האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

שאלה: אפשר להתייחס למאמר על אנכרוניזמים?

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

גולש שלח לנו את המאמר על אנכרוניזמים שמופיע לדבריו בפייסבוק במקומות שונים. הוא לא ביקש שנקדיש לכך מאמר, אבל בכדי לעודד את הגולשים לשלוח לנו מניפסטים כאלו להתייחסות, נקדיש לו מאמר מיוחד.

עם זאת, לאנכרוניזמים הקלאסיים כבר הקדשנו מאמר ארוך, ולכן כל מה שטופל שם, יאוזכר כאן בקצרה תוך הפנייה לשם.

יש לדעת, כי כל הרשימות האלו ודומיהן, נעשות בד"כ ע"י חובבנים שמתחזים לחוקרי מקרא, מן הסתם בשום תחום מחקר אחר הם לא היו מפרסמים רשימה של שני עמודים שנעשתה מתוך חוסר ידע והיכרות, ומסיקים שם בקול רעש גדול כי יצירה פלונית נכתבה בתאריך פלוני או בשום פנים ואופן לא בתאריך פלוני, למה? כי הם יודעים שאין להם שום מושג על המחקר ועל פרטיו. אבל התנ"ך, זה לא ככה, כל בור יכול לכתוב מה שהוא רוצה, בפייסבוק כמובן, שם זירת הידע והאינטלגנציה העולמית, וזה מתקבל בסדר.

לא מדובר על שאלות שניתן לתרץ אותן, אלא על שאלות שבנויות על טעות בהבנה.

הרשימות האלו סובלות מאי היכרות של התפיסה המסורתית בכלל. כלומר, הם מתמודדים עם האפשרות שעם ישראל נולד בזמן יציאת מצרים. ולכן מתקשים להבין את הנקודות האלו ודומיהן.

אך המסורת מדברת על משהו אחר, על אברהם, שמאתיים שנה לפני הירידה למצרים, התבשר שהוא נוחל את הארץ, התחיל בקניית מערת המכפלה, והמשיך ב'קום התהלך בארץ כי לך אתננה', ובניו אחריו התחילו להגשים את החלום, בני יעקב חלקו ביניהם את הארץ, אחרי שהשמידו את שכם, יוסף קיבל את איזור שכם במתנה מיעקב, יהודה קנה אחיזה בנחלת יהודה, כך כתבנו במאמר על אנכרוניזמים:

סוגיית המקומות הידועים בכנען אינה מסתיימת בשילה, שהרי יעקב מדבר על נחלות כמה וכמה מבניו, ואומר במפורש שנתן את שכם ליוסף. ואכן בדברי הימים א ז כא מסופר כי נכדי אפרים יצאו 'לקחת את מקניהם' מנחלת יוסף, שנים רבות קודם יציאת מצרים. ובת אפרים שארה בונה שלש ערים בכנען (שם כד'), גם יאיר בן מנשה לכד את חוות יאיר וקרא אותם בשמו "עד היום הזה" (דברים ג יז, במדבר לב). ויוסף מועלה לארץ להיקבר בנחלתו בשכם "בחלקת השדה אשר קנה יעקב מאת בני חמור אבי שכם במאה קשיטה ויהיו לבני יוסף לנחלה" (יהושע כד לב), כאלו שלא היתה הפסקה של כמאתיים שנים! וכן קבר רחל היה ידוע כל הדורות, מה שמלמד על רצף בארץ מימי יעקב לשיבת בני רחל.

והנה בני יעקב בודאי לא תכננו ירידת קבע למצרים, אלא תכננו לנחול את הארץ כפי שהובטחה לאברהם, וכך מספר יעקב על הארץ אשר לקח מיד האמורי "בחרבו ובקשתו" (מח כב), וכפי הספור המפורסם על שמעון ולוי שהחריבו את שכם. גם כשיעקב עזב את שכם כפי שנצטוה (בראשית לה א-ג) וישב בעמק חברון, מוסיפים בניו לרעות את צאן אביהם בשכם (שם לז,יב). שכם היתה לנחלה ישראלית עוד קודם הירידה למצרים. כך אנו מוצאים את יהודה יושב בשפלה (בראשית לח), שהיא היתה גם נחלת שבט יהודה בימי הכיבוש.

הכתובים מלמדים כי לאבות היה מחנה גדול, כבר לאברהם היה מחנה של חניכיו ילידי ביתו, עבדים רבים, הוא יצא בעזרתם למלחמה נגד צבא שלם, וכו', ברור שבימי יעקב ובניו כבר היו ישראל שבט גדול בעל עבדים, נלוים, ובני בית רבים מאד [וכבר בעלותו מחרן מצינו "ויאמר יעקב לאחיו" (בראשית לא מו)]. ואלו למצרים ירדו לפגוש את יוסף רק משפחת יעקב עצמה (בראשית מה י, מו ה, מו כז).

ובהזדמנות זו נזכיר גם, כי כל רמזי הנחלות שבתורה, רק מוכיחים וחוזרים ומוכיחים על עצמם כי נכתבו כולם קודם הכיבוש, החל מגבולות השבטים שלא תאמו מעולם למציאות ואינם אלא הבטחה עתיקה (ראה: זמן כתיבת התורה, המציאות המדינית), וכלה ברמזי הנחלות, שאינם יודעים דבר על התנחלות בעבר הירדן, ועל נחלות ראובן גד ומנשה שנקבעו בימי משה.

הקשר העברי של שכם קודם הכיבוש היא עובדה מוכרת במחקר:

  • "משחדרו בני רחל אל אותו שטח מצאו שם לא רק את משפחות דינה המוטמעות בעם הארץ ואולי גם שרידי משפחות שמעון ולוי אלא גם משפחות עבריות אחרות שכפי הנראה עלו לארץ זמן מה לפניהם", (אנצ"מ ערך אפרים).
  • "העובדה הכפולה כי מצד אחד אין שום ספק שלביה ובניו מושלי שכם בתקופת אל עמרנא סועדים את חבירו הפושטים בארץ בכסף (מכתב 246) ומצד שני אין שומעים בפרשת הכיבוש המשוכללת של ס' יהושע על מסע מיוחד לכיבוש מרכז הארץ מקום היאחזותם של בני יוסף", (אנצ"מ ערך כיבוש הארץ עמ' 93).

והיא מלמדת כי בני ישראל נטעו יתד בארץ עוד קודם הכיבוש, ויש לקביעת יתד זו סימנים ורמזים בתורה, המוכיחים את קדמותה ושונותה מן הכיבוש עצמו.

לאור הדברים האלו, מובן כי ההיסטוריה מתחילה הרבה לפני יציאת מצרים, וכבר יעקב מדבר על נחלות של השבטים, לפי התכנית שלהם, וההוכחה הטובה ביותר שהדברים קודמים לכיבוש, היא שלמרות שהשבטים יוסף ויהודה אכן קבלו את הנחלה בה נאחזו יוסף ויהודה עצמם (והגורל שאישר זאת לא היה 'מקרה' אלא גורל אלהי), הרי ששבטים אחרים לא קבלו את הנחלה עליה דברה התורה מראש, כמו: "ולנפתלי אמר… ים ודרום ירשה", נפתלי נחל בצפון הארץ ונחלתו לא הגיעה לים, בכלל בברכות יעקב ראובן הוא הבכור, דבר שבטל עוד קודם הכניסה לארץ, לוי מוזכר רק בקללה, ואין זכר לכך שהוא נבחר להיות השבט המייצג לפני ה' בלויה וכהונה. לייחס לנחלות שבתורה קשר לאחרי הכיבוש – מגוחך, כי הגבול במציאות מעולם לא היה קרוב למתואר בתורה.

כותב המאמר טוען כי " בברכת משה גם שבט דן כבר חי בנחלה החילופית שלו בצפון (מה שאירע הרבה אחרי הגורל של יהושע), "דָּן גּוּר אַרְיֵה; יְזַנֵּק, מִן-הַבָּשָׁן" (שם לג, כב).", אבל זו טעות גלויה, הנחלה של דן בצפון לא היתה בבשן, הבשן היה חבל ארץ בעבר הירדן המזרחי, בתחומי ממלכת ירדן של היום, לא קרוב ולא באיזור של דן הצפוני. אם היתה כוונה טריטוריאלית בביטוי 'יזנק מן הבשן' היא רק הוכחה לכך שהדברים נכתבו כתכנית שלא התקיימה (ייתכן שמשה מציין בזה את גבורתו של דן במלחמה מול עוג מלך הבשן ועמו, המתוארת בספר דברים).

כשכותב המאמר מניח שהביטוי "בהר ה' ייראה" שייך לתקופת המלוכה, הוא יוצא מהנחה שבכל הזמן שבין אברהם למתן תורה, לא היו עברים ולא היתה תרבות עברית, ולא היה מי שימציא ביטויים וישתמש בהם. לולי הנחה זו אין שום סיבה בעולם לקבוע את הביטוי לזמן מאוחר, ויתכן בהחלט שהוא מייצג ביטוי עברי שאומר שה' נראה בהר.

הטענה כי המשפט "על כן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו", מתאר את הכיבוש, מופרכת כשמעיינים בתוך הדברים עצמם, משה מתאר שם את חטא העגל ואיך ה' הבדיל את שבט לוי ומשה עלה להר להתחנן, גם אם הכותב היה חי בזמננו, הוא לא יכל לשים בפי משה בערבות מואב את האמירה הזו המתייחסת לכיבוש, בתוך מסגרת סיפורית. גם מי שמניח רשלנות של איזה קטע מאוחר שהשתרבב בשל קדושתו, לא יכול להניח שבתוך משפט המתאר את משה במדבר מבדיל את שבט לוי מעל האחרים ומסביר זאת בכך שלא היתה להם נחלה בכיבוש. זו לא פרשנות אלא זלזול באינטלגנציה של כל אדם באשר הוא. כנראה כוונת הפסוק שם ששבט לוי הובדלו וגרו במחנה לויה מאז אותו זמן ולא היה להם חלק ונחלה במחנה ישראל.

הטענה ש"וירדוף עד דן" קשורה לנחלת דן, שגויה, כי כשמעיינים בכתוב ורואים את המסלול של אברהם, מתברר שהמרדף שלו התנהל הרבה יותר מזרחה, והוא הגיע עד מצפון לדמשק. גם משה שראה את הארץ "עד הגלעד עד דן", לא ראה את דן של מקורות הירדן, הנמוכה, אלא את דן שבקצה הגלעד, שנמצא ממזרח לירדן. מקום ואיזור בשם דן מוזכר בכמה מקורות עתיקים:

אכן ישנן הוכחות כי היה מקום בצפון הארץ שנקרא דן עוד קודם לתקופת הכיבוש הישראלית. עיר זו נזכרת בחליפת מכתבים בין אמנחותפ בנו של פרעה תהומס לבין מלך מצרים, (פורסם ע"י הלוי בכתה"ע Revue des Euives מס' 218). ביחזקאל יז' מוזכרת גם עיר בשם דן שאינה מקבילה למיקומה של דן הישראלית. כן העיר רד"צ הופמן (בפירושו לבראשית) כי היא הנזכרת בש"ב כד ו "דן יען" שבארץ הגלעד, כנראה גם מן האיזור הגיאוגרפי בו נלחם אברהם, כאשר הגיע עד חובה משמאל לדמשק – בשטח של ארם – סוריה, ולא רק במקורות הירדן שבעבר המערבי. עצם שמו הקדמון לכל  הדעות של נהר הירדן, היורד מדן, כולל בתוכו את הכנוי 'דן' וסביר מאד שישובים הכרוכים בו, או שהוא כרוך בהם, או במקורותיו, יכללו את השם דן. בין אם הוא קודם או שהישוב קודם, זהו דבר מצוי מאד בעת העתיקה, ואין להתפלא גם אם ישנן כמה וכמה 'דן'. (השם ירדן נזכר כבר בפפירוס אנאסטאסי א, בפרסית עתיקה "דן" פירושו נהר". אנצ"מ ערך ירדן).

הטענה כי אם בספר שמואל מוזכר מקום בשם "עמק המלך", זו הוכחה שהוא נקרא כך רק בזמן שמואל, מיוסדת על אותה הנחה מעגלית שגויה, שההיסטוריה התחילה עם הכיבוש. יתכן בהחלט שהמקום נקרא 'עמק המלך' מאז ומעולם, הרי אין בידינו הסבר מדוע נקרא כך, (נראה כאילו הכותב לומד מהמלה 'המלך' כי הדברים נכתבו 'עמוק בתקופת המלוכה…. אבל מלכים היו כאן גם לפני דוד), בדיוק כמו שהשם ירושלים הוא קדום לכיבוש, וכך עוד הרבה שמות של ערים בארץ, יתכן שגם עמק המלך הוא מקום קדום. אי אפשר להכריז על אנכרוניזם בלי שום אסמכתא לאיחור, סתם כך משום שהשם מוזכר גם מאוחר.

"מעניין לשים לב לדמיון המסויים בין מַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, שמתואר ככֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן בפגישתו עם אברהם בעמק המלך, לבין אֲדֹנִי-צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם שנלחם ביהושע (יהושע י, א) ובין צָדֹק הַכֹּהֵן של מקדש ירושלים, שמשח את שלמה לְמֶלֶךְ בְּגִחוֹן שבעמק המלך (מלכים א, א, מה)."

ובכן, מלכי צדק ואדוני צדק היו חלק מאותה שושלת, אין בכך שום דבר מפליא (ראה כאן  לזיהוי מקדש מלכי צדק), לגבי צדוק הכהן, אין מידע אם גיחון היה בעמק המלך, יד אבשלום היתה בקדרון, לא בגיחון. התאמה של שמות מתוך בנק עצום של שמות אירועים ומקומות, הרבה פעמים אינה אומרת כלום, כמו שלא תזדהה עם הטענה שהשם "מרים נאור" כנשיאת בג"ץ קשור למהפכת "הציבור הנאור" שהוביל אותו מוסד, אגב, לממציא המזגן קראו 'קריר', יש להודות שזה אחלה שם… (בראש הועדה לאנרגיה אטומית של ישראל עמד במשך זמן ממושך הפרופסור שלהבת פראייר, אחיו נקראו: עמוד פראייר, וזרם פראייר. האם מדובר באגדה סמלית? לא, מדובר בעובדות היסטוריות,  האחים פראייר נולדו בעת ההתרגשות מחברת החשמל שהחלה לפעול בארץ, והמשמעות המקורית של המלה פראייר היא: אדם חופשי לעצמו)

לגבי הגלעד, הכותב מבלבל את הזמנים ואת הדורות בצורה גרנדיוזית, יאיר ומכיר היו הבנים של מנשה, כלומר חיו לפני שעבוד מצרים, בני יוסף החזיקו בנחלותיהם בארץ לאורך כל התקופה, כפי שמוזכר בדברי הימים ועולה מפרשת כניסתם לשכם. הנחלה בארץ היתה יעד לכיסופים וציפיה, שתתגשם ההבטחה האלהית, ולכן אפשר שקראו גם לצאצאיהם על שם נחלותיהם. אבל לגבי מכיר בן מנשה ויאיר בן מנשה ואף גלעד הנכד, כנראה שנקראו הארצות על שם האנשים, שתפסו אותם בזמן שהסבא יוסף היה משנה למלך מצרים, ששלטה גם בכנען במדה מסויימת, והיה להם הכח לעשות זאת. "עד היום הזה" של חוות יאיר, מדבר על כמאתיים השנים שחלפו מאז שבני מנשה השתלטו על הארץ, ועד לכיבוש המחודש בימי משה של עבר הירדן. יאיר השופט, הצאצא המרוחק שבנה גם הוא חוות יאיר, עשה העתקה של שם, ולכן הם מכונים במקרא "חוות יאיר אשר בגלעד", להבדיל מהמקוריות "חוות יאיר בבשן", הדבר הוכח גם בארכיאולוגיה, (חפש כאן 'חוות יאיר'). ברשימות היוחסין חסרות חוליות של זמן השעבוד.

לגבי "הערים הבינלאומיות" שוב עושה בעל המאמר טעויות של חובבנים:

"בבראשית (י, יד) מסופר כי אשור בנה את נינוה. "וְאֶת-רֶסֶן בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח – הִוא, הָעִיר הַגְּדֹלָה". נינוה נקראת "הָעִיר הַגְּדוֹלָה" גם בספר יונה. ואכן היא הייתה העיר הגדולה ביותר בעולם העתיק, במשך יותר מחמישים שנה. אבל יש בעיה: זה קרה רק לאחר השידרוג המאסיבי שלה תחת שלטונו של סנחריב. בימיה העליזים של מלכות יהודה בירושלים".

מדהים!

לפי הפשט לא מוזכר שום דבר על כך שנינוה היא העיר הגדולה, אם התיאור מוסב על כך שהוא בנה את "רסן בין נינוה ובין כלח", הרי שהעיר הגדולה יכול ללכת רק על רסן שהיא הנושא, או כלח שהיא הסמיכות, לא על נינוה. נכון שהדרשנים דרשו את 'העיר הגדולה' על נינוה, לאור הכתוב ביונה, אבל ברור שאין זה לפי הפשט, וכמו שכותב הרד"ק, ובודאי אי אפשר להציג אנכרוניזם על הדרש… בפסוק לא מוזכר שום דבר על גדולתה של נינוה.

גם אם היה כתוב במפורש בתורה שנינוה היא העיר הגדולה, הרי הפרשנות שהיא העיר הגדולה ביותר בעולם העתיק בזמן סנחריב, לא נזכרת כלל, יתכן שנינוה היתה יותר גדולה מרסן וכלח ותו לא. אי אפשר לייסד אנכרוניזם על הנחות שרירותיות. במדה ומתעניינים ברצינות בשאלה מה היא האמת, ולא סתם מלקטים דובדבנים שעבר עליהם הכלח.

כותב המאמר ממשיך:

"כלח הפכה לבירה אשורית רק בשנת 879.. היא הפכה לידועה – הרבה אחרי זמנו המיועד של משה".

מישהו הבין?

האם בתורה כתוב שכלח היא בירה אשורית? ומה משמעות המשפט "היא הפכה לידועה בזמן X"? ידועה אצל מי? אצל כותבים בפייסבוק? כלח קיימת הרבה לפני ש"הפכה לבירה", או ש"הפכה לידועה", היא פשוט היתה קיימת, וזה מה שמוזכר בתורה, שבנו אותה, ותו לא.

ויש עוד בענין של בבל:

"גם התיאור של בבל כעיר רב-תרבותית, שבה בָּלַל יְהוָה, שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ (בראשית יא, ט), מתאים הרבה יותר לתקופה שאחרי עידן ההגליות האשוריות, בזמן פריחת ממלכת יהודה. אז, איזור בבל היה מגוון מאוד מבחינה אתנית, ובאמת מספר השפות ששימשו בה היה גדול. באותו זמן בבל גם תפסה את מקומה של אשור כאימפריה העולמית. ואז גם כל 'ארץ שנער' נקראה גם בשם 'בבל', ולא רק העיר עצמה.
אבל זה כבר לא אנכרוניזם מובהק למאמינים בסיפור המקראי. מבחינתם מקור השפות הוא אכן בבבל… לפי זה משום מה רק השפות המודרניות כמו אנגלית וספרדית נוצרו בהתפתחות".

האם בתורה בבל מתוארת כעיר רב תרבותית? או שהקורא קורא מהרהורי לבו, בתורה לא מוזכר אלא שרצו לבנות מגדל (מה שמתאים לידיעות ההיסטוריות שבידינו על הזיקוראת מהאלף השני לפני הספירה), ומשם הם נפוצו לכל הארץ, לא רב תרבותיות ולא משהו דומה, אלא להיפך, בבבל הם היו שפה אחת ודברים אחדים, תרבות אחת מאד נוקשה, אבל בחורבן המגדל הם נפוצו בעולם והתבלבלה שפתם, ולא, לא נאמר בתורה שכל השפות נוצרו אז, אלא שהבלבול התחיל אז. הסיפורים של כותב המאמר על "בבל שתפסה את מקומה של אשור כאימפריה העולמית", הם פשוט בלבולי מח שלא קשורים בכלל למתואר בתורה, הוא מכניס בכף נעליים תוכן שאין לו שום קשר כדי להכריז בפאתטיות על אנכרוניזם…

ובכלל:

"ככלל, בתנ"ך ניתן למצוא חפיפה מבלבלת בין שמות של מקומות לבין שמות של אנשים מיתולוגיים. בלוח העמים בבראשית (פרק י) אנשים רבים נקראו בשמות מקומות: יוון, מצרים, אשור, כנען וצידון".

ושכח אותו בור, ש'יון' או 'מצרים' אינם שמות של מקומות, אם תשאל מישהו מגרייק מה זה 'יוון' הוא לא ידע, כנ"ל אם תשאל מישהו מאג'יפט/כמת/פתח או שאר השמות של התושבים המקוריים של מצריים, מה זה 'מצרים' הם לא ידעו מה אתה רוצה. אלו שמות עבריים לארצות אלו, המכונים על שם האבות הקדמונים של הארצות.

ועוד פנינה:

"מי שקורא בעיון את התורה, בקלות יכול למצוא פסוקים שנראה שנכתבו בזמן שישראל על אדמתם כבר. הכתוב מעיד בפירוש בספר דברים ב, יב: כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתוֹ, אֲשֶׁר-נָתַן יְהוָה, לָהֶם. 'עשה' ו-'נתן' בלשון עבר".

משה  מדבר שם במפורש על ארצות עבר הירדן שבני ישראל הורישו אותם, ועליהם נאמר בתורה "לך רש", כלומר זו לא הארץ המובטחת, אלא הארץ שישראל הורישו, ארץ ישראל לא נקראת בשום מקום ארץ ירושתו (עבר הירדן נקראת גם בדברים ג כ ארץ 'ירושתו' של שבט גד).

"לא זו בלבד, אלא נראה שכבר גלות אחת פקדה את ישראל קודם זמן הכתיבה (גלות סנחריב). כך נכתב בהמשך ספר דברים (כט, כז) : "וַיִּתְּשֵׁם יְהוָה מֵעַל אַדְמָתָם, בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל; וַיַּשְׁלִכֵם אֶל-אֶרֶץ אַחֶרֶת, כַּיּוֹם הַזֶּה". הדברים אמנם נכתבים כנבואה, אבל המילים המיותרות "כַּיּוֹם הַזֶּה" מרמזות על זמן הכתיבה. בזמן זה הנבואה כבר מומשה".

מה אתה אומר, עד כמה אפשר לזלזל באינטלגנציה? לתת בפה של משה במדבר תיאור של גלות סנחריב? אם התנך היה פוסט פייסבוק, הוא לא היה הופך לספר המשפיע ביותר על האנושות ברצף במשך אלפים שנה. משה מדבר על הגלות שבני ישראל שרויים בה באותו זמן, הם גלו מארץ כנען למצרים ונענשו בנדודי המדבר ארבעים שנה.

הטענה על ישמעאלים בימי יעקב למרות ש"ישמעאל היה בסך הכל דוד של יעקב". אבל כשזוכרים את אורך החיים המיוחס לכל אחד, מגלים שמלידת ישמעאל ועד מכירת יוסף עברו כמאתיים שנה, אם מדינת ישראל התחילה לפני שבעים שנה בכחצי מליון איש וכיום מתקרבת ל8 מליון, גם הישמעאלים יכלו לעשות משהו, וכמובן שלא כל הישמעאלים היו צאצאים ישירים של ישמעאל, אלא הוא הפך לאב ומנהיג של השבטים המדבריים.

הטענה על ארץ העברים, היא טיעון קלאסי מן הבורות, העברים הם שבט עתיק יומין שאברהם היה רק אחד ממייצגיו, הם יושבי ממלכת אבלה שאברה היה מלכם, הם החבירו, ואיזור שכם נחשב לארץ העברים, הרי למצרים היה חוק לא לאכול עם העברים, וכי החוק הזה נוסד בשביל יוסף ואביו? או שגם כאן כותב המאמרון מזלזל באינטלגנציה וחושב ששלשת אלפים שנה אף אחד לא שם לב לזה עד שהוא הגיע לפייסבוק והשקיע חמש דקות בקטיף דובדבנים רקובים….

הטענה על 'הכנעני אז בארץ' גם היא שגויה מיסודה, וכי בני ישראל לא ידעו שהכנעני היה יושב הארץ הראשון? ונניח שמישהו לא ידע, מה זה רלבנטי לסיפור שם? כבר הראינו נכוחה במאמר על אנכרוניזמים שברור שכוונת הפסוק היא שהכנעני כבר הגיע לארץ, הלך וכבש אותה מתושביה המקוריים. ולהדגשה זו יש משמעות גם כלפי ההשפעה הרעה על לוט שהיא נושא הסיפור שם, וגם על זכותו של אברהם לקחת את הארץ  מהכנעני שהיה בעצמו כובש זר

גם פרשת מלכי אדום נתבארה באריכות במאמר על אנכרוניזמים.

הטענה כי הביטוי 'עבר הירדן' מוכיח שהכותב עומד בעבר הירדן המערבי, שגויה, הדבר להיפך, הכינוי 'עבר הירדן' הוא כינוי קבוע בפי יושבי האיזור, כמו פחוות 'עבר הנהר' שנקראה כך משני העברים של הנהר כי מנקודת המבט של הממלכה הראשית הביטוי נקבע כך. וגם בולט שמשה מדגיש תמיד "בעבר הירדן בארץ מואב", "בעבר הירדן מזרחה", "בעבר הירדן במדבר", כדי שלא יבינו בטעות שהוא מתכוין לצד שמעבר לירדן שמולו.

"גם הפלישתים מופיעים בסיפורי האבות (בראשית כא, לד וגם כו, יד) ובימי משה (שמות יג, יז). הבעיה היא שעל פי רוב החוקרים הפלישתים החלו לצוץ בחוף הים רק בסביבות המאה ה-11, שזה בעצם לקראת סוף תקופת השופטים. הרבה אחרי זמנו של משה".

"רוב החוקרים" הזה לא היה ולא נברא, מדובר בשטות של מדעי המאה ה19, ראה כאן, חפש בדף פלשתים.

"זה גם מה שידוע לחוקרים על ביות הגמלים כבהמת משא; הוא החל רק בערך בימי דוד. למרות זאת הגמלים מוזכרים בסיפורי האבות בתורה, בשימוש המוני ולמשא".

כנ"ל, עוד שטות מהמאה ה19, ראה כאן, חפש בדף גמלים. בתורה גם לא מוזכר "שימוש המוני", העובדה שמוזכר שימוש בהם כמה פעמים, לא אומר שהשימוש היה "המוני", לא מתואר עיר שהיו בה המון גמלים, או כל דבר שיכול להצדיק את הביטוי "שימוש המוני".

הטענה ש"הר נחלתך מכון לשבתך" היא הר הבית, היא בעצמה אנכרוניזם, "הר נחלתך" הוא ארץ ישראל כולה "ההר הטוב הזה והלבנון", תוכן שירת הים היא ההוכחה הטובה ביותר שזמנה אותנטי, כי היא מבטאת את המחשבה שהיתה בזמן קריעת ים סוף, שהנה הולכים מכאן לארץ ישראל ומקימים מקדש, בעוד בגלל חטא העגל והמרגלים הסתובבו במדבר 40 שנה, ולכן גם כשנכנסו סוף סוף משה לא היה בין החיים ולא הקימו שום מקדש מרכזי רק מאות שנים לאחר מכן. ומי פתי  יתאר בזמן מאוחר את קריעת ים סוף כמשהו שהפיל את כל העמים ומיד נכנסו ובנו מקדש?

טיעון נוסף מן הבורות:

"בדברים (יא, ל) מוזכר הַגִּלְגָּל. אבל רק ביהושע (ה, ט) מסופר שאלוהים אומר ליהושע: הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת-חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם; וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא גִּלְגָּל, עַד הַיּוֹם הַזֶּה. למה שמשה ישתמש בשמות עתידיים? נניח שהוא השתעשע עם נבואות, מדוע הוא לא הזכיר מקומות כמו הרצליה, אלכסנדריה או טבריה? ברור שהדברים נכתבו למפרע בימי ממלכות יהודה וישראל".

אפילו עיון קליל בויקיפדיה היה מגלה לכותב הבור ש'גלגל' אינו רק שם של מקום מסויים אלא של כמה וכמה מקומות שאופיינו במעגלי אבנים או במאפיינים אחרים דומים. אבל למי יש זמן  לבדוק? אמלק ואמלק, משחררים פוסט מהשרוול, סוגרים את הפינה הקטנה של התורה, ואפשר להמשיך הלאה. (אני יכול לכתוב חופשי, כי ברור שכותב הפוסט לא יגיע עד לכאן, הוא עסוק בלאמלק).

ונסיים ב'שאלה' הפותחת: מדוע התורה כתובה בגוף שלישי? ובכן, נעים להכיר לכותב את השפה העברית, בעברית הקדומה היה מקובל שאדם כותב על עצמו בגוף שלישי, אפילו בתקופות מאוחרות מאד, למשל ספריו של יוסף בן מתתיהו כתובים  לרוב בגוף שלישי, "אז חיזק יוסף את חומות ידפת", וכדומה, במקרה של התורה, לא מדובר בביטוי אישי של משה (בדומה לירמיהו או נחמיה) אלא בספר תורה לעם כולו, ואין מקום להבלטה של משה בתור כותב, כי הוא מייצג את הנבואה האלהית והמסר לכל העם.

הטענה כי 'תורה' היא חוקים, נכונה, אבל כאן מדובר ב'ספר התורה', כפי שמשה מכנה אותו כמה פעמים, ואף כותב במפורש שבאות בו קללות (דברים כט יט-כ, כט כו "האָלָה הכתובה בספר התורה הזה"), בספר התורה באים הרבה דברים שחשובים לתורה. הטענה כי אי אפשר להוכיח מתוכו כי הספר "כמו שהוא בידינו" נכתב על ידי משה, תקפה לגבי כל ספר, גם על ספרו של יוסף בן מתתיהו אי אפשר להוכיח כי הספר "כמו שבידינו" נכתב על ידו, ברור שספר לא יכול לספק חתימות בראשי תיבות מתחת כל עמוד כדי לספק הוכחה פנימית של יחוס לכותב. ההוכחות לזמן כתיבת התורה הן כלליות לגבי כל התורה כולה, ומספיקות לגבי כולה.

כמו שאומרים, סליחה שבזבזתי את זמנכם על שטויות, אבל כותב המאמר הוא הראשון שבזבז לכך את הזמן, תבואו בטענות אליו…

 

 

0 0 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
21 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
פנחס
פנחס
4 years ago

לכאורה, על פי התיזה כאן, חלק מעם ישראל לא נכח במעמד הר סיני?

פנחס
פנחס
4 years ago

די מסתדר לי עם שאלה שמנקרת בי זמן רב, על כך שבנ"ך (נביאים וכתובים), מעמד הר סיני, שהוא המעמד המכונן של עם ישראל, מוזכר בו באופן הכי מינורי האפשרי, גם לא באותן סקירות מפורטות של תולדות עם ישראל מעת שיצא ממצרים. הפעם הראשונה שבו מוזכר מעמד הר סיני באופן מפורש ומפורט, הוא בנחמיה. אמנם בשירת דבורה הוא מוזכר, אבל באופן עקיף ופיוטי.

אנונימי
אנונימי
5 years ago

מצטער לא מצאתי ולא הבנתי את התשובה ,השאלה היא שמשמע מהפסוקים כאן שיהושוע נולד בארץ כנען והרי יהושוע בן נון יצא ממצרים ?

אנונימי
אנונימי
5 years ago

מסתובב ברשת אפשר לקבל בבקשה התייחסות או היכן יש התייחסות לנושא דבר תמוה שמוכיח שהייתה התיישבות יהודית בכנען לפני ובזמן יציאת מצרים, ובעצם מבטל יותר מחצי תורה ואת ספר יהושע. כידוע יהושע לפי הסיפור המקובל היה ביציאת מצרים, נכנס לכנען וכבשה. בדברי הימים מסופר על משפחתו של יהושע, וכולם נולדו בכנען כולל יהושע!
אשמח להסבר מהחברים הדתיים.
אני מצרף כאן ציטוט מדברי הימים בהקשר לשבטים מנשה ואפרים:
דברי הימים א פרק ז
יד בְּנֵי מְנַשֶּׁה, אַשְׂרִיאֵל אֲשֶׁר יָלָדָה; פִּילַגְשׁוֹ, הָאֲרַמִּיָּה, יָלְדָה, אֶת-מָכִיר אֲבִי גִלְעָד. טווּמָכִיר לָקַח אִשָּׁה, לְחֻפִּים וּלְשֻׁפִּים, וְשֵׁם אֲחֹתוֹ מַעֲכָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִי צְלָפְחָד; וַתִּהְיֶנָה לִצְלָפְחָד, בָּנוֹת. טז וַתֵּלֶד מַעֲכָה אֵשֶׁת-מָכִיר, בֵּן, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּרֶשׁ, וְשֵׁם אָחִיו שָׁרֶשׁ; וּבָנָיו, אוּלָם וָרָקֶם. יז וּבְנֵי אוּלָם, בְּדָן; אֵלֶּה בְּנֵי גִלְעָד, בֶּן-מָכִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה. יח וַאֲחֹתוֹ, הַמֹּלֶכֶת–יָלְדָה, אֶת-אִישְׁהוֹד, וְאֶת-אֲבִיעֶזֶר, וְאֶת-מַחְלָה. יטוַיִּהְיוּ, בְּנֵי שְׁמִידָע–אַחְיָן וָשֶׁכֶם, וְלִקְחִי וַאֲנִיעָם. {פ}
כ וּבְנֵי אֶפְרַיִם, שׁוּתָלַח; וּבֶרֶד בְּנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ, וְאֶלְעָדָה בְנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ. כא וְזָבָד בְּנוֹ וְשׁוּתֶלַח בְּנוֹ, וְעֵזֶר וְאֶלְעָד; וַהֲרָגוּם, אַנְשֵׁי-גַת הַנּוֹלָדִים בָּאָרֶץ, כִּי יָרְדוּ, לָקַחַת אֶת-מִקְנֵיהֶם. כבוַיִּתְאַבֵּל אֶפְרַיִם אֲבִיהֶם, יָמִים רַבִּים; וַיָּבֹאוּ אֶחָיו, לְנַחֲמוֹ. כג וַיָּבֹא, אֶל-אִשְׁתּוֹ, וַתַּהַר, וַתֵּלֶד בֵּן; וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ בְּרִיעָה, כִּי בְרָעָה הָיְתָה בְּבֵיתוֹ. כד וּבִתּוֹ שֶׁאֱרָה, וַתִּבֶן אֶת-בֵּית-חוֹרוֹן הַתַּחְתּוֹן וְאֶת-הָעֶלְיוֹן, וְאֵת, אֻזֵּן שֶׁאֱרָה. כהוְרֶפַח בְּנוֹ, וְרֶשֶׁף וְתֶלַח בְּנוֹ–וְתַחַן בְּנוֹ. כו לַעְדָּן בְּנוֹ עַמִּיהוּד בְּנוֹ, אֱלִישָׁמָע בְּנוֹ. כז נוֹן בְּנוֹ, יְהוֹשֻׁעַ בְּנוֹ. כח וַאֲחֻזָּתָם, וּמֹשְׁבוֹתָם–בֵּית-אֵל, וּבְנֹתֶיהָ;

עידן
עידן
5 years ago

לפי ויקיפדיה נראה שתל דן ממוקמת בדיוק בגבול הבשן. ערך 'הבשן'

אנונימי
אנונימי
5 years ago

גם נבואה לטובה יכול לגרום החטא ? אז בעצם אי אפשר באמת לבדוק נבואה כי תמיד אפשר להגיד החטא גרם

אנונימי
אנונימי
5 years ago

אבל לכאורה יש לזה גדר של נבואה עובדא שככה מפרשים ואז נבואה לטובה חייבת להתגשם ?

אנונימי
אנונימי
5 years ago

כתבת שבברכות של משה כתוב "דן גור אריה יזנק מן הבשן "ובפועל הוא לא היגיע לבשן ואז תירצת שזו תוכנית שלא התקיימה ,אז מה תוכנית האלוקית לא התגשמה

איתי ק'
איתי ק'
5 years ago
Reply to  אנונימי

מבחינת השאלה התאולוגית – כל התנ"ך הוא הסיפור של התכנית האלוהית שלא מומשה (עץ הדעת, המבול, חטא העגל, המרגלים ועוד ועוד).
לעצם העניין – יש חוקרים שמפרשים את תיבת "בשן" כ"נחש" – על פי הלשון האוגריתית – בת'ן (שהוא כנראה קשור ל"פתן" לפי מעתקי הגאים אחרים). התיאור הוא של דן כגור אריה אשר קופץ מפחד כאשר הוא רואה נחש. פירוש זה התמך על ידי תיאור דן כנחש בברכת יעקב בבראשית מט. לפיכך אין קשר של ממש עם ארץ הבשן.

אבריימל
אבריימל
5 years ago

רק לשם ההגינות אניח כאן את המאמר המותקף במלואו.
)קישור(
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=617026302009257&id=100011056776032

21
0
Would love your thoughts, please comment.x