האתר עוסק בשאלות של אמונה מול כפירה, ומיועד לעוסקים בנושא.
למדיניות האתר לחץ כאן

Kal-sites – בניית אתרים
רוצה לדעת כמה עולה לבנות אתר ? לחץ כאן

נושאים באתר

"רציו" רוצה לגדול... רוצים לתרום?

תקבלו מייד
אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

10 ₪
20 ₪
100 ₪
200 ₪
500 ₪
1000 ₪
סכום אחר
הפוך את תרומתך לחודשית (ללא לקיחת מסגרת)
כן!, אני אתכם
לא! רוצה תרומה חד פעמית

שאלה: למה בכלל לבדוק את האמונה?

צוות האתר

צוות האתר

image_printלחץ לגירסת הדפסה

שאלה: אתם מפרסמים כאן מאות מאמרים, שאין לי זמן וסבלנות לקרוא אפילו עשירית מהם, אני מבין שמטרת המאמרים האלו להוכיח את האמונה היהודית. ואני שואל, למה בכלל שאבדוק את האמונה, הרי ברור שאני יכול לקרוא מאמר, ולהתווכח, ולנסות לבדוק עוד, ולקרוא דיונים אין קץ בהרבה מקומות. אבל כשם שקיימת האמונה היהודית, הלא קיימות עוד מאות דתות כתות ואמונות, אני יכול לקרוא חומרי הסברה של כל אחת מהקבוצות בעולם במשך כל החיים שלי. באיזו זכות אפשר לטעון שדוקא קבוצה מסויימת היא הצודקת, ומה הסיכוי שבדיוק הקבוצה שאתה נולדת אליה היא זו שצודקת?

במלים אחרות: נניח שאלהים קיים, נניח שהוא רוצה משהו, הרי לכל עשר אנשים בעולם יש דעה אחרת מה אלהים רוצה, ויש להם נימוקים ואולי גם הוכחות, וגם בתוך הדת היהודית ואפילו בתוך הציבור החרדי יש כל כך הרבה דעות, אז מה הטעם בכלל להיצמד לאיזו נישה קטנטונת ולעשות בדיוק מה שרב פלוני חושב? זה בערך כמו למלא לוטו ולחשוב שתזכה.

תשובה: שאלתך קצת ממלכדת, שהרי מול כל מה שלא ייכתב כתשובה, תוכל לחזור לנקודת ההתחלה, שאחרים מן הסתם יכתבו הפוך ואם כן מדוע לקרוא בכלל.

ואכן, ישנה השיטה האגנוסטיקנית, המטילה ספק בכל דבר ובכל הנחה, ואין דרך לוגית להפריך את הספקנות הזו.

אבל האמת היא שאף אדם או כמעט אף אדם אינו באמת חי בצורה אגנוסטית, כלומר, אנשים מתחתנים, מבצעים רכישות, מקבלים החלטות רפואיות, בוחרים לכנסת, פועלים במישורים שונים. כל הדברים האלו זוקקים החלטה הנסמכת על שיקולים, שכלפיהם ניתן גם כן להיות אגנוסטי. אדם שפוי מבין שעצם קיומם של ספקות שונים אינו סיבה לאדם לאבד את חייו ולא לנצל אותם לפי מה שהוא מבין, גם אם הוא יודע שבאופן כללי הבנתו מוגבלת וההחלטות שלו אינן אמת מוחלטת.

ולכן, כל עוד לא מדובר באנשים עם מגבלה אינטלקטואלית, אין טעם לסרס את הדיון ולומר: אין מה לדון, יש המון אפשרויות. כשעומדת בפניך שאלה רפואית, אתה לא אומר: אין מה לדון, יש המון רופאים וכל אחד מציע טיפול אחר, ויש גם המון מסורות רפואיות: סינית, הודית, אלטרנטיבית, וכל אחת אומרת משהו אחר, לכן לא נעשה כלום. צריכים לקבל החלטה, וזה אפשרי.

ואם נישאר בדוגמא של רפואה, קבלת ההחלטה לא נעשית ע"י בדיקת שיקולי הרופא וקריאת פרוטוקולים של מחקרים עליהם הסתמך. אלא החלטה איזו מערכת באופן כללי הינה אמינה יותר.

כאשר אתה אומר שיש מאות דתות וכתות, יש להבדיל בין בחירת דרך חיים שנעשית מסיבות סובייקטיביות, לבין טיעון אובייקטיבי. רוב הקבוצות מציעות רעיונות שקבלתם קשורה בכך שהם יפים, חכמים, מושכים את הלב, מצליחים בשטח לפחות לטענת המחזיקים בהם, וכך הלאה, כל אלו הם ענינים סובייקטיביים שהאדם בוחר לקבל. אף אחד הרי לא חייב להחזיק בדרך חיים ש'עובדת בשטח' אפילו אם באמת היא עובדת.

אדם שרוצה לבחון את האמונה שלו והשקפתו על העולם, צריך לשאול בראש ובראשונה שאלה אחת: האם יש משהו מעבר לטבע? או שמא העולם מוסבר מתוך עצמו בדרך טבעית מטריאליסטית. זו אכן שאלה קשה ומהותית, אבל אין כאן מליון אפשרויות רלבנטיות, או שסוגרים על 'טבע וגמרנו', או שמכירים בכך שיש משהו מעבר.

בהנחה שיש משהו מעבר, השאלה היא האם ניתן להגיע אליו? על שאלה זו קשה מאד או אי אפשר לענות, שכן בדיוק זה התחום אותו הזכרת בשאלתך, יש מאות ואלפי קבוצות, ומליוני בני אדם, שטוענים או שחושבים או שחווים כל מיני דברים ותופעות שקשורות במשהו שמעבר לטבע. אדם רגיל לא יכול אפילו לנסות למיין ולתייק את הטענות השונות. ומצד שני זה לא כל כך חשוב, נניח שאפשר לתקשר עם מתים, או לרפא מחלות בעזרת מטוטלת, זה לא מחייב אותי, וגם לא בהכרח מעניין אותי.

טענת היהדות שמה שמעבר לטבע מחייב, כי אלהים התגלה לעיני עם שלם והעניק להם את תכנית העולם. אין עוד עם שטוען טענה כזו, ולכן אין שום סיבה לבדוק. הדתות והכתות טוענות להרבה הישגים ואפילו להישגים על טבעיים, אבל זה לא מחייב שום דבר וייתכן שגם לא מעניין. נניח שפקיר הודי חי בתוך גחלים, הולך על גחלים, אוכל גחלים, ואף מפריש מגופו גחלים. מי שהנושא חשוב לו, יכול להידבק בדרכיו של אותו פקיר, מי שלא לא. זו לא טענה מחייבת.

הטענה היחידה המוצגת כמחייבת, כהתגלות של אלהים לעם שלם שניתנת לאימות היסטורי, היא טענת היהדות. ולכן לא מפתיע שרוב האנושות קיבלו את הטענה הזו ומאמינים בתורה משמים.

הטענה הזו נתמכת בידע היסטורי, וגם בגורלו ההיסטורי של עם ישראל שמשמש עדות חיה לתכנית האלהית.

מה שנותר לבדוק הוא רק מדוע או איך קבלו על עצמם רוב האנושות את הנצרות והאיסלם כקומה שניה לתורת משה.

זו לא בדיקה של מאות ואלפי כתות, אלא של שתי דתות מרכזיות. בדיקה פשוטה שלהם תגלה שהצורה בה הם פוטרים את עצמם מהדברים הברורים שבתורה על בחירת עם ישראל ועל המצוות שה' דורש מהם, לא מחזיקה מים. זה לא אורך חיים שלמים לבדוק זאת.

להלן לינקים לקבוצות מאמרים באתר שעוסקים בשאלות היסוד שעולות מנושא שאלתך:

מטריאליזם, המסורת ההיסטורית תורה סדרההתגלותנסיםנבואה סדרה, דתות, נצרות, איסלם, ספקנות.

 

4.8 4 votes
Article Rating

שתף מאמר זה

תגובות ישירות

Subscribe
Notify of
guest
39 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
אריאל אלכס לוצאטו
אריאל אלכס לוצאטו
1 year ago

אין שום עדות היסטורית למעמד הר סיני.
אין לנו רישומי עדויות אישיות של בני אדם שנכחו המעמד, או פרטים כלשהם, מעבר לסיפור התורה.
התיאור על מעמד הר סיני, גם אם שונה משאר דתות, וטוען להתגלות האל, צריך להיות בעל הוכחה כלשהי.

גם אם עם שלם מספר על מתן תורה, אין לו עדות שעברה מאב לבן אלא רק שינון הסיפור שכתוב בחומש, וזה לא יכול להיחשב כהוכחה.

זה כמו לומר:

כיוון שעם שלם מספר על מתן תורה – אין סיבה לשקר ולכן זו אמת – טענה חלשה.

בכל דת חדשה שנוצרה, הדרך התחילה בקבוצה קטנה של מאמינים שהלכה וצברה תאוצה, ואין ההורים משקרים לילדיהם באופן מכוון, אך המידע שמעבירים אינו ניתן לבדיקה בשום דרך.

Ariel Alex Luzzato
Ariel Alex Luzzato
1 year ago

היסטוריה לא תלויה ב"ידע קולקטיבי של ציבור", אלא לומדים הסטוריה ע"י הצלבת מידע ממקורות שונים, ללא תלות באמונה מסוימת של מישהו.
כך למשל, ארועי מלחמות ושמות אנשים וארועים אחרים המתוארים בדברי הימים, בשמואל ומלכים ושאר ספרים, ניתנים לאישוש חיצוני, וכיוון שלא מתארים דבר הדורש הוכחה אדירת מימדים, יש סיבה להאמין לכך, אף שמידע זה אינו נפוץ בקרב העם.

אני מצטער, אבל ההגדרה שלכם פשוט לא נכונה.
אם נניח יש הסטוריון שכותב על ארוע שהיה, וחוץ ממנו אף אדם לא למד על כך, האם זה הופך את זה לשקר? או להפך, אגדה שעוברת בפי עם שלם הופך את האגדה למציאות?

אילו מעמד הר סיני היה עובדה מוצקה הסטורית, היו כותבים על זה בספרי ההסטוריה השונים בעולם, כשלומדים על דתות.
לעתים החוקרים מבדילים בין הסטוריה לתאור אגדי שאינו הסטורי, ואת זה לא עושים אנשים דתיים, ומקבלים כל פרט כאמת הסטורית.

Ariel Alex Luzzato
Ariel Alex Luzzato
1 year ago

יפה מאוד, אז אתם מודים שמלבד הטקסט הכתוב בתנ"ך לגבי מתן תורה, אין שום דרך לאמת שזה קרה באמת.

אם נלך לפי שיטתכם, כל תאורי המקרא בספר יהושע, שופטים, שמואל וכו', כיוון שנכתבו גם על אנשים יחידים, כגון שאול שהיתה עליו רוח רעה ודוד ניגן לו, ועל ברית דוד ויהונתן ביניהם, ועל חמש עשרה שנה שהוארכו ליחזקיה המלך וכו' – גם בהם אי אפשר להיות בטוחים.

ולגבי הדבר השני שאמרתם, יש קבוצות שלמות שמאמינות בדברים שונים, וכולם בטוחים שזה אמת מוחלטת, אז גם אם קבוצה מאמינה בדבר, אין זה אומר שהם משקרים מצד עצמם אלא המידע שמאמינים בו לאו דווקא נכון.

ובמחילה מכבודכם, אבל ארוע הסטורי כן מבוסס על הצלבת מידע ממקורות שונים, בלתי תלויים זה בזה, כדי לקבל תמונה נאמנה על איזה דבר.

אשאל אתכם: האם יומנה האישי של אנה פרנק מוטל בספק? אין סיבה להטיל ספק, כי התאור הכללי באותה תקופה שלה תואם מקורות אחרים המדברים על אותה תקופה.

Last edited 1 year ago by Ariel Alex Luzzato
Ariel Alex Luzzato
Ariel Alex Luzzato
1 year ago

כפי שציינתי קודם, צוות חביב, טענה שאין סיבה כלשהי להתנגד לה ולא מעוררת איזה חשד, לא אמורה להיות בעייתית.
לגבי הצלבת המידע – טעות בידכם.
דוקא כאן נכנס טיעון העדים, שככל שהתיאור על משהו חוזר על עצמו יותר פעמים, בנוסחים שונים, מאנשים שונים, ללא קשר ביניהם, כך גם האמינות גדלה.

לגבי יומנה של אנה פרנק, זוהי ההסטוריה האישית שלה ולאו דווקא כללית, וגם ממנה יכולנו ללמוד דברים על אופי המקום שחיה בו, וגם אם זה לא לגמרי מדויק, אין סיבה הגיונית להתנגד לכך.

אבל, במעמד הר סיני – טענה כבירת מימדים ללא גיבוי נוסף כלשהו.
תוכלו להסביר מדוע לאורך התנ"ך אין אזכורים למאורע זה, מלבד ספר שמות ודברים? מה עם נביאים וכתובים, מדוע יש שתיקה? נכון שמוזכרת תורת משה (במלאכי) אבל זה ממש בסוף.
היינו מצפים לקצת יותר, לדעתי, כשמדובר במתן תורה, מה דעתכם?

Ariel Alex Luzzato
Ariel Alex Luzzato
1 year ago

יפה מאוד, אשריכם.
לגבי הפסוקים, בהחלט היו פסוקים ששכחתי מהם, ואף שרבים מהם מדברים במעורפל, מכל מקום יש פסוקים מפורשים כמו בנחמיה – כאן אין לי מה לומר.

ועם כל זאת, מלבד התפלפלות בינינו אין הוכחה מוחצת לדברים.
אפילו אם פסוקים כתובים גם בהמשך בהקשר למתן תורה, כך גם יש פסוקים בהקשר לארועים אחרים שאינם מתן תורה, ויתכן כי פשוט הסתמכו על מקור קדום יותר בתיאורם, ולאו דווקא כי היו עדים לעניין זה.

עדויות מאב לבן ודאי שאין כאן, רק טענות מצד שכל שאמורות להתקבל רק בפני מי שמאמין בכך.
האם בעולם האקדמיה מתן תורה מוצג כעובדה הסטורית של עם ישראל?

שואלת
שואלת
1 year ago

"בהנחה שיש משהו מעבר, השאלה היא האם ניתן להגיע אליו?" וכאן עניתם על השאלה "כיצד ניתן להגיע אליו". אולי לא ניתן להשיג כלל את ה"משהו מעבר"?

שואלת
שואלת
1 year ago

אם אי אפשר להשיג את ה"משהו מעבר" ביכולות מוגבלות, המטרה שגויה, ולמה לחפש דת?

שואלת
שואלת
1 year ago

ידע חלקי הוא גם נסיון השגה

שואלת
שואלת
1 year ago

חיפוש דת יוצא מתוך הנחה שאולי מה שמעבר לטבע "מחייב" – זו הגשמה של מה שמעבר. (האם לזה התכוונתם כשאמרתם "ידע חלקי"? איך אפשר להשיג אותו?)

צריך עיון
צריך עיון
3 years ago

נראה לי שיש הבדל בין כל הדוגמאות מהיומיום לבין נושא האמונה
בהחלטות הימיומיות אנחנו מסתמכים אל אינפורמציה הנקלטת מהחושים שלנו (או של הסובבים אותנו)
ומחשבון כולל של האינפורמציה הנקלטת אנחנו מעצבים את הבחירה שלנו, כל התהליך הזה מתקיים בכל דילמה שיגרתית וטבעית שבאה לפתחנו
יש סוג אחר של דילמות ששם המנגנון לא כל כך דומה, למשל אדם חי את חייו ברוגע ופתאום מגיע אדם אם תאוריה מהפכנית של 'איך האסטרואידים משפיעים ישירות על המערכת החיסונית שלנו'
בכזה מצב האדם הפשוט לא נכנס לסוגיה ומנסה ללקט אינפורמציה בשביל לבחור האם הוא תומך בתאוריה או לא אלא הוא פשוט מגייס את כל תפיסת העולם המגובשת אצלו כבר מקדמת דנה ומחליט שעל פי תפיסת עולמו (הסוביקטיבית כמובן) הוא לא נותן סיכוי ממשי לתאוריה המוזרה ולכן הוא אפילו לא בודק אותה,
ובחזרה לאמונה, אדם שתופס את העולם כמטריאליסטי אין לו שום סיבה אפילו לגשת ולבדוק תאוריה מוזרה לטעמו הדוגלת באלוהות ובמעבר לטבע וגם אם לא ברור לו ספציפית איך בדיוק כל העולם עד האטום הנידח ביותר מסתדר עם המטריאליזם כמו שאדם שהולך לניתוח לא לומד את כל פרטי הניתוח
(אגב נראה לי שאין שום בחירה בחיים של האדם שמשתווה לבחירה שלו בדת היהודית מבחינת ההשלכות הכל כך גדולות ומחייבות לאורך כל החיים מבלי אפשרות לרוורס הכרוכות בדת, אפילו החלטות של חיים ומוות נראה לי יותר קלות)

אליהו
אליהו
1 year ago

בחירה בחחים ומוות יותר קל ?! תסביר בבקשה

ח.ק
ח.ק
8 months ago

"אדם שתופס את העולם כמטריאליסטי אין לו שום סיבה אפילו לגשת ולבדוק תאוריה מוזרה לטעמו…"
אני חושב שאדם אמור לחשוב גם על ההשלכות של הדילמה. אמנם נקודת מבטו היא מטריאליסטית, אבל הוא מבין שיכול להיות שהוא טועה שהרי הוא בכלל לא בדק את טענות הצד השני, ואם טענות הצד השני נכונות, לא רק שיש לזה השפעה על חייו אלא זו כל משמעות חייו, ועל כן יש לו סיבה די טובה לבדוק

שואל
שואל
3 years ago

נראה שהתשובה המרכזית היא שאדם בחיי היום-יום שלו גם לא בודק דברים לשורשם, אלא חי לפי צדדים מסויימים. תשובה זו עונה רק אם מדובר בשאלה פילוסופית-גרידא של 'מי אמר שיש אמת אחת וניתן להוכיח אותה', אבל השאלה הרבה יותר פשוטה ובסיסית, והתשובה רק מגדילה אותה:
עיקר הבחירות שאדם עושה היום מבוססות למעשה על הסובבים אותו והקונצנזוס הציבורי. יותר משהוא מייחס חשיבות לדעתו על הנושא, הוא מתבסס על הכלל. כמעט בכל תחום מעשי הכלל הם על-פי דברי המדע (רפואה, תזונה, תברואה, בטיחות) ומבחינה לוגית זו הבחירה הטובה והמוכחת ביותר.
המקרה של היהדות הפוך. כאן מתבקש לבחור ולהחליט הפוך מרובו המוחלט של העולם המדעי, ובכדי לעשות זאת יש לשקול ולבדוק בעצמך את הנתונים והשאלות, וכל זאת כאשר למולך עומד עולם המדע כולו (כמעט). אין כמעט דוגמאות שאדם צריך לעשות דבר מעין זה בימי חייו, ומי שכן עושה כך, ומעדיף את שיקוליו על המדע – שוטה.
בקצרה – מבחינה לוגית טהורה יש להסתמך על דעת הכלל המדעי, וכך אדם עושה כל חייו. אבל אפילו נניח שבמקרה זה צריך להחליט אחרת, כאן האדם כבר צריך ממש 'לבחור' – מה שלחלוטין לא קיים בשאר ההחלטות בחיים, והשאלה חוזרת: לבחור לבד זה כמעט בלתי אפשרי, וככל הנראה לא נכון.

שואל
שואל
3 years ago

למעשה, אין מקום לתשובה ש'כמו בכל דבר שאדם בוחר'. ברוב הדברים יש עניין מדעי, ובאלו שלא – זה עניין של סיכוי וסיכון. אדם שמשקיע את כספו בדרך מסוימת לא משוכנע במאת האחוזים שהיא הטובה ביותר, אבל שווה לו לעשות כפי שנראה לו לנכון, והוא מבין שיתכן שהוא טועה.
כאן מדובר בדיון שכלי טהור, מתוך מטרה להגיע לאמת נכונה. מה שאדם לא מתיימר בשום החלטה בחייו לעשות לבדו.
מלבד זאת יש עניין נוסף והוא שבאמת המציאות בה מליארדים לא מאמינים (לא הבנתי מה הכוונה רוב האנשים מאמינים – ביהדות בצורתה הנוכחית הם ודאי לא מאמינים, וגם לא חושב שכל הנוצרים בעולם היו שמים את ראשם על אמיתות הברית הישנה או החדשה. הם זורמים אתה כי היא לא מפריעה להם יתר על המידה) היא סיבה לוגית טובה לפקפק לנצח.

שואל
שואל
3 years ago

מעניין. לטענתך הרצינות בה יש להתייחס ליהדות היא של 'היותר מסתבר'. האם אין ביהדות גישה שיש להאמין ב'אמונה שלמה'? שאלתי המרכזית היא כיצד שייכת 'אמונה שלמה'

ישראל
ישראל
3 years ago

לדעתי הדוגמא של המפקד שמוביל חיילים לקרב היא לא הדוגמא שאליה אנו שואפים לאמונה,
בדוגמה הזאת גם אם הסבירות של המפקד היא שישים מול ארבעים הוא יוביל את החיילים לקרב, והוא צודק, כי בכל אפשרות יש סיכוי לפגיעה, וגם אם לא יצא לקרב כלל יש סיכוי לפגיעה, ולכן הדבר הנכון ביותר הוא לקחת את האפשרות שיש בה סיכון הכי נמוך. גם אם היא כלל לא בטוחה.
בעניין האמונה לדעתי אנו שואפים להרבה יותר מכך,
דהיינו, שיש הרבה רמות של אמונה בדברים, והדרך למדוד מה רמת האמונה היא בדר"כ מה אדם מוכן לסכן מול האמונה הזאת,
אדם שרק נראה לו שמניה מסוימת תצליח מוכן לשים עליה 1000 ש"ח, ואדם שמשוכנע יותר ישים יותר וכו',
יש רמות גבוהות של אמונה שאדם מוכן לתת עליהם את כל כספו
ויש רמות שאדם כ"כ מאמין בהם עד שהוא מוכן לתת עליהם את כל אשר לו כולל חייו ועצמותו.
אלו אמונות שיש לכל אחד,
כל אחד מוכן לתת את כל אשר לו על כך שהשמש תזרח מחר, אף שאין הכרח לוגי להאמין בכך, ואף יתכן שאין אנו מאמינים בכך ב100 אחוז "מוחלטים"
בכל זאת זה מספיק חזק בשביל למסור על זה את חיינו,
ובאמת גם על אמונות הרבה פחות מכך אנו מוסרים את חיינו,
וא"כ מסתבר שזה הדרישה של התורה להאמין ברמה גבוהה כ"כ שנמסור על זה את חיינו וכל אשר לנו.
בעצם האמונה בתורה צריכה להיות חזקה כ"כ שתספיק בשביל כל ציוויי התורה, וכיון שיש בתורה מצוות שצריך למסור נפש עליהם א"כ לפחות לרמת אמונה כזאת יש להגיע.
ויש לעיין.

אליהו
אליהו
1 year ago

לא הבנתי למה בחירה באפשרות היות סבירה היא מוחלטת , נניח שאני מאמין שיש אלוהים ב60 / 40 וכך גם בתורה מהשמיים עד שזה יגיע למכון שאני יחשוש לאכול כשרת מסוימת למשל , או שאני יעיין האם מותר לי לזרוק חפץ לאשתי נידה יש מרחק ענק לא ?!

אישון
אישון
4 years ago

במאמר נאמר כי הטיעון שאלוהים התגלה לעם שלם בהר סיני זה הטיעון המהותי ביותר שממסד את הדת (וגם את הנצרות והאסלאם), אבל שאלתי היא למה להאמין שמאורע זה התקיים? ואיך אנחנו יודעים שאברהם היה קיים? אולי סיפורו הוא רק משל לאמונה אבסולוטית? ואולי גם משה הוא דמות דימיונית ואיתו כל חייו והמאורע עליו מדובר?
ומה ז"א "נתמך בידע היסטורי, וגם בגורלו ההיסטורי של עם ישראל שמשמש עדות חיה לתכנית האלהית"?
מאילו מקורות אתה מבין שיש לזה סימוכין? אני ראיתי כמה וכמה מחקרים שונים על מיקומו לכאורה של הר סיני וכל מחקר מביא סימוכין למקום אחר. לו היו לזה סימוכין, האם החיפוש אחר המקום האמיתי של הר סיני לא היה ניפסק מזמן?
ואיך גורלו של העם היהודי הוא עדות לתוכנית? מה התוכנית? להביא את עם ישראל לארץ? לא אלוהים הביא את היהודים לארץ אלא בחירתם ומאמצם להקים פה מדינה לאחר השואה.

אליעזר
אליעזר
4 years ago

איני מבין, מהו עיקר הטיעון – דרישות היהדות 'תכנית העולם', שאותה אין בשאר דתות. או ההתגלות לעם שלם?
אם לשון ראשון, יש לשאול האם אכן זה כך, ולחזור לשאלת השואל לצאת ולבדוק בדתות עולם. לא כן?

שואלת
שואלת
1 year ago

ואת זה ניתן לבדוק? מעל 4000 דתות בעולם…

39
0
Would love your thoughts, please comment.x