כה פתיחה לביקורת המקרא
מחקר המקרא בזמננו, הוא תחום מחקר רחב וגדול, עשרות אלפי ספרים ומאמרים נכתבו בנושא. כמו כל תחום רחב ומקיף, אין מי שיכול להקיף את החומר כולו, ואף לא את רובו.
בכלל, כולל מחקר המקרא היבטים רבים ושונים של מחקר, שחלק גדול מהם איננו נוגע לנושא שלנו: אמונה בעידן הידע.
הנושא שלנו הוא אמינות התיאור המקראי באופן כללי, וההיסטוריות שלו.
לכן ככל שנתייחס למחקר המקרא, יהיה זה בעיקר בתחום זה, שבימינו, הוא בסה"כ חלק קטן ממחקר המקרא ועולמו.
אדם מאמין ושומר מצוות יכול לעסוק ראשו ורובו בחקר המקרא, מבלי להיכנס כלל לשאלת האמונה. חקירת תנאי החיים, המצב המדיני, השפה, אורח החיים, אמונות ודעות, הגיאוגרפיה, וכו' אינה קשורה בהכרח בשאלות הכלליות של כתיבת המקרא.
אבל עדיין, כל תחום מחקר משיק הרבה פעמים לקונספט הכללי, חוקר שיעסוק בתנאי החיים המשתקפים בספר דברים, יצטרך לציין בצורה כל שהיא את השאלה אימתי נכתב ספר דברים. וכך הלאה.
לכן, למרות שהרוב המכריע של חקר המקרא כלל לא עוסק בנושא ההיסטוריות של המקרא, הנושא תמיד יהיה קשור כמעט בכל סוג של עיסוק בחקר המקרא.
הכוונה היא להראות, שלמרות שאנו יכולים לראות אזכורים של שאלות היסטוריות וביקורתיות בנוגע לאמינות המקרא, בהרבה מהפרסומים בנושא, בכל אופן, עדיין, נושאי הליבה של שאלת אמינות והיסטוריות המקרא אינם מרובים כל כך, וניתן לסקור אותם ואף להקיף אותם מכל צדדיהם העיקריים.
העיסוק המקיף והמלא בביקורת המקרא, צריך להתחיל מביקורת המקרא של המאה ה19, שהיא בעצם מהווה היסוד והתשתית, ממנו השתלשלו הדעות והלכי הרוח בזמננו בנושאי מקרא.
אלא שבמסגרת המאמרים האלו אנו מתמקדים רק בנושאים העיקריים, ולכן ייחדנו סדרת מאמרים מיוחדת לנושאי "ביקורת המקרא הישנה", במאמרים הבאים נעסוק רק ביסודות המרכזיים של מחקר המקרא בן זמננו.
מטרתינו העיקרית היא תיקון טעות הרווחת בקרב הצבור שאינו מכיר דיו את מחקר המקרא ואת השיטות הנהוגות באקדמיה לחקר המקרא.
רבים הם החושבים כי בקורת המקרא שמה לה למטרה להוכיח, או לכל הפחות הוכיחה, כי הסיפור ההיסטורי אותו מספר המקרא, לא התרחש כהוייתו, וחלקים נכבדים מספרי המקרא נכתבו בתקופה מאוחרת לזמן המאורעות, וכתוצאה מכך אין הם מדייקים בכל פרטי הספור ההיסטורי.
במאמרים הבאים נראה כי תפיסה זו בטעות יסודה, בחוסר הבנה והכרה במהותה של בקורת המקרא. בקורת המקרא אינה מוכיחה ואינה מנסה להוכיח שאין לקבל את התנ"ך כמות שהוא, אלא אך ורק מנסה להציע דרך אלטרנטיבית לתיאור התהליכים ההיסטוריים עליהם מדבר המקרא. גם כאשר משתמשים במחקר המקרא במושג "הוכחה", מתכוונים להוכחה מתוך הנחות קדומות מסויימות אותן מקבל המחקר, כגון: לא תיתכן מציאותה של נבואה, או מציאותם של נסים. ואכן ברור שלו נקבל הנחות אלו, שכל עצמו של התנ"ך בא להוכיח את הפכם, נהיה מוכרחים להסביר הסברים שונים לתהליכים היסטוריים ידועים. אך זו כמובן אינה הוכחה היכולה להכריע את השאלה האם הגישה הדתית הזו המתוארת בתנ"ך אכן נכונה. לא רק ההנחות האלו עומדות ביסוד הבקורת, אלא גם תפיסה אבולוציונית הגורסת כי הדעות והאמונות בהכרח התפתחו בצורה מסויימת על פי מודלים תיאורטיים שמקובלים כיום.
נכון הדבר שאין אפשרות לראיה חילונית של התנ"ך כמות שהוא, מי שישלול את ההשגחה האלהית, הנבואה, הנסים, אינו יכול לקבל חלקים גדולים מן התנ"ך כמציאות היסטורית, ושום הסברים 'ריאליים' לא יוכלו להסביר את יציאת מצרים על כל הכרוך בה, קיום במדבר של מליון בני אדם במשך ארבעים שנה, וכיבוש ארצות תוך זמן קצר וללא שום יחס צבאי. וכן אירועים רבים אחרים.
אך אין לטעות ולחשוב כי שלילת התפיסה הדתית היא ההנחה היחידה של הבקורת, מחקר המקרא כולו רצוף כמות גדולה של הנחות, שלא הוכחו מעולם, ותוקפן נתון לויכוח. חלקן כבר נשללו מזמן, אך עדיין דעות השוררות בזמננו מושתתות עליהן, ובכל אופן גם שאר ההנחות אינן יכולות להיכלל במושג "הוכחה".
בהמשך נראה כיצד מתמודדים חוקרי המקרא עם חלק מן ההוכחות האלו, ונשים לב כיצד גם כאן שולט המודל של דרך מילוט מההיסטוריה המקראית על ידי הנחות, ולא של נסיון להכריע בשאלה המרכזית עצמה: האם יש לקבל את המסורת התנכי"ת כנכונה? שאלה זו נשללה מדיון על הסף אצל כל חוקרי המקרא.
ההצעות שמציעה הבקורת, גם הן אינן מספיקות, ואינן עומדות בכל קנה מדה היסטורי. הבקורת נאלצת להציע דרכים אלו מתוך האקסיומות שלה, באין שום דרך אחרת. אך מי שאינו מניח את הנחות הבקורת כאקסיומות שאינן עומדות לדיון, יראה בעיניים פקוחות כיצד כל ההצעות האלו שמציעים המבקרים והחוקרים בטלות מאליהן.
שלשת המאמרים הבאים, יעסקו בשלשת העמודים עליהם נסמכת הביקורת בת זמננו:
כח שימוש לרעה במורכבות הנתונים