האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

ממצא ארכיאולוגי חדש עשוי לשפוך אור על גבולות ממלכת דוד ושלמה

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

ירושלמי ציוני מדווח ברוטר:


מי שאינו מקבל את הכתוב במקרא כ'כזה ראה וקדש' שואל עצמו, מטבע הדברים, על מידת הדיוק של התיאורים המקראיים; שואל ובוחן את הדברים לאור ראיות אחרות – ובעיקר ממצאים ארכיאולוגיים. כך, למשל, עשוי התוהה לתהות: האם בכלל היה מלך בשם דוד, שהקים שושלת מלכים? תהייה זו כנראה מצאה את פתרונה בשנות ה- 90', עם מציאת כתובת תל דן – כתובת נצחון בארמית קדומה – המזכירה את "(מל)ך בית דוד" כאחד המנוצחים – אות וראיה שהיה 'בית דוד'.
כתובת תל דן במוזיאון ישראל; 'בית דוד' מודגש בגיר. מהויקיפדיה, מעלה: Oren Rozenאו קיי… אז גם הספקנים יודו שכנראה היה דוד שהיה הראשון לבית דוד – אך האם באמת היתה לו מלכות – בכלל וכה מפוארת בפרט, כמתואר בסיפור המקראי? זה (היה?) וויכוח ידוע בין ארכיאולוגים; כאשר המינימליסטיים שבהם טענו, כי אין ראיות לקיומה של ממלכה משמעותית בתקופת דוד ושלמה; לכל היותר ראיות למנהיגים מקומיים ששלטו בחבל ארץ קטן בדרום יהודה. לדידי לפחות, גם בעיניים ביקורתיות (הגם שאינן מקצועיות), גם ספקות אלו יושבו עם גילויים ארכיאולוגיים מרשימים בתחילת שנות ה- 2000; כגון החפירות בחורבת קייאפה שבעמק האלה, שחשפו עיר מרשימה מתקופת דוד – עיר מבוצרת עם חומה, המתאימה לעיר מחוז של מלך רציני, ולה מאפיינים המעידים על היותה עיר ישראלית (כתובות בעברית; העדר עצמות חזיר ועוד). ממצאים נוספים המסייעים להסיר ספקות מסוג זה הם ממצאים בתוך ירושלים; שלפי פרשנות אחת כוללים חלק מארמון דוד (בעיר דוד) וחלק מחומות שלמה המלך לעיר – וכך או אחרת, מעידים על גודלה של עיר הבירה אז.


חורבת קייאפה שבעמק האלה

או קיי… אבל אלו עדיין לא ראיות לכך, שמלכות דוד השתרעה הרבה מעבר לשטח יהודה; ובטח שלא כפי התיאור המקראי המובא בראש הרשימה לעיל – עד הצפון הרחוק למדי. וכאן נכנס לתמונה הממצא החדש:

אָבֵל בֵּית מַעֲכָה הוא (כיום) תל באצבע הגליל, כ- 2 ק"מ דרומית למטולה, הנזכר שלוש פעמים במקרא; פעם ראשונה אגב המרד של שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי בדוד המלך – כעיר שאליה הוא נמלט ובה ביקש מחסה; ואותה אִשָּׁה חֲכָמָה מִן-הָעִיר מתארת אותה כ'עִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל'; ממילא חלק ממלכות דוד בצפון הרחוק. האמנם?

חפירות ארכיאולוגיות נערכות בתל החל משנת 2013, והן כבר הניבו בעבר ממצא מענין: ראש פסל הנראה כמו מלך (דווח עליו ברוטר: https://rotter.net/forum/scoops1/479075.shtml ). השבוע התבשרנו על ממצא מענין נוסף:
בחפירות התגלה כד זכוכית (שכנראה הכיל יין), שתוארך לתקופת דוד או שלמה, ועליו כיתוב בעברית קדומה של שם עברי: 'לבניהו'. הכתובת כמעט בלתי נראית – בתחילה החוקרים לא שמו ליבם אליה – ונדרשו אמצעים טכנולוגיים (אותם האמצעים המשמשים לפענוח מגילות מדבר יהודה), כדי להבין מה בדיוק כתוב שם:


הכיתוב על כד הזכוכית; באדיבות the Leon Levy Dead Sea Scrolls Digital Library, Israel Antiquities Authority / Shai Halevii


המקום בו נמצאה הכד. קרדיט: ד"ר נעמה יהלום-מאק, ד"ר נאוה פניץ-כהן ופרופ' Robert Mullins

בהנחה שהתיארוך אכן מדויק, לפנינו ראיה המצביעה על כך, שבתקופה המדוברת – תקופת הממלכה המאוחדת – תושבי המקום היו ישראליים; ולא כפי סברות אחרות, פינקיים או ארמים. אמת, גם בהנחה זו, לא מדובר עדיין בראיה החלטית; שהרי יתכן, למשל, והכד היה שייך לישראלי, ששלח אותו לחברו הפינקי; אך צוות הארכיאולוגים החופרים (מהאוניברסיטה העברית ומקולג' נוצרי בלוס אנג'לס) בהחלט רואה בכך ראיה משמעותית להיותה של העיר ישראלית, ולכן גם לכך שהממלכה המאוחדת השתרעה הרחק הרחק צפונה. מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע (שמואל ב, יז, יא) ועוד קצת.
שבת שלום

מקורות ופרטים נוספים:
https://magviral.com/the-hebrew-inscription-on-a-glass-could-redraw-the-borders-of-ancient-israel-archeology/
https://www.haaretz.com/archaeology/.premium.MAGAZINE-hebrew-inscription-on-a-3-000-year-old-jar-could-redraw-borders-of-ancient-israel-1.8376971

ירושלמי ציוני תמיד ראשון, ואנחנו אחריו…. (אגב, העיר חכם אחד, שלפי שמואל ב כ, בניהו בן יהוידע (שנמנה על הכרתי והפלתי) ביקר באבל מחולה).

יש להוסיף את תגובתו המוערכת של פינקלשטיין:

מכיון שמדובר בממצא מהמאה העשירית, והתנ"ך לא התחיל להיכתב לפני המאה הששית, לא סביר שיש קשר בין הממצא לתנ"ך. הכיתוב הוא בשפה המשותפת גם לפניקים, ולכן נראה שמדובר בעיר פניקית, השם בניהו (בהנחה שהתעתיק נכון, כי יש הרבה סיבות לפקפק בו ואפילו המון), אינו מוכיח ישראליות, גם בארם היו מלכים שנקראו בשמות עם הסיומת יהו, שהרי מקורה של האלהות הוא דרומי בכלל, למעשה אפילו אם הישות כונתה ישראל, אין שום הוכחה שהיא היתה ישראלית במובן התנכ"י, או ישראלית במובן של רבי עקיבא. לכן אין למהר להתרגש מהממצא.

0 0 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
6 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
ירושלמי
ירושלמי
4 years ago

צודק פרופ' פינקלשטיין: שם בודד על כלי יחיד אינו יכול לשמש ראיה לאופי האתני של העיר כולה או לזהותו של השליט. אם פענוח הכתובת נכון (וגם זה שנוי במחלוקת) הרי שכל מה שאנחנו יכולים ללמוד מכך הוא שהיה אדם בשם בניהו שאותה תקופה והכלי היה שייך לו. אי אפשר אפילו להסיק היכן התגורר אותו בניהו. יתר על כן, כפי שמציין פרופ' פינקלשטיין, השם בניהו לא חייב להיות עברי\ישראלי, כיוון ששמות עם סיומת -יהו היו מוכרים גם בקרב ארמים ופניקים. קיצורו של דבר, אין בפנינו כל ראיה לגבולותיה של מלכות דוד. זה כלל לא דומה לעניינה של הכתובת מחרבת קייפא. נאלץ להמתין לממצאים נוספים.

דביר
דביר
4 years ago

לענ"ד אם הרב 'צוות האתר' (או מי מטעמו) ישתתף קצת בדיונים ברוטר הנוגעים לנושאי האתר, הדבר יכול להועיל מאוד.
נראלי שיש להם הרבה יותר צפיות מאתר זה..
על הכתבה הזו, אפשר לצרף קישור למאמר של יצחק מייטליס שעלה כאן לפני כמה ימים, זה משנה לגמרי את כל הדיון..

יוסי
יוסי
4 years ago

צודק פינקלשטיין, אכן אין ראיה מוחלטת בארכאולוגיה!
מה שמצחיק הוא הקביעה שהתנ"ך לא החל להתחבר קודם המאה השישית, ועל סמך קביעות שכאלה לפרש משמעויות ארכיאולוגיות..

איך נתנו לו פרופסור??!!!

נוריאל
נוריאל
4 years ago
Reply to  יוסי

פרופסור הוא בסך הכל תפקיד באוניברסיטה(כמו מנהל מורה שרת….) למי שיש לו דוקטורט. כלומר מי שסיים תואר שני ואחר כך עשה את עבודת הדוקטורט שלו… והיה לאוניברסיטה חסר פרופסור. אני לא אומר כלום על המלומד הנ"ל שאינני מכירו רק שיש קצת הטעייה בציבור על המושג פרופסור.
לפעמים קוראים פרופסור גם למי שתרם תרומה חשובה מאוד למדע(כך זכור לי).

גם אמיר חצרוני היה בתפקיד פרופסור.
יש כאלה שלמדו טוב ועשו תואר שני ודוקטורט לעניין, אך כנראה שכשמינו אותם לפרופסורים עלה להם לראש וסמכו יותר על האינטואיציה שלהם.
אמיר חצרוני הנ"ל הוא פרופסור לתקשורת.
והוא טען(בראיון אצל רינו צרור)בעקבות הידע התקשורתי הנרחב שלו שסרטי דוקו לא שווים כלום ואין להם רייטינג והם(אלו הממונים ע"י משרד התרבות) בזבוז של כספי הציבור.
לדוגמא הביא תוכנית דוקו אחת שהפסיקו אותה כי אין לה רייטינג.
המראיין שאלו האם הוא בדק את הנתונים, האם הוא עשה מחקר בנושא? והלה אמר לו אני?! יש לי דוקטורט ופרופסור בתיקשורת אני מבין בנושא.

ואז הם הציגו בפניו שהם דווקא בדקו את הנתונים, והתוכנית לא הופסקה אלא ניקנתה ע"י ערוץ אחר והיא עוברת לשם ולא בגלל חוסר רייטינג אלא מסיבות אחרות(אינני זוכר).
והוא בשלו.

אני לא אומר שדוקו זה שווה את זה, אבל הפרופסורה כנראה עלתה לליצן החצר(מי שמכירו יודע על מה מדובר) הזה לראש.

6
0
Would love your thoughts, please comment.x