האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

פרופ' יהושע ברמן: 'אני מאמין'!

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

ספרו החדש של פרו' יהושע ברמן, אני מאמין, פותח מחדש את החזית הישירה שלו נגד ביקורת המקרא.

הספר הוא מחזה בלתי נפרץ, גם חוקרים שמרנים הרבה יותר ממנו, משתדלים לכתוב את הדברים כפי שהם נראים בעיניהם, ולא יוצאים בכותרות שוב ושוב נגד הממסד. הספר הזה אינו סתם 'מחקר שמרני', המצדד בהתרחשות האירועים, אלא מתקפה ישירה על מוסד ביקורת המקרא, מוסד שאינו עומד באמות מידה מחקריות בסיסיות, כפי שמראה ברמן. הוא גם 'מעז' לדבר על יג' עיקרי האמונה, ולא על איזו אמירה שמרנית עמומה בסגנון 'שמים בתורה'.

המלחמה החזיתית של ברמן, לא התחילה מהיום:

ד”ר ברמן: עליבותו של מחקר המקרא

ד”ר יהושע ברמן: סתירות? ביקורת המקרא לא פותרת שום בעיה

דיון בין פרופ’ יהושע ברמן לפרופ’ בנימין זומר – תורת התעודות ריאלית?

יורם חזוני עם פרופ’ יהושע ברמן: האמנם קשה להאמין בתנ”ך? (en)

ויש לכך מחיר, כפי שהוא כותב בהקדמה:

המטרה שלו היא גם לאלף בינה את הדתיים הליברליים הבטוחים כי מדובר בענין מחקרי בו אמורים להחליט 'הגורמים המקצועיים':

עד כאן החדשות הטובות. יש בספר אכן טענות חשובות ומוצקות כנגד ביקורת המקרא בכלל, ותורת התעודות בפרט.

בנוגע לדרך לימוד התורה, הוא נכתב מנקודת מבט ליברלית, שאינה מותאמת לתפיסה האמונית התמימה, רוב הפערים הם פערים של סגנון וניסוח, שאותם יש לתלות ברקעו השונה של המחבר. אך ישנם מספר פערים שקשה לגשר עליהם, ועל המאמין התמים לוותר ולדלג על ההצעות של ברמן, כגון ששש מאות אלף הוא מספר טיפולוגי, ועוד. אני כיהודי מאמין לא  מוכן לקבל את הפירוש הזה כפירוש כנה והוגן, ובפרט שאין שום סיבה לחשוב כך. אמנם גם במדה ויהיו ממצאים הסותרים את מספר בני ישראל שבתורה, איאלץ להניח כי הממצאים שלפנינו אינם שלמים ואינם מייצגים את המציאות (ראה גם כאן על פירוש זה).

אמנם גדי איידלהייט בסקירה על הספר הגדיל לעשות וייחס לברמן את הרעיון שיש בתורה כתיבה אנושית, ועל כך השיב ברמן (בהתכתבות פרטית) שיוזביץ' הכניס מהרהורי ליבו, ולא זו היתה כוונתו.

רב צעיר אומר:

יש להדגיש, שההתייחסות של המחבר אל המקרא בהתאם לחיבורים מקבילים מאותה תקופה פותח תיבת פנדורה לא קטנה, שגם איתה יש להתמודד.

כאן דוגמא מן הספר.

כאן הוא מתראיין על הספר:

וכאן שיחה מרתקת עם הרב חיים נבון:

 

וזו שיחה ממכון ידעיה:

עוד מתוך הספר:

 

עוד מספר זה הבאנו כאן בענין הנסיון לחלק את פרשת המבול.

0 0 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
13 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
אשר
אשר
1 year ago

א. אני חושב שחשוב לדייק ולומר שפלח האוכלוסיה הדתי שהרב ברמן מבקר אינו דתיים ליברליים אלא מה שמכונה לייטים או דתיים סוציאלים. או לכל הפחות יש הכרח להגדיר מה טמון במילים "דתי ליברלי", כי עלולה לצאת מזה הוצאת שם רע שאינה נכונה.

ב. אני סקרן מהם הראיות שלו לכך שמדובר במספרים טיפולוגיים?

אשר
אשר
1 year ago

זה לא נכון לומר שדתיים ליברלים אינם עושים עסק מהשאלה אם התורה היא משמיים או לא. הרי זו הגדרה שמתנדנדת בין קונסרבטיבים לרפורמים וזה כבר דבר אחר. ישיבת הר עציון, וישיבת ירוחם למשל נחשבות כליברליות מאוד, אבל לטעון את הספק הזה כלפיהם זה בבירור לא להכיר את דעותיהם. כן נכון שיש תלמידים טועים ותועים שיצאו משם, אבל לא נכון להפוך את הישיבות הליברליות האלה לבית יוצר קונסרבטיבי/רפורמי.
לגבי לייטים, זה דווקא לא קשור להקפדה בהלכה אלא לתפיסה של התורה עצמה. הלייטים, ולא אנקוט שמות של ארגונים או "רבנים" מטעמי הגנה מתביעה, יכולים להיות בדברים מסויימים מקפידים מאוד על ההלכה אע"פ שהתורה בכללותה תהיה אצלם מעורבבת ומסופקת.

אשר
אשר
1 year ago

אני מתלבט אם השבת בציניות. בכל מקרה, יש חשיבות עליונה שהקוראים באתר יקראו אמת מתחילה ועד סוף. תקלות חמורות עלולות לצאת מדברים כאלה.
פעם התארחתי אצל משפחה בבית ישראל בירושלים בסוכות (הייתי צריך סוכה לאכול בה) וכשהם שמעו שאני מהשומרון הם היו בטוחים שזה אומר שאני שומרוני ושאלו על סוכה בתוך הבית וכדומה. זו טעות קשה וזה חשוב שאנשים יכירו את העם שלהם. כך גם בנדו"ד.

יהושע ברמן
יהושע ברמן
1 year ago
Reply to  אשר

1)  בספר במדבר (ג, מג) מתועד מניין הזכרים הבכורים בישראל מכל הגילים: 22,273. כדי להגיע ממספר זה לאומה בת שני מיליוני איש, יש צורך בריבוי טבעי מופלג של עשרות צאצאים לכל אישה.

2) לאהרן היו ארבעה בנים: נדב, אביהוא, אלעזר ואיתמר, ושניים מהם, נדב ואביהוא, מתו בשנה הראשונה לצאת ישראל ממצרים. לא סביר להניח שסך כל צאצאיו הבוגרים של אהרן מנה יותר מתריסרים מעטים – מספר שאין בו כדי לענות על צורכי הקרבת הקורבנות של שני מיליוני בני אדם.

3) בספר שמות (טו, כז) מסופר כי בני ישראל חנו בנווה מדבר שהתהדר בשבעים עצי תמר; באוכלוסייה בת שני מיליון, מוטל על כל דקל לספק מחסה ומזון ל־30 אלף איש!

4) יש לשים לב גם למספר בני ישראל העולה ממפקד מחצית השקל, על פי שמות לח, כו – 603,550 , כולל בני שבט לוי. מפקד זה התבצע בשנה הראשונה לצאתם ממצרים. אך, על פי במדבר א, מו, במפקד שנערך כשבעה חודשים לאחר מכן התוצאה הייתה זהה אך הפעם ללא מניין שבט לוי. מצירוף מקרים זה נראה שאין להתייחס למספרים הללו כאל ספירת ראשים ממש.

יצחק
יצחק
10 months ago

שאלה שעלה לי:
בפרשת במדבר נכתב למשל שמשפחת קהת לבד היתה למעלה משמונת אלפים איש מבן חודש ולמעלה. אבל כשמחשבים את השמות הידועים לנו מתוך הפסוקים נמצא שמשפחת עמרם יש – משה, גרשום, אליעזר, אהרן, נדב אבוהו אלעזר איתמר פנחס – 9 נפשות וזהו.
משפחת יצהר – קרח, נפק, זכרי, אסיר אלקנה ואביאסף. – 7 נפשות עם יצהר.
משפחת עזיאל – מישאל אלצפן וסתרי – 4 נפשות עם עזיאל.
נדב ואבוהו לא היה להם בנים. מנכדי אהרן היה רק פנחס וה' היה צריך ליתן לו את ברית הכהונה שרק הוא היה כבר נולד.
להגיע למספר האדיר של שמונת אלפים צריכים ששלושת בני קרח, ובני נפק זכרי, משפחת חברון (שלא נזכר כמה בנים היה לו), וד' בנים של עוזיאל, היתה לכל אחד עשרות בנים, ולכל אחד מהם עשרות בנים, בו בזמן שמכל הפסוקים נראה שהמספר הקרוב היה של ג' או ד' למשפחה.
אינני מתימטקאי גדול, אבל אולי תכלו לעזור לי עם המספרים האלה.

יצחק
יצחק
10 months ago

יכול אולי לתת עוד הפניות בנושא זה?

תודה רבה.

ימואל
ימואל
6 months ago

בעניין מספר הבכורות, לכאורה ההסבר הפשוט ביותר הוא לומר שהבכורות שנמנו היו צריכים להיות גם בכורות מהאב

Last edited 6 months ago by ימואל
ימואל
ימואל
5 months ago

לגבי שאלה 4, מנין לשואל שהמנין שבשמות כולל את שבט לוי?

13
0
Would love your thoughts, please comment.x