האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

משה שינפלד – מיתוס המסורת

צוות האתר

צוות האתר

במסגרת הקטיגוריה "התייחסות לקטיגוריה פסבדו מדעית" אנו נאלצים לרדת נמוך, ואין לנו ברירה אחרת.
image_printלחץ לגירסת הדפסה

 

משה שינפלד מיתוס המסורת

במסגרת הקטיגוריה "התייחסות לקטיגוריה פסבדו מדעית" אנו נאלצים לרדת נמוך, ואין לנו ברירה אחרת.

סרטון זה גרוע באופן מיוחד, בפרט שהדובר מודיע בתחילה שהוא הולך לגעת בנושא "בצורה רדודה ושטחית", ולנו אין אלא להסכים.

כהקדמה נזכיר, שהמסורת ההיסטורית של התורה בנויה לפי קריטריונים ברורים, אותם פירטנו במאמרים על מסורת התורה, (ראה את הסדרה: המסורת ההיסטורית על התורה). שינפלד כלל אינו מכיר את טיעון המסורת, ולכן כל דבריו אינם רלבנטיים.

בשורות הבאות נתייחס בכל אופן לדברים שהוא מגבב, רק כדי להראות עד כמה הם עמוסים בבורות ובשגיאות של מי שאין לו מושג על מה הוא מדבר. חבל שהוא נכנס לתחומים שאין לו מושג בהם, כמו היסטוריה, דתות, תיאולוגיה, ארכיאולוגיה, מיתוסים, והמסתעף.

מספר דוגמאות לשגיאות של מתחילים בעניני יהדות:

"אברהם אבינו אלף שנים אחרי המבול" [דקה 3], בעוד ציר הזמן המוקרן מאחוריו קובע שאברהם אבינו חי פחות מ300 שנה אחר המבול.

"יש המון עדויות בתנ"ך שבהתחלה היהדות החשיבה את אשרה לאשתו של ה'" [49:25]. כל אחד שמכיר תנ"ך יודע שיש המון כאלו, כל התנ"ך מלא בעדויות כאלו, רעייתו נוות ביתו וכו' זה הרי ידוע לכל בחור ישיבה.

מאותה סיבה איני מתפלא כלל על הקביעה: "בכל ספר שופטים הבמות מתוארות כמשהו קבוע" [50:45], זה הרי ברור, בספר הזה לא מוזכרת המלה 'במה' אפילו פעם אחת, איך זה ייתכן אם לא שהיא היתה כל כך קבועה עד שלא צריך להזכיר אותה?

מה היה בפסל מיכה כולם יודעים: "באותה תקופה [תקופת המלוכה] הוקם פסל מיכה בגלל שמישהו איבד את הבן שלו, לא סליחה הוא מודה לאלהים על זה שהוא מצא את הפסל, הפסל נאבד לו", [52:14]. האירוע התרחש בתקופת השופטים, וכל אחד יכול לקרוא בספר שופטים מה באמת היה שם. כנראה שלשינפלד, התנ"ך נאבד לו.

"לא היתה אמורה להיות מלוכה, מלוכה היא דבר פסול, זה לא היה אמור לקרות, זה קרה רק בגלל החטאים שלהם" [דקה 32]. וכפי שאומרת התורה "שום  תשים עליך מלך". מצוות עשה להעמיד מלך. כמובן מדובר בפלפולים של הבל, וסביר שהגירסה בתורה מוטעית, "יש לזה הרבה ראיות רק שלא נספיק לנגוע בהם". בא לי לגעת באיזו ראיה, ללטף קצת, אפשר?

בגמרא ברור שהתורה תורגמה מהשפה האשורית, תרגום של שפה, שברור שאנשים כבר לא מכירים את השפה הישנה [56:19]. לא נאמר דבר כזה מעולם, התורה לא תורגמה, אלא שונה הגופן של הכתב, הכתב המרובע מכונה 'אשורי', אבל לא מדובר על שפה, מה שלא מפריע לשינפלד לקבוע ברהיטות: "זו מחלוקת בגמרא אבל בקטע הזה מובאת כמוסכמת, שהתורה  תורגמה אשורית", [58:38]. זאת אומרת בגמרא זו מחלוקת, אבל בקטע הזה של ההרצאה זה מובא כמוסכמת. בגמרא שלי המחלוקת היא לא על תרגום, אלא על הכתב – גופן, פונט. שני הכתבים היו מוכרים יפה ליהודים בבית השני והשתמשו בהם במקביל.

בגמרא כתוב שבכתב שלהם ה' וח' נראות אותו דבר בעצם, [1:00:00]. זה נשמע מוזר, אבל סיינפלד אילתר בדיחה: הם השתמשו פחות בח' כי היה להם את כ'… עד לרגע זה לא מצאתי את הגמרא הזו, אבל זה בודאי מפני בורותי הגדולה, ומפני שאני משתמש יותר מדי בח' ולא בכ'.. [אפשר לעשות 'כיפוש' בפרויקט השות] וגם שכחתי את הכלל שקבע רש"י בת ק' כבת כ'. וכפי שאמרו חזלינו שבת קג: "שלא יכתוב ההין חתין". וידוע ששם ה' היה  נכתב לפעמים יחוח במדה ולא השתמשו בכ'.

"רבי עקיבא אייגר מונה יותר ממאה דוגמאות שדורשים דרשות על סמך גירסאות אחרות בתנ"ך" [1:02:16]. רעק"א בשבת נה: מגיע בקושי לעשרים דוגמאות, מתוכם 3 או 4 שנוגעים לדרשות.

היסטוריה

"באותו זמן כמעט לא כתבו כלום" [דקה 8].

זו הרי קביעה שולהויזן כבר קבע במאה ה19, בהסתמך על המסורת היוונית הברורה שהאל קדמוס המציא את הכתב. ככה אני אוהב מתמטיקאים גאים ונחרצים שיודעים להטיל אמת בפרצוף. בוז לכל הארכיאולוגים האידיוטים שבמשך מאתיים השנים הבאות חשפו עשרות אלפי כתבים שקדמו בהרבה למתן תורה. חוקי חמורבי המשעממים שהופצו במאות עתקים, אגרות אל עמרנא שכללו מאות התכתבויות, כתבי אוגרית, שוב קדמו למתן תורה במאות שנים. עלילות גלגמש, כתבי אחנתון, הספריה באבלה, הספריה בניפור, נוזו, אשנונה. לפי הארכיאולוגיה בכל המדינות והממלכות היה כתב מפותח באותו זמן, היו ספריות וכל הפעולות הכלכליות והמדיניות גובו במסמכים.

מקורY  נכנס בימי יאשיהו.. [56:20].

אפילו בתיאוריות של הביקורת הישנה אין לו מושג, וכנראה התכוין למקור D. את הדברים הוא מחזק באמירה אלמותית: "הסיפור של הספר בימי יאשיהו, מתאים בדיוק לזמן בו מקובל במדע שנכנס הספר", מין צירוף מקרים מופלא שכזה, בעצם סוג של הצלבת מידע.

ומה בנוגע לכתבי יד של התורה? "בימי הביניים יש לנו את כתב יד גוטנברג, יש לנו את כתר ארם צובא, יש לנו כמה מאות שינויי אותיות" [1:09:39]. מסתבר שנגלה כתב יד חדש, כתב יד גוטנברג, ואני הבור עוד בא בתלונות, כנראה שאינני מעודכן. ועם הפרעת הקשב והריכוז שלי אני מבלבל את זה עם יוהן גוטנברג שהדפיס את התנ"ך. כל אחד יודע ש"יש לנו את כתר ארם צובא", אופס, בעצם היה לנו, פעם היה דבר כזה, אבל הוא לא הגיע לידינו על התורה, מכאן עולה ברור שיש בו "כמה מאות שינויי אותיות", אפילו הרבה יותר, הרי אין לנו אותו בכלל! זה שינוי עצום, פעם היה ועכשיו לא יש! ככתוב במגילת בודפסט. העיקר היא המסקנה הברורה והאנליטית  מתוך כל חילופי הקרי וכתיב חסרות ויתרות וכו': "אם יש גירסאות זה אומר שהוא נערך שוב ושוב ולא היתה  מסורת רציפה עליו", [18:03].

כל זה בקטנות, אבל בגדולה, למי שיש ספק על הרקורד שלו בביקורת המקרא, שיווכח בעצמו, יש לנו סיפור אישי אמיתי, "סיפור יציאתי בשאלה, הלכתי לספריה הלאומית, קראתי את קאסוטו וקלאסיקות, שברור להם שבקורת המקרא נכונה, ואפילו לא מסבירים למה". כל קורא או צופה מבין שאדם שחושב שלקאסוטו ברור שביקורת המקרא נכונה, הוא אדם שאינו מסוגל אפילו לפתוח ערך בויקיפדיה ולקרוא. קאסוטו היה אחד מראשוני הלוחמים בביקורת המקרא.

בגדולה, כל אחד מבין שהדברים כל כך ברורים, עד שאין מקום לדון, למשל "הגמל בויית שנים אחרי התקופה של אברהם אבינו ואחרי התורה" [31]. זו הרי טענה שהתקבלה במדע כבר לפני מאה שנה, היום זה כל כך מובן מאליו, עד שלא צריך לדבר על זה, ולכן בעצם לא אומרים את זה. כך למשל כתוב בויקיפדיה ערך "גמל": "בולייט בספרו מביא קטע המתוארך למאה ה17 לפנה"ס ובו כתוב מנת מזון אחת לגמל, לפי עדויות שנמצאו באירן עב"י טוען שהשימוש בגמל היה קיים כבר באלף הרביעי לפנה"ס, ואכן בחפירות באתר בהר הנגב משלהי האלף השלישי נמצאו עצמות של גמל יחד עם עצמות של עזים". אמונות טפלות! מי הם בכלל הארכיאולוגים שיגידו לנו מתי בויית הגמל??

איני מטיל ספק בידיעות הארכיאולוגיות של שינפלד, ולכן כשהוא קובע "טכנית אי אפשר לכתוב את כל התורה על אבנים, זה לא חומה של סין",  [28:13] הוא צודק, אם מישהו יגיד אחרת, הוא משקר. קחו למשל את חוקי חמורבי, מן המאה ה18 לפנה"ס, האסטלה בגובה 2.25 מטר, ובהיקף של 1.9 מטר, מה שדי מזכיר את החומה הסינית, באסטלה היו חמישים טורים של טקסט, ונשאר עוד מקום לציורים. ומה בדבר כתובת ביסוטון? גובהה של הכתובת 15 מטרים, ורחבה 25 מטר, היא עמוסה בחומר, העתקתה נמשכה שנים. כמה טורים יתפוס ספר משנה תורה כשיכתבו אותו על "אבנים גדולות"? [רמז: יש בו 34 פרקים].

אותי מטרידה נקודה מסויימת, מתי שינפלד צריך להודות שהוא לא יודע, כפי שהוא אומר שאין לו מושג אם עשתורת זו אשרה, [49:35], אין לו מושג מה זה "עץ שמן", לדעתו זה כנראה עץ זית [55:11]. ומתי הוא קובע בבטחה: "אחת המגלות כתובה בכתב עברי ושם ה' באשורי", [1:04:24]. בזמן שהדבר בדיוק להיפך, מה זה משנה, הוא אמר את השם המפורש כל כך הרבה פעמים בהרצאה, ממש השתדל, אז פעם אחת התהפך משהו. ביג דיל.

מתי נתחבר תרגום השבעים? סיינפלד בטוח: לפני אלפיים שנה [1:05:06]. כמה מאות שנים לכאן או לכאן, לא קריטי, קצת אחרי המבול, העיקר שלא קודם.

 

תוכן הטיעונים

כשמגיעים לשאלות הרציניות של תוכן הדברים, יוצא שינפלד בקלישאות חסרות כל כיסוי,

"ההכחשה של כח רוחני היא גירסת המדע", [דקה 7], "המדע מטבע הדברים לא מאמין שהיתה יציאת מצרים כפי שמסופר" [06:16]. המדע אינו מכחיש דברים רוחניים, אלא אינו מסוגל לעסוק בהם, אין הוכחה מדעית לשלילת דברים רוחניים. ובודאי לא ההסבר השגוי של שינפלד: "ברד, תופעת טבע, מזג אויר קשה" [37:13]. והרי אין משקעים במצרים התחתונה, לא מזג אויר ולא קשה.

מבחינתו העובדה שעם שלם של אלפי אלפי התקיים במדבר ארבעים שנה, מקום בו שום אוכלוסיה בסדר גודל כזה אינה מתקיימת, לא צריכה הסבר, "לפגאנים היו אגדות מאותה תקופה" [16:32], בעיניו זה דומה ל:המון אנשים ראו ש"השמש יצאה מבין העננים בריקוד", ו"ליהדות אין משהו יותר מרשים להציע", [דקה 31], כמובן שההשוואה מופרכת, זה הביא אוכל למישהו? זה ארך יותר משניה? כמה אנשים התקיימו מכח הריקוד הזה ארבעים שנה? ניתן להשוות ענין מציאותי וקיומי שארך שנים, לאיזה מחזה דמיוני בשמים שכל אחד מסביר אותו כרצונו? (ראה: על נסים והתגלות א – מתן תורהעל נסים והתגלות ב – בדתות אחרות).

שינפלד קובע: "חרס בארכיאולוגיה זה לא שמספרים לי שנכתב לפני אלפי שנים זה באמת נכתב קרוב לזמן המאורעות המדוברים" [20:29], מדהים! חרס בארכיאולוגיה נכתב בזמן מסויים, זה נכון, מתי? בשביל זה צריכים לתארך, בדיוק כמו תיעוד כתוב שנכתב בזמן מסויים, וצריכים לתארך.

לעמים אחרים באותה תקופה היו מצוות באותו סדר גודל של קושי די דומה, רמת הקושי בתורה די מינורית" [19:19]. המצאה בלי שום בסיס, אין שום השוואה לסדר גודל של הציווים הקיפם וחומרתם.

הקביעה עליה הוא חוזר בהתלהבות, שבכל מקום בתורה עד דברים "תורה" זה "בכלל לא טקסט", חסרת משמעות, הרי עד אז לא היה טקסט כתוב אלא התורה ניתנה בעל פה, רק במותו של משה הוא נתן את כל התורה. הטיעון שלו שהתורה בדברים הכוונה לספר אחר, לא פחות ולא יותר. נסתר מהאמור כמה פעמים בתוך הספר "התורה הזאת", אמנם לשינפלד יש פתרון פשוט מאד: משה החזיק ביד ספר אחר והצביע עליו ולכן כתוב "הזאת"

חוזר שוב על הטיעון השחוק, שהתורה מדברת על משה בגוף שלישי [26:24]. כאילו לא ידע שכל הספרים הקדמונים דברו על עצמם בגוף שלישי, ואפי' יוספוס מדבר על עצמו בגוף שלישי.

"עברתי על כל הפסוקים שמוזכרת המלה כתיבה בספר התורה" [22:11], כנראה בתורה שלו חסרים הפסוקים דברים יז טו, וכן דברים כח נח.

התורה מדברת על עצמה, כמו כל מסמך, חוזה, שטר, ש'מדבר על עצמו', איך אפשר לכתוב בשטר 'אני החתום מטה' לפני שחתם?

שינפלד מקריא מספר יהושע "ויכתב שם על האבנים את משנה תורת משה אשר כתב לפני בני ישראל וכל ישראל וזקניו ושטרים ושפטיו עמדים.. ואחרי כן קרא את כל דברי התורה הברכה והקללה", במטרה להוכיח שמדובר כאן רק על חלק מהתורה, אבל משום מה הפסיק באמצע פיסקה, ושכח להמשיך ולקרוא: "ככל הכתוב בספר התורה לא היה דבר מכל אשר צוה משה אשר לא קרא יהושע נגד כל קהל ישראל והנשים והטף והגר ההלך בקרבם" (יהושע ח לב). מדובר בסילוף לא מוצלח.

"הדוגמא הכי טובה לאנכרוניזם" היא "גונב גונבתי מארץ העברים", ואיך וכיצד נקראת הארץ ארץ העברים???? והלא לא היו בה יהודים אז??? [32:38] ולא ידע בור זה, שהכינוי עברי כלל רבים מעמי עבר הנהר בני עבר, והרי בפרשת יוסף נאמר "כי לא יוכלו המצרים לאכול את העברים לחם", וכי חקקו חוק נגד יעקב ובניו בלבד? ואם כן מה כל החקירות, הלא הם העברים היחידים בעולם? וכשיוסף מגיע לפרעה נאמר לו "נער עברי עבד", ואשת פוטיפר אומרת 'הביא לנו איש עברי לצחק בו'. מה נאמר ומה נדבר, אם כך נראית ההוכחה הכי טובה, מה נעשה לפחות טובות ביום שידובר בהם??

כך גם הוכחתו מהאמור "אשר יאמר היום בהר ה' ייראה", והרי אין אנשים בא"י? [33:25] וכי נאמר בפסוק שהביטוי הזה הולך על הרים בא"י דוקא, ושמא הוא ביטוי כללי שה' נראה בהרים? או בהר סיני? או שהיה נאמר בפי צאצאי אברהם יצחק ויעקב ונשאר שגור בפיהם?

מציאה גדולה מצא בפסוק בשופטים ב' ח' "וימת יהושע בן נון.. וגם כל הדור ההוא.. ויקם דור אחר.. אשר לא ידעו את כל מעשי ה'" [47:19]. ולא הבין כלל שהפסוק הזה, מלשון התורה נלקח: "וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא.. ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף", וכי הכוונה שלא ידע שיוסף היה? או שלא קיים עמו יחסי אישות? כמובן שהכוונה שלא הכיר ביוסף, והתנהג כאילו אינו יודע.

מחבר הספר לא העלה על דעתו, שמישהו יבין בכוונתו שדור אחרי יהושע לא ידעו כלום על מעשי ה', והוא מתאר בעצמו שהעם חטאו, וה' הקים להם שופטים שכן הלכו בדרכו, ולפעמים שמעו בקולם ולפעמים לו. ואין כאן אלא תיאור של המציאות הידועה שהיו דורות שהמון העם לא נזהרו מאלילות, אבל ברור שהשופטים ידעו את דבר ה' ואת התורה, אלא שלא כולם שמעו בקולם. וכך מתואר בפירוש לאורך כל ספר שופטים.

והלשון 'לא ידע' באה גם על מי שמתנכר בכוונה, כמו "את אחיו לא הכיר ואת בניו לא ידע" (דברים לג ט), כשהכוונה למי שמתנכר למשפחתו. וכן ישעיהו א ג אומר "ישראל לא ידע עמי לא יתבונן", וגם שם אין הכוונה שישראל אינו יודע מקיום ה', אלא שמתנהג כאילו אינו יודע. הושע ח ד אומר "השירו ולא ידעתי", ואין כוונתו שה' לא ידע שהעמידו שרים, אלא שהוא לא הכיר בשרים האלו.

בנוגע לחג הסוכות בנחמיה, אומר שינפלד שלא נעשה סוכות מימי יהושע בן נון [55:23], כאילו לא נעשה "כזה גדול", ולא הבין שכל ימי המלוכה היו עולים לרגל תמיד למקדש, והיו פטורים מן הסוכה כשלוחי מצוה וכהולכי דרכים, ורק בימי הבית השני היו כל ישראל גרים בירושלים ועלו לרגל וגם עשו סוכות, כמפורש שם במקרא.

ומה שאומר שמצאו אז את הספר, [01:06:30], וכי אינו מבדיל בין מציאת ספר למציאת כתוב בספר, דין שלא קיימוהו זה דורות רבים, ראו שהוא כתוב והחליטו לקיימו. והמוצאים המון העם הם. וכן לא הבין את הביטוי "לעשות סוכות" וחשב שהכוונה לבנות סוכה [54:54], אבל הכוונה היא לעשות חג סוכות, כמו "ויעשו הפסח".

ומה שנאמר בספר מלכים "לא נעשה כפסח הזה מימי השופטים", הכוונה שיאשיהו הסיר כל הפולחנים והבמות ורק בימיו חגגו כל ישראל הפסח במקדש אחד, [ממלכת ישראל התפרקה, ובאו ליהודה אנשי הר אפרים כמוזכר בקרא], כמו בימי השופטים בשילה. ואילו בימי שלמה היו עדיין במות כמוזכר בפסוק.

את בורותו הגדולה הוא מגלה באמרו: "הסיבה שנוסח התורה בכל הקהילות בעולם שוב, כי היום יש תקשורת, ויש דפוס, ואמצעים להגיע ממקום למקום" [01:01:01]. וכי אינו יודע שההתאמה בין הנוסחים היתה גם לפני אלף שנה כמו כת"י לנינגרד מול נוסחאות תימן וכדו', ששום תקשורת לא השוותה ביניהם.

אין צורך עוד להאריך כדי לראות במה מדובר. אפילו לא בגדר פסבדו מדעי, סתם נח בשבע שגיאות.

4 4 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
6 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
LEOR
LEOR
1 year ago

מאמר מעולה.
נ.ב. "יחסי אישות" מתייחס בדרך כלל לעניין אחר..

Last edited 1 year ago by LEOR
יוסי
יוסי
5 years ago

קראתי את תגובת הכותב באתר להרצאתו של שיינפלד. ראשית כשמגיב משתמש בביטוי גנאי ונסיון הנמכת היריב ..גיבוב.בורות וכ"ו זה מעלה חשד מיידי שהמגיב במצוקה כלשהיא.
לעצם העניין,חלק מהמענה לטענות שיינפלד מעניינות ושוות דיון וחלק די מביך וממש לא משכנע.

חיים
חיים
5 years ago

מענין… האמת שנוצר לי רושם אחרי ההרצאה שהתורה לא נכתבה באותם זמנים. אשמח לפגישה איתך והלוואי שתוכל להסביר לי אם הוא טועה אבל לכאורה באמת הפשטות של אשר יאמר היום וכן וימות משה וכן ולא קם עוד נביא בישראל כמשה לא משמע כ"כ רק על מה שכבר היה בעבר ובעיקר וימות יהושע וכל הדור ההוא….משמע בודאות שלא נכתב בו זמנית.
וכן מציק לי הפסןק "לפני מלך מלך בישראל" שנראה בעצם שהקטע הזה נכתב אחרי תקופת מלכים ואולי בגלל שהתורה ציוותה "שום תשים" לכן כתבה כך.

6
0
Would love your thoughts, please comment.x