חגי משגב על המיתוס המינימליסטי לפיו "לא היתה אוריינות עד המאה ה8"

זה לא שאלכס לא מנסה, הוא באמת משתדל לתת מקום לעמדה המינימליסטית, פשוט לא נשאר… (וכן, שבועות או סוכות, לא כל כך קריטי. לגבי דברי חגי על מקבילות לסוכה בעמים, ראה דברי ליברמן שהובאו במאמר זה, – חפש בדף "ראה גם ליברמן").

משגב לא ממש מקסימליסט, והוא מתמרן יפה. אם כי הסגנון שלו לפעמים נשמע ספקני מדי. כמו שהוא אומר "בתוקף הכיפה שעל ראשי"… ("בפועל העם האמין בה' ואשרתו עד המאה השמינית"… נשמע כמו "בני עמי בחרו בדרך הטרור"… אלא שההסברים שלו בהמשך חשובים, ה'מונותואיזם' לא נקבע לפי הגדרות טהרניות של פילוסופים גרמנים במאה ה19).

לגבי דברי חגי שעיקרי האמונה נוסחו כנגד הדוגמה הנוצרית, כמדומני שזו שגיאה היסטורית, העיקרים נקבעו ע"י הרמב"ם בעקבות רס"ג, והפולמוס שלהם היה מול הפילוסופים המוסלמים בלי קשר לנצרות, אליה כמעט לא התייחס הרמב"ם.

יש עוד אי דיוקים כמו שחז"ל אומרים שבמתן תורה שלא שמענו שום דבר אולי את המילה הראשונה, זו הגזמה. הנושא המרכזי הוא הפרכת המיתוס של "אין כתב עד המאה ה8", את זה הוא עושה ב2 דקות ראשונות, ובאמת לא צריך יותר.

המלים האחרונות מאד חשובות: יש תורה שבעל פה, התורה לא מגדירה בכלל מושגי יסוד, מדברת על 'אשת איש' אבל לא כותבת איך מבצעים נישואין, מדברת על גזל, אבל לא כותבת איך קונים ואיך מוכרים. יש בסיס חוקי שאמור להיות ידוע ולא מצופה שיהיה כתוב.