לחץ לגירסת הדפסהמאת: משה רט ספקנות היא כנראה מותג מבוקש, אבל יש ספקנים ויש ספקנים; בעוד רוב הספקנים הנם למעשה מטריאליסטים מושבעים, המפנים את ספקנותם באופן מגמתי כלפי כל מה שחורג מהחומר, אלכס צאקיריס הוא ספקן מסוג אחר. צאקיריס הוא בעל הפודקאסט המצליח "סקפטיקו" (Skeptiko.com – עם K ולא עם C, לא להתבלבל), המוקדש למחקר …
לחץ לגירסת הדפסהמאת: משה רט במאמר "העל-טבעי והנקודה העיוורת של המדע", התייחסתי לחוסר יכולתה של השיטה המדעית להתמודד עם תופעות ספוראדיות ובלתי צפויות מהסוג המכונה על-טבעי. בחלק השני התייחסתי לחשיבה הספקנית, מהסוג המכונה "חשיבה חדה", המצביעה על הטיות ושיבושי חשיבה שגורמים לאנשים לראות את העל טבעי במקום בו אינו נמצא באמת. ציינתי שם שישנן לא מעט הטיות …
אם תתנו למדען לבחון ספר, הוא יוכל לספר לכם עליו הרבה דברים מעניינים: על המבנה הפיזיקלי שלו, על ההרכב הכימי של הדפים והדיו, על רמת הצפיפות של המולקולות, ועל מדותיו וזויותיו המדויקות.
במהלך כתיבתי את עבודת הדוקטורט שלי, כתבתי פרק קצר המתייחס למפלצת הספגטי המעופפת – אותה דמות קריקטורית המשמשת את האתאיסטים כדי ללעוג לדת – ומסביר מדוע הביקורת שהיא מייצגת מופרכת. המנחה שלי,
נגענו עד כאן בכל חלקי המערכה: בהגדרת התורה כשיעור ומינון של מעשים מוסריים ודתיים, בתפקידה של התורה שבעל פה ושל ההלכה להצמיד את השאלות המתעוררות אל הדינים הקיימים
לחץ לגירסת הדפסההאדם – גוף ונפש השקפת חכמינו על האדם שונה מהשקפת חכמי קדם, הרבה יותר מאשר בתחום האסטרונומיה. העמים הקדומים לא ייחסו במפורש את בריאת האדם לאלים, כמו גם הפילוסופיה ההלניסטית שטענה לקדמות העולם. מערכות חשיבה אלו לא ראו את האחידות שבבריאה ולא דברו על כח כולל האחראי לכל היקום וכל הפעולות תלויות בכחו. …
לחץ לגירסת הדפסההראינו לדעת כיצד התמודדו חכמינו עם הידיעות במדעי הטבע אותן היו צריכים לשם קביעת ההלכה. הראינו גם את גישתם היחודית של חכמינו, שהניחה את היסודות לתצפית המדעית המודרנית. ובכל אופן, ההרגשה כי אנו חכמים יותר מן הקדמונים בתחום מדעי הטבע היא נחלת כל אחד ואחד מאיתנו. הייתכן כי הרגשה זו אינה מדוייקת? המדע …
לחץ לגירסת הדפסההדורות האחרונים, שיכורים מכל הישגי המדע, מתייחסים בבטול לכל דברי הקדמונים, בפרט בתחום מדעי הטבע. אך האם הצטברות נתונים מסודרים במשך כמה מאות שנים היא המפתח לכל? והאם סגנון מדעי בן ימינו הוא הערובה היחידה להכרת המציאות? בודאי אין לצפות מחכמינו שיגדירו את הדברים כפי ההגדרות המדעיות בנות ימינו, לעתים בכדי להבין את …
טיעון רווח הוא שההלכה היהודית נתונה בבעיה עקרונית בכל הנוגע למדעי הטבע, מכיון שהיא נכתבה קודם ההתקדמות המדעית הגדולה של העת החדשה
בישראל כידוע לא היה לימוד מדעי הטבע אידיאל, ולא מצאנו לרבים מחכמינו שעסקו בתחומים אלו בצורה מסודרת, אף כי בתחום המעשי והשימושי ברור שגם בישראל היו בעלי מלאכה ואומנות וכיו"ב הצריכים מטבעם לידיעות מסויימות.
בדברי חכמינו בחיבוריהם השונים ישנן נקודות מגע רבות עם נושאים השייכים למדעי הטבע.
דברים הנראים חסרי מקור, ואף מקוממים, יכולים להיראות אחר העיון כמסקנות מפתיעות שהקדימו את המחקר באלפי שנה.
לחץ לגירסת הדפסהדומה שאי אפשר להבין את האגדות מבלי לעמוד על המקורות מהם הן נובעות. הנטייה הטבעית של הקורא היא לייחס את המאמר לאותו תלמיד או אמורא שאמרו, ולחשוב עליו בצורה כזו. הגדילו לעשות בנושא החוקרים שהפכו את כל האגדה לנטיות אישיות של חכמים, ולפיכך היו התיאוריות תלויות ועומדות בגירסאות של שמות האומרים. אך זו …
לעיל הראינו מספר מקורות על כך שהאגדות הן משלים. הביטוי "משל" הוא קצת רחב, אך כאן נפרט דוגמאות רבות בהן קבעו הפרשנים כי האגדה, המעשה המסופר כאן.
לחץ לגירסת הדפסה כג. אגדות חז"ל על המקרא אגדות חז"ל על המקרא הן עולם שלם ומופלא, יש מהן אשר גם הסופרים ומבקרי הספרות עומדים משתאים מול יופיין וחכמתן[1], יש העוסקות בפרשנות, ויש מפליאות ומתמיהות, יכולות להיראות לקורא כמוזרות וכחסרות בסיס. לעיל "המסורת בישראל" הראינו מתוך תחום אחד (תולדות מצרים) כיצד אגדות חז"ל נושאות בחובן מסורות …
לחץ לגירסת הדפסהכל ההלכות שאינן מפורשות במקרא מכונות בפי חכמינו "תורה שבעל פה", נכון הדבר שפירוש המושג "תורה שעל פה" הוא תורה בלתי כתובה, ולא דוקא תורה שעברה בעל פה כולה מאיש לאיש. אבל כל המכיר קצת את עולם ההלכה של חז"ל יודע היטב כי המקור הראשון והסמכותי ביותר שהיה לפניהם הוא הקבלה, ההלכות שקבלו …
לחץ לגירסת הדפסהעיון קל על פני אלפי דרשות חז"ל הפזורות בתלמודים ובמדרשי ההלכה, מלמדנו שאין אנו מבינים שום בסיס לדרשות האלו, אין אנו מצליחים להבין מדוע ו' מרבה עכו"ם, ולא איך ת' של "המצא תמצא" מלמדת שאין משלם כפל קודם שבועה. כיצד עלינו להתייחס לשיטה מפליאה זו? בדור ההשכלה קפצו על המציאה, והבהירו כיצד "התלמודיים" …
המושג "רמז" בייחס לפירוש התורה, מעלה אסוציאציה של גימטריות, דרשת כתרי אותיות, וכיוצא באלו פרשנויות בלתי מבוססות. הייתכן "רמז" ריאלי, או שזו סתירה פנימית?
המידע האינסופי מסופק לנו על ידי מערכות מידע, המידע נוצר על ידי כמות עצומה של גופים, העוסקים כל אחד בתחום ספציפי.
לחץ לגירסת הדפסהבחתימת התלמוד ישנו עוד אלמנט, שאיננו יכולים לציין אותו כשיקול, מכיון שחכמים לא הזכירוהו, אך הוא נכון לעצמו. כל דיון מגיע בסופו של דבר למיצוי, כאשר אין מדובר במדע מדוייק, אלא בתפיסה דתית ובהבנה של חוק אלהי. לא יתכן שכל דיון הלכתי ייאלץ לשוב לדון בנושאים שכבר מיצו אותם חכמים רבים במשך דורות …
לחץ לגירסת הדפסהדברינו עד כאן נגעו בניסוח ההלכה בימי הבית השני ולאחריו, אך בדורות שלאחר מכן חלו שני שינויים מכריעים בהלכה: הראשון הוא כתיבת תורה שבעל פה, והשני חתימת התלמוד כמה מאות שנים לאחר מכן. כתיבת התורה שבעל פה מתוארת אצל חכמינו ככורח, כפי שאמרו: "תנא דבי רבי ישמעאל, 'כתוב לך את הדברים האלה', אלה …
שאלה המטרידה רבים היא, מהו מקומו של ההגיון האנושי בהלכה? האם התורה יכולה להיות נגד ההגיון? האם פוסק הלכה יכול להכריע בספקותיו על סמך ההגיון שלו?
לחץ לגירסת הדפסההתורה שבעל פה בעיקרה איננה רק קובץ הלכות וחוקים, היא גם שיטה הלכתית, שיטה לפיה הכניסו חכמי ישראל את התורה ורעיונותיה למסגרת חוקית ברורה. שיטה זו היא בעצם גם יסודה של התורה שבכתב, אלא שמתוך הכתוב קשה עדיין להגיע לרמה העליונה אליה מגיעה התורה שבעל פה. מהו ההבדל היסודי בין התורה הישראלית לבין …
