האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

שאלה: דברים זרים בתלמוד בענין טבע של גויים

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

שאלה: לאחרונה אני רואה הרבה פעמים מובאים דברים מוזרים בסרטים שרבנים מלמדים תלמוד, לדוגמא, אחד מקריא מהתלמוד, שלגויים יש טבע אחר בגוף, ואי אפשר ללמוד מהתופעות שלהם על הגוף של ישראל, כי הם אוכלים מאכלות אסורות. האם זו לא גזענות? זה לא נשמע רציני, והיום ברור שזה שטויות, אין תרופות לחרדים ותרופות לחילונים, איך אפשר להבין את זה?

תשובה: אכן, לצערינו בעידן של תקשורת מהירה, אנשים יכולים להעביר קטע חתוך משיעור, חצי דקה, בלי להבין את הקשר הדברים, ולצופה זה יכול להישמע מגוחך, לפעמים גם המגיד שיעור לא מדייק בדבריו, או לא מספיק מסביר. כל אחד יכול היום להעלות סרט בו הוא מקריא גמרא. אבל כדי להבין את הדברים יש להעמיק ולחקור סביבם, ולא לשמוע שתי מלים וישר להריץ הלאה.

הנושא בגמרא הוא כזה, ישנה הלכה עתיקה, להיזהר מפירות נגוסים שנמצאים בטבע, או ממים מגולים, מכיון שבזמנם היה מצוי נחש זעיר שהיה נוגס בפירות או שותה מים, ומשאיר בהם מהארס שלו. חכמי המשנה הקפידו על זה מאד, וסיפרו על מקרים של הרעלה ממצבים כאלו.

החכם שמואל, שהיה בעצמו רופא, שאל את האמורא המפורסם רב, כיצד יתכן שישנה קבוצה של גויים שאינם מקפידים על כך, מדבריו נראה שרוב הגויים היו מקפידים על זה, ורק קבוצה מסויימת שנקראה 'ארמאי זוקאני', לא היו מקפידים. ועל כך השיב רב: שהם רגילים לאכול שקצים ורמשים, בהרבה שקצים וברמשים מצוי שיש ארס, אדם שמכניס לגוף שלו ארס בכמויות קטנות, נעשה מחוסן. מגדלי דבורים מחוסנים מעקיצות דבורים, מגדלי נחשים גם הם מחוסנים הרבה יותר מאשר האוכלוסיה מול נשיכות נחשים, הגוף מפתח נסיוב. לכן אנשים כאלו חסינים לארס.

כך שעצם הרעיון, נאמר על פי הנסיון, ויש בו גם הגיון ומתאים למה שידוע לנו כיום, לפחות באופן כללי שהדבר אפשרי תיאורטית.

נכון הדבר, שאחרי שרב אמר זאת לענין גילוי, היו חכמים שהעלו את הרעיון בנוגע לעוד נושאים, כאפשרות, אבל בודאי לא כאיזה כלל שיש שני סוגים של ריפוי או של מחלה, אלא במקומות שרלבנטי הנושא של שכיחות ארס בדם.

באופן כללי, לא כל דבר שכתוב בתלמוד בענינים רפואיים, אנחנו מצליחים להבין בהתאם לידע של זמננו, אבל זו לא סיבה לזלזל בדברים כאילו כתבו חלילה דברי הבל בלי להבחין.

כשמישהו שולח לך סרטון עם קטע של מגיד שיעור שמקריא גמרא, זו לא הדרך להבין את הרקע של הדברים, בפרט שבשיעורים מתמקדים בד"כ בחלק הלימודי וההלכתי, ולא תמיד משקיעים מספיק בלהסביר את הענינים האגדתיים, ולפעמים גם המגיד שיעור לא קורא את הדברים כמו שצריך. למשל, קטע שיעור מאד נפוץ מציג את המשפט ממסכת שבת ס"ב: "רבי אליעזר סבר, מאן דרכא למירמיה? אשה שריחה רע", כאילו הוא מפוסק "אשה, שריחה רע", מי שמה בושם? האשה, שריחה רע. כאילו מדובר על כלל הנשים. בעוד הקריאה הנכונה היא "אשה שריחה רע", אשה שמרגישה שיש לה ריח רע, היא תולה על עצמה צלוחית בושם קטנה, ולכן אין חשש שתוריד אותו, כי לא סתם תלתה על עצמה.

סרט אחר מראה את המגיד שיעור קורא את הגמרא "אבריה דרב יוחנן כחמת בת תשעה קבין", ומפרש שמתייחסת לאיבר המין, בעוד לפי רוב המפרשים הכוונה לסתם אבר של גופו, כנראה לירך. ועוד רבות כאלו.

לנושא השאלה. דוקא כיום, ברפואה המודרנית, קורה דבר הפוך, רופאים צוברים ידע על הבדלים שונים בין גזעים ותרבויות בסגנון ואופי המחלה (אחת התופעות המוכרות היא מחלות גנטיות אופיינית לאשכנזים כמו טיי זקס, ובכלל כל ביקור אצל גנטיקאי פותח בשאלה על מוצא, גזע, ועדה, כי יש לזה רלבנטיות רפואית), אבל גופים ידועים מאיימים שלא להשתמש במידע כזה כי מדובר בגזענות (או שמסבירים שההבדלים בהתייחסות הרפואית, נובעים מדעות קדומות, כשבתוך הדברים רואים שיש באמת הבדלים). אמנם, בהתאם לאפנה רוצים לפתח דוקא רפואה נפרדת לגברים ונשים , בטענה שההבדלים במנטליות ואורח החיים משפיעים על המידע הרפואי הכללי.

3.4 19 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
10 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
א.ב.
א.ב.
1 year ago

ראוי לציין שהחתם סופר הבין שממש אין ללמוד מהתופעות שלהם על הגוף של ישראל, ויש לכך נפקא מינא לעניין דיני פיקוח נפש. הנה למשל פירושו במסכת שבת פ"ו ע"ב:

ואם תימצי לומר וכו' עיין תוס' ע"ז ל"א ע"ב ד"ה דאכלי וכו' ע"ש, ומפני זה קשה לי לסמוך בשם הוראה על רופאי זמנינו אפי' ישראל בענין נדה וכדומה דכל מומחתם עפ"י ספרי רפואות שנעשו ע"י נסיון שהי' להם ע"י גופי או"ה וכן כל חכמתם בניתוח עפ"י שנסו בגופן שלהן, דחביל גופיהו ואין מזה ראי' לגופי בני ישראל ואין לדון מדבריהם להקל בשום איסור כ"א לענין חילול שבת ואכילה ביוה"כ דלא יהא אלא ספק פיקוח נפש נמי דוחה שבת אבל להאמין להם ממש אין נ"ל:

א.ב.
א.ב.
1 year ago

הנקודה היא שבתחילת המאמר, הטענה שגויים נפרדים רפואית מישראל מוצגת כהוצאה מהקשר מופרכת וכאילו אין ספק שהכוונה הייתה רק לדברים הקשורים ברעל – ועיון בפוסקים כדוגמת החת"ס מראה שלדעות בעלות משקל אין מדובר בהוצאה מהקשר אלא בתפיסות רפואיות מיושנות (כמובן שגזענות אינה רלוונטית לעניין זה).

בחור חביב
בחור חביב
1 year ago

ההסבר שלך מעניין, אך מהחת"ס זה לא כי מובן… אין סיכוי שהוא באמת האמין שזה המצב?
מהחת"ס לא מובן שמדובר על בעיה של ניסוי על אוכלוסיה שבמקום שונה וכד' שהרי ישראל היו מפוזרים בכל העולם בקהילות והיו מעורבים גם עם הגויים (במיוחד בתקופת "החדשנות" האסורה מן התורה…) ולא נראה שדיבר על בעיה מהסוג עליה אתה מדבר, שאם כן הוא היה צריך לכתוב שגם לא ניתן ללמוד על אוכלוסיות שבאו"ה שהרי כל אזור הוא שונה וכו' והזכיר בדווקא את ישראל שלגבם לא ניתן ללמוד…

ראיתי מאמר של מיכי אברהם שגם מביא את החת"ס ומבין אותו בצורה שאני מזכיר וטוען בנוסף על היחס שבין הלכה למציאות ומעניין אותי לשמוע את תגובתכם לדבריו,
הוא טוען שיש תפיסות בגמ' על מצבים מסויימים ("טב למיתב טן דו.." יחס לגויים וכד') שפוסקי ההלכה ממשיכים לקבל אותם כעובדות גם עד ימינו אנו בעוד שבמציאות הנראת לנו, לא פעם הדברים נראים הפוכים לחלוטין! (למשל רש"י ביבמות מז ע"ב ד"ה לישנא אחרינא, מסביר שגויים מקפידים יותר על ממון מאשר ישראל – דבר שבפועל לא נראה לי המציאות בזמננו ויהודים מקפידים לא פחות על ממון…)
לדעת אברהם ה"יסודות" הללו הם בסך הכל דברים ששיקפו אל נכון את המציאות של זמנם של חז"ל כפי שהם ראו אותם (ולא דברים שכפו על המציאות ההפוכה)
וטוען כי הציבור לא מוכן לקבל את זה שהדברים ככל הנראה השתנו ואין שום צורך לדבוק באותם הגדרות בדיוק כמו שפוסקי ההלכה מוכנים לקבל שהזיתים קטנו, שהביצים גדלו ושאר שינויים שחלו בטבעו של עולם הדומם והצומח ואפילו אצל בני האדם – שמשנים את טבעם הפזיולוגי (נשים כבר לא יולדות לשבעה, והתרופות של חז"ל לא ממש עובדו אצלנו) אבל התנהגות של בני אדם וטבעם הרוחני והמוסרי, אלו נידונים להישאר קפואים עד סוף ההיסטוריה…
והוא שואל בצדק: "לא ידוע לי הלכה למשה מסיני, או מסורת כלשהי, בדבר אופיים של הגויים, ולכן סביר להניח שחז"ל פשוט צפו נכוחה במציאות של זמנם, וכך הסיקו את מסקנותיהם. האם עליי להניח ששערי התצפית והחשיבה ההגיונית ננעלו מאז חתימת התלמוד?"
אשמח למענה בנושא,
בתודה רבה מראש.

בחור חביב
בחור חביב
1 year ago

נהנה מהתשובות שלך!
ואגב בקשר לדברי רש"י, לא בהכרח שדיבר על תקופתו אלא יכול להיות שרש"י הניח שאותם הגויים שעליהם מדובר בגמרא היו כאלה ולא שדיבר על זמנו

Last edited 1 year ago by בחור חביב
בחור חביב
בחור חביב
1 year ago

שכחתי לשאול בנוגע לדוג' שמיכי הביא במאמר, וז"ל: דוגמה מובהקת נוספת ניתן לראות בשאלת החרשים. ידידי הרב בני לאו הפנה שאלה לכמה פוסקים חשובים לגבי מעמדו ההלכתי של חרש-אילם שמדבר בשפת הסימנים. התשובות שהוא קיבל היו מנותקות לגמרי מהמציאות (ואין צורך לומר, כולן מסדר שני). רובם ככולם הסתפקו בציטוט אמירות של חז”ל ושל ראשונים ואחרונים לגבי טיבו של החרש (תוך התעלמות ממקורות שכן מכירים באפשרות השינוי). לא מצאנו שם כמעט שום התבוננות על מציאות ימינו, או התחשבות בדעתם של מומחים ושל כאלה שמכירים את הנושא מקרוב (לא צריך להיות מומחה גדול כדי לראות זאת). האם ההתייחסות לחרש כשוטה היא הלכה למשה מסיני? לי לא מוכרת הלכה כזאת. נראה שמדובר על הערכת מציאות של חז”ל שאולי היתה נכונה לזמנם. אבל בימינו המצב שונה.

מה דעתך על דבריו?

רונן
רונן
1 year ago

יש בנותן טעם לציין את תשובתו של הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך בספרו מנחת שלמה ח"א סי' לד

הרי עינינו רואות שבזמננו אין הדבר כן ויש להם פקחות וחריצות משלהם וגם יש אשר הם יותר משכילים ממלמדיהם, ולכן יותר מסתבר כהב"ש שהביאו כת"ר דחשיבי שפיר בני מצוות, ואף שהביא כת"ר מדברי מלכיאל ח"ו "בזה נתקבל מהלכה למשה מסיני" משום דא"א לומר שחכמי הש"ס טעו ח"ו בדין חרש בשביל שלא ידעו שאפשר ללמדו, נלענ"ד דיתכן דלפני שידעו ללמדם ולפתח את שכלם כמו שיודעים בזמננו היו נחשבים באמת כשוטים משא"כ בזמננו 

10
0
Would love your thoughts, please comment.x