האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

יט זמן כתיבת התורה 7. ידע היסטורי, וסיכום

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

מלבד ההשוואות לממצאים ארכיאולוגיים המשקפים מצב מדיני, מלחמות, וכדו'. אפשר להשוות גם את הידע ההיסטורי שבתורה, לידע שהיה מקובל בעמים הקדמונים בימי מתן תורה.
מבלי להיכנס לשאלה, מה בדיוק היה ואיך התרחשו האירועים האלו, או להשוות את הפרטים בין הסיפור אצל העמים השונים, נוכל לראות רק איך התורה מתארת את אותם אירועים המתוארים אצל עמי קדם בכתבים מתקופות הקרובות למתן תורה, לחלק מהם אין זכר בזמן מאוחר, והם דברים שאף סופר מאוחר לא היה יכול לדעת. וגם חלקים אחרים שיש להם רמזים גם במיתוסים מאוחרים יותר, ברור שלא היו מוכנסים לתוך תורת ישראל מתוך ספרי אלילות שהתורה כה מתעבת.
התורה פותחת באדם הראשון, המלה אדם הוראתה עברית, כמו כן מוזכרים עשרה הדורות שמאדם ועד המבול. גם בכתבים הבבליים אנו מוצאים את "רשימת עשרת המלכים שמלכו לפני המבול", ואחד מהם הוא 'אדם', גם באוגרית מן האלף השני לפנה"ס אחד האלים הראשיים הוא 'אב אדם'.
מתוך עשרת הדורות שלפני המבול, מצויין השביעי, חנוך, שהתהלך את ה'. וגם הבבלים מספרים שהמלך השביעי היה חביב האלים. שמו מסתיים בהיגוי nki לפי נוסחה אחת לכל הפחות, מה שמזכיר את הסיומת של חנוך. כברשימה הבבלית, גם בתורה מספר השנים של עשרת הדורות הולך ופוחת.
אדם וחוה נענשו בגירוש מגן העדן, בתרבויות הכתב לא מצאנו שום זכר למעשה זה. אבל חותמת מן האלף הרביעי לפני הספירה מתארת איש ואשה עומדים על יד עץ, ונחש מאחוריהם, "מבע פניהם אומר עצב ואימה" (קאסוטו בראשית עמ' 53). ייתכן שלפנינו התיעוד הראשון למעשה אדם וחוה בגן העדן.
התורה מספרת על 'ארץ החוילה אשר שם הזהב' (בראשית ב יא), ארץ החוילה מוזכרת בתעודות עתיקות, ואף מסעות אליה, אך המקור האחרון העוסק בה מתוארך לאלף השלישי לפנה"ס (גריניץ עמ' 63). איזה סופר מאוחר היה יכול לדעת על כך?
התורה מזכירה את תובל קין, אבי המתכות (בראשית ד כב), והנה אצל החתים, מוזכר שם הדומה לתובל כראשית חרושת הברזל, כפי שמעיר פרופ' גריניץ (65), וכן אצל היוונים מיוחסת חרושת הברזל לוולקן.
סיפור המבול מופיע כידוע בכל רחבי העולם, חוקרים שאספו מסורות מעמים שונים ברחבי העולם, הגיעו למנין של 217 תרבויות שבהן מסופר על מבול עולמי, ישנם פרטים רבים המשותפים להרבה מן המסורות, בין החוקרים המפורסמים שעסקו בנושא: למברט ומילר (The Babylonian .Story of the Flood), פריזר (G. Frazer בספרו:Folklore in the Old Testament,) ועוד רבים. במיוחד ראוי לציון המיתוס הבבלי, שבו עשרות פרטים הדומים לסיפור הישראלי. באיזו תקופה היה סיפור זה חלק מהידע האנושי? עלילות גלגמש ידוע לנו החל מהאלף השלישי לפני הספירה, זמן המבול המקראי, אין לו זכר אחרי המאה ה13 לפנה"ס, זמן מתן תורה. הריבוי הגדול של ההקבלות מלמד שלשני הסיפורים יש מקור משותף, אבל המקור הזה לוקח אותנו הרבה לאחור, זמן הסיפורים האלו חייב להיות בתקופה הקדומה, ולא בימי השופטים והנביאים.
התורה מתארת שאחרי המבול חטא חם אבי כנען בביזוי אביו השיכור ונענש על כך, זה מתאים למיתוס הכנעני הרואה בכיבוד האב השיכור ענין גדול, כפי שמציין שמואל לוינשטם, הד לסיפור זה יש בכתבי אוגרית, הקודמים למתן תורה (אנצ"מ חם).
בני יון בן יפת, מוזכרים בתורה אלישה, תרשיש, כתים, ודודנים. ואף המיתולוגיה היוונית מספרת על הטיטן יפטוס, אלישה ותרשיש כתים ודודנים, הם היגוי אחר לשמות הקמאיים היווניים: הלאס ותרקיה, איכאים, דנאים, השמות שמזכיר הומרוס. שוב מדובר בסיפור שיסודו קדום מאד. אין כאן את כל המורכבות שבמיתולוגיה היוונית ההומרית, וגם בימי שבת ישראל בארצו לא היה קשר בין ישראל ויוון.
לאחר המבול מופיע סיפור מגדל בבל. הסיפור מתאים לממצאים לפיהם במאה היח' לפנה"ס נבנה המגדל הראשון והעתיק של בבל, בשם e-sag-ila שפירושו: המגדל המרים ראשו עד השמים", במקביל לאמור בתורה "מגדל וראשו בשמים" (האשורולוג יעקב קליין, עולם התנ"ך בראשית עמ' 83).
עצם הרעיון שראשית התרבות היא בשנער, מתאים לידוע לנו על הידע באלף השני לפני הספירה, שמה המקורי של שומר היא "שנער" כפי שמראה אברהם ולפנזון (בית מקרא דצמבר 1993 קלו', א. ולפנזון), ידוע לנו שבשומר היתה ראשית הציביליזציה, הכתב, הגלגל, ועוד. גם מה שמספרת התורה שאחרי בנית המגדל בלל ה' את שפת כל הארץ (יא ט), מקביל למסופר באפוס השומרי מן המאה הכא' לפנה"ס שהאל אנכי בלל את שפת בני האדם וקודם כולם דברו לשון אחת (פרופ' אמנון אלטמן עולם התנ"ך עמ' 84).

הידע ההיסטורי שבתורה – מקביל למסופר בתעודות בנות הזמן:

ימי בראשית  התחלות תרבות המבול בני נח מגדל בבל
אדם, עשרה מלכים קדמונים לפני המבול. הדור חנוך השביעי היה חביב האל, מספר השנים הולך ופוחת, הדים למעשה אדם וחוה ארץ החוילה מוצא הזהב, תובל קין מגלה המתכות מקביל ב217 תרבויות עם פרטים רבים מאד,

 

חם מבזה את אביו השיכור, בני יפת במיתולוגיה היוונית. הקבלה בסיפור הבבלי, ראשית התרבות השנער, היפרדות הלשונות באופן פתאומי

סיכום שבעת המאמרים האחרונים:

1 המציאות המדינית

סקרנו את המצב המדיני של 11 עמים, בכולם התיאור שבתורה משקף את תקופת הברונזה.

סקרנו את האופק הגאוגרפי בארבעה דוגמאות, כולן מתאימות לתקופת הברונזה.

סקרנו את התעתיק של עשר קבוצות, בכולן התעתיק שבתורה תואם את תקופת הברונזה ולא את תקופת הברזל.

סקרנו את הידיעות שהתורה מספרת על תקופות קדומות, וראינו שהן מקבילות לידוע לנו מעמים בתקופת הברונזה.

סקרנו 32 ידיעות מדיניות המוזכרות בתורה בנוגע לתקופת הברונזה, לפי ארבע קטיגוריות: לכולן יש בידינו תיעוד מקביל.

2 השפה

סקרנו את ההבדלים בין העברית הקדומה שבתורה, ובין העברית המאוחרת יותר שבנביאים.

ראינו איך ההבדלים מתבטאים בצורת הכתיבה של מלים שבתורה באים במשמעות המקובלת בתקופת הברונזה, ובנביאים במשמעות המקובלת בתקופת הברזל.

ראינו איך הכתיב שבתורה תמיד יותר קדום, איך הדקדוק שבתורה משמר צורות קדומות.

ראינו איך אוצר השמות בכל תקופה מתאים לשפה. גם השמות הקלאסיים של האבות, עוברים שינוי תקופתי, וגם אוצר השמות הכללי מתאים תמיד לתקופה אליה הוא מיוחס. ארבע תקופות ארכיאולוגיות ידועות מזוהות באופן ברור באוצר השמות לאורך התורה והנביאים.

ראינו איך מונחי החוק והמשפט שונים בתורה ובנביאים.

3 תנאי החיים והתרבות

סקרנו 7 נושאים בסיסיים בחי ובצומח של התקופה, וראינו איך התורה משקפת את תקופת הברונזה בנושאים אלו, ולא את תקופת הברזל.

סקרנו את התפתחות הטכנולוגיה ב7 קטיגוריות, וראינו איך התורה משקפת תקופה קדומה ושונה.

סקרנו את ההבדל שבטכניקות הבניה והקישוט של המקדש, וראינו איך ב4 קטיגוריות  התורה לא משקפת כלום מהתרבות שבתקופת הברזל.

סקרנו עוד 7 תמורות היסטוריות, המשתקפות בנביאים שבתקופת הברזל, אבל לא בתורה.

4) החוקים

סקרנו את הרושם ההיסטורי בחוקים, וראינו כיצד אין שום אירוע שלאחר תקופת הברונזה משאיר רושם באחד החוקים.

סקרנו את מבנה החברה המשתקף בחוקים, וראינו שהמבנה המשתקף בהתאמה הוא שתי תקופות הברונזה האחרונות, אך לא תקופת הברזל.

סקרנו את ההתפתחות הכלכלית של תקופת הברזל, המשתקפת בספרי הנביאים, אך אין לה זכר בתורה ובמשפטיה.

סקרנו את סיפורי האבות וראינו שהם קודמים למתן תורה, אפילו התנהגותו של משה עד למתן תורה אינה מותאמת לחוקי התורה. ואין להעלות על הדעת שהם נוצרו אחר מתן תורה.

סקרנ ואת המנהגים בני הזמן והמקום המשתקפים בחייהם של האבות, וראינו שכולם מעוגנים בחוק הקדום שנהג בתקופת הברונזה התיכונה.

5) עבודת ה'

סקרנו את כל הפרמטרים של עבודת ה' בתורה, קרבנות, שמות ה', נבואה, נסים, שאלה בה', כריתות ברית, וראינו איך כולם אינם משקפים את המציאות של תקופת הברזל. אלא אך ורק את התקופה הקודמת לה.

6) חטא ותוכחה

סקרנו את החטאים עליהם מוכיחה התורה, לעומת החטאים עליהם מוכיחים הנביאים, לפי 6 קטיגוריות. וראינו כיצד לא יתכן שהתורה והנביאים משקפים את אותה התקופה.

7) היסטוריה

סקרנו את הידע ההיסטורי שבתורה, בחמשה נושאים, וראינו שהוא מקביל למסופר בתעודות בנות הזמן. סיפורים שאף אחד בתקופה מאוחרת לא היה יכול לדעת עליהם.

מכל הנתונים האלו עולה באופן ברור, שהתורה  נכתבה בתקופת הברונזה, ולא קיבלה שום רושם והשפעה בתקופת הברזל

מציאות מדינית שפה תנאי חיים ותרבות חוקים עבודת ה' חטא ותוכחה היסטוריה
◌ המצב המדיני של 11 עמים

◌ האופק הגיאוגרפי

◌ התעתיק של עשר קבוצות

◌ ידיעות על תקופות קדומות

◌ 32 ידיעות מדיניות

◌ בתורה שירות העברית הקדומה.

◌ בתורה המלים במובן הקדום, בן תקופת הברונזה.

◌ אוצר השמות בתורה מתאים לכל תקופה.

◌ מונחי החוק והמשפט מותאמים לתקופה.

◌ ב7 נושאים בחי וצומח התורה משקפת את תקופת הברונזה.

◌ ב7 קטיגוריות של התפתחות הטכנולוגיה – התורה קדומה.

◌ טכניקות הבניה והקישוט של המקדש – אין רמז לתקופת הברזל.

◌ 7 תמורות היסטוריות מתקופת הברזל לא נרמזו בתורה.

◌ אין אירוע מתקופת הברזל משאיר רושם בחוקים.

◌ מבנה החברה המשתקף – של תקופת הברונזה.

◌ ההתפתחות הכלכלית של תקופת הברזל אינה בתורה.

◌ סיפורי האבות קודמים  לתורה.

◌ מנהגים בני תקופת הברונזה משתקפים בתורה.

◌ כל הפרמטרים של עבודת ה' עברו שינויים מסויימים בתקופת הברזל, אבל בתורה אין זכר לשינויים אלו. ◌ 6 קטיגוריות של חטא ותוכחה מלמדות על ההבדל שבין התורה לבין דברי הנביאים שנכתבו בתקופת הברונזה. ◌ הידע ההיסטורי שבתורה בחמשה נושאים מקביל למסופר בתעודות מתקופת הברונזה.

 

0 0 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
34 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
משה
משה
2 years ago

מה תשיב לאפיקורס שיטען שמישהו אחד סיפר לכמה אנשים שהם צאצאים של עם שקיבל ספר מאת ה' וכמעט שנכחד באסון, והם היחידים שנשארו (בהיותם ילדים). אותו אדם הביא להם ספר עתיק שמצא ,ואנשים הללו קיבלו את זה והעבירו לילדיהם התרבו ונהפכו לעם.
(על כמות קטנה של אנשים אפשר להפעיל מניפולציות)
מה הבאג בסיפור?

משה
משה
2 years ago

האפיקןרס טוען שהספר שאותו אדם הביא נכתב בסוף הברונזה…

משה
משה
2 years ago

והוא מצא אותו

משה
משה
2 years ago

מחילה אולי אני קשה הבנה, פשוט לא הצלחתי להבין מה אתה אומר הרי התקופה בה הספר נכתב לא אומרת שגם אז הוא התקבל והופץ, והיה לתעודה היסטורית.

משה
משה
2 years ago

אבל ההנחה שם שאם הספר ניתן לעם אז הוא היה צריך להיות מופץ.
אבל האפיקורס הנ"ל טוען שהספר נכתב אז אבל לא ניתן למישהו, אלא נשאר בבוידם.
ואח"כ בא אותו אדם מצא אותו וכנ"ל.
(אני מרגיש שאני חופר אבל "לא הביישן…")

משה
משה
2 years ago

קראתי שוב והבנתי טוב תודה רבה גדולה ה' יברך אותך

משה
משה
2 years ago

משהו קצת לא מובן לי ,הרבה פעמים הוכחה היא שהתורה קדמה לנביאים אבל כיצד מוכיחים מתי נכתבו הנביאים?
תודה רבה על הסדרה המושקעת .

משה
משה
2 years ago

תודה רבה

אלי
אלי
5 years ago

1.טוב "לכותב בממלכת ישראל לא היתה גישה לפפירוסים מצריים"… אז מה? האם זה אומר שלא היתה לו גישה למגילות שנכתבו במשך שנים ע"י האליטה הכהנית, או שהוא התבסס על מקורות אחרות 'שאין לנו כיום',
מהיכן אתה יודע אלו מקורות היו בפניו? איך אתה יכול להוכיח את העדר??
2. לא טענתי ש'כל' התורה נכתבה בזמן המאורעות, אלא הם נכתבו במשך מאות שנים… בתקופות שונות ואפילו מה שכבר כן נכתב נשמר בבית המקדש אצל הכהנים, אין שום הוכחה ש'העם' קרא בספרי התורה לפני תקופת עזרא
3. בעולם שלנו לא הכל שחור לבן, צריך לראות את המכלול ולהבין איך הדברים השתלשלו והתפתחו בהדרגה עד שבסוף הגיע לספר כתוב וחתום בזמן עזרא הסופר,
אני גם מניח שבתקופת עזרא המון העם ראה בחלק גדול מסיפורי התורה אגדות (שמבוסס על גרעין היסטורי) ולא סיפורים היסטוריים, רק לאחר מאות שנים האגדות שכתובות בתורה נהיו היסטוריה לכל דבר…..

אלי
אלי
5 years ago

אתה כותב:
"הנתונים האלו לא היו יכולים להיות ידועים לכותב התורה, אנו יודעים עליהם מחפירות ארכיאולוגיות ומפענוח כתבים שלא היו מצויים ולא היו יכולים להיות מצויים אצל"
מניין לך שהם לא היו אצלו ?? איך אתה יכול להוכיח את העדר??

ושוב אתה כותב:
במדה והיא קיימת כספר הקדוש של העם שניתן מפי ה', היא מחייבת הפצה, זו הדרך להשתמש בה. כל עוד מישהו שמע בקול ה' זה היה כרוך בהפצה של התורה.
אותם מגילות נכתבו בזמנים לא ידועים במשך תקופה של אלף שנה, על מה אתה מתכוון כשאתה כותב "כל עוד מישהו שמע בקול ה'" ?? על הסופר שכתב את זה כתעמולה כוהנית??

אלי
אלי
5 years ago

אכן קראתי את מאמריך הנזכרים
התורה נכתה מגילות מגילות במשך מאות שנים, רק כמה מגילות בודדות נכתבו כנראה לפני כניסת עם ישראל לארץ,
כל 'התיעוד החיצוני' שאתה מביא במאמריך לגבי העובדות ההיסטוריות שכתובות בתורה רק מוכיחות את ההיפך ומסביר מהיכן היה לכותב התורה ה'מאוחר' את כל הבסיס ההיסטורי שהוא כתב בתורה.
אגב כמה מטיעונך מעגליים. התורה נכתבה בזמן מסוים והיה אמור להיות "מופץ" בזמן מסוים כי כך כתוב בתורה שצריך להפיצו בזמן מסוים, ומהיכן אתה יודע זאת? כי כך כתוב בתורה!

אלי
אלי
5 years ago

טוב אז בוא נניח "שהיא נכתבה לפני הכניסה לארץ, לפני נביאים ראשונים, בתקופת נדודי המדבר""
השאלה העיקרית היא מתי אותה תורה "הופצה" בעם בכדי שתוכל להיות פתוחה לביקורת מהעם.
לפי מה שאני יודע התורה הופץ בעם רק בתקופת עזרא הסופר.

ה"ילקוט שמעוני" בפרשת פקודי מסביר איך הגיע משה למספר 600,000 מבלי שהוא היה צריך אפילו לספור את העם… לקח את האות הראשונה של ראובן וכן שמעון חיבר אותם ביחד וכך יצא הסך הכל שישים ריבוא!

אליהוא
אליהוא
5 years ago
Reply to  אלי

'ילקוט שמעוני', איפה?
בכלל, לא הבנתי את החישוב.

אליהוא
אליהוא
5 years ago

וזה שאתם מתעלמים הן מהציון למקור הלא נכון, והן מההקשר ההזוי של המדרש הזה לנושא המאמר כאן [שקשה לעלות עליו עקב הציון השגוי], זה בשיטה?
אני מציע למי שעוקב אחרי הדיון לבדוק שם בפנים… זה הזוי. [תנחומא של בובר].

אבי
אבי
5 years ago

עוד לא עיינתי בכל המאמרים אליהם הפנתם אבל ניכר שלא קראתם את כל תגובתי.
כתבתם-"כל האגדות העממיות אינן עונות לפחות לאחד מהקריטריונים של היסטוריה: או שהן אינן אירוע לאומי שאירע בפני כל/רוב העם, או שנתונות לפרשנות, או שלא סופרו בזמן המאורעות".
אם לא שמתם לב זה בדיוק מה שטענתי ייתכן שבמאה הט"ו לפנה"ס סופרה לאנשים אגדה על אירוע מלפני 100 שנה מתקופת חיי הנוודות שלהם. האגדה הזו אינה מופרכת יותר מאגדות אחרות.

אבי
אבי
5 years ago

תודה על הסדרה המושקעת
בסופו של דבר גם אם נקבל את הראיות הרבות שלכם, ונניח שהתורה נכתבה בזמן קדום ולפי הסדר שהיא עצמה מתארת.
הבעיה המרכזית נשארת פתוחה מי אמר שהתוכן אמיתי?
הרי אנו יודעים שלכל עם יש את האגדות שלו חלקם הזויות ומופרכות וחלקם עוד יותר, ואנשים סיפרו אותם מדור לדור ורבים מהם התקבלו כעובדות גמורות בעיני מאמיניהם. האם לא ייתכן שההגדה על יציאת מצרים אכן סופרה בתיארוך שנתתם לה אך אז סיפרו אותה על לפני שנים רבות והאגדות על האבות היו פשוט יותר ותיקות ולכן התאימו לנתונים ההם.
אנשים שחיו ללא שעון וללא לוח שספק אם ידעו בני כמה הם, האם לא יכלו לספר להם אגדה על 600000 מקבלי התורה והולכי המדבר? האם בשלב שבו נכתבו האגדות הפריע למישהו לשלב בהם את חוקי האומה? ואולי ההגדות על היותם נוודים סופרו כ100 שנה לאחר הכניסה לארץ ולאף אחד לא הפריע לשלב בהם דמיון פרוע.
האם בימים ההם כשאנשים שמעו אגדה הם החלו לחטט בקרביה ולבדוק אם היא נכונה או לא? מכל מה שאנחנו מכירים עושה רושם שאנשים קיבלו את האגדות כפי שהם וההבדל בין מציאות לדמיון לא היה חד. גם היום ישנם תרבויות שבהם ההבדל בין מציאות לדמיון איננו משמעותי כמו אצל הערבים
הרי כל אגדה עממית לא הייתה קיימת בתחילתה וסופרה מתי שהוא. מה חשבו עליה השומעים כשסופרה לראשונה? הרי אתמול לא סיפרו אותה והיום כן?
מתי נהפכו אגדות קלאסיות לעובדות האם מיד בהתחלה כשסופרו או בשלב יותר מאוחר אינני יודע. אבל זו המציאות אלפי מיתולוגיות התקבלו כעובדות. מדוע שאגדה זו תהיה שונה. האם בגלל שהצלחתם להוכיח שהתקופה בה סופרה היא לפני 3500 שנה, אני מניח שיש אגדות יותר ותיקות.
השאלה האם האגדות נכתבו מיד או השתמרו בע"פ בכלל העם למשך תקופה מעניינת אך אינה רלוונטית.
ולגבי ספר דברים האם לא יתכן שהיה ברור לקוראים שהתיאורים של משה המדבר אל העם אינם אלא משל ושימוש באישיותו המיתולוגית כדי להעביר מסרים חיוביים.
ייתכן גם שכל סיפורי התורה נתפסו בהתחלה כמשלים לדברי חכמה כמו שהיו שפרשו אותם גם שנים רבות לאחר מכן.
דוגמא לעובדה שנוצרה במהלך השנים והפכה להיות ראיה לאמונה תוכלו לקחת מסיפורי מוחמד וחצית הירח.

אבי
אבי
5 years ago

למאמר על ניסים והתגלות א' (וכן לב') אין אפשרות להגיב רק רציתי לציין שבניגוד למה שנכתב שם 660 דונם אינם ריבוע של 25 קילומטר אלא הם פחות מקמ"ר כי קמ"ר הוא1000000 מ"ר ודונם הוא 1000 מ"ר. זה לא מסביר הכל אך זה משנה את התמונה.

משה
משה
5 years ago

יישר כוח. רק הטקסט של המאמר מופיע בטעות פעמיים בזה אחר זה.

34
0
Would love your thoughts, please comment.x