1

וליקובסקי – זה שסאגאן הביס אותו בעימות, לא?

(רקע – ראה בסוף המאמר).

בהרבה מקרים אזכור שמו של וליקובסקי מוביל לקביעה המפורסמת, שבעימות מול קארל סאגאן התברר שדבריו של וליקובסקי אין להם שחר.

אלא שקביעה זו רחוקה מלהיות נכונה. ברור שאין לנו שום אפשרות להחזיק בדבריו של שום איש מדע בתחום הפיזיקה או האסטרונומיה, שנאמרו בשנות ה50 של המאה הקודמת, אפילו לא של איינשטיין. בשביל לקבל את דבריו של וליקובסקי ולעדכן אותם לידע של זמננו יש צורך בגאון בקנה מדה עולמי, או בצוות של מומחים.

אבל, יש הרבה מה ללמוד מדבריו, ובהתאם לזמן בהם נאמרו היו חדשניים ואף נוקבים. וליקובסקי חיבר ספרים רבים בהם הוא פורס מסות היסטוריות, אסטרונומיות, ופיסיקליות. ברוב רובם של הדברים לא נגע כלל סאגאן, ואף ציין במקום אחד שאין בידיו הסבר הגיוני להתאמה בין מסורות שונות של עמים שונים.

"בספרו הפנה ווליקובסקי את תשומת ליבנו לדמיון וההתאמה המפתיעים בין סיפורים ואגדות שרווחו בקרב עמים שונים שמרחקים גדולים הפרידו ביניהם. אינני מומחה לתרבויותיהם ולשונותיהם של כל העמים הללו, אך אני מתרשם שההתאמה והאחידות של רבות מהאגדות שליקט ווליקובסקי היא מפליאה… דעתי האישית היא שאפילו אם רק ב- 20 אחוזים מההתאמות בין האגדות המוצגות ע"י ווליקובסקי יש ממש, עדיין יש בפנינו תופעה חשובה שראוי למצוא לה הסבר… אני מודה שהדמיון וההתאמות בין סיפורים מיתולוגיים שונים הוא עניין מדהים, ובהחלט ראויים למחקר נוסף, אך ככל הנראה ניתנים להסבר באמצעות ההפצה או הסברים אחרים", (סאגאן, פורסם ב"פנטסיה" 2/1/98).

הויכוח עם סאגאן נסוב אך ורק סביב נקודה אחת מתוך תיאוריה כוללת של וליקובסקי לפיה התרחשו קטסטרופות אסטרונומיות בתקופה ההסטורית, סאגאן לא עסק בשאלות ההיסטוריות והארכיאולוגיות ולא בשחזורים או בתיארוכים.

בסימפוזיון השנתי של AAAS ב1974 פירסם סאגאן מאמר הטוען כי ההסתברות להתממשות התיזה של וליקובסקי היא 1023, אלא שאת הנספח המתמטי המוכיח את טענתו לא טרח לפרסם, רק בשנת 1977 פורסמו הנספחים המתמטיים בנפרד, בהם מתגלה למרבה החרפה כי סאגאן לא הבין ולא ידע כלל את התזות של וליקובסקי לאשורן, והמעט שידע סולף על ידיו בגסות.

בכתב העת המדעי Physics Today פורסם מאמר (ספטמבר 1980, עמ' 97) המציג את סילופיו של סאגאן, עליו סירב סאגאן להגיב.

כך למשל מנסה סאגאן לחשב את ההסתברות להתנגשות נוגה בכדור הארץ, וכן את ההסתברות לחמש או שש התנגשויות בלתי תלויות, התוצאה שהעלה בחכתו היא כאמור 1023, אך וליקובסקי מעולם לא דיבר על התנגשות נוגה בארץ אלא על מעבר קרוב, הוא לא דיבר על חמש התנגשויות בלתי תלויות, אלא על חמש מעברים תלויים זה בזה כתוצאה של פעולת שרשרת.

סאגאן הרגיש בכזבו ולכן בהמשך הוא מחזק את תפיסתו כי המדובר בהתנגשות, שהרי ספרו של וליקובסקי נקרא "עולמות מתנגשים"… וכן שכחלק מן העדויות ההסטוריות מוזכר מדרש חז"ל שמי הים עלו לגובה 1600 מייל, משיכה כזו יכולה להיגרם רק מהתנגשות. אך האם יש צורך להתייחס לטיעונים מגוחכים כאלו המורים שכותבם קרא אכן רק את הכותרת של הספר על הכריכה? ברור שוליקובסקי לא חישב מסלולים אסטרונומיים על פי המספר המדרשי שלא הובא אלא להראות על עצם האירוע של הגיאות (למען האמת, במדרש כתוב 300 מיל והתרגום הלועזי הוא מוטעה), ובכל אופן וליקובסקי כותב מפורש כי המדובר בהתקרבות עד כדי טווח של מאות אלפי ק"מ לא בהתנגשות ובגיאות של קילומטרים בודדים, וסאגאן מביא את דבריו בהמשך הנספח (עמ' 67).

לאחר התיקון הזה ההסתברות היא של 1 ל12 לכל אלף שנה, (או 1 לכל 12 אלף שנה, על פי נתוניו של סאגאן עצמו בנספח המזכיר גם את ההסתברות של התקרבויות). מלבד העובדה שכל חישובי ההסתברות אינם רלבנטיים, מכיון שויקובסקי טוען לאירוע שקרה והתרחש מכח הוכחות גיאולוגיות פליאונטולוגיות הסטוריות ואסטרונומיות, ולא להסתברותו התיאורטית.

לכל אורך הדרך מגלה סאגאן את חוסר הבנתו וידיעתו בחומר אותו הוא מבקר, כך בסיומו של נספח מס' 2 (עמ' 64) הוא מתלונן כי האירועים אותם מתאר וליקובסקי היו חייבים לגרום לעליית החום באוקינוסים, דבר שהמקורות ההיסטוריים "של וליקובסקי" מתעלמים ממנו, אך דא עקא שסעיף שלם ב"עולמות מתנגשים" מוקדש לעדויות הסטוריות על עליית החום באוקינוסים.

בנספח מס' 3 מואיל סאגאן לסייע את תיאוריית וליקובסקי על היפרדות נוגה מיופיטר מכח תופעת חום פניו של נוגה, "אני מוצא זאת  למוזר שוליקובסקי אינו טוען זאת", אלא שוליקובסקי דוקא טוען טענה זו בספרו עולמות מתנגשים עמ' 371.

אחד מאנשי המדע המגיבים ב Physics Today כותב (באפריל 1981): "השטחיות והזלזול בנספחיו של קארל סאגאן, אותם שיבחו כה רבות.. חישוביו של סאגאן מוטעים.. מדוע לא הכין אף מדען בעל שם הזמה של עולמות מתנגשים שתהיה גם הגיונית וגם נכונה פיסיקלית? מדוע לא הצביע אף מדען או כתב מדעי על אף אחת מטעויותיו החד משמעיות של סאגאן? (ל. אלנברגר,  עורך משנה של Kronos).

לעומת זאת כל תחזיותיו האסטרונומיות של וליקובסקי, שנתקלו בזלזול ובדחיה מוחלטת בזמנו, התבררו כנכונות: ב1953 טען וליקובסקי כי יופיטר פולט גלי רדיו, ואכן כך הוכח ב1955. ב1956 טען וליקובסקי כי השדה המגנטי של הארץ מגיע עד לירח, וכן כי חל היפוך השדה המגנטי של כדוה"א בזמנים ההיסטוריים, באוגוסט 1958 התפרסמה תגלית זו כ"חגורות ואן אלן". בעולמות מתנגשים כתב וליקובסקי כי נוגה חייב להיות כוכב לוהט מכיון שנוצר באלפי השנים האחרונות, מה שהתגלה ב1961. ואילו ב1962 התגלה כי כיוון סיבובו הפוך משאר כוכבי הלכת, מה שמלמד כי הוא כוכב צעיר. תחזית נוספת שנכתבה בעולמות מתנגשים היא שעל נוגה ישנה כמות משמעותית של פחמימנים, מה שהתגלה ב1963.

ובכן, נעצרנו בשנות ה60 של המאה הקודמת, ונשאר עוד הרבה ללמוד, אבל העימות בין קארל סאגאן לוליקובסקי לא הוסיף הרבה נקודות לזכותו של הראשון, ובודאי לא נגע בעיקרי תורתו של האחרון.

רקע על וליקובסקי: חנן אלפר – סקירה על שיטת וליקובסקי בארכיאולוגיהארץ רעשה – וליקובסקי על קטסטרופות בהיסטוריהארכיאולוגיה מקראית – סקירות על שיטת וליקובסקיתיארוך מצרי חילופי – ע"פ בדיקות פחמןריאיונות ותכניות וידאו – וליקובסקימקרא וארכיאולוגיה – אריה רכסיא1 התיארוך המצרי.

.

.