ערן בן ישי: המים העליונים ותיאורית המעטפת הבראשיתית - רציו

הקדמה

הנושא של "המים העליונים" המצוינים בתיאור של מעשה בראשית תמיד עניין רבים, ואמנם על נושא נכבד זה נכתבו מספר ביאורים מעניינים על דרך המחקר[1], ובמאמר לקמן לא באתי להביע את עמדתי אלא רק להציג ביאור נוסף על דרך המחקר[2] וצירפתי לו מקורות תורניים כפי שהשיגה ידי.

והנה למרות שגישה זאת פחות פופולאריות כיום בקרב החוקרים הבריאתנים, חשבתי שבהיות והיא עונה על מספר שאלות שעולות כתוצאה מלימוד של פרשיות בראשית ונח (בפרט לאור המסורת של מדרשי חז"ל), אזי יש מקום לתת לה במה, ומי יודע הרי גלגל חוזר הוא בעולם וגישה זאת [או לפחות חלק מהגישה] שלא כל כך מקובלת כיום ייתכן שתחזור ותתקבל בעתיד, ולכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים.

העולם שקדם למבול במקורות התורניים

לפי מספר מקורות תורניים העולם שלפני המבול היה שונה מהעולם שאחרי המבול, וכך מובן גם מפשט המקרא וממסורת חז"ל, והנה מספר דוגמאות:

ישנו הבדל ניכר בין תוחלת החיים שלפני המבול לתוחלת החיים שאחרי המבול – שהרי לפני המבול אנשים הגיעו לגילאים של 900-800 שנה (ראו בבראשית פרק ה).
לפי ביאור מסוים חל שינוי בעונות השנה – ככתוב בתורה לאחר המבול: "עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ" (בראשית ח, כב), ורבנו עובדיה ספורנו ביאר על אתר: "לֹא יִשְׁבֹּתוּ – מלהתמיד על אותו האופן בלתי טבעי שהגבלתי להם אחר המבול… כי קודם המבול… היה אז תמיד עת האביב ובו היה תיקון כללי ליסודות ולצמחים ולבעלי חיים ולאורך ימיהם". וכן מובא במדרשים שבמשך כל השנה "היה להם אויר יפה כמן הפסח ועד העצרת" (ילקוט שמעוני, בראשית, פרק ח, רמז סא; בראשית רבה לד, יא), וכן כתב גם הרש"ר הירש (בביאורו לבראשית ח, כב) שלפני המבול "היה אביב תמיד" ו"מזג האוויר היה שווה בכל הארץ".
הקב"ה נתן היתר לאכול בשר לאחר המבול (כמובא בבראשית ט, ג) – וייתכן שזאת בעקבות השינויים שחלו בטבעיים לאחר המבול, וכפי שכתב המלבי"ם ביאר על אתר "כי בימי אדם היו גופות בני אדם חזקים והפירות לא נשחתו עדיין והיו מכלכלים את בני האדם כמו הבשר, אבל אחר המבול שנתקלקלו המזונות, והאדם הוכן שיתפשט בקצווי ארץ ואיים רחוקים, שמאז נעשה קור וחום וצריך לבשר להעמדת בריאותו". וכן כתב גם הרש"ר הירש בביאורו שם למקרא: "משנשתנו חיי האדם, הוא זוכה במזון חדש… הבדלי החום, חילוף עונות השנה והאקלימים, כל אלה יש בהם טעם להתיר מזון מן החי. על ידי כך האדם תלוי פחות במזון מגידולי קרקע… לפני המבול היה החום יציב, והצמחייה היתה מרובה: על ידי כך היה שפע של מזון מן הצומח, ולא היה צורך במזון מן החי".
התיאור של שפע הצמחייה בעידן שלפני המבול מובא גם במדרשי חז"ל, שבהם נאמר כי האנשים שחיו בתקופה שלפני המבול "היו זורעים שנה אחת, ועושים מזון 40 שנה" (מדרש תנחומא, פרשת בראשית, פרק ו, סימן יב; וכך הוא בבראשית רבה לד, יא), כלומר הצמחייה היתה כה שופעת ועבה, שהאנשים היו יכולים ליהנות ממנה במשך שנים רבות, ללא צורך בעבודה מיוחדת [וראו עוד בספרו של הרב יוסף: "ענף עץ אבות" (מהדורת תשפ"א, עמ' תסז-תסח) שכתב כי האנשים שחיו בדורות הללו היו כפויי טובה על כל השפע והטובה שהקב"ה נתן להם ולכן נענשו במבול, והרב עוד הביא שם את דבריו חז"ל שאמרו כי "דור המבול לא נתגאו (=והרשיעו) אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקב"ה" (סנהדרין קח, ע"א)].
ומובא עוד במדרש (ילקוט שמעוני, בראשית, פרק ו, אות מז) שלפני המבול "היה כל העולם כולו מישור וערבה", והרש"ר הירש כותב כי לפני המבול היבשה לא היתה מפוצלת, ופיצול הארץ על ידי ימים, נהרות, הרים ומדבריות וכו' הוא מתקופת המבול (בראשית ח, כב, ד"ה: 'עוד כל ימי הארץ').

בריאת הרקיע – האטמוספרה

בריאת הרקיע נעשתה כידוע ביום השני לבריאה, וכפי שנאמר: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם. וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן" (בראשית א, ו-ז), ורבנו אברהם אבן-עזרא ביאר: "וזה הרקיע – הוא האוויר", וכך כתב גם ר' דוד קמחי (הרד"ק): "והוא האוויר הסובב את כל כדור הארצי".

על מנת ליצור את השמים (כך נקרא הרקיע בפסוקים דידן), מתח הקב"ה שכבת אוויר בתוך המים הבראשיתיים, ויצר הבדלה בין המים שמתחת לשכבת האוויר, לבין המים שמעל לשכבת האוויר.[3] שכבת האוויר הזאת מכונה כיום בשם אטמוספירה, וכפי שכתב הרב פרופסור דוד צבי הופמן בביאורו למקרא, שרקיע הוא "האוויר – האטמוספירה המקיפה את כדור הארץ".

המים העליונים = המעטפת הבראשיתית

כאמור, ביום השני לבריאה, אלוהים יצר את הרקיע, והבדיל בין "הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ" [שהיוו את התשתית ליצירת הימים על פני הארץ (כמבואר בבראשית א, י)] ובין "הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ" (בראשית א, ז).

והנה מספר חוקרים[4] הציגו מודל בעל אופי מדעי (המכונה בשם: "The Canopy Theory", או "The Vapor Canopy Theory"), שמבאר מהם אותם המים העליונים הבראשיתיים, וטענו כי המילים "הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ" באים ללמד אותנו כי האלוהים יצר מעטפת כדורית דקה העשויה מים [במצב צבירה של אדים או גז כלשהו[5] (אמנם היו הצעות של מצבי צבירה נוספים, אך מעטפת העשויה אדים היא היותר מפורסמת)] מעל כל האטמוספרה של העולם הבראשיתי (אך קרובה אליה).[6]

מעטפת זאת שמרה את כדור-הארץ בתנאים של בית חממה (Greenhouse), ובכך השפיעה השפעה גדולה על הצמחייה, בעלי-החיים ובני-האדם שחיו בתקופה שלפני המבול: הצמחייה היתה יותר שופעת ועבה, והתנאים היו נוחים גם לשׂגשׂוגם של בעלי חיים גדולים כמו הדינוזאורים.

המעטפת מנעה גם את חדירתה של קרינה מהחלל המזיקה לגוף האדם ומשפיעה לרעה על מאגר הגנים האנושי, מה שגרם לאנשים שחיו בתקופה שלפני המבול לחיות חיים ארוכים להגיע לגילאים של מאות שנים.

המים העליונים – הם המקור של חלק ממי המבול

בנוסף לאמור לעיל, כחלק מהתיאור המקראי בנוגע למבול, אנו גם קוראים ש"בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ, בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בַּיּוֹם הַזֶּה, נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה – וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ" (בראשית ז, יא), ולפי החוקרים שאוחזים בגישה הנ"ל, המילים: "אֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ", באים ללמד אותנו שהקב"ה השתמש באותם המים העליונים שמהם היתה עשויה המעטפת הכדורית שעטפה את כדור-הארץ, וכך הם מיישבים גם את השאלה בדבר המקור של חלק מהמים הרבים שכיסו את הארץ בזמן המבול.

והנה דבריו של הפרופסור משה קווה שכתב כי היו מן החוקרים שביארו כי לפני המבול "גז כיסה את מעטפת כדור הארץ והפך לטיפות מים" בזמן המבול, ובנוסף לכך כל זמן שהמעטפת התקיימה "חסם הגז את קרינת האולטרא-סגול, מה שגרם לנח לחיות תשע מאות שנים", (דף שבועי של אוניברסיטת בר אילן, פרשת נח, המבול והמדע, 415, תשס"ב).

קריסת המעטפת

ייתכן שהמעטפת עצמה קרסה בעקבות חדירתו של גרם שמים (ייתכן שמדובר במטאור ענק) לכדור-הארץ ופגיעתו בארץ, מה שגרם גם לחלק ניכר מהמבול. ואמנם, בתלמוד (ברכות נט, ע"א), נאמר כי אחת מהסיבות שגרמו למבול, היא מעורבותם או פגיעתם של 2 גרמי שמים.

ולכך השוו גם למסורת חז"ל במדרש שמסרו לנו מה היתה מטרתם של בוני מגדל בבל בבנייתם את המגדל: "אמרו: אחת לאלף ותרנ"ו שנים הרקיע מתמוטט כשם שעשה בימי המבול, בואו ונעשה לו סמוכות" (בראשית רבה לח, ו; ביאור רש"י לבראשית יא, א).[7] כלומר מדובר כאן על כך שבזמן המבול הרקיע התמוטט!

השינויים בגילאי האנשים בעולם שלאחר המבול

לאחר המבול, כאשר השתנו תנאי הסביבה והאקלים בעקבות היעלמותה של המעטפת, החלה הפחתה משמעותית בתוחלת החיים, ולכן אנו קוראים במקרא שבתקופה שלאחר המבול הגילאים של בני-האדם רק הולכים והופכים לקצרים יותר ויותר.[8]

ובנוסף לדבריו של הפרופסור משה קווה בנידון זה המוצגים לעיל, השוו גם לדבריו של הרב מרדכי נויגרשל שכתב כך: "הרמב"ן בפירושו לבראשית (ה, ד) אומר דבר נפלא בדבר הסיבה לגילים המופלגים, וזו לשונו: "והסיבה באריכות ימיהם, כי אדם הראשון מעשה ידיו של הקב"ה, נעשה בתכלית השלמות בנוי, בכוח ובקומה. וגם אחרי שנקנס עליו שיהיה בן מות היה בטבעו לחיות זמן רב, וכאשר בא המבול על הארץ נתקלקל עליהם האוויר והלכו ימותם הלוך וחסור[9]". דברי הרמב"ן נשמעים כבנויים על יסודות המדע המודרני, שהרי אחת הסיבות לקיצור ימי האדם בימינו היא הקרינה הממלאת את חלל העולם ומכתיבה לצופן הגנטי את תוחלת חיי הגוף ואת עייפות החומר הגורמת להתפרקותו ולבלאי המואץ שלו. אירוע בסדר גודל של מבול, שכפי המתואר בחז"ל כלל את כל היקום וגם את המרחבים שמחוצה לכדור הארץ והייתה תערובת של אש ומים, מעיינות תהום וארובות השמיים וכו', וכל אלה יש בכוחם לגרום שינוי דרמטי בכמות הקרינה החודרת לכדור הארץ, דבר שיכול לשנות את תוחלת החיים בצורה דרסטית… אבל, יהיה ההסבר המדעי אשר יהיה, דבר אחד ברור: אי אפשר להקיש מתוחלת החיים המוכרת לנו, שהיא פועל יוצא של התנאים בהם אנו חיים כיום, לתוחלת החיים בזמן שלפני המבול כשהתנאים היו שונים לחלוטין", ("והשבת אל לבבך", הוצאת יהדות מזווית שונה, עמ' 84).

הקשת

תיאורית המעטפת הבראשיתית מסבירה גם מדוע לא נראתה הקשת עד אחרי המבול (ראו: בראשית ט, יד), שהרי בהיות ומזג האוויר היה אביבי אין סיבה שתראה הקשת, ואילו לאחר המבול מובן מדוע הקשת התחילה להופיע, שהרי הקשת נוצרת כתוצאה משבירת קרני השמש בטיפות הגשם[10], ולכן לאחר המבול שאז נשתנה האקלים כבר החלו לפעול עונות השנה בצורה סדירה [וכפי שנאמר לאחר המבול: "וְקַיִץ וָחֹרֶף… לֹא יִשְׁבֹּתוּ" (בראשית ח, כב)] – ולכן הקשת נראתה על הארץ.[11]

הערות:

[1] ראו לדוגמה בספרו של פרופסור נתן אביעזר: "בראשית ברא", וראו עוד בספרו של הרב פרופסור ג'ראלד שרודר: "המדע והאל", עמ' 104-102.

[2] ואינני מתיימר לומר שהבנתי את כל הדיון המדעי עד סופו, אלא רק באתי להציג מבט כללי על התיאוריה של המעטפת הבראשיתית, וכל המעוניין ללמוד ולהעמיק חקר יעיין במקורות המדעיים המוצגים לקמן.

[3] והשוו את הכתוב בספר תהילים: "הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲ‍לִיּוֹתָיו" (קד, ג), והרד"ק ציין ש"יש מפרשים – כי רמז בזה על המים מעל לרקיע (ראה בראשית א , ז)".

[4] החוקרים שעסקו בזה הם:

ד"ר הנרי מוריס (Henry M. Morris) בספרו: "The Genesis Flood" (יצא לאור ב-1961).
ג'וזף דיאלו (Joseph C. Dillow) בספרו: "The Waters Above: Earth's Pre-Flood Vapor Canopy" (יצא לאור ב-1982).
ד"ר לארי ורדימן (Larry Vardiman), שמומחה למדעי האטמוספירה, במאמרו: "Temperature Profiles for an Optimized Water Vapor Canopy" [במקור הבא: "Proceedings of the Fifth International Conference on Creationism, R. L. Ivey (Ed.), pp. 29–39, 2003" (ואפשר למצוא את המאמר גם ברשת)].

[5] וכך מובא בילקוט מעם לועז: "המים שהם למעלה מן הרקיע אינם מים הניתנים למשמוש, אלא הם זכים ודקים" (בראשית, עמ' מג).

[6] והשוו גם לדברי חז"ל (בראשית רבה ד, ג): "המים העליונים תלויים במאמר", כלומר בניגוד למים רגילים שזורמים על (או מתחת) פני הקרקע וכיו"ב, המים העליונים תלויים ועומדים מעל הרקיע, וזאת בעקבות מאמרו וציוויו של הקב"ה. וייתכן שמכאן אפשר לבאר כי הגם שישנם כל מיני שאלות מזווית מדעית על תיאורית המעטפת הבראשיתית, הרי שכאשר מכניסים את הזווית הניסית הגישה מובנת יותר, כלומר שהקב"ה קיים את כל המערכת של המעטפת הזאת עם צד ניסי כלשהו (וכמובן, כמו שד"ר לארי ורדימן הציע במאמרו הנ"ל, ייתכן שעם מחקר נוסף השאלות המדעיות יבואו על פתרונן גם ללא צורך ניסי מובהק).

[7] והשוו גם לדברי הרד"צ הופמן: "וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם – אין זו לשון גוזמה והבאי כמו: 'עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם' (דברים א, כח, וראו רש"י שם), אלא באמת האמינו ביכולתם לבצע את הדבר פשוטו כמשמעו"; ובהקשר זה מעניין עוד הנאמר במדרש ילקוט שמעוני: "אמרו: נבנה מגדל ונעלה לרקיע ונכהו בקרדומות כדי שיזובו מימיו" (פרשת נח, פרק יא, רמז סח).

[8] והשוו גם לדברי המלבי"ם: "על ידי המבול נשתנה טבע הארץ וכל יסודותיה, עד שמאז נחלש כוח הגוף והחומר, ולכן נתקצרו השנים… עד שגם הארץ נשחתה עימהם ונשתנה טבעה וטבע האוויר והמזונות מחוזק לחולשה", (ביאורו לבראשית ו, יג).

[9] הערת כותב המאמר: יש לתת את הדעת על דברי הרמב"ן שכותב ש"כאשר בא המבול על הארץ נתקלקל עליהם האוויר והלכו ימותם הלוך וחסור", כלומר הרמב"ן מדבר על השינוי שחל באטמוספרה בעקבות המבול!

[10] והשוו גם לדברי הרמב"ן שכתב כך: "ואנחנו על כורחנו נאמין לדברי היוונים שמלהט השמש באוויר הלח יהיה הקשת בתולדה" (בביאורו לבראשית ט, יב-יג).

[11] ולפי ביאור זה יהיה מובן מדוע כתוב במקרא כבר בימי בראשית "כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ" (בראשית ב, ה), ואילו והפעם הראשונה שמוזכרת במקרא המילה גשם זה במבול, וכפי שנאמר: "וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ" (בראשית ז, יב). ולגבי מה שנאמר במעשה בראשית: "וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (בראשית ב, ו), חז"ל כבר מסרו שהכוונה היא ש"בכל חודש וחודש סילונות עולים מן התהום להשקות את פני כל האדמה, שנאמר: וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (ילקוט שמעוני, בראשית, פרק ב, רמז כ; ולעיל כבר הבאנו את המקורות התורניים לכך שלפני המבול היבשה לא היתה מפוצלת), ועוד מובא בתלמוד (בסנהדרין קח, ע"א) שהאנשים בדורות שלפני המבול אמרו: "כלום צריכין אנו לו (=להקב"ה) אלא לטיפה של גשמים? יש לנו נהרות ומעינות שאנו מסתפקין מהן!" (וכך בואר בשוטנשטיין: "מאחר שהיו להם מי נהרות ומעינות להסתפק מהם, ולא היו צריכים למי גשמים, סברו שאין שוב צורך להתפלל אליו כלל"). ובכל זאת מכיוון שיש מקורות תורניים שבהם כתוב שכן ירד גשם לפני המבול (ראו לדוגמה: מסכת חולין ס, ע"ב), ייתכן שאפשר לבאר שאמנם גם לפי הגישה הזאת של המעטפת הבראשיתית היה גשם מסוים בעידן שלפני המבול [כפי שלפעמים יורד גשם גם באביב] רק שזה לא יצר אפקט של קשת, שהרי לא תמיד אחרי הגשם מתגלה הקשת.