דניאל גיסר, שלקח ללב את המתקפה המרוכזת של אתר הידען על כל מה שאינו עונה לקריטריונים הנוקשים של מטריאליזם, טרח וניסח את דעתו במכתב לאתר 'הידען' בנושא:
פעמים רבות אנו נתקלים במאמר זה או אחר שנכתב ע"י איש מדע כלשהו ובו מופיעים טעונים רבים ובלהט רב כנגד המיסטיקה. אינני מעונין לשכנע אנשי מדע אלו שיש ממש במיסטיקה אלא להראות להם ולקוראי מאמרים אלו שלעיתים קרובות טעונים אלו לא רק שאינם חזקים אלא הם אפילו מטעים.
לא אתמקד בתורה מיסטית כלשהי אלא, בדרכי חשיבה ובגישה ביקורתית לטעונים נפוצים המובעים ע"י אנשים המצדדים בגישה המדעית. לכן אשתמש במונח מיסטיקה ובכל הטיותיה לכל תופעה שאיננה מאושרת ע"י הממסד המדעי (כולל תופעת העבמים).
אפתח בהצגה של שני נושאים בסיסיים החשובים מאוד למי שמעוניין לקרוא בצורה ביקורתית מאמרים מדעיים כנגד המיסטיקה. נושאים אלו יוצגו כדיון בלבד.דוגמאות מעשיות יובאו בחלק השלישי של המאמר :
* מגבלות המדע
* ההבדל בין המדענים למדע. האם המדענים מייצגים נכונה את הגישה המדעית או את עצמם כאנשים?.
כאמור למעלה, בחלקו האחרון של מאמר זה אביא דוגמאות ספציפיות לדרכי החשיבה הלוקות בחסר.
מגבלות המדע:
מאז ראשיתה של מחשבת האדם הייתה זו נובעת במוצאה מתוך חמשת החושים של האדם.בנוסף לחושים אלו נמנו גם "חושים ששיים" למיניהם (בין אם היו באמת או התקיימו רק בדמיון) שבהם השתמשו למשל, נביאים, אנשי דת שקבלו מסרים ומרפאים שונים.
באמצעות חושים שישיים אלו לא ומתוך ניסיון של אלפי ואולי עשרות אלפי שנים הצטבר ידע עצום. כיוון שלא ניתן להגיע לידע זה באמצעות החושים הפיסיים, הוגדר ידע זה כאוסף של אמונות או כדת.
במהלך שנות התרבות הצטברו שאלות רבות גם לגבי תופעות פיסיות הנצפות בטבע . מאמיני הדתות ניסו להסביר תופעות אלו אולם השילוב בין ידע מיסטי שהינו מטבעו אינטואיטיבי ואיכותי יותר מאשר מדיד, מחד, ובין קנאה דתית מאידך, הוליד הסברים מאולצים ומלאכותיים. הניסיונות להבין את תנועת כוכבי הלכת על ידי ההנחה שכדור הארץ הנו מרכז תנועתם, כשלו בזה אחר זה.
כדי להסביר את התופעות הפיסיקליות החלו אנשים רבים לנסות וליצר תיאוריות המתאימות לתצפיות אלו. כך למשל קבע קפלר את מרכז התנועה של כוכבי הלכת כמקומה של השמש. בהדרגה נוצרו תיאוריות מורכבות יותר ויותר. מתוך הרצון העז להגיע להסברים של תופעות הפיסיות, שלא יהיו תלויים באמונה זו או אחרת התפתחה גישה חדשה המתייחסת אך ורק לדברים שניתן למדוד אותם.
כך למעשה נוצר המדע: סט של מסקנות המאושרות ע"י סט של כלי מדידה. כל רעיון מדעי ייפול או יקום על פי קיומה של שיטת מדידה (ניסוי) שתוכיח אותו.
לכל תיאוריה מדעית ניתן להתייחס כאל אוסף של טענות הניתנות למדידה בצורה מניחה את הדעת. מניחה את הדעת כיוון שאין מדידה שהיא מדויקת לחלוטין וכל ניסוי נמצא בגבולות שגיאה ידועים כל שהם.
בגלל אי דיוקם של המדידות נוצרו תיאוריות מוטעות שתארו בצורה טובה את התנהגות החומר אולם התבררו כטעויות כאשר המדידות נעשו מדויקות יותר. תורת ניוטון מעולם לא תיארה בצורה נכונה את תנועתם של גופים אולם לא הייתה דרך למדוד זאת. רק בעקבות ניסויים מדויקים יותר הצליח אינשטיין להוכיח כי תורה זו שגויה.
המדע השיל מעליו את האמונות המיסטיות לא עקב אי נכונותם אלא מכיוון שאינם ניתנות למדידה. אנו כבני אדם צריכים להסתכל על כל התמונה כדי להבין את המציאות. ישנו מגוון עצום של תופעות שאינם ניתנות למדידה ולהתעלם מהם פירושו לקבור את הראש בחול ולהוציא אותו רק בחושך. הסכנה היא שהקנאה הדתית שהביאה לשרפת הספרייה באלכסנדריה תחזור על עצמה על ידי אנשים קנאים למדע ותפסול את עוצמתו הרבה של הידע האנושי מתקופות קדומות יותר. אין שום סיבה סבירה להאמין שהתופעות המדידות בכלינו הנוכחיים תופסות יותר מקטע זעיר של העולם. הנסתר רב ועצום בהיקפו וסביר להניח שהתורות המיסטיות השונות שנבנו בצורה קפדנית, הגיונית ומסודרת במשך עשרות אלפי שנים מכילות גם הסברים נכונים של תופעות רבות.
ההבדל בין המדע למדענים
אם המדע היה יכול לדבר הרי כאשר היה נשאל מה דעתו על מיסטיקה היה עונה: ישנן תופעות רבות שהוסברו על ידי המדע אולם תופעות רבות לא הוסברו ולתופעות אחרות ישנם הסברים בעלי הגיון פנימי גם במיסטיקה.
לעומת זאת אם נשאל מדען כמו קארל סייגן מה דעתו על המיסטיקה הוא יגיד שאין לו ספק שכל התופעות ו/או פירושם על ידי המיסטיקנים נובעים מצרכים פסיכולוגים בלבד ומחרדת המוות והבלתי ידוע. השדים והרוחות מסתובבים בתוך מוחם של המאמינים ומלובים ע"י משב רוחם של שרלטנים למיניהם. המאמינים יתוארו באופן חד צדדי כאנשים מבולבלים ואובדי דרך, חלשים הנגררים באפם ע"י שרלטנים רודפי בצע. מכך שישנם שרלטנים רבים יוסק שכל המיסטיקנים הפעילים הנם שרלטנים.
טענות אלו יטענו בלהט רב וללא הסוס ויוצגו המון פעמים ללא הוכחות, שיובאו כנכונות מאליהן. כן יובאו טיעונים שהם למעשה רק הנחות (אקסיומות) ולא ידע אמיתי. בין שלל הטעונים יימצאו ע"י הקורא הביקורתי גם כאלו המוטעים בעליל.
לעיתים קרובות תהיה הצגה מפורטת של תיאוריות מיסטיות ולכל אחת ואחת מחוקיה יובאו טענות נגדיות המראות את אי תקפותם בנפרד. לא יוצג מבט על המכלול כדי לראות האם החוקים המוצגים משתלבים יפה אחד בשני ושמקורם יוצא מנקודת הנחה סבירה.
הדברים יראו כאילו הם נאמרים מתוך חרדה להתמוטטות ונסיגת התרבות המודרנית והמדע יוצג כדרך היחידה להגיע לאמת כלשהי.
אין צורך להיכנס לכל התיאורים הללו. מספיק לראות שהם מועלים בלהט כה רב ובהצגה מושלמת של שחור ולבן ומציירים תמונה חד ממדית ומקטינה של המיסטיקנים כדי להבין שהדברים נאמרים מפיו של האדם המדען ולא מפי המדע או איש המדע.
אם נבחן את המדענים כאנשים נגלה שיש להם סבות טובות הנובעות ממבנהו הפסיכולוגי של האדם להטיל ספק במיסטיקה:
1. החרדה מפני הבלתי ידוע.
בניגוד לאמונה הרווחת שהמיסטיקה נותנת דרך ובטחון לאנשים (למשל כאלו הפוחדים מהמוות) המיסטיקה מציגה את העולם כבלתי יציב ובלתי קבוע. העולם המיסטי אינו חד משמעי ואינו ברור. לדוגמה יש כאלו המאמינים שהמחשבות והרצונות שלנו קובעים את מה שעומד לקרוא לנו ואת האנשים שנפגוש. אמונה זו יכולה להפחיד גם את בעלי עטור הגבורה של צה"ל. המחשבה שהקרקע שלרגליך אינה קיימת למעשה היא די מרתיע. לחלק מהאנשים עדיף להסתגר בתוך עולם שבו ישנם רק עובדות ודאיות ולהתעלם ולשלול כל תצפית אחרת המתייחסת לבלתי ידוע. במילים אחרות לחפש את המטבע רק מתחת לפנס (כלי מדידה קיימים) ואז לכל היותר לא מצאנו אותו אבל גם לא מצאנו את שדים שמסתתרים בחושך שמחוץ לטווח אורו של הפנס.
2. אדם שעסק במדע כל חייו קיבל זווית ראיה מסוימת על העולם. קשה מאוד להחליף זוויות ראיה. המוח מתקומם כנגד שנויים בכל עוצמתו והמדענים כבני אדם לא שונים בכך. אם למדת שמהירות התנועה מוגבלת ע"י האור ושלאור בעצמו לוקח שנים רבות להגיע מכוכב לכוכב אתה עלול להתעלם מתצפיותיהם של אנשים שאינם מדענים שבהם נראה עב"ם כלשהו. זאת כיוון שהכוכבים פשוט רחוקים מדי, וכיוון שאין ניסוי שניתן לחזור עליו המציג חייזרים.
3. מדענים מתפרנסים מעבודתם ומקבלים באמצעותה כבוד והערכה. למדענים חשוב לזכות בהוקרתם של אנשים נוספים בתחום עבודתם היודעים להעריך את יכולתם. האגו קיים ועובד כבכל שאר בני האדם.
אף מדען לא ישמח לשמוע שאולי תחום העסוק שבו עבד מרבית חייו אינו מכסה אלא חלק קטן בלבד של המציאות אם בכלל. הערעור על בלעדיותו של המדע (למשל הרפואה המערבית) מעורר חשש רב וזאת למרות שההישגים הטכנולוגיים של המדע מוכחים וידועים
לכל אדם ישנו מכלול שלם השייך לו והמכיל אמונות רבות דעות, ידיעות על העולם וכן צורת חשיבה שאליה התרגל. אדם הצופה באירוע ינתח את האירוע הנ"ל על פי אותו מכלול. לאירוע אחד יכולים להיות פרושים כמספרם של הצופים בו.
אביא כעת דוגמה המראה בצורה טובה איך המדען כאדם גובר על המדען כאיש מדע.
ניקח תופעה הידועה למדע: כאשר מחברים מגנטים באזור מסוים בראש ויוצרים באמצעותם שדה אלקטרומגנטי מקבלים תופעה מעניינת. האדם אליו חוברו האלקטרודות מתחיל לראות אור לבן. הוא מתחיל להרגיש כאילו מישהו נוגע בו או מסתכל עליו. לפעמים רואים דמויות הדומות בצורה מפתיעה לתיאורם של חייזרים. בחלק מהמקרים האדם שחווה את התופעות רוצה לחזור עליהם ומרגיש חוסר לאחר שהניסוי נגמר.
תופעות אלו זהות לתופעות אותם מספרים חלק מהאנשים שחזרו לחיים אחרי שהיו במצב של מוות קליני וחלק מהאנשים שפגשו חייזרים לטענתם וכן כאלו שטענו שראו רוחות רפאים.
ישנם שני הסברים שונים במהותם אחד מהשני,לתופעה זו. שניהם שווי משקל מבחינת תקפות, שניהם פשוטים מאוד ולא הורכבו כטלאי על טלאי וכן שניהם משתלבים בצורה חלקה בתיאוריות התומכות בהם.
הסבר א.
כל התופעות האלו שאירעו לאנשים (חייזרים, רוחות רפאים, חיים לאחר המוות…) נובעות מהופעתו של שדה מגנטי או מהופעתם של גלי קול בתדירות מתאימה בשעת האירוע. למשל מכשירי הרפואה שיופעלו כדי להציל אדם ממות בעת אירוע רפואי עשויים לפלוט קרינה אלקטרומגנטית חזקה, שתגרום למופע אשלייתי כלשהו.
הסבר ב.
במוח ישנו אזור (לאו דווקא פיסי, יכול להיות בממד אחר) האחראי על קשר וקבלת מידע מעצמים וישויות שאינם נתפשים על ידי חמשת החושים הרגילים שלנו. כאשר מעביר דרכו אנרגיה אלקטרומגטית בתדר מסוים, מגרים אותו לפעולה. תוצאת הגירוי יכולה להיות הפעלה של המערכת הקולטת או שבוש פעולתה. כמו כן המידע מועבר גם להכרה במצב זה, דבר שאינו קורה בדרך כלל.
בתוכנית שראיתי בערוץ דיסקברי הוצג מדען שחקר את הנושא וטען שהסבר לרוחות הרפאים הוא כמובן הסבר א. כאדם הוא הלך להסבר המתאים לו ביותר מבחינה פסיכולוגית ולאו דווקא לנכון ביותר.
הייתה גם תגובה שונה, שראיתי בתוכנית אחרת. איש מדע דיבר ואמר שאמנם המדע התקדם בחקר התופעה אבל לא ניתן לקבוע בודאות מה קורה ומה ההשלכה של הניסוי על התופעות של חזיונות שאחרי מוות קליני ודומיהן.
במקרה הראשון הגיב האדם המדען ובשני הגיב איש המדע.
כדוגמה מסיימת לפרק זה המדגישה בצורה טובה את הנאמר בו אביא ציטוט של אחד מגדולי המאורות של המאה ה 20 המדען הדגול אלברט אינשטיין:
"הנטייה המיסטית של זמננו, המראה את עצמה במיוחד בהתפשטות של מה שנקרא תיאוסופיה וספיריטואליזם, היא עבורי לא יותר מאשר סימפטום של חולשה ובלבול. כיוון שחוויותינו הפנימיות מורכבות משחזור וצירוף של רשמים חושיים, המושג של נשמה ללא גוף נראה בעיני ריק לגמרי מתוכן."
ניתן לראות כאן את הסימפטומים הקלאסיים של המדען כאדם.
המיסטיקן מתואר כאדם חלש ומבולבל. מובאת כאן הנחה בלבד על מוצאם של חוויותינו. על ההנחה הזאת מוסקת מסקנה השקולה לחלוטין להנחה הראשונה, כלומר, מי שמניח שנשמה ללא גוף הוא מושג ריק מתוכן יכול להסיק שהחוויות שלנו מבוססות על רשמים חושיים בלבד (הכוונה לחושים הרגילים).
דוגמאות לטענות ולגישות לא סבירות בעליל.
1. טענה: כיוון שיש מיסטיקנים שרלטנים רבים, אזי המיסטיקה כולה עשויה להיות תרמית. לעתים קרובות מובאות על ידי כותבים רציונלים דוגמאות של אנשים שהבטיחו, למשל, למצוא בעזרת תורה מיסטית כלשהי את קרוביו של אדם זה ולא עומדים בהבטחותיהם וגם גובים הרבה כסף על שרותיהם. הדוגמאות הללו נחמדות, רק שאם היה על המיסטיקה המעשית פקוח בדומה לזה של הממסד הרפואי היו הרבה פחות שרלטנים. קיומם של שרלטנים אינו יכול להוכיח דבר פרט לכך שישנם אנשים המוכנים לשקר כדי להרוויח כסף.
2. טענה: כאשר נמצא הסבר מדעי לתופעה כלשהי הוא היחידי הנכון. קראתי בזמנו מאמר של מדען שאמר שעד היום הצליח למצוא לכל העדויות על עבמים הסבר מדעי ולכן תופעת העבמים נראית לו הבל הבלים. צריך לזכור היטב: לעתים קרובות מוצעות לתופעה כלשהי, מספר הסברים מדעיים ורק אחד מהם הנו נכון. השאר שגויים. כך שלעצם קיומו של הסבר מדעי אין הרבה משמעות עד שהוא נבדק. אם אין דרך ניסויית לבדוק את הטענה עדיף לבדוק את סבירותה מול הסבירויות של הסברים אחרים. כן כדאי לבדוק האם היא נראית מאולצת מדי ומותאמת מלאכותית לתופעה הנצפית (כבדוגמה הבאה).
3. טענה: אם לוקחים אירוע כלשהו ומסבירים כל רכיב שלו באופן רציונאלי אזי יש הסבר מדעי לכל האירוע. למעשה אם ניקח תופעה ונפרק אותה לגורמים וכל אחד מהם נסביר בצורה אפשרית, עדיין צריך לראות אם הסה"כ של ההסברים ניראה הגיוני. לפני כמה שנים אירעה תקרית מוזרה בברזיל. לצרכינו יספיק להביא את גרסת הרציונלים לאירוע: כלי טיס חדיש וסודי של חיל האוויר האמריקאי נפל מגובה רב והתרסק ליד העיר. כוחות צבא גדולים זרמו לאזור כיוון שבמקרה היה שם תרגיל צבאי באותו הזמן. כבאים שדיווחו על יצורים קטנים ומוזרים שהוכנסו לתוך שק ע"י חיילים התבלבלו בגלל שבמקרה זוג גמדים כרע ללדת והחיילים לקחו אותם טרמפ לבית החולים. החיות המוזרות שנראו כבני אדם קטנים עם עיניים אדומות וללא אישונים ונצפו ע"י נערות 3 ימים מאוחר יותר היו זן חדש ולא מוכר למדע שהתגלה במקרה בזמן התקרית, או, שהנערות סבלו מהיסטריה המונית וכדומה. האדם שנגע ע"פ העדויות באחד היצורים ומת לאחר כמה ימים קיבל במקרה הרעלה באותו היום וכולי. הכל במקרה ובאותו הזמן. קשה לאדם רציונאלי באמת לקחת את האוסף המאולץ של ההסברים הללו ולהתייחס אליו ברצינות.
4. טענה: אנשים שראו תופעות מסטיות ומפרשים אותם בצורה מיסטית הנם במצב של – היסטריה המונית/הזדקקות לאמונה במה שראו כי דרכם אבדה להם/בלבול וחולשה/שכרות/חוסר הבנה בסיסי. טענה זו יכולה למעשה להסביר כל דבר שרק רוצים והיא מובאת כמעט תמיד ע"י הרציונלים כאשר אינם מצליחים למצוא הסבר פיסיקלי אפשרי לעדויות מיסטיות כלשהן. לפני שהמדע הצליח להסביר את תופעת כדורי האש (מופע נדיר הקורא בד"כ במזג אוויר סוער) היו הרבה עדויות להם אולם שום מחקר רציני לא נעשה בנושא כי המדענים טענו שעדויות הצופים לא אמינות כיוון שהצופים היו במצב של היסטריה המונית/הזדקקות לאמונה במה שראו כי דרכם אבדה להם/בלבול וחולשה/שכרות/חוסר הבנה בסיסי.
רק אחרי שמדען מפורסם צפה בתופעה בעצמו, התחילו לחקור אותה עד שהצליחו למצוא לה הסביר. דחיית העדויות הייתה מוטעית.
5. טענה: המדע מתפתח כל הזמן ומבקר את עצמו אולם התורות המיסטיות לא. אין שום בקרה עליהן והם נתפסות כשלמות שאין לבדוק בציציותיה. לכן התורות הללו הם אוסף של טיעונים שמעולם לא נבדק. המיסטיקה התפתחה לפני אלפי ואולי עשרות אלפי שנים. הקבלה שצמחה לפני מספר מאות שנים, התפתחה ונחקרה על ידי אנשים בצורה קפדנית. המבנה שלה רציני הגיוני וכמעט מתמטי, ולא רק זאת, הקבלה מושתתת על ידע רב וקדום שהצטבר במשך אלפי שנים לפני כן. סביר להניח שגם המדע בעוד מאות או אלפי שנים יעצור או יאט את התקדמותו כיוון שלא יישארו הרבה דברים לגלות.
6. ישנם טיעונים הנשמעים כאילו מבוססים מדעית עד שבודקים אותם בציציותיהם.
אנשים רבים מספרים בהשתאות על צירופי מקרים מדהימים, למשל, לא ראיתי את אנה 30 שנה ובדיוק יום אחרי שדברתי עליה עם חבר נפגשנו בשוק. הרציונלים טוענים שאם נספור את כל אותם מקרים שקרו "סתם" נקבל שההסתברות סטטיסטית של התופעה הנה סבירה.
כדי להסכים אתם יש להניח מראש שהמקרים בהם אין התגלות מדהימה של צירוף, הנם סתם מקריים. למעשה ישנם אלפי אירועים בחיינו היומיומיים שהם צרוף מקרים.למשל, חשבתי ללכת לאכול בקפיטריה והסתבר שגם משה שעובד אתי רוצה לאכול שם. מה אפשר להגיד על אירוע כזה. לאיזה צד נספור אותו. בנוסף, איננו יכולים אפילו להחליט מהי סבירותו של צירוף מקרים מדהים כלשהו. אחד למיליון? אחד למאה מיליון?. אולי פעם משהו יצליח לקבוע הסתברות זו. עד אז לגישה הסטטיסטית אין שום כלי בר תוקף היכול לתרום לנו להבנת העניין. אינך יכול לסתור דבר באמצעות הוכחה הנובעת בעצם מההנחה שהדבר הזה אינו קיים.
הדבר היחידי הניתן להיאמר הנו שאירועים כאלה קורים,וזהו, כל אחד יכול להעריך את סבירותם בעצמו.
7. הנחה המובאת כאלו הייתה עובדה. עקב חשיבותה של הדוגמא המראה איש מדע גדול הנוקט בגישה שגויה אביא אותה שוב.
זהו ציטוט מדבריו של המדען אלברט אינשטיין: "הנטייה המיסטית של זמננו, המראה את עצמה במיוחד בהתפשטות של מה שנקרא תיאוסופיה וספיריטואליזם, היא עבורי לא יותר מאשר סימפטום של חולשה ובלבול. כיוון שחוויותינו הפנימיות מורכבות משחזור וצירוף של רשמים חושיים, המושג של נשמה ללא גוף נראה בעיני ריק לגמרי מתוכן."
הקורא הביקורתי יבחין מיד שמובאת כאן הנחה בלבד לגבי מוצאם של חוויותינו המוצגת כעובדה. על ההנחה הזאת מוסקת מסקנה השקולה לחלוטין להנחה, כלומר, מי שמניח שנשמה ללא גוף הוא מושג ריק מתוכן יכול להסיק שהחוויות שלנו מבוססות על רשמים חושיים בלבד (הכוונה לחושים הרגילים).
8. טענה: אם נפגע חולה שטופל בשיטות מיסטיות כאשר מסתבר שהרפואה המערבית הייתה יכולה להציל אותו, אזי זוהי ראיה לאי נכונותם של השיטות המיסטיות. היות וכלי האבחון המערביים חזקים מאלו המזרחיים ושיטות הטיפול ממוקדות ורבות עוצמה, חובה עלינו לבקר אצל רופא מערבי כדי לנסות לשלול תופעות הזקוקות לטיפול מערבי. בכל מקרה ישנן הרבה מחלות ופגיעות שהשיטות המיסטיות יכולות לעזור להם ולכן גם בקופות החולים למיניהם ישנן מרפאות אלטרנטיביות לצד הקונבנציונאליות. אם חולה שטופל ע"י שיטה מיסטית זו או אחרות, נפגע, אזי סביר להניח שבעייתו לא הובחנה נכון ולכן לא הופנתה לטיפול קונבנציונלי. אין לשכוח יחד עם זאת שגם הטיפול הקונבנציונאלי עלול להיות שגוי ו/או מיותר ו/או לגרום נזק במקום שבו היה עדיף טיפול אלטרנטיבי.
9. טענה: ברגע שיש הסבר מדעי תקף, לפן אחד בתופעה כלשהי, אזי לכל הפנים הנוספות של תופעה זו קיים הסבר מדעי תקף. קראתי לפני זמן מה מאמר של מדען שאמר שמתפתחת תיאוריה המסבירה את החיים. החיים הנם כנראה אוסף של זרמים חשמליים העוברים במהירות בעצבים ובייחוד במוח (בערך, על פי זכרוני). לכן כל המאמינים בנשמות ובגלגוליהן ובחיים נצחיים צריכים להבין שהאמונות שלהם הם הבל הבלים והמדע הולך לאיטו קדימה ומסביר את הכל. כפי שהקורא הביקורתי ישים לב המדע עדיין לא סיים לפתח תיאוריה זאת וכבר היא נאמרת כאילו המדע מסביר את החיים. אבל זוהי טעות שולית בפסקה הקודמת. הנקודה העקרונית היא שאפשר להסביר ולכמת מה צריך להיות כדי שיתקיימו חיים. אבל זה רק בהיבט הפיסי. את התודעה שמהגדרתה היא תחושה בלבד אין דרך לכמת אלא רק להגדירה כאקסיומה או כנובעת מאקסיומות אחרות וללא שימוש בכלים מדעים. כלומר אפשר להגיד למשל שיש זרמים אלקטרומגנטיים בממד הזמן ההיפותרמי העוברים דרך חורים קוונטים במהירות האור (או כל משפט מסובך אחר) וזרמים אלו הם היוצרים את התודעה אבל גם אם המשפט יוכח בממד הפיסי, כלומר שליצורים בעלי תודעה נמדדו תמיד תופעות אלו,
עדיין המסקנה שתופעות אלו הן התודעה, היא הנחה בלבד. ניחוש ולא יותר. ניתן למדוד מה מתרחש במוח כשאש גורמת לכוויה אבל לא את התחושה וגם לא איך היא נוצרת. רק באיזה תנאים היא נוצרת. זהו, ותו לא. את המעבר (או החיבור) מהממד הפיסי של התופעה לממד התחושתי לא ניתן להסביר. זוהי פשוט עובדה שהמודעות קיימת (לפחות אצל בני האדם) ביחד עם הגוף. המיסטיקה בנקודה זאת מתקדמת בהרבה מהמדענים. היא מתייחסת אל התודעה כאל עובדה קיימת ולא מנסה להוכיח מהי. כלומר ההנחה היא שיש נשמה והיא המכילה את התודעה או שהיא התודעה, ולא שהתודעה היא תוצאה של תהליכים בגוף או הנשמה.
לסיום אומר שאני מקווה שמאמר קצר ומתומצת זה יצליח להשפיע על הגישה הביקורתית בקריאת מאמרים מדעיים הנוגעים לתחום המיסטיקה.
הערת המעתיק, חן חן לכותב על הניתוח, אבל לא הייתי ממליץ למהר ולהאמין לדיווחים על עבמי"ם, הנקודה החשובה היא להבין שמטילי הספק יוצאים תמיד מהנחות יסוד ובנחרצות רבה, אבל לא תמיד דבריהם באמת רציניים, ולפעמים אפשר להישאר בספק, ראה עוד: חשיבה חדה – ומה שמעבר לה, וכן: גאווה ודעה קדומה: הטיות חשיבה אצל ספקנים.