קבלה ומדע

הצירוף של קבלה ומדע מריח ניו אייג', ומשדר רתיעה לכל חובבי המדע והרציונליות.

אך ישנם אנשי מדע, שכן רואים בצירוף זה מקום לשיתוף פעולה.

הטענה הקלאסית של אנשי מדע מאמינים, היתה שהמדע אינו מסביר, הוא רק מתאר. ולכן מטבעו הוא משאיר חלל גדול וריק שמחייב הסבר, דבר שהמדע אינו יכול להנפיק. ולכן ההסבר בהכרח נמצא במישור לא מדעי.

ראה למשל מאמרו של פרופ' אברהם קושלבסקי, העימות בין דת ומדע – תולדות ותמורות, בו הוא כותב בין השאר:

בנוסף לכך הפך המדע להיות פחות מובן: חלקיקים הם גם גלים וגם חומר; חומר הוא חומר ובאותה שעה אנרגיה; קווים מקבילים נפגשים בחלל העקום הסופי. מצד אחד המדע נעשה מסתורי ואזוטרי ומעורר השתאות, ומצד שני אי אפשר להזדהות איתו באופן נפשי.

המדע התחיל לבדוק את עצמו בצורה יסודית. התברר שהוא מוגבל מבחינה לוגית, ולעולם לא יוכל להציג את עצמו כמערכת המבוססת על מספר אקסיומות קטן ומספר מועט של פעולות. עקרון אי-הוודאות מגלה כי קיימות מגבלות שאי אפשר להתגבר עליהן תיאורטית בתחום דיוק המדידות. בתחום המתודיקה של המדע מתברר, שהרבה ממה שנחשב כמדע אינו אלא פילוסופיה בלבוש מדעי. כל תיאוריה שניסוחה אינו מאפשר לתאר נסיון שיסתור אותה אינה תיאוריה מדעית. לפי קארל פופר, הפילוסוף האנגלי, הנחה זו מסירה את הכתר המדעי מנושאים כמו ההיסטוריה או הפסיכואנאליזה, שנחשבה לשיא המדע הפסיכולוגי. גם התיאוריות ה"מדעיות" של האבולוציה והקוסמולוגיה, המבוססות על אקסטראפולציות שאינן ניתנות לבדיקה, לוקות בפגם זה. (ראה גם מאמרו 'היסודות הדתיים של המדע').

מלבד חסידי ה'מדענות', שתופסים מקום כיום בספרות פופוליסטית, ברור כי המדע מספק חתך מדוייק על המציאות, אבל לא מתאר את הדבר לכשעצמו, ובודאי לא מסביר. יתירה מכך הדבר לכשעצמו הוא סתירתי על פי המדע, לא רק שאינו ידוע, הוא גם לא יכול להיות קיים לכאורה, כפי שמראה למשל דוד טולדנו כאן.

ולכן אין פלא, שבסוגיית בריאת העולם, מוצאים אנשי מדע שונים כר נרחב לקשר בין מה שמאחורי החומר והאנרגיה, ובין רעיונות דתיים וקבליים. כאן תוכלו למצוא הרבה רעיונות כאלו, מפי אנשי מדע, פילוסופים, והוגי דעות.

עליהם יש להוסיף את הריאיון של פרופ' אריה וינרב, 'העולם חדור אלקים', וינרב המשמש כראש המדור לפיסיקה מולקולרית באוניב' העברית, נביא קטע אחד  מדבריו:

פרופ' אריה וינרב סבור, שאין כאן בכלל שאלה של התגגשות בין טיעונים דתיים לטיעונים מדעיים, אלא התנגשות בין אנטרפרטציות שונות. פרופ' וינרב : קח את הקטעים של ספר בראשית ויתברר לך שאנו מבינים מילים, שכל אחת כשלעצמה אולי אומרת משהו, אבל את הקונטכסט איננו מבינים כלל. כתוב : "בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ". אנחנו איננו יודעים מה זה לברוא, כי מושג הבריאה אינו מופיע בנסיון האנושי. אנחנו יודעים על גילגולי אנרגיה מצורה לצורה, אבל בריאת אנרגיה יש מאין איננה מוכרת לנו בנסיון. הלאה, "אלוקים", בוודאי איננו יודעים מה זה. גם המושג "שמיים", אינו ברור לנו. וכן הלאה, המשפטים מצטרפים לכלל. תמונה נשגבה של אקט בריאה אלוקי, אך הם אינם אומרים לנו ולא כיום לגבי אופן הבריאה עצמה.

אחד האנשים שהשקיעו רבות בתחום התאמה בין מדע לקבלה, היה הרב אריה קפלן, פיזיקאי ובעל סמיכה לרבנות, חי במאה הקודמת בניו יורק. בנוגע לגיל העולם, התפרסם מאמרו 'הפתרון הקבלי', אך בנוגע לקבלה ככלל, בהתאמה למדע, כתב ספר ברור וקצר בשם 'מורה אור', הזמין לכל באתר היברו בוקס כאן.

מאמר מקיף התפרסם בכתב העת 'דעת', כתב עת לפילוסופיה וקבלה יהודית, מס' 87 תשע"ט, מאת חים מ. שיפער, בשם 'קבלה והפיזיקה של דיויד בוהם', בהערת שוליים 1 ישנה סקירה ביבליוגרפית רחבה על ספרות לועזית שעוסקת בהקשר בין מדע וקבלה.

נביא כמה קטעים מתוך המאמר:

(על בקנשטיין ראה כאן).

מי שגילה את הרעיונות האלו לאחרונה, הוא ד"ר אדוארד שיפרין (פיזיקה והנדסת מתכות), ב2019 התפרסם ספרו: מאינסוף לאדם: הרעיונות הבסיסיים של קבלה במסגרת תורת המידע והפיזיקה הקוונטית, בכתבה בעיתונות לוקטו בשקידה כל הביקורות המהללות על הספר, כך:

בספר פורץ דרך זה, מראה אדוארד שיפרין כי רעיונות המיסטיקה היהודית מהדהדים את רעיונות המדע של המאה ה-21. "מאינסוף לאדם" מציג בפני הקורא את העקרונות הבסיסיים של מיסטיקה יהודית כמו עשר הספירות, מבנה הכוחות האלוהיים, התיאור האלוהים כ"אינסוף", "שלמות אמיתית" והרעיון של "אור אינסוף", האור האלוקי הבלתי נגמר. לאחר מכן דן הספר בעקרונות בסיסיים של פיזיקת הקוונטים ותורת האינפורמציה, ומשווה רבים ממושגי הקבלה לאלו של התורות המדעיות.פרקים נוספים בספר דנים בבריאה, קבלה ופילוסופיה, והתורה והמתמטיקה. שיפרין בקיא באותה מידה במיסטיקה היהודית ובפיזיקה, ושמות כמו איינשטיין, הייזנברג ושרודינגר מופיעים לעתים קרובות לצד מאורות קבליים כמו יצחק לוריא, בעל התניא והבעל שם טוב.  מאז פרסומו בינואר 2019, נהנה הספר מביקורות חיוביות. האתר Midwest bookreview.com כתב בביקורת על הספר כי הוא "כתוב בצורה יוצאת דופן, מאורגן ומוצג כהלכה… הקריאה בספר מעוררת מחשבה, ומומלצת ללא סייג לאוספים של ספריות קהילתיות ובספריות של מחלקות לתיאולוגיה יהודית ופילוסופיה במכללות ואוניברסיטאות, ובמחלקות ללימודי המשך בקבלה במיוחד". האתר ציין כי הספר מתאים גם לקוראים כלליים, שאינם מומחים לנושאים המככבים בו.

מבקר הספרות בן רותק מהאתר Jewish Link of NJ שיבח את "מאינסוף לאדם" בכותבו כי "זהו ספר מעניין ושיפרין עשה כמיטב יכולתי להראות את הדינמיקה שבין תןורה למדע. פיזיקה קוונטית היא נושא מרתק ואפשר לעשות בה שימוש כדי להבין טוב יותר את טבע העולם שבו אנחנו חיים. בחלק גדול מהספר, שיפרין מוצא קורלציה בין רעיונות קבליים לעולם הפיזיקה וממפה אותם בתוכו. באינסוף לאדם כתב אדוארד שיפרין יצירה מעוררת מחשבה ומסקרנת במיוחד". במגזין San Diego Jewish World נכתב: "באמצעות תיאוריית המידע ורעיונות קבליים כמו הספירות וצמצום, שפרין מראה שהמסקנה הסבירה היחידה היא שהבריאה נובעת מכלום. שייפרין אפילו יוצר קשר בין קבלה ל'חץ הזמן' – ההבנה שלנו שהזמן יכול לנוע רק בכיוון אחד, מהעבר להווה ולעתיד, ולא להיפך – על ידי הוכחה שהמידע הארצי מחקה את המידע האלוהי, שזורם כל הזמן באחד כיוון, מאת האל הבלתי ידוע, 'אינסוף', אל העולם".עוד מוסיף המגזין ואומר כי "קבלה נחקרה מבחינה פילוסופית, תיאולוגית ואפילו מתמטית. בספרו 'מאינסוף לאדם', שפרין בוחן את הקבלה מעמדה חדשה. הוא בוחן את ההשפעה המשולבת של פיזיקה קוונטית ותורת המידע, ובכך מביא נקודת מבט שלא נחקרה עד כה". גם באתר The Jewish Chronicle התייחסו בהתלהבות לספר, כשכתבו: "בספריו שיפרין משתמש במושגים כמו תורת המידע כדי לשחזר תובנות קבליות במונחים מדעיים, או כלשון המוטו על כריכת הספר: 'בראשית ברא אלוהים את המידע'".

עד כאן פרסומת, (בנוגע לבריאת המידע, זה מזכיר את תורותיה של פרופ' רבקה שכטר, ראה כאן).

(תמונה: אדוארד שיפרין)

בריאיון על חייו, לקראת הוצאת ספר נוסף הוא מספר:

"הגעתי מרקע מדעי", הוא מזכיר. "רציתי להאמין באלוהים, אבל היה נראה לי אז שמה שאומרת התורה ומה שאומר המדע הם שני דברים שונים לחלוטין. לא יכולתי להאמין באלוהים בלי לפשר בין שני אלה". כדי לגשר על הפער שבו הוא חש החל שיפרין במחקר אינטנסיבי על המיסטיקה היהודית. ככל שהעמיק בלימוד הסיק כי רעיונות הקבלה מהדהדים במדע המודרני, במיוחד במכניקת הקוונטים. "הבנתי שאם אני רוצה להפגיש בין קבלה למדע, אני חייב לחשוב על השפה המשותפת של השניים", הוא אומר.

לדעת שיפרין, הקשר בין דת למדע חשוב מאי פעם. לדבריו, בימי קדם למדע הייתה השפעה מעטה על חיי היומיום. אולם כיום המדע נעשה נגיש לציבור ומשפיע על כל חלק מחיינו. שיפרין מאמין שסינתזה בין מיסטיקה ומדע יכולה להועיל. "הקבלה היא התיאור העמוק ביותר למציאות כולה", הוא אומר. "מדע הוא דרך ללמוד חלק קטן מהמציאות הזו". לדעת שיפרין אין סתירה בין תורה למדע. "תורה ומדע ניתנו לנו על ידי אלוהים. לא יכולה להיות סתירה בין השניים. אם נראה שיש סתירה, אז או שאנחנו טועים או שהידע שלנו אינו שלם".

בריאיון אחר הוא מכריז: "חובתינו להנחיל לדור הבא את העקרונות היהודיים".

עד כאן קבלה ומדע על קצה המזלג.

 

ספר: ארץ ושמים, ד”ר דניאל שליט