האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

כד פתיחה למחקר המקרא

צוות האתר

צוות האתר

עד עתה עסקנו ישירות בשאלת ההיסטוריות של התורה, מבלי להתייחס לדעות המקובלות על חלק מהעוסקים בנושא בזמננו.
image_printלחץ לגירסת הדפסה

 

כד פתיחה למחקר המקרא

עד עתה עסקנו ישירות בשאלת ההיסטוריות של התורה, מבלי להתייחס לדעות המקובלות על חלק מהעוסקים בנושא בזמננו.

במאמרים הבאים נעסוק במצבו של מחקר המקרא בזמננו, ובסקירה על ביקורת המקרא מראשית היווסדה, על מה היא מושתתת, והיחס אליה מבחינה מדעית אובייקטיבית.

לפני שניכנס לעומקה של ביקורת המקרא, נתייחס לשאלה הרווחת: האם אין הטיעון האמוני מפנה עורף לאנשי המקצוע, מה שלא היה עושה בתחום הרפואה או ההנדסה?

בכדי להבין את התייחסות הנכונה לנושא, יש להבדיל בין המדעים המדוייקים ובין מדעי הרוח והחברה. המדעים המדוייקים עוסקים בעובדות, כמובן שגם בעובדות ישנן טעויות ואי ידיעה, ואף אחד לא חושב שאין טעויות ברפואה (ראה באריכות בקטיגוריה 'אמונה בעידן הידע'). אבל לכל הפחות העיסוק הוא בעובדות. במדעי הרוח העיסוק הוא רחב הרבה יותר מאשר בתחום העובדות.

מדעי הרוח עוסקים גם בפרשנות, בנטיות לב, בשאלות של השקפות עולם. ולכן אין לראות בהם מדע אובייקטיבי. בשאלות בהן אין סטריליות מקצועית, כאשר התחום נושק לשאלות של השקפות עולם, שאלות רגשיות, תיאולוגיות, פוליטיות. השימוש בכלים המקצועיים לעולם אינו אובייקטיבי.

גם השאלות הפוליטיות והבטחוניות כלולות ב'מדעי המדינה', והאקדמיות העולמיות אף מתערבות בשאלות כאלו ואחרות, בד"כ בחרמות נגד ישראל… האם יש להתייחס לתחומים אלו לדעתו של הממסד ה'מקצועי' כאובייקטיבית?

המכנה המשותף לכל אלו הוא היעדר סטריליות מקצועית. בתחומים הפוליטיים והדומים להם שוררות דעות קדומות אישיות, החלטות אינטואיטיביות. וכל השימוש באקדמיות, מחקרים, פרופסורים, טיעונים, ניתוחים, וכו' יכול להיות גם שימוש לרעה. העובדה שישנו 'מחקר' שיהודים השתמשו בדם לאפיית מצות, ושחיילים ישראלים מבצעים זוועות בשטחים פלשתינאיים. ועוד כאלו, אינה סוג של פניה לגורם מקצועי, אלא להיפך, סוג של שימוש ציני בכלים מחקריים.

ומכאן בחזרה לתחום האמונה, תחום זה סובל קשות מהיעדר סטריליות מקצועית. אין להניח שהעובדה שבארה"ב יש רוב הרבה יותר מוחץ של מאמינים, מאשר באירופה, נובעת מכך שהאירופאים יותר חכמים ואינטלקטואלים או להיפך. אלא מהבדלים  תרבותיים. הכלים המקצועיים לא מביאים את האדם למסקנות מחקריות, אלא להיפך, הדעה האישית מנווטת את השימוש בכלים המקצועיים, שלפעמים הוא שימוש לרעה.

הדעה המובעת בבמות מקצועיות בנוגע למסורת ההיסטורית היהודית, היא קודם כל דעה אישית. דעתו של האדם המאמין או הכופר, ורק לאחר מכן בא השימוש בכלים המקצועיים.

מבין אנשי המדע בארץ ובעולם ישנם הרבה מאמינים והרבה כופרים, כל אחד משתמש בכלים המקצועיים לפי הנחת היסוד שלו.

המדע המודרני הוא מטריאליסטי כהנחת יסוד, ההנחה שיש בעולם רק טבע היא אקסיומה המקובלת בחלקים נרחבים מהעולם המערבי. אין נערכים סביבה דיונים, מהות המדע המודרני הוא נסיון להסביר את העולם על בסיס חוקי הטבע בלבד. לכן, גם אם אין המדע מחייב שלילת אלמנט מעבר לטבע, הוא אינו יכול להתמקד אלא במוחש.

תורה

הטענה כאילו העיסוק בשאלת 'מתן תורה היה או לא היה' מתעלם מהגורמים המקצועיים, היא שטות. שכן הגורמים המקצועיים אינם עוסקים כלל בשאלה זו, הם מניחים מראש שמתן תורה לא היה. שנסי יציאת מצרים לא היו, ושיש בעולם רק טבע. הנה, פנינו אל הגורם המקצועי, המדע המודרני, וזו היתה תשובתו: "אינני מעלה לדיון את השאלה, האקסיומה שלי היא שמתן תורה לא היה ושנסים לא היו ולא יהיו". לא נותר לנו אלא לחשוב על השאלה הזו בכחות עצמנו.

אין להבין בטעות מדברינו כאילו ישנו איזה קונצנזוס בעולם המחקר לשלילת ההיסטוריות של התורה. גם בנושא זה כמובן הדעה האישית קובעת, ניקח לדוגמא שני ארכיאולוגים עמיתים מאוניב' ת"א, ישראל פינקלשטיין מציג מחקר לפיו ההיסטוריה הישראלית בדויה, ואילו יצחק מייטליס מציג מחקר לפיו ההיסטוריה הישראלית אמיתית. חוקרים ישראלים רבים טענו להיסטוריות של התורה, בעת שהציונות היתה באפנה, כיום כשהפוסט ציונות באפנה השתנו גם חלק מהמחקרים. וגם כיום אין דעה חד משמעית במחקר, רבים מכירים בהיסטוריות של התורה, ורבים מכחישים. כאמור, הדעה האישית היא זו שקובעת.

ובכל אופן בולט היעדרו של קונצנזוס, להבדיל מתחומים אחרים בהם ישנה דעה רווחת. בתחום מחקר המקרא אין שום דעה מקצועית רווחת, כל אחד כותב כפי שעולה על לבו, וכפי דעתו האישית.

את זה צריך לזכור, בקריאת המאמרים הבאים, שאין לייחס לדבריו של חוקר כל שהוא קונצנזוס, כמו למשל בפיזיקה, בה בד"כ מלומדים מבארים את הדברים המוכחים והמוכרים בחוקי הפיזיקה. אנו נשתדל להתייחס למכלול הדעות המקובלות ושהיו מקובלות בדורות האחרונים.

5 1 vote
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
0
Would love your thoughts, please comment.x