האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

הג'יהאד הפמיניסטי והמרקסיזם

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

הביטוי "הג'יהאד הפמיניסטי" נטבע ע"י הח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ, כפי שדווח בYNET:

בכנס שארגנה ונערך היום (ג') בכנסת, אמרה שמאלוב-ברקוביץ' כי "הפמיניזם הנאור הולך הצדה, ומי ששולט זה הפמיניזם הרדיקלי. איך קראנו לזה? 'הג'יהאד הפמיניסטי'".

בכנס תחת הכותרת "שיוויון בין המינים" אמרה ברקוביץ' כי "מדינת ישראל, שהוקמה על ערכי הקהילה והאחדות, נותנת ידה ומתקצבת פעילות ארגונים הפועלים לשסע את החברה ולהעצים את האינדיווידואליזם כערך". שמאלוב-ברקוביץ' מנתה חוקים שלדעתה על המדינה לחוקק כדי לחזק את התא המשפחתי האורגני, ביניהם סבסוד של המדינה לייעוץ זוגי.

ח"כ שמאלוב-ברקוביץ' כבר עוררה בחודש שעבר סערה, כשנחשפו דברים שאמרה, ושבהם תקפה את ה"טרנד" כהגדרתה של אמהות חד-הוריות שמבקשות הטבות. "נהיה מין בון טון להיות חד-הורית שהחליטה לעשות ילד מחוץ למשפחה, ואחר כך לבוא למדינה ולבקש הטבות על זה ועל זה ועל זה וכולם מבסוטים"…

"מה מעניין את ארגוני הנשים? הטרדות מיניות", אמרה שמאלוב-ברקוביץ'. "למה? כי זה צהוב, ואני לא מקלה ראש לא בהטרדות מיניות ולא באונס. אנשים שעושים את המעשים האלה סופם להירקב בכלא, ויכול להיות שגם זה קשור בחינוך"….

בכנס השתתפו עשרות אנשים, מחציתם נשים, שהביעו זעם ה"עליהום" שמתקיים לדבריהם נגד הגברים בישראל. הסקסולוגית איריס בראון הסבירה כי "יש מחקרים המעידים שנטייה להומוסקסואליות ולסביות זה גנטי, אבל נובעת גם מהיעדר דמות אב. צריך לפנות לגברים מקום בזוגיות ובמסגרת המשפחתית". יו"ר עמותת פמיליסטים, גיל רונן, הגדיר את הכנס "כיכר א-תחריר", זכר לסמל המהפכה במצרים. "מתחילה פה מהפכה אמיתית", אמר.

לאחרונה מונתה שמאלוב ברקוביץ ליו"ר הרשות השניה, בערוץ 7 כותבים על כך:

במידה ששמאלוב-ברקוביץ' תרצה להפוך את הרשות השנייה למקום שאינו נשלט ע"י הפמיניזם הרדיקלי, מלאכתה לא תהיה קלה. נכון להיום, הערוץ מרבה לפרסם נתוני-דמה המציגים את המין הגברי כאלים ואת המין הנשי כקורבן, בהתאם לתפיסות ניאו-מרקסיסטיות.

גיל רונן ב'סרוגים' מרחיב מעט על הג'יהאד הפמיניסטי ומשמעותו הלאומית אנושית:

אם נדלג כמה אלפי שנים אל ימינו אנו, נגלה שגם כיום, אויביו של עם ישראל מחלישים אותו באמצעות פגיעה בתא המשפחתי. אין חדש תחת השמש, ובכל זאת – יש חידוש. משום שהאויבים של ימינו הצליחו, לכאורה, לעשות בדיוק את מה שהפרעונים נכשלו בו: הם "סובבו" את נשות ישראל נגד הגברים, באמצעות "ארגוני נשים" ושילוב של אינדוקטרינציה ותעמולה הקרוי בשם הכולל "פמיניזם". מי שמחלישים כיום את הגברים ואת התא המשפחתי הם, במידה רבה, הנשים הישראליות עצמן.

מי עומד מאחורי "ארגוני הנשים"? התשובה מפתיעה בפשטותה: מדובר בזרם הניאו-מרקסיסטי, שחבריו מעדיפים, מזה כ-50 שנה, לקרוא לעצמם "השמאל החדש", ואשר פלגו הישראלי נסמך במידה רבה על כספי "הקרן החדשה לישראל". הקרן עצמה מתגאה, באתר האינטרנט שלה, כי היא "ייסדה ומימנה את רוב ארגוני הנשים בישראל".

הקשר בין תנועת הניאו-מרקסיזם הבינלאומית לבין תנועות "שחרור האישה" ברחבי העולם המערבי אינו בגדר סוד עבור מי שלומדות ב"חוגי המגדר" באוניברסיטאות, ובכל זאת אינו ידוע לרוב האוכלוסייה. "במשפחה, [הבעל] הוא הבורגנות והאישה היא הפרולטריון," קבע פרידריך אנגלס ב-1884. קאת'רין מאקינון, אחת הכוהנות הגדולות של "הפמיניזם" העכשווי, כתבה כמאה שנים מאוחר יותר: "המיניות, עבור הפמיניזם, היא כמו העבודה עבור המרקסיזם."

במילים אחרות: ה"פמיניזם" שימש את המרקסיסטים המקוריים לפירוק התא המשפחתי "הבורגני", ואילו הניאו-מרקסיזם ה"פמיניסטי" כבר החליף את מלחמת המעמדות של המרקסיזם הישן במלחמת מגדרים של ממש.

זהירות הפמיניזם הופך לראדיקילי

פרופ' רות' וייז, ניאו-שמרנית מאוניברסיטת הארווארד, ניסחה זאת כך: "התנועה לשחרור האישה, שאם אינה התנועה הניאו-מרקסיסטית הקיצונית ביותר בארה"ב, הרי שהיא ללא ספק המשפיעה ביותר, עשתה לבית האמריקאי את מה שהקומוניזם עשה לכלכלה הרוסית, ורוב ההרס הוא בלתי הפיך. בכך שהגדירה את היחסים בין גברים ונשים במושגים של כוח ותחרות במקום הדדיות ושתוף פעולה, התנועה קרעה לגזרים את החוזה היסודי והשביר ביותר בחברה האנושית; את היחידה שממנה כל שאר מוסדות החברה שואבים את כוחם."

בישראל כמו בארצות אחרות, נשות אקדמיה מגויסות מייצרות סטטיסטיקות דמה לגבי "מאות אלפי" נשים מוכות, מופלות-שכר ומסורבות גט, שאף חוקר אמיתי אינו מוכן לעמוד מאחוריהן. באמצעות תיאוריות פסבדו-מדעיות, הן "מוכיחות" כי "הדיכוי הפטריארכאלי" הוא שורש כל רע ומציירות את הגברים היהודיים כגזע אלים ומרושע, הנשען על דת חשוכה ומדירת נשים.

התקשורת מפמפמת את המסר ללא הפסקה, ואפילו לוח השנה גויס לטובת מנגנון התעמולה. את "יום האם" הישן והחמים, המצויין ביום פטירתה של הנריאטה סאלד, המירו ב"יום המשפחה", והוסיפו לו מסרים "מתקדמים" שלא בהכרח היו מקובלים על סאלד עצמה. צירפו אליו את "יום האישה הבינלאומי," מועד קומוניסטי למהדרין אשר אומץ ע"י לנין ב-1918 בכדי לעודד את נשות בריה"מ למרוד במשפחה ובמסורת (הוא הפך ליום רומנטי בשנות ה-40, כאשר סטאלין החליט לשקם את התא המשפחתי, אולם אנחנו קיבלנו אותו בגרסה המזכירה דווקא את תכניו המקוריים).

מנגנון הקיטוב הזה הולך ומתעצם בישראל מזה שלושה עשורים. ארגונים קטנים יחסית אך לוחמניים, במימון ניאו-מרקסיסטי, הצליחו לרתום מאחוריהם את הארגונים הוותיקים — נעמ"ת, ויצ"ו ואפילו אמונה, שחוגגים כיום את "יום האישה הבינלאומי" מבלי לדעת בכלל על מקורו הקומוניסטי. לאחר שנטלו לעצמן את כתר הנהגת הנשים, החלו חתרניות המגדר במסע השתלטות מתוחכם, שקצרה יריעתנו מלתארו, על עמדות כוח בכנסת, בעיתונות, במערכת המשפט, במשטרה, ואפילו בצבא. בכל מקום שהן נכנסות אליו, הן מביאות איתן השקפת עולם אנטי-גברית, אנטי-לאומית ואנטי-צבאית של שמאל קיצוני. הן שולטות כיום בשלוש מתוך ארבע מפלגות השמאל היהודי, וגם ברשימתו של לפיד כוחן רב.

החקיקה האנטי-גברית והאווירה האנטי-משפחתית עשו את שלהן, ולאסונם של ילדינו, שיעור הגירושין נסק, מכ-10% בשנות ה-70, ליותר מ-40% בימינו. גברים חוששים כיום להוליד ילדים, בשל האפשרות המאוד סבירה שימצאו עצמם מורחקים מאותם הילדים כעבור כמה שנים, מתוקף צו שהוצא על סמך תלונה כוזבת, ע"י שופט תורן שחושש מנחת זרוען של עסקניות המגדר. "חוקרות" מגדר וחברות כנסת שרוממות השוויון בגרונן, עושות כל שביכולתן למנוע רפורמות בחוקי הגירושין הישראליים, המפלים אבות לרעה באופן מובהק. העיתונות, ברובה, חוששת לחשוף את העוול, אולם קוראי מוסף "צדק" בעיתון 'מקור ראשון', מכירים את הנושא.

אולי הנשים רוצות אחרת?

כמו בגלות מצרים כן גם היום, המפתח לפיתרון הבעיה מצוי בידי "הנשים הצדקניות." אחת כזו, עורכת מוסף "דיוקן" של "מקור ראשון," אורלי גולדקלנג, הותקפה באחרונה בתוכניתה של קרן נויבך ברשת ב', בשל נטייתה למתוח ביקורת מבודחת על תכתיבי "הפמיניזם." גולדקלנג הצליחה להשחיל בין הנזיפות של נויבך כמה אמיתות פשוטות, מהסוג שיכול, אם יישמע מספיק, למוסס את מנגנון השקרים שהשתלט על חיינו. וכך אמרה:

"כשאני צריכה לעבוד פעמיים בשבוע עד מאוד מאוד מאוחר עד שאני מגיעה הביתה, הלב שלי נקרע מזה, לא כי חונכתי ככה, לא כי אמרו לי שאני צריכה להרגיש ייסורי מצפון יותר מהימים שבעלי מגיע מאוחר – כי קשה לי. כי אני אוהבת; כי האינסטינקט האימהי שלי מושך אותי הביתה. אתם יכולים עד מחר להגיד לי שזה בגלל החינוך והאווירה הציבורית – זה שטויות. זה הלב שלי…

"וכשלבת שלי, בת השנתיים וחצי, נולד אח קטן, והיא ראתה אותו לראשונה, פתאום ילדה שהיתה הקטנה והמפונקת שלנו הפכה אמא, בשניה. אף אחד לא חינך אותה, אף אחד לא הספיק אפילו לטפל בזהות המגדרית שלה, וזה פשוט יצא. והבנים התייחסו אחרת ורצו לחדר אחר. אז אפשר עד מחר להגיד שאין מספיק נשים קרייריסטיות וכולי. אבל יכול להיות שהנשים בוחרות אחרת? יכול להיות שנשים רוצות אחרת?"

את השאלה הרטורית האחרונה כבר שיסעה נויבך מן האולפן.

בישראל המודרנית, כמו בעת יציאת מצרים, יש מקום לנשים מובילות, והקול הנשי חייב להישמע –באקדמיה, בעיתונות, ובמערכות הממשל כולן. אולם דווקא משום חשיבותן העילאית, על המנהיגות הללו להיות נשים אחראיות, אוהבות ופרו-משפחתיות; נשים לאומיות ועצמאיות באמת, שאינן מקבלות תכתיבים מקרנות זרות, אלא שומעות למקור רם יותר.

עד כאן.

לסיום: עוד דיווח מהשטח, של גיל רונן, ובאתר של 'תנועת המשפחה'.

וראה עוד: אימת הפמיניזם הרדיקלי, 'המשפחה החדשה', היחס ללהט"בהפמיניזם הרדיקלי פוגע בנשים, כפיה ליברלית, יש דבר כזה זהות מינית? האם מוסרי להתנגד לחד מיניות? האמנם הומופביה?.

 

0 0 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
0
Would love your thoughts, please comment.x