האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

על שפיות בעידן החדש

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

לאחרונה התבשרנו על זוג ההורים המאושר שקראו לביתם הנולדת להם בשם 'גוגל', פעולה שהיתה מקובלת בעולם הקדום, לקרוא ילדים על שם אלילים. ("הרבה אנשים הביעו ביקורת על ההחלטה שלנו, ואמרו בלעג שלילד הבא שלנו אנחנו צריכים לקרוא וואטסאפ. אבל אני מסרבת להתייחס אליהם, הם לא מבינים את המשמעות שעומדת מאחורי השם הזה").

דא עקא התברר באותו שבוע שאלהי המידע, גוגל, מטים תוצאות חיפושים לכיוון ה'ליברלי', ובכך מצטרפים לפייסבוק וליוטיוב שכבר תפסו צד מזמן[1], התרגלנו כבר לזרימה העצומה והמטורפת של טראש חסר פשר שממכר נוער או סתם אנשים בעלי מוגבלויות,[2] מה שיכול לאפשר לילדה בת 6 לקנות בנין בן 5 קומות, משום שהיא כוכבת יוטיוב היא מצלמת את עצמה אומרת משהו מול המצלמה (מה כבר היא יכולה להגיד???), והתעבורה מכניסה מליארדים ליוטיוב ולתינוקת הזו.  ניצול ציני של האנושות, והפיכת הציבור ה'נאור' לניצבים בתכנית ריאליטי שתפקידה אחד ויחיד: להזרים כסף.

לכן הידיעה הטריויאלית לגמרי, שאדם תלה את עצמו כחלק ממשימה שהוטלה עליו במשחק רשת, לא תפסה כותרות, הלבנה הרבה יותר חשובה מהאדם.

מישהו הציב מצלמה בפארק ליסברג שבשבדיה, פארק שעשועים לילדים, ונוצר מין מצב שהעוברים והשבים מול המצלמה מוזמנים להצדיע במועל יד, עשרות כבר עשו זאת, הנהלת הפארק הודיעה שקטינים (הם קהל היעד) שיעשו זאת יסולקו מן הפארק (עברה על החוק בשבדיה), אבל המשחק נמשך, החיים בתרבות שלנו הם ריאליטי אחד גדול.

אכן, גוגל אינו באמת אלהי המידע והנתונים, אגדת הביג דאטא היא שטות והונאה, אין בעולם נתונים גולמיים. הדגימו זאת יפה  ארגוני המידע בארה"ב, שהציבו נתונים לכאורה לפיהם אפרו אמריקאים מסולקים מן הלימודים פי 3 מלבנים עקב אי עמידה ביעדים, וכן מחזיקים נשק פי 3 מלבנים. וכיצד 'מתעדים' את הנתונים בועדת ארה"ב לזכויות האזרח? כך: "האפרו אמריקאים נענשים יותר"…

וכך צוטט איש מדע השבוע:

"בצעירותי המדע עסק בצבירת ידע. מדענים הציעו השערות, אבל, כאשר נתונים חדשים סתרו את ההשערות הם חיפשו השערות אחרות, יותר טובות. בימינו, כאשר מישהו מציג עובדות הסותרות את ההשערה שלך, הנוהג הוא לצעוק בקול רם יותר שאתה בכול זאת צודק בלי לבדוק מה המשמעות של העובדות החדשות".

זו השיטה הליברלית לנתונים, מה שנצעק – נכון.  אין הבדל בין התיאוריות של הליברלים בנוגע לנאורות או לישראל, ובין הפרופסור המצרי הטוען שעד היום היהודים הדתיים מערבבים דם במצות…

ולסיום מאמר נוקב  של יעקב מ 'קו ישר':

"צעד קטן לאדם, צעד ענק לאנושות" – האמנם?

מה השיגה הנחיתה על הירח? האם היתה כדאית, רצויה ושווה את הכסף? האם ראוי שממשלה תעסוק בהשקעות כאלו? האם באמת היה כאן "צעד ענק" לאנושות?

השבוע חגגנו 50 שנה לנחיתת האדם הראשון על הירח, 20 ליולי 1969. ניל ארמסטרונג, האדם הראשון שפסע על הירח, אמר: "צעד קטן לאדם, צעד ענק לאנושות". האומנם? מה השיגה הנחיתה על הירח? האם זה היה כדאי ורצוי? האם זה היה שווה את הכסף? האם זה מעשה ראוי לממשלה לעשותו (גם אם היה "צעד ענק")? האם זה באמת היה "צעד ענק" לאנושות?

הסופרת איין ראנד הייתה בין 7000 אח"מים שקיבלו הזמנה מיוחדת מנאס"א ( NASA – סוכנות החלל האמריקאית) לחזות בזמן אמת בשיגור החללית לירח בקייפ קנדי בפלורידה. היא באה, ראתה, התרשמה מאד וכתבה אח"כ מאמר ארוך ונלהב המשבח את המסע לירח כהישג אדיר של האדם – של האדם כייצור רציונאלי, השולט על כוחות הטבע בכוח שיכלו, מציב לעצמו מטרות, ופועל בנחישות, בהגיון וביעילות להשגתן. זהו שיר הלל לאדם הרציונאלי, התכליתי, הנחוש וההישגי.

ומה היה ההישג? הנחיתה על הירח. בסדר, ובשביל מה זה טוב? בשביל מה טסו לירח? האם אכן זה צעד גדול לאנושות? לאיזה כיוון? איך זה שינה את חיינו? לא שינה בכלל.

קחו לדוגמה את הנסיעה הארוכה הראשונה של המכונית – נסיעה של 105 ק"מ של ברטה בנץ (אשתו ושותפתו של ממציא המכונית – המהנדס קרל בנץ), בגרמניה ב- 1888. אין ספק שהמכונית שינתה לחלוטין את חיי בני האדם עלי אדמות. צעד ענק. או את הטיסה הראשונה של האחים רייט, ב -1903. התעופה חוללה מהפכה רבתי, ללא ספק. או המחשב הראשון שנבנה על ידי ג'ון פון ניומן במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון ארה"ב, בין 1945-1951. מהפכה ענקית – מהפכת המחשוב.

איזו מהפכה חוללה הטיסה לירח? שום דבר. לא היו טיסות נוספות, לא היה לזה המשך. נכון, לוויינים שמסתובבים סביב כדור הארץ הפכו לכלי שימושי – לווייני תקשורת, לווייני GPS, לווייני ריגול וצילום ולווייני חיזוי מזג אוויר ומחקרים אחרים. אלו הם כלי עזר במרחב הקרוב לחיינו על פני כדור הארץ. לא קשורים למסע לירח ולכוכבים. המסע לירח היה מעשה חד פעמי; מפואר, אולי, אבל חסר חשיבות ממשית.

המסע לירח אמור היה להיות משהו אחר… תחילתו של מסע גילוי עולמות חדשים, מסע אל הכוכבים, התיישבות אנושית בחלל, מלחמת הכוכבים… כל זה לא קרה. הכוכבים האחרים רחוקים ועוינים מדי, בן אדם לא יכול להגיע לשם ולא להתקיים שם. החלום על גילוי וכיבוש עולמות חדשים נשאר מדע בדיוני – פנטזיה שלא ניתנת להגשמה וכזה היה תמיד. לא מציאותי.

מה היה המניע למסע לירח? המניע היה לגמרי לא רציונאלי. המניע הראשי היה התחרות של ארה"ב מול ברה"מ. ברה"מ שיגרה לראשונה אדם לחלל, שהקיף את כדור הארץ – את יורי גגארין, בשנת 1961. ארה"ב נתפסה עם המכנסיים למטה, מפני שלא פיתחה עדיין יכולת לשיגור לוויינים לחלל. הרוסים זכו לתהילה ויוקרה עצומה בעולם. ארה"ב ספגה מהלומה במאבק מול ברה"מ על השפעה ועל לבבות האנשים. ארה"ב חששה גם מהמשמעות הצבאית של שליטה בחלל והייתה חייבת לפתח יכולת משלה לשיגור לוויינים ותמרון בחלל. אין ספק בדבר, אבל יכולת שיגור טילים ולוויינים אינה מחייבת נחיתה על הירח – סיפור מסובך הרבה יותר. אז למה בכל זאת החליטו? למה יצאו למבצע, הוציאו כסף, וביצעו את הנחיתה על הירח? למען היוקרה. או בעברית ישנה – בשביל השוויץ.

 

איין ראנד טעתה, ה"אדם" אינו ייצור רציונאלי. לאנשים אחדים יש לעיתים יכולת לפעול בצורה רציונאלית. היכולת הזו קיימת, אולי, בפוטנציה, אצל רבים, אבל מיצויה דורש מאמץ גדול. המסע המוצלח לירח מוכיח שהיכולת הרציונאלית קיימת. אבל, מרבית האנשים, מרבית הזמן, פועלים בצורה לא רציונאלית – כלומר בצורה רגשית. הם התרגשו מההישג של שליחת אדם לחלל על ידי ברה"מ, ושכחו או התעלמו מהפשעים הנוראיים והרצח ההמוני שהקומוניסטים ביצעו בכל מקום בו שלטו.

ארה"ב הייתה זקוקה לתעלול הנחיתה על הירח כדי להציל את הכבוד העצמי של האומה האמריקאית, וכדי להגביר השפעה ויוקרה בעולם. מניעים אלה אולי חשובים, אבל בהחלט לא רציונאליים. חוץ מזה – בני אדם אוהבים אתגרים – למשל – לנצח במשחק השחמט – למרות שאין לזה השלכות מעשיות. או לטפס לפסגת הר האברסט, סתם בשביל הכיף. בני אדם גם סקרנים – הם רוצים לגלות דברים חדשים (לכבוש את החלל) גם בלי לדעת מראש בשביל מה זה טוב.

הנחיתה המאוישת על הירח הייתה גם הימור מסוכן. אין להניח שהיו יותר מ- 50% סיכויים שהכול יפעל כשורה והאסטרונאוטים יזכו לחזור בשלום לכדור הארץ. היה להם לא מעט מזל. נשאלת השאלה – בשביל מה סיכנו אותם? בשביל השוויץ? בשביל היוקרה? או מאותה סיבה שמטפסי הר האברסט מסכנים חייהם? אלו מניעים אנושיים מאד ומובנים, אבל לאו דווקא רציונאליים. חקר החלל והכוכבים הרחוקים היא משימה חשובה, והוא נמשך כל הזמן באמצעות רובוטים או חלליות לא מאוישות. כך, למשל, שלחה ארה"ב שני רכבי חלל למאדים ששוטטו על פניו מספר שנים ושלחו חזרה מידע רב. המשך חקר החלל חשוב, אבל שיגור אנשים לחלל אינו נחוץ. מעבדת החלל, ומעבורת החלל היו שני מבצעים גדולים ויקרים, עקרים לחלוטין ומיותרים מבחינת הידע שהוסיפו. הם היו המשך פנטזיות מלחמת הכוכבים.

הנחיתה על הירח הייתה מבצע ממשלתי. ממשלות אוהבות לעשות מבצעיים גרנדיוזיים עם הכסף של אחרים – כסף המיסים. זה מפאר את שמם של הפוליטיקאים או המנהיגים התורניים. הממשלה לא צריכה, כעקרון, לעסוק בחקר החלל, אלא אם כן הדבר נחוץ מבחינה ביטחונית, ואפשר לטעון שזה המצב, כך שהנקודה של המימון ממיסים לא עקרונית כאן.

נחיתת אדם על הירח הייתה מבצע מאד יפה, אך קצת מיותר וכלל לא "זינוק ענק לאנושות". זינוק ענק לשום מקום. וכעת, אחרי 50 שנה, נאסא מחפשת יעדים חדשים והצדקות חדשות לקיומה. הם מחפשים נחיתה חדשה על הירח, בלתי נחוצה בדיוק כמו הראשונה. סוכנויות ממשלתיות לעולם אינן מתות ותמיד מחפשות הצדקות ותירוצים להוצאת כסף של אחרים. הפעם קוראים לזה תכנית ארטמיס, והחידוש המהפכני יהיה… שיטיסו גם נשים לירח ברוח האופנה הפמיניסטית העכשווית. אפילו התירוץ הקלוש של מאבק יוקרה מול ברה"מ כבר לא קיים. רק הפנטזיה הרומנטית של כיבוש עולמות חדשים במלחמת הכוכבים, והרצון לטפס עוד פעם לפסגת האברסט. רומנטיקה בלבד.

הערות:

[1] ליברל מדומה נוסף נתפסה לאחרונה בקלקלתו, יובל נח הררי, הליברל שמצא חן בעיני אובמה, העביר בספרו ביקורת על פוטין, אבל במהדורה הרוסית: מחק את הדברים ובמקום זה כתב ביקורת על טראמפ…

[2] מישהו עשה חשבון השבוע, איך פורנוגרפיה היא אחד הגורמים לזיהום העולם, כאשר 27% מהסרטונים המשונעים ברשת הם פורנוגרפיים, החשמל והשרתים שצורכים הפעילות הליברלית הזו, מגיעים לפליטת מאה מליון טון של פליטות פחמן דו חמצני…

0 0 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
1 תגובה
Inline Feedbacks
View all comments
אפרים
אפרים
4 years ago

הנחיתה על הירח היתה עניין רציונאלי לגמרי, למרות שאין לי שום מושג ושום מידע רציני על זה. אני מדבר על העיקרון. הסיבה לכך היא שאחד היסודות של התקדמות רוח האדם היא התחרותיות. כל עוד האדם כולל ברוחו עניין זה, עליו להשתמש בו ע"מ להתקדם. מעין זה קנאת סופרים תרבה חכמה. ואע"פ שלעת"ל קנאה זו תסרח (הראי"ה קוק) זהו כשאדם יעמוד מול אלוקיו בלא קנאה שנאה ותחרות.

1
0
Would love your thoughts, please comment.x