה.

מש"כ ש"אם היו נוהגים להרוג כינים לא היו מתווכחים מה זה כינה" וש"תוס' אפילו לא טרחו להכריע" אינם אלא מילי בעלמא וחזקה על מי שראה פעם דף גמרא מבפנים שאינו כותב דברים כאלה אלא להתעמלות המקלדת.

אמת שיש כ-400 סוגי כינים, אבל רק שנים מתוכם חיים על בני אדם – כינת הראש וכינת הגוף. כך ששאר הכ-398 לא ממש רלוונטיות.

אני מניח שלסבתך לא היו כינים גם בבגדים, עליהם בוודאי מדבר הפמ"ג מפורש כדבר מצוי. כל הסיפור הזה עם הכינים באירופה אין לי מושג מאין שלפת אותו, הפוסקים כולם מדברים על הריגת כינים כדבר מעשי ומצוי בלי שום חילוק. רק דבר אחד לא מובן לי, ואחרי שנבדוק ונגלה שכיני הבגדים גם הם למרבה הפלא פרות ורבות ושגם את הביצים שלהם רואים אז מה? אז כל העסק בשביל להרויח עוד 5 דקות של שקט עד שנברר את זה? אז הנה מה שטוענת ויקי על כינת הגוף:
ביצי הכינה. בדרך כלל קל לראות אותן בתפרים של הבגדים של אדם נגוע, במיוחד סביב המותניים, תחת בתי השחי או אפילו בשיער הגוף. הן בדרך כלל בצבע צהוב בהיר. בקיעת הביצים של כיני גוף בדרך כלל לוקחת 1–2 שבועות.
עכלה"ק.

צעג
צעג
4 years ago
Reply to  צעג

ב. כמה אני מקבל לשעה? נראה לך שאני עובד חס וחלילה?
השאלה היא למה לא לומר שחז"ל טעו והדין לא נכון וחסל. אם הסיבה היא איזשהו רווח כספי שנשאר לך ביד אם אתה אומר שהדין נכון אבל הטעם כן, סבבה. אבל הסיבה שהרב דסלר אומר את זה היא שברור לו שגם אם חז"ל טעו במציאות, לא ייתכן שחז"ל אמרו דין שגוי בגלל הטעות הזאת ושאנחנו נשנה את דינם מכח ידיעתינו את המציאות שלא כדבריהם. וא"כ מאחר שהטעם שהם אמרו משפיע על פרטי הדין, אין הבדל בין לתלות את הטעות בדין ולחלוק על הדין או לתלות את הטעות בטעם ולחלוק עליהם על פרטי הדין מכח המחלוקת בטעם. במילים אחרות, למסקנת הגמרא לא נאמר דין סתום שמותר להרוג כינים, אלא דין כללי שמותר להרוג כל שאינו פרה ורבה. ונפקא מינה למשל, לדעת הרמב"ן, שמותר להרוג פרעוש שלנו שלהבנתו אינו פרה ורבה, ועוד פרטי דינים שיש בפוסקים. אם חולקים על הטעם של הגמרא כל המערכת משתנה, וצריך לשקול מחדש את החילוקים בין כינים לפרעושים לנמלים ולתולעים בפירות, ואז אנחנו כבר חולקים על הגמרא בדין.
ג. אסכם את הדיון בענין עד כעת כי אין לי עוד מה להוסיף:
א' היום, כרגע, ובימינו אלה ממש, יש בכל אירופה כינים.
ב'. הפוסקים דנים בהיתר הריגת הכינים ודנים בהם כדברים מוכרים (הלה"ר והשה"ק) וגם לועזים בהם לעזים (גם בצרפתית, בשבילך, עיין למשל בראבי"ה, ושם גם לועז ביצי כינים ומתיר להרגם כמו כינה! ושייך לקמן אות ה'). למרות שלא הבנתי מה זה משנה אם רק הרמב"ם והרשב"א והרמב"ן והריטב"א והרא"ש והטור נהגו באופן מעשי להרוג כינים או גם ר"ת.
ג' אני טוען שהאחרונים האשכנזים דנים באופן מעשי בהיתר הריגת כינים (יותר מאשר לבקש ממך לפתוח שו"ע אני לא יכול, תתכבד ותקרא למשל את הפטנט של אב"ד נייא מארק להבחין בין פרעוש לכינה באמצע הלילה המובא בפמ"ג).
ד' אתה טוען ללא שום מקור שבאירופה היו כינים רק לצוענים על סמך ספורי סבתא שקיבלת איש מפי איש עד סבתך.
בעיני אב"ג דוחה את ד' שהוא דחוי מעצמו סתם כי מהיכי תיתי, לא הבאת שום מקור או ראיה לזה, ומעבר לזה אין לי הרבה מה להוסיף.
ה'. אם נראה לך סביר שחז"ל והפוסקים כשהתירו להרוג דברו דווקא על ההוא שנדבק מכינים של יונים ששרדו עליו כמה ששרדו ושכחו לספר לנו שלהרוג כינת אדם שזהו המין הנפוץ והקיים בבני אדם והמותאם לבני האדם הוא איסור סקילה, שיהיה. אני אשאר בענ"ד שזה לא מתקבל על הדעת לא מבחינה תורנית ולא מבחינה הגיונית.
הרעיון שבעבר לא הבחינו בביצי הכינים בגלל הראיה מופרך לגמרי. קודם כל כי בעבר היו גם אנשים צעירים (נכון שהיום הם זקנים וגם כבר מתו, אבל אז הם היו צעירים). חוץ מזה בגלל העובדה הפשוטה שהם כן הבחינו בביצי הכינים, כמו שטענת בתחילת הדיון והבאת מאמר התומך בזה, שם מובאים דברי אריסטו שהבאת כאן בשם כסלו, ועוד עצות מפילינוס וחביריו להפטר מביצי כינים. והבאתי לעיל מהראבי"ה שמתיר להרוג ביצי כינים כמו כינים, ולפי הלעז שלועז שם כוונתו לביצי כינים ממש.
(מעבר לזה שהרי ידוע שפעם הראייה דווקא הרבה יותר טובה כמו שמוכח ממה שאמרו שרועה רואה למרחק ט"ו מיל…)
את דברי אריסטו כאמור כבר הבאתי לעיל, והם טענה נגדך כי לפי"ז ההלכה נקבעה למרות שידעו שיש כינים בגלל שטעו במציאות הביצים, וממילא נדחים הרבה מהתירוצים.
כעת אני חושב שאפשר שהסיבה שרש"י מפרש יושב וזן מביצי כינים (בהו"א לפני שתירצו מינא הוא) שהכוונה לכינים קטנות שבקעו מהביצה היא לא מפני שהוקשה לו מה יש לזון ביצים אלא מפני שהוקשה לו שביצי כינים ודאי יש וזה הכירו כולם, אלא שהבינו שהכינים לא בוקעות מהם, וממילא כח קושיית הגמרא ע"כ שהגמרא עצמה הבינה שביצי כינים בהכרח לא מדובר על הביצים אלא על כינים שבוקעות מהם דאל"כ לא קשיא מידי.

צעג
צעג
4 years ago
Reply to  צעג

אילו הייתי מעלה בדעתי שהבדיחות שלי מרגיזות אותך לא הייתי מתבדח ח"ו, והריני מתחרט על כל הנזכר ומקבל ע"ע מכאן ולהבא למפרע להיות עדין ואדיב ונעים ומנומס (במסגרת הסביר).
אבל מה שנראה שהפריע לך במיוחד הליצנות שלי על ההוא שנדבק מכינים של יונים – צר לי, כאן לא התלוצצתי אלא סה"כ העתקתי מדבריך, אני מסכים שזה יצא מגוחך אבל זו לא אשמתי.
לגופו של ענין:
אם כמו א', שחז"ל ודאי לא טעו בדין, אז אני מבין שאתה מסכים שאין מקום לתת טעמים אחרים לדין הגמרא. ברור שצד זה הוא הנוח ביותר אם היינו יודעים לישבו.
אם כב', אז אתה מבין שמבחינה עקרונית אפשר שחז"ל טעו, מובן שגישה זו פותרת את הבעיה קצר ולענין, וכמובן שהיא מעוררת בעיות אחרות, אולי גדולות הרבה יותר, אבל נניח לזה. בכל אופן מה שאתה קושר את הרב דסלר לענין הזה אינו נכון בכלל, הרב דסלר לא מזכיר את הירושלמי, והטעמים שהוא מנסה לתת הם טעמים שיכולים "להתלבש" בתוך הטעמים של הגמרא כך שכל מה שיוצא מהגמרא ייצא גם מהם. היחיד שידוע לי שניסה ללכת בכיוון הזה הוא הפחד יצחק, ולא בחינם הוא היחיד.
אבל לשיטה זו, הדגש שאתה שם על הבירור המיוחד של "עד שנדע בבירור שהם טעו" אינו מובן. אם אתה מניח שאין עיקרון בסיסי שאומר שהם לא טעו, אז למה להניח שהם לא טעו? הרי ברור שזה ההסבר הפשוט ביותר. לא ברור לי למה צריך להיות כאן איזה בירור מיוחד יותר מאשר בירור רגיל של טעם הדין כדי לקבוע הלכה.

בענין שכיחות הכינים, נחמד מצדך לשלוח אותי להשקיע אנרגיה בנושא. היה עוד יותר נחמד אם היית אתה משקיע את האנרגיה הדרושה כדי לפתוח פמ"ג בפנים ולבדוק אם הוא דן בחילוקי דינים לא מעשיים או שהוא מדבר על מנהג העולם ושאר נושאים פרקטיים במובהק, במקום סתם לנחש. אבל אחרי שאינני יכול לפתוח לפניך שו"ע ולתחוב אותו בכוח תחת אפך, רק אזכיר שהנושא היה שאתה טענת שהפוסקים לא התעסקו בהריגת כינים למעשה ולא טרחו לעמוד על בירור הענין איזה כינים מותרות ואיזו אסורות. לענין זה, די בזה שהמציאות היא שהראשונים דנו בהחלט בזיהוי הכינים, והפוסקים פסקו כר"ת מכח מנהג העולם, ואינני רואה עוד טעם להתווכח בזה.
רק אעיר עוד שלהביא את הב"ח בתור ראיה לזה שכינה כולל הרבה מינים ואין הכרח שחז"ל התכוונו דווקא לכינה המצויה בראש זה ממש בגדר סילוף.
חז"ל דברו על כינים ומאכולות, והכינים הללו מצויות גם בזמננו במדינות לא מפותחות, גם אם לא עלי ועליך. כינים של בעלי חיים אחרים מותאמים לבעלי חיים אחרים, וגם אם הם במקרה יכולות לעבור אצל בני אדם ולשרוד עליהם ברור לכל בר דעת (ולכל הפוסקים מעולם) שלא עליהם דברו חז"ל, או לפחות ודאי שלא רק עליהם.
כינה דזכר ודנקיבה של חז"ל כבר פירשו המהרש"ל אל נכון על הגליון שם, וכזה או כעי"ז יש לפרש בדעת כל הפוסקים שלא אשתמיט חד מינייהו להקשות סתירה ולהזהיר שיש מין כינה הבא מזו"נ ואינו נהרג (ובמאמר של כסלו פירש פירוש אחר, ואפשר ששני הפירושים הולכים למקום אחד).
כמובן ייתכן לומר שהפוסקים טעו, אפשר להגיד מה שרוצים רק צריך לדעת מה אומרים. אם חולקים על הפוסקים צריך להיות מודעים לענין. אני לא מאמין שהגרי"ש אלישיב התכוון לחלוק על כל הפוסקים, ייתכן שחשב שאפשר לומר שהם התכוונו לכינים אחרות, לי ברור שזה לא ניתן להאמר.
בענין רביית בתולים, הגמרא מזכירה פו"ר ואינה מזכירה כלל זו"נ, ומהסוגיא בביצים מוכח גם לענין זה שלא זה הנושא (הראשונים הזכירוהו לאפוקי נולד מן הזיעה). האם רביית בתולים במינים הללו של כינים היא צורת הרבייה המצויה או שהיא דבר שיכול לקרות לפעמים? עד כמה שהבנתי, האפשרות הראשונה היא הנכונה.
מכל מקום גם בזה אם רוצים להגיד צריך לדעת מה אומרים ואיך מושפעים מזה פרטי הדין גם להלכה ולא למעשה, אם כהירושלמי מותר להרוג גם פרעושים ונמלים, ואם רביית בתולים מתיר אז מותר להרוג גם חלזונות. ע"פ ויקי תועדו מקרים של רביית בתולים גם בתרנגולי הודו, האם יהיה מותר להרוג גם את הציפור יחד עם הכינים שעליה?
ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום מקרני ראמיך ועד ביצי כיניך שלום שלום לך ושלום לעוזרך

צעג
צעג
4 years ago
Reply to  צעג

הדיון מאד מענין אותי, במיוחד אחרי שנוסף לטיעון כבד המשקל שהעלית "ליצנות" טיעוני המחץ תמהוני, טרחן וסטנדאפיסט (סליחה אם שכחתי משהו).
גם הוירטואוזיות בה אתה לא נותן לעובדות לבלבל אותך מרתקת, ובכלל יש כאן הגדרה חדשה למושג "דיון", בקיצור סמא דכולא ביה.
מיהו לאור האבולוציה המהירה שעוברות המחמאות שאתה מחלק איכא למיחש שההודעות הבאות יתנו צידוק אמיתי לנטפרי לחסום את הודעותיך, לכן למען טוהר המחנה נראה לי שכדאי לסיים את הדיון המרתק.

מיכאל
מיכאל
4 years ago

אני לומד היום בכולל ליטאי, ישנם אברכים בגילאי 25-30 המשוכנעים שהגלגלים אכן נמצאים אי שם, שחכמת אריסטו וכל הגויים מבוססת על חכמת שלמה (המתהפך בקברו למשמע ההשמצה), כינים אינם פרים ורבים, וכהנה רבות. כך שאני מצטרף בהחלט להתרשמותו של משה…

בנימין
בנימין
4 years ago

אני גדלתי בתוך החינוך החרדי המיינסטרימי. כרגע בישיבת "חברון". והרושם שלי מויכוחים אינסופיים בנושא עם שלל חבריי שהיחס למדע הוא אכן מזלזל כדברי הרב שוחט.
נקודה חשובה שפוספסה לדעתי בשיח, הידע המדעי בתחומי המדעים המדויקים הוא – בנוסף על הידע בעצמו – מקנה חשיבה שיטתית ומדעית. וזה מעשים שבכל יום שנתקלים השטויות שבחורים/רבנים אומרים על העולם שנובעות מבורות מחשבתית

שלום
שלום
4 years ago

הוויכוח כאן הוא בחלקו סוציולוגי: האם בהשקפה החקדית מחנכים לזלזל בידע ממקור שאינו תורני?
צד אחד טוען שזו עמדה אזוטרית של מיעוט קטן, צד שני טוען שזו עמדה שכיחה ואף רווחת בציבור החרדי. מי צודק? כמובן ששני הצדדים. כל אחד מדבר מתוך הסביבה שבה הוא חי.
הר' ענבל טוען שבסביבתו אין הוא מכיר תופעות כאלה, אבל מסופקני אם הוא משקף בדבריו את הגישה הרווחת בחסידויות שונות, בקרב הקנאים לסוגיהם, ואפילו במיינסטרים של הישיבות הליטאיות. זאת ועוד, הואיל והיחס הכללי לעולם החיצון נוטה לחשדנות, והואיל ומצינו כבר בחז"ל התייחסות שלילית ל"חכמת חיצוניות" (ואכמ"ל מה טיבן של חוכמות אלה), והואיל וע"פ רוב אין בעולם החרדי התייחסות "רשמית" לנושאי אמונה ומדע (וממילא נדרש כל בחור לפלס דרך ע"פ הבנת עצמו), והואיל ולרוב גם אין הסברה ברורה מה זה בכלל "מדע" וכיצד הוא פועל – הסך הכולל של כל הגורמים הללו הוא שברירת המחדל הטבעית של רבים היא אכן לזלזל במדע באופן שנוטה לפעמים לילדותיות.
וכאשר בשלב כלשהו בחייו נחשף האדם לכך שהמדע אינו הולם את הקריקטורה הילדותית שצייר לעצמו או שנתקל בהרצאה מדעית רהוטה ביו-טיוב של ארכיאולוג השולל את מהימנות התורה התוצאה תהיה תחושה עמוקה כי "שם בחוץ" שאלות נוקבות שאנחנו לא מסוגלים להתמודד איתם. הדבר גם עשוי להעצים את התחושה שאין ליהדות החרדית מה להציע "בעולם האמיתי מבוסס העובדות" וכי כדי לשרוד עליה להסתגר בד' אמות של מציאות בדויה. זו השקפת עולם בעייתית מאוד לחיות לאורה וכ"ש להנחילה לדור הבא.

ויכוח שני הוא בשאלה החינוכית. לא כל נושא ראוי שיפתחו אותו בכל גיל. לעיתים חובת המחנך לצבוע את המציאות בצבעי שחור לבן אף כי הוא מודע לקיומם של צבעים נוספים. עם זאת, לטעמי חינוך חכם הוא כזה שמניח את היסודות הבריאים שיאפשרו את הרחבת הנושא באופן הנכון בגילאים גבוהים יותר.

עזרא
עזרא
4 years ago

אני מצטרף לשלל הכותבים מזוית שונה, שאני לא מבין למה היא נעלמה מהדיון.
השאלה העקרונית של המאמר היא חינוכית: איך מתמודדים עם ה"מדע" בחינוך. ובכן, הרמב"ם באגרת נגע בשאלה זו וציוה 'גדלו את בניכם על המעמד הזה' (מעמד הר סיני). חשוב לזכור שאנחנו מציגים אלטרנטיבה מאוד מבוססת, יסודות האמונה והדת באמת מבוססים הרבה יותר מכל "מדע", גם מפיזיקה למשל. אם נשקיע מספיק בללמד אמונה ויסודות היהדות באופן מתיישב על הלב פתרנו את הבעיה מעיקרה.
פגשתי פעם חוזר בשאלה שהסביר לי מה עבר עליו, פשוט מאוד: הוא התדרדר מעט מעט, ועם כל עבירה שהוא עשה הוא הרגיש איך הוא נהיה פחות 'ירא שמים', כשהוא הגיע עד חילול שבת 'עברה לו לגמרי היראת שמים' כלשונו, ואז הוא עבר צד כי זה מה שמתאים לו. משמע: הוריו ומחנכיו הקנו לו "יראת שמים" שהיא לא יותר ממחסום רגשי, ולכן נפרץ המחסום הלכה היראה. ירא שמים שכזה אין לו הרבה סיכוי לעמוד מול ה"מדע" והכזבים שמציגים בשמו, מנגד, מי שאמונתו מבוססת דיה לא נראה שהוא עלול להשתכנע מה'מדע' נגד הדת. מקסימום הוא יאמר תירוצים בסגנון 1 שהזכיר הרב צוות האתר שליט"א.

דני
דני
4 years ago

כל הכבוד לרב יהושע ענבל על מאמר התגובה החשוב.
מאמרו של שוחט, עם כל הכבוד לרצונו הטוב, נכתב בלשון מזלזלת ומתנשאת כלפי "רבנים" (כינוי בו בהכללה במאמרו) והציבור התורני בכלל, אליו התייחס בידיים גסות כשוחט בבית מטבחיים. לא כך כותבים לציבור תורני! במיוחד בדורנו, שהרוח האינטרנטית והתקשורתית משתלחת בכל לומד תורה, ועושה ממנו קטן וטיפש.
ועוד יש רמיזות מדבריו שהעולם אכן עתיק, שהאדם התפתח מקוף, רק שהרבנים החשוכים והפרימיטיביים מחזיקים בטיעוני איש קש, ולא יודעים מימינם לשמאלם.

האמת היא שבמציאות יש גיוון רב בין תלמידי החכמים והדעות הנשמעות בבתי המדרש. אין רב אחד ואין רק שיטת לימוד אחת. הדוגמאות והציטוטים שהשתמש בהם במאמרו – הם מסוג הדוגמאות שאברכים צוחקים להם בינם לבין עצמם. העולם מרובע מתחת לים? ברצינות, בתוך עמי אנוכי יושב.

המסר עצמו נכון, צריך להוסיף לימוד רציני ולהכיר את הטוב והשגוי במדע, אך צורת ההבעה של שוחט היתה איומה, הכפישה את הציבור התורני, ויצרה יותר נזק מתועלת. בעזרת השם ישוב בתשובה שלמה, ויתייעץ עם רבנים לפני פרסום כתבות 'מאתגרות'.

אליעזר
אליעזר
4 years ago

אם הבנתי נכונה, כותב המאמר מציג את הטעם להימנעות של הציבור החרדי לחשיפת חניכיו לדעות המדע הוא משום שמעבר לנתונים האובייקטיביים יש הרבה פרשנות שנוגדת את אמונות הדת.
זה לא נכון. גם אם נבטל את כל הפרשנויות שהגיעו מה'כופרים' שמחזירים בהנחות יסוד והשקפות עולם שונות, יהיה לנו כאב ראש גדול להסביר את העובדות למה אינם סותרות את המתואר בתורה.
ולכן אלו שמתעקשים להחזיק בהשקפה הדתית עליה חונכו [זה לשון כותב המאמר: "יש באמת סתירות קשות בין המדע כפי שנלמד בהיכלי האקדמיה, ובין ההשקפה הדתית. ושאלת היחס למדע בתחומים אלו, משליכה על היחס למדע בכלל. ולא דבר ריק הוא. ה'פתרונות' אותם מציע הרב שוחט בהמשך, לא בהכרח מחזיקים מים, ואין לתמוה על כך שאנשים שמתעקשים להחזיק בהשקפה הדתית עליה חונכו, יטילו ספק בחלקים מעולם המדע משום כך. חן חן להם על התעקשותם] צריכים על כרחם להסיר מתלמידיהם כל עיסוק בנושא זה, שאין להם פתרונות מספיק טובים להסבירם, ורק הציבור הדתי לאומי שלא חושש מהצעות מחודשות בדת פחות נמנע מכך, מה שלא מתאים לציבור החרדי.
השאלה היא מה עדיף, הן מבחינה חינוכית – האם עדיף שהילד יהיה עלול להיחשף לחומרים אלו בבגרותו, שעה שהוא כבר בנוי ומוברג בתוך חיי התורה ופחות יש סיכון שיבעט, או עדיף להרגילו כבר מקטנותו לקשיים ולתשובות שניתן לספק להם, אם ישתכנע מוטב, ואם לא – אנו את שלנו עשינו. והן מבחינה ערכית – גם אם נניח שעדיף למונעו מידיעת העובדות הסותרות, האם מותר לשקר לו, כדי שימשיך להאמין במה שאנו מעוניינים שיאמין.
בקשר לויכוח על המציאות: אני מסכים לתיאור של משה שוחט, לא במובן שחולקים על מציאויות ברורות, אלא שכל דבר שנתפס כסותר עם הדת הוא 'בוודאי ובבירור' לא נכון, ואין שום טעם לבזבז את הזמן לעסוק בכך, מלבד כמה אמירות שטחיות ומלגלגות. ביחס למדעים נייטרליים, שאין לדת [או אף לחכמי המוסר היהודיים] אמירה כלפיהם, אין יחס מזלזל.

יוסף
יוסף
4 years ago

בתור אחד שגדל כל ימיו בעולם החרדי, ישיבתי – ליטאי.
דעתי שבהחלט החינוך לקומפליקט בין תורה למדע, בנוי בעקרו על הגישה של "כל העולם שבחוץ הוא הבל ורעות רוח. המדע הוא גיבוב הבלים, והפרופסורים מבזבזים זמנם לריק, ואם הם כבר גילו משהו, הרי שאין זה אלא דבר שכבר נכתב בתורה".
די לציין שהספרים המצויים בבתי המדרשות (או העיתונים…) ושהם המצויים לבני הנוער החרדי בנושא הזה, הם ספרים שמגיעים עם הגישה הנ"ל, מעטים בלבד נחשפים לחומר אחר.
תמהה אנוכי מנין לכותב הנכבד לחשוב כפי שחשב על החינוך בציבור החרדי.

יוסף
יוסף
4 years ago

ראשית תודה על התייחסות לתגובתי.
שנית, שים לב לא כתבתי שאנשי חינוך אומרים שאנשי מדע שלומדים כימיה או רפואה – מבלבלים את המח, אלא שהחינוך לקומפליקט בין תורה למדע, בנוי בעקרו על הגישה של "כל העולם שבחוץ הוא הבל ורעות רוח וכו'.
בוודאי כשנשאל מחנך האם פרופסור פלוני מבלבל את המוח הוא יגיד מה פתאום וכו, אולם כשתמשיך לשאול אז איך אותו פרופסור חושב שהעולם נברא לפני מליוני שנה וכדו' כאן התשובה תהיה בסגנון של מה לעשות יש תאוות שמעוורים את האדם ובכלל רחמנות שהוא נולד בלי שאף אחד לימד אותו את היסודות הפשוטים של האמונה וכו' וכו', ובמקרה שהוא יעמיק את תשובתו הוא יספר איך לפני כמה שנים גילו שמאובן של אדם קדמון היה בכלל זיוף וכדו'.
יתכן שהציטוט שציטטתי ממאמרו של הרב משה שוחט ש'כל העולם שבחוץ וכו' הוא מקצין במקצת כדי להבהיר את הנקודה, ובכל אופן חשבני שהנקודה נכונה.
וכסוג של אנקדוטה (אולי כתגובה לאתגר למצוא גזיר עיתון וכדו' שאין בידי הפנאי לכך), הוסיף ואכתוב שכמה פעמים קראתי בספרות החרדית "ראיה" שכל המדע כלול בתורה שהרי הרמב"ם ידע רפואה והיה מגדולי הרופאים והכל בזכות לימודו את התורה שבה הכל כלול…

יואב
יואב
4 years ago

הרמב"ם חידש את הרפואה המונעת, אכן. אבל עיקר הידע הרפואי שלו בא בלימוד בכתבי גלינוס ורופאים אחרים.
הרמב"ם בוודאי העריך את המדע וסבר שיש בו חשיבות רבה. כך כמובן גם ראשונים אחרים, בשונה ממה שמקובל היום בציבור החרדי.

אני חרדי, כל ימי גדלתי בציבור הזה ואני אוהב ומעריך אותו, אבל האמת אהוב יותר. והאמת היא שיש בורות וזלזול לא ראויים במדע, ולא רק במדע, בכלל חשיבה פתוחה וביקורתית זה משהו שהולך ונעלם מהשיח החרדי.
אם ר' יהודה הלוי כתב "חלילה לא-ל שתבוא התורה במה שידחה ראיה או מופת" אז הגישה שלנו היום היא "חלילה לנו שנשמע ראיה או מופת, שמא נגלה שהוא סותר דבר מן התורה".
וכמובן הגישה שרק היום המדע מגלה מה שכבר היה כתוב מזמן בגמ', ובשביל להוכיח את השטות הזו מסלפים גם את המדע וגם את הגמרא.
שלא לדבר על אייך תאוריות מדעיות (בעיקר האבולוציה) מוצגות באופן מעוות ונלעג אצל ארגוני קירוב (לא נעים לי לפרט).
צר לי על כך, אני ממש לא נהנה כרגע מלירוק לבאר ששתיתי ממנה (ובעזר"ה עוד אשתה רבות) אבל זוהי האמת, ואני בטוח שאתה יודע אותה רק קשה לשמוע ביקורת על הציבור שלנו כי הרי אנחנו מושלמים.

אבל תיקון יבוא רק אחרי שנהיה אמיצים מספיק כדי לבקר את עצמינו.

אבי
אבי
4 years ago

"הנושא של מדע בחז"ל הוא נושא טפל, כמעט שלא מטריד אף אחד לא אצל המאמינים ולא אצל הכופרים."
למה באמת? איך אדם שפוי לומד את סוגיית תתאה גבר ועילאה גבר או כלי ראשון וכלי שני (פסחים ע"ו), בלי לחשוב על כך שאין לה הסבר הגיוני. אלא א"כ נתעלם מכל דברי הפוסקים בעניין.
וראה בהליכות שלמה (תפילה עמ' ש"פ) כמה היה הגרש"ז אוירבעך כואב ומצטער על כך שאין לו הסבר איך יתכן שכלי שני אינו מבשל מים.
(והסברו של הגרג"נ שלפעולה כזאת אין יחס נפשי של בישול אינו מובן שהרי סומכים על כך גם לגבי העברת טעם (יו"ד ק"ה)
ולהלכה כלי שני ובו שמן בחום 250 מעלות לא יעביר טעם לחתיכת עוף שתיפול לתוכו.

אבי
אבי
4 years ago

שאלתי על הלכות העברת טעם בין שני מאכלים, ותשובתך וההרחבה הם ביחס לבליעות בכלים. (ההגדרה כלי ראשון וכלי שני היא אך ורק על כלים שיש בהם אוכל כידוע)
לגבי מה שכתבת "ייתכן שיגיע טעם ובכל אופן לא יהיה אסור כי זה לא נחשב דרך העברת טעם ובישול," כפי שציינתי בתגובתי הקודמת, אם נחלוק על כל הפוסקים נוכל לסדר את הגמרות, אבל אם נתחשב בדעתם טעם של איסור לעולם יאסור (ראה למשל רשב"א חולין צ"ט)
פחות מעניין אותי התירוץ על גוף השאלה (לדעתי אין). מה שמטריד אותי הוא שהמוני אברכים לומדים סוגיות אלו ומוסרים עליהם חבורות בעוד שכל אחד יודע שהם נוגדות את המציאות, ורובם לא מנסים אפי' לברר את הנושא. כפי שנוכחתי לראות מהיכרות אישית.
זוהי דוגמא מעולה לכך שאנשים חיים בבועה בערך כמו לחשוב שיש גלגלים בשמים (דרך אגב במתיבתא לפסחים צ"ד מעתיקים בהלהבות את דברי הרמ"א בתורת העולה שחובה להאמין שהשמש עולה בלילה מעל השמים) .
וגם לדינא צ"ע דלכאורה היודע שסנהדרין טעו ודאי מחויב להחמיר נגדם וק"ו שא"א לסמוך על הלכות לקולא בשו"ע שנוגדות את המציאות כמפורט בתגובתי הקודמת
(נ.ב. גם הערוך השולחן וה"יורה דעה" התקשו שדינים אלו נוגדים את השכל וניסו לצמצם אותם ככל האפשר, אם כי זה לא הופך את הדברים להגיונים יותר.)

אבי
אבי
4 years ago

"למשל 'ריחא' פירושו מצב בו טעם עובר מאוכל לאוכל, אבל להלכה ריחא לאו מילתא ומותר אפי' שיש טעם"
זוהי דוגמא מעולה לחיים בבועה, הרי בסוגיית ריחא דנים על שני מאכלים שנאפו יחד בתנור וללא מעבר אדים, כנראה מחמת חם האש המכלה אותם (וכדמוכח מהרמ"א סוף סי' צ"ב). האם אתה סבור שיעבור טעם מאחד לשני ????
(אמנם דעת רוב הראשונים שם שאין עובר טעם ואכמ"ל. והיה עליך להוכיח מנ"ט בר נ"ט,)
אלא שכל זה אינו עניין למקרה שלנו בעילאה ותתאה שבו אם תיווצר תערובת בפועל, לכל הדעות איננו גרוע יותר מתערובת של צונן בצונן כגון פת במשקה, וכנראה חז"ל סברו שבאמת לא עובר טעם.
ולגבי טענתך שהרי היו מבשלים אז, באותה מידה אפשר לשאול על אריסטו איך טעה במניין השיניים ועוד, וכנראה שאז חשבו שהשכל הוא אמצעי הכרעה יותר טוב, מלבדוק מה קורה במציאות.
וכן מפורש בנו"ב ובפמ"ג שהקשו שנבדוק אם עלאה גבר או תתאה. ותירצו שאולי יפגע בדיוק במיעוט שאיננו מתאים לרוב ולכן א"א להכריע באמצעות מחקר אלא רק באמצעות עיון שכלי.
ומה שכתבת "ואין שום צורך לצמצם את הדינים, אלא רק להבין אותם…" אני מקווה בשבילך שאינך סבור שהשו"ע והפוסקים שכחו לכתוב את כל שלל האוקימתות שבהם נעזרת ב"יורה דעה" הנ"ל. וביותר שגם לאחר דבריך דברי האמוראים לא נעשו מובנים מבחינה מציאותית. ואין כאן אלא צמצום של ההתנגשות.
ובנוסף אציין למה שנכתב ב"יורה דעה" (צ"ה) שאם נעמיד כד חלב ליד כד מלח הרי שמבחינה מציאותית נכונים דברי הרמב"ם שיכול לעבור טעם חלב למלח מחמת שהמלח שואב נוזלים ??????????
ולגופו של עניין, גם אם נניח כדבריך שמדובר בגדרים הלכתיים שאינם קשורים למציאות, הרי במחלוקות אחרונים ודאי שמוטל עלינו לברר את המציאות ולהכריע בינהם. ובכל זאת ספרים רבים מתחברים בענינים אלו, עם ליקוט של כל פסק מאחרוני האחרונים, ועוד לא קם האדם השפוי שילך לבדוק מה קורה בשטח. כפי שנהג למרבה הפלא היד יהודה בהלכות טריפות במקומות רבים. אין זה אלא משום הניתוק מהמציאות שאנו חיים בו.

אבי
אבי
4 years ago

1. בספר בדי השולחן (צ"ב י"ח) דן בכזית חלב שנפלה לתבשיל מכח דברי הרשב"א והרא"ה ועוד שהבינו שכשהוא נמס הוא נעשית רביעית. והוסיף בסוגריים שכן המציאות שכזית כשנמס נעשה רביעית. ומהיכן הוא יודע זאת ? כמובן כי כך כתוב בראשונים. הרי לך דוגמא לחרדי לתפארת. וכיוון שאמרת שהדימוי לאריסטו נלעג לשיטתך אין מקום ללמד עליו זכות. (מקורם של הרשב"א והרא"ה הוא מהגמ' בשבת שרביעית דם או יין שהתייבשו נעשים לכזית ו"דימו" בזה מילתא למילתא. וכבר ביאר הרב (ד"ר) בשו"ת בנין ציון ששם הוא מחמת שנסתלקו הנוזלים)
2. נהנתי לראות את חילוקיך בין זיעה לריחא וצריך אני לעיין בדברים. מכל מקום בפוסקים לא מצאתי חילוקים אלו בין אפיה לבישול ובכיוון האדים וגם פוסקי זמנינו לא חילקו בזה למיטב ידיעתי. כך שכל הכבוד לך על ההשקעה בהבנת הדברים בהתאם למציאות, אך זה לא יכול להועיל ללמד זכות על שאר הציבור.
3. "שני מאכלים הנאפים יחדיו בתנור קטן נותנים טעם, זו עובדה מדעית" ? יש לך ראיה שכך המדע סבור ? ממה שאני ביררתי במציאות זה לא עובד אלא רק לגבי ריח. ויינות אינם הנושא שלנו.
4. נ"ט בר נ"ט פירושו לדוגמא מאכל שהתבשל בכלי שהתבשל בו בשר למרות שקיבל טעם בשר (בכלי חרס כנראה) מותר לאוכלו בחלב. ולא ידעתי מה עניין חנ"ן לכאן ואגב חורפיה וכו'
5. עושה רושם שהמושג גדרי ההלכה הוא הפיתרון לכל בעיה. הנקודה היא שהגדרים הללו מתחילים על בסיס מציאותי ולעילאה גבר אין שום בסיס מציאותי. וכן תתאה גבר אם נפרשו כפשוטו וכפי שנראה בהרבה פוסקים אין לו שום הגיון. ורק אם נפרשו שמי שלא זז ממקומו גובר כהרשב"א יהיה בזה קצת הבנה.
ובנוסף לא ענית, האם לדעתך טעם שיעבור ע"י עילאה רותח הוא יותר גרוע מטעם שיעבור בצונן בתערובת לח ויבש. או שלדעתך גם טעם שעובר מצונן לצונן איננו בככל טעם כעיקר.
6. אם אז היו בקיאים בטעמים זה רק מעצים את השאלות כמובן איך הם חשבו שעילאה גבר או שכזית שומן שנמס נעשה רביעית.
7. הריטב"א ביאר בגיד שנחלקו האם רמת טעם כזו נחשבת טעם או לא וכמובן שאין זה שייך לסוגיתינו שאין סיבה שהטעם יהיה יותר קלוש.
8. "כל נוזל מתאדה קצת אידוי טבעי, והמלח ראשון לקלוט." להזכירך צריך להגיע למצב שבמלח יהיה טעם חלב. ואם נשתמש בלשונו הדיפלומטית של החזו"א הרי "נשתנו הטבעים" מהמטבח ומהמקרר שלך לשאר מקומות.
9. "כל דבריך על שלל אוקימתות וצמצומים, בדותא המה, זו היא דרכה של תורה, לברר העיקר מתוך פלפולים ודברים שלא בדקו" האם צריך לצטט לך את לשונו של השו"ע שדיבר בסתמא על קר לתוך חם. האם אתה מכיר עוד מקום בשו"ע שצריך להעמיד דבריו בחתיכות באותו גודל ומידת חום קרובה ודווקא אם לא ראינו שנעשה חם או קר וכו'
10. לגבי בירורי מציאות שים לב לדוגמאות שהבאת בדגים ופיאות מדובר בבירור מהי המציאות כדי לקיים בה את ההלכה ולא בירור האם מה שאמרו הפוסקים נכון. ובעניין קו התאריך המציאות ידועה, לא ברור לי למה כוונתך שהביאו צילומי מפות. אולי בגלל שהרבנים לא למדו גיאוגרפיה והיה צריך להראות להם איך כדור הארץ נראה.
ודווקא שם החזו"א הסתמך על ראשונים שלא ידעו איך כדור הארץ נראה בתירוצים דחוקים. ו"הוכיח" מהזוהר שידעו שיש יבשת למטה.
ובעניין שיעורים שמה אכן השתמשו בראיות ארכיאולוגיות כנראה מחמת עצמת הוויכוח. אם כי כולנו יודעים מהו הדראם של הרמב"ם.
11. בעניין הקבצים התורניים ככל שעיינתי בהם לא זכור לי ולו מאמר אחד שבא לברר האם מה שמתואר בנושאים הלכתיים בגמ' ופוסקים נכון מבחינה מציאותית (מלבד בנושא זמני היום שבו יש שפיות ברוכה ולדוגמא זמן עלות השחר לפי מעלות שהוא המופיע בלוחות הוא נגד כמעט כל הפוסקים). אלא א"כ כוונתך לקבצים לא חרדים כהמעיין ושמאלה משם שגם בהם העיסוק בנושאים אלו מועט.
ובנוסף לצערינו קבצים אלו אינם משקפים את ציבור האברכים שרובא דרובא אינם עוסקים בנושאים אלו ומעיינים בקבצים לכל היותר בין שמו"ע לחזרת הש"ץ. וצא וראה שמבין הת"ח הידועים בציבור כמעט ואין מי שכותב בנושאים שאינם ישיבתיים/ הלכתיים קלאסים ומי שכותב בנושאים אלו איננו ידוע לציבור.
12. "יושבים ולומדים עוד כמה שנים, פותחים את העיניים, ומגלים נפלאות." זה אכן קורה לעיתים אם כי בדרך כלל פחות לאלו שיושבים ולומדים. גם ראשי הישיבות והרמי"ם וגם אברכים ת"ח מבוגרים שהכרתי אינם עוסקים בנושאים אלו ולא מבינים בזה יותר מהבחורים אותם תיארת למעלה. ולדוגמא האם הגר"ד כהן והגרי"ג אדלשטין יודעים בנושאים אלו יותר מהנורמה, שנינו יודעים שלא. ולא נדבר על הגר"ח קניבסקי שסבור ששקר דיברו החוקרים וגם בזמנינו תולעים נוצרות מעצמם (בהערה לאיזה ספר ששכחתי את שמו).

אבי
אבי
4 years ago

ישר כח על התגובה הארוכה ועל העלאת הפרק מתוך הספר הנפלא "תושבע"פ", שכאן המקום להודות עליו ועל אין סוף החומר שבו. וכבר שמעתי מרבים שהועיל להם ספר זה רבות בבירור עניין הדרשות והייתורים וכן בענייני האגדות וחכמת הטבע של חז"ל. והמחבר גילה בו ידיעתו הרבה בכל חלקי התורה ולצד הספרים יורה דעה ויורה ארח הוא מעיד על גאונות בלתי נתפסת. וי להאי שופרא דבלי ברציו. (ואגב אעיר בזה שבעמ' 93 נשמט מהרהמ"ח שלוי חי קל"ז שנים הוא פסוק מפורש בוארא. וכן בעניין מחנה אשור (עמ' 617 ואילך) ישנם טעויות מתמטיות רבות כמו הטענה שארבע מאות פרסה הם רבע מכדור הארץ ועוד)
1. אין המטרה כאן ליישב דברי הבדה"ש אלא לתמוה איך אדם שפוי שחי בינינו מסוגל לחשוב שכזית שנמס נעשה רביעית אם לא הצמצום החרדי שהרגילו להאמין בדברי הראשונים כמשה מפי הגבורה.
ובענין הגמ' בשבת לא הוזכר שם כמובן שכזית שנמס נעשה רביעית אלא שרכיבי החומר שבתוך היין הם כזית מרביעית ולכן הם חשובים כרביעית (ובערך כידוע בזמנינו) ובמשמרת הבית דן על מוצק שנעשה נוזלי שגדל לרביעית, ובמאירי שבת ובמיוחס לר"ן שם דנו להדיא על חלב ושומן שנעשים לרביעית.
כמו כן מתגובתך עושה רושם שהבנת שהשאלה היא על השיעור המדויק, ולא היא, השאלה היא שאין כזו מציאות שהנפח גדל פי כמה בשעה שחפץ נמס.
2. אם הבנתי נכון את הגדרתך הרי לפיה בתנור שאופים בו זה בצד זה אין זיעה אלא ריחא ופוסקי זמנינו ס"ל שבתנורים שלנו יש זיעה (וגם המערערים על כך הוא מחמת שהתנור אטום לגמרי ולא נוצרים בו אדים כלל) וא"כ חזרנו לכך שריחא עובר בלא אדים כלל.
5. לא זכיתי להבין דבריך, כששמואל אמר עילאה גבר למה הוא אמר זאת, אין לכך הסבר מציאותי ולא פסיכולוגי. לא הבנתי לאיפה אתה חותר האם הוא אמר זאת כדי ליצור גדרי הלכה.
9. "ומקומות אינספור יש כך שהשו"ע מעתיק הכלל והפוסקים מפרשים הפרטים." השאלה היא כמה מקומות יש שהשו"ע וכל מפרשיו ומקורותיו "שכחו" להזכיר את הפרטים ונזקקים אנו לדברי היד"ע שיפרש לנו את דבריהם. אם אתה מעדיף להכחיש זאת אני יכול להביא לך ראיות מכל אחד ממפרשי השו"ע שלא ס"ל את חילוקיך. ראה ש"ך בריש ק"ה שמקשה על דבר גוש מתתאה גבר ולדבריך הרי מדובר במקרה ספציפי דווקא, ודבר גוש אינו מתקרר. וכן החוו"ד שהקשה איך אפשר לצלות ביצה ע"ג חול כמבואר בשבת למ"ד עילאה גבר, ולדבריך מה קשה. וכן הפמ"ג סי' ס"ח כתב להלכה דלא כהצד דעילאה ותתאה הוא כשגודלם שווה. וגם רעק"א הזכיר דווקא בכלי, וכן התוס' והראשונים בשבת מ"ב ובכמה ממקומות דימו עניין כלי ראשון וכלי שני לתתאה ועילאה ולדבריך הרי בעילאה ותתאה מדובר במקרה ספציפי לחלוטין ועוד, ועוד.
עוד נתקשתי לדבריך שחז"ל קובעים כללים כסומא בארובה מדוע לא להבין את השו"ע כפשוטו כדברי האחרונים ודלא כהיד"ע.
10. דברי לא הובנו כראוי כתבתי "לגבי בירורי מציאות שים לב לדוגמאות שהבאת בדגים ופיאות מדובר בבירור מהי המציאות כדי לקיים בה את ההלכה ולא בירור האם מה שאמרו הפוסקים נכון".
דהיינו שהחרדים בהחלט מנסים לברר את המציאות כדי לדעת איך לקיים את ההלכה. וכדי לדעת מה תאמר ההלכה במקרה מסוים צריך לדעת קודם מהו המקרה. ולהגדרה הזו משתייכות כל הדוגמאות שהבאת ועל כך אין בינינו ויכוח.
אני עוסק בשאלה אחרת האם מישהו מברר האם המציאות שההלכה הסתמכה עליה נכונה ולא רק בתלמוד אלא גם באחרונים, ועל כך כוונו דבריי למעלה וגם ביחס לרשימת הקבצים אותה ציינת.
דרך אגב גם בעניין בירור המציאות ישנם חריקות ולדוגמא בציץ אליעזר בענין כלי פיירקס שמשתמש בחכמתו הרבה כדי להגדיר את ההבדלים בינם לזכוכית ללא שום ידע בעניין, או התשובה המפורסמת בשבט הלוי שראה את סימני היניקה של העציץ מתחת לבלטות. סיפור שזכה לתהודה רבה בחיידרים עד שהוא מתחרה בסיפור על שרטוטי ניתוח המוח של החזו"א.
ובקשר לטענתך "ציבור האברכים' שאתה מדבר עליו הוא קבוצה קטנה ומצומצמת, מתוך עולם תורה גדול."
אשמח לעדכן אותך שבישראל יש כיום כ70000 אברכים ומבין עשרות הכוללים ששמעתי עליהם לא יצא לי לשמוע על כולל שעוסקים בו בבירור המציאות. ולא חסרים רבנים שאין להם יד ורגל במקצוע זה. וצ"ב מיהו אותו עולם תורה גדול.

ביולוג
ביולוג
4 years ago

אתה כותב שטויות של ממש. ניכר בך שאין לך צל של מושג מהו מדע, ומה ההבדל בין לבין תיאוריה מדעית לבין עובדה מדעית. זהו מאמר מביך ומלא בבורות.

מדע הוא, באופן בסיסי, ניסיון לתאר את המציאות (כפי שאנו רואים אותה) באופן מדיד (=מתמטי). תיאוריה מדעית היא השימוש בעובדות מוכחות רבות כדי לשער מה החוט המקשר ביניהם, ולפי זה לנבא את התוצאות הבאות שיתקבלו; כמובן שאם התוצאות הנ"ל לא מתאימות – התיאוריה נפסלת. במדע מותר לכל אחד לחלוק על התיאוריה המוצעת (אם הוא יודע מה הוא על מדבר כמובן), בתנאי שיציג תיאוריה חלופית משלו שתשלב את כל העובדות. יש תחומי מחקר שבהם יש הרבה תיאוריות ומעט עובדות (כמו ארכיאולוגיה) ויש להפך (כמו פיזיקה). אתה מערבב בין שני התחומים ובורר רק את מה שנוח לך.

שים לב: איינשטיין בראשית המאה העשרים העלה תיאורייה, שהזמן הפרטי של כל גוף משתנה לפי המהירות היחסית שלו (תיאוריית היחסות הפרטית). ב-1973 בדקו את השערתו ע"י קומבינציות של שעונים אטומיים על מטוסי סילון. התיאורייה נמצאה כנכונה. האם זה אומר שהיא תהיה נכונה לעולם? לא; היא תהיה נכונה עד שימצאו עובדות אחרות, שעליהן היא לא תוכל לענות, כמו שאכן קרה (אלא שאין היום תיאורייה אחרת שמסוגלת לענות על כל העובדות הנ"ל. תיאוריית העל-מיתרים מתיימרת לעשות זאת). ובנושא שאני מכיר קצת יותר: תהליך האבולוציה – השתנות אורגניזמים כפונקציה של תנאי הסביבה – היא עובדה מדעית, ואם אינך מבין זאת, אתה מוזמן לכל מעבדה ביולוגית שתרצה. תיאוריית האבולוציה של דארווין, טוענת שהתהליך המוכח הזה הוא שיצר את המינים השונים (כולל בני האדם) כפונקציה של תנאי הסביבה. זוהי תיאורייה ולא עובדה, אבל תיאורייה הגיונית מאוד שמתבססת על עובדות. מותר לך להעלות תיאורייה חלופית, בתנאי שתתייחס לעובדות שכבר נמצאות לפנינו. מתי תיאוריית האבולוציה של דארווין תשתנה? כאשר יגיעו עובדות שעליהן היא לא תוכל לענות, כפי שאכן קרה (אלטרואיזם, למשל. לא אטרח לכתוב בפרוטרוט, משום שאתה תוציא את הדברים מהקשרם). ואז מה עושים? מוצאים תיאורייה אחרת, והיא בהחלט קיימת. האבולוציה היא התיאורייה השולטת בביולוגיה היום, אם כי בהחלט לא האבולוציה הדארוויניסטית הקלאסית.

אני חושב שיש לך עוד הרבה ללמוד על המדע. אתה מעלה תיאוריות קונספירציה מופרכות על "גופים מלאי שררה וכוח"; על מה אתה מדבר? במדע הכל גלוי – שב ותבדוק בעצמך (כדאי שתלמד אנגלית). ארכיאולוג שמוצא שבר כד, מתארך אותו ומעלה תיאורייה שנועדה להסביר מה עשה אותו כד בתקופה הנ"ל. אתה לא מסכים? לא צריך. תן פירוש משלך לעובדות. פיזיקאי מחשב אחורה תהליכים שאנחנו יודעים עליהם היום (שמעת על red alter? לא סביר, אבל אתה כותב על המפץ הגדול ללא שום הבנה מינימלית!!!) ומראה שהמפץ התרחש לפני 4 מיליארד שנה. יש לך תיאורייה חלופית? נסה להציג אותה ותבדוק את היא מתאימה לעובדות. אני מצטער באמת לכתוב לך, אבל אילו היית אתה פני היהדות הדתית – לא הייתי נשאר דתי. אתה בור וחסר תקנה. חבל.

אותו ביולוג
אותו ביולוג
4 years ago

חבל, מר פלוני, על התשובה שנתת. משהו מעין: "אני לא יודע?! אתה בור הרבה יותר!" ובכן, לא התכוונתי להישמע מתנשא – אבל כתבתי לך על סמך הידע שלמדתי (גם בפיזיקה וגם בביולוגיה). אני ממליץ לך לקרוא שוב את התגובה שכתבתי, ולהרחיב את אופקיך בנושאים מדעיים בסיסיים. כתבת שטויות מוחלטות, ואני מקווה שתבין את זה יום אחד. אני באמת חושב שאתה לוקה בחוסר בגרות מהותי ומדבר על נושאים שאינך מבין בהם כלום. חבל מאוד בשבילך – אבל גם בשבילי, משום שאתה לוקח אפוטרופסות על היהדות, גם על שלי.

אגב, זו פעם ראשונה שהגבתי באתר שלך (הגעתי אליו דרך קישור של מישהו מהאתר "צריך עיון" שאליו כן נכנסתי מספר פעמים) וזו גם תהיה הפעם האחרונה. מאחל לך רק טוב בחיים, והרבה הרבה בגרות, שלא מושגת דווקא באקדמיה אלא בחיים עצמם.

י
י
4 years ago

לצוות האתר, לגבי מה שכתבת:

"1) האתר 'רציו' מיוסד על דרך מס' 4 ואני לא מקבל את דרך 1".

אולי כשיטה לא , אך כמדומני שלפעמים כן, למשל לגבי שאלת "גיל העולם" הינך מקבל את דרך מספר 1, הלוא כן?

משה שוחט
משה שוחט
4 years ago

תודה על תגובתך. גם לי כמו לרוב בני האדם קשה לקבל ביקורת, ולכן אני בהחלט מבין את מי שחש נפגע מהדברים. צר לי שנצרכתי להביא דוגמאות כדי להסביר יותר את הצורך בעמדה שלי. מכל מקום בסיום מאמרי כתבתי שאני מכבד גם גישות אחרות, ורק עוררתי שיתנו דעתם למכשולות שיכולים להיווצר.

הצגת בדבריך ארבע אפשרויות. אני לא רואה פער גדול בין אפשרות 1 לאפשרות 4, עם תוספת פרשנות, דהיינו המדע עוסק ב'מה' ולא ב'למה', כלומר לא בסיבת הדברים או תכליתם. המדע עם רוב טעויותיו ופשעיו בוודאי חותר יותר לאמת מאלו שמתעקשים להישאר במדע אריסטוטלי. ובזה אתה מסכים אתי.
מה ששמת בפי כמתייחס לציבור החרדי, אפשרות 2, וכן אפשרות 3, נשמע מאשים ותוקפני מדיי כלפי הציבור החרדי (גאווה טפשות וכדו'), ואני ממש לא שם. אני לא חושב שמישהו עושה זאת במודע ובאמת מטפל בדברים ומגיע למסקנות כאלו. זה סוג של שיח מולד כזה, של רוח זלזול כללית שמובילה גם להנחות כאלו גם לא במודע. אדרבה, אני רוצה רק להסב את תשומת הלב, כאחד שמכיר את הנושא לצד חברים נוספים, להיזהר מהשלכות חינוכיות של חוסר אימון במערכת, או השלכה לצד השני של 'אפקט הקפיץ' שהזכרתי.
ומעל הכל, אחזור שוב ושוב, אני מעדיף להשאיר את השאלה הזאת פתוחה ולדבר רק על השאלה החינוכית. אדרבה, יבוא כל אחד ויציע את הצעתו בצורה בריאה ושלמה, כמו שגם אתה מיטיב לעשות.

לגבי מחקרי תלמוד, כתבת יפה. אישית קשה לי יותר עם הפער של איפה ואיפה. ואני חושב שבכל בית מדרש יש פח אשפה וחשוב תמיד להפעיל את חוש הביקורת, אבל גם לדעת לקבל דברים נכונים. אגב, אני לגמרי מכבד אנשים שבוחרים "למחוק את הענף" כלשונך, פשוט לי שמשיגים בכך ביטחון גדול יותר לא ליפול ואני בכלל לא סגור מה עדיף. אני פשוט לא נכנס לשאלה הזאת.

יעקב
יעקב
4 years ago

לא המשגיח שאל את השאלה מי ברא את הקוף, אלא הרב שך
וציטטה זו לקוחה מהמחראה של נדב שנרב 'מקראה לחרדיות בת זמנינו'.
פלא על ר' משה שוחט שמצטרף לפרוטוקולים של הזקנים החרדים מיסודו של שנרב הנ"ל

משה שוחט
משה שוחט
4 years ago

ר' יהושע ידידי, תודה לך על התגובה הנרחבת.
קודם כל אני די המום, אמרת לי שהתבקשת לכתוב מאמר תגובה ולא ראית בכך צורך "…משום שדבריך משקפים את עמדתי ואין טעם שאנסה לחפש מן הגורן ומן היקב הערות". קורה אמנם שאדם משנה את דעתו, אבל זה קצת קיצוני כאן ומעלה תחושה לא נעימה. אפילו הרהרתי שניסית בכוח לעורר דיון למרות שאתה לא בהכרח חותם על כל מה שכתבת, אבל אני לא מצפה להודאה בנושא זה.
שנית, כתבת דברים חשובים וחבל שעטפת אותם בהשתלחות ובסגנון מזלזל, בעוד שאני הבאתי ציטוטים בעילום שם אומרם וללא ירידה לפסים אישיים. מודה ומתוודה שבעבר חשתי לא פעם בקריאת מאמריך כאחד מן השבט שמוחה כפיים למראה השחקן הראשי שמפיל ותוקף בעוז, ולראשונה חשתי על בשרי מהי ביקורת פוגענית. (ושמא לכן לא רצית לפרסם מאמר רשמי ב'צריך עיון', שמא לא יאפשרו לך את הסגנון הצורם הזה?)

לגוף הדברים, חשוב להבין שיש במאמר אמירה עקרונית וראשונית ומלבדה יש דברים שנועדו ליישר את הדרך. אתה פותח בכך שאתה מאיר צד שני, בעוד שאינך חולק על האמירה המרכזית של המאמר. אמנם למעשה אתה טוען שהפיל הגדול כאן הוא הקונפליקט ולא עצם נושא היחס הכללי לכל דבר שאינו תורה.

אתה בא לטעון קודם כל שה"האשמות" אינן האשמות כי כך וכך. זו שאלה של עובדות ולא של השקפות. גדלת בבית חשוב כבן לאיש של מדע, הסביבה הייתה פריפריאלית ושונה מהמרכז, כפי שכתבת לא פעם, ולפחות בנושא זה כדאי שתכבד את תחושתם של אחרים שגדלו במרכז החרדי ולמדו במוסדות נחשבים. לכתוב "הגזמה פרועה" או "תחושת בטן" זה די מוגזם. זה לפחות נושא סובייקטיבי, ולתחושתי לפחות כאחד שיושב בתוך עמו, דפוס ההתנהגות הזה מצוי הרבה. החינוך של "נאר תיירה" מבטל פעמים רבות כל דבר שאינו תורה, כולל גם מדעים מדויקים ונצרכים. מדובר בתחושת בוז, דומה לתחושה המוכרת ממאמריך המרובים, כביכול כל מי שאינו חושב כמוני ראוי לבוז ולזלזול ואבד כל ערכו וחנו.

אתה אומר נכונה שבמדעי הרוח יש המון הבל ורעות רוח. נחשפתי רבות להבלים הללו, ואני לגמרי מסכים איתך. אך כפי שכתבתי, אולי קצר מדי, למרבה האירוניה חינוך שמאפס הכל גורם ל'אפקט קפיץ' שמעצים את האמונה התפלה בשטויות הללו. להיפך, החינוך הבריא הוא שיש מתודות שמצד עצמן הן איכותיות וטובות, אבל כמו בכל דבר יש אנשים בעלי אג'נדה שמטים דברים ומעוותים לפי השקפת עולמם. כשאתה שם את כל המדע בפח האשפה, ואחר כך הילד לומד אחרת, אתה גורם לו לעתים לקבל דווקא הכל יותר מדיי ברצינות. אגב, שמעתי לא פעם ביקורת על יוצאי החינוך החרדי שלוקים גם בהגזמה לצד השני ומקבלים את דברי איש המדע כמשה מפי הגבורה. פרופורציה, זה מה שחסר.

לגבי מה שכתבת על השקפתו של הרש"ר, אני בהחלט מסכים שיש השקפות אחרות ופתחתי בדברים שבאתי להציג גישה נוספת, והבוחר יבחר. ואני רוצה להדגיש שוב נקודה שכתבתי כמה פעמים. נניח ואנחנו בהחלט מסכימים על הכשלים הגדולים של המדע ועל העיוותים הנוראיים והמוטים בפרט במה שנוגע לקדושת ומסורת התורה, ואני לגמרי מקבל את החינוך נגד לימודי המדע ונגד הכפירה שקיימת בהיכליו, אני טוען רק דבר אחד – אל תספר לילדים [ולעצמך] שקרים. תשאיר פתוח את הנושא האם מדובר באנשים חכמים או טפשים, ותתמקד בטיעונים הנכונים [כמו חלק מאלו שהוצגו אצלך במאמר]. אגב, בכלל קשה לי עם העובדה שכותב המאמר שאחריי לקח את הדיון רחוק למקומות של לימוד מדע בעוד שלא רציתי להעמיד את הדיון על זה וכפי שכתבתי.

לגבי חוקרי תלמוד, אין ספק שיש שם הבלים רבים, וגם בספרך הפלאת לעשות בנושא זה. אבל מי כמוך יודע שבכל מקום יש הבלים, לצערנו גם ב'חבורות' של צורבים צעירים וחמור יותר בספרים שמודפסים חדשים לבקרים. כך דרכו של עולם. ומצד שני יש מחקרים חשובים רבים, ויש להודות שלרוב, החוקרים המוצלחים הם בוגרי ישיבות. מה חבל שנהגת כפי המנהג שאותו התקפת כאשר הבאת דוגמה קיצונית מדוד הלבני שגם בקרב חוקרים רבים הוא מושא ללעג.

אגב, אני בהחלט רואה בדבריך תוספת בנייה בקומת החינוך. בגיל די מתבגר, וכאשר הילד כשיר לכך, אלמד אותו על "מגרסת הזהויות" של ה"מדעניזם" וכל המסתעף, זה בהחלט חינוך הוגן שיכול לתת פרופורציה בכל היחס למדע.

ישנם עוד אי אלו פרטים להעיר, כמו דבריך שהקדמונים הבינו שארבע היסודות הם פעולות ולא עצמים, בעוד שברמב"ן מפורש בתחילת בראשית ש'רוח' הכוונה 'אוויר' ולא פעולה של רוח, וכל דבריו שם מראים שמדובר בעצמים, אבל אני לא נכנס אתך לדיון במגרש שלך, ואני גם לא רוצה להסיט את המאמר מנושאו העיקרי.

סופו של דבר, הצגת נתונים חשובים שהיו יכולים לתרום רבות כמאמר תגובה חשוב. אין לי אלא להצר על הסגנון המזלזל. אבקש שתיתן נימה עניינית יותר לדבריך החשובים ואשמח מאוד לציין להם כתוספת למאמרי.

באהבה ובהערכה
משה

אליהוא
אליהוא
4 years ago

"4) המתודה המדעית היא חסרת כל ענין דתי, היא מתווך בין הנחות יסוד לבין תוצאות ומסקנות. השימוש שעושים במתודה זו, תוך הסתמכות על הנחות יסוד שונות, ועל הטיות אנושיות שונות, מרחיק לכת בהרבה מהבסיס האובייקטיבי של המדע (זו העמדה שאני מציע)"
חלק נכבד מהמאמרים ברציו פונים לכיוון הזה, אבל לא חסרים כאלו שמחדדים את עמדה 3. כוונתי למאמרים בנוגע לאקדמיה והממסד, ולסתימת הפיות. זה כבר לא ענין של הנחות יסוד גרידא, אלא קידום ענין אישי, שיש לברר מהו.

מצטמק וטוב לו
מצטמק וטוב לו
4 years ago

סתם בקצרה:

המטודות חוזרות על עצמן ב2 נקודות במקום 4 ותו לא באם לא מביאים את השלישית (הרבי מליובאוויטש זי"ע במקורות שהבאתי באתר 'צריך עיון' בהרחבה) הדורשת הבנה ויציבות על דברי התורה ומה שאולי יהי' מוטל עלינו זה לנסות להתאים את המדע להנחות התורה ולהבין היכן נפלה הטעות ובאם מכוונת היתה (לרוב כן לצערנו).

בנוסף לא מובנת הרתיעה מבקשתו של משה שוחט לעורר נושא חשוב ובכלל. זה לא פוגע בקרירה של אף אחד וגם לא באמונתנו ויתכן שאף יותר מכך, שיש פה החוששים מפתיחת הראש לדרכים יציבות אחרות מן הדרך שבנו לעצמם וחיים בה בספקות אישיים בו בזמן אשר מנסים הם להשפיע ולשכנע אחרים ע"י כך בנאמנות התורה… תחשבו על זה.

חבל על אופן הטון, כתיבה מעט זולה בתגובות לצערי וכן מהירות הכתיבה המורידה אמינות והערכה אל המערכת ומקוה שתתקנו זאת בע"ה.

כל טוב והצלחה בהמשך המערכה.

מצטמק וטוב לו
מצטמק וטוב לו
4 years ago

מקבל את הדברים.

מציע לך לקנות/להשיג את הספר איש האמונה (הוצאת אשכילה, 2012 למניינם) ובו יסביר את קיצור דברי בשני האתרים באריכות יתר ועם מראי מקומות מורחבים.

לא באנו להפריע כלל וכלל כי אם להלחם יחדיו, כל אחד בדרכו אמנם אך המטרה בוודאי משותפת היא.

בקשר לדוגמאות ממוקדות: "התאיוועס", "נאר תיירה", "הנגיעאס" וכיו"ב.

שבת שלום אה"ק.

hjhtk
hjhtk
4 years ago

אם יורשה לי, כחרדי היושב בתוך עמו, (מתוך דמתוך)
לדעתי 'נכון מאוד לייחס לציבור החרדי את עמדה מס' 2' , וה' שוחט צודק בזה.

ולתפיסתי את המציאות, ההשפעה של כמה חובבנים מחזירים בת' – וממילא התוצאות השליליות שהצביע עליהן שוחט – רחבה ומשמעותית בהרבה מאשר של שאר העוסקים בדבר (וערכים אכן מתעסקים באיכות, וכמותם בטלה ברוב). וחמור מכך – היא משפיעה עמוקות על התפיסה בנושאי תורה ומדע בציבור החרדי, והתוצאה – עמי הארץ מגוחכים, בכמויות.

יהודה
יהודה
4 years ago

ציטוט:

אגב, אני בהחלט רואה בדבריך תוספת בנייה בקומת החינוך. בגיל די מתבגר, וכאשר הילד כשיר לכך, אלמד אותו על "מגרסת הזהויות" של ה"מדעניזם" וכל המסתעף, זה בהחלט חינוך הוגן שיכול לתת פרופורציה בכל היחס למדע.

אולי המשפט הזה מחדד את ההבדל ביניכם.

בגיל שבו התפיסה של הילד היא "שחול לבן", אתה תלמד את הילד שלך על עוצמת המדע וכו' וכו', כשהוא ישאל אותך על איך זה מסתדר מול התורה, אתה תתחמק ותמרח לו איזה תשובה שתשאיר אותו בשאלה ובאי בהירות כלפי עליונות התורה. כשהוא יגדל לגיל שהוא מסוגל להבין מורכבויות, אז תסביר לו שבעצם למדענים יש הטיות וכו'.

אני חושב שהתפיסה של הרב יהושע ושל הציבור החרדי הפוכה וכן ראוי. בגיל צעיר של שחור ולבן אתה תלמד את הילד על עליונות התורה בלבד, כשהוא ישאל את אביו על המדע, הוא יקבל תשובה שתבהיר לו בבירור שהתורה היא היא העליונה.

כשהילד יגדל יותר אפשר לומר לו שיש במדע גם הרבה דברים טובים נכונים וחשובים, ואם הוא יהיה מספיק מלומד, אז לתת לו לקרא את המאמר הזה שמסביר איפה הנקודה הבעייתית במדע.

משה רט
4 years ago

יישר כוח. בדיוק קראתי אתמול את מאמרו של הרב שוחט והופתעתי מתיאורי הבורות והכחשת המדע שהוא ייחס שם לציבור החרדי. מקווה שאכן כדבריכם מדובר בתופעות שוליים ולא במגמות נרחבות.

יעקב ישראל
יעקב ישראל
4 years ago

משל הרכבת (או "מי ברא את הקוף") מערבב בין הראיה הקוסמולוגית לראיה הפיסיקו-תיאולוגית,
האובולוציה מדברת על הסדר של היקום ובכך באה לערער על הראיה השניה, הראיה הראשונה כדקאי קאי,
אם כי כבר קאנט טען שהתפיסה הבסיסית של אלוהים בעולם היא דרך הסדר (הראיה השניה) ולא דרך השאלה מאיפה הכל נוצר.
מיכי אברהם בספרו מנסה לטעון שהראיה הפיסיקו – תיאולוגית רק מתחזקת ע"י האבולוציה.

סתם יהודי
4 years ago

הייתי שמח אם הייתם מנתחים את הסרטון של הערס הסקפטי שעל פניו מפריך את אמיתות התורה…
https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=%23&ved=0ahUKEwiEhqyAzuPiAhXxA2MBHXe8BhMQxa8BCCYwAA&usg=AOvVaw0VTJzWxrN8ZFOD4xbU2nov

אותו סתם יהודי
אותו סתם יהודי
4 years ago

https://youtu.be/3xAf6WPANNo

תודה רבה לרב יהושע ענבל היקר 🙂
מחכה בקוצר רוח… אם אפשר לעשות את זה יסודי כמו שרק אתם יודעים לעשות, אני אשמח

אותו סתם יהודי
אותו סתם יהודי
4 years ago

תודה רבה לרב 🙂

ישיבה בוחער
ישיבה בוחער
3 years ago

"אותו סתם יהודי" – כל פעם מחדש שאני רואה סרטון של ה"ערס סקפטי" אני אומר – וואוו באמת בנאדם ירוד ביותר…
השיטה שלו היא: "ליצנות אחת דוחה מאה תוכחות" אין הגדרה יותר מדוייקת..
אם תוריד את הבדיחות העצובות והילדותיות והקול הצרוד (לפי ויקי, צרידות – "יכולה לנבוע משימוש לרעה בקול, מלחץ נפשי, עישון, דלקת גרון נגיפית, מחלה זיהומית או אלרגיה.", עוד נאמר שם: "צרידות הנמשכת זמן רב נחשבת לאחד מסימני האזהרה לסרטן ומחייבת בדיקה רפואית"… מומלץ לבדוק את העניין…)
ונשאיר רק את הטיעונים, התוצאה היא לרוב – מיץ ארטישוק על מצע עלי אזדרכת.
אם יש לו מזל זה יהיה מיץ עגבניות.

168
0
Would love your thoughts, please comment.x