Day: נובמבר 24, 2016
סקירת ספר: למה המדע אינו באמת ספקני מול המטריאליזם
ספקנות היא כנראה מותג מבוקש, אבל יש ספקנים ויש ספקנים; בעוד רוב הספקנים הנם למעשה מטריאליסטים מושבעים, המפנים את ספקנותם באופן מגמתי כלפי כל מה שחורג …
גאווה ודעה קדומה: הטיות חשיבה אצל ספקנים
במאמר “העל-טבעי והנקודה העיוורת של המדע”, התייחסתי לחוסר יכולתה של השיטה המדעית להתמודד עם תופעות ספוראדיות ובלתי צפויות מהסוג המכונה על-טבעי.
ד”ר משה רט: עריצות העוורים – המדעניזם נגד האדם
אם תתנו למדען לבחון ספר, הוא יוכל לספר לכם עליו הרבה דברים מעניינים: על המבנה הפיזיקלי שלו, על ההרכב הכימי של הדפים והדיו, על רמת הצפיפות של המולקולות …
משה רט: הטיעון הכושל – מפלצת הספגטי המעופפת.
במהלך כתיבתי את עבודת הדוקטורט שלי, כתבתי פרק קצר המתייחס למפלצת הספגטי המעופפת – אותה דמות קריקטורית המשמשת את האתאיסטים כדי ללעוג לדת – ומסביר מדוע …
יד הגדרות הלכתיות לעומת תפיסה שכלית
נגענו עד כאן בכל חלקי המערכה: בהגדרת התורה כשיעור ומינון של מעשים מוסריים ודתיים, בתפקידה של התורה שבעל פה ושל ההלכה להצמיד את השאלות המתעוררות אל הדי …
לב. האמנם חכמים אנו מקדמוננו חלק ב
השקפת חכמינו על האדם שונה מהשקפת חכמי קדם, הרבה יותר מאשר בתחום האסטרונומיה.
לא. האמנם חכמים אנו מקדמוננו? חלק א
הראינו לדעת כיצד התמודדו חכמינו עם הידיעות במדעי הטבע אותן היו צריכים לשם קביעת ההלכה.
ל. האמנם ירדנו לסוף דעתם של חכמינו?
הדורות האחרונים, שיכורים מכל הישגי המדע, מתייחסים בבטול לכל דברי הקדמונים, בפרט בתחום מדעי הטבע. אך האם הצטברות נתונים מסודרים במשך כמה מאות שנים היא …
כט. יסודות ההלכה מול התקדמות המדע
טיעון רווח הוא שההלכה היהודית נתונה בבעיה עקרונית בכל הנוגע למדעי הטבע, מכיון שהיא נכתבה קודם ההתקדמות המדעית הגדולה של העת החדשה
כח. מקורותיהם של חז”ל בנושאים מדעיים
בישראל כידוע לא היה לימוד מדעי הטבע אידיאל, ולא מצאנו לרבים מחכמינו שעסקו בתחומים אלו בצורה מסודרת, אף כי בתחום המעשי והשימושי ברור שגם בישראל היו בעל …
כז. גישת חז”ל לטבע ולמדע
בדברי חכמינו בחיבוריהם השונים ישנן נקודות מגע רבות עם נושאים השייכים למדעי הטבע.
כו. מסתרי האגדה
דברים הנראים חסרי מקור, ואף מקוממים, יכולים להיראות אחר העיון כמסקנות מפתיעות שהקדימו את המחקר באלפי שנה.
כה. מקורות האגדה סגנונה ודרכיה
דומה שאי אפשר להבין את האגדות מבלי לעמוד על המקורות מהם הן נובעות. הנטייה הטבעית של הקורא היא לייחס את המאמר לאותו תלמיד או אמורא שאמרו, ולחשוב עליו ב …
כד. “משל היה”
לעיל הראינו מספר מקורות על כך שהאגדות הן משלים. הביטוי “משל” הוא קצת רחב, אך כאן נפרט דוגמאות רבות בהן קבעו הפרשנים כי האגדה, המעשה המסופר כאן.
כג. אגדות חז”ל על המקרא
גדות חז”ל על המקרא הן עולם שלם ומופלא, יש מהן אשר גם הסופרים ומבקרי הספרות עומדים משתאים מול יופיין וחכמתן[1], יש העוסקות בפרשנות, ויש מפליאות ומתמיהו …
כב מקורות ההלכה
כל ההלכות שאינן מפורשות במקרא מכונות בפי חכמינו “תורה שבעל פה”, נכון הדבר שפירוש המושג “תורה שעל פה” הוא תורה בלתי כתובה, ולא דוקא תורה שעברה בעל פה כ …
כא מחקר הדרשות
עיון קל על פני אלפי דרשות חז”ל הפזורות בתלמודים ובמדרשי ההלכה, מלמדנו שאין אנו מבינים שום בסיס לדרשות האלו, אין אנו מצליחים להבין מדוע ו’ מרבה עכו”ם, …
כ רובד הרמז במקרא
המושג “רמז” בייחס לפירוש התורה, מעלה אסוציאציה של גימטריות, דרשת כתרי אותיות, וכיוצא באלו פרשנויות בלתי מבוססות. הייתכן “רמז” ריאלי, או שזו סתירה פנימ …
יט. פתיחות לבקורת בהלכה
המידע האינסופי מסופק לנו על ידי מערכות מידע, המידע נוצר על ידי כמות עצומה של גופים, העוסקים כל אחד בתחום ספציפי.
יח. חכמים ראשונים ואחרונים
בחתימת התלמוד ישנו עוד אלמנט, שאיננו יכולים לציין אותו כשיקול, מכיון שחכמים לא הזכירוהו, אך הוא נכון לעצמו. כל דיון מגיע בסופו של דבר למיצוי, כאשר אין …
יז. סמכותו של התלמוד
דברינו עד כאן נגעו בניסוח ההלכה בימי הבית השני ולאחריו, אך בדורות שלאחר מכן חלו שני שינויים מכריעים בהלכה: הראשון הוא כתיבת תורה שבעל פה, והשני חתימת …
יג. מקומו של ההגיון בהלכה
שאלה המטרידה רבים היא, מהו מקומו של ההגיון האנושי בהלכה? האם התורה יכולה להיות נגד ההגיון? האם פוסק הלכה יכול להכריע בספקותיו על סמך ההגיון שלו?
יב. השיטה ההלכתית של תורה שבעל פה
התורה שבעל פה בעיקרה איננה רק קובץ הלכות וחוקים, היא גם שיטה הלכתית, שיטה לפיה הכניסו חכמי ישראל את התורה ורעיונותיה למסגרת חוקית ברורה