האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

כשקרימינולוג חוקר מקרא

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

אם חשבנו שהכל כבר נאמר על חקר המקרא, כנראה שלא שמענו עדיין מה יש לקרימינולוג לומר בנושא…

אבינועם ספיר, בעל תואר שני בקרימינולוגיה, בודק פוליגרף במשטרת ישראל ובסקטור הפרטי. לימד תשאול וריאיון במוסדות ממשלה בישראל ובארצות הברית. במהלך שהותו בארצות הברית פיתח את שיטת "SCAN – ניתוח תוכן מדעי", שיטה הנמצאת בשימוש אצל משטרות רבות ברחבי העולם. השיטה זכתה לפופולריות גם בצבאות שונים ובארגונים ביטחוניים ומודיעיניים רבים. (כאן למשל מתואר השימוש בשיטה במקרים פליליים).

את השיטה הזו מחיל ספיר על התורה, כפי שהוא מתאר בפרסום לספרו:

מה מסתיר התנ"ך הוא ספר פורץ דרך ומאיר עיניים בכל הנוגע להבנת המקרא מתוך עצמו. הוא מתמקד בחומש "בראשית" ומציע שיטה המבוססת על עבודת נמלים החושפת את המשמעות המדויקת של מילות מפתח בתנ"ך ובעיקר את ההקשר שהן מהדהדות בו, הקשר המאיר את הסיפורים המוכרים באור שונה ומחולל תפנית בהבנתם.

כך למשל, ההבחנה בין "לשכון", "לגור" ו"לשבת" מלמדת על מעמדה של שושלת אברהם בארץ כנען ועל המחיר האמיתי ששילמה בירידתה למצרים, וההבדל בין "לשכב עם" ו"לשכב את" רומז לגבי מה שבדיוק אירע בין יוסף לאשת אדוניו. ניתוחים אחרים מצביעים על סיבה נסתרת לסכסוך בין לוט ובין אברהם, על תפקידו המפתיע של יוסף במצרים…

בריאיון לYNET נכתב:

המחקר שערך הקרימינולוג הדתי הוליד את "מה מסתיר התנ"ך?" (הוצאת "ידיעות ספרים"), היוצא לאור בימים אלה. במסגרת התמחותו, מעיד ספיר, הוא יכול להגיד על טקסט אנונימי "מי כתב אותו ואם הוא דובר אמת". היום הוא מרצה על שיטותיו לפני גופי אכיפה ברחבי העולם.

"לכל אחד מאיתנו יש די-אן-איי לשוני. אנחנו משתמשים באותן המילים, אבל מעניקים להן משמעויות שונות. מחזותיו של שייקספיר, למשל, הם בני 400 שנה, ועדיין כדי להבין אותם צריך לתרגם את האנגלית של אותה התקופה לאנגלית בת זמננו. האופן שבו דיברו והבינו דברים הוא לא אותו האופן שבו אנחנו מדברים ומבינים את הטקסט כיום.

"זה שכולנו דוברי עברית – לא אומר שאנחנו יכולים לקרוא את התנ"ך, שהוא נגיד בן 3,000 שנה, באותו האופן שבו אנשים מתקופת המקרא קראו והבינו אותו, וזה עוד מבלי להיכנס למחלוקת המחקרית סביב התאריכים. אם יש משהו קבוע בשפה כלשהי – זה שהיא משתנה כל הזמן. גם העברית שלנו שונה מהעברית של מלחמת תש"ח. מספיק לקרוא את הטקסטים כדי לראות שזו אותה שפה, אבל אחרת. ופה מדברים על 3,000 שנה".

לדברי ספיר, הספר נכתב מתוך שתי מגמות: האחת לחשוף מה מסתתר מאחורי הטקסט של ספר בראשית והשנייה להדגים דרכו איך מפענחים טקסט – כל טקסט – באותו האופן. "במקום לקחת גרסאות של חשודים ברצח לצורך ניתוח, אמרתי שאקח את הטקסט המקראי כדי להראות איך השיטה עובדת גם שם"…

הדבר הראשון זה הלכידות של הטקסט. בפשעים אפשר להשוות עובדות ואמירות לממצאים בשטח, אבל כשמדובר ב-3,000 שנה זה בלתי אפשרי. אבל יש דרך נוספת לבדוק אם הכול מתאים: טקסט הוא כמו תשבץ של סודוקו. אפשר להיווכח מהר מאוד שכל נקודה לא סותרת נקודה אחרת, וכולן משתלבות בסיפור אחד גדול. זאת בניגוד להנחה הפרשנית הרווחת בתחומים האלה שאפשר להבין את הטקסט ולגזור ממנו הנחות מבלי להבין את כל המשפטים או למצוא התאמה ביניהם. בעיניי זה פשוט לא נכון"…

ההנחה השלישית של ספיר קובעת כי האופן שבו התמודדו עם הטקסט במסורת ובאקדמיה גם יחד הוא מוטעה: "לא תכננתי את זה, אבל זו הייתה המסקנה שעלתה מתוך הניתוח. החוקרים טוענים שאת הטקסט חיברו מספר אנשים בגלל שינויי השפה והסגנון. מה שלא מבינים הוא ששינויי השפה אצל בני אדם מושפעים מרגשות. בנוסף יש שפה רשמית ויש שפה אישית, והסטייה לשפה אישית היא למעשה סוג של חשיפה".

אז מה יש פה כן? לפחות מסקנה אחת שתשמח רבנים: "לפי הניתוח הלשוני יש פה רק כותב אחד. אך בשביל להבין מי הכותב ומה המטרות שלו – ולכל גרסה יש את המטרות שלה – צריך לראות גם מה הטקסט ניסה להחביא. המדהים הוא שגם אני כ'בעל קורא' לא ראיתי את הדברים האלה עד שלא התחלתי לנתח את הטקסט באותו אופן שאני מנתח טקסטים מודיעיניים או פליליים. הסיפור לא משתנה, אבל הוא מקבל ממד עומק שלא היה בו לפני כן. הניתוח שלי בעצם מוכיח שהספר הוא אמין. דוברי אמת מסתירים מידע ודוברי שקר לא, הם פשוט ממציאים. לכן ספר בראשית הוא תוצר של זיכרון היסטורי פרי מידע שהיה זמין לכותב בזמן כתיבת הטקסט. זהו לחלוטין לא ספר סיפורים אלא ספר היסטוריה".

כמי שעסק בחייו לא מעט בחקירות פוליגרף אוחז ספיר בגישה "זורמת" בכל הנוגע למושג אמת. "היא תמיד סובייקטיבית. היא גרסה מילולית של המציאות. האופן שבו בני אדם מתרגמים תמונה למציאות דורש מהם לבחור מה לתאר ובאיזה סדר, באילו משפטים לעשות את זה ובאילו ביטויים להשתמש. תהליך העריכה והניסוח האנושי הוא ייחודי ואישי. בשביל להבין מה חשב והרגיש הכותב צריך להיכנס לתהליך העריכה והניסוח של הטקסט".

עד כאן מתוך הריאיון, כפי שניתן להיווכח, מעבר לקביעה שהספר הוא יצירה אחת, מוסיף ספיר תיאוריות שונות אותן לטענתו הוא 'מחלץ' מהטקסט, קשה לקבוע אם יש יחס בין הקביעות השונות, ואין בידינו לחוות דעה עליהן מבלי מחקר מעמיק (הקביעה שיש כותב אחד, אינה באותו רובד של הסקת מסקנה לגבי משמעות המושגים, אין דרך לפרש מושגים בלי שום הנחה מקדימה), מה שברור שהדברים מעוררים ענין, בסיום הריאיון אומר ספיר:

"אחד הרבנים הודה שהוא יכול לראות את ההטיות הלשוניות שאני מצביע עליהן, וזה מספיק מבחינתי. אחר אמר לי שהספר שלי עצבן אותו. מעצבן זה טוב כי זה מעיד על אמיתות מסוימת. אז האם יש חקר תנ"ך מאסיבי ביהדות? כן. האם יש חקר אקדמי? כן. אבל אם עד כה אף אחד לא הבין את הטקסט כפי שהוא, מבלי לבטל אות אחת כתמוהה ובלי להסתמך על הסברים חיצוניים – אז אני עשיתי את זה".

0 0 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
0
Would love your thoughts, please comment.x