שאלה: סוכות בימי עזרא

למה היה פשוט לחז"ל שהסוכות שנעשו בימי עזרא לא היו באמת בפעם הראשונה מאז 'יהושע בן נון', והלא לגבי השמיטה אנו יודעים שלא שמרו [שלכן הוצרכו לרצות את הארץ שבעים שנה], אע"פ שגם היא מצווה המפורשת במקרא, ואע"פ שע"פ המקרא לא צפוי להם שום נזק מזה כי יגדל להם פי שלושה, האם הם היו מפגרים לעבוד קשה במקום לקבל בחינם? אלא משמע שהתורה לא הייתה 'ידועה' בזמן המתואר כתנ"ך, ועכ"פ רוב העם לא שמר עליה כלל.

תשובה: אי אפשר להכריע שאלה היסטורית רחבה מתוך דיוק אחד ולהסיק ממנו ש"משמע שהתורה לא היתה ידועה".

ישנן הוכחות רבות ומכריעות שהתורה היתה ידועה החל מיום נתינתה. ראה בסמוך.

וגם לגבי הסוכות, הרי כבר בנבואת זכריה שקדם לעזרא והיה בדור שיבת ציון מוזכר חג הסוכות, ומעצם שמו ברור שעושים סוכות.

הסיבה שלא נעשה סוכות כזה מימי יהושע, משום שבחג הסוכות היו עולים לרגל ולכן הולכי דרכים ושלוחי מצוה ופטורים מן הסוכה. ורק בימי שיבת ציון שכולם היו גרים בתוך ירושלים, יכלו גם להיות במקדש וגם לבנות סוכות. וכך בימי יהושע היו כל ישראל חונים עדיין סביב שילה, עד שלא הושלם הכיבוש.

מה שכתבת שלא שמרו שמיטה, אינו נכון, רק בימי המלכים הרשעים לא שמרו שמיטה, הרי התורה אומרת 'אז תרצה הארץ את שבתותיה', ורש"י מחשב בפירושו ליחזקאל את ה70 שמיטות שלא שמרו, סה"כ 490 שנה, מתוך כ900 שנה. הסיבה שלא שמרו היא לא משום שלא ידעו את התורה, והרי היו חטאים גדולים גם בתקופות מאוחרות, וכי הסיבה שבתקופת ההשכלה רוב העם עזב את התורה זה משום שלא ידעו ממנה? החטא לא מעיד על אי ידיעה, אלא נובע מסיבות רבות ושונות. ראה על כך במאמר: נתק במסורת?

גם אם גודל פי שלש ויש מספיק תבואה, טבע האדם שהוא רוצה לעבוד את אדמתו ולפתח ולטפח אותה, יש נזקים עקיפים שהעצים נהרסים, כשאנשים באים וקוטפים זה פוגע בתחושת הבעלות, צומחים קוצים ודרדרים, האדם מאבד תחושת שליטה. יתכן שהיה דור שאנשים רשעים עשו 'דוקא' ולא צמח התבואה לשלש שנים, ואדם אומר: פעם קודמת זה לא קרה, מדוע שזה יקרה? וכך הלאה.

לגבי הימצאות התורה בזמנים קדומים לאירועים הללו, ראה: זמן כתיבת התורה – המוכיח שהתורה נכתבה באלף השני לפני הספירה ולא שונתה מאז, וכן התורה והנביאים – המראה כי הנביאים הכירו את התורה והשתמשו בה בתכניה ובחוקיה לאורך כל התקופה. ראה גם: קדמות התורה. רצף במסורת.