האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

התנ"ך כהיסטוריה ב: זיוף ספרי הסטוריה

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

לחלק א

הנעשה כדבר הזה?

 

האם ישנו איזה תקדים של איזה שהוא ספר הסטוריה עממי המתאר הסטוריה כללית של עם כל שהוא, שנתגלה כזיוף בדוי מן הלב שהושחל אל תוך העבר? לפי הידוע לנו אין תקדים כזה בעולם. שאלת קדמות התורה היא שאלה 'מקורית'. אין הכוונה כאן לומר כי אנו מקבלים את כל כתבי ומגלות העמים הקדמונים, ברוב המקרים אנו מפרשים אותם כגדושים בהזיות ובאמונות תפלות, אבל אין אדם החושב שהם נסיון לשכתוב ההסטוריה ממרחק של מאות שנים, ישנם שקרים, וישנם נסים ונפלאות שהם מעשיות עממיות, וכמובן ספורים שהם בבחינת מיתולוגיה, אבל כל אלו נכתבו משום שבאמת ובתמים האמינו להם באופן כללי, וצורתם היא אותנטית לערכם. מכירים אנו גם את ההגזמות המסורתיות, כל מלך עם או קבוצה מגזימים ומפליגים בהשגיהם ונצחונותיהם, וכמובן גם משמיטים את ההיפך. אך אף אחד מכתבי הדת או סתם כתבים עתיקים ומקודשים של עשרות הדתות העתיקות לא זוהה כספר פסבדו הסטורי.

אמת הדבר שאנו מכירים ספרים אפולוגיטיים פסבדו הסטוריים לרוב, (אולם ראשית תופעה זו היא רק למן ראשית התקופה ההלניסטית), אך מלבד העובדה שהם באמת לא התקדשו ולא הפכו לספרי תורת עם, אופיים הוא ההיפך הגמור מספרי התורה, ומהם יש ללמוד כיצד היתה נראית התורה לו היתה ספר אפולוגיטי: הספרים האפולוגיטיים משתמשים בלשון ובמושגי תקופתם, ובמטרה להשפיע בשאלות העומדות על הפרק בדורותיהם הם משתמשים באישים הסטורים ידועים ונותנים בפיהם נאומים המשרתים את מטרתם, הספר האפולוגיטי אינו נראה בשום אופן כספר הסטוריה של התקופה אותה הוא מתאר, אלא כפי שהוא. ואלו התורה על מאפייניה אינה יכולה להשתלב בשום תקופה מלבד תקופת נתינתה. בהבדלים האלו נעסוק לפנינו בהרחבה.

 

האם אפשר לזייף היסטוריה רבת דורות

אפילו טענת זיוף והונאה כלליים ומתוחכמים בסגנון הפרוטוקולים של זקני ציון כשכל העם כולו מתגייס למלאכה אדירה של שכתוב והונאה שמטרתה המוצהרת היא להונות את העמים בעוד אלפי שנה בלבד, תוך ידיעה של כל הקריטריונים המדעיים לחקירת כתבי עתיקות, והנחה שכתבים אלו ייהפכו למונומנט דוגמת התנ"ך אשר ייחקר בדרך זו, לא תפתור את רשת העובדות הנערמת, מכיון שמושגים היסטורים עמוקים וארוכים כאלו אינם ניתנים להבחנה אלא במבט כללי לאחור על ההסטוריה, בפרט כשאין אפשרות לדעת מה היו המושגים והסגנון לפני אלף שנים. וזאת בלי שניכנס לשאלת האינטרס של הכותב לדון או להשפיע בשאלות מוסריות חוקיות וחברתיות רבות שהן לא רלבנטיות ולא קיימות בתקופתו, ובפרט השפעה הסותרת את רוחו ואת האינטרסים שלו!

 

השקרנים הבין לאומיים

בתנ"ך ישנה מערכת מורכבת ביותר, עשרות ספרים המורכבים מעשרות פרקים הכוללים תיאורים מפורטים, כל אלו אינם דבר שאפשר לדחות במחי יד. צריכים לתת הסבר חילופי, אם ספר זה אכן אינו מתאר מציאות אמתית, מתי חובר? למה חובר? איך נתקבל? הסברים אלו צריכים להיות מדעיים, מנומקים, הגיוניים, ואם יתקלו בבעיות כדוגמת קטעים בספרים נוספים המתנגשים עם ההסבר, יהיה צורך ל'הסביר' גם אותם. בהסטוריה חייב להיות הקשר אב ותולדה, השאלה הנשאלת היא רק מיהו האב ומיהי התולדה.

לא רק רבוי הפרטים והמורכבות גורם לתופעה של הצורך להתמודד עם בעיות רבות, אלא גם הכנות, האוביקטיביות, והצלבת המידע, אינם מאפשרים קבלה של הנתונים באופן כללי ובלתי מחייב. אם נקבל את המסורת באופן כללי ניאלץ ללכת בעקבות הסימנים ולקבלה כעדות מפורטת מקיפה ומדויקת על התגלות על טבעית. על הביקורת שאינה רוצה ואינה יכולה בכלים מדעיים להחזיק במסקנה זו, ללכת על כל הקופה ולהכחיש את הכל. לו הייתה באמת התורה ראשונה ואחריה יהושע שופטים, כשאחריהם הנביאים, יש כאן ספור הסטורי מדהים הנמסר בדרך מהימנה. הבקורת שאינה יכולה לקבל זאת נאלצת לקבוע את חבור התורה לתקופות מאוחרות הרבה יותר, את נביאים ראשונים כמיתוסים שתורגמו לספרות פרטנית במגמות שונות, 'הוספות מאוחרות' רבות נוכו, 'טעויות' רבות נוכשו והושלכו החוצה, 'ספורים מצוצים מן האצבע' סומנו, ורק כך תוכל לבא גישה "מדעית" לתנ"ך.

משום כך אין אף ספר אחד אותו ניתן לקבל כהסטורי, דוקא לנו קרה ששום ספר מהספרים יוצאי הדופן שהשתמרותם התקדשותם וכל הכרוך בהם אירע בסדר גודל מונומנטלי, איננו קרוב לאמת, כולם מסולפים, בדויים, מזוייפים, עברו 'גיורים' על ידי מגמות שונות, ועריכה מרושלת חוצה אותם מן הקצה אל הקצה. זהו כלל גדול בזיהוי בקורת המתקרבת לאמת: בקורת המתיימרת להפוך את כל הקערה על פיה, הריהי שומטת את הבסיס של הספר אותו היא מבקרת[1],

מורכבות התנ"ך מחייבת לקבלו כמות שהוא או לערוך בו מהפיכה שאינה משאירה אבן על אבן.

 

כיצד מפרשים היסטוריה

כאשר אנו רואים תופעה בעלת השלכות רבות בעולם. כגון ה"קומוניזם", או הרנסנס, ימי הביניים, וכדומה. אלו תופעות חברתיות הכוללות זרם מחשבה, מדיניות, וכו'. דבר בסדר גודל כזה, לכל הדעות דורש הסבר. מדוע הוא קרה, אלו גורמים הצטרפו ליצור יצירה זו של קומוניזם או של ימי הביניים.

כמובן, שלתופעות בסדר גודל כזה אי אפשר לתת הסבר מצומצם. למשל: ברור שאת הקומוניזם לא יצר מארכס. התופעה גדולה הרבה יותר מכדי לתלותה על יתד מזערי שכזה. כך גם לא נקבל הסבר שהרנסנס התפתח רק משום שתורגם אז ללטינית איזה ספר פילוסופי יווני עתיק. גם כאן התופעה מקיפה ורחבה מכדי לתלותה בפרט קטן.

אולי יתכן שאיש או ספר יתחילו תופעות אדירות. אבל אז לא נראה עצמה כזו יוצאת מתחת ידיו של האיש או הספר האמור. אלא יתפתחו לאט לאט תלמידים, יפיצו רעיונות ירחיבו אותם וכו', וכאשר הרקע הנפשי – תרבותי של עמים אחרים יתאים להשפעת אותו אדם, או אז הדברים יצמחו בצורה התפתחותית מסודרת. כך טיבם של האירועים ההיסטוריים בעולמינו.

ולכן: מבחינה הגיונית פשוטה, ויחד עם זאת מבחינה מחקרית מדעית טהורה, כאשר אנו דנים על תופעת היהודים כעם, היהדות כשיטה, והמערכת המיוחדת שלהם. שזו תופעה יחידה במינה, הכוללת צירוף פרטים רבים ונדירים. ובעלת השלכות עצומות.

אנו חייבים להניח בראשית התופעה, ארועים סיבות וזמן במשקל מתאים ומספיק ליצירת התופעה.

 

תן הסבר להתרחשות

המדע רגיל להסביר תופעות בשלבים, הוא יכול להגדיר כל שלב ושלב, ולתאר התפתחות, אך כל זאת כשאנו עוסקים במעשה ידיו של הטבע, מכתש פלוני נוצר על ידי שלבים אלו וכאלו, אין כאן לשאול מדוע אירע המכתש דוקא כאן? או מדוע אירע המכתש דוקא באלף פלוני? עולם כמנהגו נוהג ועל פי חוקי הטבע והסטטיסטיקה.

אולם האמונה הישראלית היא מעשה ידי בני אדם, [אין הכוונה ביחס למקורה האלהי, אלא הפנמת האמונה והמעשים המתחייבים ממנה, או העלאת הדברים על ספר מבחינה פיזית], וכאן יש לנו את התכונות האנושיות. הסברת המונותואיזם כמתפתח בשלבים, אינה אלא כהסברת השלבים בהם התפתח המכתש. אך מדוע דוקא בעם החלש והרגיל שלא הגיע לשום הישג מדיני צבאי כלכלי אסתטי הנדסי וכו' מלבד התנ"ך, בא דוקא הישג זה, מדוע דוקא עליו השפיעו מיני רעיונות קטנים וקיקיוניים שצמחו [אולי] במעצמות גדולות ולא עשו שם פרי? מדוע אצלו הם הפכו לתורת חיים יחידה ממינה בעולם? מדוע דוקא הוא זה שהביא אותה לעולם כולו? דברים אלו תלויים ברוח העם, ועלינו לספק הסבר כולל להתרחשות כולה. אדם שימצא לפניו פסיפס מדהים מסוגו, יכול לומר "אין כאן שום חדוש, האבנים האדומות לקוחות מן הפטרה, השחורות מן הגולן, הלבנות ממדבר יהודה, הסיתות נעשה באזמל משוכלל כדוגמת זה שמצינו באשור, ציורי הפרות הינם בדיוק ממין זה שנמצאו במקדש מסויים ביוון, ורעיון המזלות אינו בשום אופן המצאת בעל הפסיפס" וכך הלאה יוכל לסקור את כל המקבילות שמצאנו או שיש לשער כדומות לחלקים מן הפסיפס, אך האם בכך נאמר משהו השולל את המעשה הכביר שעשה בעל הפסיפס שהפך את כל הדברים הקטנים שליקט מכל קצוי העולם, לאחר ליטוש ושנוי צורה לפי רוחו, ליצירה מונומנטלית?

ההנחה שהתורה נוצרה במין אבולוציה של התערמות קרעי קטעים זה על גבי זה עד המצב הנוכחי, רק מחריפה את עוצמתה הנראית לעין של התורה. אין ספק כי כל מה שעבר על היהדות בשלשת אלפי השנים האחרונות, כל השנאה, הרדיפות, ההצלחות, היצירות, המלחמות, התרבות, ההתנהגות, הכל נובע מספר התורה. לולי ספר זה היו בני ישראל כעוד אחד מעשרות ומאות העמים שחיו לפני שלשת אלפי שנה באזור ונטמעו כל אחד במקומו הוא, הויכוחים האינסופיים בני אלפי השנים האם עם ישראל מתייחד בטבעו הרע או דוקא בטבעו הטוב, האם הוא אהוב אלהים יותר מכל העמים, או שנוא אלהים יותר מכל העמים, כולם נובעים מספר זה. הוא זה שעיצב את דמותו של העם את התנהגותו ואת ההסטוריה שלו, ולאחר מכן את פני העולם כולו. לתופעה זו אין אח וריע בהסטוריה כולה [ראה בפרק אופי ההסטוריה הישראלית]. לנסות לטעון שספר זה נוצר במקרה מתוך מצב נתון שהיה בכל שאר העמים, זהו רק נסיון שיעצים את הפלא עשרת מונים. ועדיין שרירה טענת ספר דברים "שאל נא לימים ראשונים למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמהו ?".

הבקורת ששלחה יד באמתות התנ"ך נאלצה לקרוע את כולו, משום שהתנ"ך הוא כתשבץ בעל אלפי טורים, אי אפשר ולא ייתכן לשבש היסטוריה של עם שלם על ידי ספרי דת הכתובים בפריסה מלאה ובתום לב.

בכדי להבין את גודל האבסורד נבחן לרגע את ההסטוריה התלמודית למשל, מעולם לא ניסה הסטוריון ואפילו האנטישמי ביותר לשבש בקוים גסים את ההסטוריה המוזכרת בתלמוד, הצפיה בויכוחים בין ההיסטוריונים הרפורמים והמשכילים על "פשט" בקטעים ההיסטוריים שבגמרא, משעשעת ביותר. הכל מבינים כי חבור שמתפרש על פני כמה מאות שנים ובו מאות ואלפי מובאות של שמות אנשים ומקומות, שושלות יוחסין, אגדות עם, מעשים בינאישיים, קשרים משפחתיים, ויכוחים ומחלוקות, הפניות וציטוטים, אינו יכול להיות בדוי, כל זמן שהוא מוחזק בידי עם שלם היודע ומכיר דור דור את זקני הדור העבר, אף אחד לא יחלום למשל כי רב [רב אבא] לא היה תלמידו של רבי יהודה הנשיא, למרות עשרות ואולי מאות הסתירות הקטנות וחילופי הגירסאות שבתלמוד, הכל מבינים כי בסדר גודל כזה של פרטים סתירות אלו הינם מחוייבות המציאות, אף אחד לא מחלק את ההסטוריה התלמודית לפי מגמות ומפלגות תעודות ותקופות.

כמובן שהדוגמא איננה מקבילה ממש לענינינו, אבל ניקח כמפתח את המשפט הנ"ל: "חבור שמתפרש על פני כמה מאות שנים ובו מאות ואלפי מובאות של שמות אנשים ומקומות, שושלות יוחסין, אגדות עם, מעשים בינאישיים, קשרים משפחתיים, ויכוחים ומחלוקות, הפניות וציטוטים, אינו יכול להיות בדוי, כל זמן שהוא מוחזק בידי עם שלם היודע ומכיר דור דור את זקני הדור העבר" כל ספר וספר מספרי היסוד של התנ"ך, אכן מפנה ומצטט רבות מן התורה, ומספרי הנביאים קודמיו, מפנה את הקוראים לספרי דברי הימים המצויים, מספר על שושלות היוחסין ועל השתלשלות המעשים ההיסטוריים של העם, כולל בתוכו הרבה יותר מהסטוריה, את המחלוקות המוסריות, את התוכחות ואת החטאים.

גם מבלי התבוננות וחקירה, מובן לכל כי אי אפשר להונות עם שלם במאורעות שלא היו ולא נבראו, לעולם לא נוכל לשכנע את צאצאי העולים מאירופה לישראל, כי אבותיהם עלו ממצרים ולא מאירופה, כשם שאם אדם יטען כיום, 200 שנים בלבד לאחר יסוד ארצות הברית של אמריקה, שבזמן יסוד ארה"ב נכתבה חוקה לעם האמריקאי על ידי מנהיגם, החוקה כללה מאות חוקים המקיפים כל רגע ביום ודורשים הקרבה עצומה, החוקה מספרת על עשרות מעשים לא טבעיים כבירים ויוצאי דופן בכל קנה מדה אנושי שהגיע שמעם לכל קצוי תבל, והחוקה נתקבלה על ידי כל העם ולפיה פעלו בתי המשפט. האם אדם שפוי אחד יאמין לו? אחד בלבד אנו מחפשים! למה אם כן נצפה כשיסופר ספור כזה על החוקה העברית מישהו יאמין לו?

אם באמת המדובר בתופעה טבעית שהתפתחה, מדוע לא מצאנו שום דוגמא כזו בשום עם או קבוצה אחרת בעולם, ואפילו לא בסדר גודל קטן הרבה יותר? מדוע לא קרה לשום עם שההיסטוריה שלו שוכתבה בצורה כה מסיבית וקוטבית, הפכה לספרים מקודשים הכוללים סביבם מאות ואלפי מסורות והוספות של שלב שני? האם באמת הגיוני שדבר כזה יכול לקרות ולהתקבל בצורה כזו? מדוע אף מלומד חכם חוקר או אפיקורוס בתקופה העתיקה לא העלה בדעתו אפשרות זו של שכתוב? מדוע שום עם אחר לא יצר במקרה ובדרך של התפתחות מהפכה עולמית? מדוע אין שום עם המציג מגלות יוחסין [ואפילו פיקטיביות] של בן אחר בן מנהיג אחר מנהיג פעילותו ומקומו של כל אחד במשך שלשת אלפי השנים האחרונות? מדוע אף עם לא מספר לנו על נסים מופלאים לעשרות ולמאות לעיני כל העם? מדוע אף עם לא טוען שבורא העולם התגלה לעיני כל העם ומסר לו שני לוחות המצויים בידיו עד לרגע זה במקום ידוע ועתיק? מדוע אף עם לא הציג, לא ניסה להציג, וגם לא קיבל, מערכת כה סבוכה וכה מפותחת של מצוות המקיפות כל שעה מחיי האדם? מדוע אף עם לא עבר או מספר שהוא עבר דברים שמזכירים את ההסטוריה המופלאה של אבות היורדים מן הארץ שבים אליה וכובשים אותה בסערה, גולים ממנה ושבים כעבור זמן קצוב לפי חשבון שמיטות, ושוב גולים ממנה ושבים אליה כעבור שנות אלפיים, שומרים על קוי אופי ברורים לא הגיוניים ובלתי משתנים, והם היחידים המצליחים להפריחה? מדוע אף עם לא טען ולא סיפר מעולם על עשרות נבואות קדומות ומפורטות המכתיבות את מהלך העם כולו? אפילו נבואה צפויה והגיונית אחת לא נשמעה משום עם או מי שהתיימר לייצג כח עליון, קל וחומר נבואה שהתקיימה! מדוע רק לנו קרו כל צרופי המקרים האלו? אם זה כל כך קל, למה לא עשו זאת או אפילו משהו קטן מעין זאת שאר העמים האדירים והכבירים שמשלו בכל העולם כבכף ידם? היכן הם היום? מדוע אינם טוענים גם כן לאמת?

אי אפשר לטעון על תהליך שהוא טבעי, אם אין לו שום דוגמא או מקבילה בשום סדר גודל. לדבר טבעי יש מקבילות.

 

 

התנ"ך כהסטוריה

המקרא נתפס בכל שלביו ותקופותיו כהיסטוריה של העם, שלא לדבר על המשך ההסטוריה העולמית[2] עד המאה ה18 (או לכה"פ ה17), לא חשב שום הסטוריון, חוקר, או סתם אדם, שיש איזה ערעור על כללות הספורים[3]. האם ביקורת ספר הסטוריה שהוחזק נאמן מאז כתיבתו במשך אלפי שנים ההופכתו לשקר, ונקבעת כעובדה בספרי למוד, אינה בגדר שכתוב הסטוריה?

ההסטוריה המצרית כולה מבוססת על ההסטוריון המצרי מנתון, שחי במאה ה3 לפנה"ס, על פי הכרונולוגיה שהוא יצר מתוארכת ההסטוריה והארכיאולוגיה של מצרים לאלפי שנים! (עד 3000 לפנה"ס ויותר!), על פי תיארוך הארכיאולוגיה המצרית בנויה כל מערכת התיארוך הארכיאולוגית של המזרח (יון א"י אסיה הקטנה וכו'). ידוע כי מנתון התחרה עם בירוסוס הכשדי בביסוס והילול נפלאות וקדמות הלאום (ראה למשל אנצ' מסדה ערך מצרים). חלק חשוב מכל החומר המדעי, או החומר הנלמד במסגרות למודים תלוי ועומד על ספוריו של מנתון! אף שידוע שכמה מן הפרטים שמסר הם בלתי ניתנים להתקבל (ראה בספר "התנ"ך האבוד", בפתיחה). ואף שברור שהוא מדבר על תיארוך של שושלות מלוכה ממרחק של מאות ואלפי שנים, ואף שידוע כאמור שנימת התפארות מובילה את דבריו, [ובכלל, ספרו לא שרד, והידע שלנו הוא ע"פ מובאות בספריו של פלביוס כשחי שלש מאות שנה לאחריו! ועוד קטעים שנשתמרו בדרך דומה]. למרות כל זאת אין כאן אבסורד, כי הסטוריה של עם ידועה לו באופן כללי, ולא ניתן לשנותה בקנה מדה גדול, גם אין אנו מצפים מעם שישנה את ההסטוריה של עצמו בקנה מדה כזה.

כשאנו מעלעלים למשל בתולדות הדתות ההודיות, ברור לנו בלי ספק כי: היצירה הראשונה של הדת ההודית היא ה"וֶודוֹת" שחוברו כ1000 שנים לפני הספירה, אל הוודות מצורפות "אופנישדות" [המכונות גם וודנטה – סוף הוודות] שנתחברו כ600 שנים לפני הספירה, במאה שלאחר מכן נתחברו ארבע האמתות הקדושות של הבודהה, ובשני המאות שלאחר מכן נוצרו שיטות ה"הינדואיזם" המחולקות לשש "דרשאנות", ה"מיממסה סוטרה" נוצרה כ300 שנה לפני הספירה, [אך הפילוסופים קומריולה ופרבהקרה שהם מנושאי דגל שיטה זו חיו כ1000 שנה לאחר מכן][4].

למרות שכל האסכולות האלו נטולות זיקה היסטורית ואין בהם התיחסות למאורעות, סדר היווצרותן מקובל כמובן מאליו, למרות קשרים שונים ביניהם, מבדילים יפה בין היצירות כשכל אחת היא יצירת דורות אחרים, ומעולם לא עלה על דעת שום חוקר אפילו בצחוק השאלה 'אולי נכתבו כל היצירות בדור אחד?' 'אולי מדובר כאן במפלגות ולא בדורות?'. הכל מבינים כי אף שאפשר שלא לדייק בנתונים, אי אפשר לעקר את כח היצירה, הספרות התרבותית האנושית הינה יצירה, ולכל דור יש את יצירתו שלו. אי אפשר לדחוס את כל היצירות כולן כמגמות של דור אחד, מפני שיצירה שכזו לאחר רִיק גמור, גדולה יותר מכח התרבות האנושית. וכן אי אפשר לסרס את הסדר הנמצא בתודעת העם.

דברים ברורים אלו המובנים בכל מחקר המתיחס לתרבות כל שהיא, כאלו נשכחו בדברי ימי ישראל.

מכל זוית שלא נסתכל על תורת משה אין לה הסבר אחר מלבד – ההסבר הטבעי בו היא מסבירה את עצמה, אין שום מקור או השפעה חיצונית שיכולים לגרום מהפכה כזו, הפרושה לפנינו בכל שלביה, מבראשית, ועד האמנה של נחמיה, מן הא'ב' ועד למוסר היהדות, מן עשרת המכות ועד בליעת קורח ועדתו. אין שום הסבר לשונות וליחודיות של היצירה הזו ששינתה את פני העולם. ההסבר היחידי הוא נתינת התורה ממקור חיצוני. אין שום תורה בעולם שבאה בבת אחת ובצורה שלמה, כל שנוי והתפתחות ארכו מאות ואלפי שנים, גם השנוי המהיר יחסית למן העת החדשה, נעשה ביסודיות שלב לאחר שלב, כשאנו יכולים לתאר במדוייק בשיטת סבה תוצאה כיצד השתלשל כל המהלך, למן המצאת הדפוס, ועד הנחיתה על הירח.

 

 

 

הערות:

[1]"שיטה זו מיוסדת על טשטוש וסלוף שיטתי נועז של כל תולדות ישראל בימי קדם, מלכות האלהים של תקופת השופטים היא בבואה של התיאוקרטיה המאוחרת, התורה מאוחרת מן הנבואה הספרותית, ס' הכהנים נתחבר בימי בית שני אגדות בראשית הן פרי השפעה בבלית מאוחרת – אולי מימי גלות בבל, מזמורי ס' תהלים נתחברו רובם ככולם בימי בית שני. על זה נוסף טשטוש כל המטבע הישראלי המיוחד של יצירת התקופה העתיקה של הנבואה הקדומה של הדרישה באלהים של הקרבן של החג וכו', ישראל לא רק עבד לאלהי נכר אלא הישראליות עצמה היתה אליליות, והכל על יסוד מדרשי כתובים על יסוד השבלונה האלילית. המדע המקראי עמד בשנים האחרונות על כזבם של כמה מן הסלופים האלו אבל ברובם הוא מחזיק עדיין. אולם מי שהכיר שהתורה קודמת לנבואה הספרותית, שמזמורי תהלים הם רובם מימי בית ראשון, שמלכות האלהים הנבואית היא קדומה, שיצירת בית ראשון היא מונותאיסטית בכל תגיה, מוכרח להניח שקיים היה קבוץ אתני מונותואיסטי עוד לפני בית שני, זאת אומרת שישראל היה עם מונותואיסטי, ושהאלילות של ימי בית ראשון היתה באמת רק תופעת שטח ספיח סרק נמושי ללא פרי תרבותי" (קויפמן).

הדברים ברורים: או שנכחיש את הכל ונצייר את כל הספרות העברית כגיבוב שקרים חסר משמעות, או שנעשה סדר בדברים, נבחין בזמנים הסטוריים, נראה את קדימת התורה לנבואה, אז נבין כי העם היה מונותואיסטי מיסודו. ומן השלב הזה אין מנוס אלא לקבל את המסורת ההסטורית הפרושה כרשת סביב כל אלפי הפרטים שבהסטוריה המקראית. המסורת שמגיעה עד לרגלי הר סיני.

[2]התפשטות הנצרות נבעה מקבלה תוך הבנה של ההסטוריה המקראית ומשמעותה על ידי העולם התרבותי דאז, עם תרגום המקרא והפצתו נתקבלה הנצרות. וברור שלולי הופעת הנצרות היתה התגיירות המונית אל יהדות במקומה, [בספרות הסורית אנו מוצאים מסורת על כותבי עברייתא שהשתחוו להם הסורים חלק מהתפשטות היהדות בחבלי חדייב (אנצ"ע ערך ארטבן). אובדן עצמאותה של יהודה ב63 לפנה"ס, התפשטות היהדות בעקבות תנועת התגיירות גדולה נמשכה עוד כמאתיים שנה (אנצ' מסדה ערך יהודים) מענין להשוות את "תנועת ההתגיירות" שחלה ביפן עם חשיפתה לתרבות המערבית: "לפי האומדן התגיירו מאז תום המלחמה ועד 1957 כ8000 יפאנים" (אנצ' מסדה ערך יפן)]. המונותואיזם התפשט, ולאו דוקא הנצרות. הנצרות עדיין לא ירדה אז למדרגה של דת עיורת ומטומטמת המתמקדת בפילוסופיה עקרה סביב ה'שילוש' הדמיוני שהצעיד את העולם אל חשכת ימי הביניים. [ובפועל היה שילוש של: האם הסוטה, האב הנואף, והבן הממזר], ועיקר הדגל שלה היה המקרא בטהרתו. גם האיסלם נבנה בצורה ברורה ומפורשת על קבלת ההסטוריה היהודית, ומוחמד לאורך כל תקופת מכה משכנע את קהל שומעיו לקבל את הספר או הקוראן [כשכוונתו שם לתורה, ראה בספר "בעיית האיסלם"], מכח הנסים שאירעו בנתינתו ולאורך כל ההסטוריה המתוארת בתנ"ך. משמעות הדברים היא שכל העמים שלא אחזו בדרגת הפרימיטיביות האלילית המעורפלת בה שום דבר אינו מוחלט הבינו כי ההסטוריה היהודית ומשמעותה מחייבים! הייתכן וכל זה קרה במקרה? מדוע אין עוד שקר הסטורי אחר שכל העולם השתכנע בו וקבלו? [וכאמור, אין זו הנחה דתית כדוגמת ה'שילוש' המתקבלת ממילא עם הדת, אלא ההסטוריה היתה הגורם שהביא את העולם לקבל את הדת].

[3]ומנתון המצרי ידע רק לומר כי היהודים גורשו ממצרים עקב היותם מצורעים.. מה שמראה כי למרות שהאנטישמיות היתה קיימת, הכחשת ההסטוריה לא היתה קיימת. היחיד שהעלה ספק בדבר קיומם של היהודים הוא אפיון, אך דבריו הוצגו כהשתטות בלתי ריאלית, בסגנון "ישראל אבד זרע אין לו" של מרנפתח.. ובאנצ"ע (ערך אפיון): "החוגים המשכילים ראו בו נוכל ופה ממלל רברבן והולך רכיל, פליניוס הזקן כינה אותו התוף של תהלת עצמו, וטיבריוס קיסר קרא לו פעמון העולם כלומר אדם המדבר על הכל ובכל מקום בקולי קולות, אהבת הכבוד שלו והתפארותו לא ידעו גבול.. העיקר היה לו למצוא חן בעיני ההמון ועל כן המציא חדושים משונים ומוזרים ולא נרתע מפני פרושים מחוסרי יסוד ממין זה היו פרושיו להומרוס שבהשערות הדמיוניות שבהם נבדלו לרעה מן הבקורת האלכסנדרונית המסורתית.. פעם אחת בשנה לפי אפיון תופסים היהודים לא יהודי שוחטים אותו וטועמיו ממעיו בשעת הסעודה נשבעים הם לשנוא את עמו של השחוט בבית המקדש בירושלים בקודש הקדשים היה נמצא לפי אפיון ראש זהב של חמור שהיהודים עבדו לו.. אפיון הפיץ את ספורי הזועה שמצא על היהודים והוסיף עליהם מדמיונו מפני שהיה זקוק לחומר זה כתעמלן מדיני נגד היהודים באלכסנדריה".

[4]הנתונים מורצים בחבור "פילוסופיה הודית" מאת שלמה בידרמן בהוצאת אוניברסיטה משודרת.

גם בישראל היתה רציפות של יצירה, "ההתרחקות היתירה מכל רמז מיתולוגי ומציאותה של שורת ספרים קדושים ומקודשים שבה מסופרת כל ההסטוריה האגדותית ההירואית של העם מראשיתו עד חרבן בית ראשון ועד אחר עזרא ונחמיה ודאי לא נתנו לאפוס עברי להתפתח באותה צורה שהתפתחו האפוס הבבלי והכנעני היוני והרומי.." (אנצ"ע ערך אפוס). החומר התפתח בצורה של יצירה המקיפה את כל ההסט*וריה, וזה השפיע גם על תכנו.

5 1 vote
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
6 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
יצחק
יצחק
1 month ago

מאמר לפנתיאון. פשוט מדהים!

משה
משה
2 years ago

ייש"כ, מאמר מדהים.

ישראל
ישראל
3 years ago

שלום רב.
קראתי הרבה מאמרים באתר זה.
ולדעתי זהו אחד המאמרים החשובים והמאירים ביותר. כן ירבו.
לרוב צריכים לעסוק במיקרו כדי לענות על שאלות נקודתיות,
אבל בשביל לראות את האמת בבירור, אין תחליף מאשר להתבונן במקרו, בתמונה הכוללת.
רק כך אפשר באמת להבחין בין אמת לשקר,
לענ"ד חשוב להרבות במאמרים כאלו, שנותנים הסתכלות כוללת.
(לדוגמא, להתבונן בעובדה שמי שבקי בנבכי התלמוד חדור בהכרה על גודל מעלתם של האמוראים והתנאים, ועל ביקוש האמת, והדקדוק המוסרי שכל רגע בחייהם היה מושתת עליו, באופן מדהים,
רק מי שעוסק בתלמוד יכול לדעת דברים אלו במוחש.
ואמונתם של ענקי רוח אלו בכל אות מן התורה היא ללא סייג,
והם היו קרובים הרבה יותר מאיתנו לנתינת התורה, ולמסורת שקיבלו ישירות מאנשי כנסת הגדולה ומהנביאים,
האם איזה חרס שלא נמצא איפה שחשבנו שצריך להיות, יכול בכלל להתחיל להתמודד מול זה)
(דברים אלו לאמיתתם יכול לראות רק מי שיש לו היכרות עם חכמי התלמוד בש"ס)
יישר כחכם.

יעקב מרוז
יעקב מרוז
4 years ago

האם לא מוזר שעל מאמר כה מושקע אין אף מגיב ?

נוריאל
נוריאל
4 years ago

לא ראיתיו בלתי היום, ותודה שהקפצת אותו בתגובתך.
אכן מאמר חשוב מאוד ומעניין, וכתוב גם בצורה מעניינת חן חן לכותבים. הרגשתי שהוא נגמר מוקדם מדי שמא יש לו המשך?

6
0
Would love your thoughts, please comment.x