1

לאור: מתן תורה היה או לא היה 11

התייחסות לסרטו של אלעד לאור

על יציאת מצרים בכלל, ראה בפתיחה להתייחסות לסרטון הקודם, כאן נציין שוב רק טעויות בולטות של לאור, שאינו מבדיל בין תכלת לקרטיב.

לאור בדקה: 0:39 המדע והדת, המדע מתחיל מממצאים ודת מאמונה, המדע לא מקובע בקשר לרעיונות "ישנים", 01:42 סיפור יציאת מצרים התרחש בוודאות גם ללא הוכחות.

זו היא הצגה מעוותת של הדברים, ההיסטוריה היא רעיון 'ישן', מי שלא מקובע עליו פשוט לא יודע מה היה בהיסטוריה, הדת לא מתחילה מ'אמונה' אלא מתיעוד היסטורי של אירוע, סיפור לאומי של עם, מי שטוען שסיפור זה הושתל בקונספירציה היסטורית הוא צריך להוכיח, ולא להיפך. ההוכחה הבסיסית היא המסורת ההיסטורית הלאומית. מלבד כל ההוכחות הברורות האחרות, ראה לינקים בהתיחסות לסרטון 10.

02:06 אנחנו יכולים גם לקחת ממצאים ששייכים מאות שנים לפני או אחרי.

לאור אינו מזכיר ואינו מבין בכלל את המשמעות של תיארוך חילופי, מדובר בהצעות רציניות המציעות שינויים בתיארוך המקובל, במקום שהתיארוך מבוסס על הנחות לא מוכחות. ראה במאמרים: וליקובסקי תיארוך יציאת מצרים, תיארוך מצרי חילופי – בדיקות פחמן, סקירה על שיטת וליקובסקי א, סקירה על שיטת וליקובסקי ב, פולמוס ארכיאולוגיה מקראית לפי וליקובסקי.

פפירוס איפובר

לאור מטפל בנושא זה כאחרון התועמלנים, יוצא בהכרזות פאתטיות כגון: 02:54 כל נסיון לקשר בין פפירוס זה לבין יצי"מ הוא מגוחך  לחלוטין, מסיים בקול ענות חלושה שאולי אפשר לפרש אותו אחרת. והרי כל ממצא ניתן לפירושים, כל עוד ישנו ממצא שאפשר לפרשו כתואם למסורת, אי אפשר לטעון 'אין ממצאים', 'איפה הממצאים', הנה הם, והם לא עוזרים, אם אתה מניח שיציאת מצרים לא היתה ברור שתפרש אותו כרצונך, אבל אין טעם לשאול איפה הממצאים.

דוגמא להפרכה גאונית מכח 'כנראה': 03:09 הבעיה בפפירוס היא התיארוך, 03:19 "כנראה מדבר על תקופה קדומה יותר", אכן הפרכה!

בנוגע להקבלות הרבות בין פפירוס זה, ופפירוסים נוספים, לבין תיאור מכות מצרים, הארכנו במאמר: עדויות מזמן יציאת מצרים, שם הראינו כיצד מתוארים בפפירוס פרטים רבים, ומדוע הטענות המועלות נגד הזיהוי מופרכות. ובפרט שהתיארוך המקובל אינו ודאי ונסמך על השערה סגנונית גרידא. כאן נתייחס בקצרה לטענות לאור:

לאור: הפפירוס לא מספק רמז קטן לרוב עשרת המכות, – נניח שכן, אז מה, האם הוא חייב לתעד את כל המכות שארכו חדשים רבים? מדוע תיעוד של שתי מכות לא מספיק (באמת הוא מזכיר הרבה פרטים והרבה יותר משתי מכות). האמת היא שרובו של הפפירוס חסר, ולכן אין טעם ללמוד ממה שלא כתוב בו, כי אין לנו את כולו, ומכאן ביטול הטענה הנוספת של לאור: לא מוזכרים בו משה אהרן, לא מוזכרת בו יציאה רחבת היקף ממצרים. לאור לא ידע את העובדה הפשוטו שרובו של הפפירוס לא נמצא בידינו, ולכן הסתבך בטענות שוא.

לאור: מתואר אנרכיה ולא מתאים לתקופת יצי"מ שהיה פרעה חזק, – האמנם היה חזק גם בזמן המכות? האם תקופת המכות לא מתאימה בדיוק להגדרה של 'אנרכיה' – 'הטרם תדע כי אבדה מצרים'

בנוגע לתיאור 'הנהר הוא דם', אומר לאור: מספר שורות קודם לכן נאמר שגופות הושלכו לנהר, -אך האם זה בא בתור הסבר? האם זה הופך את הנהר לדם? ברור שכל תיעוד ניתן לפרשנות, אם מניחים שלא היתה מכת דם, ניתן לומר שסתם היה דם של תרנגולות בנהר, אבל אי אפשר לטעון 'אין ממצאים'.

טענה גאונית ולמדנית מעלה לאור: 04:30 הבקר גועה "בגלל מצבה של הארץ" – ולא בגלל המכות…

לאור: 05:07 אמנם מוזכר אש אבל לא מוזכר אש המעורבבת בקרח, מוזכר גם שהריצוף קיים! – האם בשופטני עסקינן? וכי משום שלא מוזכר אש מעורבת בקרח זה אומר שלא מוזכרת אש? ומה הקשר שהריצוף קיים? וכי כתוב באיזה שהוא מקום שלא נשאר ריצוף במצרים, הריצוף לא היה מעץ ולכן לא נשרף.

ועוד: 05:39 הפפירוס מציין שלאנשים יש כן אוכל, – ובכן הבה נקשיב: "אנשים אוכלים עשבים ומקנחים במים"! וואו, עושה תיאבון!

טענה למדנית נוספת: 05: 57 "כל מקום נמצא קובר אחיו באדמה" – אנחנו רואים שמדובר ברצח רגיל ולא בהרג של בנים בכורים – כיצד אנו רואים? זה מקביל לאמור בתורה "אין בית אשר אין שם מת", נכון שלא מוזכרים כאן בכורות, אך כתוב כאן 'רצח רגיל'?

שקר גלוי נוסף: 06:43 הפפירוס מדבר על פלישת העם הנובי למצרים – איפה בדיוק הפפירוס מדבר על פלישת העם הנובי? סתם זריקת משפט שקרי, בשיטת מצליח.

לאור 07:30 כמובן שמתעלמים מהתגליות שלא ממש עולות בקנה אחד עם היהדות כגון האתר של צליבת ישו – האם צליבת ישו מעוררת בעיה למישהו?

כאן, בשיטת איש הקש, שמח לאור להקדיש פרק לויכוח עם רון וייאט ושמחה יעקובוביץ, כמובן שזה החלק הקל, להתווכח עם פופוליסטים, אך גם בזה עושה לאור טעויות שונות לפי הצורך.

לאור 10:31 יעקובוביץ טוען שבני ישראל הם החיקסוס, בני ישראל היו עבדים והחיקסוס שלטו במצרים. – לאור שוכח שהזיהוי של בני ישראל עם החיקסוס נעשה כבר לפני אלפיים שנה ומוזכר אצל יוספוס ועוד. וטענתו היא טענה של בור, הרי בני ישראל גם שלטו במצרים מתחילה, יוסף היה משנה למלך, וגם בניו היו במעמד קרוב למלוכה ואולי יותר מזה. ואילו לבסוף גורשו החיקסוס, מה שמזכיר את הסיפור על גירוש בני ישראל בחיפזון.

11:11 סופה גדולה שגרמה לחושך "בחלקים שונים במצרים", בסיפור התנכי במכת חושך בכלל לא ירד גשם וכמובן אין קשר לשאר המכות – שוב חוזר על מה שאין, אם יש סיפור על חושך, הדבר יכול להוות תיעוד למכת חושך, ויתכן בהחלט שירד גם גשם, כמו שיתכן ש'סופה' אינה גשם. זה רק מראה שהטענה 'אין ממצאים' פירושה – כל ממצא אסלף ואסרס.

לאור נכשל בכזב נוסף, כשהוא אומר: 11:29 החותמת יעקב הר היא משום שאחד הפרעונים היה קרוי יעקב הר "השם יעקב היה נפוץ בכל האיזור ולא רק בישראל", – שקר גלוי השם יעקב לא היה שם נפוץ בתקופה המדוברת, ובודאי לא באיזור. רק בתקופה מאוחרת במאות שנים אנו מוצאים שם זה באיזור.

להפרכת הזיהוי בין חותמות יעקב הר ובין יעקב אומר לאור: "למה שיוסף ישתמש בשמו של אביו על הטבעת ולא בשמו שלו"?? – שאלה מדהימה, ואולי ליוסף היו טבעות משלו גם כן? העובדה שבמקרה מצאנו חותמת של יעקב, לא שוללת חותמת של יוסף.

לאור: יעקובוביץ שכח שהתיארוך של הפפירוס הוא 200 שנה לפני התאריך המומצא שלו – התיארוך הוא מומצא בעצמו, הפפירוס נכתב בימי יציאת מצרים, משערים שהוא העתקה של מסמך קודם, על בסיס השערות סגנוניות, האם זו הוכחה? החוקרים עצמם כותבים שזה לא חד משמעי וזו רק השערה (ראה כאן באריכות).

על כתובת העבד הפונה לאל, אומר לאור 12:01 ידוע שאל היה האל הראשי של הכנענים אז כנראה מדובר בעבד כנעני… – הבעיה היא שהא"ב לא הגיע עדיין לכנענים באותה תקופה.

הוא חוזר שוב ושוב על הטענה שיעקובוביץ (להבדיל מלאור) הוא "אדם ללא השכלה ארכיאולוגית פורמלית", אך דא עקא, שהוא דוקא עבד עם ארכיאולוגים רבים המשתתפים בתחקיר ובהצגת הדברים.

בסוגיית המזבח בהר עיבל, טוען לאור (13:40) כי לדעת רוב החוקרים המסקנות מרחיקות לכת, המדובר במגדל שמירה קדום, – ובכן, את "רוב החוקרים" לא הזכיר, כי מדובר במספר זעום של חוקרים ,שהתמודדו מול העובדות בטיעוני סרק עלובים, במאמר 'עדויות להימצאות בארץ ישראל' פירטנו את כל הפרשה והשתלשלותה, בשנת 2000 כותב זרטל: שום חוקר לא ערער בכתב על מסקנותינו, את דברי זרטל אפשר לראות כאן: המזבח בהר עיבל וראשית ישראל – ריאיון עם פרופ' זרטל.