1

הרשל שנקס: אזכור ישראל במצרים במאה ה15

פורסם בתוך: 'ישראל הקדומה במצרים, ויציאת מצרים', ספר אלקטרוני שהתפרסם ע"י אגודת ארכיאולוגיה מקראית (BAS), וושינגטון. קובץ מקור PDF  (אנגלית) עם תמונות ותרשימים. מתוך המגזין שלהם (BAR Biblical Archaeology Review). הרוח החיה בארגון הוא הרשל שאנקס.

תרגום חפשי שלי:

הכתובת ההירוגליפית המזכירה את ישראל, כ200 שנים לפני מה שחשבו עד עתה. 

אם עד עתה נחשב אזכור ישראל בכתובת מרנפתח מן המאה היג' לפנה"ס, לאזכור הראשון של ישראל בהיסטוריה העולמית, הרי שלאחרונה גילה האגיפטולוג מנפרד גורג, במחסני המוזיאון המצרי  , לוח גרניט אפור (18 אינץ' גובה, 15.5 רוחב) שנרכש ב1913 ע"י מייסד המכון הארכיאולוגי הגרמני בקהיר לודויג בורכרדט עבור המוזיאון.

חתיכת גרניט שבורה זו ששימשה הדום לפסל, אינה מרשימה כמו אסטלת מרנפתח, אבל מבחינת הטקסט, בדומה מאד למצבת מרנפתח, המזכירה את כיבושי אשקלון גזר כנען וישראל, כשכל אחד משמות המקומות מצויין במגדיר המצרי לשם מחוז נכבש, מזכיר טקסט זה את אשקלון ואת כנען המסומנות במגדיר של מחוז נכבש, וביניהן נמצאת המלה הקשה לזיהוי, אך על פי שלשה חוקרים גרמנים ההירוגליפים המרכיבים את המלה הזו הם אלו המורים על המלה 'ישראל'.

כמו כן מסתייע הזיהוי בציור הנלוה לכתובת, על מה שהוא כנראה שבר אחר של אותה הכתובת, חלק מאותו הדום-פסל, שכן בו מצויירים שבויים שמיים, ארוכי שער ובעלי זקן מחודד.

השוללים את הזיהוי עם ישראל טוענים כי ישנו הבדל באיות בין הכתוב כאן ובין אסטלת מרנפתח, המצדדים טוענים לעומת זאת, כי שמות מקומות אינם מאוייתים בעקביות בכתובות המצריות (מדובר בהבדל של יותר מ200 שנה), וכי לא ידוע לנו על שום מקום שמי מערבי ששמו כ"כ דומה לישראל או שמתאים לאותיות הקיימות בכתובת. ואף מן הקירבה הגיאוגרפית של כנען ואשקלון מתבקש השם ישראל – בדיוק כמו אצל מרנפתח, המתייחס לכנען ישראל ואשקלון. החוקרים מציינים כי "נראה שהטקסטים קשורים באופן כל שהוא". (נ.ב. הערת המעתיק, ייתכן שמרנפתח השתמש במטבע לשון בו השתמשו אבותיו כשסיימו מסע שנחשב מוצלח לכיוון הצפון, אבל אין זה מייצג מציאות אמיתית).

מלבד גורג' מסכימים לקריאה 'ישראל' גם פיטר ואן דר ויין מאוניב' מיינץ, וכריסטופר טייס מאוניב' היידלברג. המתנגדים הם ג'ימס הופמאייר, ושמואל אחיטוב הישראלי.

לגבי תיארוך הכתובת, זה נעשה ע"י שיטות פליאוגרפיתו ואורתוגרפיות, כלומר סגנון הכתב משקף את תקופת הכתיבה. אחד האגיפטולוגים המובילים בישראל, רפאל גבעון, סובר כי תאריך הכתובת הוא 1400 לפנה"ס, בימי שלטונו של אמנחותפ השלישי. שלשת המלומדים שהוזכרו לעיל מצביעים על אפשרות לתארכה לימי רעמסס השני, אבל נוטים לתאריך קרוב יותר ל1400 לפנה"ס.

רוב החוקרים מתארכים את ראשית ישראל לאיזור 1200 לפנה"ס, סוף תקופת הברונזה המאוחרת או תחילת תקופת הברזל, אבל אזכורו של ישראל בלוח זה, מעלה את השאלה האם אין לתארך את ראשית ישראל לתקופה מוקדמת יותר, אחד החוקרים מציין כי בין החוקרים הגרמנים (למשל אלט אלברכט הגדול) לרעיון של חדירת שבטי ישראל לכנען בתקופת השושלת היח' (1550-1300 לפנה"ס) יש מסורת ארוכה.

הארכיאולוג הישראלי המנוח יוחנן אהרוני, ולאחרונה, הארכיאולוג האמריקאי אהרון ברק הבחינו כי התנ"ך מתאר את ערי כנען כערים חזקות ומבוצרות, זה היה נכון בסוף תקופת הברונזה התיכונה (בערך 1550 לפנה"ס), אבל לא בסוף תקופת הברונזה המאוחרת (1200 לפנה"ס), החוקרים מצטטים את החוקרת הישראלית רבקה גונן הכותבת כי בסוף תקופת הברונזה המאוחרת הערים הכנעניות לא היו מבוצרות דיין, ולכן לא תאמו כ"כ את התיאור המקראי.

ישנם אפי' חוקרים השוקלים אם יש הדים במסורת המקראית לידיעה ההיסטורית על ההיקסוס, האסיאתים ששלטו במצרים במשך יותר ממאה שנה, בטרם גורשו ממצרים באיזור 1550 לפנה"ס. כבר יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון היהודי מן המאה הראשונה, מחבר בין הסיפורים, רוב החוקרים המודרניים דחו עמדה זו, אבל כעת היא נשקלת מחדש.  אפילו פינקלשטיין המינימליסט, הציע  "כי סביר שהמסורת המקראית מכילה זכרונות מעורפלים של גירוש הההיקסוס".

נ.ב. הדברים פורסמו במאמר הבא  , Journal of Ancient Egyptian Interconnections 2.4 (2010): 15-25 שכתבו der Veen, Theis, and Görg ונקרא
"Israel in Canaan (long) before pharaoh Merenptah? A fresh look at Berlin statue pedestal relief 21687"