האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

עוד על זיהוי השפן המקראי

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

ד"ר יצחק בטש, בספרו תעלומת השפן המקראי (אנגלית, 2016), מצרף נספח עברי בנושא:

מדוע ה״הירקט״ לא יכול להיות השפן המוזכר בתורה?

לצערינו הרב, בספרים רבים, כולל גמרות וחומשים, נכתב בפירוש או רמוז בתמונות, שהשפן המוזכר בתורה בפרשיות שמיני וראה הוא ה״הירקס״ (hyrax) (דהיינו ״שפן הסלעים״ או ״שפן הסורי״ או ״שפן ההדים״ או מה שנקרא היום בכמה מדינות ערב ״אל ובר״).[1] [2] [3] [4] לעניות דעתי נראה שאין זה נכון כפי שאבאר בעזה״י בהמשך:

1. ויקרא פרק י״א ה׳: ואת השפן כי מעלה גרה הוא ו-פרסה לא יפריס טמא הוא לכם:

לא ידוע לי על שום הוכחה שההירקס מקיים 13־caecotrophy8, rumination ואפילו לא merycism, ולכן ההירקס הוא לא ״מעלה גרה״.

בכל אופן merycism (הנהוגה אצל הקנגרו) לא נחשבת להעלאת גרה, בגלל שמבחינה תזונתית איננה דומה לrumination או ל־ caecotrophy.

2. להירקס יש רגליים קצרות836 ולכן הוא שרץ (בעל חי קצר־רגלים837) ולא חיה (השפן הוא חיה ). והרי כל השרצים כבר נאסרו בויקרא פרק י״א מ״א וכל השרץ השרץ על האךץ שקץ הוא לא יאכל: וברש״י שם: ואין קרוי שרץ אלא דבר נמוך קצר רגלים שאין נראה אלא כרוחש ונד:

יותר מקורות על הגדרת שרץ עי׳ בגוף הספר(Chapter 6(b

 

3. טפרי ההירקס דומות לפרסה840 והוא הולך על כל כף הרגל,841 ובפסיקתא זוטרתא שמיני כ״ט ב׳ כותב שהשפן מין חיה הוא וטלפו כשל חתול. טלפו של חתול הוא לא כמין פרסה, והחתול לא הולך על כל כף הרגל אלא על אצבעותיו842 ע׳ לעיל בתוך הספר 4/1 Chapter הבדלים נוספים.

 

4. הרשב״ץ (יבין שמועה ע, י״א) מתאר את השפנים, במילים הבאות:

וספר המשורר ע״ה כי מרחמי ד׳ על בריותיו עשה סלעים מחסה לשפנים, שיהיו להם כבתים לבני אדם, ולדקות עורם, אזניהם ארוכות ורחבות כשיעור גופם לכסות גופם בעת הצנה. ולהירקס יש אזנים קצרות.844

 

5. הרשב״ץ (יבין שמועה דף י״א) מתאר את השפנים, במילים הבאות: וספר המשורר ע״ה כי מרחמיו על בריותיו עשה סלעים מחסה לשפנים, שיהיו להם כבתים לבני אדם, ולדקות עורם, אזניהם ארוכות ורחבות כשיעור גופם לכסות גופם בעת הצנה.

ועורו של ההירקס הוא עבה.845

6. הרשב״א (חולין נט.) כתב על החלק הקדמי של הלחי העליון של השפן: ״אית להו שינים הרבה״, ולהירקס יש רק שתים.846

ועוד, כתב תוספות הרא״ש (שם) ״משפן וארנבת שיש להם שיניים ממש,׳(ולא ניבי, ע״ש).

7. בספר השורשים[5].לרבינו יונה אבן ג׳נאח שחי בספרד[6] כתוב: ״ואת השפן. הוא ׳אלובר׳, בעל חיים בגודל חתול שהוא מצוי מעט במזרח, ואולם אצלנו הוא מרובה, ואולם המון העם אינו מכירו באותו השם, אלא בשם ׳קנליה׳( והוא ניב ספרדי״.

להלן המפה של החלוקה הגיאוגרפית של ההירקס ובה אפשר לוודא שההירקס לא נמצא בכלל בספרד ודוקא במזרח הוא מרובה, בדיוק ההפך ממה שכתב רבינו יונה.

8. הרמב״ם במקור הערבי (עוקצין ג:ג)[7] תרגם ״שפנים״ למילה ״קלניאת״[8] וע״פ המילונים של התקופה[9] פירושו הארנבונים (בעלי האזניים הארוכות).

ולא נעלם ממנו שיש מי שרצה לטעון שיש לו ראיה מקדמונינו שהשפן של התורה הוא ״שפן הסלעים׳/ וגם בזה השקענו ב״ה הרבה מאמץ ומחקר, והוכחנו שאין הראיה מוכרחת. סיכום דברינו על זה, להלן בנספח ג׳.

וכמו כן מודעים אנחנו שלאחרונה יש מי שכתב שהשפן של התורה הוא ״שפן הסלעים״, אמנם נראה לעניות דעתינו שהמידע שהעבירו להם לא היה מספיק מדויק, ואפילו יש מי שכתב תאור לא מתאים למציאות. ובכל אופן הקושיות שהצגנו פה קשות לשיטתם. סיכום דברינו על זה, להלן בנספח ג׳.

מסקנה

מתברר לפי הנ״ל שהשפן סלעים (ה־״הירקס״) הוא לא השפן של התורה. ואם כן יש לברר, מי הוא?

  • אחרי הגלות הארוכה, אפשר לומר ״אני לא יודע״ (עדיף לומר איני יודע מלומר דבר שהופרך על ידי שבע קושיות), או
  • ניתן לחפש -בתושב״כ, בתושבע״פ ובראשונים- את כל המאפיינים שנכתבו על השפן של התורה, ואח״כ לחזר אחר בעל חי שיכלול את כולם (עשינו מחקר רחב, תורני ולהבדיל מדעי, וב״ה נראה שמצאנו מועמד מתאים, דהיינו ה׳אדנבוף (rabbit) בעל האזניים הארוכות, שהיה נקרא תמיד בפי העם בשם ׳שפן׳). וב״ה זכינו לחבר על זה ספר רחב, וכבר כבדונו גדולי ישראל שליט״א וגם רבנים מומחים בנושא במכתבי הסכמה (ע׳ בהתחלת הספר).

לעת עתה אפשר להחליט עכ״פ ששפן הסלעים (ה-״הירקס״) הוא לא השפן של התורה, אא״כ נצליח לתרץ את שמונת[10] הקושיות.

אודות תרגומו של רס״ג ופירוש המלבי״ם

התרגום של דס״ג, לא מהווה ראיה גמורה בעד השפן סלעים בגלל כמה סיבות, כדלהלן:

הפירוש הקצר לחומש בשפה הערבית, מיוחס לרב סעדיה גאון ז״ל, מלפני יותר מאלף שנה.

בויקרא י”א ה׳ אנו מוצאים שם, כתרגום למילה שפן ג׳ או ה׳ אותיות, שבעברית משוכתבות ״ובר״ (שפירושו שיער או צמר) או  ״אלובר״ (שפירושו השיער או הצמר).

המילה הזאת משמשת בזמנינו במדינות ערב מסוימות ככינוי עממי להירקס (שפן סלעים)(Procavia capensis.).

ב-150 השנים האחרונות, כמה מפרשי תורה ולהבדיל כמה חוקרים, הביאו ראיה מכאן, שלפי רבינו סעדיה גאון, ההירקס הוא השפן המקראי ולא הארנבון (rabbit).

אחרי חקירה רחבה, אנו יכולים להגיד שאין שום ראיה מוכרחת שזו היתה דעתו של רב סעדיה, מפאת הנקודות הבאות:

הפירוש הקצר של רב סעדיה, היה בצורת כתב-יד במשך מאות שנים, וכמו שהביא הר׳ יוסף קאפח הפירוש עבר שינויים ניכרים ע״י המעתיקים.

  • בניגוד לכמה מרבותינו קדמאי שתיארו את תכונותיו של השפן המוזכר בתורה, רבינו סעדיה לא תיאר שום תכונה יהודית של הבעל חי המדובר, באופן שיכריח אותנו להכיר את זהותו, הוא רק קרא אותו ״ובר״ (שפירושו יכול להיות שיער או אולי בעל שיער). אפילו שמילה זו משמשת בזמנינו במדינות ערב מסוימות ככינוי עממי להירקס, בכל אופן, אינני מודע לשום הוכחה שלבעל חי זה התכוון רב סעדיה לפני אלף שנה.
  • אפילו אם יוכח שלפני אלף שנה, המילה ״ובר״ גם היתה משמשת ככינוי עממי להירקס, אנו צריכים לקחת בחשבון את הקשיים הרבים שבזיהוי בעלי חיים רק בכינויים העממי (זו היתה אחת מהסיבות שהביאה את ליניאוס להתקין את שיטת המיון המדעית, בשמוש שמות מין וסוג שמוסכמים בכל העולם).

1) לדוגמא, בלשון אנגלית, המילה ”coney”) “cony“) משומשת לכנות את השפן(ארנבון)(rabbit) וגם את ההירקס (שפן סלעים),  שני בעלי חיים שאין בינהם שום קשר, השייכים ל״סדרה״, ״משפחה״, ״סוג״ ו״מין״ שונים לחלוטין.

2) דוגמא נוספת, ההירקס, המכונה ״שפן הסלעים״860 או ״ארנב יבלי״ 861(בערב הסעודית, ופירושו ארנבון הרים), למרות שהארנבון   וההירקס הם שני בעלי חיים שלא קרובים בכלל, כפי שהראנו בסעיף הקודם.

  • עדיין קיימת האפשרות שרב סעדיה גאון ז״ל אכן התכוון לארנבון (rabbit) שהוא לא פחות שעירי מהשפן סלעים, וצמרו לא פחות מבוקש מצמרו של השפן סלעים.862 863 ושוב ראיתי שנקודה זאת יכולה להסתמך על פירושו של רבעו יונה אבן ג׳נאח[11] [12] [13] בספר השורשים, בו הוא בעצמו משווה את השמות ״שפן״ ״אלובד״ ו״קנליה״ ([14] [15] [16].(rabbit להלן תרגום לעברית:[17]

״ואת השפן. הוא ׳אלובר,, בעל חיים בגודל חתול שהוא מצוי מעט במזרח, ואולם אצלנו הוא מרובה, ואולם המון העם אינו מכירו באותו השם, אלא בשם 'קנליה', והוא ניב ספרדי״.

אפשר לבקש גירסה באנגלית מהמסמך הנוכחי.   בכתובת isaacb@tovnet.com

הערות:

[1] Procavia capensis

ג83 caecotrophy = תופעה הנמצאת למשל בארנבון הביתי ובארנבת, אחרי שגמר לאכול מוציא גללים רכים מעוטפים ואוכל אותם מיד ישירות מפי הטבעת, ובזה הוא מבצע עיכול חוזר של מזונו החצי־ מעוכל. התופעה הזאת היא חיונית(מבחינה תזונתית) ומתבצעת באופן תדירי.

[3]           •       •

rumination = העלאת הגרה הקלאסית המתבצעת אצל הבעלי חיים הכשרים, למשל בפרה.

[4]            •

merycism = תופעה הנמצאת למשל בקנגרו, לפעמים מקיא דרך הפה ״כדורים״ של אוכל שנופלים לרצפה, ורק לפעמים אוכל אותם מחדש. התופעה הזאת היא לא חיונית(מבחינה תזונתית) ולא מתבצעת באופן תדירי.

[5]

The Book of Hebrew Roots by Abu’l Walid Marwan Ibn Janah. Oxford, 1875 by Ad. Neubauer. Root שפן. (Translation from the Arabic). See above Chapter 5 (e).

[6]    חי בין שנות 990 ל־1055, למנעם.

[7]     אנו מודים לפרופ׳ זהר עמר (חוקר תולדות הטבע במקורות ישראל מאוניברסיטת בר אילן) על שמסר לנו המקור הזה.

[8]     [קנליאת], ע׳ פירוש המשניות להרמב״ם בלשון ערבי, סדר טהרות. נעתק מערבי לעברי ע״י נפתלי יוסף דירינבורג. על ידי חברת מקיצי נרדמים, ברלין 1887.

[9] Glossarium Latino-Arabicum (11th century by an unknown author) Seybold CF. Published Berlin 1900. p.114 (s.v. “cuniculus ”).

ן1|

Vocabulista in arabico (13 century, Spain, by an unknown author) p.327 (s.v. “cuniculus ”).

R.P.A. Dozy, Supplement aux dictionnaires arabes (Leiden: 1881), 2:414

Discursos leidos ante la Real Academia Espanola en la reception de D. Francisco Codera, Madrid 1910 p.7172־

 

[11]

http://www.zoo.org/educate/fact_sheets/rabbit/rabbit.htm accessed on 16/iul/06

ר 86

http://www.calacademy.org/research/bmammals/afrotheria/Hyra coidea.html accessed 16/jun/06

.864 הוא חי בספרד בין שנות 990 ל-1055 למנעם

Q/׳r

~ Rabbit, Romanica: cuniculo m, cunicula f, conilio m, conilia f (http://open-dictionary.com/Rabbit accessed 13/jul/06)

[15] The Book of Hebrew Roots by Abu’l Walid Marwan Ibn Janah, Oxford, 1875 by Ad. Neubauer. Root שפן

Qfcn

I am indebted for this source to Prof. Zohar Amar:

פרופ׳ זהר עמר, חוקר תולדות הטבע במקורות ישראל

O/TO

This translation was kindly done by Prof. Zohar Amar.

0 0 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
3 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
mme
mme
4 years ago

לא קראתי בעיון כה"צ
אבל לפו"ר, לשונות כאלו ואחרים לא יכולים להזיז בהרבה
אני מבין שהכותב הנכבד רצה ליישב את השאלה הלא השפן אינו מעלה גרה
אבל כמדומני לא התקדמנו הרבה
מוטב לי לחשוב שכי קינגי היה משה וכדו'
ולומר שכך היה נראה כלפי חוץ, ואולי באחד מאבותיו הקדומים של השפן היה כך
האם מסתבר שמזמן מתן תורה עד היום חל שינוי אבולוציני?,
זה נראה לי מעט מוגזם

mme
mme
4 years ago

יישר כוח

3
0
Would love your thoughts, please comment.x