האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

הכתב האלפביתי – תרומתם של בני ישראל לאנושות?

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

הכתב האלפביתי היה מהפכה מחושבת בתורת הכתיבה של האנושות. באנציקלופדיה "תולדות א"י" אנו קוראים:

  • "היתה זו אחת ההמצאות הכבירות ביותר בתולדות התרבות האנושית אשר כמעט שאינה נופלת בחשיבותה מהמצאת הכתב עצמו. כתב החרטומים, כתב היתדות, ושאר הכתבים התמונתיים נזקקו למאות סימנים מסובכים, שחייבו לימוד ואימון ממושכים, לפיכך נשארו תמיד נחלת מומחים בודדים – סופרים וכהנים שמלאכתם בכך ואלו המוני העם ואף המעמדות השליטים לא ידעו קרוא וכתוב. משעה שהוכנס השמוש בכתב האלף ביתי המורכב מ25 – 35 אותיות הפך הכתב לנחלת הרבים כהוכחה לשנוי זה משמשות כתובות רבות קצרות ופשוטות שנכתבו בהזדמנויות שונות בימי המלוכה הישראלית ע"י אנשים מכל שכבות האוכלוסיה ואשר נתגלו בימינו".

אך האם באמת הכנענים הם שהגיעו להישג זה, מה הביא אותם לשנות כתב, אחר שהיה להם כתב קיים? אגרות אל עמרנה המתוארכות למאה היג'- יד' לפנה"ס, כתובות בכתב היתדות הבבלי האשורי.

  • "על יסוד כמה וכמה הוכחות באו חוקרי המקרא בימינו לכלל מסקנה כי עוד בימי משה התחילו בני ישראל משתמשים בכתב האותיות וכי בכתב זה היו גם חרותים עשרת הדברים על הלוחות, מכיון שכתב זה היה חדוש גדול לגבי כתב החרטומים וכתב היתדות, זכה להיקרא בתורת משה בשם "מכתב אלהים" ויש אפילו חוקרים (מאיר, האופט, אאורבך), המרחיקים לכת ואומרים כי ממציא כתב האותיות היה לא אחר מאשר משה בן עמרם, ומתוך עובדה זו מנסים הם גם להסביר את התפוצה הרבה באופן יחסי של אמנות הכתב בישראל בתקופה הקדומה ביותר". (מבא כללי לתנ"ך ד"ר שאול ברקלי, עמ' 28. על יחוס הכתב למשה מעיד הסופר המצרי אבפולימוס, ואחריו אבסביוס והירונימוס, ראה סימוכין לדעות אלו: ב"צ לוריא, הכתב העברי הקדום – של מי? בית מקרא פד' עמ' 98).

ההוכחה הברורה לעבריותו של הכתב היא: שמות האותיות של הא"ב העברי, יש להן משמעות מלאה והוראה ברורה רק בלשון העברית. ואלו בלשון הצידונית אין למלים אלו כל הוראה. הכתב הובא ע"י הפיניקים הצידונים ליון, ולכן היונים מיחסים את המצאת הכתב לצידונים. ברור שכתב נח זה התפשט מיד בכל האיזור, ובמאה התשיעית אנו מוצאים אותו כבר באירופה. ראה התנ"ך האבוד (עמ' 80) המראה כי כתב זה היה כתב ישראלי מראשיתו ולא כנעני, כך נמצא למשל בחר' רדנה המיוחסת לתקופת ההתנחלות כתב זה. (אין פלא שנמצאו גם כתבים כנעניים בכתב זה – כתבי ראש שמרה, משום שהכתב התפשט מיד עם הגעת ישראל לארץ כאמור, ולפי המסורת במאה היד' כבר הגיעו בני ישראל לכנען, בפרט שהתיארוך שנוי במחלוקת, ומענין לציין כי במקום נמצא גם מילון מאוגרית לאלפבית, כלומר: היתה זו שפה חדשה ונלמדת). נמצאו גם יסודות הירוגליפים בכתב הפרוטו סינאי הקדום, מה שמלמד על זיקה למצרים. ובודאי אין הגיון לייחסו לפיניקים שהיו יורדי ים מיסודם ולא יצרו שום תרבות. בא"י נמצא הכתב האלפביתי באיזור ההתישבות, בהר, בעוד באותו הזמן בשפלה ובמרכזי הכנענים השתמשו עדיין בכתב היתדות, (לחפור את התנ"ך עמ' 155). מקור נוסף על כתב פרוטו סינאי קדום שנחרט על חותם מצרי – ב. מזר, כנען וישראל עמ' 79.

הוכחה נוספת על מסלולה של העברית מן היהודים לפיניקים ומהם ליונים: "מהפרסים קיבלו היונים את השם 'ישראל' ומהם הרומיים וכן הלאה. יחידים היו היונים שהשתמשו גם בשם 'עברים' שבודאי קבלוהו מן הפניקים" (אנצ"ע ערך עם ישראל עמ' 888). למדנו מכאן על גשר של תרבות דיבור מן הפיניקים אל היונים בהשפעת העברית.

פרופ' גריניץ כותב:

"מאז גזניוס פשטה השקפה מוטעית, בשיטה "מדעית" נקבע כי עברית היא ביסודה לשון כנענית, וישראל לא ידעו אותה אלא לאחר שבאו לארץ ולמדוה מפי תושביה הראשונים. ובמקום שהתעודות – שעליהן הוטלה חובת עדות זו – אינן שומעות לבלשנים הללו, מוכיחות את היפך ממה שנדרש מהן, תולים את הקולר בסופר הלז, וטוענים שלא ידע לכתוב כראוי, ונתפס לכתיב זר. וכאשר גם בטיעון זה אין מועיל, אז מתברר ש"ארץ ישראל בכללה לא היתה אלא מין יער בראשית בלשני", ואין ללמוד מן הכתובות שנכתבו בה על המציאות"..

את העובדה שדוקא העברית שמרה על הניב הקדום של ש' שמאלית הפרוטו שמית, ואילו הכנענית שכחה אותה, (העברים יודעים את ה"כשדים" – השם המקורי, בעוד כל העמים לא יודעים אלא את השיבוש "כלדים") מיישב מורן כי סופרה של ירושלים (שאגרותיו נמצאו באל עמרנא) היה בעל ניב מיוחד.. (גריניץ, יחודו וקדמותו של ספר בראשית עמ' 25 והלאה, ראה בדבריו דוגמאות נוספות לתירוציהם המופלאים של החוקרים הדגולים והאובייקטיביים). לדעת החוקרים האלו: התכווצות התנועה פשטה בכל השטח מאוגרית ועד ירושלים, אך פסחה על העברית של ישראל, (שם עמ' 27). אם העברית אינה אלא התפתחות של הכנענית, כיצד כתובה כתובת מישע מלך מואב בלשון העברית? האמנם הניב שפיתחו העברים נכפה גם על המואבים? התשובה: מצבת מישע נכתבה על ידי אסירים ישראלים עבור מלך מואב, ולכן נכתבה בלשונם, בעברית! (שם עמ' 29, יש כמובן חוקרים שהציעו לראות כתובת זו כזיוף, שכנראה זייפו המואבים הקדמונים המתנגדים לבקורת המקרא.. אך ישנן כתובות מואביות נוספות כאלו).

ישנן המון נסיונות להסביר את השפה העברית ואת המבנה שלה כדבר מתוחכם ומתוכנן, ולא כהתפתחות אקראית, ראה למשל: יצחק פריד – אטימולוגיה עברית, חגי הופר האותיות כדנ"א רעיוני (חלק מפרקי הספר עוסקים בכך),

אשתף את הקוראים בדברים מרתקים מתוך האתר "צא ממצרים שבתוכך", מדובר אמנם בספקולציות, אבל בהחלט ראויות לעיון ולדיון:

ראשית היתה מילה!

לפני כ- 4,000 שנה האדם הרגיש צורך לכתוב, כלומר להעביר מידע לאחרים לא בעל-פה אלא בכתב. כך נולד כתב הציורים. הכתבים של הזמנים ההם היו בוודאי גאים מאוד, אך לנו ברור שיכולתם לתאר רגשות וטיב הדברים הייתה עלובה.

LeftRight 01

התפתחות של כתב החרטומים היתה צעד חשוב נוסף. לציורי האובייקטים נוספו ציורים נושאי מידע תיאורים.

LeftRight 02

חסרונות כתב החרטומים:

  1.   בכל שפה מודרנית יש יותר מ- 500,000 מילים. הצורך לשנן אלפי תווים – משימה בלתי אפשרית לרוב האנשים. מקצוע הכתב היה מכובד ודרש שנים רבות של לימודים – אנשים בודדים ידעו קרוא וכתוב. פשוטי העם היו נטולי אפשרות שכזאת באופן מוחלט.
  2.  לכל תו בכתב החרטומים יש משמעות רק בתוך קבוצת אנשים אשר סיכמו על משמעותו של התו. אדם שלא שייך לקבוצה זו לא יבין את משמעות התו. לכן, כתב החרטומים אינו מתאים להחלפת מידע בין קבוצות אנשים ולהפצת המידע.

בכתב החרטומים ניתן לכתוב לכל הכיוונים. הכיוונים הנפוצים היו מימין לשמאל ומלמעלה למטה. ההסבר לכך הוא פשוט: אלו הכיוונים הנוחים ביותר לאדם החוצב ע"ג הסלע בעזרת אזמל ביד שמאל ופטיש ביד ימין.

לרשום את הדיבור.

(כאן מומלץ לקרוא את המאמר "שתי יציאות מצרים")
באמצע המאה ה- 17 לפנה"ס משפחתו של יעקב אבינו נדדה מכנען למצרים. בני ישראל לקחו חלק פעיל בניהול משק וכלכלת המדינה – כתב החרטומים לא מתאים לחלוטין למשימות מסוג זה. הומצאו סימנים שבעזרתם היה ניתן לרשום צלילי דיבור האנשים. כך נולד האלף-בית הפונטי הראשון.
בהתחלה כל תו של האלף-בית הפונטי כלל אות ותנועה, כלומר הוא הציג הברה פתוחה. רצ"ב גרסת רשימת התווים (לא כולם עדיין פוענחו):

LeftRight 03

ברשימה זו 88 תווים. למעשה, מספרם נע בין 50 ל- 100.
כפי שגם בימינו כמעט בכל השפות, כל אות היתה יכולה להשתלב עם אחת מ- 5 התנועות כדי ליצור הברה פתוחה, לדוגמא:

Pa, Po, Pu, Pi, Pe

בתמונה הרצ"ב אנו רואים את הכתובת שנכתבה במאה ה- 16 לפנה"ס. הכתובת נמצאה במצרים בואדי אל-חול – זאת הכתובת העתיקה ביותר בין הכתובות באלף-בית הפונטי. בימינו, צורת כתיבה זו נקראת הכתב הליניארי, כיוון שבניגוד לכתיבת החרטומים לכל הכיוונים, כתב זה נכתב תמיד בשורה אופקית.

LeftRight 04

ואדי אל-חול נמצא במצרים כ- 500 קילומטר דרומית מקהיר, באזור ארץ גושן המיתולוגית, כלומר באיזור התנחלות בני ישראל במצרים במאה ה- 16 לפנה"ס.

LeftRight 05

הכתב הליניארי התפתח במהלך המאות ה- 16 – 14 לפנה"ס. במאה ה- 13 לפנה"ס התחולל בו שינוי מהפכני – נחזור לזה בהמשך.
לאחר הדחתם של הפרעונים משושלת ה- 16 (ההיקסוס) בשנת 1550 לפנה"ס, יחס הרשויות והאוכלוסייה המקומית כלפי בני ישראל הפך לעוין. החלה הגירת בני ישראל ממצרים אל הים האגאי, כרתים, קפריסין, סיציליה ולאיזורים אחרים של הים התיכון.

LeftRight 06

בני ישראל התיישבו באזורים אלה בתקופה 1550 – 1208 לפני הספירה, וכמובן הביאו לשם את הכתב הליניארי. מסמכים רבים שנכתבו בגרסאות שונות של כתב זה נמצאו בחפירות של התקופות המינואית והמיקנית.

LeftRight 07

 22

במאה ה- 13 לפנה"ס באלף-בית הליניארי התחוללה מהפכה: הופרדו האותיות והתנועות. לקראת תחילתה של יציאת מצרים כמות האותיות באלף-בית ירדה ל- 22. הנה הוא האלף-בית החדש:
LeftRight 08

הקורא היקר! אנא עצור כאן וחשוב!!! מול עיניך ההמצאה הגדולה ביותר בתולדות האנושות. המצאות הגלגל, אבק השריפה, הפיניצילין והאינטרנט מתגמדות לידה. זהו האמצעי האוניברסלי של הפצת מידע בקרב כל האנשים בכל רחבי העולם. ללא האלף-בית הפונטי התפתחות האנושות היתה נעצרת לפני כ- 3200 שנה.

להלן היתרונות המהפכניים של האלף-בית החדש:

  1.  הוא מאפשר לרשום שילוב כלשהו של צלילי הדיבור ללא קשר לשפת הדובר, ואף ללא הצורך בהבנת הנשמע.
  2.  הוא קל ללמידה על ידי כל אדם, לכן הוא פותח לפשוטי העם את שערי הכניסה לאוריינות.

 יצוא האלף-בית לאירופה.

(כאן מומלץ לקרוא את המאמר "המעגל נסגר").
בשנות 1208 – 1168 לפנה"ס בני ישראל עזבו את ארץ מצרים והתישבו בכנען.
במהלך 450 השנים הבאות בעזרת האלף-בית נכתבו בשפה העברית היצירות האלמותיות כגון התורה, התהילים, שיר השירים ויצירות רבות אחרות. במה עסקה אוכלוסיית אירופה בזמן שבני ישראל למדו לקרוא ולכתוב, בנו את ירושלים והתווכחו על יסודות המוסר הגלומים ב- 10 הדיברות?
האירופאים שוטטו ביערות, עסקו באיסוף פרות יער ובציד פרימיטיבי, גרו במערות, סגדו אבנים וברקים. המצב היה נמשך עוד ועוד, אבל …
בשנת 732 לפני הספירה מלך אשורי תגלת פלאסר השלישי החל בפלישתו לארץ כנען. כפי שאנו יודעים, המלחמה נמשכה 31 שנים. במהלך תקופה זו, חלק גדול של אוכלוסיית ממלכת ישראל ברח מהארץ והתיישב על חופי הים התיכון.

LeftRight 09

מספר הפליטים הגיע לכ- 2 מיליון. חלק ניכר מהם, ככל הנראה עד 1 מיליון איש, התיישב באיים ועל חופי הים האגאי. כך הגיע סוף לתקופת החושך ביוון.
הפליטים הביאו איתם לחופי הים האגאי, בין היתר, את האלף-בית העברי. כך החלה היסטוריה של התרבות האירופאית.

 פיתוח טכנולוגיות כתיבה.

במאות ה- 7 – 5 לפנה"ס הנייר עוד לא קיים. כתבו ע"ג חימר, פפירוס, עורות בעלי חיים. צורת הכתיבה המועדפת והנוחה ביותר היתה כתיבה ע"ג עורות אשר עברו עיבוד מיוחד. טכנולוגיית עיבוד העורות גם בימינו משמשת לייצור גלילי ספר התורה וגם ליצור הקלף "שמע ישראל" למזוזות. ככל שגדולה יותר הייתה חתיכת העור – יותר מידע היה אפשר לכתוב עליה – הערך שלה היה גבוה יותר. עם זאת, לקריאת טקסטים מהעורות הגדולים היה חסרון – צורך לסובב את הראש במעבר משורה לשורה.
כדי להתגבר על אי הנוחות הזאת, התפתחה במאות ה- 6 – 5 לפנה"ס נטייה לשנות את הכיוון הכתיבה משורה לשורה – שורה מימין לשמאל, שורה הבאה משמאל לימין וכו', למשל:

LeftRight 11 He

לנו בהתחלה לא נוח אך לאחר תרגול ניתן לקריאה.
כתיבה דו-כיוונית ("חריש השור") התפתחה במקביל עם כתיבה מימין לשמאל במשך כ- 200 שנים, ולאחר מכן, בסוף המאה ה- 5 לפנה"ס התרחש מהפך חדש – טכנולוגיות עיבוד עור בעלי חיים הוזלו, חתיכות העור הגדולות איבדו את ערכן, ואת העור החלו לחתוך לדפים קטנים מלבניים. התבטל הצורך בכתיבה דו-כיוונית. עם זאת, כיוון שאז לא היה דיו מהיר-ייבוש, האדם שכתב מימין לשמאל עם ידו הימין לעיתים מרח את הדיו. כתוצאה מכך, בסוף המאה ה- 5 לפנה"ס כתיבת בכיוון משמאל לימין הפכה לשכיחה.

 האלף-בית היווני.

כתוצאה משינוי כיוון הכתיבה, צורת האותיות העבריות מעט השתנתה ונוצר האלף-בית היווני. לשם ההשוואה הוצגה הטבלה שלהלן:

LeftRight 12 En

 

  1. חלק מהאותיות שינו כיוון – ביוון החלו לכתוב אותן משמאל לימין במקום מימין לשמאל: ב, ג, ה, כ, ר.
  2.  חלק מהאותיות הסתובב ב- 90 מעלות: א, ד, ל, ש.
  3.  חלק מהאותיות לא השתנה או השתנה באופן שולי: ח, ט, נ, ע, ו.
  4. נוספו 3 אותויות : φ, χ, ψ
  5.  שמות האותיות לא השתנו באופן משמעותי.

עם הזמן, האלף-בית היווני הפך למקור ההתפתחות הצורות השונות של אלף-בית במזרח אירופה.

 האלף-בית הלטיני.

בתקופת פלישת תגלת פלאסר השלישי מספר פליטים ישראלים התנחל בחופי חצי האי האפניני (איטליה של ימינו) ובגדות נהר הטיבר. הם יסדו 12 ערים (כאן מומלץ לקרוא את המאמר "משולש הזהב"). פליטים אילו קראו לעצמם "ראשנא". באותה התקופה, דרומית משטחי ראשנא נוסדה והתפתחה עיר רומא. הרומאים קראו לאנשי ראשנא בשם "אטרוסק".
קשרי המסחר והתרבות בין ראשנא לבין בני ישראל מאיזור הים האגאי היו חזקים, לכן במאות ה- 7 – 4 לפנה"ס האלף-בית הראשנאי עבר את אותה האבולוציה כמו האלף-בית היווני (ראה לעיל), וכתוצאה מכך נוצר האלף-בית הלטיני. מאותה הסיבה כותבים בשפת הלטין החל מסוף המאה ה- 5 לפנה"ס משמאל לימין.
שפת הלטין הפכה למקור של מספר השפות האירופיות, כמו רומנית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, כאשר מהן התפתחו שפות אירופאיות אחרות.

 מדוע הרומאים לא דיברו ברומית?

הגרמנים מדברים בשפה הגרמנית, הרוסים מדברים בשפה הרוסית, הערבים מדברים בשפה הערבית. מדוע הרומאים לא דיברו בשפה הרומית? מדוע הם דיברו בשפת לטין?
המילה העברית "לשון" אצל ראשנא עברה שינוים:

lashon → lathon → lathin → latin

לכן הרומאים קראו לשפת הדיבור שלהם במילה "לטין" שמשמעותה – לשון.

וראה עוד: האם ייתכן כי לשון הקדש שונה משאר השפות הקדומות?

שתף מאמר זה

תגובות ישירות