הספר תושבע"פ יצא לפני שאתר רציו היה קיים
ולשאלתך, לא, אין ספרות כזו בנושא תושב"כ

אינני יודע איזה הסבר 'ראוי' אתה מחפש, במדה ויש לך טיעונים אתה יכול להשתמש בהם
ולגבי הכפשה או 'הלבנת פנים', נא לא להיתמם, מדובר באדם שמכפיש את הדת אנשי הדת וכל מה שקשור בה
בעוד הוא מבצע פשעים פתלוגיים בסתר
יש כללים בחוק איזה משפטים ופסקי דין ייעשו בדלתיים סגורות ותחת איסור פרסום, ואיזה הם בכלל זכות הציבור לדעת
רופא שמתעסק עם הציבור הרחב, והוא פדופיל – זה מסוג הדברים שזכות וחובת הציבור לדעת, אין שום דבר מביש בלהדגיש את הדבר
וזה בהחלט מתחבר עם התעמולה המגוחכת שלו נגד הדת העמוסה בשקרים הונאות ומניפולציות

שלום אריאל היקר, אשמח לעזור לך להבין, כי נראה שלא התאמצת כל כך…
1) אתה עושה פה רשימה של אנשים או רבנים, לא את כל השמות אני מכיר, אבל מניח שמדובר באנשים שנתפסו בחטא (אם כי לפחות את השם של הרב ראובן אלבז אני מכיר ולא ידוע לי על מה אתה מדבר).
במחילת כבודך, אני לא עשיתי רשימה של אנשים חילונים שעשו עברה.
אני דיברתי על אדם מסויים שמפתח אידיאולוגיה של תעמולה אובססיבית נגד הדת, ובין הדברים הוא אומר, שהוא בא ללמד אותנו שאפשר להיות מוסרי גם בלי הדת.
אז הנסיון שלו ללמד אותנו את זה נכשל.
אדם שחובש כיפה זה לא מבטח אותו להיות מוסרי, זה עדיין תלוי בו.
אדם שטוען שאפשר להיות מוסרי גם בלי הדת, עליו להוכיח זאת, במקרה שלנו הוא לא הצליח להוכיח…
אגב, חיפשתי על 'הרב זאב קופולוביץ', וגיליתי כי מדובר במעשים שנעשו בשנת 1993, מסתבר שכדי להרכיב רשימה של דתיים שחטאו נאלצת לחפש שלושים שנה לאחור… וגם להכניס בה – בין השאר – אנשים שהפרסום הראשון שקבלו הוא כשביצעו איזה מעשה מגונה ולפני זה אף אחד לא ידע מי הם. מרשים.
2) אשמח לשמוע את מקורות הידע שלך בהלכה, על דינו של האוסף חומר פדופילי. "חומר פדופילי" כלומר תמונות וסרטים, לא היה קיים בזמן מתן תורה, ולכן דינו מוכרע בתורה שבעל פה. כיום מקובל בהלכה שיש למסור פדופיל לרשויות, כלומר על פי ההלכה יש להעניש אותו כפי המקובל בזמננו.
הרעיון שצריכים 'גיל הסכמה' לקטין, חדש במערב, עד לא מזמן לא רק שלא ידעו אותו, אלא שגם פרויד הכחיש בכלל את קיומה של פדופיליה וטען כי מדובר בפנטזיות מודחקות של הקטינים… בתלמוד נאמר ש"פיתוי קטנה אונס הוא", כל יחסים בהסכמה עם קטינה דינם כאונס. בזמן התורה התגובה על אונס היתה קצת אגרסיבית, אם אתה זוכר מה עשו שמעון ולוי, או מה קרה במלחמת פילגש בגבעה, ואיך הגיב בנו של שלמה המלך על אונס אחותו. גם הרעיון של 'פיתוי קטנה אונס הוא', מתואר בתורה, שכם בן חמור לא אונס את דינה בכח, "ויאהב אותה… וידבר על לבה", הוא מציע נישואין, אבל המעשה שלו נחשב כן כאונס "וישכב אותה ויענה". אז קצת כבוד, לפני שאתה יוצא בהאשמות נלעגות.
לגבי האמירה שלך על גבר שנישא לילדה, שזו מצוה, כמובן מדובר בבדיה שטותית כמיטב המסורת שלך, לא רק שאין שום מצוה גם לא היתה תופעה כזו, לפי האגדה בימי האבות אשה בת 3 היתה בעלת תפקודים של אשה בת עשרים בימינו. אבל לא היו שום נישואין של אשה בת 3, נישואי קטינים בכלל אינם פדופיליה, אני מקוה שאתה מבין את ההבדל בין פגיעה מינית בילד, לבין נישואין שהיא מערכת שמקבלת את בן הזוג ודואגת לו. נישואי קטינים או קטינות היו כורח המציאות, ולא איזו העדפה מינית. במקרים רבים הנישואין היו רק טקס קידושין שקבעו את הסכמת הצדדים ולא כללו חיי אישות בפועל בגיל כה צעיר. חכמים קבעו שהנושא קטנה שאינה ראויה לתהליך של הריון ולידה "מעכב את המשיח".
פדופיליה היא איסור חמור לפי ההלכה, וחז"ל קבעו ש"המשחקים בתינוקות בני מבול הם" (במקרה שביצעו 'מעשה סדום' "בני סקילה הם"), כל העיסוק בפדופיליה בא על רקע המוסר המערבי שמכיר בקשרים מיניים שלא במסגרת יחסי אישות, ולכן צריך לאסור על יחסים עם קטינים. בהלכה אין מקום לשום קשר מיני שלא במסגרת יחסי אישות, לא עם בגירים ולא עם קטינים.
והאמת, אני מגלה רק לך בסוד, הסיפור של 'גיל ההסכמה' קצת פאתטי, בעיקרון זה נכון שישנה מציאות כזו, שהסכמה של קטין אינה נעשית באחריות מלאה, אבל להטיל את כל האחריות על הבגיר? באמת? מי מתייחס היום לנערה בת 15 כמי שאין לה מושג מה היא רוצה? היא יכולה לעשות רישיון נהיגה, או לקנות דירה, או להקים חברת סטרטאפ, היא יכולה לעשות ניתוח לשינוי מין ותזכה לתשואות, ובאמת לא יכולה להחליט אם היא כן רוצה לשכב עם מישהו או לא? ההיצמדות לגיל בלבד היא סוג של עצימת עיניים מערבית קלאסית. אם היא יום לפני יום הולדת 16 אז זה פשע בינלאומי וכל הכותרות יוקיעו את הפושע הגדול, ואם זה נעשה יום לאחר מכן, אז הוא כוכב גדול ושרמנטי שכולן רצות אחריו והוא יכול להתגאות בזה. ואילו במדינות אחרות גיל ההסכמה יכול להיות 17 או 18 או 14. קצת נאיבי להאמין שהגיל הספציפי שנקבע בחוק הוא באמת המודד היחידי והבלעדי. צריכים לקבוע גיל כדי להזהיר את האנשים, נכון, אבל מבחינה מוסרית – זה לא המדד היחידי או העיקרי.
אגב אצטט לך קטע מויקיפדיה ערך מאיר יערי, אחד ממנהיגי מפ"ם שהיה אמון על תנועות הנוער האידיאולוגיות ועל עיצוב דמותם של הקיבוצים ומלח הארץ, (שהאמין כמובן עד סוף ימיו בקדושת סטלין ובעליונות תיאוריות השמאל המרקסיסטי):
יערי הנהיג את תנועתו במישור החינוכי, ההתיישבותי והפוליטי, בשלושת הארגונים: תנועת הנוער "השומר הצעיר", "הקיבוץ הארצי השומר הצעיר" ומפלגת "השומר הצעיר", ואחר כך במפלגת מפ"ם, שהוקמה ב-1948, ושימש שנים רבות כמזכ"ל המפלגה. הוא היה ממעצבי האידאולוגיה העיקריים שלה והשתתף בעיצוב המעבר מהשקפת העולם שהוקנתה של תנועת נוער לאידאולוגיה של מפלגה פוליטית.

אחד מהדברים הידועים שהחיל בקיבוצים היה מקלחות משותפות לבני הנוער, מתוך תפיסה חינוכית שהדבר יפתח אצל הנוער יחס בריא יותר לגוף ולמיניות. הרבנים הראשיים, בן-ציון מאיר חי עוזיאל ויצחק אייזיק הלוי הרצוג, שלחו לו מכתב מחאה על הנוהג, ומחו בעיקר על החלתו גם על ילדי טהראן, בעלי הרקע הדתי, שנקלטו בקיבוצים: "נלאינו נשוא חרפה ובושה…האם לבעלי חיים נדמנו?!". יערי ענה להם בבוז: "הננו מסרבים בפרינציפ להזדקק לעצותיכם ולהוראתכם בשאלות מוסר וחינוך!". כעבור שלושים שנה, הוא כתב לוועד הפועל של הקיבוץ הארצי: "המקלחת המשותפת, למה שזה הביא – אינני רוצה לספר". יותר מאוחר, הוא פירט יותר במכתב פרטי את מה שלמד מבתו, שהמקלחות המשותפות גרמו לפגיעות נפשיות קשות לבנות.

ובכן, חילוני יקר, "הנני מסרב בפרינציפ להזדקק לעצותיך ולהוראותיך בשאלות מוסר וחינוך". כל עצמם של הקיבוצים אינם אלא נסיון מרקסיסטי ליצור מערכת מוסר וסדרי עולם חדשים על בסיס התבונה והמדע, הכשלון המדהד לא מרתיע את אותם גופים לחזור ולהציע רעיונות כביכול על בסיס התבונה. לא מעונין בעצותיכם לא ב'מוסר' המדומה שלכם ולא בסדרי החברה והמשפחה החדשים שלכם.
3) לגבי שמות יתרו ובניו, תתאמץ קצת, תסתכל בלינק שצירפתי. אף אחד לא טען שחובב בן רעואל הוא בן של עצמו, אתה באמת חושב שאתה הראשון ששמת לב שכתוב שחובב הוא בן של רעואל?
בשביל להשתמש בשמות נרדפים או מקבילים, לא צריכים שום מטרה מיוחדת, התורה כתובה בשפה העברית, בלשון בני אדם, הם אלו שאמורים לקרוא ולהבין, ובדיוק כמו שאפשר לכתוב 'לחם' ו'פת' או כל שמות נרדפים וכפולים אחרים, כך גם בשמו של אדם לפי ההקשר והתנאים משתמשים בשמות השונים. אם התורה היתה מדברת על ראש הממשלה שלנו, מן הסתם לפעמים היה כתוב נתניהו, לפעמים בנימין, לפעמים ביבי, וכך הלאה.