האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

מלחמת הממסד מול כפירה באבולוציה

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

הצצה מאחורי הדלת שכולם רוצים שתישאר סגורה: בשנים האחרונות מדענים בכירים החלו לטעון שאינם מבינים איך תורת האבולוציה עובדת ושהיא לא מדע. חלקם שילמו על כך מחיר כבד. ״הם לא יגידו את זה בפומבי, אבל אם אני יושב איתם לבד, מאחורי דלתיים סגורות, הם מודים שהם לא מבינים את אותה תורה״, מתאר פרופ׳ ג׳יימס טור ניסיון של יותר מעשר שנים לקבל תשובות

מתוך כתבתה של רקפת תבור אפוק טיימס:

היה זה לפני קצת יותר משנה. פרופ׳ ג׳יימס טור מאוניברסיטת רייס שביוסטון, טקסס, נקלע לתוך סערה ארוכת שנים של ויכוח בלתי פוסק בין תומכי תורת האבולוציה של דארווין, לבין המתנגדים לה. סערה שעמדה לאיים על הקריירה האקדמית שלו. הוא לא ניסה להתנגד לה, ולא היה מונע מדחף דתי להוכיח משהו. תורת האבולוציה גם לא הייתה אף פעם תחום המחקר שלו. טור הוא פרופסור לכימיה, למדעי המחשב, להנדסת חומרים ולננו-טכנולוגיה. 550 המאמרים שפרסם בכתבי עת מדעיים לא עסקו מעולם באבולוציה, ובטח שלא 75 הפטנטים הרשומים על שמו.

בכל זאת, מאמינים נוצרים החלו לבקש ממנו לדבר בדיבייטים על תורת האבולוציה, עיתונאים החלו לבקש לראיין אותו. אפילו תלמידי תיכון היו שולחים לו במייל סרטוני יוטיוב כדי לעזור לו להבין טוב יותר את תורת האבולוציה. ״יש לזה הסבר!״ הם היו כותבים לו. טור החליט לפרסם באתר שלו דף שבו הסביר שאין לו צד בוויכוח בין התומכים לבין המתנגדים של תיאוריית האבולוציה, הוא לא מעוניין להשתתף בדיבייטים בנושא, וגם בדרך כלל מעדיף לא להתראיין.

הכול התחיל לפני כ-30 שנה כשפרופ׳ טור החל לשאול שאלות ולא הצליח לקבל עליהן תשובות. ״גדלתי כמו מרבית הילדים האמריקנים״, הוא מספר בראיון לאפוק טיימס, ״כלומר, זה מה שלימדו אותנו בבית הספר. אז בכלל לא הטלתי ספק בתורת האבולוציה. כשהלכתי לאוניברסיטה עדיין לא הטלתי בזה ספק. אבל כשלמדתי לדוקטורט, או אולי קצת אחר כך, התחלתי לחשוב שאין לי מושג איך זה עובד״.

זה לא שטור לא הבין את עקרונות התורה שמדברים עליהם ביולוגים, או לא הכיר את הממצאים השונים, המאובנים שהתגלו, שעליהם מדענים עזרו לבסס אותה. בתור כימאי, טור לא הצליח להבין איך זה עובד ברמה הכימית, המולקולרית.

ופרופ׳ טור מבין טוב במולקולות ובאופן הייצור שלהן. ב-2005 קבוצת המחקר שהוביל הייתה הראשונה בעולם שפיתחה רכב-ננו – שהוא למעשה מולקולה על גלגלים, דקה פי 50 אלף משערת אדם, שבתנאים הנכונים מגיעה למהירות של 0.014 מילימטר בשנייה.

״אם מישהו יכול להבין את האבולוציה זה אמור להיות אני״, הוא אומר, ״כי אני מבין איך ליצור מולקולות. אין אדם אחר בעולם שיודע כיצד ליצור מולקולות הרבה יותר טוב ממני״.

אבל יש היום מדענים רבים שמציגים הסברים מפורטים ומעמיקים לאופן שבו הכול התפתח. 


״אני לא אומר שאין מדענים שמבינים את זה, אני טוען שאין כימאים שמבינים את התהליכים האלו. אם תשאלי כימאי על המנגנון, הוא צריך להראות לך מולקולות. בתחומי מחקר אחרים מראים לך מולקולות ומבנים שבהם הדברים הופיעו. כשאני מבקש תיאור כיצד הכול התפתח באמצעות התהליך הדרוויניסטי, אף כימאי לא יודע את זה.

״הרבה ביולוגים שמסבירים את זה טסים בגובה של עשרה קילומטרים אבל לא יורדים לפרטים של המבנים המולקולריים, איך כל זה יכול היה לקרות. זה כמו שאת טסה מעל ניו יורק בגובה של עשרה קילומטרים, תוכלי להסתכל למטה ולתת הסבר כללי של זה. אבל לא באמת תביני את התפעול של העיר עד שתרדי לשם ותבדקי את מערכות המים, המערכות החשמליות, הרכבות התחתיות. מתרחשים שם כל כך הרבה דברים וברמה המולקולרית קשה מאוד לתאר איך זה קורה״.

אילו תשובות אתה מקבל כשאתה מנסה לשאול כימאים על זה?


״יש שתי תשובות אפשריות: אם אני יושב איתם לבד, הם מודים שהם לא מבינים את זה. זה תמיד כך. אם אני יושב עם שניים מהם, או יותר, הם לא רוצים להודות בכך אחד בפני השני – אז הם פשוט לא עונים לי. הם לא אומרים לי דבר.

״כל מה שאני עושה זה יושב שם ושואל שתיים או שלוש שאלות, ואנשים פשוט מתכווצים בפחד. הם מסתכלים במבוכה או שהם מתעצבנים. אם אני מתעמת איתם בפומבי, מאוד לא נוח להם עם זה. עד כדי כך שכשהם רואים אותי בקהל הם אפילו לא מעלים את הנושאים האלו. כי הם יודעים שאני עלול לשאול אותם שאלה״.

״אנשים דחפו את האבולוציה הדרוויניסטית כל כך רחוק שאם את מערערת עליה הם מתעצבנים עליך. אני מדמה את זה לדת. זה הפך להיות כמו דת, וכבר לא מדע. הם רוקעים ברגליים ואומרים ׳לא, זו עובדה, אתה חייב להאמין בזה. אם לא תאמין תגורש מהקהילה שלנו׳.

״לפני מספר שנים שוחחתי עם ביו-פיזיקאי ממכון ויצמן. הוא סיפר לי על מחקר שהוא עורך על [התפתחות] האוזן. זה היה ממש מרתק. הסתכלתי עליו ושאלתי – איך משהו כזה התפתח? הוא הסתכל עלי ואמר, ׳ג׳ים, כולנו מאמינים באבולוציה אבל אין לנו מושג איך זה קרה׳. כולם מאמינים בזה אבל אין להם מושג איך זה קרה. הוא לעולם לא יגיד דבר כזה בפומבי. אבל מאחורי דלתיים סגורות הם אומרים את זה״.

אתה עצמך חששת לדבר על זה בהתחלה?


״בהתחלה אמרתי את זה בשקט והותקפתי. מאז הבנתי שאם אתה אומר דברים בשקט הם באמת באים לתקוף אותך, אבל אם תצהיר על כך בקול רם הם יחששו יותר לתקוף״.

ככל שהצליח לבנות לעצמו שם באקדמיה, פרופ׳ טור החל לשאול את השאלות שלו ביותר ויותר הזדמנויות. משיחות של אחד על אחד הוא עבר לפורומים מעט רחבים יותר. לפני יותר מעשר שנים הוא פרסם באתר האינטרנט שלו הזמנה לארוחת צהריים לכל כימאי שיסביר לו כיצד עובדת תורת האבולוציה של דרווין. אף אחד לא נענה להזמנה.

לפני כשנה קרה מקרה ששינה את גישתו השקטה של פרופ׳ טור. עמיתיו באקדמיה אמרו לו שבגלל העמדות שלו לא יקדמו אותו באגודות מסוימות בקהילה המדעית. פרופ׳ טור לא רוצה לחשוף על אילו אגודות בדיוק מדובר.

״בעקבות זה התחלתי לתת הרצאות על הנושא, ויצאתי עם זה בגלוי. חשבתי שאם הם מונעים מאנשים להצטרף לאגודות המדעיות בהתבסס על חוסר ההבנה שלהם של האבולוציה הדרוויניסטית אז אני אומר: ׳בסדר, אם זה מה שהם עושים, אני אתחיל ללמד ולהרצות על כך שאני באמת לא מבין׳.

״ציפיתי שכאשר אתן הרצאה באוניברסיטאות האלו מישהו יתייצב ויתקן אותי. אבל לא שמעתי שום מילה שבאה לאתגר אותי. אפילו לא מילה. שעה שלמה של שאלות ותשובות. איך יתכן שאף אחד מסגל הפקולטה לא נעמד ואתגר אותי?״…

כיום, יחסית מעט מדענים מביעים התנגדות לתפיסה האבולוציונית המקובלת. עיקר ההתנגדות מגיעה בדרך כלל מצידם של תומכי תיאוריית ״התכנון התבוני״ – קבוצת מדענים נוצרים הטוענים שאת כל תהליכי ההתפתחות שאנו רואים הנחתה יד תבונית מכוונת. ההתכתשות בין המחנות נמשכת כבר עשרות שנים. המוכר מבין תומכי האבולוציה הוא ריצ׳ארד דוקינס הבריטי, מחבר הספר ״הגן האנוכי״, שטוען שעימות עם הדת חייב להיעשות ללא פשרות וברטוריקה שלה עצמה, וכך בעשרת השנים האחרונות הוא ותומכיו יוצאים למלחמת חורמה בכל מי שמעז להציע חלופות לתורת האבולוציה.

המאבק בין הצדדים הפך לעיקש וכואב אפילו יותר מאשר בתחומים מדעיים אחרים, כשהמחיר שמשלמים חלק ממתנגדי האבולוציה הוא גבוה. יכול להעיד על כך ד״ר ריצ׳ארד שטרנברג, שכעורך כתב העת המדעי Proceedings of the Biological Society of Washington סולק ב-2007 מתפקידו במכון סמית׳וניאן האמריקני, וממשרת העורך של כתב העת, לאחר שאישר את פרסומו של מאמר התומך בעקרונות ההתפתחות התבונית.

כך שלא רבים מעזים להשמיע כיום הסתייגויות מתורת האבולוציה. פרופ׳ טור העביר לי רשימה של שמונה מדענים שכן מעזים. אחד מהם הוא ג׳ון כ׳ וולטון, פרופ׳ לכימיה מאוניברסיטת סנט אנדרוז שבבריטניה המתמקד במחקרו בתחומים של כימיה אורגנית ורדיקלים חופשיים. הוא הספיק לפרסם עד היום שלושה ספרים ומעל 290 מאמרים.

וולטון מסביר בראיון לאפוק טיימס כי איננו מצליח להבין כיצד התיאוריות האבולוציונית המקובלות היום בקהילה המדעית מצליחות להסביר את החיים שאנחנו רואים מסביבנו. הוא בעיקר מתקשה להבין את השלבים הראשונים של התהליך, השלבים של היווצרות החיים הראשונים, כמו למשל אותה ״בריכה קטנה חמימה״.

״אני לא חושב שיכול להיות דבר כזה כי הבעיות בפני כימיה כזו של מקור החיים הן כל כך גדולות שזה פשוט לא יכול לקרות״, הוא אומר.

כדי להסביר את הקושי הזה, הוא פונה לחישובי הסתברות. ״בין אם נחשוב שהחיים התחילו מחלבונים או ממולקולות די-אן-אי או משילוב כלשהו של השניים, הבעיה היא שמספר הקומבינציות האפשריות בהרכבת המולקולות האלו הוא כה עצום שאפילו במשך מיליארדי שנים אין סיכוי שזה יצליח״.

בהרצאה שהעביר ב-2013 (סרטון) הוא מתאר את היווצרות החלבון מאבני הבניין שלו – חומצות אמינו, ומדגים עד כמה נמוכה ההסתברות שיצליח להיווצר הרצף הנכון של חומצות האמינו, רצף שייצור בדיוק את החלבון החדש שיתקפל בדיוק לצורה הנכונה. ״כפי שאני רואה את זה״, הוא אומר, ״מבחינה כימית וקומבינטורית, יש כאן בעיות בלתי פתירות. עד היום כבר הציעו די הרבה תרחישים שמסבירים את היווצרות החיים, אני חושב שיש עשרים או שלושים, אבל אף אחד מהם לא מטפל בבעיות האלה״.

מתי התחלת להטיל ספק במודלים המקובלים?


״התחלתי לחשוב על הבעייתיות שבהם כשהגעתי לאוניברסיטה ולמדתי על החוק השני של התרמו-דינמיקה, שאומר שלאורך הזמן חוסר הסדר רק הולך וגדל. ראיתי שהמגמה בטבע ובכימיה היא תמיד לכיוון של חוסר סדר שהולך וגדל, ולא לכיוון של דברים שמצטרפים והופכים למאורגנים ולמורכבים יותר. זה אמנם לא מוכיח שהתיאוריה אינה נכונה, אבל זה גרם לי לחשוב ברצינות בכיוון הזה״.

איך זה שיש מדענים מעטים כל כך שמטילים ספק בתורת האבולוציה? 


״אני חושב שכמות עצומה של מדענים שומרים על פרופיל נמוך ושותקים. מחוץ לביולוגיה, האבולוציה לא כל כך חשובה, לכן רוב האנשים לא מקדישים את הזמן כדי לחקור אותה, הם פשוט הולכים עם ההשקפה המקובלת. אבל בביולוגיה יש לא מעט אנשים שלא מסכימים עם ההשקפות המקובלות ומעדיפים לשמור על שתיקה״.

״המדע הפך לכנסייה״

מדען אחר, פחות מנומס ומעודן מפרופ׳ טור ומוולטון כשמדברים איתו על אבולוציה, הוא ד״ר דייוויד ברלינסקי. ברלינסקי הוא ביולוג מולקולרי, פילוסוף ומתמטיקאי, מחברם של מעל עשרה ספרים. הוא מסביר בראיון לאפוק טיימס שהוא אחד המדענים הבודדים שיכולים להרשות לעצמם להתנסח בבוטות שכזאת, פשוט מכיוון שאין לו משרה אקדמית שהוא צריך להגן עליה. (ראה כאן הרצאה שלו).

ברלינסקי נוהג לתאר את עצמו כחילוני, יהודי חילוני, אבל בספרו ״אשליית השטן – אתאיזם והשחצנות המדעית שלו״ הוא סוקר את מגבלות המדע ומציג את שחצנותם של אלו הטוענים שהמדע האתאיסטי הוא הכלי האולטימטיבי להבנת העולם שמסביבנו. ״במאה ה-21 המדע המערבי הפך לכנסייה שלנו, המקום בו אנו מפקידים את הביטחון שלנו ואת האמון שלנו״, הוא כותב.

בראיון לסרט הדוקומנטרי Icons of Evolution (סרטון) ברלינסקי סוקר את נקודות התורפה המרכזיות שהוא מזהה בתורת האבולוציה, וטוען שלמעשה לא מדובר בתיאוריה מדעית במובן המקובל של המושג. הוא מתייחס למשל לתיעוד לוקה בחסר של אותם מאובנים שעליהם ביססו מדענים את ההשערות. אם בוחנים את המאובנים, הוא מסביר, נראה שהמעבר בין המינים השונים התרחש בקפיצות גדולת מדי, ולא ברור כיצד אוסף של מוטציות אקראיות היה יכול להוביל להתפתחות המין החדש.

התרשימים האבולוציוניים שמראים איך התרחשה התפתחות הדרגתית ממין למין נראים משכנעים מאוד.


״גם אני אוהב את התרשימים האלו, שבהם המאובנים מתקדמים בעץ האבולוציה בעזרת רצף של חיצים. אני יודע היכן נמצאו המאובנים, כי זה כתוב מתחת לתרשים״, אומר ברלינסקי. ״אבל החיצים האלה שלכאורה מקשרים בין המאובנים השונים, המינים השונים״, מסביר ברלינסקי, כשהוא מתייחס לשלבי הביניים של ההתפתחות בין מין למין, ״האם מישהו יודע להגיד היכן הם התגלו?״

נקודה נוספת שהוא מעלה היא שמעולם לא ניתן היה לבחון, אפילו תיאורטית, את הליבה של התורה הדרוויניסטית. כלומר, האם שינויים אקראיים וברירה טבעית יכולים להוביל למורכבות גדולה שכזאת?

״בחוקי הכבידה של ניוטון, למשל, הוא הצליח לחשב את הכוח בין השמש לבין כדור הארץ, ובעזרת הנוסחאות שפיתח הוא הצליח לחזות במדויק את המסלולים של כדור הארץ ושל מאדים. אבל אין לנו שום דבר דומה לזה בתורת האבולוציה. חסרה הדגמה ברורה שמנגנון השינויים האקראיים והברירה הטבעית יכול לאפשר התפתחות של רמה כזאת של מורכבות. מנקודת מבט של מדע רציני, בלי הדגמות כאלו אין לך שום מושג האם המנגנונים האלה תואמים למה שמייחסים להם״.

והוא ממשיך הלאה, לנקודה נוספת: חוסר היכולת לכתוב סימולציות ממוחשבות שמדגימות את התהליכים האלו. ״במדעים הרציניים, למשל בתורת היחסות הכללית או במכניקת הקוונטים, אני יכול לכתוב תכנה עם המשוואות הרלוונטיות ואז לבדוק את ההשלכות שלהן.

״אני מסתכל על כל האלגוריתמים הגנטיים. אני מנסה להריץ אותם בעצמי ומתברר שבלי כמות עצומה של מניפולציות מיוחדות, המחשב לא מצליח לייצר שום דבר ריאליסטי כשהוא מתבסס על המנגנונים הדרוויניסטים״.

נקודה אחרת היא ממצאים של מחקרים ממעבדות. ״אם מדברים על שינויים אקראיים וברירה טבעית, היינו כבר אמורים להתחיל לעשות במעבדות מניפולציות על אורגניזמים. אבל חיידקים, למשל, לא משנה מה אנחנו עושים להם, עדיין נשארים חיידקים. הטבע הבסיסי שלהם לא משתנה.

״אני חושב שצריך להדגיש ולבחון את הנקודות האלו בכנות ובפתיחות״, הוא אומר, ״אבל אף פעם לא עשו את זה״.

בספר שלך אתה מתאר את המדע בתור הכנסייה של המאה ה-21. למה אתה מתכוון?


״אני יכול לחשוב על כמה הקבלות. לדוגמה, לתיאוריות מדעיות מתייחסים פעמים רבות כמו לשרידים המקודשים מחפציו של ישו – מוקירים אותן כשמוצאים אותן וסוגדים להן בהתאם. ואם נסתכל על האנשים עצמם, מדענים בכירים רבים מקפידים לשמר את מעמד הכמורה שלהם״.

מדענים רבים המתנגדים לתורת האבולוציה מכירים בקיומה של מיקרו-אבולוציה. כלומר, האפשרות של מין מסוים להשתפר עם הדורות, או לפתח תכונות מסוימות. כך למשל חיידקים מסוימים יכולים לפתח עמידות לאנטיביוטיקה. אבל הם טוענים שהמיקרו-אבולוציה לא יכולה להסביר את המאקרו-אבולוציה, כלומר, התפתחות של איברים חדשים או היווצרות של מין חדש.

״אנחנו יודעים שמיקרו-אבולוציה עובדת״, אומר פרופ׳ טור, ״את זה אנחנו יכולים לראות במעבדה. אבל שינוי מאיבר אחד לאחר, למשל, או איך נוצרת עין, איך מתפתח מנגנון השמיעה באוזן – את אלה קשה מאוד לתאר ברמה הכימית. זה יותר מדי מורכב בשביל מוטציות אקראיות״.

״אני אומר שחשוב לראות איך אנחנו מלמדים את התורה הזו בבתי הספר״, מוסיף פרופ׳ טור. ״מעולם לא אמרתי שאני יכול להפריך אותה, אני רק אומר שאי אפשר להוכיח אותה בשלב הזה של ההבנה הכימית שלנו. אז ללמד את זה כאילו זו עובדה זה עיוות חמור של המצב הנוכחי. אני חושב שאנחנו עדיין צריכים ללמד את האבולוציה הדרוויניסטית בבתי ספר אבל להציג אותה פשוט כתיאוריה, לציין שאין לה עדיין בסיס כימי״.

אנחנו בעצמנו ניסינו להשיג תגובות לנושא מחוקרי אבולוציה מוערכים, מכימאים וממדענים שונים, אבל עד לרגע סגירת הגיליון התקשינו מאוד למצוא מדען שיסכים להתייחס עניינית לטענות שהעלו המדענים שאיתם דיברנו. מדען אחד שהסכים להגיב כתב לנו רק על דעתו השלילית והבוטה על המדענים שאיתם דיברנו, שלדעתו אינם ראויים להיקרא מדענים, אולם לא התייחס לאף אחת מסוגיות הענייניות. חלקם הציעו מומחים שלטענתם יתאימו יותר לדבר על הנושא, אבל אותם מומחים בתורם המשיכו להפנות אותנו למומחים אחרים.

רגע לפני הירידה לדפוס פנה אלינו פרופ׳ דורון לנצט, ראש המרכז לחקר הגנום במכון ויצמן והציע את המודל המעניין שלו להתפחות החיים הראשונים – תהליך פשוט יחסית, שמתאר כיצד קרום תא פשוט ועשוי שומן מסוגל לשכפל את עצמו, מה שיוכל לדעתו להסביר את מנגנון הברירה הטבעית של דארווין בשלבים המוקדמים של היווצרות החיים. ״צמצמנו את המורכבות הנדרשת להתחלת החיים בשלושה סדרי גודל״, הוא הסביר. את הראיון המלא עם פרופ׳ לנצט תוכלו למצוא אצלנו באתר.


עד כאן תבור, ונוסיף עוד כמה דוגמאות מן העולם:

הביולוג ד"ר ג'רי ברגמן, מחבר הספר "Slaughter of the Dissidents: The Shocking Truth About Killing the Careers of Darwin Doubters." – שחיטת המאמינים בעיצוב תבוני, האמת המזעזעת על חיסול הקריירה של המטילים ספק בתורת דארוין". ברגמן, כתב כ600 מאמרים וחיבר 20 ספרים, הוא בריאתן קיצוני, אבל תחום המחקר היותר מעניין שלו, הוא מחקר האקדמיה וההטיה שלה כנגד כל מה שתומך בבריאה או בהסבר שאינו על טהרת האקראיות, ברגמן עצמו פוטר מאוניברסיטה בשל דעותיו (יש לציין שוב שברגמן קיצוני ביותר, ותופס את האבולוציה בעיקר כתיאוריה שמטרתה רדיפת הדת והשלטת גזענות), אבל זה הביא אותו ליצור תיעוד נרחב של התופעה, לפיה לא רק קיצונים מפוטרים, אלא כל נטיה לכיוון של אמונה במציאותו של אל, ובקשר שלו לטבע, היא תחילת הסוף של הקריירה של איש האקדמיה.

תופעה זו מתועדת גם בסרט Expelled No Intelligence Allowed ("המגורשים – תכנון תבוני נאסר") שנערך ע"י העיתונאי בן שטיין, המתאר את אותה התופעה, אנשי מדע בכירים ומצליחים בתחומם, ברגע שגילו נטיה לכיוון אמוני, פוטרו מעבודתם. הסרט כמובן זכה להשמצות במערכת האקדמית, אבל למרות זאת זכה לתהודה עולמית עצומה. והוכנס לרשימת 20 הסרטים התיעודיים הרווחיים ב-25 השנים האחרונות. (הסרט המלא).

דאמדיין ריימונד (Damadian Raymond) ממציא מכשיר הMRI, מתמטיקאי ורופא, ממציא דגול, שזכה במדליית הטכנולוגיה הלאומית של ארה"ב, לא זכה להכרה של ועדת פרס נובל על תרומתו, והפרס הוענק לאדם אחר שנטל חלק בהמשך בפיתוח הMRI, מומחים סבורים כי יש קשר הדוק לכך שדיימנד הוא בריאתן ומאמין בבריאת העולם ע"י ה', הפילוסוף מייקל רוסה כתב למכון "מטאנקסוס", כי סביר שדמדייאן לא זכה בפרס עקב זיהויו עם הבריאתנות: "אני מתכווץ למחשבה שמריימונד דמדייאן נשלל הפרס המגיע לו בגלל אמונתו הדתית".

הביולוג האבולוציוני ריצ'ארד שטרנברג, מנכ"ל המוזיאון הלאומי האמריקאי להיסטוריה של הטבע, אישר לפרסום מאמר מדעי בו העיז הכותב להזכיר את גישת התכנון התבוני, בעקבות פרסום זה פוטר שטרנברג וחייו נהרסו.  ראה מאמרו: איך התפתחו השקפותי על האבולוציה. (הוזכר גם בכתבה לעיל).

האסטרו פיזיקאי גירמו גונזלס, מאוניב' אייווה, ב2004 תמך בפומבי בתכנון התבוני, ובתגובה חתמו ארבע מאות פרופסורים על עצומה היסטרית, שבה נכתב כי ״הוראת התכנון התבוני מאיימת על האוניברסיטה ועל היושרה המדעית״. בעקבות הדברים פוטר גירמו נונזלס ממשרתו, לאחר שעבר ’בליץ׳ ציבורי ותקשורתי עצום על ידי האליטה האקדמית. גונזלס עתר לבית משפט.אך זה קיבל את עמדת האוניברסיטה,אשר טענה כי הוא מעמיד במבוכה את כל מעמדה של האוניברסיטה….

אחד המומחים ומנהלי הצוות של נאס"א,  David Coppedgecao,  שהיה אחראי במשך 15 שנה על משימת 'קאסיג'י׳ לחקר כוכב שבתאי, פוטר מתפקידו בשל השתתפותו בפרויקט על ׳תכנון תבוני'.

לאחרונה התפרסם מקרה נוסף, של השלכתו של פורסט מימס מהמשרה של כתיבת טור מדעי בסינטיפיק אמריקן, ברגע שהתברר כי אינו תומך באבולוציה, למרות היותו מומחה שחיבר 70 ספרים, והטור הוא "המדען החובב" שאינו קשור כלל לאבולוציה. לפי התיאורים הדבר נעשה בצורה מכוערת ובזויה.

עדות פשוטה על ה'פתיחות' באקדמיה בת זמננו, מספק לנו פרופ' חיים הררי במאמרו ": "על חופש אקדמי וחופש הביטוי, (בתוך כיוונים חדשים גליון 23 2010(.

"קיימות גם מגבלות לגיטימיות לחופש אקדמי הנגזרות מהבעת דעות מסוימות. במקרים אלה, חופש הביטוי חייב להישמר, אך לא החופש האקדמי. פרופסור לאסטרופיזיקה באוניברסיטה אינו יכול להמשיך וללמד בחוג לפיזיקה, אם לדעתו היקום נברא לפני 5771 שנה ולא לפני מיליארדי שנים. יש להניח שעל סמך דעה זו בלבד, אותו אדם לא ימונה למשרה פרופסור, ולא תהיה בכך כל פגיעה בחופש האקדמי. אפילו אם אותו פיזיקאי זכה במשרה פרופסוריאלית קבועה, וביום בהיר אחד החליט להאמין בספר בראשית ככתבו וכלשונו, יש להניח שהפקולטה לפיזיקה בה הוא מכהן, תמצא דרך למנוע ממנו להורות זאת לסטודנטים. בדומה לכך, פרופסור לביולוגיה שיתכחש לעקרונות תורת האבולוציה וידגול בסיפור תיבת נוח, ייתקל בהגבלות רציניות ל״חופש האקדמי" שלו, ובצדק. מי שדוגל ב״תאוריות" דתיות חליפיות לעקרונות האבולוציה והקוסמולוגיה רשאי לדבוק בדעתו ובאמונתו הדתית, אך אינו רשאי לנצל את החופש האקדמי כדי להפיץ "תורות מדעיות" הסרות שחר במסגרת לימודי הפיזיקה או הביולוגיה. החופש האקדמי איננו חופש להטעות ולהוליך שולל".

על התנהגות דומה בתחום מחקר המקרא, ראה ד"ר ברמן: עליבותו של מחקר המקרא.

שתף מאמר זה

תגובות ישירות