האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

'הפאזל הקוסמי' ספר חדש

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

הרולד גאנז, מתמטיקאי ומפצח צפנים בפנטגון, פרסם לאחרונה ספר בשם 'הפאזל הקוסמי', (כאן ניתן לרכוש את הספר).

להלן הפרק הראשון:

המים הגועשים הסתערו בשטף במורד הנקיק הצר. הנוף ההררי האפל הואר לרגע על-ידי הבזק של ברק ולאחריו נשמע רעם מתגלגל. אולם לא היה אף אחד שיחזה במחזה זה – לא חיה, לא ציפור, לא חרק ולא שום יצור חי. העולם היה חסר חיים, בדומה ליקום כולו.

ואז, קרה משהו יוצא דופן: החיים החלו. תערובת של כימיקלים חסרי חיים קמו לתחייה. אבל כיצד? זוהי השאלה הגדולה ביותר במדע בימינו, שנותרה עדיין ללא מענה. למדענים יש תיאוריה מנוסחת היטב שמסבירה חלק גדול מהמסתורין לגבי האופן שבו נוצר היקום, אולם כשזה מגיע למקור החיים, אין להם מושג.

למדענים יש הרבה רעיונות (סותרים) לגבי הנסיבות שבהן נוצרו החיים, אולם אין תיאוריה מדעית לגבי האופן שבו הם החלו בפועל. רעיון אחד הוא שתערובת של מולקולות חסרות חיים בבריכה חמימה קמו בספונטניות לתחייה, כתוצאה ממכת ברק. רעיון זה מתעלם מהעובדה שהעוצמה של מכת ברק היא כה גדולה, שיש לה יותר סיכויים להרוס כל תרכובת אורגנית שנוכחת במקום, מאשר להקים אותה לתחייה. רעיון נוסף הוא שהחיים החלו בסמוך לנביעות הידרותרמיות במעמקי האוקיינוס. כל הרעיונות האלה, שכולם נטולי הוכחות, מנסים לענות על השאלה היכן נוצרו החיים ואיזה מקור אנרגיה היה נוכח בהיווצרם, אולם הם אינם עונים על השאלה: כיצד הפכו מולקולות חסרות חיים לאורגניזם חי? זוהי התעלומה האולטימטיבית.

אחד הדברים שגיליתי בשלב מוקדם במחקר שלי על נושא זה היה אתר אינטרנט בשם "פרס מקור החיים" (אתר זה אינו קיים יותר). באתר הוצע פרס של מיליון דולר למי שיכול לפתח תיאוריה מדעית המתארת בפירוט כיצד החלו החיים. האתר הסביר שהפרס הוקפא ב- 26 באוקטובר, 2013, כיוון שבמהלך תקופה של שלוש-עשרה שנים, מאז ההכרזה על הפרס בכתבי העת המדעיים היוקרתיים Nature ו- Science, אף הצעה שהוגשה לא עברה את שלב הסינון הראשוני של השופטים. האתר מדווח כי כל הספרות בנושא מקור החיים "התעלמה" מנושא מרכזי זה או "טאטאה אותו בכוונה מתחת לשטיח". הנושא המרכזי המתואר באתר היה, "כיצד קבע או תכנת הטבע את הגנום הראשון" (הדגשה שלי). הגנום הוא ה- DNA של אורגניזם. למעשה מדובר ברשימה של הוראות, בדומה לתוכנת מחשב, שמקודדת כל פרט בכל יצור חי. הדבר כולל את סוג האורגניזם (לדוגמה, חיידקי אי קולי, שושנה, פרפר, תנין או בן-אדם), כמו גם מאפיינים ספציפיים כגון צבע, צורה, חוזק, אינטליגנציה וכיו"ב.

ה- DNA מורכב מרצף של מולקולות קטנות יותר הנקראות בשם זוג בסיסים או נוקלאוטידים, המתחברים יחד כדי ליצור שרשרת מולקולרית ארוכה, לפעמים באורך מיליארדי זוגות בסיסים. ברוב המקרים, שתי שרשראות מולקולריות מחוברות יחדיו ויוצרות סליל כפול. הבחירה בזוגות בסיסים מסוימים והסדר שבו הם מתחברים זה לזה הם קריטיים כדי שמולקולה ארוכה זו תגדיר אורגניזם חי. אם רצף זוגות הבסיסים הוא אקראי, התוצאות תהיינה מולקולה שאינה מגדירה דבר, בדומה לרצף רנדומלי של אותיות שאינו מכיל מידע כלשהו. גם אם רק זוג בסיסים אחד מתוך מיליארדים ב- DNA של האורגניזם שגוי, האורגניזם שייווצר כתוצאה מכך יהיה קרוב לוודאי פגום קשות. טענה זו מבוססת על העובדה שמרבית המחלות הקשות או הקטלניות (לדוגמה, סרטן שחלות, סרטן המעי הגס, סרטן השד, אנמיה חרמשית, מחלת טאי זקס וסוגים מסוימים של סכרת) נגרמות על-ידי טעות אחת בגנום האנושי, שאורכו למעלה מ- 3 מיליארד זוגות בסיסים.

מכאן ששאלת המפתח ביחס למקור החיים היא, כיצד נוצר DNA בעל משמעות באופן ספונטני מתוך בחירה רנדומלית של זוגות בסיסים, אפילו אם נניח שאותם זוגות בסיסים היו איכשהו זמינים באותה סביבה? ברור שזה אפשרי מבחינה תיאורטית שזוגות הבסיסים הדרושים יתחברו יחד בסדר הנכון וייצרו את ה- DNA של אורגניזם כלשהו לגמרי במקרה. העניין הוא, מהי ההסתברות לכך שדבר כזה יקרה אי שם ברחבי היקום במועד כלשהו מאז היווצרותו של היקום?

התייחסויות רבות של מדענים מכובדים ביותר מעידות כי הסבירות לכך שה- DNA ייווצר בספונטניות היא קטנה ביותר. האסטרופיזיקאי פרד הייל השווה סבירות זו לסיכוי ש"טורנדו המשתולל במגרש גרוטאות ירכיב מטוס בואינג 747". באופן דומה, הביוכימאי הבלגי זוכה פרס נובל כריסטיאן רנה דה דוב, התייחס ליצירה הספונטנית של RNA (תרכובת דומה ל- DNA אך בעלת שרשרת אחת בלבד של זוגות בסיסים), קרא לדחות אירועים בעלי הסתברויות כה מזעריות עד כדי כך שניתן לקרוא להם ניסים ולא ניתן לחקור אותם באופן מדעי. פרנסיס קריק, אחד השותפים לתגלית מבנהו הסלילי של ה- DNA, התייחס למקור החיים כאל "כמעט נס".

חשבו על כך: אם הייתי מערבב סיר גדול מאוד (מהסוג שניתן למצוא בכל מטבח מסחרי) של מרק עם פסטה בצורת אותיות ושופך אותו על הרצפה, מה הסיכויים לכך שאלפי אותיות יסתדרו ברצף ליניארי ארוך? ושהאותיות תיצורנה מילים המאויתות בצורה נכונה? ושרצף המילים יהיה בעל תחביר נכון ויהיה הגיוני? הסבירות לכך שכל זה יתרחש היא באופן ברור כל כך קטנה, כך שגם אם באופן תיאורטי ניתן לחשב אותה, זה ממש לא מעשי. כשמדובר ב- DNA, אנחנו מדברים על מיליארדי "אותיות" וטעויות קטנות הן לרוב קטלניות!

נראה שכדי להבין באמת את הבעיה של יצירת ה- DNA באופן ספונטני, יהיה עליי לחשב במדויק את הסבירות לכך שאירוע כזה יקרה במקרה. למרבה המזל, כיוון שעבדתי במשרד ההגנה האמריקאי כמתימטיקאי קריפטולוג בכיר במשך 28 שנה, יש לי את הכישורים הדרושים לביצוע חישוב כזה. התחלתי תוך התייחסות לווירוס Phi-X-174, שמדביק את חיידקי האי קולי. ב- DNA שלו יש קצת יותר מ- 5,000 קשרים (זוגות בסיסים) וזהו ה- DNA בעל המשמעות הקצר ביותר שקיים. הוא גם פשוט יותר מרוב ה- DNA כיוון שהמבנה שלו יוצר סליל בודד (בדומה ל- RNA), במקום סליל כפול.

בנוסף על חישוב הסבירות לכך שה- DNA של Phi-X-174 יתרכב מעצמו במקרה, הכרחי גם להסביר את העובדה שבאופן פוטנציאלי, רצפים דומים של DNA קטן יכולים תיאורטית להתקיים, גם אם לא מצאנו אותם על כדור הארץ או בכל מקום אחר. יתרה מכך, DNA כזה שנוצר בספונטניות, יכול היה להיווצר במקומות רבים מאוד ביקום רחב-ידיים זה, וכן עמד לרשותו זמן רב לעשות זאת – לפי החישובים האחרונים, מדובר ב- 13.8 מיליארד שנים. החישוב הוליד סבירות קטנה באופן מדהים, מספר שיש לו 3,999 אפסים אחרי הנקודה העשרונית! סבירות זו רחוקה מלהיות מובהקת לפי כל סטנדרט מדעי שהוא. היא נמוכה כמו הסבירות שאדם ישחק רולטה רוסית 50,517 פעם ויישאר בחיים! (רולטה רוסית כרוכה בסיבוב התוף של אקדח תופי המכיל כדור אחד בלבד, הצמדתו לרקה ולחיצה על ההדק). האם מישהו יאמין שמישהו עשה זאת ושרד? האם אדם שפוי בדעתו היה מנסה זאת? אחרי הכל, הסיכויים לשרוד רק 6 ניסיונות הם 2 ל- 1. תארו לעצמכם מהם הסיכויים אחרי 50,517 ניסיונות! (אם קשה לכם לדמיין זאת, אתם לא לבד. הסיכויים שווי ערך למילה טריליון כתובה 333 פעמים ואחריה "ל- 1"). סיכויים אלה זהים לסיכויים שה- DNA של Phi-X-174 או ה- DNA של וירוס בעל גודל דומה ייווצרו באופן ספונטני במקום כלשהו ביקום מאז תחילתו של הזמן.

חשוב לציין כי DNA, לכשעצמו, הוא לחלוטין לא-פונקציונלי. הוא כמו אפליקציה לטלפון בלי טלפון. ברוב הסביבות הטבעיות, הוא לא יכול אפילו לשמור על המבנה המורכב שלו לפני שיתפרק. בתא חי, ה- DNA מוגן בתוך הגרעין. בתוך וירוס, הוא דורש מעטפת של חלבונים כדי להגן עליו וכן יש להחדירו לתוך תא חי כדי שיוכל להשתכפל. אצל וירוס Phi-X-174, מעטפת זו מורכבת מ- 192 חלבונים ו- 42,276 חומצות אמינו (אבני הבניין הבסיסיות של חלבונים). אם היה עלינו לכלול בחישוב את יצירת מעטפת זו בתוך החישוב של סבירות היווצרותו המקרית של ה- DNA של Phi-X-174, היינו כוללים כאן שוב גורם כה מזערי, כזה שיש לו 26,589 אפסים לימין הנקודה העשרונית!

באופן מעשי, הסבירות לכך ש- DNA פשוט של וירוס נוצר באופן ספונטני אי-שם ביקום מאז תחילת הזמן היא בלתי אפשרית. הדבר נכון גם אם לא ניקח בחשבון גורמים נוספים שהופכים את הסבירות לקטנה עוד יותר, כגון העובדה ש- DNA אינו יכול בשום אופן להיווצר בתוך כוכבים, על כוכבי לכת שקרובים מדי למרכז גלקטי או בתווך הבין-כוכבי. מסקנה זו הביאה את הכימאי האורגני והביולוג המולקולרי אלכסנדר גרהם קיירנס-סמית' לכתוב, "אבל, אתם עשויים לומר, עם כל הזמן שבעולם, וכל כך הרבה עולם, הצירוף הנכון של נסיבות יכול להתרחש מתישהו, לא? האם אין זה אפשרי? התשובה היא – לא, אין מספיק זמן, ואין מספיק עולם".

לכן, השאלה המדעית בנוגע למקור החיים נותרת בעינה. אין תשובה מדעית לשאלה זו, וגם לא יכולה להיות, כיוון שהיא מייצגת בעיה מתמטית כמעט בלתי אפשרית לפתרון. הסבירות לכך שמקור החיים הוא אירוע כימי טבעי היא כה קטנה, שהיא מבהירה לנו כי אין זה הגיוני להניח שכך היה. ועם זאת, חיים מבוססי-DNA אכן קיימים! המסקנה שלנו היא שזה לא קרה במקרה. האפשרות היחידה היא שהחיים נוצרו לפי תכנון מראש.

בשנת 1952, הכימאים האמריקאיים סטנלי מילר והארולד אוריי בנו תא שהכיל בתוכו סימולציה של אטמוספירה פרה-ביוטית. הם העבירו זרמים חשמליים דרך תערובת זו של כימיקלים כדי לחקות מכת ברק והצליחו לגרום ליצירה ספונטנית של חומצות אמינו, אבני הבניין הבסיסיות של חלבונים. שנתיים לאחר מכן, כתב הביולוג האמריקאי זוכה פרס נובל ג'ורג' וולד מאמר במגזין Scientific American ובו טען שזה רק עניין של זמן לפני שהמבנים הבסיסיים של החיים, כגון RNADNA וחלבונים, ייווצרו גם הם באופן ספונטני בסימולציה של תנאים פרה-ביוטיים במעבדה. במאמר, כתב וולד שזמן הוא הגיבור של מקור החיים. כיוון שהיו לחיים מיליארדי שנים כדי להתפתח, מה שהיינו מחשיבים כבלתי אפשרי בהתבסס על חוויות היומיום שלנו, אינו רק אפשרי, אלא אפילו סביר או "למעשה ודאי" וכי "הזמן מחולל את הנס".

ציפייתו של וולד שחלבונים, RNA או DNA ייווצרו באופן ספונטני בתנאים פרה-ביוטיים במעבדה לא התממשו. הדבר לא קרה למרות שהניסויים אורגנו בצורה כזו שתפחית באופן ניכר את הזמן שהיה בדרך כלל דרוש ליצירת התוצאה הרצויה. 62 שנים אחרי כתיבת מאמר זה, איש לא הצליח לעשות זאת. ב- 1979, במבוא לאסופת מאמרים בשם Life: Origin and Evolution מתוך Scientific American, שכללה את מאמרו של וולד, נכתב כי למרות שמאמרו היה מרתק, הייתה זו "אחת הפעמים הבודדות בחייו המקצועיים של וולד שבהן טעה". אחרי שנים רבות בהן ניתח את המבנים המולקולריים של אורגניזמים חיים, שינה וולד את דעתו. במאמר שכתב בכתב-העת International Journal of Quantum Chemistry בשנת 1984 הוא הסביר ש"למרות שמדובר בהלם מסוים לחושים המדעיים שלי", הוא הגיע למסקנה כי "מוח" מופלא יצר את העולם ואת החיים. אולי הייתה זו ההבנה שפשוט לא היה מספיק זמן או מספיק מקום ביקום כדי ליצור באופן ספונטני משהו שדומה ל- DNA הכי פשוט של וירוס.

אולם, לאיזה סוג של "מוח" התייחס וולד? אם הוא היה קיים לפני היווצרות המציאות הפיזית, אז אין מדובר ביצור פיזי או במוח כפי שאנו מכירים אותו. במקום זאת, הייתה זו חייבת להיות אינטליגנציה נשגבת – הבורא שיצר הן את היקום המתוכנן לתמוך בקיומם של החיים, והן את החיים עצמם.


הרצאת וידאו של המחבר על נושא הספר, נוסף לאור תגובות גולשים:

הרצאה בנושא גיל העולם:

0 0 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
52 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
פ''
פ''
3 years ago

למה הרב מניח שדבר מורכב כמו היקום זוקק למרכיב,
הרי אם אין לנו סיבה שאלוהים יברא את העולם, אז אין שום סיבה לחשוב שאלוהים יכול להסביר היטב את היקום סביבנו.
ובכלל למה אתה מעדיף את התאוריה שיש אלוהים על פני כל תאוריה אחרת? נניח התאוריה שהייתה נק' מסוימת ביקום שממנה הכל התפתח הלאה.

פ''
פ''
3 years ago

אוקיי 🙂 , אז אם כך, בו נניח שהיה גורם מסוים קדמון נניח נק' סינגולרית או צבר אנרגיה שעמד במקום עד שהתפרץ או מה שלא יהיה, שגרם לעולם.
מדוע התאוריה שיש אלוהים עדיפה על כך?

פ''
פ''
3 years ago

ראשית, אם ככה מדוע אתה נזקק למורכבות של העולם ולהשוות תאוריות? אתה מחפש הסבר סיבתי גרידא. גם אם העולם כולו היה אבן אחת גדולה הייתה מניח שצריך להיות משהו לא פיזי.
ומכיוון שאתה מכיר רוח, אז מבחינתך הכי טוב להניח שראשיתו של העולם הוא רוחני.

אבל בכל אופן,ניתן לחשוב על משהו אחר שאיננו רוחני או בעל תודעה שיסביר את העולם. שנית האנרגיה אכן יכולה להיות דוג' לכך, הרי יש חוק שימור אנרגיה וכו', כך שניתן לחשוב על האנרגיה כחומר קדמון.
שלישית, אשמח לשמוע מהם אותו סיבות לוגיות פשוטות או להפנות אותי למאמר עליהם, אם הם מוסברים במפורש.
תודה רבה!

תל אביבי
תל אביבי
3 years ago
Reply to  פ''

אפשרות המתכנן עדיפה בהרבה על אפשרות טבעית משום שבטבע קיימות מכונות מולקולריות ומנועים מסתובבים. אמנם מדובר במנועים העשוים חומר אורגני ומכילים בנוסף מננגון שכפול, אולם גם מנוע אורגני משתכפל הוא מנוע לכל דבר ועניין. מאחר וההסבר הטוב ביותר לקיומו של מנוע הוא תכנון, הרי שההסבר של התכנון התבוני עדיף בהרבה.

שלום לוי
שלום לוי
3 years ago

האם זה לא טיעון ."אלוהי הפערים" האולטימטיבי? אנחנו לא יודעים כיצד נוצרו החיים באופן ספונטני, מכאן שאלוהים יצר אותם… הרי כך בדיוק בעבר, לפני שידעו כיצד המנגנונים פועלים, חשבו שנוצרים רעידות אדמה, ברקים ורעמים.. מה אם מחר תהיה פריצת דרך מדעית לגבי היווצרות חיים מדומם.. האם האמונה הדתית תקבל מכה ניצחת?

סטרא אחרא
סטרא אחרא
3 years ago

קצת יותר הקשר לקוראים התמימים לגבי הרולד גאנז ורמת האמינות של טענותיו. אותו גאנז טען שהוכיח את הצופן התנ"כי ע"י ניסוי בו מצא את עירם של רבנים מפורסמים בסמוך לשמם דרך דילוגי אותיות. ועדה בראשות מתמטיקאים בעלי שם עולמי כולל הזוכה פרס נובל הדתי, ישראל אומן, ניסו לשחזר את הניסוי, אך ללא הצלחה. מסכנת הועדה הייתה חד משמעית: הממצאים הסטטיסטיים אינם תומכים בקיומו של קוד התנ"כי והניסוי שלי גאנז אינו עומד באמת המידה הבסיסית ביותר של ניסוי מדעי, וזה היכולת לשחזר אותו.
מקור: https://users.cecs.anu.edu.au/~bdm/dilugim/gans_exp.htm

בברכה,
המקצץ בנטיעות, אריאל אברג'יל

סטרא אחרא
סטרא אחרא
3 years ago

המאמר שלינקקתי מציין במפורש שלא הצליחו לשחזר את התוצאות. אתן לקורא לשפוט.
כמו כן, ציטוט מויקפדיה (הלל פורסטנברג, דרך אגב, הוא גם מתמטיקאי דתי): https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99_%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94

"ועדה של מתמטיקאים בהשתתפותם של ישראל אומן והלל פורסטנברג בחנה את הטענה שניתן להוכיח חד-משמעית את קיומו של מידע סמוי במקרא, בשנים 1996 עד 1998 (הדוח נכתב מאוחר יותר). הוועדה ערכה ניסויים נוספים שנועדו להוכיח טענה זו, אך אלה לא הצליחו לאשש אותה[1]. בריאיון לאתר nrg באוקטובר 2007 אמר אומן: "אני מהאחדים שראה בסוגיה זו סוגיה מדעית שצריך לחקור אותה בכלים מדעיים. בהתחלה השתכנעתי שיש אמת בטענה ושאכן יש תופעה כזו, אבל לאחר ששמעתי טיעונים נגדיים וחקרתי את הנושא קצת בעצמי – השתכנעתי שאין הוכחות."

סטרא אחרא
סטרא אחרא
3 years ago
דוד
דוד
3 years ago

כדאי גם לראות סירטון זה שבו יש התייחסות
https://www.youtube.com/watch?v=5jVPHxa6BaU&t=2339s&ab_channel=orenevron

איש פלוני
איש פלוני
3 years ago

יש אתר שלם של תומכי ויצטום, המפרט את תשובותיהם לועדת אומן.
http://www.torahcode.co.il/oppose_heb.htm#seif2

נוריאל
נוריאל
3 years ago

קצת יותר רציונליות לקוראים התמימים, בערך על ישראל אומן בויקי כתוב שהוא חלק על ישראל כהנמן(גם הוא חתן פרס נובל) ומסביר שהוא טעה.(ניסוח לגיטימי בהחלט)

האם גם שם נרדוף אחרי כהנמן בכל מקום שילך ונציין שישראל אומן הראה שהוא טעה ושיסיקו בבקשה את המסקנות על טענותיו?
בודאי שלא, גם אם ישראל אומן צודק והוועדה צודקת בקשר לדברי גאנז אפשר לכתוב שקמה ועדה וכן חתן פרס ל.. ולדעתם הוא טעה. וזאת בערכו, אין עניין לקשר את זה לכל דבר שיאמר זה לא רציונלי לא הוגן וכלל לא תמים. אבל כשמאן דהו עסוק בל'קצץ בנטיעות' כנראה אין זמן לזוטות כאלה…

אהוד מטות
אהוד מטות
3 years ago

לגבי האביוגינזה (וכמובן גם האבולוציה), אני הולך בגישתו של ד"ר מיכאל אברהם –
אם משהו עם סבירות כ"כ נמוכה בכל זאת קרה, זה לא ראיה לכך שאין אלוקים, אלא בדיוק להפך – זאת ראיה לכך שאלוקים עומד מאחורי זה.

זה כמו שיצא עכשיו במאה הגרלות לוטו רצופות, רצף המספרים הבא (ובדיוק בסדר הזה) :
1-2-3-4-5-6

אז כל אדם רציונלי ורציני מבין שבמידה ורצף כזה יוצא 100 פעמים ברציפות, אז חייבת להיות פה יד מכוונת.
ואחר שיקרה שזה "במקרה", יצטרך כנראה אשפוז דחוף.

זה בעצם ההבדל בין המאמינים לאתאיסטים –
המאמינים הם הרציונליים, והאתאיסטים הם אלו שמאמינים בניסים (רק ללא אלוקים).

סטרא אחרא
סטרא אחרא
3 years ago

הגישה שגויה מהסיבה שההסתברות להתרחשות לאירוע אינה תלויה אך ורק בסיכוי הא-פריורי של האירוע אלא גם במספר הניסיונת. אם יש לי קוביה עם טריליון פאות, הסיכוי שאקבל את המס' 7 הוא אפסי. אך אם אזרוק את הקוביה טריליון פעמים, הסיכוי שאקבל 7 באחד מהניסיונות האלו הינו דיי ודאי. כך גם לגבי האביוגינזה, אפשר שהמרק הקדמוני דאז איפשר אין ספור ריאיקציות שהסיכוי של כל אחת מהן בנפרד ליצור חיים הוא קרוב לאפס, אך ביחד ודאי.

לצוות האתר, שאלה לי אליכם. מה יקרה אם באחת מהמעבדות יצליחו ליצור חיים מאפס (נניח, בלי הגבלת הכלליות, מסביבה כלשהי של מינרלים ותרכובת אורגניות)? האם ביום ההוא תכו על חטא, תקרעו את הציצית מגופכם ותשילכו את הכיפה לפח? באופן כללי מה הגבולות גיזרה שלכם? כלומר, איזה תרחיש יהווה הוכחה מבחינתכם שהאמונה שלכם היא פשוט שטות. הינה כמה אופציות:
1. הוכחת האביוגינזה
2. גילוי חיים בכוכב אחר
3. אינטלגנציה מלאכותית שהשיגה מודעות עצמית
4. החזרת אנשים מתים לחיים (מתקרבים לזה: https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.7569439)
5. הימצאות מגילה מתקופת בית ראשון (נניח) של אחד מספרי התורה שנוסחה שונה מנוסח המסורה באופן מהותי
6. חיים נצחיים או ארוכים במיוחד (סותר את "וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה". גם שם אנחנו בכיוון הנכון: https://www.youtube.com/watch?v=9nXop2lLDa4)
7. צלמים של יהוה (יוסף גרפינקל גילה כאלו לאחרונה בחורבת קיאפה, בין היתר, מתקופת דוד: https://www.youtube.com/watch?v=wSYzb0V3MYg)

אחר, אריאל אברג'יל

בלי שם
בלי שם
3 years ago

ולמה לא להתיחס לכל גוף קוסמי כניסוי? כלומר, אם היינו צריכים שדווקא בגוף קוסמי +שלנו+ יווצרו החיים אז יש ניסוי אחד, אבל כשמדובר במיליארדי גופים ואין עניין שדווקא בגוף מסוים יווצרו החיים, העיקר שיווצרו, ואותו גוף אנו מכנים ״ארץ״, לכאורה זה לא משנה שבאותו גוף היה רק פעם אחת כי סוף סוף זה אחד ממיליארדי אחרים?

אהוד מטות
אהוד מטות
3 years ago

תראו, אני מאד מעריך את הניסיון שלכם להילחם בכפירה ובטיעונים שלה. תמשיכו כך!

מה שהאתאיסטים פה אומרים (בין אם זה "בלי שם" ובין אם זה סטרא אחרא – אוריאל אברג'יל),
זה שבאינסוף יקומים עם אינסוף סופות טורנדו ואינסוף מגרשי גרוטאות שעליהן עוברות אותן סופות הטורנדו, בסופו של דבר יווצר במקרה "בואינג 747 מושלם".
הטיעון הזה מצד אחד מראה על דלות הכפירה, אבל מצד שני הוא מאפשר להם את הבחירה החופשית.
מי שרוצה להיצמד "לניסים" מטומטמים כאלו, זו זכותו. יש לו בחירה חופשית.

רק להדגיש עד כמה זה מטומטם – נניח שמתברר שהבת של מנכ"ל מפעל הפיס זכתה במיליון הגרלות ברצף, כאשר הסיכוי שלה לזכות בהגרלה*אחת* זה 1 ל- מיליון.
על פי ההיגיון האתאיסטי, אין צורך להאשים אותה בכלום, כי באינסוף יקומים וכו' יש אינסוף הגרלות וכו' . . .וכנראה שאצלנו יצא שהבת של מנכל מפעל הפיס זכתה מיליון פעמים ברצף בהגרלה. אין פה שום פשע ושום תכנון מראש על פי האתאיזם.

זה מה שנקרא ביהדות בחירה חופשית

בלי שם
בלי שם
3 years ago

זה העניין שאני שואל עליו, שאחרי שהנקודה הסנגולרית התחילה להתפשט נוצרו תרכובות שונות במקומות שונים ויש מקום עם חמצן וכו׳ ויש בלי, וכל תרכובת זה עוד ניסוי.
דרך אגב יש כמה מועמדים שמאשרים שכן יש את התנאים הדרושים לחיים.
ואתמול אפ׳ פירסמו שמצאו בשכבות הסמוכות לנוגע תרכובת שיכולה להיות סימן לתוצר של החיים (ולא רק חומר שיכול להרכיב, כמו במקומות אחרים) כמובן שיש עוד סיבות להימצאותה של התרכובת הנ״ל אבל במאמר נטען שאלה לא כל-כך מתאימים עם הכמות. אבל לעניינינו זה לא משנה.

בלי שם
בלי שם
3 years ago

בתגובה שלי יש שלשה חלקים.
על חלק האחרון לגבי נוגע חזרת במילים אחרות ואני לא מבין למה.
על חלק ב לא ענית כלום כי למרות שבכוכבי לכת במערכת השמש אין במקומות אחרים כן יש.
ולגבי חלק ראשון אני עדיין לא מבין, עד כמה שאני מבין הסיכוי האפסי הוא שמנקודה סנגולרית שכללה את כל החומרים "בכח" אי שם נוצר דבר "חכם". למה להתיחס רק לשלב שנוצרו אבני יסוד לחיים?

בלי שם
בלי שם
3 years ago

-כל אחד אוהב את המילים שלו תרגיש בנח.
רק שזה היה לא מובן כשחוזרים על קטע שלם במשמעות של תשובה (נוגע או וונוס זה לא העניין פה)
– למה אין? מה לגבי "קפלר 62e"?
– בסדר, אבל אם כן תחשב מנקודה סנגולרית כן תקבל מליארדי ניסוים.

בלי שם
בלי שם
3 years ago

אני לא מבין למה. כן יש לנו הכרות על ידי תצפיות ומדידות שונות לגבי המון גופי שמיים. לא חייבים לבכר שם בפועל

בלי שם
בלי שם
3 years ago

נניח שאין.
אבל זה לא משנה לשאלה שלי.
כתבת שלא מחשבים מנקודה הסנגולרית ושאלתי למה לא מחשבים? איזה הגיון יש לחשב רק ביחס לכדור הארץ הרי אותנו מעניין מה הסבירות של התפתחות החיים אחרי ה"פיצוץ" וזה כולל את כל היקום?

בלי שם
בלי שם
3 years ago

אני מבין שאתה מסביר אבל לצערי אני לא מבין את ההסבר. להבנתי אנחנו יודעים די טוב על ידי תצפיות וחישובים על המון גופי שמיים שהחיים (לפחות בצורה שאנחנו מבינים) לא יתכנו שם ויש כמה בודדים שהחיין כן יתכנו. וחוץ מזה יש מה שאנחנו לא יכולים לתצפת בעזרת המכשור שלנו ועל זה אני לא מדבר.
אם יהיה לך או למישהו הסבר יותר מפורט אשמח לקבל.

שאלה
שאלה
3 years ago

אם יצליחו לדעת כיצד נוצרים החיים ויוכלו ליצור חיים, זה לא יהפוך את הנשמה למיותרת??? (ח"ו)

שאלה
שאלה
3 years ago

מחילה, אני מתכוון אם יצליחו ליצור חיים עם תודעה…

שאלה
שאלה
3 years ago

קצת קשה לי להבין
אז מה זה הנשמה בדיוק? ואם מצליחים ליצור אדם (סתם לדוג') עם תודעה, זה לא מראה שהכול הוא חומר נטו ללא צורך בדבר רוחני שמחיה אותו?
או שהנשמה פשוט נכנסת כמסדרים את החומר כמו בצריך?

שאלה
שאלה
3 years ago

זאת אומרת שהנשמה היא התודעה?
אם כך יש גם לבעלי חיים נשמה? (אני יודע שיש להם רק "נפש" למרות שלא ברור לי ההבדל)
ואם מצליחים ליצור אדם עם תודעה אז נכנסת באותו אדם נשמה? (כרגע יודעים לשכפל בעלי חיים ואם יודעים לעשות זאת על בעלי חיים אין סיבה שלא יוכלו לשכפל אדם…)

שאלה
שאלה
3 years ago

הנקודה שלי היא איך בדיוק באה לידי ביטוי הנשמה.
מה חסר בגוף שצריך את הנשמה?
הנשמה היא זו שמחיה את הגוף?

אני יודע ששיכפול זה לא יצירה של חיים יש מאין אבל זה דבר קרוב ואם יוכלו לייצר תאים חיים כאלה ולשכפל אותם לאדם (כמובן שכרגע זה נשמע הזוי) האם תיכנס באותו אדם נשמה בזמן הייצור שלו?
מחילה על החפירה, פשוט הנושא הזה לא ברור לי…

גיורא
גיורא
3 years ago

אברג'יל לא למדת פילוסופיה?

בלי שם
בלי שם
3 years ago

מאד מעניין.

למעוניינים, כאן אפשר לשמוע את המחבר עצמו https://youtu.be/rdEOOVTIrTE

וכן מצאתי סרטון בו הוא מדבר על גיל העולם והאנושות וכן נותן מראה מקום לכמה ספרים של מדענים שגם התמודדו עם הנושא https://youtu.be/2AiMWNgZLNI

אבל גם זה in English.

נוריאל
נוריאל
3 years ago
Reply to  בלי שם

תודה רבה.
בעקרון אני יכול לקרוא גם באנגלית אבל עדיין בעברית זה יותר נוח. בפרט שבספרים שעוסקים במדע עם כל הלועזים המפוצצים גם בעברית צריך לבדוק כל רגע מה המילה או מה המושג הנזכר שהמחברים מדברים עליו לפעמים כלאחר יד כאילו כולם יודעים כ"ש באנגלית.(לפעמים כשאתה מפשיט את הטקסט מכל הלטינית והמלים שמורכבות משלוש או ארבע חצאי מלים באנגלית וכדו' אתה מגלה תוכן ברמה יחסית פשוטה).

נוריאל
נוריאל
3 years ago

מעניין מאוד תודה.
הספר רק באנגלית?

52
0
Would love your thoughts, please comment.x