'תפילין – ממקור פגאני' – האמנם?

לאחרונה, רווחת ה'ידיעה' שהתפילין הן מנהג פגאני שחדר כביכול ליהדות, תועמלנים או סתם ווכחני רשת, מפטירים כלאחד יד את ה'ידיעה המוסמכת' הזו, כאילו מדובר באיזו תוצאה של מחקר מדעי. בעוד מדובר בפייק די טרי, בעיקר בעקבות פרק בספר המיסיונרי המגוחך 'מיתוס התורה שבעל פה', מעשי ידיהם של הליצן איתן בר והזייפן גולן ברושי.

מצורף הפרק המלא, שמופיע בצורה כמעט זהה גם באתר הילדותי שלהם, ובסרט, רק כדי שנוכל להראות, איך דברים שלא היו עוברים ביקורת עמיתים של בוגרי תיכון, נהפכים ל'ידיעה' עוברת לסוחר, בעידן הפייק ניוז.

ראשית צריכים להבין מה קורה במיסיון של המשיחיים 2022, העיסוק של המשיחיים בתושבע"פ הוא חדש, זה סטרטאפ חדש של המשיחיים בישראל, חלק מהקהילות המשיחיות אינן מכחישות את התושבע"פ, בהתחשב בכך שהברית החדשה מסתמכת עליה באופן ברור, וישו עצמו שולח את הנוהים אחריו לדרוש הלכה מפי הפרושים, בר וברושי יוצאים גרוע מאד בנסיונות המפותלים להכחיש את התושבע"פ, אבל הם כנראה סבורים שהסיבה שלא מקבלים את הנצרות היא בגלל שמאמינים לפרושים / תושבע"פ. מבלי להבין שהסיבה היא הרבה יותר פשוטה: אין שום סיבה לקבל את הנצרות, היא לא בנויה על הוכחה רציונלית אלא על קביעה סובייקטיבית שישו אכן היה כפי שהוא מתואר בברית החדשה, ושהאיש הזה היה משיח.

להלן דו שיח שלי עם משיחי:

יהודי: תן לי את הסיבה המרכזית, לחשוב שישו היה המשיח.

משיחי: כי אפשר להוכיח שישעיהו הנביא התכוין עליו בפרק שהרבנים מצנזרים.

יהודי: ונניח שישעיהו הנביא התכוין עליו, אז מה? האם זו הוכחה? מי אמר שישעיהו היה נביא אמת?

משיחי: אז עכשיו הרבנים לא מאמינים בישעיהו?

יהודי: שמעת על חנניה בן עזור? על אחאב בן קוליה? נועדיה הנביאה?

משיחי: לא, אני לא מכיר את כל הנביאים.

יהודי: נעים  להכיר לך, אלו היו נביאי שקר מפורסמים, איך יודעים שישעיהו לא היה נביא שקר?

משיחי: אלוהים אמר שהוא יקים נביאים כמו משה, מכאן עולה שיהיו בעתיד נביאים, והיו סימנים איך לזהות את הנביאים, ולכן ישעיהו הוכר ללא עוררין על ידי כל החכמים בישראל כנביא, ולא ברור לי למה אתה מטיל ספק בכך?

יהודי: תודה רבה, זה כל מה שרציתי לשמוע, אותו מנגנון שאתה סומך עליו שקבע שישעיהו בן אמוץ היה נביא, ואילו אחאב בן קוליה או צדקיה בן כנענה היו נביאי שקר, קבע שישו הוא נביא שקר, ושיש להוציאו להורג. זה הכל.

משיחי: אבל כתוב במפורש שאת חליינו הוא נשא…

זה כל הסיפור, כדי לפתור את הבעיה הקיומית הזו לנצרות, שאותו מנגנון שקבע מי הם נביאי האמת, קבע שישו הוא מכשף  ומסית – ולא נביא או משיח, צריכים ליצור קונספירציה, לפיה בימי חז"ל, חל איזה שינוי במערכת מסירת התורה בישראל, משהו השתבש, מישהו השתלט להם על המוח, ולכן המערכת הזו הפסיקה להיות אמינה, כשהיא קבעה שדניאל נאמר ברוח הקודש, היא עדיין היתה בעלת סמכות, אבל ברגע שהיא דחתה את ישו, היא כבר היתה אחרי ה'השתלטות' של תורה שבעל פה שהיא כביכול מומצאת.

ומה הבעיה עם התפילין? היו כאלו שהשתמשו בתפילין כדוגמא לשמירה בעל פה של הלכות, שהרי בתורה לא כתוב איך עושים תפילין, כאן מגיע לשימוש העיקרון הבסיסי של הנצרות, שיש לבטל את המצוות המעשיות שבתורה, כל מצווה מעשית היא ביסודה 'פגאנית', והעיקר הוא עבודת הלב, ולכן גם התפילין (כמו כל המצוות בתורה – לפי הנצרות בעקבות פאולוס) הם מטאפורה.

במקרה הזה, המשיחיים תופסים את החבל משני הצדדים, מצד אחד זו המצאה מאוחרת של חז"ל וכו', מצד שני – זה מנהג עתיק שהיה במצרים העתיקה בימי יציאת מצרים… המנהג הזה דוקא אמור להוכיח את אותנטיות המצווה להשתמש בתפילין בפועל, אבל המשיחיים מנסים ללהטט בין שני ההפכים: המצאה מאוחרת של חז"ל, ומנהג אותנטי עתיק… וכל זאת כאשר התפילין מוזכרות גם בברית החדשה…

בהמשך נתייחס לגיבובי הציטוטים שהם מנסים להציג בצורה מעוותת, זה פחות מעניין, הסנסציה המרכזית שלהם היא: התפילין הם ממקור פגאני, הנה המקור:

ובכן, הליצנים חיברו כאן שלש תמונות, הבה וננסה להתחקות על מקור התמונות, וכדי בזיון וקצף…

התמונה האמצעית, היא מן המיתולוגיה המצרית, הזמן שלה, הוא עוד קודם ליציאת מצרים, סמל האוראוס (Uräusschlange), נחש המפחיד את אוייביו של פרעה ומרעיל אותם, הקשר בין זה לבין תפילין – חסר כל משמעות. העובדה שיש משהו על המצח של אדם בסיטואציה מסויימת, לא מעידה על קשר. הרי הכהן הגדול הניח ציץ על המצח, ובו שם ה', אם הציץ היה מוכר מתרבות אחרת, ודאי היו המיסיונרים אומרים שהתפילין הם העתקה של הציץ. ישנו אכן תכשיט שנקרא טוטפות, או נטיפות (שופטים ח כו, ישעיה ג יט), והיה נוטף על המצח, כמו מטבע שמחוברת למחרוזת, אבל התפילין הם לא 'גניבה' של הרעיון, אלא רעיון  עצמאי יחודי. השם 'טוטפות' קשור כנראה לנטיפה על המצח, לכך שהטוטפת תלויה מן המצח, ולכן הוא מסמל את המיקום, (התפילין אינן 'טוטפות', אלא 'והיו לטוטפות', הם יהיו כמו תכשיט), אבל כאן נגמר הדמיון. ונניח שהתורה היתה מצווה משהו הקשור למחרוזת, שתלוי על הצואר, האם זו העתקה ממחרוזות פנינים שלובשות נשים לקישוט? או ממחרוזת אולימפית שתולים על הצואר של הזוכה באולימפיאדה? או ממקטרת השלום שהיתה תלויה במחרוזת על החזה של הצ'יף האינדיאני?

לאדם יש רק מצח אחד, ולכן עצם העובדה שמשהו מונח על המצח, לא אומרת כלום על התוכן שלו. כורים במכרה 'מניחים' פנס על המצח, והוא קשור ברצועה משני הצדדים, צוללנים או צנחנים משתמשים במצלמת 'גו פרו' שמונחת על המצח עם רצועה סביב הראש, זה לא אומר שיש קשר בין השימושים השונים של המצח האנושי…

למרות שהנחש המצרי לא קשור בשום צורה, הרעיון שמובא בשם פרופ' וידנפלד, לקשר את הטוטפות לדדפת או טטפת המצרי, אכן אפשרי, וכבר הועלה ע"י אהרן מרקוס בספרו 'ברזילי', יש בתורה כמה וכמה מלים ממקור מצרי, שהיו מדוברות בפי בני ישראל בעת יציאת מצרים. ואם הדימוי נכון, זה מה שמוכיח את קדמות ההלכה של התפילין כחפץ ממשי.

ומה בדבר שתי התמונות הנוספות? האם הן יכולות להוות מקור פגאני לתפילין?

התחקות אחרי מקור התמונות, מראה שזה אפילו לא ראוי להיות בדיחה עלובה.

במיתולוגיה היפנית, ישנו יצור הנקרא 'טנגו', (Tengu), לפני שנפרט עליו, רק נספר, שההופעות הראשונות שלו בפולקלור היפני, הן בסוף האלף הראשון לספירה, בזמן שנכתבו תשובות הגאונים, קצת לפני שהופיעו על במת היהדות רש"י והרמב"ם, אלף שנים אחרי התפילין ממערות  מדבר יהודה, למעלה  מאלף שנים אחרי התיאור של התפילין כחפץ מוחשי באיגרת אריסטיאס, נוצרה איזו אגדה יפנית על יצור שכזה, שכפי שנראה גם לו היתה קודמת לתפילין ההלכתיות – לא ניתן היה לקשר ביניהם בשום צורה, וכמובן שגם לא היה שום קשר בין ישראל / יהודה ובין יפן, כך שהנסיון להציג את התפילין כיונקות ממיתוס יפני המאוחר בהרבה לחז"ל – אפילו לא מצחיק.

ובכן, לטנגו יש צורות רבות ושונות, בגירסאות המוקדמות שלו (מסוף האלף הראשון לספירה, כאמור) הוא דומה יותר לבעל חי, לאט לאט הוא לובש יותר צורה של אדם, טנגו נועל סנדלים גבוהות בעלות שיניים, יש לו אף ארוך מאד, ועל ראשו כובעון בצורת מבנה, הטנגו הוא שד זדוני הגורם נזקים בכל מקום שהוא נמצא, הנה טנגו בצורת עורב, שימו לב למבנה על הראש:

והנה עוד טנגו מעופף ומרושע:

כאן זה נראה יותר כמו כובע.

וזה הוא טנגו ממש מודרני:

כפי שניתן לראות, האביזר שנמצא תמיד על ראשו של טנגו, עשוי להיות בצבעים שונים, וללבוש צורות שונות ומשונות, ולפעמים הוא ממש גדול ודומה לכובע, הרצועות יורדות על סנטרו של הטנגו.

המיסיונרים בחרו להביא  תמונה אחת, בה יש איזה דמיון חיצוני לתפילין, אבל כפי שניתן לראות, זו רק דוגמא אחת מתוך רבות, למעשה גם בדוגמא הזו הכוונה כנראה לדמות מבנה דמוי פגודה. בכל מקרה מדובר בסמל מאוחר מאד לתפילין ההלכתיות. (יש מסורות יפניות שמציינות שדימויי הטנגו הגיעו מן המערב ומ'אנשים לבנים', ויכול להיות שמדובר בדימוי אנטישמי של יהודי כשד טורף, בעל אף ארוך, כיפה, ופאות).

גם התמונה הנוספת שהביאו המיסיונרים (משמאל), קשורה לטנגו, היא תמונה של נזיר יאמאבושי, מהאנשים שסוגדים לטנגו, התמונה המקורית לקוחה מהאתר הזה: https://salik.biz/, אתר של קונספירציות ה'מסביר' את התנ"ך כהתגלויות של טכנולוגיות תקשורת, ולכן הוא טוען שהאלים התגלו גם לישראלים וגם ליפנים וגילו להם איך עובדים אמצעי תקשורת מיתולוגיים. זו התמונה המקורית:

לפי האתר הזה מכשירי התקשורת של הישראלים הקדומים כמו תפילין מזוזות וכו' היו הסלקה של מכשירי אבטחה, וזו התמונה שהם מצרפים להמחשה, אלו התפילין ה'מקוריות':

המיסיונרים נברו באתר הקונספירציות, חתכו ריבוע מהתמונה של הימאבושי, והסתפקו בכך כדי 'להוכיח' שהתפילין הן ממוצא פגאני…

כמובן שבתוך הכובע / מבנה / אלחוט, שעל ראש הטנגו וחסידיו, אין שום טקסט, הוא לא עשוי מעור, הדמיון היחידי הוא איזור המצח או הקרקפת. שהוא כאמור מקום מאד שימושי…

עוד נקודה חשובה: תפילין באות על המצח וגם על יד שמאל, קל מאד למצוא משהו שמונח על המצח, אבל מה עם התפילין ביד שמאל, במקום הקיבורת? עם רצועה שכרוכה סביב כל אמת היד?

כאן מתברר דבר מדהים, המיסיונרים העתיקו מאתרי קונספירציות, שדאגו גם לחלק הזה, הם ערכו שינויים בקונספירציה לצרכיהם, ושכחו שההסבר מתפילין של יד לא מסתדר..

אתר הקונספירציות הרוסי הנ"ל, יונק מאתר קונספירציות פולני יותר ותיק, https://innemedium.pl/wiadomosc/, כאן במאמר מ2017, נעשה כנראה לראשונה ה'מחקר' המקיף של התפילין ככלי תקשורת פגאני…

כהקדמה נאמר שם כך:

אף בסיס על אף כוכב לא ייבנה, וזה יהיה כך כל עוד העולם נשלט על ידי היהודים מאחורי הקלעים. למעשה, רק הרייך השלישי, שבנה בסיס על הירח, עף לחלל, אך ברייך השלישי הוחזקו היהודים ברצועה קצרה. כל שאר תוכניות החלל של כל המדינות האחרות הן רק משחק של הופעה, כלומר, צחוק ריק ותעמולה עצובה. גשושיות ההלם מסתובבות ברחבי גרינלנד ונבאדה, שם לשמחת הציבור הם מוצאים "אנומליות מאדים" פעמיים ביום, רקטות פרטיות לא מפסיקות ליפול, שום דבר לא קורה בעצם בתחום כיבוש החלל ואין להם זכות לקרות כל עוד היהודים תוקעים את ידיהם המלוכלכות בעסק הזה, הם אלו שכתבו את כל האגדות הדתיות על אלים קוסמיים. הערכה הזו הייתה טובה לפני אלף או אלפיים שנה, כאשר בני האדם נעו ברגל. כיום, כשמכוניות פחות מתקדמות מאלה מפארק השעשועים יכולות לטוס לחלל, הערכה הזו נמצאת על סף חרפה ומכאן הפחד החייתי לחשוף את האמת, שניתן לראות בעברית. הם מחשיבים את עצמם כסופרמן הטובים כמובן בכל דבר, אבל בצירוף מקרים מצער, אף פעם אין להם את הגיבורים המתנפחים האלה באף אחד מהענפים האולימפיים. וצריכים להצטיין בכל עם גב האלים. הממ… דבר מוזר עם העל טבעי שלהם. ובכן, בעולם האמיתי, אגדות על עם נבחר לא יגרמו אפילו ליהודי אחד להיבחר כטוב ביותר לפחות בענף אולימפי אחד. מוזר שהם פספסו את הנושא באופן מרושל, ובכל זאת הם מכריזים על הוועד האולימפי כאנטישמי וכחלק מהצדק ההיסטורי להתחיל כל ענף בהליכה עבור היהודים. הם עשו זאת עם פרסי נובל, והאולימפיאדה היא כלום? הרי יש שם מדליות. מדליות זהב והאם היהודים ויתרו על שיגעון הזהב שלהם? ובכן, זה לא יכול להיות. הם צריכים להיות הכי טובים באתלטיקה, כי הם נרדפים כל הזמן ברחבי העולם במשך חמשת אלפים שנה. אז הם צריכים לרוץ הכי מהר, לא רק במישור, אלא גם משוכות. הם צריכים לשבור את כל השיאים בירי כי לכל שודד יש אקדח. הם צריכים להיות הכי טובים בשחייה, כי מימי משה רבנו טוב יותר להם במים מאשר דגים. הם צריכים להיות הטובים ביותר באגרוף מכיוון שהם היו מעורבים בשוד מאז ראשית העולם. הם צריכים, כמובן, להיות הטובים ביותר בשחמט, כי לאחרים יש לפחות פרס נובל אחד וחצי. והם צריכים להיות הכי מתקדמים מבחינה טכנית ובעלי צי חלל מתקדם במקום עודפי גרוטאות אפרו-אמריקאיות. כמה צריך להיות להם ומה באמת יש להם? ובכן, האמת הכואבת היא שיש להם רק את האחוז הגדול ביותר של חולי נפש, כי בעוד שבמדינות רגילות אחוז חולי הנפש נמדד בפרומיל, הממ… בישראל, הם מנתחים חצאים ורבעים שלמים מהאוכלוסייה. לשלושה רבעים מהם יש איזה פגם גנטי, פגם נפשי או שניהם. הם משתמשים באמצעים להיתרבות כבר אלפי שנים, אז הם אפילו לא יכולים לתכנן יותר, כדי שזה לא ייצא מיד. פעם הם כתבו תנ"ך שהחזיק אנשים לבנים תחת עול במשך יותר מאלף שנים. הקוראן שהופך את אפריקה ליותר מתריסר מאות שנים. והיום? היום, הקומוניזם שכתבו לא החזיק מעמד אפילו מאה שנים. אותו דבר הם הפרוטוקולים של זקני ציון. למעשה, האגדה המגוחכת על 6 מיליון שנרצחו במהלך מלחמת העולם הראשונה לא נמשכה אפילו כמה שבועות. והאגדה על 6 מיליון ממלחמת העולם השנייה הצטמצמה מזמן לאגדה על 3 מיליון והמגמה עדיין בירידה… בקיצור, כל מה שכתבו היהודים לאחר זמן התברר כשקר. עכשיו הם כותבים שהם מגנים על הדמוקרטיה ולמחרת מתברר שהם רוצים להפיל ממשלות שנבחרו בצורה דמוקרטית. השטויות השקרניות שלהם הופכות אותם לקצרים יותר ויותר ופחות משמעותיים…

עד כאן נשמע בול כמו איתן בר ומוטי וקנין, והמסקנות: התפילין "נראות ממש כמו מצלמה דיגיטלית", תפקידן הוא תקשורת עם חוצנים ועם כחות האופל, והנה תמונה שמובאת שם כהוכחה:

מה השתבש? לפי אתר הקונספירציות, היהודים הפתאים לא קלטו שהרצועות צריכות להיות מנחושת כדי ליצור שדה מגנטי, הנה הרצועות המקוריות:

וכאן מגיע הסיפור על הימאבושי והטנגו, לפי אתר הקונספירציות, "היפנים ידועים בכך שהם מעתיקים כל דבר בגירסא מוקטנת", ולכן הם העתיקו את התפילין מהיהודים.

המיסיונרים קנו בשקיקה את הסיפור, עשו שינוי קטן (היהודים העתיקו מהיפנים) התעלמו מלוח הזמנים, ומכל ההבדלים, טשטשו את המקור, ויצאו לציבור עם 'סקופ'… אבל שכחו שאם מוותרים על הסיפור של התקשורת, נשארנו בלי שום הסבר ל'מוצא פגאני' של תפילין של יד והרצועות…

צילום מסך מהאתר הפולני

המיסיונרים מצטטים מקורות שאנשים בעולם הקדום הסתובבו עם קמיעות על היד ועל הראש, וזו תמונה חלקית ומסולפת, אכן היו קמיעות, הם נתלו בשרשרת על החזה, הונחו על הראש, על הכתף, צמוד לרגל, על אמת היד, בכל מיני מקומות בגוף, לפי רצונו של התולה, אבל אף אחד מהם לא היה זוג, שצריך להיות מונח בשני מיקומים ספציפיים, אחד על המצח ואחד על הקיבורת, ושקשור ברצועות שגם הן קדושות. עצם העובדה שאנשים תלו משהו על הגוף, מחזירה אותו למצלמת הגו פרו וכו', חסר כל משמעות. יש היום מעילי סקי מיוחדים, עם כיסים בכל מיני מקומות, גם כיס בכובע באיזור המצח, וגם כיס חיצוני בשרוול, כדי לשלוף אביזרים חיוניים, האם זה גלגול של תפילין?

התפילין אינן קמיע – התורה אומרת במפורש שהן 'זכרון', הן לא מיועדות לשמירה על האדם, למשל, לא מניחים אותן כשיוצאים למקום סכנה או לדרך, אלא בתפילה, בבית הכנסת, מטרתן לזכור את תורת ה'. ולזה אין שום מקבילה. 

—

את קדמות וביסוס ההלכה בנוגע לתפילין, ושלילת הפירוש המטאפורי, הארכנו להראות כאן, ושוב כאן.

במאמר זה נזדקק רק לעוד כמה פניני טפשות מיוחדים של המיסיונרים, שתמיד מראים לנו שניתן לרדת עוד יותר נמוך מהפעם הקודמת…

הגורילה הזה, נעדר מושגים בסיסיים בפרשנות התורה, כמו למשל 'פשט' מול 'דרש', לא רק חז"ל הבדילו בין 'פשטיה דקרא' ובין מה שנדרש ממנו, אלא גם המפרשים הקדמונים (שווקנין מכליל גם אותם ב'חז"ל' וכותב ש'חז"ל סתרו את עצמם'…), ואין זה דבר יוצא דופן שרשב"ם מפרש את פשט המקרא, גם אבן עזרא מביא את הפירוש המטאפורי כאפשרות אחת בפשט, ובמקומות רבים מאד לאורך התורה, הרמב"ן, הרשב"ם, בעלי התוספות, ועוד, מציעים פירושים שונים לתורה, שאינם מתאימים להלכה, בתור 'פשט', ה'דרש' הוא הפירוש שנפסק להלכה, וגם כאן אומר הרשב"ם שאת פשט הפסוקים ניתן לפרש כמטאפורה. אבל אין זה משום שלא הכיר את המסורת, וגם הוא עצמו סובר שהפירוש העיקרי הוא כפי ההלכה שיש להניח תפילין ממשיות על היד, כפי שהוא מפרש למשל בפירושו לבבא בתרא ס: את הפסוק ביחזקאל כד: "פארך חבוש עליך" – אלו תפילין, כך שלפי הרשב"ם, תפילין, אינם המצאה חזלי"ת, אלא דבר שכבר הנביא יחזקאל היה לובש, בציווי ה'.

שוב מראה ווקנין שאין לו מושג אפילו בשפה העברית, המלה טוטפות אינה השם של התפילין, אלא של תכשיט, התפילין 'יהיו לטוטפות', יהיו כמו התכשיט הזה. השם 'תפילין' הוא בלשון חכמים, אולי מן הזמן שהתחילו להניחן רק בתפילה. ולכן לשוא יחפש את המלים האלו במקרא. אמנם ביחזקאל נאמר פארך חבוש עליך, וכאמור לעיל הרשב"ם פירש שמדובר בתפילין.  וכן במעשה המלכת המלך יואש (מלכים א יא יב) מוזכר שהניחו עליו את הנזר, ואת 'העדות', מכיון שעדות אינה בגד או תכשיט, סביר הפירוש שמדובר בתפילין שהן עדות על דברי התורה, ככתוב 'והיו לזכרון'.

בספר כותב איתן בר, שהיינו מצפים  למצוא מאות תיאורים בתנ"ך של נביאים מניחים תפילין, מענין מדוע אין שום אזכור של נביאים לובשים ציצית, למרות שברור שהתורה התכוונה ללבישה בפועל של ציציות על ארבע כנפות? התנ"ך אינו תיאור היסטורי אלא דברי תוכחות או דברי ימי המלכים, והרבה דברים מחיי היום יום נעדרים ממנו, וכבר אמר אהרן מרקוס, שלולי התיאור של בן האשה השונמית 'מזורר', היו מסיקים החוקרים הגרמנים כי היהודים הקדומים לא התעטשו…

שוב שקר, אין שום זכר ל'קופסאות עור', הקופסאות היפניות בהן עסקנו לעיל בהרחבה, מלבד שהן מאוחרות מאד לחז"ל, לא מוזכר בשום מקום שהן עשויות מעור, שקר קטן מהצד.

קשה להגדיר את זה אפילו כשקר… זה פשוט מופע אוילות של ילדה בגן.

לדבריה, 'כל מי שיפתח מילון מקראי' תמצא ש'טוטפות = זכרונות', אבל אין שום מילון מקראי שאומר דבר כזה, חיפשתי אצל שטיינברג, אצל קדרי, אבניאון, אבן שושן, ספיר, ואין זכר לפירוש המגוחך הזה. אף פרשן לא העלה על דעתו שפירוש המלה טוטפת הוא זכרון (אולי במילון מיסיונרי, לך תדע). הנסיון המצחיק של הילדונת ללמוד את זה מההקבלה – מראה על בורות תהומית. זו אנלוגיה, המקרא מלא באנלוגיות ותקבולות, שאינן מלים בעלות פירוש שווה, אלא מלים מקבילות, כמו ארץ – ימים, גוי – לאומים, ענן – ערפל, התפילין גם יהיו 'לטוטפות', כמו תכשיט, וגם יהיו 'לזכרון'.

(אגב, לא ברור מדוע היא צריכה לצטט מדברים ו ח, את המלים שנמצאות גם בשמות יג טז).

חז"ל לא טענו שפירוש המלה 'טוטפות' הוא 'קופסא שחורה מעור', להיפך, הם השתמשו במונח 'טוטפת' כתכשיט נשי הנוטף על המצח, הם רק ביארו שצורת קיום המצווה שהדברים יהיו לטוטפות היא ע"י הנחתם בתוך חפץ על המצח.

כמובן, שגם אם פירוש המלה טוטפות היה 'זכרונות', לא ברור מה זה רלבנטי, השאלה היא מה זה ה'זכרונות' שציוותה התורה לשים. הפירוש של הזכרונות האלו כמטאפורה, נשלל עקב ההיקש למזוזה, שכן אין משמעות למטאפורה של 'לכתוב על מזוזת הבית והשער'. אא"כ נפרש את כל התורה כמטאפורה, שזו באמת המגמה הנוצרית, אבל ברור שהיא לא פשט.

כאן הבאנו את דברי אדלר, המראה שהתפילין קדמו לתקופה ההלניסטית, ואין קשר ביניהן לקמיעות. התפילין כחפץ ממשי מתועדות גם בכתבי יב, מן התקופה הפרסית, אצל פילון, בברית החדשה, באגרת אריסטיאס, ועוד.

אבל הילדונת חסרת ההשכלה רוצה ללמד אותנו ליבה, וכך זה נשמע:

דבר ראשון, הטעות הקבועה של המיסיונרים, כשניתנו הפרשיות האלו במדבר סיני, לא היה ספר תורה, לאורך כל ארבעים שנות המדבר לא היה ספר תורה, היתה רק תורה שבעל פה, אז כן, תורת ה' היא בפי האדם, הוא אומר אותה בפיו. זה לא משהו אלגורי ולא פואטי, ולא משהו שלומדים בשיעור ספרות, זו הוראה מעשית, שדברי ה' יהיו בפיו של האדם.

דבר שני, על השאלה 'אם כבר כתוב בין עיניך אז האף הוא בין העיניים', התשובה היא: שיעור ספרות בבית הספר, ואחר כך לשאול מדוע חשוב ללמוד ליבה… כבר הגמרא מביאה את הפסוק 'לא תשימו קרחה למת בין עיניכם', קרחת אפשר לעשות רק במקום שיש שערות כמובן, המקום נקרא בין העיניים, כי הוא מסמל זכרון, בגלל שהוא נמצא בין העיניים, העיניים נשואות אליו. ה'קרחה' בין העיניים מסמלת שזוכרים את המת, את צורת הזכרון הזו התורה אוסרת, והתפילין בין העיניים הם הצורה לזכור את תורת ה', וזה מה שהתורה מצווה.

דבר שלישי, לפחות לצטט פתגם כמו שצריך, בשום מקום לא נאמר 'כל מעשה במחשבה  תחילה', אלא 'סוף מעשה במחשבה תחילה', איפה היית בקורס למיסיונרים? שיחקת בטלפון? כמובן שגם התוכן של 'הכל במחשבה', הוא חלק מההטפה הנוצרית הרגילה המתנגדת למצוות מעשיות, ראה פרופ' וידנפלד באריכות כאן.

אגב, בספר, טוען איתן בר, כי העובדה שנשים פטורות מתפילין היא 'הוצאה גסה של פסוק מהקשרו':

ולא ידע אותו בור, שאין זה משהו מיוחד בתפילין, אלא כלל בכל התורה, שמצוות שהזמן גרמן נשים פטורות, וכמו בתיאורי חג הסוכות, אין שום הבדל בתורה בין המצוות, ובכל אופן נשים פטורות מלולב וסוכה, אבל חייבות באיסור מלאכה, חייבות בעליה לירושלים כדי לאכול משלמי השמחה ובפסח גם מקרבן הפסח, משום שזה כלל ידוע מראש, שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן.

איתן בר חוזר על השקר כאילו התפילין הן קמיע או שמטרתן שמירה:

בעוד בתורה מפורש שמטרת התפילין היא לזכרון ולעדות. איתן בר מצא ש"חז"ל ראו בתפילין קמע בעל כח אפוטרופאי", איפה אמרו את זה חז"ל? אהה, זה אירוע שקשור לרבי משה מגרש הרוחות, מהמאה ה17.בר חוזר על השקר דלעיל:

אכן, חוץ מכתבי יב מן התקופה הפרסית, מערות מדבר יהודה שהיו כת פורשת, אריסטיאס מן הספרים החיצונים, פילון מאלכסנדריה, יוספוס, הברית החדשה, אין תיעוד בטקסט קדום אחר… גם הצדוקים והמינים הודו למצוות תפילין, והיו תפילין עגולות של צדוקים כמוזכר במשנה.

ובנוגע לתפילין הקדומות, אומר בר:

זה הוא כמובן עוד שקר, או בורות, העובדה שנמצאו תפילין הדומות מאד לתפילין שלנו, מוכיחה שזו מסורת עתיקה שכך מתקיימת מצוות תפילין. ההבדלים שנמצאו – בחלק מן התפילין העתיקות, רק מראות שכבר אז היו מחלוקות, היו כתות פורשות כפי שמוזכר במשנה תפילין שונות של המינים, מצופות זהב, עגולות, וכו'. הלכות תפילין עברו בעל פה, והכתות הפורשות פקפקו במסורת שבעל פה, להוכיח מעצם קיומן של הכתות הפורשות את צדקתן זה מגוחך. ההוכחה היא להיפך, מן המשותף, אפילו הכתות הפורשות – הודו שיש להניח תפילין באופן ממשי, קופסאות עור שחורות הנקשרות ברצועות עור ובתוכן פסוקים מן התורה. נמצאו כידוע אפילו תפילין לפי שיטת רש"י ושיטת רבינו תם.

ראה גם באתר לדעת להאמין כאן:

אליהו בן אמוזג, בפירושו המחקרי "אם למקרא" עמד על כך שיתכן כי עדות לקיום מצוות התפילין מופיעה כבר אצל המשורר הפגאני Cherilo בתיאורו את מלבושי היהודים בצבא הפרסי של חשיארש (ככל הנראה אחשוורוש המקראי).
יש לציין כי חיזוק נוסף לדבר עולה ממסורת יהודי אתיופיה. אמנם, רבים מן החוקרים סבורים כי חלק לא קטן מן ההלכות שבקרב יהודי אתיופיה אינן משמרות מסורות מימי הבית הראשון. ועדיין, נדמה כי מסורתם יכולה דווקא לחזק גם כיוון זה. כידוע, יהדות אתיופיה עברה רדיפות רבות, ועל פי המסורת האתיופית עצמה הופסקה שמירת המצוות בכפייה למשך עשרות שנים, בהן אבדו מסורות הלכתיות רבות. בכל זאת, על אף שמסיבות אלו מרביתם של חכמי אתיופיה לא הכירו את מצוות התפילין, יש מחכמי העדה שנהגו להניח כעיין קמיעות עור בין העיניים. קמיעות אלו רומזים שאף בקרב יהדות זו, שלא היתה חשופה לספרות ולמסורת הרחבה שעברה בישראל, עדין השתמרו זיכרונות קדומים בקרב כמה חכמים אודות קשירת קמיעות עור בין העיניים. בעניין זה ראו: שרון שלום, מסיני לאתיופיה: עולמה ההלכתי והרעיוני של יהדות אתיופיה: כולל שולחן האורית – מדריך הלכתי לביתא ישראל, ידיעות ספרים, 2012.

ובאותו מאמר בקטע קודם:

גם באוגרית, מושבה מהאלף השני לפני הספירה, נמצא טקסט ובו נאמר ״ראשה תפלי תלי בן ענה״, שנתפרש: (על) ראשו תפילין תלוי בין עיניו.^[12] אם כן, נראה כי המנהג להניח קמיעות בין העיניים – קדום עוד לימי הבית הראשון.^[13] ובאמת, קמיע כסף קטן המכיל קטעים מן התורה התגלה בירושלים בשכבה השייכת לימי בית הראשון על ידי פרופ' גבי ברקאי

במאמר שם מוסבר, שגם אם היה קשר בין קמיעות קדומים או נשיאת חפצים לבין התורה, הרי שזה קשר של דיאלוג דתי, שכמוהו אנו מוצאים רבות בתורה, הרי גם הקרבנות לא הופיעו במתן תורה, ולא החגים, או המעשרות וכו', התורה מגיעה אל מצע תרבותי קיים. אבל היא לא לוקחת דברים 'פגאניים', אלא להיפך, בוחרת רק מעשים שיש להם תוכן וצורה שמתאימים לאמונת היחוד. הנוצרים מבלבלים בין 'פולחן' ובין 'פגאניות', פולחן היא עבודת ה' והיא מצוה, פגאניות היא עבודה לאלהים אחרים, מה שעושים הנוצרים, אבל אין לזה זכר בתורה שבכתב או שבעל פה.

לסיכום, המיסיונרים האומללים מגלים בורות וחוסר ידע בכל פינה שהם פונים, שלא לדבר על נסיונות השקרים וההונאה העלובים, שאיבת החומר מאתרי קונספירציות אנטישמיים, וסילופו לרמה נמוכה עוד יותר מאותם האתרים.

יצירת מופת נוספת לשורת היצירות של איתן בר הליצן.