האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

ט הדור השני של ההתנחלות

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

נמשיך קדימה לדור השני של המתנחלים בארץ, ונראה כיצד מגוון של כיוונים מאשרים את הסיפור המתואר בנביאים ראשונים.

פלשתים

האוייב הבא בתור אחרי שהובסו הכנענים, הוא הפלשתים. אף שקבוצות קטנות של גויי הים חיו דורות רבים בכנען, כפי שמלמדים ממצאים ארכיאולוגיים שמקורם בים האיגאי, החל מראשית האלף השני לספירה (ראה: ר' גונן, הקבורה בכנען בתקופת הברונזה המאוחרת כבסיס לחקר האוכלוסיה והישובים, כבודה לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה של האוניב' העברית, ירושלים תשלט' עמ' 231-238 באתרים פלשתיים נמצאו זרעים מפוחמים של צמחים שאינם צומחים בארץ אלא באיים האיגאיים – מקום מוצאם של הפלשתים, זרעים אלו נמצאו בשכבות השייכות לתקופת האבות. הבוטנאי פרופ' מ. כסלו, בראיון ל"בשבע" 12/1/06. מקורות נוספים (כולל מקורות מצריים) לקיומם של הפלשתים בימי האבות, ראה: י"מ גרינץ, "הפלשתים הראשונים", בתוך ספרו: מוצאי הדורות , ירושלים תשכ"ט, עמ' 99–129. K.A. Kitchen, Ancient Orient and Old Testament, Chicago, IL 1966, p. 80; V.P. Hamilton, The Book of Genesis, Chapters 18–50 (New International Commentary on the Old Testament, Grand Rapids, MI 1990, p. 94. י' אליצור, בתוך ספרו: ישראל והמקרא: מחקרים גיאוגראפיים, היסטוריים והגותיים , ירושלים ורמת-גן תש"ס, עמ' 355 הערה 19. פירוט נוסף כאן. לקראת סיום האלף הראשון לספירה, עלה מאד כחם של הפלשתים, והם הפכו לגורם צבאי.

עמיחי מזר קובע: מסקנות המחקר הארכאולוגי הנרחב בפלשת ובעיקר באשדוד, בעקרון ובאשקלון, עולות בקנה אחד עם המסורת המקראית על ערי סרני פלשתים. גם המסורות המקראיות על מוצא הפלשתים בעולם האיגאי נתמכות בממצא הארכאולוגי. שם כמו 'אכיש' ידוע עתה מכתובת מונומנטלית שהתגלתה בעקרון מן המאה השביעית לפנה"ס. יש להניח כי שם זר זה, כמו שמות נוספים שנמצאו בכתובת זו, השתמר במסורת בני המקום עוד מימי ההגירה הפלשתית בתקופת הברזל א. קשה להניח כי תיאור חמש ערי פלשת התואם כל כך את הממצא הארכאולוגי מתקופת הברזל הראשונה הומצא במאה השביעית לפנה"ס. (אגב, אכיש יסודו במלה 'אכאי' – הכינוי של היוונים בפי עצמם, טרודה דותן במאמרה בבית מקרא קעו על הכתובת מעקרון, שם זה נמצא גם בכתובות אשוריות).

פלישות שוסים ועמלקים מתוארות בשופטים (ו יח). תמונה בהירה של תנודות ופלישות כאלה עולה לפנינו מתוך המחקר הארכיאולוגי באיזורי הספר במזרח ובדרום (בנימין מזר, אנצ"מ ערך ארץ ישראל עמ' 607).

שמשון מבני דן לוקח אשה פלשתית (שופטים יד'), הד לאירועים כאלו אנו מוצאים במיתולוגיה היוונית בה פרסוס מסתובב ביפו (נחלת דן הקדומה) ואמו היא "מצאצאי דנאוס". (אנצ"ע ערך פרסוס. הכוונה למציאות קרובה ולא לנישואי שמשון כמובן). קשר אפשרי נוסף בין דן ופלשתים, ניתן לראות בהצעתו של יגאל ידין לזהות את אנשי שבט דן עם ה'דננוי' ששיתפו פעולה עם גויי הים כמתואר בכתובת רעמסס השלישי (Mark W. Bartusch, Understanding Dan: an exegetical study of a biblical city, tribe and ancestor Volume 379 of Journal for the study of the Old Testament: Supplement series, Continuum International Publishing Group, 2003). על כך ראה בפירוט: מעשי שמשון מתוארים במיתוס היווני?

ע. מרגלית במאמרו: ההקבלה בין סיפורי שמשון לסיפורי הים האיגאי (בית מקרא אדר תשכ"ו גליון כז), מראה את הריאליות של התיאור בס' שופטים, אנו קוראים שם: "בתיאור הארמון של הפלשתים בו התקיימה החגיגה אשר אליה הובא שמשון השבוי העיור, יש שתי עובדות המאפיינות את המבנה: – א. המבנה כולו נשען על שני עמודי-תווך מרכזיים; ב. גברים ונשים במעורב חוזים במשחקים. אין אנו מוצאים צורת-בניה כזאת במבנים של הכנענים ויתר עמי המזרח הקרוב שנתגלו עד עתה מאותה תקופה בארץ, ואין אנו מוצאים אצלם תאורים של קהל שבו משתתפות הנשים לצד הגברים בשוויון כזה. אולם בחפירות שנתגלו על ידי איונס A. Evans, כקנוסוס ומקומות אחרים בכרתים מאותו זמן, רואים אנו כי הארמון היה בנוי על שני עמודי-תווך, וכי קהל הצופים במשחקים, בחגיגות וכו' היה מעורב ואף מספר הנשים עלה על מספר הגברים. לא יפלא איפוא שסגנון הבניה וקהל הצופים אצל הפלשתים, שהיו יוצאי כרתים, יהא לפי נוסח כרתים, וכי הסופר שראה לנגד עיניו ארמון וטכסי חג בסגנון כרתי מובהק, רשם תאורים אלה בנאמנות". ע"ע כאן.

בנוגע לפולחן הפלשתי, מסופר כי סרני פלשתים מקריבים עכברי זהב (שמואל א ו יח) עכברי הזהב שהקריבו סרני פלשתים הם מתנות הקדשה שהיו נהוגות בין עמי קדם ואף נשתמרו במקדש אל הבריאות (פרופ' יהושע ליבוביץ. אנצ"מ ערך רפואה עמ' 423).

לפי שמואל (א י ה) הפלשתים החזיקו חיל מצב בגבע,  ואכן נמצא שם מבצר מן המאה ה11 המתאים לתיאור זה (מיכאל אבי יונה, אנצ"ע ערך גבע).

כיצד נראה הלוחם הפלשתי? בשמואל (א יז) מתואר גלית הגתי. "הפרטים הרבים המתוארים בקשר לכלי המלחמה ולבושו של גלית בשמואל א' יז' הם טיפוסיים לאיש המלחמה האיגאי", (אנצ"מ כרך ב' עמ' 509. השם גלית מתאים להברות שנמצאו בחפירות פלשתיות, כפי שנתברר לאחרונה). גם השם 'אכיש מלך גת', המוזכר בשמואל א כא יא נמצא בכתובות כשם מלך פלשתי. (פרופ' יהושע גוטמן, אנצ"מ ערך אכיש). ויש גם הקבלות לשמות קדם הלניים, כמו גם למלה סרן (פרופ' שמואל אחיטוב אנצ"מ ערך פלשתים).

יוסף גרפינקל כאן:

על השתקפות המתואר בנביא, במציאות החפירות בשטח, מומלץ לראות את מחקריו של פרופ' אהרן מאיר חוקר תולדות הפלשתים:

ד"ר דוד שפירא כאן מדבר על התאמות ארכיאולוגיות לתקופת השופטים, ועל עדויות לחרבן שילה בהמשך לקרב אבן העזר, וכן מיקומו של המשכן בצפון העיר (מצורפים קטעים מספר מתוך דבריו):

בשמואל (א ה) מתואר נצחון פלשתים באבן העזר. אבן העזר מזוהה עם עזבת צ'רטה שניטש סמוך לשנת 1050 מה שמתאים בדיוק למלחמה זו. (ישראל פינקלשטיין, עולם התנ"ך שמואל עמ' 62).

בשמואל א ו מוזכרת האבן הגדולה שהונח עליה הארון, לזיהויה ראה כאן.

בהמשך   שמואל מנצח את פלשתים באבן העזר (שמואל א ז יב). לפי מסורת זו חזרו לישראל הערים הכבושות מעקרון ועד גת ובעקבות נצחון זה נכרתה ברית שלום.. לידיעה זו אף ניתן למצוא אישור ארכיאולוגי בחפירות תל קסילה עיר הנמל הפלשתית שעל גדות הירקון מול גת רמון, שנחרבה באמצע המאה ה11. אפשר שחורבנה קשור בנצחון הישראלי בימי שמואל (אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא מפה 83).

בשמואל מסופר על מלחמת פלשתים עם ישראל בגלבוע, כשבסיומה נלקחו עצמותיו לבית שאן (שמואל א כח ד) מציאות פלשתים בבית שאן, מוכחת מארונות מתים אנתרופואידיים (דמויי אדם) רבים שנמצאו בבית שאן "הוכחות אלה על מציאותם של הפלשתים מאמתות את הספור על מלחמת שאול בגלבוע נגד הפלשתים" ("בית שאן" מאת פנחס פורת, פרסומי מטכ"ל).

רואים אנו, שאם ניקח את תולדות הפלשתים כמאפיין היסטורי, נמצא בהחלט הקבלה בין הממצאים, הופעתם של הפלשתים ככח צבאי משמעותי, סגנון חייהם, המלחמות בהם היו מעורבים באתרים השונים, ועוד.

מלחמות פנימיות בתקופת השופטים

ספר שופטים מתאר לנו את החיים המדיניים שבתוך  מדינת ישראל, על יחסי השבטים בינם לבין עצמם, וגם על מלחמות פנימיות. האפשר לאשר ידיעות אלו מן הארכיאולוגיה?

בשופטים (ח טז) מתואר כיצד גדעון הורג את אנשי סוכות. ואכן בסוף המאה היג' נחרבה סוכות חורבן קשה (אהרוני, הארכיאולוגיה של א"י בתקופת המקרא עמ' 227).

גדעון נקרא ירובעל, וביולי 2021 נמצא השם ירובעל על חרס מהמאה היא' לפנה"ס, זמנו של גדעון, גרפינקל אומר על כך:

כידוע, יש ויכוחים גדולים האם המסורת המקראית משקפת מציאות ונאמנה לזיכרונות היסטוריים מימי השופטים ומימי דוד", אומרים החוקרים. "השם ירובעל מופיע במסורת המקראית רק בתקופת השופטים, ועתה הוא נחשף גם בממצא הארכיאולוגי, בשכבה מימי השופטים. באופן דומה, השם אישבעל מופיע במסורת המקראית רק בימי דוד המלך, והוא נמצא בחפירות חורבת קיאפה באתר מימי דוד המלך. זהות שמות האנשים בתנ"ך ובכתובות המתגלות בחפירות ארכיאולוגיות, מעידה על השתמרות זיכרון שעבר מדור לדור".

בשופטים (ט כא) מתואר כיצד יותם בן גדעון בורח ל"באר". מקום משפחת גדעון היה ע"י עפרה, ואכן 11 ק"מ מבית שאן נמצא הכפר הנטוש אל ביירא, מקום זה נזכר כבר בכתבות של תחותמס 3 (המאה ה15 לפנה"ס) ביחד עם עפרה. במקום נתגלו שרידים מימי הכבוש והשופטים. ( F.M. Abel, JPOS, 1937 p. 42 f   אנצ"ע ערך באר).

בשופטים (ט מה) מסופר על אבימלך המחריב את מגדל שכם וזורע את העיר מלח, מגדל שכם נתגלה בחפירות וחרבנו נקבע לראשית המאה היב', יחד עם כל העיר שחרבה חרבן אלים (ארנסט רייט, חופר האתר, אנצ"מ ערך שכם). בכתובות המלכים החתיות והאשוריות ישנם מקבילות מאלפות המורות שהמנהג היה לפזר מלח או גפרית על עיר שהפרה ברית ובשל כך נחרבה, (אהרוני, הארכיאולוגיה של א"י בתקופת המקרא עמ' 227. עת מול, יוני 1992, גליון 103. ד"ר י. קלימי)

שופטים (כ מח) מספר כיצד גבעת בנימין חרבה ונשרפה ע"י השבטים. חפירות גבעת בנימין (ע"י וורן, אולברייט, לאפ, קלסו) העלו כי גבעת בנימין נהרסה ונשרפה לאחר שיושבה בידי בני ישראל כמתואר בפרשת פילגש בגבעה ובתקופה המתאימה, וכן ניטשו ישובים באיזור (עולם התנ"ך שמואל עמ' 111. אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא מפה 81, מיכאל אבי יונה, אנצ"מ ערך ארכיאולוגיה, בנימין מזר, ערך גבעה כרך ב' עמ' 415).

הפרטים הקטנים

אדרת שנער, המוזכרת ביהושע (ז כא) כשלל מלחמה, היא פריט המתאים לתקופתו,  סוג אריג המוזכר בתעודות מן האלף השני לפנה"ס (פנחס ארצי, אנצ"מ ערך שנער עמ' 225).

בשמואל (א ט ד) מוזכרת הבאת בכורי שעורה מ"בעל שלישה" באפרים. מחקר גיאוגרפי קובע כי השעורה היא מגדולי הבעל העיקריים באיזור זה, והיא ממהרת להבשיל בו (זכריה קלאי, אנצ"מ כרך ב' עמ' 292).

שמגר בן ענת גבור מלחמה מוזכר בספר שופטים (ג לא), ובחותמות עתיקות מא"י נתגלה שהשם "בן ענת" היוה כנוי סמלי ללוחם אמיץ (מ. הלצר "בן ענת", על הפרק נובמבר 1994 גליון 8).

בשופטים (ח יד) מתואר כיצד נער סתמי מסוכות כותב רשימה. ואכן ישנן הוכחות שהכתב בישראל היתה אומנות קלה ונחלת הרבים (אהרוני, תולדות ארץ ישראל).

שמואל (א יג נא) מזכיר את המונח 'פים', הכינוי סתום, אבל נמצאו בחפירות משקולות פים מהתקופה הישראלית. וכך לגבי "רבע שקל" הנזכר בש"א ט ח (הארכיאולוג אפרים שטרן, אנצ"מ ערך מדות ומשקלות עמ' 870).

בשמואל (א כ יט) מוזכר יום המעשה (למחרת ראש חדש). על שמירת ביטול מלאכה בראש חדש מעידה כתובת מערד, המצווה את מפקד המצודה לשלם שכר בראשון לעשירי, אך לכתוב את ביצוע הפעולה לפניו רק בשני לעשירי, לפי ליונשטם הסבה היא ביטול מלאכה בראש חדש (ש"א ליונשטם, 'כתובת 7 מאוסטרקאות ערד, עדות לביטול מלאכה בראש חדש?", בית מקרא כא' תשלו' עמ' 330).

הברכה המצוטטת בשמואל (א כה ו) "אתה שלום וביתך שלום וכו'". מהווה נוסח ברכה מוכר מתקופות קדומות ביותר (שמואל ליונשטם, אנצ"מ ערך מכתב עמ' 974).

לסיכום, מכל צד שננסה לראות האם המתואר במקורות משתקף בשטח, יש בהחלט התאמה לחלק גדול מהמאורעות של כיבוש הארץ וההתיישבות בה.

0 0 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
0
Would love your thoughts, please comment.x